בהקדמה להודעה על העלאת דמי המינוי קיבלתי מכתב מעמוס שוקן (כמו כל המינויים).
 
לכבוד כהן נעמן,                                                                                           31.1.24
ישראל עוברת את אחד המשברים הקשים בתולדותיה בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר. לאחר שנרצחו כ-1,200 ישראלים, נפצעו אלפים רבים ונחטפו כ-240 אנשים, המלחמה מול חמאס גובה כעת מחיר כבד של חיי חיילים, ומאות אלפי אזרחים פונו מבתיהם. עיתון "הארץ" חש הזדהות גדולה עם משפחות הנופלים ומאמין שיש לעשות הכול כדי להחזיר החטופים לביתם.
לצד ההלם והכאב המובנים, ישראל חייבת להביא בחשבון את ממדי ההרס והחורבן שהיא זורעת בעזה. דווקא בימים קשים אלה, עליה להישמע לדין הבינלאומי ולא לאבד את דרכה המוסרית. זאת גם הסיבה שבשונה מכלי תקשורת אחרים, "הארץ" מתעקש להביא קולות, עדויות ותמונות גם מעזה. על אזרחי ישראל לקבל תמונה מלאה של המתרחש בשטח, כדי לשפוט בצורה הטובה ביותר את עמדתם לגבי הכיוון שאליו הולכת ישראל.
האופק נראה עתה מייאש וחסר תוחלת, אבל כפי שמלחמת יום הכיפורים פתחה אפשרות להסכם שלום עם מצרים, ייתכן שגם המשבר הנוכחי יביא איתו הזדמנות להסדר מדיני עם הפלסטינים, בתמיכת ארצות הברית, ערב הסעודית, מצרים וירדן. העובדה שראש הממשלה בנימין נתניהו לא מאמין בהסדר כזה ועושה הכול כדי לסכלו, מדגישה את הצורך בהחלפתו.
סילוקו של נתניהו הכרחי גם בשל רצונו להרוס את מערכת המשפט והשסע החברתי שיצר בעם, גורמים שהובילו את חמאס לבחור לצאת למתקפה בעיתוי הנוכחי. נתניהו ושר המשפטים יריב לוין עדיין מנסים לבצע את זממם נגד הדמוקרטיה בישראל, ויש להדק את ההשגחה עליהם. "הארץ" מחויב להמשיך ולעמוד בחזית המאבק נגד איום זה.
ימי מלחמה יוצרים קושי כלכלי במשק הישראלי כולו וגם "הארץ" חווה ירידה קשה בהכנסות מפרסום. לכן אנחנו מעריכים כל מנוי ומנוי שמאפשר הוצאת עיתון אמין, מקצועי ואיכותי גם בתקופות משבר. בזכותכם ובעזרתכם נמשיך להיאבק למען ישראל דמוקרטית צודקת יותר, חופשית ושוחרת שלום
בברכה,
עמוס שוקן
  
והנה תשובתי:
 
לכבוד עמוס שוקן                                                                                              3.2.24
שלום רב.
הנני מנוי על עיתון הארץ שנים רבות. גם אם לא תמיד אני מסכים עם הקו של העיתון. למשל הקו העכשווי של העיתון הנאבק למען הצלת שלטון החמאס בעזה ושיקומו ע"י הפסקת הלחימה בו, הוא קו המנוגד לשלום. אין סיכוי לשלום בלי מיגור שלטון החמאס. גם אין שלטון הרשות בלי מיגור שלטון החמאס, ובזה דומה שהעיתון הוא אוייב השלום.
מאז שינה העיתון את האיות "פלשתינאים" באיות הערבי "פלסטינים" הפך גם החלק החדשותי של העיתון (מלבד מאמרי הדעות) למנוסח כעיתון ערבי. (למשל, במקום "מחבלים הרוגים" יש "אזרחים פלסטינים הרוגים" לעיתים דומה שהעיתון הפך לעיתון ערבי בעברית. (אני לא מזלזל בזה כי לצערי איני קורא ערבית).  לא ברור לי הקשר בין המאבק בנתניהו להודעה על העלאת מחיר המנוי. דומני שדווקא הקו הביביפובי הקיצוני של העיתון הוא שחיזק בעבר ומחזק כיום את מעמדו העכשווי של נתניהו בציבור.
ולסיום והחשוב ביותר, אתה כותב: "'הארץ' מחויב להמשיך ולעמוד בחזית המאבק למען הדמוקרטיה" – ומשום מה, כמו בפראבדה הסובייטית, העיתון מצנזר כל תגובה שלי בעיתון הדיגיטלי. אני סקרן לדעת מדוע? זו הרי פגיעה בדמוקרטיה ובחופש הדיבור שבלעדיו אין דמוקרטיה.
בברכה לשלום ולדמוקרטיה.
נעמן כהן
(אם תתקבל תשובה אביאנה).
 
