אם לסכם את מלחמת עזה עד עתה, הניצחון בידי החמאס.
החמאס מתפקד, קובע את סדר היום של הפסקות אש ורחוק מכניעה. ברחבי יו"ש מתקבלים המחבלים עם דגלי חמאס בתרועות תודה ל"חמאס המנצח והמשחרר."
עד עתה מוסדות המודיעין הישראלי לא רק שלא חזו את המתקפה והטבח, אלא גם אינם יודעים היכן מסתתר סינואר והיכן מוסתרים החטופים הישראלים. ישראל עדיין, כאמרתו של לוי שקולניק-אשכול: "שמשון דער נעבעכדיקר."
אם אחרי הפסקת האש ישראל תיסוג ולא תמשיך את המלחמה עד למיגורו הסופי של החמאס, עד חיסול כל יכולותיו הצבאיות והשלטוניות בעזה, זה יהפוך לתבוסה אסטרטגית.
 
חוק הלאום
לאחר נפילת שישה לוחמים "מייחדים" במלחמת עזה החל בשנית הקמפיין לביטול חוק הלאום המוגדר אצלם "גזעני".
 ("דרוזים" הוא כינוי גנאי שניתן להם ע"י הערבים המוסלמים על שמו של אחד ממפיצי הדת, פרסי בשם אל-דרזי שהאמין באלוהותו של אבו עלי מנצור שכונה "אל חכים באמר אללה"  –השליט מטעם אלוהים – אמונה שנתפסה ככפירה ע"י המוסלמים. הדרוזים עצמם מכנים עצמם "מייחדים" האומרים שהאל אחד).
כצפוי מיד הזדעקו שוקן נבזלין ובומשטיין-בן בעיתונם לפרסם מאמרים בזכות ביטול חוק הלאום במטרה לחיסול את קיומה של מדינת היהודים. ושלא צפוי, ערוצי תקשורת אחרים מחרים גם הם אחריהם. למשל שדר ערוץ 12 גלעד שלמור ביזה את עצמו כהגדיר את חוק הלאום "חוק בזוי" וקרא לבטלו. כמובן שהם אינם מציינים אילו סעיפים מהחוק הם מתכוונים לבטל.
ודוק: חוק הלאום הוא חוק אנטי גזעני שחוקק נגד הגזענות הערבית-מוסלמית (ותומכיה היהודים הנוצרים והדרוזים) שאינה מכירה בקיומו של העם היהודי ובזכותו למדינה.
לאזרחי המדינה יש שוויון זכויות אזרחי ופוליטי. חוק הלאום אינו פוגע כלל בזכויות האזרחיות של אזרחי המדינה שאינם יהודים אלא להיפך.
הנה נוסח החוק:
חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי
1. עקרונות יסוד
(א) ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, שבה קמה מדינת ישראל.
(ב) מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שבה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית, הדתית וההיסטורית להגדרה עצמית.
(ג) מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל ייחודי לעם היהודי.
ראו הכרזה על הקמת מדינת ישראל; ראו פקודת שטח השפוט והסמכויות, תש״ח-1948.
2. סמלי המדינה
(א) שם המדינה הוא "ישראל".
(ב) דגל המדינה הוא לבן, שני פסי תכלת סמוך לשוליו, ומגן דוד תכול במרכזו.
(ג) סמל המדינה הוא מנורת שבעת הקנים, עלי זית בשני צדדיה, והמילה "ישראל" למרגלותיה.
(ד) המנון המדינה הוא "התקווה".
(ה) פרטים לעניין סמלי המדינה ייקבעו בחוק.
ראו חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, תש״ט–1949 וכן הכרזות על דגל מדינת ישראל ועל סמל מדינת ישראל.
3. בירת המדינה ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל.
ראו חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל.
4. שפה
(א) עברית היא שפת המדינה.
(ב) לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה; הסדרת השימוש בשפה הערבית במוסדות ממלכתיים או בפניהם תהיה בחוק.
(ג) אין באמור בסעיף זה כדי לפגוע במעמד שניתן בפועל לשפה הערבית לפני תחילתו של חוק-יסוד זה.
ראו סעיף 82 לדברי המלך במועצה על ארץ־ישראל, 1922 עד 1947.
5. קיבוץ גלויות המדינה תהיה פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות.
ראו חוק השבות, תש״י-1950.
6. הקשר עם העם היהודי
(א) המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה ובשביה בשל יהדותם או בשל אזרחותם.
(ב) המדינה תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי.
(ג) המדינה תפעל לשימור המורשת התרבותית, ההיסטורית והדתית של העם היהודי בקרב יהדות התפוצות.
7. התיישבות יהודית המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה.
8. לוח רשמי
הלוח העברי הוא לוח רשמי של המדינה ולצידו ישמש הלוח הלועזי כלוח רשמי; השימוש בלוח העברי ובלוח הלועזי ייקבע בחוק.
ראו חוק השימוש בתאריך העברי, התשנ״ח-1998.
9. יום העצמאות וימי זיכרון
(א) יום העצמאות הוא יום החג הלאומי הרשמי של המדינה.
ראו חוק יום העצמאות, תש״ט-1949.
(ב) יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום הזיכרון לשואה ולגבורה הם ימי זיכרון רשמיים של המדינה.
ראו חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, תשכ״ג-1963 וחוק יום הזכרון לשואה ולגבורה, תשי״ט-1959.
10. ימי מנוחה ושבתון
שבת ומועדי ישראל הם ימי המנוחה הקבועים במדינה; למי שאינם יהודים זכות לקיים את ימי המנוחה בשבתם ובחגיהם; פרטים לעניין זה ייקבעו בחוק.
ראו פרק שישי א׳ לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948.
11. נוקשות
אין לשנות חוק-יסוד זה אלא בחוק-יסוד שהתקבל ברוב של חברי הכנסת.
התקבל בכנסת ביום ז׳ באב התשע״ח (19 ביולי 2018).
בנימין נתניהו ראש הממשלה
ראובן ריבלין נשיא המדינה
יולי יואל אדלשטיין יושב ראש הכנסת
https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504220.pdf
 
