אבי האומה – הגדרה חנפנית במיוחד של שרת התעמולה דיסטל אטבריאן לנתניהו.
 
אזיקים – ח"כהניסט פוגל וח"כהניסטים נוספים קראו לעצור ולאזוק את ראשי האופוזיציה יאיר לפיד ובני גנץ, בגין בגידה במולדת, כמימוש תיקון הדמוקרטיה בדרך שאליה הם חותרים.
 
אחד צפונבון נפצע בעין – תיאור מתלהם של השר (!) אמסלם, בנאום מעל דוכן הכנסת, על טייס חיל האוויר אל"מ (מיל') אורי אודי, שנפצע קשה בעינו כתוצאה מפגיעה ישירה של המכתזית בעת פיזור הפגנה נגד המהפכה המשטרית, עבר שני ניתוחים להצלת ראייתו ונדרש לתקופת החלמה ממושכת.
 
אזרחים סוג ב' – קמפיין ביביסטי פופוליסטי שנועד לשלהב יצרים בקרב הציבור, באמצעות הצגתם כסוג ב' לעומת "האליטות" שמובילות את המאבק נגד המהפכה המשטרית.
 
אי התייצבות – שם מכובס לסרבנות. וכן "הפסקת התנדבות".
 
אם-אימא של הגעוואלד – הגדרה של זהבה גלאון לקמפיין הגעוואלד של מרצ. זה לא עזר להם.
 
אנרכיסטים – המפגינים נגד המהפכה המשטרית, בפי השר בן גביר וגרורותיו.
 
בהיסח הדעת – המצב שבו שרת המודיעין גילה גמליאל, על פי הסברה, חתמה: "גילה גמליאל, שרת הביטחון."
 
בולען – שקע שנפער באופן פתאומי בקרקע. בשנה האחרונה נפערו בולענים רבים, והמילה אף נבחרה למילת השנה בסקר של האקדמיה ללשון עברית.
 
ביזה – הגדרה בפי תנועת המחאה להעברת כספים למגזר החרדי באופן בלתי פרופורציונלי.
 
ביטחון אישי – הסוגיה המציקה והמעיקה עקב השילוב של עליית האלימות והפשיעה, בעיקר במגזר הערבי לצד פיגועי הטרור. עליית עוצמה כהניסטית בבחירות היתה תוצאת ניצול פופוליסטי ציני של הדמגוג בן גביר, שהציג את עצמו כמנהיג החזק שיעשה פה סדר ויוכיח מי בעל הבית. את התוצאות כולנו חשים.
 
בירת הטרור – ג'נין.
 
בית הנשיא – המקום שבו נערכה ההידברות על הסכמה רחבה בנושאים המשפטיים. הפך לסמל ההידברות.
 
בית וגן – מבצע צה"ל נגד תשתיות הטרור בג'נין.
 
בן גביר מחבל – קריאות של המפגינים נגד המהפכה, המסתמכות על הרשעתו כתומך בארגון טרור.
 
בעל הבית – "נראה להם מי בעל הבית" – האמירה האדנותית המאיימת של בן גביר לפני הבחירות, שנועדה להכשיר מראש כל פגיעה בערבים, בטענה שאנחנו בעלי הבית במדינה.
 
בר סלטים – ציוץ מתלהם של בן גביר, שנועד לתקוע אצבע בעין למי שראו בקבלת חוק ביטול עילת הסבירות מכה קשה ויום שחור. הוא התגרה באמירה שזה רק בר הסלטים, המנה העיקרית עוד תגיע.
 
בת של מלך – קמפיין תגובה של נשים דתיות לקמפיין השפחות במסגרת המאבק נגד המהפכה.
 
גוב האריות – התארגנות טרור בשכם, שביצעה פיגועי ירי רבים. הנהגתה חוסלה בפעולה מוצלחת של צה"ל, ימ"מ והשב"כ.
 
גולים בארצנו – בנאום בהפגנה גדולה נגד המהפכה המשטרית אמר הסופר דוד גרוסמן שאנחנו "מסרבים להיות גולים בארצנו."
 
גוש – המילה המובילה בבחירות. לא עוד התמודדות בין מפלגות, אלא בין גושים. גוש נתניהו מול גוש השינוי. חד"ש-תע"ל היא המפלגה היחידה שאינה שייכת לאף גוש.
 
גיל הפטור – הגיל שבו בחורי ישיבות שהשתמטו מצה"ל רשאים לצאת לעבודה. במסגרת חוק הגיוס מוצע להורידו, כדי לעודד חרדים לצאת לעבודה.  
 
גל אדום – אדום הוא צבעה של המפלגה הרפובליקאית בארה"ב. ההערכות לפני בחירות האמצע לבתי הנבחרים בארה"ב היו של ניצחון סוחף של הרפובליקאים ושל המועמדים נתמכי טראמפ. הניצחון הזה הוגדר במילים גל אדום, שיצבע באדום את מפת ארה"ב. ההערכות לא התממשו.
 