[אהוד: מוזר, אנחנו מנויים על העיתון ולא קיבלנו שום מכתב כזה ממר שוקן].
 
די למכונת הרעל!
בראיון איתה קובלת פרופסור שקמה שוורצמן-ברסלר-וינדמן, על מכונת הרעל המופנית נגדה והמאשימה אותה בבגידה. הנה ראו את הראיון איתה:
https://x.com/N12News/status/1753388369671782907?t=ixwnkhTs-HWq0Nh2Ey_k-w&s=03)
אכן מכונת רעל ראויה לגינוי. אבל למרבה הצער מכונת הרעל אינה חד צדדית. שקמה שוורצמן-ברסלר-וינדמן, מראשי התנועה הפרוטסטנטית, כאשר מתחה ביקורת על הנשיא הרצוג המחפש להגיע לפשרה מוסכמת בין הצדדים, אמרה במהלך כנס בנהלל, כי בכך שאינו מבדיל בין "פאשיסטים וגזענים" לבין הרוב שרוצה הסכמות – הוא פוגע בניסיון לגבש פתרון אמיתי. ולסיכום דבריה אמרה: "אסור לדבר עם נאצים – יהודים או לא יהודים."
https://www.ynet.co.il/news/article/hjhuubkc2#autoplay
כל מכונת רעל לכל כיוון מן הראוי שתיפסק.
הבעיה היא, שלמכונת הרעל של רוויטל רדזינסקי-גוטליב אין כל השפעה על האוייב, ולעומת זאת למכונת הרעל של פרופסור שקמה שוורצמן-ברסלר-וינדמן, שאיימה שעד ספטמבר ישראל תישאר בלי צבא ונלך כולנו כצאן לטבח:
https://twitter.com/ShikmaBressler/status/1696203509316698308?t=hoYi-uLFim_WaXZ4sEkm4A&s=03
היתה השפעה רבה על החלטתו של סינואר, (המדבר וקורא עברית), לנצל את שעת הכושר אחרי ספטמבר, כשלישראל אין צבא, ולצאת להתקפה. הרי ישראל ללא צבא איבדה את כושר ההרתעה. לכן ראוי ורצוי לסגור את מכונת הרעל משני הצדדים. ובראשית כמובן להתרפא משתי מחלות הנפש הממאירות הביביפוביה והביביפיליה.
 