שימו לב לסעיף הבא:
6. הקשר עם העם היהודי
 (א) המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה ובשביה בשל יהדותם או בשל אזרחותם.
לפי סעיף זה יש שוויון בין כל אזרחי המדינה גם אם אינם יהודים. אם "מייחד" (דרוזי) היה נחטף לעזה מדינת ישראל ע"פ חוק הלאום היתה מחוייבת לשלומו.
אגב המעניין הוא ש"המייחדים" (הדרוזים) אינם תובעים כלל שוויון, אלא דווקא חוסר שוויון. הם תובעים לעצמם זכות לעבור על חוקי המדינה. לעבור על חוק קמניץ שנועד לאפשר אכיפה מינהלית נגד עבירות בנייה.
לסיכום: יש חובה להתייחס לדרוזים כאזרחים שווים בכל תחומי החיים ולא רק כ"אחים לנשק" (יש כאלו שאינם כאלו כמו אצל היהודים), יש גם אולי לחוקק חוק שוויון אזרחי שידגיש את השוויון במדינה בין כל אזרחיה. לכל אלו אין שום קשר עם חוק הלאום שחשיבותו עתה מודגשת שבעתיים.
 
קנאה
כמה יפה בית המשפט העליון בעזה. כמה מכוער בירושלים
הנה ראו את תמונת חיילי צה"ל ליד בית המשפט העליון של החמאס בעזה לפני הריסתו כסמל שלטון. צילום בניין בית המשפט מעורר קנאה. כמה יפה מכובד וסימטרי בית המשפט בעזה לעומת הכיעור וחוסר הסימטריה של בית המשפט העליון בירושלים. בטוח גם שעלותו היתה זולה בהרבה.
https://www.google.com/search?q=בית המשפט העליון בעזה&sca_esv=585201322&tbm=isch&source=lnms&sa=X&ved=2ahUKEwiTucmjzt6CAxWDUEEAHawECuoQ_AUoAnoECAMQBA&biw=852&bih=399&dpr=2.25#imgrc=LF4l3otIRObHLM
הכול נובע מכך שארכיטקטים ישראלים רוצים לבנות בניין "מעניין". היופי בכלל לא מעניין אותם.
 
זאבה גיסינוביץ'-אחימאיר-זבידוב – מפשיזם לפשיזם
 (בתגובה על "הממשלה אישרה עסקה לשחרור 50 חטופים ישראלים" ("הארץ", 21.11)  "לא עוד מקרה רון ארד. לא ייתכן שניתן לאסון רון ארד ליפול שוב על ראשם של החטופים בעזה, ולהרעיל את כולנו. חייבים למצוא דרך לנקות את מדינת ישראל ולסלק את אלה המובילים אותה לתהום תחתיות! בהעדר אנושיות בהנהגת מדינת ישראל, שקמה ומתנהלת תוך כדי שפיכות דמים ודמעות, שברון לבבות והרס החזון האנושי של המדינה היהודית – נגיע לאובדן הרוח והחזון. האם דרכנו, דרך מדינת ישראל, כ'עתידוֹת' מאת המשורר דן פגיס ז"ל (שהכיר בילדותו ובנעוריו את רוע השואה), האם שירו היא דרך העתידוֹת של מדינתנו?  בְּקֵץ כָּל בְּשׂורָה נוֹתָר עַל הַחוֹף הַשּׁוֹמֵם  הַשֶּׂלֶד: כּוּכִים, עַמּוּדִים, שְׁעָרִים, פִּתְחֵי סֵתֶר –  עִיר מִקְלָט לְרוּחַ בּוֹרֵחַ.  לא ייתכן שניתן לאנשי הרוע לנהל את מדינת ישראל כ"עִיר מִקְלָט לְרוּחַ בּוֹרֵח.״  זאבה אחימאיר-זבידוב, ירושלים.
https://www.haaretz.co.il/opinions/letters/2023-11-22/ty-article-opinion/.premium/0000018b-f698-d7a8-a9cf-f6f8496e0000
הבנתם? זאבה, בתו של "הפשיסטן" אבא שאול גיסינוביץ' אחימאיר, מהדהדת את דבריו על ארלוזורוב אבל בלי כל הגיון. במקום לשבח את הממשלה על שקיבלה את תביעתה לא לחזור על מקרה רון ארד ולהביא לשחרור החטופים, היא מכנה את הממשלה "אנשי הרוע". עכשיו רק לא ברור איך היא היתה מכנה את הממשלה לו לא היתה פועלת לשחרור החטופים? האם אז היתה כותבת "אנשי הרוע רוע?..."
 
סחורה תמורת דם
סחורה תמורת דם היתה עיסקה להצלת יהדות הונגריה במהלך השואה, שנרקמה בין יואל ברנד וישראל קסטנר, נציגיה של ועדת העזרה וההצלה בבודפשט, לבין אדולף אייכמן וקורט בכר, נציגי האס אס. העיסקה כללה את ההצעה להעברת יהודי הונגריה אל מחוץ לשטח הכיבוש הגרמני תמורת עשרת אלפים משאיות וסחורות. העסקה לא יצאה אל הפועל ו-434,351 מיהודי הונגריה נשלחו אל מותם באושוויץ.
https://he.wikipedia.org/wiki/סחורה_תמורת_דם
באיחור של 79 שנים מתבצעת בפועל עיסקת סחורה תמורת דם. עסקה בין ממשלת ישראל לבין סינואר לפיו סינואר יחזיר חטופים יהודים, והחמאס יקבל סחורה באלפי משאיות לשטח עזה בתוספת שחרור מחבלים רוצחים.
בניגוד לעיסקה הראשונה הפעם היהודים אינם חסרי אונים. הפעם ליהודים יש כוח. ואחרי סיום העיסקה אין לעשות עסקות נוספות עם המאס והג'יהאד, אלא לחסל את האוייב האיסלמו-נאצי לחלוטין.
 