גל חום – ההתחממות הגלובלית של כדור הארץ הורגשה היטב בקיץ האחרון, החם ביותר מאז החלו המדידות, בארץ ובעולם. היא באה לידי ביטוי בגלי חום ממושכים ובשבירת שיאי הטמפרטורות.
 
גרנדמייזר – בנאום עילג של סמוטריץ' באנגלית, בעת ביקור בארה"ב, שאותו קרא בכיתוב בעברית, הוא דיבר על "סבתא" – grandmother, ובמבטא העברי זה נשמע "גרנדמייזר", והמילה הפכה סמל לנאום כולו.
 
דיקטטורה – הטענה (המוגזמת מאוד, יש לציין) של מתנגדי המהפכה, כאילו היא תהפוך את ישראל לדיקטטורה.
 
ד-מו-קרט-יה – קריאת הקרב המרכזית במאבק נגד המהפכה המשטרית.
 
הידברות – המו"מ בן תומכי המהפכה ומתנגדיה על רפורמה בהסכמה רחבה. מתנהלת בבית הנשיא.
 
הכרעה – האסטרטגיה של סמוטריץ' – ליצור תנאים שיביאו להכרעה סופית מיידית של הסכסוך הישראלי פלשתינאי.
 
המופע של אמסלם דוד בשֵׁני – כינוי רווח בכנסת על מופעי האימים של השר (!) אמסלם בכנסת מדי יום שני, הרוויים שטנה, שנאה, בוז, הסתה ושקרים.
 
הרבעון הרביעי – תנועת המונים חוץ פרלמנטרית, החותרת להחלפת פוליטיקה של הכנעה, השלטת בישראל וקורעת אותה לגזרים, ב"פוליטיקה של הכנסת אורחים", כזו המקבלת את כולם, מכבדת את כולם ומבוססת על אמון, כבסיס ליצירת הסכמות רחבות בסוגיות הליבה של ישראל.
 
השהייה – פסק הזמן בבליץ חקיקת חוקי המהפכה המשטרית, לאחר ההפגנות הספונטניות ההמוניות והשביתה הכללית במשק, בעקבות הדחתו של שר הביטחון יואב גלנט. נתניהו הכריז על השהיית החקיקה, והדגיש שזו השהייה בה"א (ולא השעיה).
 
המצור על שרה – תאור מוגזם של הפגנה מוגזמת נגד המהפכה המשטרית ליד מספרה בכיכר המדינה, שבה שרה נתניהו עשתה גוונים.
 
הפוגה – קריאה שיצאה מגורמים בחברה הישראלית לעצור את החקיקה ואת המחאה בתקופה שמפסח ועד אחרי יום העצמאות. שני הצדדים דחו את הקריאה, אך בעקבות התגובה הציבורית על פיטורי גלנט החקיקה הושהתה. המחאה נמשכה וכך גם ההפגנות בעד המהפכה.
 
הפגנת המיליון – הפגנת ענק בעד המהפכה המשטרית, שהשתתפו בה כ-200,000 איש.
 
הפיכה משטרית – ההגדרה למהפכה המשטרית של יריב לוין בפי הקיצונים בין מתנגדיה. בשונה מ"מהפכה משטרית" (ע"ע) הפיכה היא תפיסת שלטון בכוח, והתיאור הזה מוגזם ומופרך.
 
הקרקס של רוטמן – הדיונים בוועדת חוק, חוקה ומשפט על המהפכה המשטרית.
 
השופטים בוחרים את עצמם – סיסמת שקר, קצת ילדותית ראוי לציין, של מעצבי המהפכה המשטרית, שמדוקלמת כמנטרה בידי רבים שאין להם מושג איך נבחרים שופטים.
 
השתק שיפוטי – השתק שיפוטי הוא מקרה פרטי של השתק הקובע שאדם מנוע מלטעון טענה בבית המשפט לאחר שטען טענה מנוגדת לה בהליך משפטי קודם. העילה של חלק משופטי בג"ץ לפסילת כהונתו של העבריין הסדרתי דרעי בממשלה, היא מצג השווא שהציג בבית משפט השלום כאילו הוא פורש מהפוליטיקה, כדי לזכות בעסקת טיעון מפנקת, ולכן אי אפשר לקבל את עמדתו בבג"ץ בעתירה נגד מינויו לשר.
 
ורודים ועלים – שם הקוד לשמפניות וסיגרים (בהתאמה) בדרישות האספקה של משפחת נתניהו ממילצ'ן, כפי שנמסר במשפט.
 
חוזה – הטייסים הסרבנים הצדיקו את סרבנותם בטענה שהמדינה הפרה עמם את החוזה.
 
חופש התנועה של הערבים – מה שחשוב פחות מחופש התנועה של בני משפחת בן גביר, לטענתו.
 
חוק בן גביר – חוק שהעביר רבות מסמכויות מפכ"ל המשטרה לבן גביר, עם שינוי שם המשרד לביטחון פנים למשרד לביטחון לאומי, והפך את בן גביר, למעשה, למפכ"ל-על. החוק חוקק בבליץ חקיקה לפני הקמת הממשלה, כדרישת סף של בן גביר בהסכם הקואליציוני.
 