כדאי שנפסיד במלחמה
מכונת רעל גדולה יותר היא נרי רחל וייס-לבנה-הירשפלד כתבת "אל-ארצ'י", שחזרה מבירת דויטשלנד, ברלין, מביקור אצל ילדיה הפולקיסטים הגרמנים החדשים שלדבריהם השתחררו מיהדות ומישראליות, והיא בתובנה שכדאי שנפסיד במלחמה.
"התנזרתי לגמרי מטלוויזיה ועל כן הרגשתי רגועה," כותבת וייס-לבנה-הירשפלד, "במקום לבהות מיואשת בראש ממשלה שמוציא שם רע לשקרנות פתולוגית, מילאתי את ימיי במפגשים מרנינים עם נכדיי. ובינתיים שום דבר לא השתפר כאן. החיילים עדיין נהרגים למען מטרה לא ברורה, מצבם של החטופים מורע מרגע לרגע, והממשלה שונאת עכשיו אפילו עוד יותר את אזרחיה, ובעיקר את משפחות החטופים משום שהן מפריעות לה ליהנות מהמלחמה.
"לכולם הרי ברור שהאנשים היחידים שמפיקים תועלת מהמלחמה הם ראש הממשלה, שריה האיומים וחסרי הכישורים וחברי הכנסת בקואליציה, שאם תסתיים המלחמה ייאלצו אולי למצוא לעצמם משלח יד ואפילו לעבוד לפרנסתם.
"בעיניי החטופים הם לא רק קורבנות של החמאס אלא גם שבויים של נתניהו – פעמיים. פעם אחת משום שהוא האחראי לאסון הנורא של נפילתם בשבי, ופעם שנייה משום שהם לכודים בקונספציה של נתניהו שעל פיה אי אפשר להדיח ראש ממשלה בזמן מלחמה.
"אני חושבת, כידוע, שהפסדנו בפעם הראשונה כבר מזמן, לפני שנתיים וקצת, בבחירות האחרונות.
"אני חוששת שהניסיונות התעמולתיים לכפות עלינו אחדות ולמחוק את המחלוקות התהומיות שבין חצי העם לחציו השני יביאו לניצחון של החלק בעם שבעיניי הוא הלא נכון, אותו חלק בעם שרוקד על הדם, קורא בקולי קולות 'מוות למחבלים', אותו חלק שתומך ברצח עם, בטרנספר וכמובן בעונש מוות, כשהוא שיכור מדם ולא מיין.
"שנאה לאויב משותף איננה מספיקה על מנת לאחד אנשים ששונאים כל כך בימי שלום זה את זה. כדי ליצור את האחדות הזאת נחוצות גם מטרות משותפות חיוביות, ובעיקר מנהיג שיש לו מטרות נוספות מלבד שימור שלטונו. אבל אין כזה. מבחינת נתניהו שתישרף המדינה ושיילכו כולם לעזה."
(נרי לבנה, "אני בכלל לא בטוחה שכדאי שננצח במלחמה", "אל-ארצ'י", 2.2.24)
https://www.haaretz.co.il/magazine/2024-01-31/ty-article/.highlight/0000018d-5fcb-d529-a1bd-7fff207a0000
הבנתם? מכיוון שנתניהו הוא האוייב ולא החמאס, מוטב אולי שהחמאס ינצח ותישרף המדינה, ונלך כולנו לעזה, ובלבד שנתניהו יפסיד.
נ.ב. עדיין לא ברור לי מדוע היא ממשיכה להביך את ילדיה ונכדיה הפולקיסטים הגרמנים בשמה העברי, והיא טרם שינתה אותו לשם ארי טהור. למשל קלרה פלצל.
 