"תתחדשי הרשות הפלסטינית"
"הפתרון" של נכדת קסטנר
ראשת מפלגת העבודה חברת הכנסת מרב קסטנר-מיכאלי אמרה ב-2014: "אני חד משמעית נגד הפלת שלטון חמאס. צריך להחליש את החמאס כדי למנף את זה למינוף הסכם עם כתובת שהיא אבו מאזן וחמאס יהיה כפוף לו. נתניהו רוצה להשאיר את הבידול בין חמאס ופתח וזה גורם לכך שהמחיר שאנו משלמים ישולם לשווא."
https://news.walla.co.il/break/2767147
ועכשיו ראשת מפלגת העבודה חברת הכנסת מרב קסטנר-מיכאלי הצטרפה לביקורת נגד משרד החוץ הפלסטיני שהכחיש את מעורבות חמאס בטבח המסיבה ברעים: "‏לא זוהי הרשות שצריכה לשלוט ברצועה, אלא רשות פלסטינית מתחדשת."
https://www.srugim.co.il/866197-מיכאלי-מודה-הרשפ-לא-יכולה-לשלוט-בעזה
הבנתם? מהי תוכנית מרב קסטנר-מיכאלי? היא לא תביס את החמאס, אלא תחליש אותו בלבד, ותשליט על החמאס בעזה (ע"י כיבוש צבאי ישראלי) "רשות פלסטינית מתחדשת".
"תתחדשי!" מאחלת קסטנר-מיכאלי לרשות הפלסטינית העכשווית.
קסטנר-מיכאלי משקפת נאמנה את הסכנה הגדולה של הטירלול המשיחי לפיו רשות פלסטינית "מחודשת" בלי בג"צ ובלי בצלם תחסל את החמאס.
 
מדינת חלם
לתפוס את האסירים ששוחררו בעסקת מיקוח חזרה לכלא
מוזר בלשון המעטה איך מדינת ישראל התנהלה לאורך השנים כמדינת חלם. כיצד שוב ושוב היא נכנעה לעסקות מיקוח של ארגוני הטרור הערבים.
מדוע לאורך השנים לא חוקק חוק לפיו כל מחבל ששוחרר עקב עסקת מיקוח עם ארגוני הטרור ייתפס ויוחזר לכלא לרצות את מלוא ענשו.
חוק זה היה מביא לכך שארגוני הטרור היו חייבים לדרוש מבחינתם שחרור מחבלים רק מחוץ לגבולות ישראל.
מי חבר הכנסת שייקח על עצמו את חקיקת החוק?
גם עכשיו ישראל היתה חייבת לדרוש כי כל המחבלים המשוחררים ישוחררו לעזה.
ייתכן אמנם שסינואר סירב לכך ברצותו לעורר תסיסה במזרח ירושלים וביו"ש, אבל  גם לכך יש פתרונות שמשום מה לא ננקטים.
לפי המשפט הבינלאומי, ישנם תנאים מסוימים שמאפשרים למדינה להגביל זכויות אדם במצב חירום, כגון מלחמה, אסון טבע או מגפה. אחד התנאים הוא שהמדינה תכריז רשמית על מצב חירום ותודיע על כך לארגון האומות המאוחדות. תנאים נוספים הם שההגבלות יהיו חוקיות, נחוצות ומידתיות לשמירה על חיי האומה, ושהן לא יפגעו בזכויות האדם הבלתי ניתנות להפרה, כגון הזכות לחיים והאיסור על עינוים.   
https://www.idi.org.il/parliaments/31835/31842
בחוק הישראלי קיים המושג "שלום הציבור" המופיע ברבים מחוקי המדינה ומשמש להצדקת הגבלות על זכויות שונות, כגון חופש הביטוי וחופש ההפגנה. גוף שלטוני מרכזי שייעודו הוא שמירה על שלום הציבור הוא המשטרה. במסגרת תקנות ההגנה (שעת חירום), שהותקנו בשנת 1945 על ידי השלטון המנדטורי, ונשארו בתוקף עד היום, נקבע: "המפקד הכללי רשאי להוציא צו להעברת אדם ממקום אחד למקום אחר, אם הוא שוכנע שהעברה זו נדרשת לשמירה על שלום הציבור או להגנתה של ישראל או לקיום הסדר הציבורי."
https://he.wikisource.org/wiki/תקנות_ההגנה_(שעת_חירום)#חלק_י
מכיוון שהמשוחררים בעסקה הם מחבלים (בין אם הצליחו לרצוח ובין אם רק ניסו לרצוח ולא עלה בידיהם), הם מהווים סכנה לשלום הציבור. לכן המשטרה יכולה לקבוע להם את מקום מגוריהם ועליה לעשות כן. ודאי שיש לסלקם מתחומי ירושלים. כל אלה ניתן לבצע ע"פ החוק מניה וביה.
סוגיה נוספת שיש לטפל בה בהמשך היא שלילת האזרחות הישראלית למחבלים בעלי אזרחות ישראלית, ושלילת תושבות בירושלים למחבלים פלסטינים שאינם אזרחי ישראל.
עת לעשות למה מחכים?
 
