במלאת 8 שנים למותו בגיל 94

מתוך ספר המצוי רק בקובץ מחשב

יצחק אורפז ביומנים שלי

מתוך יומן 2012

2.7.12. בצהריים עם אורפז. הוא נראה חלש מאוד ובקושי מדבר. טוען שאינו מצליח למצוא מילים. ואולם אחרי שהוא מתחמם קצת בדיבור הוא נותן לי הרצאה פילוסופית שלימה שקצת קשה לי לעקוב אחריה כי הוא מדבר חלש ולא ברור ואילו אני כבר לא כל כך שומע טוב.

10.7.12. לפני הצהריים עם אורפז ב"שיין". אני מתקשה לשמוע והוא מתקשה לדבר בקול, כך שהתקשורת בינינו קשה כמו שני זקנים.

...ניסיתי לומר לו, מה שגם יהודית אמרה לי, שילדים קטנים אינם אוהבים אנשים זקנים... אבל הוא אינו מקבל את ההסבר הזה. ברור לו שכל האשמה היא בשיגעון של אימו, שרודף אותו עד היום, בגיל של יותר מתשעים.

17.7.12. לפני הצהריים פגישה עם אורפז ב"שיין". הפעם הוא התלונן קצת פחות אך עדיין נראה חלש מאוד בקושי אני שומע אותו.

24.7.12. לפני הצהריים עם אורפז ב"שיין". כל פעם יותר קשה לשמוע אותו והוא גם שוכח שמות ומילים ויש הפסקות ארוכות בהן הוא מתאמץ להיזכר.

31.7.12. לפני הצהריים עם אורפז ב"שיין". פנינת לשון: "פיש משין".

21.8.12. בצהריים פגישה כרגיל עם אורפז ב"שיין". הוא מביא לי גיליון "על המשמר" מיום חתימת חוזה השלום עם מצרים בשנת 1979 ובו סיפור שלו. אתן את החומר לגיליון הבא.

11.9.12. לפני הצהריים פגישה עם אורפז. הוא נראה קצת מיואש בגלל... יש לו דירה מושכרת ברחוב אבולעפיה 17, דומני, בירושלים, באיזור מחנה יהודה. עכשיו החליט, כך אמר, שאחרי החגים הוא עובר לגור בירושלים, כי שם החל לכתוב את ספרו "הכלה הנצחית". להשתחרר מכל הרופאים והתרופות ולהסתגר שם עד שאולי גם ימות שם. ניסיתי להניא אותו מכך, אמרתי שירושלים כיום היא לא מה שהיתה אז, והוא עתיד להתאכזב, אבל הוא התעקש. נדמה לי שהוא רוצה גם לקבוע עובדה של בעלות על הדירה לאחר שתקופת ההשכרה מסתיימת. יהודית אומרת שהוא עושה טעות גדולה.

19.9.12. לפני-הצהריים עם אורפז ב"שיין". היום לפנות-בוקר היתה לו הארה. אין לו שום כוונה ואפשרות לעבור לגור בדירתו בירושלים. אלה היו רק דיבורים... ואילו עכשיו החליט שהוא מוכר את הדירה ומחלק ארבע חמישיות של הכסף בין נכדותיו הזקוקות לקניית דירות וחמישית אחת מוסיף לקרן להוצאת ספריו כדי שיוכל לחלום כבר עכשיו על השנים שבהן יופיעו ספריו מחדש ותחדל השיכחה של יצירותיו. אני מחזק את דעתו בהחלטה למכור בהקדם האפשרי את הדירה ובכך יוריד עול גדול מעל עצמו וגם ממשפחתו בבוא היום. גם יהודית בדעתי.

25.9.12. לפני הצהריים עם אורפז ב"שיין". אני מביא לו את שתי התשובות כפי שתופענה בגיליון של יום חמישי הקרוב. מביא לו גם את השיר "יש לי רופא שיניים בשמיים".

הוא נראה רזה וחלש מאוד. לדבריו עליזה העוזרת שלו באה פעמיים בשבוע והוא משלם לה במזומן לפי שלושים שקל לשעה. היא מבשלת לו לפי הדיאטה שלו וגם נמצאת כאשר הוא מתקלח. אם יהיה צורך היא תהיה מוכנה לבוא גם יותר. הוא לא מוכן לחשוב על מעבר לשום מקום אחר, גם לא לקחת עוזר פיליפיני. הוא לא מוכן להיות בכיסא גלגלים. מוטב לו לרעוב, לצום ולמות ולא להיות בכיסא גלגלים. אם יקרה לו משהו דראסטי שהוא לא יוכל לשרת את עצמו, הוא יצום עד מוות.

3.10.12. בצהריים פגישה עם אורפז ב"שיין". עבר עליו יום כיפור קשה.

9.10.12.  לפני הצהריים עם אורפז ב"שיין". אני מספר לו על דבורה עומר, שמלאו לה שמונים אבל היא כבר שש שנים מנותקת מהמציאות, והוא מספר לי כי בשעתו היה סמג"ד גדוד תותחנים והם קיבלו שבועיים הבראה בטבחה על שפת הכנרת, ובאותה תקופה הגיעה אליהם דבורה בתור פקידה גדודית. בלילות נשמעו פיצוצים והיתה בעייה של דייג באמצעות חומר נפץ, כנראה של חיילים מהגדוד. הוא יצא בלילה, או אולי היה זה מוקדם מאוד בבוקר, לראות מה קורה על החוף, והנה מולו ניצב כפסל זוג מחובק על רקע הכנרת, הוא מחזיק בה מאחור, והיתה זו דבורה הפקידה שלו. הוא לא רצה להפריע להם, ומאוחר יותר שאל על כך את הרס"ר שלו. מתברר שהחבר של דבורה, שמוליק עומר, נטה אוהל על שפת הכנרת, לא רחוק מהמאהל, ובא להיות בקרבת חברתו. לא היה לכך כמובן שום קשר לדייג בפיצוצים, והוא הגיע עם הרס"ר להבנה שבשתיקה שאלה לא ייעשו סמוך למאהל אלא הרחק ממנו, כי כנראה לא היתה אפשרות למנוע אותם כליל.

10.10.12. עם שמאי וארנה בבוקר בקפה לונדון בחוף גורדון. מזג אוויר נהדר וארוחת בוקר נהדרת. ארנה מביאה לבקשתי את ספרה האחרון עם הקדשה לאורפז.

16.10.12. פגישה עם יצחק אורפז ב"שיין". אני מביא לו את ספרה החדש של ארנה גולן על ילדותה בקיבוץ, עם תמונתה היפה בנעוריה על שערו, וגם קורא לו את ההקדשה היפה שכתבה לו ובו היא מודה לו על שני דברים שגרם לה והוא כאילו לא ידע על כך. שנחלץ לעזרת מסדה במלחמת השחרור, ועם התותח הציל אותה, וכן שהיתה לה הזכות לקרוא את יצירותיו ולכתוב עליהן. הוא מאוד מתרגש, לוקח לידיו את הספר ומקרבו אל פיו ונושק את דמותה שבתמונה על שערו.

23.10.12. לפני הצהריים עם אורפז ב"שיין". הוא נהנה מאוד מקריאת ספרה של ארנה "ילדת קיבוץ".

אהוד בן עזר

המשך יבוא