חוק דרעי – שינוי פרסולני רטרואקטיבי בחוק יסוד הממשלה, שנועד לאפשר לעבריין הסדרתי אריה דרעי להמשיך לכהן כשר. בהרשעה האחרונה שלו, במסגרת הסכם טיעון שבו התפטר מן הכנסת, והיה ברור שהכוונה היא לפרישתו מן החיים הפוליטיים, הוא נדון "רק" למאסר על תנאי. החוק אומר שעבריין שנדון "רק" למאסר על תנאי, כשיר וראוי להיות שר בממשלת ישראל.
 
חוק האפלייה – החוק נגד אפלייה אוסר אפלייה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטייה מינית, גיל, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי או הורות. חוק האפלייה הוא כינוי לסעיף בהסכם הקואליציוני עם הציונות הדתית, המאשר אפלייה מטעמי אמונה דתית.
 
חוק הגיוס – הצעת החוק שנועדה לעגן בחוק המדינה את ההשתמטות ההמונית של החרדים מגיוס לצה"ל.
 
חוק המתנות – חוק שנועד לאפשר לנבחרי ציבור ופקידים בכירים לגייס משאבים למימון הוצאות משפטיות ורפואיות. החוק נגנז עקב ההתנגדות הציבורית והחשש של מקדמיו שלא יהיה לו רוב בכנסת.
 
חוקה רזה – הצעה של משפטנים להתמקד כעת בחוק יסוד חקיקה: שיסדיר את פעולת רשויות השלטון והאיזונים והבלמים ביניהן. זו אמנם לא ממש חוקה, אך הדבר ימלא פונקציה חוקתית משמעותית, שחסרונה בולט מאוד. ההצעה להסתפק בחוקה רזה, נובעת מהקושי לגבש הסכמות שתאפשרנה חוקה רחבה בהסכמה, לצד הנחה שניתן להסכים על כללי המשחק.
 
חייבת לעבור מן העולם – המהפכה המשטרית, בקריאתו של הנשיא.
 
חקיקת בזק – גל חקיקה מהיר ודרמטי של חוקים פרסונליים שיאפשרו מילוי דרישות השותפות הקואליציוניות, שנחקק בחיפזון עוד טרם הקמת הממשלה, כתנאי של השותפות להסכם הקואליציוני עמן.
 
טרלול פרוגרסיבי – האובססיה של מפלגת נועם כלפי כל מה שאינו מתיישב עם פרשנותה הפונדמנטליסטית הרגרסיבית ליהדות.
 
יוזמה, תחבולה, הפתעה – הגדרת מבצע "מגן וחץ" בפי הרמטכ"ל.
 
כל אחד שיש לו מה להגיד, שיישב בבית – התייחסותו המעניינת של שר השיכון גולדקנופף למי שיש לו ביקורת על התנהלות הממשלה ומשרדו במשבר הדיור.
 
כשאח שלי במצוקה אני בא אליו – הסברו של נתניהו לעליה לרגל לדרעי אחרי פסיקת בג"ץ שיש לפטרו מן הממשלה.
 
כשירות צה"ל – סוגייה שעלתה לדיון פומבי בעקבות גל הסרבנות. תומכי הסרבנות ניסו להוכיח שכשירות צה"ל נפגעה, כאילו מדובר באיזה הישג.
 
לא נחמדים – הגדרת מפגינים את האופי המיליטנטי של המחאה. פרפרזה על דברי גולדה מאיר על הפנתרים השחורים "הם לא נחמדים".
 
לא שולט באירוע – הגדרה של ח"כ דוד ביטן על האופן שבו נתניהו מתנהל בנושא המהפכה המשטרית.
 
לא תחזור – סיסמה מובילה במשמרות והפגנות של ארגון קריים מיניסטר לפני הבחירות. אמירה בסגנון עשרת הדיברות נגד חזרתו של נתניהו לשלטון. במקומות רבים הושחתו כרזות עם הסיסמה הזאת – המילה "לא" נתלשה. אגב, הוא חזר.
 
להלום בהם – הצעתו של ראש הממשלה לשרים, מה יש לעשות למפגינים נגד המהפכה המשטרית.
 
ליצן הטיקטוק – הגדרתו של בן גביר בפי ראש האופוזיציה יאיר לפיד ורבים אחרים.
 
לכו לעזאזל – ברכת פורים של השר (!) קרעי לטייסי חיל האוויר שאיימו בסירוב.
 
למחוק את חווארה – הפתרון ההומני של שר האוצר ושליש שר הביטחון לטרור.
 
לשעברים – הגדרה לבעלי תפקידים לשעבר כמו אהוד ברק, אולמרט, בוגי יעלון, דן חלוץ יאיר גולן, ראשי שב"כ ומוסד לשעבר, שהם מראשי המאבק ומהמיליטנטים שבהם.
 
מאהל ההסכמות – מאהל שהוצב בירושלים, שקרא להידברות על הסכמה לאומית רחבה בנושא הרפורמה המשפטית. מיקד פעולות של גורמים רבים שקראו להסכמה ובהם המכינות הקדם צבאיות ועוד. שיאה של הפעילות הייתה שביתת רעב, שהופסקה בעקבות השהיית החקיקה.
 