כל מנהיגי הערבים בישראל תומכים בחמאס
עצוב מאוד עד מייאש. שימו לב. כל מנהיגי הערבים בישראל בלי יוצא מן הכלל (תקנו אותי אם אני טועה ואשמח) קוראים להפסקת אש בעזה והפסקת הלחימה בחמאס על מנת להציל את החמאס ולאפשר לו את המשך שלטונו בעזה. אין מנהיג ערבי אחד התומך בחיסול החמאס.
מה זה אומר עליהם? מה זה אומר על סיכויי השלום?
 
גם הקומוניסטים הנוצרים תומכים בחמאס
למרות שהחמאס מצהיר שמטרתו להשמיד את היהודים הנוצרים והקומוניסטים
https://palwatch.org/page/2324
מזכ"ל חד"ש הקומוניסט היווני-נוצרי שהסתערב בכפייה עקב הכיבוש הערבי, יוסף חדאד: לא מוכן להגיד שחמאס ארגון טרור:
https://www.ynet.co.il/news/article/bj300rgq4p#autoplay
אופס. שכחתי. כנוצרי הוא הרי חייב להגיש את הלחי השנייה.
 
קרלו בטוסיק חוזר
כשהייתי ילד היתה שאלה: מי המציאה את החזייה? והתשובה היתה: מריה נופלה, או קרלה בציצי.
ושאלה נוספת. מי המציא את התחתונים? והתשובה הייתה: קרלו בטוסיק.
והנה מסתבר שהתימנים הח'ותים פרסמו את רשימת השמות הישראלים הבדויה שלטענתם היו על האונייה היפנית שבה פגעו, ובניהם היה האיטלקי קרלו בטוסיק.
מסתבר שכמה אתרים ישראלים "הדליפו" את שמותיהם של מיספר חברי צוות הספינה הישראלית (Galaxy Leader), שנחטפה ביום ראשון אחר הצהריים על ידי המיליצייה החות'ית הפרו-איראנית מול חופי תימן. מדובר כאמור בהטרלה מוצלחת.
בין השמות המצויינים שם, על פי תרגום של גוגל, הם: "קפטן מוטי לוחים (מוט הילוכים), עמית רומם (המתרומם), אבי רון (אווירון), יובל למנוחות (יובא למנוחות), נתן לידוח (נתן לי דוח) סימי לאק (סימילאק), מיכה נפו (מי חנה פה) קרלו בטוסיק שהוגדר כאיטלקי, זוזו או תמוטו היפני (זוזו או תמותו), אני עייף, אלי קופטר (הליקופטר)" ועוד. הציוץ הזה זכה ליותר מ-300 אלף חשיפות ולהרבה בדיחות של גולשים ישראלים.
https://mobile.mako.co.il/nexter-news/Article-6f913f37c3ceb81027.htm?Partner=makoApp
ואני רק שאלה למה נפקד שמה של קרלה בציצי ושל מריה נופלה?
 
פיגוע הסברתי
רונן צור – החמאס אינו ארגון טרור אלא צבא
בניגוד לחוק הבריטי המגדיר את חמאס כארגון טרור, תאגיד השידור הבריטי BBC מגדיר את החמאס כלוחמים כשרים 'militant' וכך גם אמצעי תקשורת אחרים בעולם.
בזמן שמדינת ישראל מנהלת מאבק הסברה בעולם נגד כלי תקשורת בעולם המסרבים לכנות את החמאס ארגון טרור, דווקא היחצ"ן היקרן רונן צור (מישהו יודע את שמו המקורי?) מנהל מטה משפחות החטופים עשה לישראל פיגוע הסברתי כאשר אמר "אני מסרב לקרוא לחמאס ארגון טרור." אני מגדיר את החמאס "סוג של צבא."
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=826041&forum=scoops1
לא ברור למה רונן צור סבור שהפיגוע ההסברתי שביצע באי הגדרת החמאס ארגון טרור, מועיל לשחרור החטופים.
 
