קניתי לי פרח ליום ההוּלֶדת,
הֶעפתי מבט אל רוֹם שְׁמֵי התכֶלת,
רציתי לצחוק ולשיר ולִצְהול,
מצאתי בת זוג לצאת במחול.
היום, לא אֶסְפור את מִספָּר השָנים,
לא אַשִׁית אֶת לִבִּי לאותם עננים,
אשר יֵש בָּם לִצְבוֹט צּביטָה של כְּאֵב,
אשר יש בָּם לִרְמוֹז על הסוף הקָרֵב.
 
ארבע , לאדם, הן תקופות המִּחְיָה:
ראשונה היא ילדות , גיל ביניים – שנייה,
התקופה השלישית היא זיקנה, אחריה –
תבוא הרביעית, להיות בה שומֵע
מכל מכריו, הפוגשים בו ברחוב:
"הֶאָח, יקירי, אתה ניראה טוב!"
 
ואני, המצוי בעידן הרביעי,
שש "לקנות" את השֶּקֶר הזה, הַפִּלְאִי.