התנחלויות במקום קיבוצים
מראשית הציונות ראו עצמם חברי ההתנחלויות הקיבוציות אליטה משרתת הן ביישוב הארץ והן בהגנתה. הקיבוצים קבעו את גבולות המדינה כאשר התנחלו בה מדן ועד כפר דרום (ואחרי קום המדינה עד אילות). הקיבוצים הקימו את הפלמ"ח ותרמו בדמם להקמת המדינה ולהגנתה. עוד במלחמת יום הכפורים היה מיספר הנופלים מהקיבוצים כפול מגודלם היחסי באוכלוסיה. כולם זוכרים את מיספר הנופלים הגדול בקיבוץ בית השיטה כאשר נפלו 11 לוחמים מהקיבוץ. ולזכרם הולחן השיר האלמותי "ונתנה תוקף" של יאיר רוזנבלום. לא עוד.
במלחמת עזה הנוכחית נראה בעליל כי האליטה המשרתת התחלפה. מיספר הנופלים בקרב ההתנחלויות הדתיות שרואות את עצמן כממשיכות החלוציות הקיבוצית הוא שעולה במידה רבה על יחס גודלן באוכלוסייה. מה זה אומר על החברה הישראלית?
 
המערכה להצלת שלטון החמאס
למאבק העולמי להצלת שלטון החמאס בעזה ע"י דרישה להפסקת אש (מלבד צ'כיה, מיקרונזיה, פרגוואי, פפואה גינאה החדשה, ליבריה, נאורו, גוואטמלה ואוסטריה), הצטרפו כצפוי גם ישראלים.
 
המערכה להצלת שלטון החמאס (1)
הלל שוקן לא ננצח את החמאס יש להצילו ולהגיע להסכם איתו
הלל שוקן, הבעלים של 25 אחוזים מעיתון "הארץ", כותב בעיתונו: "לא ננצח. גם לא ביחד. את המערכה הנוכחית בעזה על זכותנו לבית לאומי בארץ ישראל. הפסדנו כבר ב-7 באוקטובר. כל יום נוסף של התמרון הקרקעי רק מהדק את הכישלון. כשהמערכה הנוראה הזאת תסתיים, כצפוי, בתוך שבועות ספורים בעקבות לחץ בינלאומי, ישראל תימצא במצב קשה מזה שבו נכנסה אליה בעקבות המתקפה הברברית של חמאס.
"סקרים מצביעים על כך שהתנהלותנו בעזה מחזקת את המעמד של חמאס בקרב הפלסטינים, לא רק בעזה אלא גם בגדה המערבית. מי שלא רצה את חמאס בעזה יקבל אותו גם ברשות הפלסטינית.
"מחדל יום הכיפורים והישגי המצרים בצליחת התעלה שיקמו את כבודה של מצרים והובילו לחתימת הסכמי השלום. הכרה של ישראל בהפסדה במערכה הנוכחית, תסייע בשיקום כבודם הלאומי של הפלסטינים הנרמס זה 56 שנים. ישראל תיאלץ להכיר בזכותם של הפלסטינים למדינה עצמאית וריבונית, ולקיים מו"מ עם כל הנהגה שיבחרו על סיום הסכסוך על בסיס החלטות האו"ם והיוזמה הסעודית. הייתכן שאסון ה-7 באוקטובר מבשר על אופק חדש למזרח התיכון?"
 (הלל שוקן, ל"הכיר בהפסד, כדי שהפלסטינים יכירו בנו", "אל-ארצ'י", 22.12.23)
https://www.haaretz.co.il/opinions/2023-12-21/ty-article-opinion/.premium/0000018c-8d18-da81-a1bc-cfbc24ad0000
הבנתם? ישראל תכיר בהפסד מול החמאס, תציל את שלטון החמאס בעזה וביו"ש שבו בחרו הפלסטינים. וזה יביא לפי הלל שוקן אופק חדש. אכן יביא אופק חדש, אבל לא שלום, אלא חיסול מדינת היהודים.
מעניין כמה כסף יהיה שווים אז ה-25 האחוזים של הלל שוקן בעיתון?
 
