ההחמצה הגדולה – הסכם לונדון
שלושים שנה להסכם אוסלו, עוסקים רבים באחראים להסכם, ומשום מה אין עוסקים באחראי העיקרי להסכם, יצחק יזרניצקי-שמיר. לאחר מלחמת ששת הימים היו בציבוריות הישראלית שלוש גישות יסוד לפתרון בעיית השליטה בשטחים שנכבשו-שוחררו:
1. "ישראל השלמה". לספח את כל השטחים בלי לתת לערבים אזרחות. הגישה היתה משותפת הן לתלמידי הרב קוק בציונות הדתית, תלמידי ז'בוטינסקי בליכוד, ותלמידי יצחק טבנקין בקיבוץ המאוחד.
2. נסיגה כוללת מכל השטחים שנכבשו. גישת מק"י-רק"ח.
3. "פשרה טריטוריאלית". גישה שהתבססה על תוכנית אלון שלפיה יש לספח את בקעת הירדן ושטחים נוספים החיוניים לביטחון ישראל, ומסירת השטחים המאוכלסים לשלטון מדינת עבר הירדן. מה שנקרא אז "האופציה הירדנית".
יגאל פייקוביץ-אלון התגלה כמדינאי-אינטלקטואל שפרש ממנהיגו טבנקין והטיב לראות את הפתרון היחיד שיאפשר בטחון לישראל והשארתה מדינה יהודית ודמוקרטית.
שמעון פרסקי-פרס, שר החוץ בממשלת יצחק יזרניצקי-שמיר שהיה כידוע "חתרן בלתי נלאה" יזם בחשאי יוזמה מדינית שמטרתה היתה לממש את "האופציה הירדנית" ברוח תוכנית אלון.
הסכם לונדון נחתם ב-11 באפריל 1987 בין שר החוץ הישראלי שמעון פרס לבין חוסיין בן טלאל מלך עבר-הירדן, במהלך פגישה חשאית בין השניים בביתו של ידידם המשותף לורד מישקון בלונדון. בפגישה נכחו גם ראש הממשלה העבר-הירדני, זייד אל-ריפאעי, ומנכ"ל משרד החוץ יוסף ביילין. ההסכם, אשר נחתם בחשאי התווה מסגרת לוועידה בינלאומית בחסות האו"ם למציאת פתרון לסכסוך הישראלי-ערבי ולסוגיה הפלסטינית באמצעות ועדות בילטרליות, שבאחת מהן תדון ישראל מול נציגות ירדנית-פלסטינית.
ההסכם נועד לקדם את "האופציה הירדנית", כלומר את הרעיון שלפיו ממלכת ירדן תחזור לשלוט באוכלוסייה הפלסטינית בשטחים במתכונת כלשהי, ובמקביל תחתום על חוזה שלום עם ישראל. סוכם כי העניין הפלסטיני ייוצג במסגרת המשלחת הירדנית לוועידה הבינלאומית, וכי נציגי אש"ף לא ישתתפו בוועידה.
ראש המשלה יצחק יזרניצקי-שמיר כחסיד דוגמטי של רעיון "ארץ ישראל השלימה", טען כי ההסכם נחתם בחוסר סמכות, ללא אישור הממשלה, ועל דעתו של שר החוץ פרס בלבד, הוא התנגד למסירת שטחים לירדנים, וטירפד אותו.
(נוסח ההסכם):
https://content.ecf.org.il/files/M00149_Peres–HusseinLondonAgreement-OriginalHebrewText_0.pdf
כשנגוזה "האופציה הירדנית" של תוכנית אלון, החל שמעון פרסקי-פרס כ"חתרן בלתי נלאה" לרקוח עם עוזרו יוסף ביילין את הסכם אוסלו והצליח לשכנע את ממשלת ישראל לקבלו.
ראש הממשלה יצחק רוביצוב-רבין לא נטש אמנם את תוכנית אלון בה דגל, אבל נטש את "האופציה הירדנית" שעמדה בבסיסה. הוא המשיך לדגול באי הקמת מדינה פלישתינאית עצמאית, אלא רק במתן אוטונומיה מסויימת ע"פ המסגרת הטריטוריאלית של "תוכנית אלון" בהנחה (מוטעית) כי ערפאת בלי בג"ץ ובצלם יפעל נגד הטרור של החמאס.
לסיכום: את האחריות להסכם אוסלו יש להטיל על יצחק יזרניצקי-שמיר שבדוגמטיות הבלתי מתפשרת שלו, בצרות האופקים שלו, ובחוסר היכולת האינטלקטואלית לחזות את העתיד, מנע את פתרון "האופציה הירדנית" ע"פ "תוכנית אלון". על מחדלו ההיסטורי הזה אנחנו משלמים, ועוד נשלם.
 
ההצלחה של אוסלו – הקמת מדינה ערבית-פלישתית ריבונית
בכל המאמרים העוסקים בכישלונו של הסכם אוסלו שוכחים משום לציין הצלחה גדולה מאוד של ההסכם. ההסכם הביא (אם כי אחרי כמה שנים) לראשונה בהיסטוריה לייסודה של מדינה ערבית-פלישתית ריבונית חדשה, הלא היא מדינת פלשת בעזה.
 
"תנו להם רובים"! – מאמר מערכת עיתון "הארץ"
בפראפראזה לשיר הפצפיסטי של נתן אלתרמן "אל תתנו להם רובים" שנכתב במלאת 17 שנים לשימוש בגז כלור במלחמת העולם הראשונה. כשלימים שינה אלתרמן את טעמו והתייחס לשיר כיצירה בוסרית ואף התנגד למסר הפציפיסטי שבו. לפיכך לא נכלל השיר באף קובץ שירים רשמי שיצא בחייו, ובמהלך ההתנגדות להסכמי אוסלו שימש שם השיר ככותרת לסטיקר שביקש להתריע בפני ההיתר שניתן על ידי ממשלת יצחק רבין לאספקת נשק לרשות הפלסטינית – מפרסמים עמוס שוקן וליאוניד נבלזין בעיתונם "הארץ" מאמר מערכת שכותרתו: "תנו להם רובים! "ראש הממשלה נדרש," הם כותבים, "להציג עמדה חדה וברורה, שתגדיר את שיתוף הפעולה הביטחוני עם הרשות כאינטרס לאומי, שעל פי הצורך מחייב לצייד אותה בכלים מתאימים ליישומו."
("תנו להם רובים!" מאמר מערכת "הארץ" 14.9.23)
https://www.haaretz.co.il/opinions/editorial-articles/2023-09-14/ty-article-opinion/0000018a-8f4a-d715-a3aa-ffeff1db0000
ההבדל בינם לבין יצחק רוביצוב-רבין הוא מהותי. רבין (על אף שטעה) ראה ברובים שנתן רק אמצעי שימנע טרור, (בלי בג"צ ובצלם) שוקן ונבזלין רואה בהם כלים שיביא להקמת מדינה ערבית ריבונית בשטחי יו"ש כשלב ראשון בתוכנית השלבים.
 
