[מתוך "אנשי סדום", 1968, 2001. מהדורה גרמנית, 2004]
לוונטל סיפר כי באוגוסט 1939... לא! מה הוא מדבר? זה היה בספטמבר, יום לאחר פרוץ המלחמה, יצאו מנמל חיפה באונייה גרמנית, שנשלחה במיוחד לשם כך, יותר מחמש מאות צעירים גרמניים, ילידי המושבות הטמפלריות, כדי להצטרף לשורות ה"וֶרמַאכט". אחדים מן המגוייסים האלה חזרו אחר-כך בתור מומחים לערבית ולעברית עם הקורפּוּס האפריקני של רוֹמֶל, ששֹם פניו למזרח-התיכון. נאצים ילידי פלשתינה שימשו כ"מומחים ליהודים" במפקדות ובמפלגה. במטהו של רומל מינוּ גַאוּלייטרים – מושלי מחוזות נאציים – מבּין אנשי הטמפּלרים-לשעבר, שעליהם היה אמור להיות מוטל ניהול האדמיניסטראציה הארץ-ישראלית עם כיבוש הארץ. רדיו בַּארי, בדרום-איטליה, שעליו הוטלו שידורי התעמולה הנאצית למזרח-התיכון, נעזר אף הוא בכמה מומחים גרמניים ילידי ארץ-ישראל.
"ושמידט?" שאל קארל.
לוונטל היה שקוע בסיפורו. עליהם לסלוח לו, הרי טעה! האונייה שיצאה בספטמבר נתפסה על-ידי הבריטים בקפריסין ונוסעיה הועברו לאוסטרליה! ודאי. הדבר התפרסם בשעתו בכל העיתונים. ואילו הגרמנים שהצליחו לצאת מן הארץ הפליגו באונייה אחרת, שבאה לקחתם עוד ביולי. הנה, ממש מפליא כיצד צף ועולה בזיכרונו הכול: בוקר אחד, כשנה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, ואולי מוקדם יותר, מופיע ג'ראלד במשרד, מניח את מקטרתו על השולחן בהבעת ניצחון, ואומר:
"לא רק אתם מתאמנים, הה?"
לוונטל עשה את עצמו כלא-מבין, ובכל-זאת ליכסן מבט לעבר צרור הדפים שהביא ג'ראלד. היה בוקר ירושלמי חורפי וקר, תנור-פחמים – כיום אין מוצאים עוד מסוגו – בער באמצע החדר. ג'ראלד נקרא בטלפון למקום כלשהו, ובצאתו חייך כמייעץ ללוונטל לעיין בצרור הניירות.
לוונטל, עליהם להאמין לו, הוא עד היום זוכר, כי למרות הקור הזיע. הניירות! כבר בראשית שנות השלושים התחיל להתארגן הסניף הארץ-ישראלי של המפלגה הנאציונל-סוציאליסטית בקרב צעירי המושבות הגרמניות. האירגון הצבאי שהקימו היה מן החזקים בארץ. היו שמועות על הפעילות במושבה הגרמנית בירושלים, וגם בסביבות בית-היתומים שנֶלֶר. לוונטל מציץ במיסמכים, והנה! מי היה מאמין עד מה היה מאורגן היטב ה"היטלר-יוּגֶנד" בארץ-ישראל. עכשיו הדברים ידועים, ארכיון הקונסוליה הגרמנית בירושלים הגיע לידינו בשנים האחרונות. אבל אז! כלום ידע מישהו שהם עוסקים בטיולים ובאימונים בנשק במידבר-יהודה! היו שם דפים מפורטים עם תאריכים, שמות המשתתפים, מדריכים, סוגי נשק. רשימת כל המסעות שנערכו למטרת אימון צבאי בעין-פשח'ה ובעין-גדי. אהדת האירגון הנאצי היתה נתונה באופן בולט לערבים. הדבר בא לידי ביטוי במאורעות 1939-1936, בזמן שחלק מן הצעירים הגרמניים, רובם כבר מאורגן במסגרת המפלגה הנאצית, אימנו ערבים בנשק ואף הבריחו אליהם נשק חדיש מגרמניה. לא היה חסר הרבה שתהיה כאן ספרד שנייה!
 
*
אחרי הקרב על סטאלינגראד ומפלת הקורפוס האפריקני של רומל בצפון-אפריקה, לא היה עוד המזרח-הקרוב בתחום האינטרסים הממשיים של גרמניה, והסיכוי להשיג על-ידיה עצמאות למדינות הערביות ניראה רחוק ולא ממשי. ערכו של המופתי ירד בעיני היטלר ופון-ריבנטרופ, ושוב לא היו לו מהלכים במשרד-החוץ הגרמני. הצבא האדום היה מתקדם והולך בחזית המזרחית. בסטאלינגראד ובאל-עלמֵיין נקבע גם גורלו של היישוב העברי בארץ-ישראל – אם נישָאר בחיים לקלוט את ניצולי מחנות-ההשמדה ולהקים מדינה, או נשתעבד ל"גאולייטרים" ול"מומחים ליהודים" הנאצים מילידי פלשתינה-א"י. הללו חיכו ליומם הגדול במפקדות המפלגה הנאצית ובמטה הקורפוס האפריקני של רומל, וכבר החלו מחלקים ביניהם את הארץ מחוזות-מחוזות, ובוחרים להם עוזרים ערביים מבין אנשי המופתי, כאותו חסאן סַלַמֶה, מפקד הכנופיות הערביות, או מבין חיילי "הלגיון הערבי" בגרמניה ואוהדיהם מקרב ערביי הארץ, חברי אירגוני-הנוער הצבאיים-למחצה של הערבים – ה"נַג'אדָה" וה"פּוּתוּוָה". בעזרתם הפעילה היה "הפתרון הסופי" מוצא דרכו במהרה גם לתל-אביב ולירושלים.
היינריך הימלר, הרייכספיהרר של האֶס-אֶס, מפקד המשטרה הגרמנית ושר-הפנים, שלט על אימפריה המשתרעת למִן התעלה האנגלית ועד לליבה של רוסיה. בין האוכלוסיות השונות והמגוונות, שהיה עליו לטפל בהן, היו גם המוסלמים ברוסיה וביוגוסלביה. הוא לא החמיץ שום הזדמנות לחתור תחת מעמדו של שר-החוץ פון-ריבנטרופ, ומשום כך קירב את חוסייני, המופתי הירושלמי, והקים בעזרתו את יחידות ה"וואפֶן אס-אס" המוסלמיות. המופתי סייר בקרואטיה כדי לגייס אנשים ליחידות האלה. מלבד התשלומים שקיבל דרך-קבע מיום בואו לגרמניה, זרמו אליו עתה כספים מידי הימלר, ומשרדיו שוכנו במפקדת האֶס-אֶס. ברדיו בַּארי נשמעו שידורי-ההסתה הקבועים שלו: על המוסלמים לעזור ל"וורמאכט". כנופיות גאנגסטרים יהודיים משיקאגו פועלות נגד הערבים הפלשתינאיים. היטלר, יוצא-חלציו של הנביא מוחמד, הוא מושיע האיסלאם. מכונת-התעמולה של גבלס הפיצה בעיתוניה את דברי השׂיטנה האלה. באחד מהם הופיע תצלום של חאג' אמין אל-חוסייני בבגדי כוהן-דת מוסלמי כשהוא סוקר מיסדר של אנשי יחידת "וַאפן אס-אס" מוסלמית ביוגוסלביה, ומקבל את הצדעתם במועל-יד בנוסח הנאצי הידוע.
אהוד בן עזר