המערכה להצלת שלטון החמאס (2) – אהוד אולמרט – לא ננצח את החמאס לכן יש להצילו ולהגיע להסכם איתו
העבריין והאסיר המשוחרר, אהוד אולמרט כותב: "הציפיות שממשלת החורבן שלנו הפריחה ‏על יעדי המלחמה היו בלתי ניתנות להשגה מלכתחילה. נתניהו אמר אותן בפנים סמוקות, עיניים מרצדות, וידיים המתנועעות בקצב של שחקן תיאטרון.
"נתניהו, צריך היה לדעת שאין היתכנות ממשית להגשמתה... היום כבר ברור לרבים מאוד כי אף על פי שצה"ל נלחם באומץ, בעקשנות, בזהירות המתחייבת, וסופג אבדות כואבות – לא נראה כי יש סיכוי כלשהו להגשים את הציפיות שביבי יצר. לא יהיה חיסול של חמאס.
"עלינו," ממשיך אולמרט, "להיערך לשינוי כיוון. בפני מדינת ישראל עומדת כרגע הבחירה בין הפסקת הלחימה עם עסקה שעשויה להחזיר הביתה את החטופים, בתקווה שרובם חיים, לבין הפסקת הלחימה בלי עסקה.
"המשך הלחימה יביא לנו הישגים מקומיים חשובים. עוד חמאסניקים יחוסלו, עוד מנהרות יתגלו, עוד מנהיגים מארגון הרצח ייחשפו. חיסול לא יהיה. מוות של חטופים, חלילה, עלול להיות. אם מדינת ישראל תסיים את הלחימה אחרי הקורבנות הרבים שהיא גבתה, למרות אומץ הלב וההקרבה של המפקדים, הלוחמים והמנהיגות הצבאית שלנו, עם רשימה ארוכה של חטופים מתים – לא נוכל לסלוח לעצמנו כעם, כחברה. אם לכך נגיע – סילוקו בבושת פנים של הנוכל הנבוב והארור מראשות הממשלה לא יהווה פיצוי לכשל המוסרי שלנו ‏כמדינה.
"הגיעה שעת ההכרעה. הפסקת הלחימה – עם חטופים חיים, או הפסקה כפויה של הלחימה – עם חטופים מתים.
(אהוד אולמרט, "להפסיק את הלחימה תמורת החזרת החטופים בחיים", "אל-ארצ'י", 22.12.23)
https://www.haaretz.co.il/opinions/2023-12-21/ty-article-opinion/.premium/0000018c-8c6d-da81-a1bc-cefd5dcc0000
מלבד השנאה לנתניהו, העבריין אולמרט עוד מתנאה בעצמו ומסביר מדוע יחסיו עם הממשל האמריקאי היו הרבה יותר טובים מיחסי נתניהו-ביידן, "עליי," אומר אולמרט, "לא היה לחץ אמריקאי כי הסכמתי לתת לפלסטינים יותר ממה שהאמריקאים ציפו."
https://rotter.net/forum/scoops1/830493.shtml
הבנתם? נציל את שלטון החמאס וניתן לו את כל יו"ש (ע"פ תוכנית אולמרט), וזה יביא ליחסים טובים עם ביידן. מכיוון שהביטוי "עצת אחיתופל" כעצה שלילית אינו טוב כי עצתו היתה טובה, הנה ביטוי חדש "עצת אולמרט". אל תלכו ע"פ עצות אולמרט.
 
רגע השנאה היומי גולדשטיין ביבי
בספרו הדיסטופי "1984" מציג אריק ארתור בליר-ג'ורג' אורוול את שתי דקות השנאה שבהן מוקרנת דמותו של גולדשטיין וכולם צורחים בשנאה "גולדשטיין" גולדשטיין" "גולדשטיין".
הנה ראו את הקטע המפורסם:
https://youtu.be/XvGmOZ5T6_Y?si=ZDeEXhv8GHvJXwgi
את השם גולדשטיין (שם יהודי) מחליפים עתה מיליוני אנשים בעולם בקריאות השנאה "ישראל" ישראל" ישראל"... ואילו בארץ בקריאות השנאה מוחלף השם "גולדשטין" בקריאות השנאה "ביבי" "ביבי" "ביבי". צריך הרי לשנוא מישהו.
1. אהוד אולמרט: נפסיד לחמאס ובלבד שביבי ייפגע.
2. נחמיה שטרסלר: ביבי לא מרעיב את עזה ולכן מונע ניצחון. "ביבי הוא האיש השפל ביותר בהיסטוריה של העם היהודי."
(נחמיה שטרסלר, "הדרך היחידה לנצח את חמאס, "אל-ארצ'י", 19.12.23)
https://www.haaretz.co.il/opinions/2023-12-19/ty-article-opinion/.premium/0000018c-7cb5-de44-a9be-7db53a490000
3. מיכאל בריזון: בריזון לא מוכן להיכנע לחמאס: "המלחמה המבאישה הזאת מיצתה את עצמה. לא נותר בה דבר זולת הגבהת הר הגוויות לצורכי שימור שלטונו של האיש הראוי כבר לתואר 'צורר מדינת הישראלים'."
מיכאל בריזון, "רוח הזמן הרגה אותם", "אל-ארצ'י", 19.12.23)
https://www.haaretz.co.il/opinions/2023-12-19/ty-article-opinion/.premium/0000018c-7beb-de44-a9be-7fffe1880000
גולדשטיין... ביבי.... מה שביבי יעשה לא יעזור לו. בין אם יפעל לניצחון על החמאס או להפסד מהחמאס, תמיד הוא גולדשטיין...
 