חוקה או חוקים?
ההיפוך ההיסטורי בן גוריון ובגין
דוד בן גוריון: חוקים לא חוקה
בהמשך למשפט על עילת הסבירות בבית המשפט העליון, והוויכוח הציבורי על חוקה וחוקי יסוד והזכות לבטלם ע"י בית המשפט, כדאי לקרוא נאום שנשא בן גוריון ב-20.2.1950  בישיבה המאה ושבע-עשרה של הכּנסת הראשונה:
"לצערי, לא יכולתי," כותב בן גוריון, "להיות נוכח בשעת הוויכוח החשוב על החוקה. אולם קראתי כל הנאומים בעיוּן, זהו ויכוח נוקב על כבשוֹנה של המדינה. בחלקו הוא דורש ידיעה מקצועית, שאינה לרבים מאיתנו ובתוכם גם לי. השתתפו בדיון זה בעלי-מקצוע, עורכי-דין מלומדים, ולא קל להדיוט כמוני לקחת בו חלק. אולם הנידון הוא ענין ממלכתי ובסופו של דבר חייב כל אזרח להכריע בו, וכאחד האזרחים במדינה אני רואה חובה לעצמי להביע דעתי, ביודעי מראש שעליי להתווכח עם חברים שאני יכול ללמוד מהם לא מעט בשטח זה."
בן גוריון מצטנע. הוא למד משפטים באיסטנבול (אמנם לא סיים). בני הפלוגתא שלו הם מייצ'סלב בגון-מנחם בגין, שלמד משפטים בוורשה, ומאיר ולד-יערי שלמד חקלאות בווינה.
ראוי לציין שנאומו מראה על ידע נרחב הן בתורת המשפט והן בהשכלה כללית והן בידיעת מקורות התרבות היהודית. אין היום שום מנהיג עם רמתו האינטקלטואלית של בן גוריון. קשה להאמין שעל כסאו יושבת היום פיליסטינית ברמתה של מרב קסטנר-מיכאלי, וראש האופוזיציה הוא הפיליסטיני יאיר למפל-לפיד. בן גוריון אף מתעלה אינטלקטואלית עשר דרגות מעל בנימין מיליקובסקי-נתניהו. 
"הוויכוח העומד לפנינו," אומר בן גוריון, "הוא חוקה או חוקים, חוקת-יסוד כוללת ועליונה, או חוקי-יסוד הקובעים כשאר החוקים משטר המדינה והליכותיה ומגדירים זכויותיהם וחובותיהם של האזרחים... לדעת חברי-הכּנסת בגין ויערי הוכרע הדבר בהכרזת העצמאות. איני יודע", אומר בן גוריון, "אם יש להכרזת העצמאות תוקף פוֹרמַלי של חוק, אבל תקפה המוסרי של מגילה זו עולה על כל תעודה אחרת שאנו מוסמכים לחַבּר בימינו אלה. בלי ספק אפשר לחַבּר הכרזה יותר נמלצת, אבל אין לחַדש כה מהר המעמד הגדול – במקרה זה אפשר להגיד בלי חשש של גוּזמה: המעמד ההיסטורי – שבו נתקבלה הכרזה זו, ועל הכרזה זו חתמו כל המפלגות היושבות בבית זה, מהקומוניסטים ועד אגודת-ישראל. אחדוּת מלוכּדת ומלכּדת זו לא מתרחשת בכל יום, ואין לזלזל בה."
בניגוד לבגין ויערי בן גוריון שולל קבלת חוקה. לדעתו יש להתרכז עכשיו בביטחון, קליטת עליה והתיישבות. עיסוק בחוקה אין לו תועלת. בן גוריון גם כופר בזכות השופטים לבטל חוק שקבעה הכנסת:
"מתן החוק הוא בידי העם; הפיקוח והשמירה על החוק – בידי השופט. אין להגביל העם במתן חוקים. מובן, גם העם יכול לעשות משגה, אבל עם חופשי, שאינו כבול – יתקן המשגה. לעומת זאת השמירה על החוק, פירושו של החוק, בדיקת תחולתו של החוק למקרה המסויים בחיים – אלה הם בידי השופט, שאינו תלוי בשום איש ושלטון, אלא במצפונו ובהבנתו בלבד. אין השופט עושה חוקים, אין הוא פוסל אותם, כי גם השופט ככל אזרח אחר במדינה כפוף לחוק. השופט רק מפרש החוק ומטילו על מקרים מסוימים שמובאים לשיפוטו."
אני ממליץ לכולם לקרא את נאומו השלם: (בן גוריון חוקים לא חוקה):
https://benyehuda.org/read/36023
מעניין לראות את ההיפוך ההיסטורי. היום יורשיו של בן גוריון תובעים חקיקת חוקה לישראל, ואילו תלמידיו של בגין מתנגדים לחקיקת חוקה לישראל. ייתכן שחקיקת חוקה בימי ראשית המדינה היתה מביאה לפילוג הדומה לזמננו ממנו חשש בן גוריון, אבל ייתכן שהצדק היה עם מחייבי קבלת חוקה אז, וקבלתה היתה מונעת את הפילוג הנוכחי.
 
מגילת העצמאות כבסיס לחוקה
מהו חזון החירות הצדק והשלום של נביאי ישראל?
"מדינת ישראל תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל": (מתוך מגילת העצמאות). ומהו חזון החירות הצדק והשלום של נביאי ישראל?
ישעיהו הנביא פורש את חזונו לעולם בלי מלחמות בו "לא יישא גוי אל גוי לרב ולא ילמדו עוד מלחמה,"  אך התנאי לכך לפי חזונו הוא פתרון הבעייה הפלישתינאית: "וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים יָמָּה, יַחְדָּו יָבֹזּוּ אֶת-בְּנֵי-קֶדֶם; אֱדוֹם וּמוֹאָב מִשְׁלוֹחַ יָדָם, וּבְנֵי עַמּוֹן מִשְׁמַעְתָּם." (ישעיהו פרק י"א פסוק י"ד). הנה פתרון הבעייה הפלישתינאית. אז הנה השאלה בפני השופטים הנכבדים אהרון בריק-ברק, ולאסתר שובקי-אבני-חיות, איך חזון זה של ישעיהו הנביא יתפוס מקום בחוקה המבוססת על מגילת העצמאות?
 
הגם אתה מוחמד?
כשנשרף פסל בן גוריון העומד על הראש בחוף תל אביב, פתחו מיד הפרוטסטנטים במסע הסתה נגד הביביסטים שהם שרפו את פסל בן גוריון בהשראת ביבי הרוצה לחסל את מגילת העצמאות. אבוי. הסתבר שהשורף הוא ערבי דר רחוב בשם מוחמד זיד. מיד השתררה דממה. היתכן? היתכן שערבי ייצא נגד בן גוריון ומגילת העצמאות? הרי רק ביבי והביביסטים הם נגד. הערבים הם בעד דמוקרטיה.
 
