מנהיג תנועת חמאס ח'אלד משעל התראיין לאחרונה לכלי תקשורת ערבית והציג את משנתו בכל הנוגע לקריאות לפלסטינים להגיע לפתרון מדיני לאחר המלחמה.
מראיין: מדברים כיום על נושא פתרון שתי המדינות.
משעל: לכן מדברים כעת על כך שמערכת ה-7.10 פתחה אופק לנושא החזון המדיני, וככה הם חוזרים לסחורה הישנה שלהם המכונה פתרון "שתי המדינות". אומר לך שני דברים על פתרון שתי המדינות: דבר ראשון אנחנו לא קשורים לפתרון שתי המדינות. מדובר במונח שאינו מתקבל על הדעת. מכיוון שהמשמעות היא שיש מדינה מובטחת. בזמן שאתה נדרש להכיר במדינה אחרת שהיא היישות הציונית, להכיר בלגיטימיות שלה, אנחנו מסרבים לקבל את זה. אנחנו מבקשים שחרור היפטרות מהכיבוש. אנחנו רוצים את העצמאות ואת המדינה שלנו. זה האוייב שלי אני לא מעוניין בו.
מראיין: מהי המדינה שלנו? מדינה פלסטינית?
משעל: מבחינתי עמדת החמאס ועמדת הרוב המוחלט של העם הפלסטיני, בפרט לאחר ה-7.10 היא תחיית חלום ותחיית פלסטין מהנהר לים ומהצפון לדרום. מדוע על הפלסטינים להסכים על חמישית מפלסטין ושזה יהפוך לפתרון הקבע?
מראיין: חמישית מפלסטין כלומר גבולות 67'.
משעל: נכון. גבולות 67'. 21 אחוז שזה למעשה חמישית מפלסטין ולכן לא.
מראיין: אם כך אתה אומר לי שאחרי 7.10 אתם לא מסכימים לגבולות 6'7 אלא רוצים את פלסטין מהנהר ועד לים?
משעל: המצב אחי עאמר כדלקמן: הפרויקט הפלסטיני שלנו, ששורר לגביו קונצנזוס פלסטיני אפילו בקרב אלה שיש להם דעה שהם נאלצים [להסתיר] אותה בשל אילוצים פוליטיים. הקונצנזוס הפלסטיני בכללותו, מדבר על כך שאין לוותר על זכותנו על פלסטין מהים לנהר מראס אל נקורה (ראש הנקרה) עד לאום רשרש (אילת) או למפרץ עקבה. זאת זכותנו הפלסטינית. הקיום שלנו מודרני ועתיק יומין בעוד שהיישות הציונית הזמנית פקדה אותנו מאז 1948. עם זאת חמאס וגורמי הכוח הפלסטיניים... ואנחנו תיעדנו את זה במסמך מ-2017 מסמך מדיני לפיו חמאס על מנת ליצור קרקע משותפת להסכמה תוכנית לאומית משותפת ועם העמדה הערבית תסכים למדינה בגבולות 67' שבירתה ירושלים ושנהנית מעצמאות מלאה ועם זכות השיבה מבלי להכיר בלגיטימיות היישות הציונית זאת עמדה שנועדה לאפשר הסכמה פלסטינית והסכמה ערבית בשלב זה, אולם מבלי לוותר על חלק כלשהו מזכותנו או מאדמתנו ומבלי להכיר בישראל. (תרגום ד"ר אדי כהן)
https://m.maariv.co.il/news/politics/Article-1069341
ודוק: משעל מעולם לא מזכיר שתי מדינות "לשני עמים" כי אינו מכיר בקיומו ובזכות קיומו של העם היהודי.
 
המחקר המדעי המפתיע:
צריך לדבר עם הרוצחים הפלסטינים ואז יבוא השלום
מחקר "מדעי" מדהים נעשה ע"י ד"ר תומר שור-ליבפלד, המתנאה כי כתב דוקטורט על מקומם של אסירים פוליטיים בתהליכי יישוב סכסוכים, ופרופסור אברהם סלע המתנאה כפרופסור במחלקה ליחסים בין-לאומיים ועמית מחקר במכון טרומן באוניברסיטה העברית.
המחקר, (שהד"ר והפרופסור מגנים את נתניהו על שלא אימץ אותו), התפרסם בכתב העת International Studies Quarterly, ספינת הדגל של האגודה ללימודים בינלאומיים (ISA), בחן שלושה סכסוכים מסוג זה — צפון אירלנד, דרום אפריקה והסכסוך הישראלי-הפלסטיני, וגילה כי "דיבור עם רוצחים הוא סוד ההצלחה של פתרון סכסוכים." רעיון גאוני. יש לדבר עם המחבלים הפלסטינים הרוצחים. יש להחתים אותם שהם "מתחייבים להפסקה מוחלטת של האלימות," (סינואר לא חתם נ.כ.) ולתת להם חנינה וכשיצאו מהכלא הם יביאו את השלום.
(תומר שור ליבפלד ואברהם סלע, "צריך לדבר עם רוצחים. זה סוד ההצלחה של פתרון סכסוכים", "אל-ארצ'י" 17.1.24)
https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/2024-01-17/ty-article/.highlight/0000018d-1751-d1f2-a79f-977d08230000
לסיכום: איך אמר אריק ארתור בְּלֶר-ג'ורג' ארוול: "אדם צריך להשתייך לאינטליגנציה כדי להאמין לדברים כאלה. אדם נורמלי לא יכול להיות כזה טיפש."
אבל היות ואנחנו שוחרי שלום אנחנו בכל זאת רוצים לתת צ'אנס לשלום. אדרבא שינסו הד"ר והפרופסור לאשש את מחקרם במציאות. יצאו שניהם לדיאלוג עם המחבלים הרוצחים במטרה להשיג הישג קטן. יכריזו הרוצחים כי דברי מוחמד באמנת החמאס ובדברי המופתי של אש"פ לפיהם יש לרצוח את היהודים הם גזענות שהם מגנים ולא מופת מוסרי.
https://www.youtube.com/watch?v=__6iZlzwcF8
אם יצליחו בכך הד"ר והפרופסור מחקרם יוכח כאמין ובאמת. זהו פתח לשלום. נראה אותם.
 