מגילת העצמאות – המסמך המכונן של מדינת ישראל. המחאה ניכסה אותה והעלתה אותו לסדר היום. בדיון בבג"ץ על ביטול חובת הסבירות התדיינו הצדדים על השאלה אם ניתן לראות בה מסמך משפטי.
 
מגן וחץ – מבצע נגד ארגון הג'יהאד האסלאמי שנערך במאי.
 
מדינת סף דיקטטורית – הגדרה שנתן היועמ"ש לשעבר מנדלבליט למה שישראל תהיה אם הרפורמה תעבור.
 
מהפכה משטרית – תכנית כוללת לשינוי דרמטי במערכת המשפט, אותה מוביל שר המשפטים יריב לוין. שם חיבה מכובס למהפכה – "רפורמות". התכנית הוצגה בנאום של לוין בכלי התקשורת בארבעה בינואר, ללא דיון מקדים בממשלה או בסיעת הליכוד ואפילו ראש הממשלה נחשף לפרטיה בצפיה בנאום בטלוויזיה.
 
מוגלה – כינוי שהשופר ברדוגו כינה את טייסי המילואים שאיימו לא להתייצב לאימונים.
 
מודל צבא העם – המודל של גיוס חובה המוני של כל שדרות הציבור וחיל מילואים גדול. זה המודל שעל בסיסו קיים צה"ל מקום המדינה. המודל נשחק לאורך השנים, ובדיון על חוק הגיוס עלה החשש שהוא עלול להתפורר.
 
מונדיאליטו – המונדיאל לנבחרות הנוער, שישראל הפתיעה וזכתה בו במקום השלישי והמכובד.
 
מחאת החיג'ב – מחאה עממית באיראן, בעקבות מעצרה ומותה בעינויים של צעירה שלא לבשה חיג'אב. המחאה דוכאה באלימות רבה ועקובה מדם.
 
מחאת השפחות – מחאת נשים, במסגרת המחאה נגד המהפכה, בהובלת הארגון "בונות אלטרנטיבה", שבו נשים מחו נגד הפגיעה הצפויה במעמדן בעקבות המהפכה וחוקים דתיים שעלו על שולחן הכנסת. בהשראת ספרה של הסופרת הקנדית מרגרט אטווד, "מעשה השפחה" והסדרה "סיפורה של שפחה" המבוססת על הספר, מאות נשים ברחבי הארץ צעדו לאטן בדממה בגלימות אדומות ומצנפות לבנות.
 
מכת"זית – מכונית התזה. כלי רכב לפיזור הפגנות המצויד בתותח מים המתיז סילוני מים חזקים. השר בן גביר דוחף את המשטרה להרבות בהפעלת מכת"זית נגד מפגינים נגד הממשלה.
 
מלח הארץ – ההגדרה של הטייסים ולוחמי המילואים שאיימו בסירוב או הפסקת התנדבות, בעקבות המתקפות עליהם.
 
מלחמת אחים – אזהרות מפני מה שהמדינה עלולה להידרדר אליו בעקבות המהפכה המשפטית וצעדים קיצוניים נוספים של הממשלה וצעדים מיליטנטיים של מתנגדיה.
 
ממשלת הדי-9 – כינוי לממשלה בעקבות המהלכים הדורסניים ובליץ החקיקה במסגרת המהפכה. הכינוי רומז להצהרתו לפני שנים אחדות של חכ"ש מוטי יוגב שצריך לעלות עם די-9 על בג"ץ.
 
ממשלת ימין מלא מלא – הכינוי של אנשי גוש בן גביר, לפני ואחרי הבחירות, לממשלת החלומות שלהם – ממשלה על טהרת מפלגות הימין והימין הרדיקלי. וריאקציה על דברי דוד לוי, לפני עשרות שנים, שהוא דורש את תיק החוץ מלא מלא. גרסאות נוספות: ממשלת ימין על מלא וממשלת ימין מלא מלא מלא.
 
מסע הקסם המרוקאי – הגדרה להצלחתה המטאורית והמפתיעה של נבחרת מרוקו במונדיאל, שבו היא העפילה לרבע הגמר.
 
מפת הגושים – בכל סקר דעת קהל שקדמו לבחירות, אחרי הצגת המנדטים של כל מפלגה, הוצג הגרף המתאר את כוחו של כל גוש, והוגדר "מפת הגושים".
 
מרד – איום של החלקים המיליטניים במחאה להחריף אותה אם המהפכה תיושם. אחת הסיסמאות המובילות של המחאה היא "דמוקרטיה או מרד". יש אפילו לחן לססמה.
 
מרי אזרחי – כינוי לצעדי מחאה עממיים חריפים ונרחבים, הכוללים אי ציות אזרחי, מרד מסים, סרבנות, שביתות המוניות וכד'. בקרב מתנגדי הממשלה נשמעו קריאות למרי אזרחי נגד המהפכה המשפטית.
 