האמנם "דת האהבה" ללא ניסים?
כאשר הציג איתמר-פרמסלא-פרת את הנצרות כ"דת האהבה" ("בכל איגרות פאולוס מודגש הציווי לאהבה, ואין הטפה לשנאה" ("חדשות בן עזר", 1881), חשבתי שאולי הוא נשבע (ונשבע) בנצרות כי שפתו היא כשל נוצרי מיסיונר המנסה לשכנע אותנו בנכונות הנצרות (כפי שגם המוסלמים מגדירים את האיסלם "דת האהבה"), אבל כשקראתי את המשפט הבא שלו שבאוונגליונים אין "ניסים ונפלאות" פקפקתי אם הוא בכלל  קראם? כי האוונגליונים מלאים בסיפורי ה"ניסים והנפלאות" שעשה ישו. אין בכוונתי לחזור בשנית על הצגת היהודים בברית החדשה כאוייב וכשטן. עשה זאת כבר מצוין משה גרנות, וגם אני הוספתי על דבריו, אבל הנה מקצת ממעשי ה"ניסים ונפלאות" שיש באוונגליונים:
נס לידת ישו מבתולה מרוח הקודש (מתי פרק 1 פסוק 18)
נס הפיכת המים ליין בכפר קנה (יוחנן פרק 2 פסוק 1)
נס הלחם והדגים (מרקוס פרק 6 פסוק 35)
נס הליכת ישו על המים (מתי פרק 14 פסוק 22)
נס החזירים (מתי פרק 8 פסוק 28)
נס החייאת אליעזר (יוחנן פרק 11 פסוק 1)
נס תחייתו של ישו מהמתים (מתי פרק 28 פסוק 2)
לסיכום: איתמר פרמסלא-פרת, תן גילוי נאות האם אתה נוצרי?
 
מאבא של מאזן לישראל יצחק אייכלר
המלחמה באוקראינה נמשכת, ולמרות זאת יוצאת רכבת האווירית לאומן לקראת ראש השנה. בישיבת הממשלה אושר תקציב של 4 מיליון שקל, לסיוע ולהקלת תנאי השהייה במעברי הגבול היבשתיים לנוסעים ישראלים לאומן. בדברי ההסבר להחלטה נכתב כי "בשנה שעברה, בצל המצב באזור היה עומס חריג במעברים שהביא לקריסה בכל המעברים היבשתיים הגובלים באוקראינה. בחלק מן הגבולות שהו אלפי אזרחים ישראליים שעות ארוכות בקור ובתת-תנאים בהמתנה למעבר הגבול, תוך כדי סכנת חיים ומחסור בתנאים מינימליים ובמצב הומניטרי קשה. הכסף ניתן כדי למנוע הגעה למצב דומה ואף חמור יותר השנה."
בישיבת הממשלה הודגש כי קיימת אזהרת מסע לאוקראינה בעקבות מצב הלחימה והממשלה קוראת לציבור להימנע מלנסוע לאזורי סיכון. השרה אורית סטרוק היתה היחידה שהצביעה נגד ההחלטה ואמרה שאומן זה מקום מסוכן, ואסור שישתמע כאילו ממשלת ישראל מגבה נסיעה מסוכנת כזו. "יהודים יקרים, אל תיסעו לשם! אל תסכנו את חייכם! יש מספיק מקומות תפילה אחרים. שנזכה להיכתב לחיים," אמרה השרה והציעה כי יעלו את הקבר ארצה מאומן.
ראש הממשלה בנימין מיליקובסקי-נתניהו, הסכים איתה ואמר: "זה מסוכן מאוד. אנשים צריכים לדעת שהם מסכנים את עצמם. ליהודים נשפך כבר הרבה דם באירופה. איך אפשר ככה להסתכן? צריך להבהיר לאזרחים את הסכנה, זלנסקי אמר לי שיש להם מקסימום יכולת לעזור במקלטים ל-11 אלף איש. מגיעים קרוב ל-40 אלף. הקדוש ברוך הוא לא הגן עלינו בעבר על אדמת אירופה. הקדוש ברוך הוא לא הגן עלינו על אדמת אוקראינה. אני מבקש שיוציאו הודעה לכולם ויבהירו את גודל הסכנה, עפים שם טילים."
https://www.ynet.co.il/judaism/article/rj36urcrh
בנימין מילקובסקי-נתניהו אמר כמובן את האמת ההיסטורית (גם התיאולוגית): " הקדוש ברוך הוא לא הגן עלינו על אדמת אוקראינה."
ודוק: אוקראינה היא סגנית אלופת העולם (אחרי גרמניה) ברצח יהודים.
זינוֹבי בוגדן [נהגה באוקראינית: בּוֹהְדַּן] חְמֶלְנִיצְקִי-חמיל הרשע, הנחשב לאבי האומה האוקראינית הרג כ-50 אלף יהודים.
הַיְידָמָקים או גַיְידָמָקים (ברוסית ובאוקראינית: Гайдамаки; בפולנית: Hajdamacy'; (מטורקית: היידמאק – שודד, גוזל בהמות) הוא שמה של תנועת קוזאקים אוקראינית, שכוונה כנגד השלטון הפולני במאה ה-18. ההיידמקים טבחו רבות ביהודים בחבל ברסלב ולפי הכרוניקות, מספר הנרצחים עמד על עשרות אלפים. הטבח המפורסם ביותר הוא טבח אומן ב-1768, בו נטבחו כ-30,000 איש. המרד דוכא על ידי הצבא הרוסי והפולני. האוקראינים רואים בהיידמקים גיבורים לאומיים שהביאו לשחרור אוקראינה מהעול הפולני. המשורר האוקראיני טאראס שבצ'נקו חיבר ב-1841 פואמה בשם "היידאמקי", המנציח את התנועה.
מ־1918 ועד 1921 יותר מ־100 אלף יהודים נרצחו ביותר מ־1,100 פוגרומים באוקראינה.
בשואה נרצחו מיליון וחצי מיהודי אוקראינה חלק רב בביצוע ובסיוע האוקראינים.
בהמנון אוקראינה שרים היום:
"נשמותינו וגופינו נקריב בעד חופשנו
ונוכיח אנו, אחים, כי אנחנו קוזאקים בדמנו."
https://he.wikipedia.org/wiki/המנון_אוקראינה
רבי נחמן מברסלב ביקש להיקבר באומן בגלל שנקברו שם אלפי היהודים שנרצחו ב-1768 על ידי ההידמקים.
 
