"חזית העם" היה שבועון של התנועה הרוויזיוניסטית שהופיע במחצית הראשונה של שנות ה-30 של המאה ה-20. השבועון נוסד בשנת 1931 על ידי יהושע ליכטר ("איש ברוריה"). עורכו הראשי היה יהושע השל ייבין. השבועון שימש ככלי ביטוי לאגף הימני-קיצוני של התנועה הרוויזיוניסטית, "המקסימליסטים" בהנהגת אב"א אחימאיר אשר חתם בין השאר בשם העט אבא סיקרא.
https://he.wikipedia.org/wiki/חזית_העם
כמה צביעות צריך כדי להגיע לכך שאדון רב ר' יוסף-דב גייסינוביץ'-אחיין-מאיר יאיים על אהוד בן עזר בתביעת דיבה על אחריותו כעורך על דבריי, בשעה שהוא מסיר את האחריות של אביו שהקים את קבוצת "ברית הבריונים" עם אורי צבי גרינברג ויהושע ייבין, והיה בתקופת רצח ארלוזורוב אחד העורכים והכותבים הבולטים בעיתון "חזית העם" בשמות עט שונים, על הפרסומים נגדו בעיתון ששימש כלי ביטוי של קבוצת "המקסימליסטים" של אביו.
ודוק: מעולם לא האשמתי את הפשיסטן אבא שאול גייסינוביץ'-אחימאיר ברצח ארלוזורוב אלא רק בהסתה נגדו. גייסינוביץ'-אחימאיר עצמו הודה במשפט שהיה "מתנגד חריף לד"ר ארלוזורוב" ונאם נגדו "אך אף פעם לא קשרתי קשר לרצוח אותו." (חזית העם 9.3.34).
בכרוז של "ברית הבריונים"  (חזית העם 3.9.33) ארגונו נכתב: "מלחמה לכם בשלטון הבריטי, הצורר, מלחמה לכם בבוגדים סוכני השלטון בהנהנה הציונית."
https://www.nli.org.il/he/newspapers/hzam/1934/03/09/01/article/4/?srpos=14&e=-------he-20-hzam-1--img-txIN|txTI-אחימאיר ארלוזורוב-------------1
הנה מפי הסוס מה שפירסם בעצמו המאיים בתביעת הדיבה, יוסף-דב גייסינוביץ'-אחיין-מאיר עצמו, על אביו הפשיסטן* באתר שהקים לזכר אביו, בנספח לראיון עם בנו השני יעקב-שלמה אחיין-מאיר: "אחימאיר ביקר בחריפות את 'הסכם העברה"' שכונה אז בפי כל 'הסכם הטרנספר'. יתר על כן, בטורו האישי 'פנקסו של פשיסטן' בעיתון 'חזית העם' הוא תקף אישית את מי שניהל את המו"מ עם הנאצים, ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, חיים ארלוזורוב (אחימאיר עצמו קרא לו בשם "ערל-זה-רב"). הוא אף כתב שיש לעשות כל שיידרש על-מנת למנוע את ביצוע ההסכם, כולל פגיעה פיזית בארלוזורוב." (בית אב"א ארכיון אב"א אחימאיר רמת גן)
http://www.beitaba.com/index.php?dir=site&page=articles&op=item&cs=21
האם יתבע יוסף-דב-גייסינוביץ'-אחיין-מאיר דיבה מעצמו? ודוק: "כולל פגיעה פיזית בארלוזורוב." אם זו לא הסתה מהי הסתה?
אני מתקן מילה שכתבתי ומתנצל עליה. כתבתי: "לא עלה על דעתו (של גייסינוביץ'-אחיין-מאיר) שהוא פשוט לא היה יכול ובניו פשוט אינם יכולים לסלוח לאביו אב"א שאול גייסינוביץ'-אחימאיר על דברי ההסתה המכוערים שלו נגד סבם חיים ארלוזורוב שפירסם בעיתונו 'חזית העם."  
