יש מחלה ושמה שינאתיטיס
שטובי הרופאים לא מצאו לה מרפא,
ויש לה גרורה, ששמה צביעותיתיס
והחולי הזה – איננו מרפה.
בכל פעולה של אדם מסויים
רואה החולה רק את צד השלילה,
את עצמו הוא רואה נעלה ומורם
ובכל האחר הוא מוצא אפלה.
סימפטום מרכזי באותה מחלה
הכול בה נימדד בְּאֵיפָה ואֵיפָה,
וכל שאצלו – לעילא ולעילא
הוא רואה באחר כנבלה וטריפה.
ויש בחולה זה סימן וגם צורך
לתקוף ת'אחר בתארים של ביזוי
לתת בדברי היריב, מלוא האורך
דברים של ביזוי וקללות של גינוי.
וחבל כי גם בעת זו, המאחדת,
עדיין, ישנם מפיצי פגע רע,
טרופי שינאתם, שלשפל יורדת,
נרחק מפניהם כמִפְּנֵי מצורע.