דברי הכפירה של האפיקורוס האוטו-אנטישמי ישראל יצחק אייכלר
חבר הכנסת הרב ישראל יצחק אייכלר, חסיד בלז, (שאביו היה איש לח"י) התייחס מיידית לדברי נתניהו, ואמר: "זה יותר ממאה שנה שאלוקי ישראל מציל את ארץ ישראל מיד אלילי הכוח, התרבות הרעה והתבוללות המשטר החילוני. הציונים והפרטיזנים לא מנעו שואה באירופה. הגרמנים נבלמו בדרך לכיבוש ארץ ישראל בניסי ניסים ולא בגלל הציונים. הציונים התנכרו ליהודי הגולה. חלק מאנשי היודענראט שיתפו פעולה עם הנאצים, חלקם סחרו ומכרו את יהודי הגולה. ההנהגה הציונית בארץ סירבה והכשילה 'תוכניות ההצלה'," והוסיף כי "כידוע מספר 'מן המיצר' של הרב וייסמנדל וספרי היסטריונים רבים כמו שבתי בית צבי, ש. תמיר ו'כחש' של בן הכט ועוד. חלק מהציונים אף קראו ליהודי הגטאות: 'אבק אדם – שילכו לגורלם.' גם לאחר השואה, כל המהגרים היהודים בתפוצות העולם, חיים מאז בשלום ובשקט יחסי, רק בארץ ישראל נשפך דם יהודי כמים, מאז ועד הנה. סכנת השמדה גרעינית מאיימת על מדינת ישראל בלבד."
בהמשך, אמר: "לאחרונה התגלו חדלונם ושפלותם של אלילי הכוח והכזב ומחדלי הממשלה, במלחמת יום הכיפורים תשל"ד. ה'גנרלים' לשעבר 'המורדים' היום, מסיתים למלחמת דמים בתוך הגטו העברי בארץ ישראל. כשרואים מי היו הגנרלים, מבינים כי רק בניסי השם אלוקי ישראל אנו שורדים. מובילי מלחמת הדיקטטורה של הבג"צ, הפכו למלשינים נגד ישראל בכל העולם ומאשימים אותה באפרטהייד ובפשעי מלחמה, כאויבים הגרועים ביותר באסלאם. הסו לכם כאשר אתם מאשימים את אלוקי ישראל, במחדליכם ופשעיכם.בתקופה שהטרור משתולל והרחובות בוערים צריכים להתפלל לשומר ישראל. אם לא זכות שומרי התורה, מזמן היתה מדינת ישראל מחוקה ממפת המזרח התיכון. שומר ישראל ישמור שארית ישראל, האומרים שמע ישראל."
(ח"כ אייכלר: "הקב"ה הגן מהתבוללות המשטר הציוני"; "מעריב").
https://m.maariv.co.il/news/politics/Article-1037173
ישראל יצחק אייכלר כופר בעיקר חשוב בתיאולוגיה היהודית: "עילת העילות וסיבת הסיבות? שהקדוש ברוך הוא הוא מסובב הכול, והכל בשליטתו."
הקב"ה הוא עילת הסיבות לרצח היהודים, כמו גם להצלת האדמו"ר מבעלז רבי אהרן רוקח ממות בשואה בעזרת התנועה הציונית, וכן גם להקמת מדינת ישראל – מדינת היהודים הציונים. בכל אלו כופר האפיקורוס אייכלר. לדידו הקב"ה אינו עילת הסיבות.
בתחילת שנת 1944. האדמו"ר מבעלז רבי אהרן רוקח, הצליח להימלט בעזרת חסידיו, יחד עם אחיו, הרב מרדכי רוקח, מפולין הכבושה בידי הנאצים להונגריה. לאחר ששהו בה במשך כשמונה חודשים, קיבלו סרטפיקט ציוני ועלו לארץ ישראל. לפני שיצא פרסם אהרון רקח דרשה ובה הבטיח הצלה לנשארים: "הצדיק רואה שתשרה פה לתושבי מדינה זאת מנוחה ושלווה, כי טוב שהצדיק רואה כי טוב וכל טוב ואך טוב וחסד ירדוף וישיג את אחינו בית ישראל בני מדינה זו..."
כחודשיים לאחר יציאתם כבשו הנאצים את הונגריה וכעבור חודשיים נוספים החלה השמדת יהודי הונגריה באושוויץ.
"אין לנו על מי להסתמך, אלא על אבינו שבשמים, כדברי רבינו אהרון רוקח מבעלז, אמרו היהודים כשנסגרו עליהם דלתות תאי הגזים..."
לאחר מלחמת העולם השנייה היו שהאשימו את האדמו"ר אהרון רוקח מבעלז כי הדברים שנשא אחיו בשמו בדרשת הפרידה יצרו רושם שהאדמו"ר צופה שלווה ומנוחה לנשארים בהונגריה, וכך תרמו לתחושת הרגעה שלא התאמתה. האשמה זו זכתה לתגובה מצד חסידיו ומצד היסטוריונים, והוויכוח שהתפתח סביבה נודע כפולמוס הדרשה. (פולמוס הדרשה):
https://he.m.wikipedia.org/wiki/יציאת_האדמו"ר_מבעלז_מהונגריה
ייאמר ברורות, מעשהו של הרעבע אהרון רוקח מבעלז לא היה יוצא דופן. כל ההנהגה היהודית ברחה והשאירה את היהודים ללכת למותם. זו היתה הטרגדיה היהודית הגדולה. כך גם הרבי מליובביטש, הרבי מגור (בעזרת הציונים) הרבי מסטמאר (ניצל בעזרת הציונים ברכבת קסטנר), וכו, וכמובן גם המנהיגים הציונים כמייצ'סלב בגון-מנחם בגין, שכנציב ביתר בפולניה לקח את הקופה, ברח, וניצל. אבל מהבחינה התיאולוגית הדתית, הקב"ה הוא תמיד: "עילת העילות וסיבת הסיבות. הקדוש ברוך הוא מסובב הכול, והכל בשליטתו."
והנה העיקרון התיאולוגי הזה גם נאמר בתפילה קצרה זאת: עילת העילות וסיבת כל הסיבות, אשר נוהגים לומר חסידי ברסלב אחרי אמירת תיקון הכללי:
ריבונו של עולם, עילת העילות וסיבת כל הסיבות, אנת לעלא, לעלא מן כולא, ולית לעלא מנך, דלית מחשבה ותפיסא בך כלל, ולך דומיה תהילה, ומרומם על כל ברכה ותהילה, אותך אדרוש, אותך אבקש שתחתור חתירה דרך כבושה מאתך, דרך כל העולמות, עד ההשתלשלות שלי במקום שאני עומד, כפי אשר נגלה לך, יודע תעלומות,
https://www.breslevmeir.com/עילת-העילות-וסיבת-כל-הסיבות/?gad=1&gclid=Cj0KCQjwmICoBhDxARIsABXkXlKXZ1FxBKdg2mOPdZzzwV73_Wcy3zmdvlokj6yKjxUbH5hk6lDBHn4aAipBEALw_wcB
 
הכחשת השואה בדברי הכפירה של האפיקורוס ישראל יצחק אייכלר
בדיוק מצמרר לתורתו של אבא של מאזן המאשים את הציונים בשואה (שהוא בעצם מכחיש) גם ישראל יצחק אייכלר מאשים בשואה את הציונים. בכך אייכלר מוכיח שהוא לא רק אנטי-ציוני, אלא גם אוטו-אנטישמי. לסיכום: צודקת (רק במקרה זה) השרה אורית סטרוק שאמרה: "יהודים יקרים, אל תיסעו לשם!  אל תסכנו את חייכם! יש מספיק מקומות תפילה אחרים. שנזכה להיכתב לחיים," והציעה כי יעלו את הקבר ארצה מאומן. אלא שלמרבה הצער הדבר כלל אינו אפשרי. פשוט אין קבר שאותו אפשר להעלות לארץ. הקבר באומן הוא פיברוק. קבר מזוייף. מצבה ריקה שנעשתה לצורך פולחן המת במקום.
 