מכללת אורנים מכשירה את החמאס
מרדכי סגל נולד ב-1903 למשפחה חסידית באוקראינה, והיגר לאמריקה. ב-1925 עלה לא"י ועבד בגן הירק בכפר גלעדי. ב-1932 יצא להכשרה אצל יהושע מרגולין וחזר ללמד בכפר גלעדי. מאוחר יותר הקים את ועדת החינוך של ה"קיבוץ המאוחד" וכתב את משנתו החינוכית. הוא הגה את רעיון הגן המעורב, שלו חצר גן שוקקת חיים.
סגל התאמץ לשכנע את הקיבוצים בהכרח להכשיר חברים כמחנכים ביישוביהם. עבודת ההוראה טען, חשובה לא פחות מהעבודה הפיסית שנחשבה קודש קודשים בתפיסה של הקיבוץ. סגל ביקר ביישוב אחר יישוב, הלהיב ושכנע. וכך ריכז 15 איש – שנועדו להיות ראשוני התלמידים בסמינר הקיבוצים.
שנתיים אחרי הקמת "קבוצת ההכשרה" ייסד סגל את "סמינר הקיבוצים" בת"א. עשרות תלמידים למדו בו במחזור הראשון. סגל חרט על דגלו של הסמינר את המטרה "חינוך אדם שאוהב את הארץ, את החי והצומח אשר בה, יודע את שורשי היהדות, עוסק ומפתח יחס לאומנויות, ורואה בחינוך לא מקצוע אלא שליחות וייעוד."
לאחר עשר שנים החליטו סגל ומרגולין ש"סמינר הקיבוצים" צריך לשכון בחיק "הטבע". וכך נדדו בשבילי הארץ וגבעותיה, ובחרו בגבעות שיך-אבריק, שם והקימו בלב לבו של נוף מקסים את "סמינר הקיבוצים" – הוא סמינר "אורנים".
סגל פיתח שיטה חינוכית ייחודית. הוא כתב תנ"ך לילדים והוציא ממנו את שם אלוהים. המבול פרץ כפגע טבע. משה ניחן בסימני בשר ודם שלו, כמנהיג אמיץ ומסור. כוחות על אנושיים ועל טבעיים, אינם בנמצא כאן, רק האדם עצמו מופיע. למשל: בתנ"ך המקורי נכתב: בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ: התנ"ך על פי סגל: "בראשית נבראו השמיים והארץ". למשל: בשמות י"ד ל-ל"א נכתב: "וַיּוֹשַׁע יְהוָה בַּיּוֹם הַהוּא, אֶת-יִשְׂרָאֵל--מִיַּד מִצְרָיִם; וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-מִצְרַיִם, מֵת עַל-שְׂפַת הַיָּם. וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה, אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם, אֶת-יְהוָה; וַיַּאֲמִינוּ, בַּיהוָה, וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ." בגירסת סגל הנוסח הוא כדלקמן: "ביום ההוא נושע ישראל מיד מצריים וישראל ראה את מצריים – מת על שפת הים, והאמינו במשה."
את הפילוסופיה שמאחורי יוזמתו הסביר סגל כך: "הדיאלקטיקה של התפתחות תרבותנו, העלתה את אמונת אלוהים, אולם תרבותנו הגיעה אל התיזה האנושית – אמונת האדם, והיא הפתרון היחיד לבעיות התרבות של זמננו."
והנה מכללת אורנים שיסד פירסמה טקסט שמזכ"ל האו״ם הפורטוגזי האנטישמי גוטרש, היה יכול להתגאות בו. מכללת אורנים טוענת שלגיטימי לטעון שטבח 7.10 בעוטף עזה הוא תוצאה של הכיבוש והמצור על עזה (אגב איזה כיבוש בעזה?)
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=825370&forum=scoops1
מכללת הקיבוצים מצדיקה את טבח הקיבוצים.
 
גם סמינר הקיבוצים
בזמן שבני הציונות הדתית נלחמים ונהרגים בעזה גם עבור קיבוצו זיקים, פרופסור אליהו צור (מישהו יודע את שמו המקורי?) יליד 1943, חבר קיבוץ זיקים, חניך "השומר הצעיר" העומד בראש "המכון לחקר תולדות תנועות הנוער" במכון יד יערי בגבעת חביבה. והמלמד בסמינר הקיבוצים, משווה את הציונות הדתית לחמאס וקורא לחסל את הציונות הדתית כמו את החמאס.
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=825302&forum=scoops1
האם לגזענות אוטו-אנטישמית מסוג זה התכוון מייסד סמינר הקיבוצים מרדכי סגל?
 
תמונת מצב – "הכיבוש"
יובל שמעונוביץ'-שמעוני, ואילת טוליפמן-שמיר, זוג בחיים, ערכו ספר בשם "75 תמונות מצב", ובו דברי 22 סופרים על ישראל. הספר יצא לפני טבח שמחת תורה ומלחמת עזה.
https://www.am-oved.co.il/75_תמונת_מצב
דגל ישראל תפור שקצותיו פרומים (המשקף, כמובן, את "תמונת המצב") – מופיע על הכריכה, ובפתח הדבר הציבו העורכים את השאלה האימתנית שנלקחה מהרומן "חסות" של סמי מיכאל: "אם תתחסל ישראל, מה יזכרו ממנה בדורות הבאים?"
רבים מהקטעים מבקשים לייצג במרכזם את הכיבוש ואת העוול שנעשה לפלסטינים. החל בניצחון של 48' שכלל הרג וגירוש ("ערבסקות" של אנטון שמאס), דרך כיבוש מזרח ירושלים ב–67' מנקודת המבט של תושבי מזרח העיר ("יסמין" של אלי עמיר), ועד עוולות של שליטה צבאית על אוכלוסייה אזרחית ("קו המלח" של יובל שמעוני, "שרה, שרה" של רונית מטלון, "דוניא" של עודה בשאראת) והתנכלויות גזעניות ("פסנתר בחורף" של אילת שמיר).
בחלק השני מובאים קטעים מרומנים שמתארים מערכות יחסים בין יהודים לערבים ("חצוצרה בוואדי" של סמי מיכאל, "גדר חיה" של דורית רביניאן, "מאושרי והלאה" של הילה עמית). ובחלק המוקדש לסיפורי עלייה, רוב הקטעים מתארים את התמודדותם של העולים מארצות ערב ("המעברה" של שמעון בלס, "נער האופניים" של אלי עמיר, (כצפוי לא את "המחצבה" של אהוד בן עזר האשכנזי).
הקובץ מחסיר כל ייצוג של הקשר, נסיבות וסנטימנטים לתקומה של מדינה יהודית. הקמת המדינה נקראת בו כהזייה משיחית או כתנועה שרירותית, ולכל הפחות חסרת כל צדקת דרך. יובל שמעונוביץ'-שמעוני, מתאר את הסיפור הישראלי כסיפור שתלוי בבדיון כדבק המאחה אותו. במילים יפות אלה הוא כותב זאת באחרית הדבר:
"וכדי ללכד שבטי נוודים או קבוצות אתניות לגוף אחד נוצרו לו אבות קדומים בכוח הדמיון והדיוֹ, ועם האבות הבטחת עליונות על סובביו וזכות אלוהית כביכול על ארץ שאחרים כבר ישבו בה – על ערים שלא בנה, על בתים מלאי כל טוב שלא הוא מילא, על בורות חצובים שלא הוא חצב, על כרמים ועצי זית שלא הוא נטע – על ארץ שלמה שהובטחה בחלום לילה."
פסקה זו מתמצתת את רוח הקובץ, וכן את המסגור של הסיפור הישראלי הרווח בחלקים מסוימים בארץ ובחו"ל. הסיפור שחלקים מאיתנו אימצו, וחלקים מאיתנו חשים שהוא מצמצם ומרושש – במיוחד בעת הנוכחית. עַם שחולֵל גירוש, כיבוש, ביזה ועוול, וכל זאת תחת השפעה וחסות של סיפורי אלף לילה ולילה. מבחינה זאת לא ניתן להתכחש לעובדה שקול אחד נעדר גם מהקובץ וגם מהמעטפת הכורכת אותו, והוא הסנטימנט של המקלט. כלומר, שהסיפור הוא לא רק שבטי נוודים שביקשו להתאחד ויצרו לעצמם מעטפת פיקטיבית (כמו כל עם), אלא נוודים שנטבחו בארצותיהם וביקשו להם כמוצא אחרון מפלט טריטוריאלי.
אפשר לחתום את הסיפור הישראלי כמפעל גניבה וכשורה של מעשי עוולה ומחיקה של תרבויות וזהויות, אבל זה יהיה ריקני ומצער. ריקני כי זה מצמצם את הסיפור, ומצער כי כאן אנחנו יושבים.
(שני פוקר, תמונת מצב" מספר את הסיפור הישראלי כסיפור שעיקרו כיבוש, 25.10.23)
https://www.haaretz.co.il/literature/prose/2023-10-25/ty-article-review/.premium/0000018b-56ee-d8e2-a1eb-f7fe94f90000
עם ספר כזה המציג את חטאי היהודים – אי אפשר שלא להצדיק את טבח שמחת תורה. בניגוד לשואה – טוענים שמעונוביץ'-שמעוני וטוליפמן-שמיר, המלאים בשנאה עצמית ובאהבת האוייב – הפעם באמת מגיע ליהודים להישחט!
 