הדילמה המוסרית – תורת המשחקים
תורת המשחקים היא ענף של המתמטיקה, המנתח מצבי עימות או שיתוף פעולה בין מקבלי החלטות בעלי רצונות שונים. ולפני השימוש בו, הנה בעייה קשה העומדת בפני הממשלה אם תאשר את העיסקה עם החמאס.
בשנת 2014 התקבל בכנסת החוק למניעת שחרור רוצחים ערבים-פלסטינים בעסקאות מדיניות. החוק יאפשר לשופטים לקבוע רף חדש בהרשעה, ולקבוע כי מדובר ב"רצח בנסיבות חריגות בחומרתן." הממשלה לא תוכל לאשר שחרור רוצחים כאלה במסגרת מו"מ. החוק מפקיע מהממשלה את הסמכות לשחרר רוצחים כאלו (בנסיבות חריגות בחומרתן) במסגרת עסקאות חילופי שבויים, או כחלק מהמשא ומתן המדיני.באופן רשמי, נשיא המדינה יוכל להמשיך להעניק חנינות שגרתיות לאסירים אלה. אך החוק שנחקק הפקיע את סמכותו של הנשיא להעניק חנינות על רקע עסקאות מדיניות והעביר את ההחלטה לידי הממשלה בלבד. משמעות הדבר היא כי הממשלה תוכל לשחרר אסירים ביטחוניים על רקע תהליך מדיני, אך לא תוכל לשחרר רוצחים כבדים במסגרת זאת.
יוזמת החוק, היתה ח"כ איילת בן שאול-שקד (הבית היהודי) שר הכלכלה, נפתלי בנט, אמר בעקבות אישור החוק כי "חוק המחבלים מחזיר לשפיות ומוסריות את המדיניות הישראלית בכל הנוגע לשחרור מחבלים, לאחר שנים של אובדן דרך מוסרית." לדבריו, "מחבלים צריכים למות בכלא וכעת כך יהיה." עוד אמר בנט כי "הכנסת החוק לספר החוקים של מדינת ישראל גם מעבירה מסר לחברה שמהללת רוצחים וקוראת על שמם כיכרות, כי מדיניות 'הרצחת וגם שוחררת' שהיתה נהוגה עד כה הסתיימה, ומי שיפגע באזרחי מדינת ישראל יבלה את שארית חייו מאחורי סורג ובריח."
יו"ר מרצ, זהבה גלאון, אמרה כי מטרתו המרכזית של החוק היא לחבל במשא ומתן המדיני.
עיסווי פריג׳, אמר בדיון: ״תקראו לזה איך שאתם רוצים, אבל לחוק הזה יש מטרה אחת: לשים מקלות בגלגלי כל אופק מדיני עתידי. גם עמיתו, ניצן הורוביץ, זעם: ״כל הסדר מדיני מחייב שחרור אסירים שהם חלק מהקונפליקט. לא מדובר רק בהסדר מדיני, אלא גם בעסקאות לשחרור שבויים. אם החוק היה בתוקף, גם גלעד שליט לא היה משוחרר,״ אמר הורוביץ והוסיף: "הרי אם יהיה צורך בעתיד לשחרר אסירים, ראש הממשלה ישנה את החוק הזה. אותן ידיים שהצביעו בעד החוק, יצביעו גם בעד החוק ההפוך. חבל על בלבול המוח.״
(יהונתן ליס, "הכנסת אישרה סופית את החוק למניעת שחרור רוצחים פלסטינים בעסקאות מדיניות", "אל-ארצ'י", 3.11.14)
https://www.haaretz.co.il/news/politics/2014-11-03/ty-article/0000017f-dc54-d856-a37f-fdd416910000
מכיוון שהחוק לא חל על אסירים שנשפטו עד אז, יוכלו להשתחרר רק רוצחים מלפני שנת 2014 ולא למשל רוצחי הנוחבה. ועכשיו לא ברור איך ישוחררו המחבלים, והאם כנבואת הורוביץ הממשלה תשנה את החוק?
ונחזור לתורת המשחקים. בהינתן ששחרור אסיר אחד גלעד שליט הביא לשחרור 1,027 מחבלים ערבים-פלסטינים וערבים-ישראלים.  מה יש לעשות כיום? הוויכוח של אז התחדש. את הגישה המצדדת בתשלום מחיר גבוה ייצג אז, בין השאר, איתן הבר, שאת מאמר המערכת שלו סיים במילים: "הימים והשבועות הבאים יהיו אפוא קשים. אנחנו נחשוק וננשוך שפתיים, נקמץ אגרופים וידיים, דמעה תזלוג בזווית העין – אבל נדע אז כי 'תדע כל אם עברייה' שמדינת ישראל תשלם מחירים מטורפים עבור שובו של בנה מבין מלתעות האויבים. כאלה אנחנו." (איתן הבר, "ידיעות אחרונות", 10 באפריל 2007).
המתנגדים להסכם הזהירו כי שחרור המחבלים הפלסטינים עשוי לגרום בעתיד למותם של ישראלים רבים בפיגועים, ובנוסף יגביר את המוטיבציה של ארגוני הטרור הפלסטינים לחטוף חיילים נוספים בעתיד. וזה אכן קרה ובגדול. לפחות מחציתם חזרו לטרור ורצחו פי אלף, הנה המחיר: (נדב שרגאי, "אם כל חטאת: המחיר הבלתי נסבל של 'עסקת שליט'", "ישראל היום", 19.10.23).
https://www.israelhayom.co.il/magazine/hashavua/article/14728446
בזמן הוויכוח על שחרור גלעד שליט שאלתי את אחת הפעילות למענו האם היא תבוא לנחם כל אם שכולה שבנה יירצח ע"י המחבלים ששוחררו? כמובן שהיא לא באה. ואני מתכוון לכל הנרצחים לפני ה-7 באוקטובר. מה יודעת היום  כל אם עברייה? היא יודעת שיש סיכוי שבנה יירצח או ייחטף ע"י מחבלים.
הנה דילמה מוסרית. אם היו שואלים אז את כל הנרצחים והחטופים אם לעשות את העסקה בהנחה שהם ישלמו את מחירה האם הם היו עדיין תומכים בה?  הדילמה המוסרית קשה ביותר. האם לשחרר  היום 100 חטופים בידיעה ברורה שאלפי המחבלים שישוחררו (אפילו בלי שיקום החמאס) יביאו למותם של אלפים כפי שגרמה עסקת שליט? ואולי חלילה 2185 קוראי "חדשות בן עזר" יהיו ביניהם? כפי שכבר כתבתי. עומר שם טוב, שמוחזק בידי החמאס, השתתף בסרטון מלפני 14 שנה בצעדה לשחרור גלעד שליט:
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=833461&forum=scoops1
עומר שם טוב, בן 21 מהרצליה השתחרר משירות צבאי לפני עשרה חודשים ועבד כמלצר במסעדה כדי לחסוך כסף לטיול גדול אחרי הצבא. ב-7 באוקטובר הוא נחטף מפסטיבל נובה יחד עם איתי ומיה רגב. לילה של ה-7 באוקטובר פורסם סרטון של החמאס שבו רואים את עומר קשור יחד עם חברו איתי ברכב והם מובלים בטנדר לתוך עזה.
https://www.mako.co.il/news-israel/2023_q4/Article-5aed7a4533bfb81026.htm
והנה השאלה שמטריפה את הדעת. לו ידע עומר שם טוב כי סינואר משוחרר עסקת שליט, שלשחרורו הוא נאבק, יחטוף אותו לעזה, האם גם אז היה תומך בעסקה לשחרורו?
הנה הדילמה הגדולה של הממשלה. חיי החטופים מול חיי הנרצחים והחטופים בעתיד. מזל שלא אני הוא הצריך להחליט מה מוסרי ומה עדיף. החלטה מוסרית קשה ביותר.
[אהוד: האם עומר היה בן 7 כאשר השתתף בסרטון?]
 