מרמה והפרת אמונים – סעיפים בחוק העונשין שעליהם נשפט נתניהו, וסמוטריץ' מציע לבטלם (ובכך יבוטלו האישומים).
 
משולש העוצמה – הגדרה שנתניהו נתן ערב הבחירות, במאמר ב"הארץ", להשקפת עולמו שמדריכה אותו בהנהגת המדינה. המשולש הוא עוצמה כלכלית, עוצמה ביטחונית ועוצמה מדינית.
 
משילות – מילת הקסם של גוש נתניהו בבחירות; הבטחה להחזיר את המשילות שאבדה. אגב, היא אבדה בשנות שלטון נתניהו. המשילות היתה לשם קוד למהלכים שנועדו להחליש את מערכת המשפט, להביא לאובדן עצמאותה ולתת לגיטימציה לשחיתות השלטונית.
 
מתווה הנשיא – מתווה פשרה שהציע הנשיא, לרפורמה משפטית בהסכמה רחבה. 7 דקות לאחר הצגתו, ראשי הקואליציה הודיעו על דחייתו.
 
מתווה העם – הגדרת הנשיא את המתווה שהציג.
 
מתון – איתמר בן גביר הכהניסט, לפי נראטיב ה"תאקיה" שלו, על פיו הוא התמתן, כביכול, וכבר אינו צורח "מוות לערבים" אלא "מוות למחבלים". מישהו שמע על ערבי שבעיני בן גביר אינו מחבל?
 
נאום הרולקסים – נאום של ח"כ אמסלם בכנסת, בו ניסה להציג את מאות אלפי המפגינים נגד המהפכה, כמעמד העשירים עם שעוני יוקרה על ידיהם. בשעת נאומו, הוא ענד שעון כזה.
 
נזק אגבי – פגיעה לא מכוונת באזרחים, במסגרת התקפות חיל האוויר נגד ארגוני הטרור. 
 
נכנס לאירוע – לאחר חודשים של סערה ציבורית בעקבות המהפכה המשטרית וההפגנות נגדה, תוך שנתניהו אינו מעורב בנושא בגלוי, בשל הסכם ניגוד העניינים שעליו הוא חתום, הוא הודיע בהצהרה לציבור שכעת הוא "נכנס לאירוע", כלומר תופס את המושכות בנושא הזה.
 
נפולת של נמושות – הגדרה מכוערת, פרפרזה לדברי רבין על היורדים לאחר מלחמת יום הכיפורים, של שרת התעמולה דיסטל אטבריאן לטייסי חיל האוויר שבמשך עשרות שנים משרתים יום בשבוע במילואים ומבצעים את הפעילות המבצעית בסוריה ובעזה, בעקבות איומם לא להגיע לאימון במחאה על המהפכה המשטרית. היא גם הגדירה אותם כלא ציונים ולא פטריוטים, כיאה למי שמכנה את בחורי הישיבות המשתמטים מצה"ל "סיירת מטכ"ל של היהדות."
 
נפלתם על הדור הלא נכון – אחת הסיסמאות המובילות של הצעירים בקרב המוחים נגד המהפכה המשטרית.
 
נקודה מגדרית – אחת השיטות של "כתיבה שוויונית" בעברית, היא הצבת נקודה באמצע מילה והוספת אות שתהפוך אותה גם לצורת נקבה. לדוגמה אנשים.ות. הגל נגד השפה העברית בשם הפמיניזם הפך לטרחני ומעיק, ולבטח לא תרם דבר לשוויון המינים בחברה הישראלית.
 
סליחה, מוחמד – אמירה סרקסטית ומזלזלת שבן גביר זרק לעברו של העיתונאי מוחמד מג'אדלה, שישב באולפן שבו ערך בן גביר מופע אימים גזעני.
 
סעיף הנכד – סעיף שאינו קיים בחוק השבות, אך זה הכינוי למתן אזרחות על פי חוק השבות גם לעולים שסבם היה יהודי. החרדים והחרד"לים מבקשים לבטלו.
 
סרבנות – גל של איומים בסרבנות וסרבנות בקרב מערך הטייסים, היחידות המיוחדות ו-8200 בעקבות המהפכה המשטרית ובעיקר בעקבות ביטול עילת הסבירות. על הסרבנים והמאיימים בסירוב נמתחה ביקורת ציבורית חריפה. הם יצאו נגד ההגדרה, והציגו אותה כהפסקת ההתנדבות.
 
עייפים – כינוי של התועמלן הביביסטי ריקלין לתושבים במעוזי הליכוד, שלא הלכו לקלפי בבחירות הקודמות.
 
עילת הסבירות – כלי מרכזי ביכולת לממש את הביקורת השיפוטית על הרשות המבצעת בכל המדינות הדמוקרטיות. ישראל ירשה את עילת הסבירות מהחוק הבריטי, שבו העילה קיימת מהמאה ה-19. עילת הסבירות בוטלה בהחלטת הכנסת, והיא הסעיף היחיד במהפכה המשטרית, שמחולליה הצליחו להעביר עד כה.
 