[אהוד: תודה. עכשיו הבנתי מדוע יובל שמעוני נחשב "סופר חשוב"].
 
תום מהגר כרונולוגיה של ריאקציה ידועה מראש
הגזען האנטי-אשכנזי, האוטו-אנטישמי והאנטי-ציוני, תום מהגר, מעמותת עמר"ם המפיצה את עלילת הדם השקרית של עוזי אזולאי על חטיפת ילדי תימן, והחבר גם בעמותת "זוכרות" החותרת לחיסול מדינת היהודים, המזהה את הציונות עם האשכנזים, והמאשים את האליטה האשכנזית החילונית "בייהוד הארץ ("הפרחת השממה") – התיישבות על חשבון פלסטינים. האירוע המכונן של אידיאולוגיה זו הוא הנכבה הפלסטינית ב-1948", כותב כך על מלחמת עזה: "אי אפשר לדבר על עזה כאילו לא היה דבר לפני 7 באוקטובר, אי אפשר להכחיש מדיניות קולוניאלית של ישראל וכל זה לא סותר גינוי של הטבח וקריאה לעצירת האלימות וגיבוש פתרון מדיני.
"בחסות האירועים הנוראים של השבועות האחרונים התפתח שיח ציבורי ריאקציונרי, שחותר לסתימת הגולל על ערכים ומאבקים הפועלים נגד המדיניות הישראלית כלפי העם הפלסטיני. חשוב להבין כיצד שיח זה, בסופו של יום, תומך בהמשך המלחמה ברצועת עזה, ובמדיניות אנטי-דמוקרטית בעליל.  
(מהגר כמו כל מנהיגי הערבים, תומך בהפסקת הלחימה בחמאס כדי לשמר את שלטונו "הדמוקרטי" של החמאס לדבריו).
בימים שאחרי הטבח שביצע החמאס החלו התבטאויות נחרצות שסימנו את כל מי שהעזו שלא להתיישר מייד עם הציווי לגנות את האירועים בלשון מאוד מסוימת, או חלילה להביע הזדהות עם העם הפלסטיני בעזה לנוכח ההתקפות הקשות הצפויות מצד ישראל. בהמשך, וביתר שאת, התמקד הדיון בתגובות ה"שמאל העולמי" – הפגנות בקמפוסים, עצומות אמנים, פוסטים של פעילים/ות מחו"ל וכו', שלא הביעו את הזעזוע הראוי, בעיני המבקרים הישראלים, מהטבח ביום שבת.
כדאי לשים לב כי ברוב המקרים מדובר בכותבים/ות שלא הביעו בעבר התנגדות למדיניות הנפשעת של ישראל כלפי הרצועה ותושביה. עד 7 באוקטובר, המצור האכזרי על רצועת עזה ומעשי הטבח החוזרים ונשנים שישראל ביצעה שם, כלל לא העסיקו אותם. אמנם כן, רבים מהם יפטירו שהם "נגד הכיבוש", אבל הם לא צידדו בהתנגדות נחרצת לשליטה הצבאית על העם הפלסטיני בצורה של סירוב לשרת בצבא, תמיכה בחרם בינלאומי, העמדה לדין של קצינים בכירים ש"החזירו את רצועת עזה לתקופת האבן" ועוד.
אם כך, הדרישה של המתפכחים החדשים היא להתחיל את הדיון על הזוועות ברצועת עזה, ובכלל על המדיניות הישראלית כלפי העם הפלסטיני, מנקודה מאוד מסוימת בזמן שבה קהילות יהודיות נפלו קורבן למעשי רצח, אבל לא לספור, פשוטו כמשמעו, את הקורבנות הפלסטינים ברצועת עזה. כאשר מאות משפחות פלסטיניות נקברו ונקברות תחת הריסות של הפצצות אכזריות וחסרות אבחנה.
לעצם העניין, כדאי לפתוח את הדיון עם הגדרה אקדמית מקובלת של המושג קולוניאליזם, מתוך ספרם החשוב של יואב פלד וגרשון שפיר "מיהו ישראלי – הדינמיקה של אזרחות מורכבת": "כל חברה חדשה המוקמת באמצעות שילוב (במינונים שונים) של שליטה צבאית, התיישבות קרקעית וניצולן או נישולן של קבוצות ילידיות, ושבה טוענים המתיישבים לזכות ראשונים או לעליונות תרבותית כדי להצדיק את פעולותיהם."
ייתכן שאפשר היה להגיע להסכם שלום על בסיס מדינה פלסטינית ברצועת עזה ובגדה המערבית, ללא שפיכות דמים. גם פירוק קק"ל, גוף שאוחז בקרקעות רבות ומוכר אותן אך ורק ליהודים, יכול להיות מהלך דה-קולוניאלי.
חיים לוינסון מבקר את טורה של ג'ודית באטלר וטוען כי אי אפשר לגנות את הטבח שביצע החמאס, ובמקביל לטעון שישראל היא מדינה קולוניאלית. למה אי אפשר? ארגון "בצלם", לדוגמה, גינה בכל לשון של גינוי את הטבח, ובעבר פרסם נייר עמדה שבו נקבע כי משטר העליונות היהודית מהים עד הירדן שמנהלת ישראל, הוא בגדר אפרטהייד. מדינות קולוניאליות ידעו אירועי אלימות קשים ונוראים, אולם עצם האלימות לא מנעה מגורמים דמוקרטיים לעמוד על טיבו ואופיו של המשטר, ולקרוא לסיומו.
אם כן, אפשר וצריך לגנות את הטבח שבוצע בשבת, 7 באוקטובר, ובמקביל לציין כי הוא בוצע בהקשר של מצור אכזרי שישראל הטילה על רצועת עזה, סוג של בנטוסטאן ואולי אף גרוע מכך. ואפשר וצריך לומר כי ההיסטוריה מלמדת שמשטר צבאי ומדיניות מתמשכת של גירוש ונישול עם ילידי כמעט תמיד מייצרים אלימות קשה ביותר, בוודאי כאשר הצד הכובש מסרב לקחת אחריות ולחתור לסיום מדיניותו הגזענית. והכי חשוב: יש לקרוא בעת הזו לעסקה לשחרור השבויים/ות והחטופים/ות, להפסקת המלחמה (כדי להציל את שלטון החמאס נ.כ.) שלא תביא לנו שום ביטחון, ולחתירה להסדרים על בסיס שוויון וכבוד לשני העמים."
יגאל סרנה 29.10.23.
לא האמנתי שאסכים עם כל מילה של מהגר. כבר מזמן, מעשרות ביקורים בגטו עזה בעבר, אני מדבר על זיוכרון דג הזהב הישראלי. הכול מתחיל ברגע בה הוא נפגע.
https://www.haokets.org/2023/10/29/7-באוקטובר-כרונולוגיה-של-ריאקציה-ידועה/
 