בין גרמניה לעזה
פרופסור אייל וינטר מתנאה כראש המחלקה לכלכלה וכראש המרכז לחקר הרציונליות הנודע במיוחד במחקריו בתורת המשחקים. בספרו "רגשות רציונליים" הפריך את הראייה הבינארית הנהוגה המפרידה בין התנהגות רגשית לרציונלית וטען כי רגשות רציונליים הם כאלו שניתן לתעל, במודע או שלא במודע, למען הפקת רווחים ותועלת. בספר חדש שהוציא הוא מגולל את הסיפור על דודתו, אשת החברה הגבוהה בקניגסברג שניסתה לחלץ בשואה 22 יתומים.
פרופ' אייל וינטר אומר כי: "הטענה שהשנאה בינינו לפלסטינים גדולה מכדי להשלים היא שטויות. בתום מלחמת העולם השנייה ישראל שיקמה את יחסיה עם גרמניה בתוך זמן קצר ועד היום גרמניה היא בעלת ברית קרובה. כך יכול להיות גם עם הפלסטינים. הטענה שהשנאה עזה כל כך והעוול גדול כל כך מכדי להשלים, זה שטויות. מדינות התגברו. מדינות באירופה שעשו עוול נוראי זו לזו התגברו. גם מתוך התהום העמוקה של שנאה יכולים להתממש קשרים טובים."
(גילי איציקוביץ, "פרופ' אייל וינטר: 'הטענה שהשנאה בינינו לפלסטינים גדולה מכדי להשלים היא שטויות'." "אל-ארצ'י", 1.2.24)
https://www.haaretz.co.il/gallery/literature/2024-02-01/ty-article-magazine/0000018d-5f0d-d0fc-a9bd-5f5d819c0000
פרופסור אייל וינטר המומחה בתורת המשחקים צודק כמובן, אבל הוא שכח לציין עובדה חשובה. צריך היה להביס את גרמניה הנאצית תבוסה ללא תנאי, ובכוח להעביר את הגרמנים תהליך של דה-נאציפקציה. או רק אז ניתן היה להגיע עימה לאפשרות של יחסים תקינים.
זה בדיוק מה שמחוייב המציאות בקרב הפלסטינים. להביס תבוסה מוחלטת את החמאס ולבצע תהליך של דה-חמאסיזציה. ללא זה לא ייתכנו יחסים תקינים.
 