אני מתקן: שפורסמו. הוא אחימאיר, (לעדותו) אכן אמר דברי הסתה חמורים נגד ארלוזורוב, אך לא השתמש במילה רצח, ולא פרסם את המילה בשמו המפורש בעיתונו. אמנם דברי הסתה כגון "בוגד" בציונות "סנבלט" המשתף פעולה עם הנאצים, וקריאה לפגוע בו עלולים להביא לרצח (כפי שקרה עם רבין) אבל לדבריו של אחימאיר הוא לא קשר קשר לרצוח אותו. פירוש הבריטים את ההסתה לפגיעה פיזית כהסתה לרצח היא אפשרית ולגיטימית (אנחנו יודעים זאת במיוחד לאחר רצח רבין), ולכן עקב כך ולא בכדי נחשד גייסינוביץ'-אחימאיר על ידיהם במעורבות ברצח ארלוזורוב. (ולא למשל יהודה ראב סבו של אהוד בן עזר). 
למותר לציין שבניגוד להאשמת גייסינוביץ'-אחימאיר לא הייתי שמח "אם שלושה רביזיוניסטים התנדנדו ב-1934 ללא רוח חיים על חבל התלייה, על לא עוול בכפם," בדיוק כפי שלא שמחתי ברצח רבין (ה"בוגד"), או אשמח ברצח נתניהו ("הבוגד") חלילה. אדרבא, הבעתי תקווה לפיוס בינו לבני משפחת ארלוזורוב. אם אכן דבריו של יוסף-דב גייסינוביץ'-אחיין-מאיר כנים והוא "מוכן לפיוס" עם משפחת ארלוזורוב, אדרבא שיביא להם דברים שפירסם אביו בזכות ארלוזורוב, שיראה להם שמעולם הוא לא ראה בארלוזורוב בוגד ומשתף פעולה עם הנאצים, ושהוא בזמנו גינה מכל וכל את מאמר ההסתה נגדו של פוגרבינסקי, ומובטח לו אז שבני משפחתו של ארלוזורוב יסלחו לו מיד ויתפייסו עימו. אם לא ימצא או אז שיבקש הוא בשם אביו את סליחתם.
על דבריי: "על החזיר נאמר "כשהוא שוכב פושט טלפיו לומר ראו שאני טהור" (רש"י על בראשית כ"ו, ל"ד) כך גם יוסף גייסינוביץ'-אחיין-מאיר. הוא מטיף מוסר לילדיו של שאול ארלוזורוב ואומר להם שייתביישו על עלילת כזב בעוד הוא עצמו אחראי לעלילת כזב נתעבת לא פחות כאשר כתב כי מורשת רבין היא רצח אנשי אלטלנה. מן הראוי שיקשוט עצמו תחילה וייתבייש תחילה בעצמו, אינני מתנצל להיפך, מכיוון שאני רואה שגייסינוביץ'-אחיין-מאיר ממשיך לאחוז בה, אני חוזר עליהם  ומוכן להיתבע תביעת דיבה על ידו.
(האם הוא אינו מבין שהאשמת אדם ברצח והגדרתו כרוצח יש בה משום דברי הסתה לרצח? על הגדרת רבין כרוצח קראתי כאן ב"חדשות בן עזר" אחרי הרצח, האם הגדיר אותו כך גם לפני הרצח ובכך תרם להסתה נגדו?)
ודוק: חלק מהרוגי אלטלנה לא נהרגו כלל על האונייה, אלא כאשר ערקו מצה"ל בעיצומה של מלחמת השחרור כשצבא הכיבוש המצרי נמצא 30 ק"מ מתל אביב, גנבו משאיות ונשק מצריפין וניסו להצטרף לניסיון הפוטש, שאלמלא דוכא באיבו לא היה קמה מדינת ישראל. תמהני על ישראל מנחם וִיסלֶר שכפלמ"חניק לשעבר אינו שואף להשלים בינו למשפחת רבין.