האם זלנסקי יהודי?
ולדימיר פוטין: "חברים יהודים אומרים לי – יהדותו של זלנסקי זו בושה גדולה"
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אמר בכנס, בהתייחס ליהדותו של נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי: "יש לי הרבה חברים יהודים שגדלתי איתם, הם אומרים שזלנסקי הוא לא יהודי, הוא בושה לעם היהודי."
https://www.maariv.co.il/news/world/Article-1015666
 
ולדימיר פוטין: "זלנסקי? יהודי אתני שהמערב שם כדי לטייח האדרת נאציזם. זה מגעיל."
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ניפק אמירה נוספת המכוונת ליהדותו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, והאשים כי מי ששם אותו בתפקיד הוא המערב, כדי לטייח את "האדרת הנאציזם" באוקראינה.
"האוֹצְרִים במערב שמו אדם בראשות אוקראינה המודרנית – יהודי אתני, עם שורשים יהודים ועם מקור יהודי," אמר פוטין בריאיון ששודר בטלוויזיה הרוסית. "בכך, לדעתי, הם מנסים לטייח את המהות האנטי-אנושית שעומדת בבסיסה של מדינת אוקראינה המודרנית, זה הופך את כל הסיטואציה הזו למגעילה במיוחד, כיוון שיהודי אתני מטייח את ההאדרה של הנאציזם ומטייח את אלו שהובילו פעם את השואה באוקראינה – השמדתם של מיליון וחצי בני אדם."
שבוע לפני אותה התבטאות אמר כי "אינו מבין" כיצד אדם כמו זלנסקי, אותו תיאר כמי ש"דם יהודי זורם בעורקיו,", יכול לתמוך בגורמים ניאו-נאצים. (זלנסקי איבד כמה מקרובי משפחתו בשואה, בהם סבו).
סערה עוררו גם כמה התבטאויות של שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב, שבשנה שעברה אמר כי יהדותו של זלנסקי אינה שוללת את העובדה שבאוקראינה קיימים גורמים נאצים. "זלנסקי? האנטישמיים הכי גדולים הם יהודים, אפילו היטלר היה ממוצא יהודי," צוטט לברוב בתקשורת האיטלקית, טענה שאין לה כל הוכחות. בינואר השנה ניפק לברוב התבטאות חריגה נוספת, ואמר כי ארה"ב הרכיבה קואליציה של מדינות אירופיות במטרה לפתור את "השאלה הרוסית" – כפי שהיטלר רצה לפתור את "השאלה היהודית." אותה "שאלה" הובילה ליצירת "הפתרון הסופי" להשמדת יהודי אירופה, ולהקמת מחנות ההשמדה.
https://www.ynet.co.il/news/article/ryqnfcv03
אין ספק שפוטין הוא דספוט אגרסור (ביטוי שהקומוניסטים השתמשו בו נגד ישראל) שפתח במלחמה וביצע פשעי מלחמה נגד אוקראינה, אבל נשאלת השאלה האם דבריו נכונים? האם ולדימיר זלנסקי הוא אכן יהודי?
נראה שזלנסקי הוא אכן כדברי פוטין "יהודי אתני." הוא נולד להורים יהודיים, אבל האם יש לו זהות עצמית יהודית? נראה שלא. הוא נשוי לגויה אוקראינית ומחנך את ילדיו כאוקראינים-נוצרים אורתודוכסים לאומיים גאים. והכי חשוב, מאוד מצער להודות שאכן פוטין צודק. זלנסקי אינו נלחם כלל בראיית רוצחי היהודים מחמלניצקי עד פטלורה ובנדרה, כגיבורים לאומיים אוקראינים. והיותו 'יהודי אתני' אכן מכסה את העובדה שאוקראינה מאדירה גיבורים נאציים.
גם מנוול כפוטין יכול לעתים לומר אמת.
 
גם פוטין קצת אנטישמי
אי אפשר בלי אנטישמיות. עקיצות אנטישמיות: פוטין לעג לבכירים לשעבר ברוסיה שעברו לישראל אחרי תחילת הפלישה לאוקראינה. את יועצו לשעבר, אנטולי צ'ובאיס, כינה פוטין "משה ישראליביץ'" (ברוסית נשמע כזלזול באדם עצמו והתייחסות ללאום שכביכול מסביר את התנהגותו, כאשר עזב את רוסיה). למייסד ענקית הרשת יאנדקס ארקדי וולוז', שגינה את המלחמה באוקראינה, איחל בריאות ורמז ש"ייהנה מיחסים טובים עם השלטון הרוסי":
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=811078&forum=scoops1
https://www.ynetnews.com/article/hysxvvach
הנה הדילמה הנצחית של היהודים הגלותיים, למי נתונה נאמנותם. למזלנו לנו יש רק נאמנות אחת. לישראל.
 
ואלה שמות בני ישראל
הערה קטנה למאמרה המעניין של זיוה גרבורג-שמיר, "התיכון ממלכה כזאת בימינו" ("חדשות בן עזר", 1882) "בן יהודה" נולד כאליעזר יצחק אליעזר לזר פרלמן והיה לאוליאנוב או אוליאנוף כמקובל באותם ימים כאשר "העבירו" ילדים למשפחות חשוכות ילדים, ושינו את שמם בהתאם כדי לחמוק מהגיוס לצבא הצאר.
 