שהחטופים ימותו ובלבד שביבי יילך
שדרני הרדיו איתמר פליישמן וגיא בוסי שאלו את הפעיל הפרוטסטנטי אייבי בנימין, האם יסכים לעסקת חטופים שתכלול תנאי להישארות נתניהו בשלטון עוד חמש שנים, זאת לאחר שהדגיש בשידור כי יש לשחרר את החטופים בכל מחיר.
"אין לי תשובה," הגיב אייבי בנימין בחשבון ה-x שלו, "דילמה קשה מאוד, כי הנזק שנתניהו יעולל למדינה בעוד חמש שנים הוא בל יתואר." הוא הוסיף כי מדובר ב"שאלה היפותטית לא רלוונטית. נטיית הלב להחזיר את החטופים ולהמשיך להילחם בנתניהו עד שייפול. ישראל לא תוכל לסבול עוד חמש שנות ביביזם. חדל דמגוגיה ועריכה מגמתית."
https://www.inn.co.il/news/628031?utm_source=webshare&utm_medium=social&utm_campaign=share
לפרוטסטנט אייבי בנימין חשוב יותר שביבי ימות מאשר שהחטופים יחיו.
 
מיליארד דולר
נפגעים בטבח 7.10 תובעים מיליארד דולר מאיראן: "אימנה ומימנה את חמאס."
https://www.ynet.co.il/news/article/sjxx44o5a
למה לא את קטאר? שם הסיכוי לראות כסף גדול יותר.
 
פרס נובל לשלום לאונר"א
חבר הפרלמנט הנורווגי של הלייבור, אסמונד אוקרוס, אמר לעיתון Dagbladet שהוא ממליץ להעניק לאונר"א פרס נובל לשלום. "על עבודתה ארוכת הטווח לספק תמיכה חיונית לפלסטין ולאזור בכלל.
"העבודה הזו הייתה קריטית כבר למעלה מ-70 שנה, וחיונית אף יותר בשלושת החודשים האחרונים," אמר הפוליטיקאי שהוא סגן יו"ר ועדת החוץ של הפרלמנט הנורבגי.
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=836045&forum=scoops1
בעצם למה לא? נכון אנשי אונר"א מטיפים לרצח יהודים ורצחו יהודים, אז מה? הרי גם רב המרצחים מוחמד יאסר ערפאת קיבל את פרס נובל לשלום, ומה לנו להלין על הנורווגים הרי היהודייה האמריקאית גרטרוד שטיין המליצה לתת פרס נובל לשלום לאדולף היטלר.
למרות שאונר"א מחנכת את תלמידיה לכבוש את ספרד בחזרה לאיסלם, העבירה לה ספרד 10 מיליון אירו בדצמבר, ואף החליטה לשלש את התמיכה השנתית.
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=835918&forum=scoops1
הסיבה היחידה לדידה של ספרד היא שזה פוגע ביהודים.
 