שאלותיו של פועל תוך כדי קריאה
האם מר מהגר מגדיר את חאלד בן אל-ואליד ככובש קולוניאליסט, או כלוחם חופש?
האם מר מהגר רואה בכל השטחים הכבושים היום ע"י הערבים 13 מיליון ק"מ (יותר מכל אירופה) שטחים משוחררים?
האם מר מהגר רואה בצרפתים הספרדים הפורטוגזים, המלטזים האיטלקים היוונים הארמנים והגיאורגים שסילקו את הכובשים הערבים –  קולוניאליסטים? או שהוא מכנה את הערבים קולוניאליסטים?
האם מר מהגר תומך בשחרור הבֶּרְבֶּרִים המצרים והכורדים מכיבוש ערבי?
האם מר מהגר סבור שהחמאס שבניגוד לנאצים מצהיר בריש גלי כי מטרתו לרצוח את כל היהודים מסכים לשלום ע"פ היוזמה הסעודית?
האם מר מהגר סבור שהתימנים הח'ותים מסכימים לשלום עם ישראל ע"פ היוזמה הסעודית?
מדוע מר מהגר כאנטי-ציוני אינו משחרר את עצמו מהיותו קולוניאליסט ומהגר לתימן, או לכל ארץ האחרת הנמצאת תחת כיבוש ערבי?
האם הפורטוגזי מר יגאל סרנה מגדיר את סילוק הערבים מארצו פורטוגל ככיבוש? והאם הוא תובע את השבתם לפורטוגל כתנועה אנטי-קולוניאליסטית?
(את השאלות האלו כתבתי כתגובה למאמרו באתר. לא עבר זמן קצר והן נמחקו וסולקו מהאתר. הנה הדוגמה למה התכוון מר מהגר במושגים דמוקרטיה וחופש דיבור...)
 