גולדה – "יש חוכמה בגוים"
כל שנה בהשפעת הווידוי ביום הכיפורים בו נאמר "אשמנו בגדנו חטאנו," אנחנו חוזרים ומאשימים את עצמנו במלחמת יום הכיפורים. מי אשם במלחמה? גולדה, דיין, זעירא (מישהו יודע את שמו המקור?), וכדומה. זו טעות. האשמה במלחמת יום הכיפורים לא מוטלת על גולדה או דיין, אלא מוטלת על מצרים, סוריה, עיראק, עבר הירדן, כווית, ערב הסעודית , לוב, אלג'יריה, תוניסיה, מרוקו, ובני בריתם הלא-ערבים: איראן, קוריאה הצפונית, וקובה/ הם שיזמו את המלחמה, פתחו בה, ולחמו נגדנו.
מזל שיש גוי היכול ללמד אותנו משהו על עצמנו. כשניקולס מרטין, תסריטאי הסרט "גולדה": החל לכתוב תסריט ביוגרפי על גולדה מאיר, הוא לא ידע שהמטרה שלו היא לשקם את המוניטין שלה בישראל. "עד ליום שבו יחליטו היפנים לבקבק את מי פוקושימה המטוהרים מפסולת רדיואקטיבית, קשה יהיה לדמיין מותג בינלאומי רעיל יותר מאשר ישראל," מסביר ניקולס מרטין,  "לכן הרעיון להפיק סרט שיציג את מדינת היהודים לא כמחרחרת מלחמה, אלא כקורבן למתקפת פתע מצד שכנותיה הערביות במלחמת יום כיפור היה מנוגד לתדמית הזו."
ניקולס מרטין, היה בן עשר כשצבאות מצרים וסוריה פתחו בהתקפה על ישראל ב-6 באוקטובר 1973, שעה שהיהודים צמו וכיפרו על חטאיהם.
"הבנתי שיש לי איזה זיכרון ממנה: הייתי בן עשר במלחמת יום הכיפורים ונזכרתי בתמונות האלה של האישה המבוגרת הזאת שעישנה ונראתה מודאגת מאוד, תמונות מגורענות בשחור לבן. לא היה לי שמץ של מושג. שבישראל היא דמות שנויה במחלוקת. לא ידעתי כלום. פשוט הנחתי שכולם אהבו אותה – מפני שבארה"ב היא פופולרית, וכשדיברתי עם אנשים בבריטניה, הם אמרו: 'היא פשוט נהדרת.' רק כשהתחלתי לבקר בישראל ולשוחח עם המשפחה של גולדה, הם הסבירו לי. כשפגשתי בפעם הראשונה את נכדה, שאול רחבי, ואמרתי לו: 'אני באמת מעוניין לעשות סרט על סבתא שלך. מה דעתך?' הוא אמר: 'תצטרך לספר את האמת עליה.' ואז הוא התחיל לדבר על המוניטין שלה ואיך במשך שנים סבלה המשפחה מהטרדות בציבור, איזה עול זה היה ואיך הוא משתוקק לראות שהמוניטין יתוקן – במיוחד לאור המידע החדש, מסמכי הממשלה שהוסר מהם הסיווג הביטחוני והתחושה ששפטו אותה באופן לא הוגן."
"אצל גולדה, מלחמת יום כיפור היא הרגע המובהק בחייה שבו כל הניסיון שלה מתחבר יחד. היא נמצא במקום שבו רק היא יכולה להתמודד עם זה, כך אני חושב," אומר מרטין, "מפני שהיא הבינה את העולם, היא הבינה את מנהיגי מדינות ערב, היא הבינה את החוזקות ואת החולשות של האנשים, והיא באמת הבינה גם את הנרי קיסינג'ר (שהיה אז שר החוץ של ארה"ב). היא היתה בעלת יכולת ייחודית לטפל במשבר. קשה לי שהיא מושמצת מאוד בישראל. אם המנהיג היה משה דיין, שמן הסתם היה מתמנה לראשות הממשלה אלמלא גולדה, איך אתה חושבים שהמלחמה היתה מתנהלת?"
"בהתחלה לבמאי גיא נתיב היתה לו בעייה קטנה," מספר התסריטאי, "נראה לי שזה היה בגלל שהסוכן שלו אמר לו: 'יש לנו פרויקט עם הלן מירן, מה דעתך?' והוא ודאי חשב לעצמו: 'וואי, נהדר, זו קפיצה ענקית למעלה.' ואז הסוכן אולי אמר: 'זה על מלחמת יום כיפור.'
"גיא חשב כנראה על גולדה כמו שחושבים עליה רוב הישראלים – שהיא היתה אחראית למותם של כל כך הרבה בחורים צעירים. הוא ממש לא היה משוכנע."
נתיב השתכנע רק שנה אחרי שמרטין נתן לו את רשימת הקריאה ואנשי הקשר שלו, או כמו שמרטין אומר: "הוא ממש הסתובב 180 מעלות לכיוון הנגדי והחליט שגולדה היתה הכי טובה. הוא רצה לברר את אופי ידידותה עם לו קידר והתעניין מאוד בגוף שלה, כיצד נשאה את נטל החיים ונטל המלחמה על גופה."
לגבי הביקורת שב"גולדה" אין אזכור לפלסטינים. הוא מציין שלמעט גדוד של פלסטינים שנלחם במסגרת צבא סוריה ברמת הגולן, הם לא השתתפו במלחמה. "אנחנו מספרים סיפור מנקודת המבט של גולדה," הוא משיב. "לכן השאלה צריכה להיות: האם הבעייה הפלסטינית תפסה בכלל איזשהו מקום במוחה כשהיא נלחמת מלחמת קיום נגד הצבאות של מצרים וסוריה? קרוב לוודאי שהיא לא חשבה על זה. אילו בניתי סצינה שבה היא יושבת עם משה דיין ואומרת לו: 'משה, בוא נדון בבעיה הפלסטינית,' הייתי חוטא לאמת".
"ישנו הראיון המפורסם שלה עם הערוץ הבריטי Thames Television בשנת 1972 שבו היא אומרת: 'אתה יודע, אני הייתי פלשתינאית. כולנו היינו פלשתינאים כי קיבלנו תעודה שהנפיקו הבריטים במקום דרכון, תעודת מעבר פלשתינאית.' היא דיברה על שנות ה-20 כשהיא הגיעה לפלשתינה, ובאותה עת ישראל לא היתה קיימת, אז שוב זה להוציא דברים מהקשרם. "היא לא אומרת שלא היו ערבים שחיו באזור פלשתינה באותה תקופה, אבל האם הם הגדירו את עצמם כפלשתינאים? זה לא בדיוק התחום שלי ואני קצת מסתבך. הידע שלי מתחיל למעשה ב-1 באוקטובר 1973 ומסתיים בערך ב-20 באוקטובר, לכן אני צריך להיות זהיר במה שאני אומר. אבל התחושה שלי היא שמאיר דיברה על העבר, על התקופה כשהיא רק הגיעה. ואני חושב שיהיה הוגן לומר, ותקן אותי אם אני טועה, שהמושג עם פלסטיני באמת נולד בשנות ה-60. נדמה שזה היה יאסר ערפאת שבאמת התחיל להעלות את התודעה שזאת אומה."
(אדריאן הניגן, ניקולס מרטין, תסריטאי "גולדה": "קשה לי שהיא מושמצת כל כך בישראל," "אל-ארצ'י", 10.9.23)
https://www.haaretz.co.il/gallery/cinema/2023-09-10/ty-article-magazine/.premium/0000018a-7ee1-d8dd-abbe-ffe100d30000
בסוף הסרט "גולדה" מופיעה כתובית: "גולדה הצילה את ישראל מהשמדה." אכן היא ראויה לכבוד על הדרך בה ניהלה את מלחמה. צודק לחלוטין ניקולס מרטין בתהייתו: "מה היה לו משה דיין היה ראש ממשלה?" אבוי לכולנו. מה היו עושים במקומה כל "החכמים" בדיעבד כדוגמת יוסף שניידר-שריד למשל, האם לאור הדיווחים של שר הביטחון וראש אמ"ן היו פועלים ומתפקדים טוב יותר במלחמה?
ראיתי את הסרט ולדעתי היה חסר שם אלמנט חשוב שמסביר את אי הצלחת הסרט באמריקה. הסרט שבא להראות איך אישה מנווטת מדינה במלחמה בין גברים שחלקם כושלים במשימת ההנהגה, לא מביא שום קטע אישי נשי ואימהי על גולדה. היא אמנם מופיעה בסרט כאימא יהודייה המגישה בביתה צלחת בורשט לקיסינג'ר (סצנה קצת מוזרה. מילא שגולדה מאבוב מקייב אוהבת בורשט, אבל מה לבורשט ולהיינץ אלפרד קיסינג'ר היקה יליד גרמניה?) אבל האם בכל ימי המלחמה היא לא דרשה לשלום ילדיה ונכדיה ולא נפגשה איתם? סצינה אימהית כזו יכולה היתה לעשות נפלאות להתקבלות הסרט בין הגויים.
הסרט מסתיים בכותרת: "גולדה הצילה את ישראל מהשמדה". ואכן כך יש לזכור אותה.
 