קומביה ושיר לשלום
המרצה למימון, הקנדי הקבקאי ממונטריאול (ממוצא ישראלי), אמיר ברנע, המומחה במימון והשגת שתשואה גדולה, מסביר כמה ההשקעה של ישראל אינה נותנת תשואה טובה.
ישראל חיסלה את: "יחיא עיאש, מוחי א־דין א־שריף, האחים עוודאלה, מחמוד אבו הנוד, קייס עדואן, סלאח שחאדה, עלי עלאן, יאסר טה, עבד אל־עזיז א־רנתיסי, אחמד יאסין, עבדאללה קוואסמה, עדנאן אל־ע'ול, ניזאר ריאן, מחמוד אל־מבחוח, אחמד ג'עברי, ראאד אל־עטאר, נור בראכה..." ולא עזר לה.
"הגדרה ידועה לאי־שפיות," הוא מסביר, "היא חזרה על אותו מעשה שוב ושוב, בציפייה לתוצאות אחרות." 30 שנות חיסולים גבו מחיר נורא ולא קידמו אותנו במאומה. הגיע הזמן לשיטת פעולה חדשה, וכדאי מאוד שיהיו בה מילים כמו שלום, הידברות ותקווה.
 (אמיר ברנע, "שלושים שנה ולא למדנו דבר מלבד 'הריגת X מהווה מכה קשה לחמאס'." "אל-ארצ'י", 16.1.24)
https://www.haaretz.co.il/opinions/2024-01-16/ty-article-opinion/.premium/0000018d-12d1-d727-a3cf-72f1a61c0000
אז הנה נציע לו דרך פעולה עם תשואה טובה יותר. יילך לו ד"ר ברנע אל אנשי החמאס והג'יהאד ובמקום לחסלם ינהג כעצתו ויתחיל ב"שיטת פעולה חדשה שיהיו בה מילים כמו "שלום, הידברות ותקווה." ישיר להם קומביה ושיר לשלום. או אז בוודאי יבוא השלום. ברנע לך וממן בתקווה ובשלום נראה אם תצליח.
 
תנאי החמאס להחזרת החטופים
גדעון משה זריצ'נסקי-סער, חבר הקבינט הביטחוני, חושף מהם התנאים של חמאס לשחרור החטופים. החמאס דורש נסיגה מוחלטת מהרצועה וערבויות בינלאומיות לסיום המלחמה, ובנוסף שחרור כל האסירים הביטחוניים, כולל אלו שהשתתפו ב-7 באוקטובר.
"בוודאי שלא נסכים משום שאנחנו צריכים לחזור לחיות באזור," אמר השר ביחס לתנאיחם. "הם רצחו ואנסו ועשו את כל מה שאנחנו יודעים שהם עשו, אי אפשר לחזור לאחור."
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=834298&forum=scoops1
בעוד שאלו הם דרישות החמאס החל קמפיין גדול של הסכמה לתנאי החמאס תוך הכרזה שהחמאס ניצח, ישראל הפסידה, ולכן יש לסלק את האוייב האמיתי – נתניהו.
 
 
מאוייב לאוהב – האוייב הוא נתניהו לא סינואר
הפסדנו במלחמה לא נורא העיקר שננצח את נתניהו
ישראל הובסה ע"י החמאס, לכן יש לנצח את האויב העיקרי נתניהו.
דניאל חלווצ'י-חלוץ: "הפסדנו במלחמה, תמונת הניצחון תהיה הדחת נתניהו".
https://www.inn.co.il/news/624335
(הלל שוקן, "להכיר בהפסד, כדי שהפלסטינים יכירו בנו", "אל-ארצ'י", 22.12.23)
https://www.haaretz.co.il/opinions/2023-12-21/ty-article-opinion/.premium/0000018c-8d18-da81-a1bc-cfbc24ad0000
אהוד אולמרט, "לא ננצח את החמאס לכן יש להצילו ולהגיע להסכם איתו." (אהוד אולמרט, "להפסיק את הלחימה תמורת החזרת החטופים בחיים", "אל-ארצ'י", 22.12.23)
https://www.haaretz.co.il/opinions/2023-12-21/ty-article-opinion/.premium/0000018c-8c6d-da81-a1bc-cefd5dcc0000
תמיר פרדו ראש המוסד לשעבר: "אם החטופים לא ישרדו - ישראל תפסיד במלחמה בפעם הראשונה מאז הקמתה כי  מדינת ישראל לא יכולה לצאת מהמלחמה ללא הבאת כל החטופים הביתה." לדברי פרדו, "סינוואר הוא זה שמחזיק אותם. הוא זה שיחליט מתי לשחרר אותם ובאילו תנאים. אם נסיים את המלחמה עם 136 'רון ארד' או ארונות, מדינת ישראל תפסיד בפעם הראשונה מאז הקמתה את המלחמה."
https://www.kan.org.il/content/kan-news/politic/687809/
"הרשע הזה לא יכול להמשיך להנהיג אותנו. רק בלעדיו תהיה למקום הזה תקווה."
ראומה וגדי חוו אובדן בלתי נתפס ב-7 באוקטובר. בתם, בעלה ושלושת נכדיהם הקטנים נרצחו בביתם בניר עוז. מאז יש דבר אחד שהם מייחלים לו – לראות את נתניהו נופל.
(שער מוסף "הארץ" 19.1.24) הבנתם? לא חמאס וסינואר הם האוייב אלא נתניהו.
לסיכום: לפי כל אלו אין יותר צורך במלחמה נגד החמאס כי ממילא הובסנו. יש צורך במלחמה נגד נתניהו. לכך הם סבורים, יש סיכוי לניצחון.
 