ובראש השמאל צועד יאיר גולדנר המפקד
יאיר גולדנר-גולן שבתאי צבי מנהיג השמאל
מסתבר כי קם מנהיג חדש ופופולארי המחליף את גולדה זלטה שניפיצקי-זהבה גלאון.
"ב-2005 נתנו לעזתים סיכוי לחיות לצידנו בשלום מאז נתנו עוד פעם ועוד פעם והם לא לקחו אותו." כך תיאר את מצב הדברים ברצועת עזה, בעקבות מימוש תוכנית ההתנתקות ממנה, המועמד המוביל כיום להנהגת השמאל הישראלי, סגן הרמטכ"ל וסגן השרה לשעבר האלוף (במיל') יאיר גולדנר-גולן," כך מתאר דימיטרי שומסקי, כתב "אל-ארצ'י", את גולדנר-גולן ומוסיף: "הדעת נותנת כי רק מי שעשה 'מעשים הזרים' לרוחו של השמאל, דוגמת הפעלת 'נוהל שכן', יוכל למשוך את הציבור הרחב אל ערכי השמאל.
"במחקריו הקלאסיים על שבתי צבי," מוסיף שומסקי, "ועל התנועה המשיחית השבתאית, הצביע פרופ' גרשם שלום על קו אופי מרתק ומטלטל של התיאולוגיה השבתאית: המשיח, קודם שיוכל לקדם כיאות את המהלך לתיקון העולם, מוכרח לעבור בכל שערי טומאה ואף לעשות 'מעשים זרים'. שבתי צבי, בדומה לכל המשיחים בעבר, בהווה ובעתיד, היה כידוע משיח שקר. אולם עקרון היסוד הדיאלקטי הנ"ל של השבתאות תקף, על דרך ההיקש, באופן עמוק ביותר לגבי כל הנהגה ציבורית החותרת לתיקון המעוות. כן, טעיתי. יאיר גולן הוא הסיכוי האחרון."
(דימיטרי שומסקי, "כן, טעיתי. יאיר גולן הוא הסיכוי האחרון", "אל-ארצ'י", 20.12.23)
https://www.haaretz.co.il/opinions/2023-12-19/ty-article-opinion/.premium/0000018c-8236-d219-a5bf-b7fe243d0000
הבנתם? הנה לשמאל הישראלי קם מנהיג משיחי חדש המחליף את שבתי צבי, הלא הוא יאיר גולדנר-גולן שהפך מ"רואה תהליכים" למשיח חדש.
ודוק: אין מסוכן מרעיון משיחי.
[אהוד: שומסקי גם לא הבין את ספרו של שלום על שבתי צבי].
 