זגורי אימפריה
ד"ר תומר פרסיקו המתנאה בהיותו חוקר דתות במכון שלום הרטמן ועמית רובינשטיין  [?] באוניברסיטת רייכמן, רואה במלחמת עזה "מלחמת אנטי ששת הימים." הכיצד?
"במלחמה ההיא," כותב ד"ר פרסיקו, "היכתה ישראל בתוך פחות משבוע את צבאות מצרים, סוריה וירדן, והסירה באופן סופי את החרב שהיתה מונחת על צווארה. הניצחון המזהיר במלחמה נתפש גם בחברה החילונית כנס, אופוריה קולקטיבית שטפה את החברה הישראלית והחזה הלאומי התמלא ביטחון. במשך 56 שנה, עד 7 באוקטובר, החשיבה ישראל את עצמה לאימפריה, ל"ליגה אחרת" בין המדינות, המלחמה הנוכחית הביאה את הציבור להתפכח מחזון המעצמה העולמית בתהליך כואב של נחיתה על קרקע המציאות. לנתניהו יש אינטרס אישי מובהק למנוע מהדיכאון להגיע. הצהרותיו החוזרות ונשנות על כך שישראל תמשיך במלחמה עד 'הניצחון המוחלט' פתחו כבר מזמן פער מול המציאות. הנהגה שאינה מסוגלת לומר לציבור את האמת ושל ציבור שאינו מסוגל להבין לבד את האמת היא שבר עמוק. סופן של העובדות העקשניות להנכיח את עצמן, מה שיוביל לזעזוע קיומי, לזעם ואף לאלימות כלפי כל מי שייתפש כשליח של הבשורה הקשה. הרצון העז להתכחש למציאות יוביל לניסיון למחוק את נציגיה. ייתכן שגם משום כך נמנע בני גנץ לשים סוף לשותפות שלו בהצגה של נתניהו."
 (תומר פרסיקו, "מלחמת אנטי ששת הימים", "אל-ארצ'י" 31.1.24)
https://www.haaretz.co.il/opinions/2024-01-31/ty-article-opinion/.premium/0000018d-5fd3-d7f9-a3af-dffbc5280000
ולפני המסקנה שלפיה ממילא כבר הפסדנו וצריך רק להודיע את זה לציבור הישראלי, נשאלת השאלה מאיפה בכלל לוקח חוקר הדתות, ד"ר פרסיקו את התיזה המוזרה שלו שישראל חשבה שהיא אימפריה? הרי אפילו משה לוינגר, חנן שפיצר-פורת, מנחם מענדל שניאורסאהן,    מייצ'סלב בגון-מנחם בגין, יצחק טבנקין, נתן אלתרמן, שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס-עגנון – לא העלו על הדעת שישראל היא אימפריה (ליליפוטית הקטנה בתולדות העולם), בדיוק להיפך, הם תפשו אותה כמדינה קטנה וחלשה מול אויביה הערבים-המוסלמים ורק רצו להצילה מגבולות אושוויץ כפי שהגדיר זאת אוברי אבא-סולומון-שלמה איבָּן-אבן.
אין זאת כי החוקר ד"ר פרסיקו הושפע מהתעמולה הערבית הטוענת כי ישראל היא אימפריה קולוניאליסטית (כמה אירוני לעומת 13 מיליון הק"מ של השטחים הכבושים ע"י הערבים), או אפשרות שנייה שהוא צפה בסדרה זגורי אימפריה והחליף אותה בשם ישראל אימפריה.
 
עמירה הס מהללת את המדינה הציונית
לקרוא ולא להאמין. עמירה הס, כתבת "אל-ארצ'י", האקטיבית הפרו-איסלמית הנאבקת למען הפשיזם-האיסלמו-נאצי-ג'יהאדיסטי, משבחת מקלסת ומהללת את מדינת היהודים הציונית. גברת הס כותבת על קשישה מעזה בת 82 בשם פהמייה אל-חאלדי, שנעצרה בישראל כחשודה בטרור החמאס והג'יהאד, ושוחררה לאחר חודשיים מהכלא, סתם כך, ללא כל התנייה בשחרור החטופים הישראליים מעזה. (עמירה הס, "'לוחמת בלתי חוקית" מעזה, בת 82 עם אלצהיימר, נכלאה בישראל במשך כחודשיים", "אל-ארצ'י, 1.2.24)
https://www.haaretz.co.il/news/politics/2024-02-01/ty-article/.premium/0000018d-5f18-d0af-a3af-7fbcea840000
קשה להאמין. איפה ישראל לעומת החמאס? (בו תומכת גברת הס ולמענו היא נאבקת כל הזמן להצלת שלטונו בעזה וקימומו מחדש באמצעות קריאות להפסקת הלחימה בו). ישראל הציונית משחררת קשישה ללא תנאי. החמאס אינו משחרר. בשל כך אומרת הס: "הללויה"! (ולא את אללה) מהללת עמירה הס את מדינת ישראל.
 