ביידן בעד מדינה מפורזת עם כוח רב לאומי
השאלה מי יפרז וישגיח על הפירוז?
 יש תמיד לזכור כי האמריקאים הם שהעלו לשלטון את החמאס.
בבחירות לרשות המחוקקת שהתקיימו ברש"פ בינואר 2006 לחצה קונדוליסה רייס, אז היועצת לביטחון לאומי של הנשיא האמריקני ג'ורג' ו. בוש, על אריאל שרון, ראש ממשלת ישראל, לאפשר לחמאס להשתתף בבחירות כי ממילא לדעתה הם לא ישיגו רוב, והדמוקרטיה מחייבת. תוצאת הבחירות הפתיעה את כולם: חמאס זכו ב-58 אחוז מהמושבים ואילו פת"ח רק ב-33 אחוז.
פרשן ה"ניו יורק טיימס" האנטי-ישראלי המקורב לביידן, תומאס לורן פרידמן, חשף פרטים מהתוכנית העכשווית שוושינגטון הציגה בפני ישראל ל"יום שאחרי" בעזה, ועל האיתות הסעודי לסיכויי הצלחתה. לדבריו, "ביידן הותיר בפני נתניהו שתי אפשרויות – להיות מי שדחה כל שיתוף פעולה וחתום על 7 באוקטובר, או מי שסלל דרך לשלום.
"ארצות הברית עדיין מתנגדת להפסקת אש – אך עומלת על תהליך דו-שלבי ל'יום שאחרי' בעזה, שבמסגרתו תתבצע עסקת שחרור חטופים משבי חמאס, ישראל תאפשר לפלסטינים לנהל אדמיניסטרטיבית את הרצועה, ובסופו של דבר, עם עזיבת הכוחות הישראליים, יוכנס לשם כוח רב-לאומי." פרידמן הדגיש כי הנשיא הציב בפני נתניהו שתי אפשרויות: "או שתיזכר בהיסטוריה כמי שדחה כל שיתוף פעולה עם הפלסטינים כדי לסיים את הסכסוך וכמנהיג שהוביל ל-7 באוקטובר – או שתהיה המנהיג הישראלי שהעניק מדינה לפלסטינים, הבטיח את ביטחון ישראל והוביל לשלום עם סעודיה ושאר העולם המוסלמי."
בשלב השני של אותה תוכנית, לפי פרידמן, הרשות הפלסטינית – שתעבור תהליך של רפורמה לפני קיום בחירות – תבנה "מוסדות ראויים" בעזרתן של מדינות ערביות ומערביות, כולל בגדה המערבית. במקביל, סעודיה תתחיל בתהליך של נורמליזציה של יחסיה עם ישראל, שיגיע לשיאו כאשר יושג פתרון שתי המדינות. "כדי שהישראלים יבינו עד כמה הרעיון הזה רציני," כותב פרידמן, הגיע איתות משמעותי מריאד: "שר החוץ של סעודיה – הנסיך פייסל בן פרחאן – הכריז בדאבוס כי סעודיה תהיה מוכנה לנרמל את יחסיה עם ישראל אם זו תגיע להסדר שיסתיים עם מדינה פלסטינית."
לדברי פרידמן, ההשקפה בוושינגטון – וגם בצה"ל – היא שישראל רחוקה מלהכריע את חמאס, ולא סביר שתעשה זאת בקרוב "במחיר חיי אזרחים בעזה שארה"ב והעולם יכולים לסבול." לכן, כותב פרידמן, "המפתח לכך שעזה כבר לא תהווה איום קבוע ונטל על ישראל הוא קיום מבנה שלטון פלסטיני חלופי שנחשב לגיטימי, מכיוון שהוא יהיה חלק מפתרון שתי המדינות ובגיבוי מדינות ערב, גם מבלי להרוג את אחרון החמאסניקים."
https://www.ynet.co.il/news/article/s1rpan00yp
כלומר לפי תומאס לורן פרידמן המצטט את ביידן השליטה בעזה תהיה ע"י כוח בינלאומי.
אני מביא כאן מתוך מאמרו המצוין של יורם אטינגר ("חדשות בן עזר", 1917):
 
כוח בינלאומי
כוח בינלאומי אינו עומד במבחן הזמן, צבאית ומדינית. הוא מביא לאשליית-ביטחון, מעניק רוח גבית לטרור ורוח נגדית לישראל. כוח בינלאומי בעזה יהיה מטרה לטרור אסלאמי, יפגע ביחסי ישראל ומדינות הכוח הבינלאומי, ויוסיף דלק למדורת האנטישמיות. הוא יחייב את צה"ל לתאם כל פעילות נגד הטרור עם הכוח הבינלאומי, ויהפוך את ישראל ממכפלן עוצמה עבור ארה"ב לנטל ביטחוני.
לדוגמא, ב-1978 הוקם יוניפי"ל כדי לקדם שלום וביטחון, וב-2006 הוגדל כוחו ל-10,000 חיילים, כדי להחזיר את המשילות הלבנונית לדרום, "שיהיה חופשי מנוכחות מזויינת שאיננה של ממשלת לבנון ויוניפי"ל, ולא יאפשר שום פעילות עוינת..." אבל, הרפיסות השורשית של כוח בינלאומי הקלה על השתלטות חיזבאללה על לבנון בכלל, והדרום בפרט, ועל תקיפת אזרחים בישראל, שהביאו למלחמה הנוכחית.
"ב-2007 השתלט חמאס על רצועת עזה, והמשקיפים האירופאים ברחו ממעבר רפיח, ובכך הקלו על הזינוק בהברחת הנשק לרצועה.
"ב-18 למאי 1967 התפנה כוח האו"מ מעזה וסיני, למרות הפרות בוטות של הצבא המצרי, וסלל את הדרך למלחמה."
השורה התחתונה
ביטחון ישראל מחייב שליטה צבאית ישראלית בלעדית ברצועת עזה, ולא ערבויות ביטחון וכוח בינלאומי, שאינם נשלטים על ידי ישראל, ותורמים לאשלייה ביטחונית. לפי פרופ' אלן דאוטי מאוניברסיטת נוטרדאם: "יעילות הערבויות תלויה באינטרס ובנכונות הצד הערב לפעול נגד איומים... חשש ארה"ב מהשלכה שלילית על היחסים עם מדינות ערב השפיע על אי-תגובה יעילה להפרות מצרים ב-1967... ערבויות ביטחון הן ברכה מעורפלת."
שגריר (בדימוס) יורם אטינגר
 