"היא" "הם" ואנחנו
מאשה גסן (56) יהודייה ילידת בריה"מ שהיגרה לארה"ב,  גזענית אוטו-אנטישמית שבמסגרת הטירלול האמריקאי מזדהה כרבים ("א־בינאריים מגדרית") הנמצאת (בלשונה נמצאים) בזוגיות עם אישה, קיבלה את פרס חנה ארנדט למחשבה פוליטית בטקס בברמן שבגרמניה.
https://www.timesofisrael.com/jewish-author-who-compared-israel-to-nazi-germany-receives-german-literary-prize/
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=829765&forum=scoops1
הטקס החגיגי המקורי בוטל וקרן היינריך בל, שתורמת חלק מכספי הפרס – עשרת אלפים אירו – הודיעה שלא תיתן את חלקה בו לגסן, אחרי מאמר שפירסמה (פירסמו) ב"ניו יורקר" ושבו היא השוותה ("השוו") את עזה לגטו יהודי במלחמת העולם השנייה.
"יש לציין," כותבת עליה ענת קם, "המאמר של גסן היה חלש, בליל לא קוהרנטי של סיפורים, אנקדוטות היסטוריות, חוויות אישיות ומידע פרטי – כי גסן הפכו את עצמם לחלק מהסיפור, בעוד הדגמה של הנרקיסיזם האגוצנטרי של הסנופלייקס הנאורים – בלי שום קו מסדר או שורה תחתונה. תחת הכותרת 'בצל השואה: כיצד פוליטיקת הזיכרון באירופה מעמעמת את מה שאנחנו רואים היום בישראל ועזה', נדחפו ארכיטקטורה של אנדרטאות, משפט קסטנר, המלחמה באוקראינה, העובדה שגסן גדלו בבית יהודי בברית המועצות האנטישמית וגם, אה, העניין הקטן הזה של המלחמה עכשיו בעזה. על עזה (היא) הם כתבו: 'ב-17 השנים האחרונות היתה עזה מתחם מאוכלס בצפיפות גבוהה, מוכה עוני ומוקף חומות, ורק למעטים יש זכות לצאת ולו לזמן קצר – במילים אחרות, גטו. לא כמו הגטו היהודי בוונציה או גטו עירוני באמריקה, אלא כמו גטו יהודי במדינה מזרח אירופית בימי הכיבוש הנאצי.
"בתגובה על הכתבה של גסן הודיעו בקרן בל שהדברים 'אינם מתקבלים על הדעת,' ולא תורמים להבנת הקונפליקט במזרח התיכון. עיריית ברמן, השותפה השנייה בסכום הפרס, הודיעה שהטקס לא יתקיים באולם המהודר של העיר.
"גסן משתמשים במוצאם היהודי כדי לעשות השוואה שלכל הפחות שנויה במחלוקת ערכית, אבל גם עובדתית. האם תושבי עזה (עד המלחמה) הורעבו ביוזמת ישראל? האם חייהם עברו בצל ידיעה שבכל רגע נתון הם יועלו על רכבת מזרחה שלא על מנת לחזור? האם תושבי הגטאות בפולין התפרנסו מעבודה מסודרת מחוץ לגטו באמצעות אישורים? האם ילדים יהודים בגטו שנזקקו לטיפול רפואי סבוך הוטסו אחר כבוד לבתי חולים גרמניים מתקדמים? התנהלות ישראל ברצועת עזה וכלפי תושביה, עד המלחמה ובמהלכה, ראויה לעיתים לביקורת. השוואתה לגטו שגויה ולא מועילה.
(האמת היא שעזה היא שהטילה מצור על ישראל והכריזה מלחמה עליה במטרה להשמידה ולרצוח את היהודים בעולם, ולמרות זאת ישראל סיפקה לה מזון דלק,  מים, חשמל, ותרופות. נ.כ.)
אבל גסן (יכולה) יכולים לומר דברים ספק מדויקים עובדתית כי הם יתקבלו נפלא במילייה החברתי שלהם, בידיעה שהמסר חשוב מהפרטים; אך גם בידיעה שאיש לא יתקן אותם כי אסור לתקן נקבה א-בינארית קווירית יהודייה כי היא חלשה ומוחלשת ולכן בהכרח צודקת; וגם כי ליהודים מותר להשתמש בשואה לטיעוניהם.
"אבל את הדיוק שגסן לא דרשו מעצמם במאמרם הם כן דרשו מאחרים, בחוסר מודעות ואירוניה שלדעתי חמקה מעיניהם: אחרי שפורסמה במהדורה האנגלית של 'הארץ' ידיעה שקרן בל משכה את הפרס, מה שהיה חשוב לגסן לצייץ הוא שהדיווח שגה בכינויי הגוף שלהם, וקרא לה בטעות 'היא'."
(ענת קם, "כן גטו, לא גטו, רק אל תקראו למאשה גסן 'היא'." "אל-ארצ'י", 20.12.23)
https://www.haaretz.co.il/opinions/2023-12-20/ty-article-opinion/.premium/0000018c-8323-d301-a3ac-87e3e11c0000
מדהים איך הטירלול האמריקאי של פוליטיקת הזהויות הופך לתמיכה בחמאס המצהיר שמטרתו לא רק רצח יהודים, אלא גם להט"בים וא-בינאריים כמאשה גסן.
מעניין היחס של המרגלת ענת קם למאשה גסן. אני מוכרח לציין שמבחינתי זו הפעם הראשונה שהמרגלת ענת קם כותבת דברי טעם.
 
התצפיתן "הרואה" יאיר למפל-לפיד
יאיר למפל-לפיד אמר בכנס של קרן ברל כצנלסון ומכון מיתווים: ״אם אני הייתי ראש הממשלה בתקופה הזו – הייתי רואה ומזהה את האיומים".
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=830150&forum=scoops1
כמובן. הוא הרי הראה כי ויתור על שטח ימי לחיזבאללה יביא לשלם עם החיזבאללה.
לגבי עזה – הרי בדיוק כמו נתניהו הוא התנאה שהוא נלחם בג'יהאד בעזה והחמאס מורתע.
 