עציץ – כינוי של בן גביר לתפקיד של השר לביטחון פנים, בטרם הפך למפכ"ל-על. חוק בן גביר עלול להפוך את המפכ"ל לעציץ.
 
פוגרום – פעולת נקם של גורמי ימין רדיקלי בכפר חווארה לאחר רצח האחים הלל ויגל יניב.
 
פוליטיקה של הכנסת אורחים – ההגדרה בתנועת הרבעון הרביעי לפוליטיקה של הסכמות ושל הכלת כל הדעות וכל הזרמים.
 
פסקת התגברות – האפשרות של הכנסת להתגבר על ביטול חוק בידי בג"ץ. אחד מסעיפי המהפכה המשפטית הוא פסקת התגברות בידי הרוב האוטומטי של כל קואליציה – 61 ח"כים.
 
פריבילגים – כינוי של תומכי המהפכה למתנגדיה והמוחים נגדם – הם אליטות אשכנזיות פריבילגיות. פריבילגיה – חוק פרטי; כלומר חוק נפרד למגזר מסוים באוכלוסיה.
 
קפלן – אליעזר קפלן היה שר האוצר הראשון של ישראל. הפגנות הענק של המחאה נערכות ברחוב קפלן בתל-אביב, והשם קפלן היה לשמה של המחאה. בין השאר הוקם כוח קפלן, שהוא מעין פלוגות המחץ של המחאה.
 
ריכוך – הגדרה להצעת חוק מרוככת יותר מן המקורית להשתלטות הקואליציה על הוועדה למינוי שופטים – ליבת המהפכה המשטרית.
 
רפורמת הפיתות – הפיתרון של בן גביר לטרור – סגירת מאפיית הפיתות של המחבלים האסורים בבתי הכלא בישראל, מה שייקר את עלויות המזון במיליון וחצי שקל על פיתות שנקנו בחוץ.
 
שיבוש – במסגרת המחאה נגד המהפכה המשטרית, נערכו ימי שיבוש, שבהם מפגינים חסמו כבישים ראשיים ושיבשו את החיים במדינה.
 
שיטת הסלמי – כינוי שהוענק לשיטה הסטליניסטית של כפיית תהליך הקומוניזציה והסובייטיזציה בארצות מזרח אירופה, לאחר מלחמת העולם השנייה, ויצירת "הגוש המזרחי". את המונח טבע הסטליניסט היהודי-הונגרי מתיאש ראקושי, שכוונתו הייתה שהשלטון ייתפס שלא במהפכה – אלא בצעדים מדודים, וכך יחוסלו האופוזיציות ללא זעזועים מיותרים או מחאות ציבוריות. המושג הושאל לאירועים אחרים, בהם היה ניסיון להעביר שינוי כלשהו בשלבים. לאחר השהיית החקיקה במסגרת המהפכה וחידושה להעברת חוק הסבירות בלבד, הזהירו מתנגדי המהפכה שכוונת הממשלה היא להעביר את המהפכה כולה, בצעדים קטנים, בשיטת הסלמי.
 
שילכו לעזאזל – אמירה חצופה של השר שלמה קרעי כלפי טייסי חיל האוויר שאיימו בסירוב.
 
שישה באב – כינוי למועד שבו הכנסת קיבלה את חוק ביטול עילת הסבירות. החוק הוגדר בפי מתנגדיו כשלב הראשון בניסיון לחולל את המהפכה בשיטת הסלאמי, והעברתו התקבלה כאירוע של אבל, כולל צביעה בשחור של עמוד השער בעיתונים, כמודעה בתשלום של ארגוני המחאה. הכוונה בשימוש בשם הזה הוא ליצור אסוציאציה לתשעה באב ולהזהיר מפני חורבן בימינו.
 
שקרן בן שקרן – הגדרתו של נתניהו בפי שותפו סמוטריץ', כאשר הסיח לפי תומו והוקלט בסתר.
 
שר ביטחון על תנאי – המצב שבו עמד שר הביטחון יואב גלנט, בשבועות שבין ההודעה של נתניהו על פיטוריו, בלי ששלח לו מכתב פיטורין, ועד הודעתו שחזר בו מן ההחלטה.
 
תיסע – הוראתה העילגת (צ"ל – סע) לנהגה, עליה חזרה שוב ושוב ושוב, לנסוע למרות הסכנה לדריסת מאבטחי השב"כ, שבמסגרת תפקידם מוכנים לעצור בגופם את הכדור המיועד לשרים המאובטחים. או בלשונה – מאבטח מושתן.
 
תקפצו לנו – תגובה של חבר צוות המו"מ הקואליציוני של יהדות התורה, אברהם יוסטמן, לביקורת על תביעות החרדים במו"מ הקואליציוני. מסכמת כהגדרה קולעת את יחס הממשלה ומפלגות הקואליציה להתנגדות הציבורית למעלליהם.
 
תקפצי לי יא מפגרת – אמירה של השרה (!!!) דיסטל אטבריאן כלפי השר גילה גמליאל, בישיבת הממשלה!
 