ביידן – מדינה מפורזת בלי צבא
נשיא ארצות הברית ג'ו רובינט ביידן שוחח עם ראש הממשלה בנימין מיליקובסקי-נתניהו אחרי נתק של כמעט חודש, ואחרי אותה שיחה אמר ביידן שבניגוד לדבריו של נתניהו במסיבת העיתונאים ביום חמישי – הוא, נתניהו, אינו שולל לחלוטין מדינה פלסטינית.
נתניהו הסביר לביידן בשיחה הטלפונית שדבריו הפומביים יממה לפני כן לא נועדו לסתום את הגולל על כל אפשרות של מדינה פלסטינית. ביידן עצמו נשאל הלילה על ידי עיתונאים אם פתרון שתי המדינות בלתי אפשרי כל עוד נתניהו בשלטון, וענה: "לא, זה לא. אני חושב שנצליח להשיג משהו.
"יש כמה סוגים של 'פתרון שתי המדינות'," פירט ביידן. "יש מדינות שהן חברות באו"ם, אבל אין להן צבא. ולכן אני חושב שיש דרכים שזה יכול לעבוד." כשעיתונאי הקשה עליו ואמר שנתניהו מתנגד לפתרון שתי המדינות, ענה ביידן: "לא, הוא לא אמר את זה."
https://www.ynet.co.il/news/article/b1af00jktt#autoplay
כלומר ביידן מדבר על מדינה פלסטינית מפורזת ללא צבא. וכאן השאלה מי יפרז את עזה ומי ישמור על הפירוז? רק לישראל היכולת לעשות זאת. לכן טוב שנתניהו לא שלל קיומה של מדינה פלישתית בצורתה זו בעזה.
ודוק: יש תמיד לזכור את התרומה העצומה של נתניהו מילקובסקי-נתניהו למדינה. לנתניהו תמיד תעמוד הזכות שלאחר זכיית החמאס ברוב בבחירות שכפו האמריקאים הוא היה זה שמנע הקמת מדינה חמאסית עצמאית בלב הארץ, שלו קמה, ספק אם היתה ישראל מסוגלת בכלל להתאושש ממכה נוסח שמחת תורה 2023.
ולגבי שחרור החטופים עדיין נשאלת השאלה:
למה טרם נחתם החוק לתפוס את האסירים ששוחררו בעסקת מיקוח חזרה לכלא?
מוזר בלשון המעטה איך מדינת ישראל התנהלה לאורך השנים כמדינת חלם. כיצד שוב ושוב היא נכנעה לעסקות מיקוח של ארגוני הטרור הערבים. מדוע לאורך השנים לא חוקק חוק לפיו כל מחבל ששוחרר עקב עסקת מיקוח עם ארגוני הטרור ייתפס אחרי החזרת החטופים ויוחזר לכלא לרצות את מלוא ענשו. מעבר לירידה בחטיפות חוק זה היה מביא לכך שארגוני הטרור היו חייבים לדרוש מבחינתם שחרור מחבלים רק מחוץ לגבולות ישראל.
מדוע החלם הזה עוד טרם בא לתיקונו?
 
