בתוך כל הלחץ והכאב שכולנו שרויים בימים קשים אלה שוכנענו רעייתי ואני להתמסר לשעות אחדות של רגיעה ונחת – יצאנו לחזות ב"אני סבתא שלך" בתיאטרון הקאמרי, באמת הנאה נטו, כאילו עברנו לעולם אחר, עולם של לפני ה-7.10.23, כשהחיים היו נורמליים והרשינו לעצמנו ליהנות ולצחוק. העובדה שהשחקנית הראשית היא רבקה מיכאלי, הבטיחה לנו שאנו עומדים לחוות חוויה מרנינה, ובאמת, הקהל, שמילא את האולם מפה לפה, לא חדל לצחוק לאורך 80 הדקות של המחזה, וגם אחר כך לא מש החיוך מהשפתיים.

הרקע למחזה עשוי לשמש מצע לטרגדיה: אלמנה קשישה בשם אודליה / אודי שפיגל (רבקה מיכאלי) נענתה להפצרות בנה היחיד, וחתמה על הסכמה שהוא יתגייס לחיל קרבי, ובן יחיד זה נפל בקרב. היא מסרבת לחתום על פינוי בינוי, כיוון שהיא שומרת על חדרו של בנה כמו על אתר מקודש, והריסת הבניין לא באה בחשבון. הכול מתהפך כאשר התברר לה שבנה תרם לבנק הזרע, שפירוש הדבר שבאיזה מקום מתגוררת אישה שילדה לבנה בן, והוא הנכד של אודליה. מכאן מתחילה אודיסיאה שלימה של צעדים קדימה ואחורה לשכנע את נציגי בנק הזרע לחשוף את שמה של האישה שזכתה לזרע של בנה. העלילה מסתבכת ועוברת מתקווה גדולה, ולכישלון מייאש – עד הסיום המאושר.

כאמור, רבקה מיכאלי מפליאה לשחק, אבל גם משחקם של שאר הקאסט מצוין, כמו שתי חברותיה של אודליה: חיה (אסתי קוסוביצקי) ודבורה (גילת אנקורי, שופטת בדימוס שאינה חדלה להצהיר על כך שנועדה אפילו לעליון). גם יוני (תום אבני) ופרופ' אלי שור, מנהל בנק הזרע (שלמה וישינסקי) משחקים נפלא.

לא פשוט לחבר קומדיה, ולכן הערכה רבה למחבר איתי סונטג, לבמאי רועי שגב, ובאמת ראויה התפאורה של ניב מנור לכל שבח.

אם כבר בשוונג של הנאה, אני ממליץ לקנח בארוחה במסעדה המצוינת שמול התיאטרון, שמה OLIVERY (לפנים – "חדר האוכל"), ובאמת אז ניתן יהיה לחוש כאילו אנו שוב בעולם נורמלי.

משה גרנות