נ.ב. אני שמח שאהוד בן עזר לא יפרסם יותר את דבריו בנושא ארלוזורוב, כי אז לא אצטרך יותר להגיב עליהם. בהתאם להצעת בן עזר (אם ירצה אחיין-מאיר) אשמח תמיד להתכתב איתו, וחלילה לא לסכן יותר את אהוד בן עזר בתביעת דיבה. הוא סבל כבר דיו [כעורך] מתביעת דיבה.
* הנה לכל המתעניין כל כתביו הפשיסטיים של אחימאיר והזדהותו עם מוסולוני ב"פנקסו של פשיסטן".
https://mymilim.info/?p=17613
 
מיהו בוגד?
מעניין שבשעה שאבא שאול גייסינוביץ' אחימאיר כינה את אנשי הציונות-הסוציאליסטית ומנהיגיה שיישבו ובנו את הארץ בוגדים בציונות, הוא לא כינה כך את עמיתו וחברו אורי צבי גרינברג-טור-מלכא, שבאמת בגד בציונות וירד מהארץ בשביל בצע כסף.
אוּרי צבי גרינברג-טור מלכא (1896-1981) עלה לארץ ישראל ב-1923 כחלק מהעלייה השלישית. שיריו התפרסמו בשבועונים המרכזיים של מפלגות הפועלים, "קונטרס" ו"הפועל הצעיר" וציבור הפועלים אימץ אותו בהתלהבות. עם מותו של לנין ב-1924, פירסם לו גרינברג ב"קונטרס" הספד פיוטי. ביוני 1925 הזמין אותו ברל כצנלסון, לכתוב בגיליון הראשון של "דבר".
לאחר מאורעות תרפ"ט העביר אצ"ג-טור מלכא ביקורת חריפה על הדרך שבה התמודד היישוב העברי עם הערבים. בשנת 1930 הצטרף לתנועה הרוויזיוניסטית והתחבר ל"סיעה המקסימליסטית" עם יהושע ייבין ואב"א אחימאיר.
("הסיעה המקסימליסטית ב-א"י" – מימין לשמאל: יהושע ייבין, אורי צבי גרינברג, אב"א אחימאיר, 25 ביוני 1927):
https://he.wikipedia.org/wiki/אב"א_אחימאיר#/media/קובץ:AJI_view_122.jpg
אורי צבי גרינברג-טור מלכא הוא ששיבש את שמו של ארלוזורוב בכוונה וקרא לו "ערלוזורוב" היינו, ערל. וקרא לו "סנבלט" – על שם המנהיג בימי הבית השני שניסה למנוע מנחמיה את בניית המקדש, בניגוד להבטחת כורש. ב-1932 כתב אורי צבי גרינברג לעורך חזית העם: "רק משפט מוות פעם אחת מספיק בשביל הסנבלטים? הם ראויים להקרע לגזרים ולאכילת עכברים." ב- 9 ביוני כתב: "הדיפלומט המפא"יי זומם לשבור את המלחמה בהיטלר [...] בה בשעה שעם ישראל כולו בגולה ובארץ נמצא במלחמת הגנה על כבודו וקיומו נגד גרמניה ההיטלרית – מלחמת החרם על תוצרתה –בא בא-כוח רשמי של הסוכנות היהודית ומציע לה לא רק לבטל חרם זה, אלא גם להבטיח שוק בשביל האקספורט הגרמני, שלא יבוא חס ושלום זעזוע במעמדה הכספי של המדינה ההיטלרית. בצעד זה יש לראות נעיצת סכין בגבו של העם היהודי בניסיון להושטת יד אחווה לממשלת היטלר." [אהוד: 1932? לפני עלות היטלר לשלטון?]
בעיצומם של מאורעות תרצ"ו (1936), מביתו השקט והבטוח ברמת גן, הביאה שנאתו של אצ"ג-טור-מלכא לחלוצים שעמדו בחזית ההגשמה הציונית, בקו הראשון של המלחמה בפורעים הערבים לשיא, והוא חירף גידף וקילל אותם על ההבלגה בזו הלשון:
  "למשמר העמק דבר הקלון:
נפלת בכבודך בתרפ"ט לערב
ונגעל בך מגן ישראל בתרצ"ו.