משפחה שכזאת – אחדות הניגודים
הנה התאחדו שני בני המשפחה אחיין-מאיר ואחיינית-מאיר
הדיאלקטיקה של "מצבי הרוח הפשיסטיים"
בשבוע אחד בשנות העשרים המאוחרות פנו אל מנהל הספרייה הלאומית בפריס שגרירי בריה"מ הסובייטית ואיטליה הפשיסטית, כל אחד בנפרד, והציעו בשם ממשלותיהם סכומי כסף לצורך תיקון המצבה על קברו של ז'ורז' סורל Georges Eugène Sorel.
הגותו של סורל ובמיוחד ספרו הרהורים על האלימות  Réflexions sur la violence שימש בסיס תיאורטי הן לקומוניזם והן לפשיזם.
מסתבר שמבחינה דיאלקטית ניתן מאידיאולוגיה אחת להסיק גם את ניגודה.
זאבה אחימאיר היא בתו הבכורה של אבא שאול גייסינביץ – ששינה שמו לאבא אחימאיר על שמו של מאיר אחיו שנהרג בעת ששירת כקצין בצבא האדום בקרב בפולין. היא נקרא זאבה ע"ש זאב ז'בוטינסקי במלאת לו חמישים.
בדומה למוסוליני החל אבא שאול גייסינביץ אחימאיר את דרכו כסוציאליסט מרכסיסט ולאחר שהתאכזב מהמרכסיזם פנה לאידיאולוגיה הפשיסטית, והקים את ארגון "ברית הבריונים".
ב-1928, בהיותו כבן 31, העריץ אחימאיר את מוסוליני והתנאה בתואר "פשיסטן", כאשר פירסם סדרה של מאמרים בכותרת "מפנקסו של פשיסטן".
כחודשיים לאחר עליית היטלר לשלטון ב-1933 תמך אחימאיר בפרישת הרביזיוניסטים מהתנועה הציונית וכתב: "מפחידים אותנו בדחליל ו'פירוד' שמו. אולם בדרך של פירוד הלכו התנועות הלאומיות הקשורות בשמות המזהירים של אתא-טורק, מוסוליני, פילסודסקי, דה-ואלירה, היטלר."
ז'בוטינסקי נזף באחימאיר ואיים לסלק אותו מתנועתו אם לא יחדל לשבח את הלאומיות של היטלר: "נקודת השקפה זו, המוצאת בהיטלריזם סימני תנועת 'שחרור לאומי', כביכול, היא פשוט אנאלפביתית," פסק.
מאוחר יותר התחרט אחימאיר על דבריו והסביר אותם ב"מצבי רוח פשיסטיים" שהיו לו.
מאחר שאימה של זאבה אחימאיר נפטרה בילדותה היא נשלחה לאחות-אביה והתחנכה כילדת חוץ בקיבוץ דגניה ב', הקיבוץ של לוי אשכול.
ברשימתה "גם ז'בוטינסקי מתבייש", (זאבה אחימאיר, "הארץ", 28.10.15) מתנאה זאבה באביה. אבל ניכר בה שלא התחנכה בביתו על מורשתו. וכך היא כותבת: "אני מביטה בדאגה על המנהיגות השגויה והמסוכנת שמנהיגים אנשי הימין, בניהם של הרוויזיוניסטים. כאשר עצור פלסטיני מחה על מעצרו ללא משפט בשביתת רעב ממושכת, שסיכנה את חייו, נזכרתי באבי ז"ל, שנלחם בשלטון הכובש הבריטי בימי המנדט. בדיוק כמו העצור הפלסטיני, גם אבי מחה על מעצרו ללא משפט בשביתת רעב ממושכת שסיכנה את חייו.
"אבי, ד"ר אבא אחימאיר, הסופר והעיתונאי, יחד עם חבריו ד"ר יהושע ייבין והמשורר א"צ גרינברג, היו הראשונים שקראו להילחם בבריטים. הם הקימו לשם כך את 'ברית הבריונים'. ממשיכיהם היו ארגוני המחתרת אצ"ל, לח"י וההגנה, שנלחמו מלחמת טרור ושילמו על כך במעצרים, מאסרים ממושכים וגם בעלייה לגרדום.
"היום התהפך הגלגל ההיסטורי: מדינת ישראל הפכה למדינה כובשת הנוהגת בכוחנות, השפלה, גזל, עינויים, מאסרים, חילול מסגדים וכנסיות, הסתה לגזענות, דה-הומניזציה של העם אותו היא כובשת והתרת דמם של ערבים. ילדינו ונערינו מתחנכים לראות בערבים אנשים נחותים, שדמם הפקר.
"המפלגה שדגלה בחירות, הפכה למפלגה המלכדת את החברה הישראלית בפחדים, שנאה, אלימות, אובדן דרך וייאוש. בהכירי את העקרונות המוסריים של אבי וחבריו – לרבות מורם ומנהיגם זאב ז'בוטינסקי – אני בטוחה שהם היו מוקיעים את חרפת ההתבהמות של החברה הישראלית והיו נלחמים בכל כוחם בעיוורון, בהכחשה, באטימות המוסרית ובאובדן המצפון האנושי של ראש הממשלה וחבר מרעיו, הבוגדים במורשת הוריהם ומובילים את החברה הישראלית ואת מדינת ישראל מאסון לקטסטרופה של אובדנה המוסרי והקיומי."
למרות שמעולם לא הייתי חסידו של ולדימיר זאב ז'בוטינסקי, (אצלנו נהגו לכנותו "זה עם הפסיק על הזין...) אני סמוך ובטוח שוולדימיר זאב ז'בוטינסקי לא היה מצטרף לזאבה הקרויה על שמו ואומר את דבריה הקשים המתאימים יותר לאויבי ישראל. מסתבר ש"מצבי הרוח הפשיסטיים" של אביה התגלגלו אצלה בדרך דיאלקטית בכיוון ההפוך. בכיוון האנטי-ישראלי.
והנה עתה היא ממשיכה באותו כיוון כאש היא תובעת כניעה לחמאס, הפסקת הלחימה למען הצלתו ושיקומו ובלבד שיסולק נתניהו:
עלינו לפעול
"אזרחי מדינת ישראל ותושביה חייבים לעצור מיד את תהליך ההרס של ישראל שנכפה עלינו על ידי ראש הממשלה ועל ידינו. צעד אחר צעד הוא מתקדם בהגשמת מטרתו, להרוס את מדינת ישראל ולהציל את נפשו. ואנחנו לא מבינים את מטרתו ומעשיו הנוראים, ומצייתים לו.
"עלינו למנוע את הרס מפעלם של דור החלוצים, של בניהם ונכדיהם ושל המצטרפים למדינת ישראל כדי לבנות ולהיבנות בה. עלינו לפעול מיד נגד חורבן המדינה, בעד שחרור החטופים, נגד מותם של חיילינו ואזרחי מדינתנו. חובתנו להציל את המדינה מידי מהרסיה והעומד בראשם. לסיים מיד את המלחמה, ואז להקים את ישראל מהריסותיה ולבנותה מחדש בחוכמה וביושר. כל רגע חשוב. גורל עמנו, כאן ובתפוצות, מוטל על כתפינו. הוא באחריותנו.
זאבה אחימאיר-זבידוב, ירושלים."
https://www.haaretz.co.il/opinions/letters/2024-01-17/ty-article-opinion/.premium/0000018d-16dc-d695-a3dd-56fd4dce0000
הנה לאחר כל כך הרבה שנים התאחדו האחים בדרישה להפסקת הלחימה בעזה. גם יוסף גייסינוביץ-אחימאיר תומך בכך. ("חדשות בן עזר", 1917). המשפחה התאחדה מחדש.
כבר הרקליטס הפילוסוף היווני בן המאה השישית לפנה"ס דיבר על "הכול זורם" ועל "אחדות הניגודים." ואידך זיל גמור.
 
מהפכה בפרלמנט האירופי – דרישה להפסקת אש המותנית בהחזרת החטופים ובפירוק החמאס
הפרלמנט האירופי קרא לראשונה ל"הפסקת אש קבועה" בעזה ולהתנעת מאמצים מדיניים בניסיון למצוא פתרון למלחמה בין ישראל לחמאס. ההחלטה, אושרה בפרלמנט ברוב של 312 תומכים מול 131 מתנגדים.
ההחלטה התקבלה אחרי שאושר תיקון המציין כי הפסקת אש צריכה להיות מותנית בשחרור כל בני הערובה המוחזקים בעזה וב"פירוק" חמאס, המוגדר כארגון טרור באיחוד האירופי.
https://www.euronews.com/my-europe/2024/01/18/israel-hamas-war-in-a-first-the-european-parliament-calls-for-a-permanent-ceasefire
 מעניין שהפרלמנט האירופי הולך רחוק יותר מאותם ישראלים התומכים בהפסקת הלחימה רק תמורת שחרור החטופים ולא בעד פירוק החמאס אלא בעד הצלתו ושיקומו.
 
יעקב וידהופף-פדהצור – עֲשֵׂה פסיכואנליזה עצמית!
יעקב וידהופף-פדהצור מתחזה לפסיכיאטר*, ופונה לקהל הקוראים לקבל הסבר על "הפסיכיוּת המוזרה" לאבחנתו שהוא רואה בעצם ציון השם המלא של אדם. ("חדשות בן עזר" 1917).
אם זה באמת היה מעניין אותו הרי היה מפנה את שאלתו אליי, (והייתי מפנה אותו לגוגל ולמצוא את תשובתי לשאלה שחזרתי עליה כאן לפחות חמש פעמים), אבל התשובה אינה מעניינת אותו כלל, אלא הרצון להציגני כפסיכי. מכאן ברור שיש לו לווידהופף-פדהצור בעיה פסיכולוגית עם ציון השם המלא. אשר על כן אמליץ לו למצוא פסיכואנליטיקאי טוב שיעשה לו אנאליזה שתרד לשורשי בעייתו. מדוע זה כל כך מפריע לו מבחינה פסיכולוגית? פסיכיאטר אגב לא רצוי כי הוא משתמש בתרופות.
 