גיל זיגמן-רגב טייס וראש אכ"א לשעבר
זהירות הפיכה צבאית – סכנה לדמוקרטיה
1. צבא הגנה לישראל הוא צבאה של המדינה.
2. (א) הצבא נתון למרות הממשלה.
גיל זיגמן-רגב, אלוף במיל. טייס בדימוס שהשתתף במלחמת יום הכיפורים, וראש אכ"א לשעבר, תומך בסרבנות הטייסים, ואומר לנכדו ריו (נהר בספרדית) לא להתגייס לשירות קרבי. "נלך כולנו כצאן לטבח"!  
"לא קשור למה בג"ץ יפסוק או לא יפסוק," אומר גיל זיגמן-רגב, "אין סיכוי שהטייסים יעצרו, אני מכיר את האנשים אישית."
"הרמטכ"ל, הרצל גורדין-הלוי, צריך להיכנס עם שאר ראשי הזרועות לחדר של נתניהו. הם צריכים להתכנס, לדבר בינם לבין עצמם ולנקוש על הדלת שלו. זה צעד קיצוני אבל הוא נדרש. יש מצבים שאדם צריך לקום מכיסאו ולעמוד זקוף וחוצץ מול כל מה שמנוגד לערכיו. זה הכול. זה מה שאני מצפה מהם. אני מצפה שאותו אומץ לב שהם הפגינו בשדה הקרב יהפוך עכשיו לאומץ אזרחי. שלא יהיה ספק, זה מצריך יותר אומץ לב מאשר בשדה הקרב. הרבה יותר. אבל הם ייכנסו להיסטוריה."
("הרמטכ"ל, ראש השב"כ וראש המוסד צריכים לומר לביבי 'עד כאן'," "אל-ארצ'י", 8.9.23)
https://www.haaretz.co.il/magazine/2023-09-06/ty-article-magazine/.highlight/0000018a-6632-d9af-a7db-6fbfd9160000
עם ישראל חייב רבות לעוז רוחו ופעולתו של הטייס גיל זיגמן-רגב, שהשתתף במלחמת יום הכיפורים. ותמיד תהיה הערכה אליו. דא עקא כיום שוכח גיל זיגמן-רגב, את חוק יסוד הצבא שהוא חוק יסוד הקובע את כפיפותם של צה"ל והרמטכ"ל לממשלה. שהתקבל ב-31 במרץ 1976, בעקבות מסקנות ועדת אגרנט שחקרה את נסיבות פריצתה של מלחמת יום הכיפורים:
1. צבא הגנה לישראל הוא צבאה של המדינה.
2. (א) הצבא נתון למרות הממשלה.
https://he.wikipedia.org/wiki/חוק_יסוד:_הצבא
אין סכנה גדולה יותר לדמוקרטיה בכלל ולדמוקרטיה הישראלית בפרט מאי קבלת הצבא וזרועות הביטחון את מרות הממשלה הנבחרת. זה פתח לדיקטטורה צבאית, ולפשיזם. דווקא על רקע תרומתו האדירה, קריאתו של גיל זיגמן-רגב מהווה סכנה חמורה לדמוקרטיה הישראלית.
 
ה"מוסד" אשם בפרעות האריתראים
משרד ההסברה של אריתריאה טוען שמאחורי הפרות הסדר בין תומכי המשטר למתנגדי המשטר בשורת מדינות ברחבי העולם (ישראל, נורווגיה, שוויץ, קנדה, שוודיה) עומדות סוכנויות הביון הגדולות – ובראשן "המוסד" הישראלי. לטענתם, הן עושות זאת כדי לפגוע בעם האריתראי. לדבריהם הם ימסרו פרטים בהמשך "כדי שכולם ידעו את השקרים על פליטי אריתראה."
https://www.mako.co.il/news-world/2023_q3/Article-dc0386a4e086a81027.htm
על זה נאמר: "פוילע פיש גיגעסן, א שמיץ באקומען, און פון א שטאט ארויס געטריבן!"
"גם אכלנו דגים באושים, גם חטפנו מלקות, וגם גורשנו מהעיר!"
גם קיבלנו אריתראים וגם אנו אשמים בכך שהם מתפרעים.
 
האם למדינת כפר קאסם יש ריבונות?
סמוך לכפר עזון שבחטיבת אפרים זוהו שני חשודים שחצו את הגדר. במהלך מרדף אחריהם נכנסו לוחמי צה"ל לכפר קאסם. הלוחמים חשו מאוימים בידי תושבי המקום שהתפרעו שם, ואחד אף רץ לכיוונם עם אלה בידו. בתגובה השתמשו באמצעים לפיזור הפגנות. בצה״ל מתחקרים את האירוע ואת פעילות הלוחמים במקום.
חבר הכנסת וליד טאהה, ממפלגת רע"ם, תקף את פעילות הלוחמים ואמר: "האירוע הלילה שבו ארבעה חיילים נכנסים לשכונה המזרחית בתוך כפר קאסם ללא תיאום עם המשטרה המקומית, משליכים רימון הלם ברחוב ותוקפים באכזריות חמישה אנשים בפתח בתיהם, הינו אירוע חמור ומסוכן במיוחד, שהיה יכול להסתיים באסון של ממש. יש להעמיד את כל החיילים המעורבים לדין ולוודא שמקרים מעין אלה לא יתרחשו."
דובר צה״ל אמר: "כניסת חיילים לכפר קאסם הנה בניגוד להנחיות. האירוע מתוחקר והתנהלות הלוחמים תיבדק.
https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/14588244
הודעת דובר צה"ל אינה ברורה האם לכפר קאסם יש ריבונות? האם כפר קאסם אינו תחת ריבונות מדינת ישראל? אם חיילי צה"ל יכולים להיכנס לתל אביב במרדף אחרי מחבלים מדוע לא לכפר קאסם?
(פיגוע ירי במרכז ת"א: שניים נרצחו בדיזנגוף, 6 במצב קשה. המחבל נמלט מאות שוטרים, לוחמים ואנשי הכוחות המיוחדים עוברים בניין אחר בניין במרכז העיר במסגרת החיפושים אחר המחבל הנמלט).
https://www.calcalist.co.il/local_news/article/rykzt00ysn7c
 
אָמְנָם דְּבָרָיו הֵם שִׁגָּעוֹן, אַךְ יֵשׁ בָּהֶם שִׁיטָה
Polonius: “Though this be madness, yet there is method in 't".”
ח"כ רוויטל רדזינסקי-גוטליב: "דובר צה"ל כדרכו בעוד הודעה שמטילה דופי בחיילנו עוד לפני בירור. לוחמים זיהו חשודים שעברו את הגדר, כמתחייב ביצעו מרדף, החל עימות בין החשודים ללוחמים ונעשה שימוש ברימון הלם. מבחינת דו״צ ההודעה היא כי ׳כניסת חיילים לכפר קאסם בניגוד להנחיות והתנהגותם תיבדק.׳ רק חסר ששוב גלנט יכעס עלי."
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=810651&forum=scoops1
ח"כ רוויטל רדזינסקי-גוטליב גם אומרת דברי טעם לפעמים.
 
יאיר למפל-לפיד אשם ברצח במגזר הערבי
נציגי מפלגת בל"ד, סירבו להשתתף במפגש באום אל-פחם שקיים יו"ר האופוזיציה יאיר למפל-לפיד עם ראשי רשויות מקומיות ערבים בנוגע לפשיעה ולאלימות בחברה הערבית.
בשיחה עם אתר החדשות הערבי ישראל "אל-ג'רמק", אמר מזכיר בל"ד אדהם ג'בארין, כי ל"ביקור הזה אין משמעות או נחיצות והוא לא יוסיף דבר לסוגיית המאבק באלימות ובפשיעה."
ג’בארין טען, כי "לפיד רוצה לנצל את הביקור הזה כדי לגייס את ערביי ישראל להפגין בתל אביב וקפלן עבור השמאל הישראלי. לפיד היה ראש ממשלה, והפשע בתקופתו פשה וחלחל באופן משמעותי בחברה הפלסטינית," הוסיף. לדבריו, "במהלך תקופת ממשלת לפיד היה שיעור הרצח גבוה, והוא עלה במהלך הממשלה הנוכחית, והגיע היום ליותר מ-170 הרוגים. ההבדל בין הממשלה הנוכחית לקודמת מצוי רק במיספר, ואולם לפיד ובן גביר שניהם גזענים, והם חותרים להשיג את האינטרסים שלהם על חשבון החברה שלנו.".
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=811200&forum=scoops1
הגזען לפיד, אומרים הגזענים מבל"ד, כמו בן גביר מעוניינים ברצח ערבים ע"י ערבים כי זה האינטרס שלהם. הנה עוד הוכחה שהשלב הראשון במיגור הרצח בחברה הערבית חייב לעבור בריפוי הערבים מגזענותם האנטי-יהודית. כל זמן שיטילו את האשמה על היהודים לא ניתן יהיה לפתור את הבעיה.
 