מישל וולבק תומך בישראל
על ספרו של מישל וולבק "כניעה" (לאיסלם) כבר כתבתי "הנביא מישל ולבק צרפת האבודה La Frence perdu"
https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe01011.php
את הספר כתב וולבק לפני עליית האלימות הרצחנית של החליפות האיסלמית ולכן גם תיאורו את תהליך השתלטות האיסלם על צרפת אינו מלווה באלימות רצחנית, אלא יותר בהגות פסבדו אינטלקטואלית המלווה במתן מענקים כספיים ע"י סעודיה ובאפשרויות לעונג מיני ע"י נישואין עם מיספר קטינות. שני הפיתויים הללו כסף, ומין, הם שמשכנעים לבסוף את גיבור הספר פרנסואה (וולבק) להתאסלם. יותר מאשר ביקורת על האיסלם וולבק לועג לבורגנות הנהנתנית הפיליסטינית של השמאל הליברלי הצרפתי, ויכולת הסתגלותם לכל פשע. "כל כך הרבה אינטלקטואלים לאורך המאה ה-20 תמכו בסטלין, במאו, או בפול פוט, וזה אף פעם לא הזיק להם באמת," כותב וולבק, "אינטלקטואל בצרפת לא נדרש להיות אחראי, האחריות אינה מטבעו." מובן שהמאבק המוסלמי לשלטון בעולם עובר דרך חיסול ישראל: "המאמר שנשלח לאומה (כתב העת ללימודים פלסטיניים ואומה) שבו הוא דן בשאלה האם האיסלם נועד לשלוט בעולם, רדיז'ה עונה לבסוף בדרך החיוב." (שם עמ' 253)
https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe01050.php
בעקבות כך אין תימה שהסופר מישל וולבק הוא בין הסופרים הצרפתים היחידים שהביע תמיכה בישראל.
מישל וולבק: "הייתי בטוח שיתעורר גל של סולידריות כלפי היהודים. קרה בדיוק ההפך."
השמאל העולמי? "עבר מוטציה מפלצתית." האנטישמיות בצרפת? "יש דברים שמעבר להבנתי ומעוררים בי פחד וגועל." וטבח 7 באוקטובר? "צריך להעניש את חמאס מספיק חזק כדי שישתכנע שאי אפשר לחסל את ישראל." ולכן מישל וולבק, מעריץ את חיילי צה"ל.
https://www.ynet.co.il/entertainment/article/yokra13709126
 