* יעקב וידהופף-פדהצור משתמש כאן בשטיק הפולני המפורסם והחבוט באמרו: "מאחר ואינני פסיכיאטר..." ר"ל אני כן פסיכיאטר... עובדה היא שעשיתי אנאליזה פסיכיאטרית וקבעתי שמישהו פסיכי... כי הרי רק פסיכיאטר יכול לקבוע שמישהו אחר פסיכי...
(ולמתעניינים בהיסטוריה של משפחות ויידהופף פדהצור הנה כמה תמונות):
https://pedhatzur.com/the-pedhatzur-family-album/
למתעניינים מהם שורשי המשפחה שלהם? כיצד ניתן לאתר שמות קרובים?
משורשים לאילנות – קורס מבוא לחקר תולדות המשפחה:
https://www.yadvashem.org/he/events-and-courses/genealogy.html
 
ארבע הערות קטנות למאמרו של ד"ר משה גרנות
"פניו המפלצתיים של המונותיאיזם" ("חדשות בן עזר", 1917)
1. ברצונו להשחיר ולהאשים את המונותיאיזם במפלצתיות כותב גרנות: "בר סמכא במונותיאיזם הוא הרמב"ם, שניסח אותו בצורה מהודקת בשלושה-עשר העיקרים, ובכן, בר-סמכא זה קובע בתשובה לר' עובדיה הגר: "אלו הישמעאלים אינם עובדי עבודה זרה כלל... והם מייחדים לאל יתעלה ייחוד ראוי, ייחוד שאין בו דופי." ובכן, המוסלמים הם מונותיאיסטים מובהקים, וכל הזוועות שהם מבצעים – הם עושים זאת בשם האל האחד והיחיד."
הרמב"ם מגדיר רק את הגדרת האל כאחד אצל המוסלמים כזו שאין בה דופי, ואינו מתייחס כלל לזוועות שהם מבצעים בצורה חיובית. לדידו מוחמד הוא נביא שקר, וכך כל מעשיו (כמובן שבלי קשר לאיסלם הוא מחייב זוועות שנעשות ע"פ ההלכה היהודית).
2. הנצרות אינה כלל דת מונותיאיסטית המאמינה באל אחד, אלא דת המאמינה בשילוש הקדוש. מאמינה באל המתגלם בבן אדם, ולכן לפי הרמב"ם היא עבודה זרה.
3. בניגוד להגדרת גרנות המונותיאיזם כשלעצמו אינו חייב כלל להיות מפלצתי. הוא יכול היה להביא דוגמא למשל מהדת הבהאית, ועוד, ואפילו יכול היה להביא כדוגמה את הדת היהודית הרפורמית שהיא דת מונותיאיסטית הומניסטית.
4. גרנות כותב: "בתקופה ההיסטורית הקלאסית של יוון לא היה קיים כלל קורבן אדם," והנה נמצא בחפירה שלד בן 3,000 שנה. עד כה חוקרים הניחו שבניגוד לרומאים ומצרים, ביוון העתיקה לא נהגו להעלות קורבנות אדם. חשיפת השלד בן שלושת אלפים שנה ביוון מעוררת התרגשות בקרב ארכיאולוגים, הסבורים שהממצאים עשויים לאמת את אחד המיתוסים האפלים ביותר של העת העתיקה. השלד, שהיה שייך לנער, התגלה בידי משלחת חוקרים יוונית-אמריקאית בצלע הר ליקאיון – אתר הידוע כמקום להעלאת זבחי בעלי חיים לזאוס. הר ליקאיון הוזכר כמקום העלאת קורבן אדם בידי סופרים מהעת העתיקה, בהם אפלטון. על פי המיתוס, התושבים היו מעלים נער צעיר לעולה יחד עם בעלי חיים, מבשלים ואוכלים את בשרם. והנה נמצאה עדות לכך. החלק העליון של גולגלתו של הנער חסר.
"כדים שנמצאו לצד שרידי אדם אפשרו לתארך אותם למאה ה-11 לפנה"ס, סופו של עידן מיקנה שגיבוריה הונצחו בסיפורי המיתולוגיה היוונית וביצירותיו האפיות של הומרוס."
https://www.haaretz.co.il/science/2016-08-12/ty-article/.premium/0000017f-e300-d38f-a57f-e752c3620000
בכל מקרה, בעוד שהדת היהודית ככלל אוסרת על הקרבת אדם (גם אם היו יחידים בתנ"ך שהקריבו אדם) אין איסור דומה בדת הפוליתיאיסטית היוונית, וודאי שקורבנות אדם היו פולחן נהוג אצל הצידונים שהקריבו ילדים ב"תופת" בגיא בן הינום, ועדויות ארכיאולוגיות שנעשו ב"תופת" בקרתגו, מאשרות זאת.
 
הכבוד לחקלאים
אני מסכים לכל מילות הביקורת של חוה ליבוביץ, וכן לכל מילה של אהוד בן עזר בתגובתו ("חדשות בן עזר", 1917) מלבד דבר אחד, הביטוי המזלזל כלפי "מגדל תפוחי-העץ" ו"הרפתן".
תהיינה דעותיו של אדם אוויליות ככל שתהיינה, ותהיה הביקורת עליהן שלילית אשר תהיה, היותו של אדם חקלאי עומדת רק לזכותו ולא לחובתו. בייחוד כשהמוטו של חדשות בן עזר הוא: משה סמילנסקי: "אם חקלאות כאן, מולדת כאן!"
בגיל 18 הוציאו לי בקיבוץ תעודת חבר בהסתדרות ששימשה אז כתעודת קופת חולים. בתעודה חובה היה אז לרשום מקצוע, ורשמו לי "מקצוע: חקלאי". משך שנים רבות היו לועגים לי על מקצועי "חקלאי" למרות שלא הייתי, אך מעולם לא ראיתי זאת כעלבון. חקלאי מגדל תפוחי עץ ורפתן אינו עלבון. ההיפך. שהרי  "אם חקלאות כאן, מולדת כאן!"
 