2. צרור הערות ‏17.9.23
 
* יהי רצון (תפילה לשלום המדינה)
 
יהי רצון שלקראת התשפ"ד הבעל"ט –
נשכיל להיות פחות קיצונים ויותר מתונים
פחות נמהרים ויותר שקולים
נזכור שמגוון הצבעים אינסופי ולא רק שחור ולבן
– ששנאה ונקם הם חומרים שמהם לא נבנה אף בנין.
 
ש"ייקוב הדין את ההר"
נותן סיפוק לטווח קצר
וב"הכל או לא כלום"
לרוב לא נשאר שום דבר.
 
שמי שחושב אחרת אינו אויב הציבור
וגם אם הוא אחד נגד מאה, יש לו זכות הדיבור.
 
שנראה מעלת אנשים ולא חסרונם
הרי איש לא יתרושש מאהבת חינם.
 
שראש פתוח ולב אחד
יהיו מנת חלקנו בתשפ"ד.
 
תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.
 
* יצירת מופת ציונית – דברי הבורות והבלע שהשמיע בא כוח הממשלה, בשם מרשיו, על מגילת העצמאות ש"נכתבה בחיפזון," אינם מעידים על המגילה, אלא עליו ובעיקר על מרשיו. הצד החיובי בדבריו, הוא ההזדמנות לעסוק במגילת העצמאות, שבעיניי חייבת להילמד בבתי הספר וחלקים מתוכה כדאי אף לשנן על פה, כי אין לימודי ליבה מובהקים יותר ממגילת עצמאותנו.
בשנים האחרונות צדדים במחלוקת הפוליטית משתמשים במגילה ככלי ניגוח פוליטי, לרוב תוך גילוי בורות ותוך עיוות מהותה. כאלה היו מי שהשתמשו במגילת העצמאות כנגד חוק הלאום, בעוד חוק הלאום הוא התגלמותה של מגילת העצמאות. מי שמתנגד עקרונית לחוק הלאום, מן הסתם הוא מתנגד עקרונית למגילת העצמאות. מי שאינו מתנגד לתוכן החוק אלא חושב שהוא מיותר, לבטח לא יוכל לייחס תוקף משפטי למגילת העצמאות.
עוד טיעון דמגוגי, הוא פריטה על העובדה שהמילה דמוקרטיה אינה מופיעה במגילה, כטיעון נגד אופיה הדמוקרטי של המדינה. המגילה היא דמוקרטית לעילא ולעילא, גם בלי שימוש במילה המפורשת. מי שנתלים בכך כדי לייחס לה יחס שלילי לדמוקרטיה, מעידים על עצמם שהדמוקרטיה מאוסה בעיניהם.
אל מגילת העצמאות יש להתייחס כמקשה אחת, להבדיל מן השימוש הציני שעושים בה, מי שמאמצים רק חלקים ממנה תוך שהם מואסים בחלקים אחרים.
מגילת העצמאות היא יצירת מופת ציונית. שמה הרשמי הוא "הצהרה על הקמת מדינת ישראל", אך לאחר מעשה בן גוריון, בתודעתו המטא-היסטורית, העניק לה את הכינוי מגילת העצמאות, כדי לצקת בה נופך של קדושה, כמגילה השישית, בנוסף על חמש המגילות בתנ"ך.
לב ליבה של מגילת העצמאות היא ההכרזה על הקמת המדינה. "...בתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל."
תוקפה של ההכרזה נובע משלושה מרכיבים. א. זכותנו הטבעית – זכותו הטבעית של העם היהודי, ככל עם ועם, להגדרה עצמית במדינת לאום עצמאית במולדתו. ב. זכותנו ההיסטורית – זכותו הנצחית, שאינה ניתנת לערעור, של העם היהודי על ארץ ישראל. ג. ההכרה הבינלאומית בזכותנו הטבעית וההיסטורית. כיוון שמגילת העצמאות היא מיקשה אחת, אי אפשר להתהדר בה תוך הפניית עורף והפגנת בוז לזכויות שעליהן היא מבוססת.
בתוקף זה מוכרזת הקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל. מה פירוש המושג מדינת ישראל? "מדינת" היא בסמיכות "המדינה של". מדינת ישראל היא מדינתו של עם ישראל, מדינת העם היהודי. כל מי שמנסה לערער את מהותה וזהותה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ושל העם היהודי בלבד – אל יתהדר במגילת העצמאות, כי הוא כופר בעיקרה.
החלק הראשון של המגילה, הקודם למשפט ההכרזה, מספר את סיפורו של עם ישראל ועל תרומתו הגדולה לאנושות. חלק זה מפיח במגילה את העוגן המוסרי וההיסטורי לזכות הטבעית וההיסטורית שלנו למדינה יהודית בארץ ישראל.
החלק השלישי של המגילה, שלאחר משפט ההכרזה, הוא הצהרת הכוונות של המדינה היהודית. וזו הצהרת כוונות של דמוקרטיה ליברלית מתקדמת, המבוססת על ערכים של צדק, שוויון וחרות, ועל שוויון מוחלט לאזרחי המדינה, יהודים ושאינם יהודים כאחד. בעוד הגדרתה של המדינה כקולקטיב, היא מדינת הלאום של העם היהודי בלבד, בין הפרטים שחיים בתוכה יש שוויון. אין שום סתירה בין השניים. מי שטוען לסתירה, כביכול, אומר זאת מתוך אג'נדה – התנגדות להגדרתה הלאומית או התנגדות לשוויון האזרחי. מי שזו גישתו, אל ינפנף במגילת העצמאות.
מגילת העצמאות אינה מסמך משפטי. היא הרבה יותר ממסמך משפטי. משפוט שלה יצמצם אותה. היא התשתית הערכית שעליה יש לבסס את החוקה. השילוב בין חוק הלאום לחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו, הוא הביטוי המשפטי והחוקי של המגילה.
הלוואי שנאמץ כולנו את ערכי מגילת העצמאות ונלך לאורם.
 