הניסיון מלמד שאימהות הצליחו להשפיע על שחרור ילדיהן מהשבי.
מה עם אימהות קורבנות המחבלים ששוחררו?
"בימים אלה," כותבת זהבה סולומון, המתנאה בהיותה סא"ל (במיל'), כלת פרס ישראל ופרס א.מ.ת. בחקר העבודה הסוציאלית, "כאשר בני המשפחות ורבים בציבור פועלים לשחרור החטופים, כדאי להיזכר בפעילות של משפחות שבויים בעבר, ולעמוד על כוחן לשחרר את יקיריהן. אציג את סיפורן דרך פעילותן של ארבע אימהות.
"האם הראשונה – פייגה אילנית, אימו של אורי אילן שנלקח בשבי סוריה. פייגה, חברת כנסת מטעם מפ"ם, והיו לה קשרים וידידים בעולם הקומוניסטי שאמרו כי ביכולתם לסייע לבנה. היא סירבה להביא לשחרורו של אורי בלבד, ואמרה כי לא תאפשר לו להשתחרר מהשבי כשחבריו נותרים מאחור. "הורים לא מתנהגים ככה. יש לי אמון בהנהגת המדינה שתעשה את מה שצריך," היא אמרה. לאחר שהתאבד הטילה ספקות אם נהגה כראוי.
האם השנייה – מרים גרוף, אמו של יוסק'ה גרוף  נאבקה למען שחרור שמונה חיילי נח"ל, בהם יוסק'ה גרוף, שנשבו בלבנון בידי אש"ף. "מבחינתי," אמרה, "שתישרף חצי מדינה, העיקר שיוסק'ה יחזור הביתה בשלום."
(בעקבות מאבקה נעשתה עסקת ג'יבריל בה שוחררו 1151 מחבלים. נ.כ.)
https://he.wikipedia.org/wiki/עסקת_ג'יבריל
האם השלישית – בתיה ארד, אימו של רון ארד שמאבקה לשחרור רון בנה לא צלח.
האם הרביעית – אביבה שליט, אימו של גלעד שליט שהמאבק לשחרורו הביא לעסקה בה שוחררו 1027 מחבים בהם יחיא סינואר.
https://he.wikipedia.org/wiki/עסקת_שליט
"בארבעת העשורים האחרונים," מתנאה פרופ' סולומון, "אני חוקרת את ההשפעות הנפשיות והגופניות של מלחמה ושבי. דרך סיפורן של ארבע אימהות ובני משפחותיהן נחשף כוח ההשפעה של השיח הציבורי ושל הלחץ הציבורי על ראשי הצבא והדרג המדיני להשבת החטופים."
(זהבה סולומון, "הניסיון מלמד שאימהות הצליחו להשפיע על שחרור ילדיהן מהשבי", "אל-ארצ'י", 21.12.23)
https://www.haaretz.co.il/opinions/2023-12-21/ty-article-opinion/.premium/0000018c-8bfe-d60e-afdf-effec5ba0000
אכן מחקר חשוב, אך לא פחות חשוב פרופ' סולומון, (אם גם לא פופולארי) מה שאינך עושה, והוא לחקור את ההשפעות הנפשיות והגופניות של מלחמה, דרך סיפורן של מאות האימהות שבני משפחתן נפלו מהמחבלים ששוחררו בעסקאות שחרור השבויים. זה חשוב היום בדיון על עסקה לשחרור החטופים.
וכאן אני חוזר על דבריי שנותרו ללא תגובה:
לתפוס את האסירים ששוחררו בעסקת מיקוח חזרה לכלא
מוזר בלשון המעטה איך מדינת ישראל התנהלה לאורך השנים כמדינת חלם. כיצד שוב ושוב היא נכנעה לעסקות מיקוח של ארגוני הטרור הערבים. מדוע לאורך השנים לא חוקק חוק לפיו כל מחבל ששוחרר עקב עסקת מיקוח עם ארגוני הטרור ייתפס אחרי החזרת החטופים ויוחזר לכלא לרצות את מלוא ענשו. מעבר לירידה בחטיפות חוק זה היה מביא לכך שארגוני הטרור היו חייבים לדרוש מבחינתם שחרור מחבלים רק מחוץ לגבולות ישראל. האם החלם יימשך?
 
ארגונים פרו-איסלמים בארץ –
ישראל עושה ג'נוסייד ויש להעמיד בכירים ישראלים לדין
הארגונים הפרו-איסלמים "בצלם", ו"הוועד הציבורי נגד עינויים", ביחד עם הארגון הערבי "עדאלה" שותפים להחלטה של ארגון FIDH : International Federation for Human) (Rights בה נקבע כי ישראל מבצעת ג'נוסייד בפלסטינים ולכן יש לנתק כל קשר עם המדינה היהודית ולהעמיד לדין את קברניטיה. ארגון פלסטיני משמעותי שקידם את ההחלטה וחבר ב-FIDH, הוא ארגון אל חאק שאף הוכרז כארגון טרור על ידי בני גנץ.
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=830476&forum=scoops1
ראשית יש להעמיד לדין את עסקני הארגונים הללו התומכים בפשיזם האיסלמו-נאצי-ג'האדיסטי ורצח יהודים ע"י החמאס והג'יהאד. ייתכן שיש לחוקק חוק מיוחד להעמדה לדין של פשיסטים תומכי חמאס ורצח מסוגם, ע"פ הדוגמה של החוק להעמדה לדין את עוזריהם של הנאצים.
 