אידיאולוגיה מציאות וצביעות
כרם שלום שנודע בעבר (במפות אנגליות) בשם "כרם אבו סאלֶם", הוקם ב-1956 כהיאחזות נח"ל שנקראה "כרם אבשלום" על שמו של אבשלום פיינברג שנפל לא הרחק משם. ההיאחזות הוקמה כהיאחזות דתית, ובטקס הרשמי במקום, בנוכחות אלוף הפיקוד והרב שלמה גורונצ'יק-גורן, הרב הצבאי הראשי, שונה השם מכרם אבשלום לכרם שלום. ההיאחזות סבלה מראשיתה מיריות ממוצבים מתוך רצועת עזה. היא אף היתה היעד של תוכנית מצרית לכיבוש המקום, תוכנית שסוכלה על ידי מלחמת סיני.
במהלך מלחמת ששת הימים הופגזה ההיאחזות במשך כ-24 שעות, ללא נפגעים בנפש. לבסוף, ב-1968 היא אוזרחה. כקיבוץ של "השומר הצעיר" של בני קיבוצים של השומר הצעיר שניסו לשחזר את הקיבוץ האידיאולוגי של ראשית ההתיישבות. ולימים התפרסם כקיבוץ פרו-איסלאמי שחבריו הובילו הפגנות, אירועים ועצומות נגד ההתנחלויות ברצועת עזה ובצפון סיני.
בשנת 1995 התפרק הקיבוץ לאחר שנקלע למשבר חברתי וכלכלי אשר בעקבותיו מרבית חבריו עזבו אותו. כיום הוא קיבוץ דתי עם מיעוט חילוני.
ב-7 באוקטובר 2023 בבוקר פשטה חולייה של כ-20 מחבלים על קיבוץ כרם שלום בניסיון לבצע בו טבח וחטיפת אזרחים. בקרב שערכו עמם חברי כיתת הכוננות של הקיבוץ יחד עם 6 חיילים הצליחו להדוף אותם ומנעו את הטבח ביישוב. מסוק קרב שהוזעק תקף כ-50 מחבלים נוספים שחדרו לקיבוץ והרג את רובם. שניים מחברי כיתת הכוננות, משה ידידיה רזיאל (רוזנברג) וישראל עמיחי וייצן, נהרגו בקרב. ההיסטוריון פרופ' אביהו רוזנברג-רונן היה חבר הקיבוץ עשר שנים והוא מוציא כעת ספר על הקיבוץ. "אנחנו לא בקונצנזוס – כרם שלום, קיבוץ קטן ופרוע על גבול רצועת עזה, 1978-1968" (הוצאת דביר בשיתוף יד יערי).
אביהו רוזנברג-רונן נולד ב -1948 בקיבוץ השומר הצעיר העוגן. אביו, יעקב רוזנברג, היה פעיל מחתרת בסלובקיה במלחמת העולם השנייה. אימו, חייקה קלינגר, היתה פעילה בארגון היהודי הלוחם בבנדין בפולין. בארץ סבלה ממשברים נפשיים וכשהיה בן תשע היא התאבדה. רונן כתב עליה את עבודת הדוקטורט שלו וב-2011 פירסם את ספרו "נידונה לחיים: יומניה וחייה של חייקה קלינגר."
לפני 55 שנה, בגיל 20, היה רוזנברג-רונן ממקימי כרם שלום, קיבוץ אנרכיסטי ורדיקלי, שאנשיו הלכו נגד הזרם והיו מהראשונים שהפגינו נגד ההתנחלויות ובעד מדינה פלסטינית. מקץ עשור עזב אותו, מותיר מאחור חלומות מתוקים והרפתקאות נועזות של צעירים מזוקנים פרועי שיער, ששחו עירומים בבריכת הקיבוץ, עישנו סמים, הקשיבו לרוק כבד (מה שהביא את משה (מוּסיה) תהילימזאָגער-דן בן אמוץ לכתוב עליהם) והקימו "התנחלות" מחאה בחווה של אריק שרון.
המטרה מסביר רוזנברג-רונן, היתה "לשנות את דרכי ההורים. מצד אחד לחזור אל גן העדן האבוד של השיתופיות המלאה שהתקיימה כביכול בבראשית ימי הקיבוצים או למצער כאידיאל שהקיבוצים הוותיקים נכשלו לממשו; ומצד שני, הצורך האישי להקל את הלחץ החברתי של הקולקטיב על הפרט ולאפשר לו מרווח נשימה."
למשל לאחר שורת דיונים סוערים, התקבלה החלטה כי על זוג שקיבל מתנת חתונה "לבחור בין העברת הכספים לקיבוץ לבין עזיבתו." ואז עלה הרעיון כי הכספים יועברו למטרה שאותה יבחר הזוג. כך נולדה בקיבוץ חוות הסוסים. בפעם אחרת הוחלט כי כל חבר ראוי לקבל מערכת סטריאו. "וכך, לצד מזרני הישיבה כדרך הבדואים ובסמוך למיטות הברזל מהמסגרייה וליד מדפי הדיקט הכורעים מעומס הספרים, נצצה בכל חדרי החברים מערכת סטריאו חדשה ומשוכללת," מתאר רונן. גם העקרונות יצאו נשכרים. שנה לאחר מכן אושררה הנוסחה המנצחת: "הקיבוץ הוא ספק הצרכים היחידי של חבריו."
יחד עם זה, אם סיסמת מאיר ולד-יערי היתה "הבו לנו ידיים! והאידיאולוגיה גרסה עבודה עצמית ואי ניצול הפועלים, רווח ממה שמרקס קרא "עודף הערך" העסיקו הקיבוצניקים האידיאולוגיים הללו עבודה ערבית זולה וחיו על חשבונם. עם כל היחס החיובי לערבים כבדואים נכנסו עם עדרם לרעות בשדות הקיבוץ היו מפזרים להם רעל, וכמה מהכבשים מתו.
החיים בקיבוץ היו טובים עקב "הכיבוש". מתוך הספר: "אני זוכרת נסיעות לחוף ליד חאן יונס. זוכרת שהבנים שיחקו כדורגל ופשטנו חולצות והשתזפנו על דשא אחר. בסיטואציה אחרת יצאתי לרכיבה בשדות בעירום. זה ריגש אותי."
בשנות ה-70. רוזנברג-רונן וחבריו לקיבוץ הצעיר הלכו בחולות מערבה, וחצו את הגבול כרצונם. את האוכל קנו בשוק בעזה. כשבאו אורחים חשובים לקחו אותם למסעדת דגים באל-עריש. בחופי צפון סיני הזהובים של דקלה או שייח' זוויד נהגו לרחוץ בעירום. עלי מחאן יונס ניהל את קבוצת הבניין בקיבוץ, והיה חבר קיבוץ לשם כבוד. לרונן וחבריו היו ידידים פלסטינים מעזה.  
הם ניהלו מאבק נגד ההתנחלויות ברצועת עזה ובסיני והפגינו בעד כיבוש ערבי. הערבים לא זכרו זאת לטובה וחטפו לעזה את עודד ליפשיץ חברם למאבק בעד הכיבוש הערבי.
"אם היה חטא שחטאנו, אנו, אנשי כרם שלום הישנה," מסביר רוזנברג-רונן, "הוא לא היה חטא הידידות עם שכנינו הערבים והבדואים, ואף לא חטא המאבק על דמות החברה והמדינה. חטאנו היה שלא נשארנו שם, בקיבוץ." האידיאולוגיה שלהם התאדתה והזעיר בורגנות שניצחה הביאה את כולם לעזוב לעיר, או לרדת מהארץ.
כיום כרם שלום הוא קיבוץ דתי שבמרכזו עומד בית כנסת.
"עודד ליפשיץ שנחטף מקיבוץ ניר עוז עם עשרות מחבריו לא נחטף מפני שהיה תמים, מפני שלא ידע באיזה שפה הערבים מדברים," מנסה רוזנברג-רונן להסביר. "הוא כן ידע. הוא נחטף משום שהממשלה שלנו לא השכילה במשך עשרות שנים למצוא הסדר מדיני עם אנשים שחיים מעבר לגדר. לא שהערבים הפלסטינים העזתים, ודאי לא חמאס, רצו בכך יותר מאיתנו ורק אנחנו מנענו. יש להם חלק אכזרי ונוראי משלהם, ודאי עכשיו. אבל בשנות ה-70 לא היתה עדיין שנאה תהומית כזו.
"ב-1945, כשבאו הפרטיזנים של אבא קובנר והחבר'ה הלוחמים מאירופה, עשו להם מסיבה באחד הקיבוצים. מאיר ולד-יערי, מנהיג השומר הצעיר, אמר להם אז: 'אתם לימדתם אותנו איך למות, אבל איך לחיות תלמדו בבקשה מאיתנו.' אז בבקשה. שהממשלה תלמד אותנו לחיות. אומרים כל הזמן שאנחנו חפצי חיים ושהם אלה שמאמינים במוות. אז בבקשה, תלמדו אותנו איך לחיות כאן. למות אנחנו יודעים. יש לי 30 חברים מתחת לאדמה. כרם שלום ניסתה ללמד איך לחיות פה, לא איך למות. לא החזקנו מעמד, אבל ניסינו לפחות."
(עופר אדרת, "ההיסטוריון אביהו רונן: 'למות אנחנו יודעים. שהממשלה תלמד אותנו לחיות כאן'," "אל-ארצ'י", 18.1.24)
https://www.haaretz.co.il/gallery/literature/2024-01-18/ty-article-magazine/.premium/0000018d-1729-d695-a3dd-572d05990000
דווקא כן ניסינו. פינינו לגמרי את עזה והפכנו אותה ל"יודן-ריין" בתקווה שתקום שם סינגפור חדשה, אבל מה לעשות הם ראו את התנחלותם, התנחלות כרם שלום – כגזילה שיש להחזירה, ואת המתנחלים היהודים מכרם שלום כקופים וחזירים שיש להורגם ע"פ דברי מוחמד נביאם, ולא באשמת ממשלתם.
הבקשה שלו: "שהממשלה תלמד אותנו לחיות" כמה מוזר – היא בקשה פשיסטית. ממשלה צריכה לנהל ולא ללמד לחיות. אבוי לנו אם הממשלה תלמדנו איך לחיות.
הנה הגענו לכותרת אידיאולוגיה מציאות וצביעות.
 