רון מוסא-כחלילי – אבוי השיח הגזעני האנטי-אשכנזי
נרצח ב-7 באוקטובר
לרון מוסא כחלילי, הגזען האנטי-אשכנזי והאנטי-ציוני (הציונות היא של האשכנזים) קרה אסון. "השיח המזרחי" קובע מוסא-כחלילי, "נרצח ב-7 באוקטובר". אבוי!
"לוחמי חמאס," (בניגוד אליו), אומר מוסא כחלילי, "לא הבחינו בין מזרחים לאשכנזים. 'השיח המזרחי'," מוסיף מוסא כחלילי, "הגיע למלחמה במצב לא טוב: קיצוני, כוחני, מתגרה ומתלהם; או בקיצור, ביביסטי. דוד אמסלם, מירי רגב, גלית דיסטל-אטבריאן, כולם מהדהדים את ה'תיאוריות' של אבישי בן חיים, מהנאמנים הבולטים של בנימין נתניהו. המאבק המזרחי הצודק והחשוב לשוויון, שינה את עורו ונהפך למאבק שמרני, רווי שנאה, זולל ערבים (ושמאלנים), ובעיקר — נשאר נאמן למנהיג ההולך ומסתבך.הפעיל החברתי ראובן אברג'יל, ממקימי ומנהיגי 'הפנתרים השחורים', הוחלף בניסים ואטורי. זו הזדמנות היסטורית למזרחים להשתחרר מהנחיתות, בלי מזרחים אין שמאל בישראל. המאבק המזרחי הוא מהמוצדקים שבמאבקים האזרחיים, והצלחתו קריטית לביטחונה של מדינת ישראל. שני הצדדים מוכרחים ללמוד ולדבר זה עם זה בכבוד, ולהוביל יחד לתיקון המתבקש. ייתכן ש-7 באוקטובר הוא נקודת המפנה." (רון כחלילי, "החלפנו את ויקי שירן במאי גולן. השיח המזרחי חייב להשתנות", "אל-ארצ'י", 31.1.24).
https://www.haaretz.co.il/opinions/2024-01-31/ty-article-opinion/.premium/0000018d-5fcd-d7f9-a3af-dfedd3b50000
אז אולי בכל זאת יש תקווה. אפילו רון מוסא-כחלילי הגזען האנטי-אשכנזי והאנטי ציוני קורא ליחסים טובים ולדבר זה עם זה בכבוד (לא בגזענות כמוהו) למען הציונות.
 
שחר של יום חדש לחמאס
העיתונאית פאר לי שחר, האקטיביסטית הפרו-איסלמית, הפעילה בארגון 'נשים עושות שלום', והנאבקת להצלת שלטון החמאס ושיקומו ע"י הפסקת המלחמה בו, השוותה בין חמאס לארגוני המחתרת היהודים בימי טרום המדינה שבצעו פיגועי חבלה נגד הכיבוש הבריטי וטענה שחמאס פועל כ"חלק ממאבק של עם לעצמאותו." האלימות הקיצונית מאפיינת רק את הקיצונים הפלסטיניים. "מה שקרה ב-7 באוקטובר זה לא אומר שהפלסטינים כולם רוצחים ושוחטי ילדים. בתנועה הלאומית היהודית בארץ ישראל, ערב קום המדינה, כמה פעולות אנחנו היהודים ביצענו כלפי הבריטים הכובשים. ודי אם נזכיר את מלון קינג דיוויד. כלומר זה חלק ממאבק של עם לעצמאותו. אבל הרצח הברוטאלי שנעשה מאפיין רק את הקיצוניים שעשו אותו, את אלה שתמכו בו ורצו אותם 5000-3000 אנשים שנכנסו לתוך עזה. זה לא העם הפלסטיני."
(פאר לי שחר: "חמאס פועל כחלק ממאבק של עם לעצמאותו כמו ארגוני המחתרת היהודיים")
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=835742&forum=scoops1
האם הפיליסטינית אינה יודעת שמטרת החמאס אינה תנועה לאומית הנאבקת לעצמאות, אלא תנועה דתית הנאבקת לחיסול ישראל ולרצח כל היהודים כולל אותה ע"פ דברי מוחמד באמנתה? האם אינה יודעת שרוב העם הפלסטיני בחר בחמאס בבחירות? האם אינה יודעת את ממדי התמיכה בחמאס?
(אמנים, כתבים ומשפיענים ערבים בעלי אזרחות/תושבות ישראלית עם מאות אלפי עוקבים, המביעים שמחה לאיד ותמיכה טוטאלית בטרור של חמאס):
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=835805&forum=scoops1
האם היא מכירה ערבי-מוסלמי אחד הרואה בדברי מוחמד באמנת החמאס לפיהם יש לרצוח את כל היהודים כולל אותה ומשפחתה, גזענות שהוא מגנה ולא מופת מוסרי? אין גבול לפיליסטיניות האידיוטית השימושית פאר לחמאס-שחר.
נעמן כהן