ה"שיחדש" האורווליאני של "הארץ" – לא מחבלים סתם תושבים
שוקן, נבזלין, ובומשטיין-בן משתמשים במאמר המערכת של עיתון "הארץ", ב-18.12.23, "הרג וטרנספר בגדה", במונחים אוטו-אנטישמיים שקריים אורווליאניים:
"המלחמה בעזה נתפשת בעיני המתנחלים כהזדמנות לשנות את מציאות החיים בגדה ולעולל את כל מה שלא העזו לעולל בזמנים אחרים. הם מתעללים בשכניהם הפלסטינים, תוקפים אותם ופוגעים ברכושם באלימות רבה יותר מאשר בימי שגרה. צה"ל לא זו בלבד שאינו עוצר בעדם, אלא מגבה אותם ופועל בתוקפנות ובאמצעים קטלניים נגד הפלסטינים.
"שני המהלכים קשורים זה בזה, ותוצאה משותפת להם: להביא לפינוי של פלסטינים מכפריהם ומאדמותיהם, בעיקר בשתי נקודות-קצה של הגדה: דרום הר חברון וצפון בקעת הירדן. מתחילת המלחמה נאלצו תושבים ב-16 קהילות רועים בדרום הר חברון לנטוש את כפריהם מאימת המתנחלים. בצפון הבקעה כבר עזבו כ-20 משפחות את כפריהן, מאותה סיבה.
"באזור טול כרם לבדו נהרגו כ-50 תושבים מפרוץ המלחמה, ובאזור רמאללה נהרגו יותר מ-30 תושבים. חלק מההרוגים נורו בידי מתנחלים, שידם על ההדק קלה עכשיו עוד יותר – ביודעם, שכל רע לא יאונה להם בחסות המלחמה ובחסות ממשלת הימין הקיצוני. גם חיילים יורים בקלות בלתי נסבלת בפלסטינים, ומצטרפות לכך תקיפות של כלי טיס קטלניים על ריכוזי אוכלוסייה צפופים במחנות הפליטים בג'נין ובטול כרם."
 
(הנה גם קריקטורה אנטישמית קלאסית, יהודי דתי משפיל ערבי נ.כ.)

https://www.haaretz.co.il/opinions/editorial-articles/2023-12-18/ty-article-opinion/0000018c-7896-d7be-a1cd-78deb7a10000
הבנתם? לפי ה"שיחדש" של שוקן נבזלין ובומשטיין-בן – אין מאבק במחבלי החמאס והג'יהאד. אין בכלל מחבלים. מחבלים לפי "הארץ" הם סתם תושבים תמימים.
 
עולים מגרמניה
נוצרים-גרמנים הגיעו לישראל במטרה לסייע לניצולי שואה: סיפורו יוצא הדופן של לוחם מגלן, רס''ל אוריה באייר, שהתנדב לצה''ל ונפל בקרב בעזה
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=829877&forum=scoops1
סמל אוריה באייר (20), נוצרי-אוונגליסטי, התנדב לצבא ושירת במגלן. הוא נפצע בדרום הרצועה, ונלחם על חייו 3 ימים עד שנקבע מותו. משפחתו עלתה לישראל מגרמניה מתוך תחושת שליחות ציונית, והקימה בית אבות סיעודי לשורדי שואה כדי "לעזור לעם היהודי." דודו ספד: "הוא היה ילד מלא בצחוק."
אוריה באייר, נוצרי-אוונגליסטי שאינו מחזיק באזרחות ישראלית, התנדב לצבא, והתגורר במעלות תרשיחא,
מיכה באייר, דודו של אוריה, סיפר כי אחיינו היה לוחם סדיר במגלן, שנלחם ברצועה. "הצוות שלו עדיין בלחימה העזה ואנחנו לא יודעים את נסיבות התקרית. הוא נפצע באורח קשה ומאז נלחם על חייו בבית החולים סורוקה. הרבה זמן הוא לא היה בבית והגיע בפעם האחרונה בהפסקת האש. הוא האמין מאוד במה שהוא עושה. אתמול בבית החולים פגשתי חבר מהצוות שלו שנפצע גם והוא סיפר שאוריה היה האדם הכי חזק בצוות, גם גופנית וגם מנטלית. באייר הוסיף: "אוריה היה ילד שקט ומופנם, אבל מלא בצחוק והיה כיף להיות איתו. אחיו צוריאל ואחיותיו רחלי ואודליה הן גם לוחמות וכולם מגויסים ושותפים ללחימה."
 משפחתו של באייר עלתה לישראל מגרמניה מתוך תחושת שליחות ציונית והקימה בית אבות סיעודי ובית הארחה לשורדי השואה. אחותו של אוריה, אודליה, סיפרה על בית האבות בטור ב-ynet לפני כארבע שנים. "סבא שלי הוא גרמני שגדל כל חייו בגרמניה, וזוכר טוב מאוד את גרמניה הנאצית, ואיך התעללו ביהודים חפים מפשע. תמיד היה לו חלום לתקן, לשנות, לנסות לכפר על כל מה שקרה. בעקבות אמונתם של סבא וסבתא שלי צמחה בהם השאיפה לעזור לעם היהודי, העם הנבחר של אלוהים," כתבה.
"בעקבות כך, לפני קצת יותר מ-50 שנה, הצטרפו לארגון 'צדקה' וניהלו את בית ההבראה בשבי ציון 'בית אל'. בהמשך לבית הארחה, סבא וסבתא הבינו שזה לא מספיק, שיש מקום לעשות עוד צריך בבית אבות לשורדי שואה וכך נפתח בית האבות 'בית אליעזר' לשורדי שואה במעלות תרשיחא. או כפי שאני מכנה אותו, הבית שלי."
דודו של אוריה מנהל את בית האבות. "אנחנו כאן תחת הציווי האלוקי שמופיע בספר ישעיהו, 'נחמו נחמו עמי,' שקורא לנו לנחם ולסייע לעם ישראל, ואנחנו רואים זאת כשליחות שלנו," הסביר באייר, חבר בזרם האוונגליסטי בנצרות, כשבועיים לפני פרוץ המלחמה. "אל חשש, אנחנו לא עושים כאן פעילות מיסיונרית," הוא מבהיר, "אנחנו פועלים עבור חסרי ישע מאהבתנו לישראל, שנובעת מהכתובים."
סבו וסבתו של אוריה הגיעו לארץ מגרמניה ב-1972 מטעם ארגון "צדקה" כדי לנהל את בית ההארחה לשורדי שואה בשבי ציון, על חוף הים ליד נהריה. הארגון הגרמני, חברה לתועלת הציבור, נשען על תורמים פרטיים מגרמניה ונוסד ב-1960 בידי גינתר ולואיזה נורטאקר, שנחשפו לסבל הנפשי של שורדי מחנות הריכוז, והחליטו להקים בארץ בית הארחה שהעניק נופש בחינם לשורדים, ונפתח בשנת 1969. כעשור וחצי לאחר מכן הם הקימו את בית האבות במעלות. מרכז הארגון יושב בכפר באד ליבנצל שביער השחור, וממנו פועלים למאבק באנטישמיות, חשיפה חיובית של ישראל לקהל בגרמניה והכשרת המתנדבים במקום.
https://www.ynet.co.il/news/article/r1ie00anla
גם משפחת שוקן עלתה מגרמניה. הנה ראו את ההבדל בין שתי המשפחות.
 