* קריין רשלני – הוצת פסלו של איזה זקן מבולבל שעמד על הראש, שהיה הקריין של איזה מסמך רשלני שכתבו 37 איש שאף אחד לא בחר בהם.
 
* מבחן מנהיגות – אימוץ יוזמת הנשיא תחלץ את ישראל מן המיצר. על נתניהו, לפיד וגנץ להעמיד את האינטרס הלאומי מעל לכל שיקול זר ובעיקר – להפסיק לפחד מהקיצונים. זה מבחן המנהיגות שלהם.
 
* הסמכות שאין לשר – יריב לוין טוען שכינוס הוועדה לבחירת שופטים היא בסמכותו הבלעדית. אבל אין לו סמכות לא לכנס אותה. אין לו סמכות לא לבצע את תפקידו. אין לו סמכות לא למלא את חובתו. אין לו סמכות לפגוע בציבור. אין לו סמכות להפר אמונים.
הוא ביטל את עילת הסבירות כדי לסרס את הביקורת השיפוטית על פעולות השרים. ברור שאי כינוס הוועדה לוקה בחוסר סבירות קיצונית. אני סומך על השופטים שימצאו את הסעיפים המתאימים כדי לחייב את השר למלא את חובתו.
אני מקווה שבג"ץ לא יתערב בחוק הסבירות, אף שהוא חוק מושחת, כי אינו עומד ברף של פגיעה קיצונית בזכויות האדם והאזרח, שתצדיק התערבות בחוק יסוד. לעומת זאת, אני מקווה מאוד שבג"ץ יכפה על עוכר המשפטים למלא את חובתו ולכנס את הוועדה.
 
* סלע המחלוקת – אם הרוב מחליט לבטל את הדמוקרטיה – זו הכרעה דמוקרטית?
 
* רגש מיוחד לרוצח הילדים – כל אדם הנמצא מאחורי סורג ובריח, ויהיה הנתעב שבפושעים, ראוי ליחס אנושי, גם אם הוא רוצח, אנס, מחבל או פושע נאצי. גם המחבל רוצח הילדים בן אוליאל. הטענות על תנאי מאסרו ראויות לבחינה ואם יש צורך בכך – לתיקון.
אבל אני בז לח"כים מן הקואליציה שחתמו על הפשקוויל בעניינו. אילו היתה זו שדולה למען זכויות האסירים, היא היתה ראויה להערכה. אבל מדובר כאן בהתכנסות רק למען אסיר אחד. כנראה שיש להם איזה רגש מיוחד לרוצח הילדים רק בשל היותם ערבים.
חלקם גם מפיצים את תאוריית הקונספירציה על פיה הוא קורבן עלילה. השר הכהניסט עמיחי אליהו, חומץ בן חומץ, הודיע שהוא חף מפשע. איך זה מסתדר עם ההרשעה פה אחד, על סמך ראיות מוצקות? הוא הסביר שהוא לא מאמין במערכת המשפט הישראלית והפתרון הוא להחליף את השופטים.
רעיון מצוין. נשלח לגולאג את כל השופטים בכל הערכאות והכהניסטים יבחרו "שופטים" שלא יחשבו שמי שרוצח ערבים צריך להיענש.
 
* נשק לרש"פ – הנשק הקטלני ביותר שהממשלה העניקה לאויבינו הוא מינויו של ראש הכנופיה לשר בממשלה.
 
* ביד הלשון: אין כבודו מחול – אמנון אברמוביץ' התייחס להכלה ולאיפוק שגילו שופטי בג"ץ כלפי ח"כ רוטמן שהשתלח בהם במשפט, ואמר: שופטים שמחלו על כבודם – אין כבודם מחול.
המקור שעליו התבסס אברמוביץ' הוא מן התלמוד, מסכת קידושין ל"ב, ע"ב: "מלך שמחל על כבודו – אין כבודו מחול." הכוונה היא, שמי שפגע במלך פגע בממלכה כולה, ולכן גם אם המלך כאדם פרטי סלח למי שפגע בו, אין סליחה על המעשה. אברמוביץ' החיל את העיקרון הזה על שופטי בג"ץ.
אורי הייטנר