אמנות ישראלית של המאה העשרים
חינם כדאי ללכת
במוזיאון רמת גן מוצגת חינם תערוכת אמנות ישראלית של המאה העשרים מאוסף חברת הפניקס "בארץ אהבתי". התערוכה פתוחה עד 14.10.23.
האמנים המשתתפים : אהרון אבני, נלי אגסי, מיכה אולמן, גלעד אופיר, אביבה אורי, דליה אמוץ, בני אפרת, מרדכי ארדון, אריה ארוך, אביגדור אריכא, בותינה אבו-מלחם, נפתלי בזם, עידו בר-אל, יוסל ברגנר, ג'ניה ברגר, יוסי ברגר, טירנית ברזילי, ציבי גבע, נחום גוטמן, תמר גטר, פסי גירש, גדעון גכטמן, חיים גליקסברג, יאיר גרבוז, מיכאל גרוס, משה גרשוני, אליהו גת, נורית דוד, יעקב דורצ'ין, יצחק דנציגר, מיכאל דרוקס, שמואל הירשנברג, גל וינשטיין, ז'אק ז'אנו, יוסף זריצקי, אנה טיכו, מרסל ינקו, שרון יערי, פנחס כהן גן, אהרון כהנא, רפי לביא, מרדכי לבנון, אריה לובין, יהודית לוין, פנחס ליטבינובסקי, אורי ליפשיץ, עופר ללוש, סיגלית לנדאו, מוטי מזרחי, משה מוקדי, יהושע נוישטיין, אליהו אליאס ניומן, לאה ניקל, עדי נס, חנה סהר, אביגדור סטימצקי, יוחנן סימון, פסח סלבוסקי, יהודית סספורטס, דוד עדיקא, אסד עזי, אלי פטל, ישראל פלדי, אבל פן, מנשה קדישמן, משה קופפרמן, ליליאן קלאפיש, ראובן רובין, מיכל רובנר, אורי ריזמן, יחזקאל שטרייכמן, יחיאל שמי, מנחם שמי, ציונה תג'ר, יגאל תומרקין.
https://www.fnx.co.il/art/
זה חינם. כדאי ללכת. צריך רק להזמין תאריך באינטרנט. אני כמעט התפתיתי לקחת תמונה של יוחנן סימון וללכת.
 
הקופטית עם הדם על השמלה
הקופטים והדמוקרטיה
המצרים-האגיפטים (בערבית קובטים) לחמו כ-300 שנה נגד הכיבוש הערבי של מצרים והובסו. כתוצאה מהכיבוש הערבי ומההתנחלויות הערבית (התנחלות קהיר) הם הפכו למיעוט קטן המונה כ-9 אחוז מאוכלוסיית מצרים. כדי להדגיש את הבעלות על מצרים, המדינה המצרית נקראה "הרפובליקה הערבית של מצרים" להדגיש שמצרים שייכת לכובשים הערבים ולא לעם הילידי המצרי. המיעוט הקטן של הקופטים ששרד את הכיבוש הערבי נמצא במצב של נרדף במצרים ומופלה בחוק. (אפרטהייד).
סמאר קופטי, השחקנית הקופטית-נוצרית שהסתערבה בכפייה עקב הכיבוש הערבי, הגיעה לטקס פרס אופיר בקולנוע עם שמלה מוכתמת בדם כהפגנת מחאה נגד היהודים האחראים לדעתה לאלימות במגזר הערבי..
https://www.israelhayom.co.il/lifestyle/fashion/article/14593760
התפקיד של הקופטית שהסתערבה בסרט "העתיד", שבו היתה מועמדת לפרס אופיר, הוא צעירה ערבייה שנשבר לה מהכיבוש היהודי (לא מהכיבוש הערבי של עמהּ הקופטי במצרים) והחליטה להרוג את שר החלל והתיירות, מציב את סמר קופטי בחזית הדור החדש של הכוכבות הפילסטיניות המקומיות, גם בקו האש של הקרב על כיבוש ישראל.
"המערב המציא את המילה 'טרוריזם' שיש לה קונוטציה רעה," מסבירה קופטי, "ואז כשמכניסים לתוכה אנשים זה נשמע רע, וזה הופך את הכול לשחור ולבן. אז המילה 'טרוריזם' לא תופסת אצלי. מה שקורה זה שברגע שיש כיבוש – יש התנגדות. ורק אנשים שטומנים את הראש שלהם בחול ולא מסתכלים מסביב, נדהמים כשהם פתאום מרימים אותו ומגלים שיש 'עמלייה', ככה אנחנו קוראים לזה," היא אומרת, ועוד לפני שאני מספיקה לשאול היא מסבירה שמשמעות המילה היא פיגוע.
"בתל אביב," אומרת קופטי (ולא במצרים), הולכים ונלחמים על דמוקרטיה, אבל על איזו דמוקרטיה אנחנו מדברות? ההפגנות לא קשורות אליי, הן לא מדברות אליי, הן לא רואות אותי. כל עוד יש כיבוש, אין דמוקרטיה."
(נירית אנדרמן, "השחקנית סמר קופטי: 'בתל אביב מפגינים על דמוקרטיה שאף פעם לא היתה וגם לא תהיה'." "אל-ארצ'י", 2.8.23)
https://www.haaretz.co.il/gallery/galleryfriday/2023-08-02/ty-article-magazine/.highlight/00000189-b059-d083-a999-fc5f74df0000
אנחנו מאחלים לקופטית שהסתערבה, סמאר קופטי, שתצליח לשחרר את עמהּ מהכיבוש הערבי ותבנה לו משטר דמוקרטי, ואם היא בכל זאת בוגדת בעמה ותומכת בכיבוש ערבי-מוסלמי נאחל לה שתלך לפי המופת של הסרטן הקופטי שקדם לה, אלכסנדר קופטי (בערבית סכנדר קובטי), שהתקיף את ישראל ואת הדמוקרטיה שלה, וירד לדובאי. לכי בעקבותיו!
 
"הברית הקדושה"
עצרת האו"ם ראש השנה תשפ"ד:
הפרוטסטנטים:  "DON'T BELIEVE CRIME MINISTER NETANYAHU!"
אברהים ראיסי התליין השיעי מטהרן: בדיוק מה שאני תמיד אומר!
בשאר אל-אסעד הקצב העלווי מדמשק: בדיוק מה שאני תמיד אומר!
יחיא סינוואר הסוני מעזה: בדיוק מה שאני תומר אומר! כל היהודים הקופים והחזירים.
אבא של מאזן הסוני האנטישמי: בדיוק מה שאני תמיד אומר! אל תאמינו לכל היהודים!
אנשי הב.ד.ס.מ. (מ. מזוכיסטים יהודים) בדיוק מה שאנחנו תמיד אומרים על כל הציונים!
מסקנה: הם לא חברים, אבל בהחלט חוברים יחד באו"ם נגד ישראל.
ודוק: ממשלת ישראל המיוצגת ע"י ראש ממשלת ישראל מייצגת את מדינת ישראל.
בושה! בושה! בושה!
נעמן כהן