מהיידיגר לסלבוי ז'יז'ק
הסלובני האנטישמי והאנטי-ציוני תומך האיסלמו-נאציזם של החמאס, סלבוי ז'יז'ק, שעיתון "הארץ" מציגו כ"מחשובי הפילוסופים ומבקרי התרבות בימינו" מציג קישקוש של הבל מבולבל, ופורש את משנתו:
(המשבחים והתומכים בישראל הם אנטישמים, אלה שרוצים להשמידה הם פילושמים)
"אי אפשר להתעלם מההקשרים האנטישמיים של רבים מאלה שמשבחים כעת את ישראל. במכתב היוצא להגנת ישראל מול דברי ביקורת שהשמעתי, קתולי מסלובניה כתב שהבעייה העיקרית של ישראל היא "לא חמאס ולא 'מלך הצפון', כפי שמכונה בברית החדשה התוקף הגדול הבא של ישראל (רוסיה-איראן-טורקיה), אלא התעקשותה להתקיים בחטא והעובדה שסרה מדרכי האל, משום שישראל של ימינו היא המדינה האתאיסטית ביותר בעולם." בהצלחה עם מגינים שכאלה! אין פלא שאפילו ימנים קיצוניים הידועים באנטישמיות שלהם – כמו מרין לה פן בצרפת – תומכים כעת ללא סייג בישראל."
(אני תומך בחמאס ובהמשך שלטונו, ואסור להילחם בו. ואין לי שום ביקורת על הרג הילדים  בעזה שגרם החמאס)/
"זה הרקע המעוות שעל פיו יש לשפוט את התגובות של רבים כנגד אלה (ואני ביניהם) שמתחו ביקורת על מדינת ישראל, שנוהגת כמי שזכותה המלאה להשמיד את חמאס. אני חש סולידריות מלאה עם קורבנות התקיפה וגם עם היהודים שהמתקפה העלתה בהם זיכרונות של אנטישמיות ומאלצת אותם להתמודד עם איומים אנטישמיים חדשים – ואף אמרתי שלישראל יש זכות להגן על עצמה, אבל אני לא מזדהה עם הפעולות של מדינת ישראל ושל ממשלתה הנוכחית.
(הפצצת הנאצים את ערי גרמניה לא זכתה לביקורת כי הנאצים הם "הרוע המוחלט" לעומתם החמאס שבניגוד לנאצים מצהיר בגלוי שמטרתו השמדת כל היהודים וגם את הנוצרים מסלובניה ובהם סלבוי ז'יז'ק הם הטוב המוחלט).
"אותה התייחסות להקשר מסבירה את התגובה להפצצת המבורג על ידי בעלות הברית: שגרמה למותם של כ-37 אלף בני אדם בהמבורג, לפציעתם של 180 אלף בני אדם ולקריסת 60% מבתי העיר. אף שמאורע זה מצדיק בהחלט התייחסות נטולת הקשר להלם ולצער שחולל, הוא לא זכה לה מסיבות מובנות, בגלל הקשרו: בעלות הברית נלחמו בנאצים – הרוע האולטימטיבי."
(פלסטין דומה לאוקראינה שהותקפה ע"י רוסיה).
"ההקבלה בין אוקראינה ופלסטין מלמדת רבות, משום שאחת ההשלכות הגלובליות הקטסטרופליות של המלחמה המתמשכת במזרח התיכון היא טשטוש של כמה מההבחנות העיקריות: המערב הפרו-ישראלי (ובייחוד ארה"ב) מציג כעת את ההגנה על אוקראינה מפני התוקפנות הרוסית ואת ההגנה על ישראל מפני חמאס, כביטויים של אותה מלחמה גלובלית, כאילו ישראל כמוה כאוקראינה. והרי יותר הגיוני לחשוב, כמו שכבר כתבתי, שפלסטין כמוה כאוקראינה.".
(אירופה תהיה הקורבן של המלחמה בעזה. זה רע כי זה יעכב אותה  מלהפוך למוסלמית).
הקורבן הגדול ביותר של המלחמה בעזה יהיה אירופה (או ליתר דיוק האיחוד האירופי). אירופה החמיצה את ההזדמנות שהיתה לה להשמיע את קולה הייחודי, כשהצטרפה (עם כמה הסתייגויות) לארה"ב בהענקת תמיכה ללא תנאי לישראל.
(השטחים הכבושים ע"י הערבים לגיטימיים. הערבים זכותם לכבוש. הם אינם קולוניאליסטים. רק היהודים קולוניאליסטים בפלסטין כי ארץ ישראל לא קיימת. ישראל הוקמה בחטא ע"י אירופה כידוע לי אין בה יהודים מארצות ערב, לכן צריך לחסלה).
"פלסטין" היא כיום סמל חזק, דימוי אוניברסלי קונקרטי שמפגיש בין משמעויות מנוגדות: סמל לכל החטאים הקולוניאליים של אירופה (היהודים התנחלו בפלסטין), וגם המקום שבו פורצת האנטישמיות. האסון הוא, שמדינת ישראל, שצמחה מתוך רגש האשמה הקולוסאלי של אירופה בעקבות השואה בניסיון נואש להעניק ליהודים מקום בטוח, הופכת כעת לסמל של הדיכוי והקולוניאליזם האירופיים. החטא הקדמון הוא של מדינות מערב אירופה, שניסו לכפר על השואה בכך שנתנו ליהודים פיסת אדמה שרובה היתה מיושבת על ידי אחרים זה מאות שנים."
(סלבוי ז'יז'ק, הלם וצער, ביקורת מוסרית ופוליטיקה (תשובה לאווה אילוז), "אל-ארצ'י", 23.11.23)
https://www.haaretz.co.il/opinions/2023-11-23/ty-article-opinion/.premium/0000018b-fc06-d783-a3df-fc1e56820000
והנה שאלה פילוסופית – אם מנהיג החמאס איסמאיל הנייה אומר: "אנחנו אוהבים את המוות בניגוד ליהודים שאוהבים את החיים, ולכן ננצח אותם"
https://palwatch.org/page/6705
למה "הפילוסוף" ז'יז'ק אינו מזדעזע מהרג ילדים בעזה, תוצאת אהבת החמאס?
מהנאצי היידיגר לתומך האיסלמו-נאציזם סלבוי ז'יז'ק, אנו עדים למלל פסבדו-פילוסופי המהלל את הרוע המוחלט. אם היטלר הוא 10 בסקאלה האנטישמיות נעניק לז'יז'ק את הציון 9.
נעמן כהן