במלאת 8 שנים למותו בגיל 94
מתוך ספר המצוי רק בקובץ מחשב
יצחק אורפז ביומנים שלי
מתוך יומן 1990
2.5.90. יום רביעי. אחר-הצהריים נסעתי לירושלים ובמקרה פגשתי את יצחק אורפז בדרך. בילינו כשעה של שיחה מעניינת באוטובוס. הבטחתי לשלוח לו, בעקבות השיחה, את הריאיון שעשיתי עם א. ראובני ב-1968 – "ככלות התאווה לתאר".
יצחק סיפר בצורה מעניינת על סוף-שבוע שהיה לו, בחג אחרון של פסח, בירושלים. הוא הוזמן לביתה של מכרה, אם לבנים מבוגרים, לארוחה. נשאר לישון אצלה בלילה, ולאחר שסירבה לו, וגם לו לא התחשק ביותר – יצא בבוקר מבלי להודיע לה על כך, רק השאיר פתקה. הלך רגלי עד לרחוב קינג ג'ורג', אל חבר שלו, ארכיטקט, שתה אצלו ליקר מעשה-ידו, ניצח אותו בשח, במפתיע (החבר שחקן מעולה ממנו), וכאשר סיפר לחברו על קורותיו, אמר לו הלה:
"אתה רואה את כוסית הליקר השקופה, העדינה שבידך? אתה יודע מדוע היא יפה? כי מה שיפה – שביר."
סיפרתי לאורפז על עייפותי מקריאת מה שאני מגדיר בשם "הריאליזם המשעמם" – של מרבית הפרוזה המתפרסמת לאחרונה. השיב שהוא מכנה זאת בשם – "הריאליזם הסתמי".
ירדנו בתחנה המרכזית בירושלים. באוטובוס, כשקמנו ממושבינו, הודתה לנו בחורה שישבה לפנינו – על הדברים המעניינים ששמעה ולמדה מפינו בדרך!
29.10.90. ...אורפז היה חולה ולא בא. [לטקס חלקות פרס ראש הממשלה ע"ש לוי אשכול בבית הסופר בתל-אביב]. ... כאשר חזרנו הביתה פתחתי את המעטפה וראיתי שסכום הפרס החודשי הוא רק 2,185 ש"ח (שיק אחד ל-30.11.90 ושני ל-2.1.91!), זה ניראה לי רחוק מאוד מהבטחת גילום המס, ויהא צורך לטפל בנושא. עוד ראיתי שראש הממשלה אינו חתום על התעודה שלי. מעניין. פתחתי את המעטפה של אורפז, שלקחתי כדי לתת לו, ומצאתי שאצלו יש חתימה גם של ראש הממשלה.
30.10.90. הבוקר פגשתי את אורפז ומסרתי לו את תעודת הפרס שלו עם שני השיקים הדחויים שלו. שלחתי את התעודה הלא-חתומה, יחד עם נוסח הנאום שלי, והשיר "בפתח תקווה אחרת", לשר החינוך זבולון המר, וביקשתיו לתת בהזדמנות את התעודה לחתימה לראש-הממשלה.
13.11.90. למן הבוקר לא פסק הטלפון לצלצל. מתברר שאתמול בחדשות הלילה הופיע שמאי גולן וסיפר על החלטת אגודת הסופרים לגנות באופן חריף את התנהגותו של ראש הממשלה [יצחק שמיר]. אורפז, שצלצל לספר לי זאת, גם הודיע שהוא שולח חזרה לראש-הממשלה את התעודה החתומה.
16.11.90. כפי שסופר לי, דיבר הבוקר זיסי סתוי ביומן גלי צה"ל על הנושא, דיבר גם אלי ישראלי על מכתבו של אורפז, שהחזיר את התעודה, ומולי שפירא שוחח בתוכניתו עם מנחם פרי על הנושא בתוכניתו של מולי "בילוי נעים". אני עצמי הוזמנתי לגל"צ להתראיין על ידי חייל דתי צעיר ונחמד בשם שמואל רוזנר, והשיחה תשודר מחר לפני-הצהריים.
בתוכנית הספרות של הדסה וולמן ב"קול ישראל" דיבר שמאי גולן בצורה נאה ותקיפה על הנושא. הקלטתי. גם טילפנתי אליו להודות לו ולומר ששוב איני חושש שהאגודה נוהגת במורך-לב. הדסה מנהלת מעקב בתוכנית שלה, וכמוה עירית המאירי במדורה "האוזן השלישית" במוסף לספרות של "ידיעות אחרונות". כן סופר לי שחנוך ברטוב כתב על כך מאמר חריף על הנושא בגליון היום של מעריב.
17.11.90. ...עוד סיפרו לי שירמיהו יובל כתב רשימה בזכותי על הנושא ב"ידיעות" באמצע השבוע, וכן התפרסם מכתב בנושא מאת יצחק אורפז.
שיחה בערב עם דני קרמן, הוא מכין דף שלם של "דבר אחר" על הנושא, לשבוע זה.
אהוד בן עזר
המשך יבוא