החוצפה הבלתי נתפסת של גברת קלינטון
גברת הילרי דיאנה רודהם קלינטון, אשתו של, ומזכירת המדינה של ממשל בראכ חוסיין אובמה, נאותה להיפגש עם בני משפחות של חטופים לעזה. בני המשפחות שיתפו איתה סיפורים אישיים, הציגו תמונות וגם העניקו למזכירת המדינה לשעבר את הדיסקית הנושאת את הכיתוב - "הלב שלנו שבוי בעזה."
ומה השיבה להם גברת קלינטון? קלינטון האיצה בקרובי החטופים ללחוץ על ראש הממשלה בנימין נתניהו ואמרה להם כי נתניהו עסוק רק "בפוליטיקה ובהישרדות אישית," וכי הכיסאות מעניינים את הממשלה הזאת יותר מאשר החטופים. "כל עוד החטופים הם לא המטרה העיקרית והראשונה במעלה מבחינת ישראל אז לכל מה שאני או הנשיא ביידן אומרים או עושים אין מספיק ערך," אמרה להם קלינטון.
(קלינטון נפגשה עם קרובי חטופים: "ביידן מקדם כריסמס-דיל, נתניהו עסוק רק בהישרדותו")
https://www.ynet.co.il/news/article/bkhsm8bdp
אין גבול לכהות הרגש ולחוצפה של גברת קלינטון, שבמקום תמיכה המוניטארית ניצלה את בקשת העזרה לתעמולה פוליטית זולה. בושה.
 
ים סוף – לא הים האדום
מדי יום אנחנו שומעים על החות'ים התוקפים ספינות בים האדום. אז יש לזכור שמו של הים בעברית הוא ים סוף. הנה גלגול שמותיו:
https://he.wikipedia.org/wiki/ים_סוף
ואם הזכרנו את החות'ים שעושים עלינו מצור ימי נאחל לכל צבאם את גורל צבא מצרים בים סוף: "נָשַׁ֥פְתָּ בְרוּחֲךָ֖ כִּסָּ֣מוֹ יָ֑ם צָֽלְﬞלוּ֙ כַּֽעוֹפֶ֔רֶת בְּמַ֖יִם אַדִּירִֽים." (שמות ט"ו י').
"כֹּה, אָמַר יְהוָה, עַל-שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי עַזָּה, וְעַל-אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ: וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ, בְּחוֹמַת עַזָּה; וְאָכְלָה, אַרְמְנֹתֶיהָ." עמוס א' ו').
נעמן כהן