חיים רכלבסקי-באר (ר"ת בן אברהם רכלבסקי) מתנצל שנית
לאחר שהסופר חיים רכלבסקי-באר אמר: "לפני כמה שנים השתלחתי בציונות הדתית ואמרתי שהם סרטן באומה. הם הפכו להיות מגידול שפיר לגידול ממאיר וכשאני אמרתי את זה אני חטפתי. אני אז התנצלתי כי אנשים נורא נפגעו, לקחו את זה באופן אישי. אבל תסתכלו היום ותראו מה קורה לנו ותבינו שאני צדקתי. לדאבוני הרב ולכאבי בגדול אני צדקתי," וחטף ביקורת פעם שנייה, הוא פרסם התנצלות בפעם השנייה: "אני מצטער בכל ליבי הן על הדברים והן על חלקי הדברים שלא היו צריכים להיאמר ובוודאי שלא בדרך שנאמרו. במיוחד אני מצר וכואב ודואב ולא ישן בלילות על הכאב והצער והיגון שהוספתי על יגונם של ההורים השכולים בני הציונות הדתית שבניהם נפלו בחזית. מהם ומהלוחמים הממשיכים להילחם אני מבקש סליחה ומחילה ומקווה שיקיים בי 'מודה ועוזב ירוחם'."
https://e.walla.co.il/item/3636695
אז האם יעוזב וינוחם? זאת נראה בעתיד כי אולי הוא יחזור בו מהתנצלותו ויגיד שנית כי צדק? אם נשתמש בפאראפרזה על אילנה דיין "אמת לשעתה" הרי יש כאן "הצטדקות לשעתה."
 
אין גבול לציניות
איראן המאיימת בגלוי כי מטרתה חיסול ישראל מצטרפת לתיק התלונה של דרום אפריקה נגד ישראל בבית המשפט בהאג:
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=833988&forum=scoops1
 
צה"ל הוא גסטפו
המחזאי מרדכי לרנר: "צה''ל מוציא להורג ילדים בעזה כמו שאייכמן הרג ילדים בשואה."
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=833966&forum=scoops1
האם מרדכי לרנר התמנה לדובר של חמינאי?
נעמן כהן