ויען בנייך עמדו בחלון
בוזים לצבא ו-בוטחים ברוביו,
היי ישימון במפת המדינה,
אל טל בהרייך, אל עץ ואל טף!
ואיש כי ישאל: לאן הדרך מוליך?
וענה העונה: להפקר העמק".
(במלחמת השחרור הצילו חברי הקיבוץ המקוללים על ידו את המדינה מכיליון). והנה לאחר קללת המשורר הרוויזיוניסט-הלאומני קיצוני, על "הפקר העמק" בו הוכיח את "גבורתו" נגד הערבים, ולכאורה פטריוטיזם עילאי, הוא הפקיר בעצמו את ציון, בגד ברעיון הציוני ובשפה העברית, וירד מהארץ חזרה לפולניה בשביל בצע כסף למרות שכבר בשנת 1923 (בכתב העת "אלבטראס", בפואמה "במלכות הצלב") ניבא: "אך אני אגידכם נבואה, – הנבואה השחורה – כשהגז המרעיל כבר יחדור אל תוך היכלות..." וכן: "עשרה ייוותרו, יהודים של פצעים, שריד הפליטה של דמים, כדי להראות: שהיתה כאן אומה על ארץ הדווי של הנוצרים," – ועסק בעיתונות אידיש.כיצד זה לא כינה אותו אז חברו הלאומני קיצוני, אבא שאול גייסינוביץ'-אחימאיר "בוגד" לאחר שבגד בציונות וירד מהארץ?
(רק לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה הצליח אצ"ג לברוח בעור שיניו מפולניה תוך שהוא נוטש למוות את משפחתו, ולהגיע לארץ. אלמלא המלחמה היה נשאר בגולה).
רגע. אני מסתייג ממה שכתבתי מכיוון שאני חושש מתביעת דיבה, אולי הוא כן כינה אותו בוגד. ילמדנו בנו יוסף-דב גייסינוביץ'-אחיין-מאיר אם אכן כן הוא.
ומענין אגב לא פחות אם אבא שאול גייסינוביץ'-אחימאיר כינה "בוגד" בציונות גם את איתמר בן-ציון בן אב"י (בנו של אליעזר יצחק פרלמן-בן יהודה) הנער העברי הראשון שהיה שותף להזדהותו של אחימאיר עם הפשיזם, ונתן לו במה בעיתונו לפרסם את "פנקסו של פשיסטן", שגם הוא בגד בציונות, וירד מהארץ לאמריקה בעבור בצע כסף?
 
החמאס: דם ערבים תמורת שלטון
מנהיג חמאס יחיא סינואר העביר מסר לבכירים שבקטאר ובו נכתב: ''אל תדאגו, מיספר ההרוגים הגבוה בקרב האזרחים יוביל ללחץ על ישראל להפסקת המלחמה.''
המטרה שלו: לצאת מהבונקר בסוף המלחמה ולהכריז על ניצחון היסטורי.
המסר ממנהיג חמאס, והיעד האמיתי שלו: בדיווח בעיתון האמריקני "וול סטריט ג'ורנל" נכתב כי בכירים בחמאס נפגשו בקטאר החודש, ואז הגיע שליח עם מסר מיחיא סינוואר. "אל תדאגו, הישראלים נמצאים איפה שאנחנו רוצים שהם יהיו," נכתב באותו מסר. באותו מסר מסינוואר לבכירי חמאס בחו"ל שהתכנסו בדוחא, נכתב בנוסף כי "לוחמי גדוד עד א-דין אל-קסאם בסדר, הם היו מוכנים למתקפה ברפיח. מספר ההרוגים הגבוה בקרב האזרחים יוביל ללחץ בעולם על ישראל להפסקת המלחמה." הפרטים מהמסר הועברו על ידי אנשים שלהם דווח מהנעשה בפגישה. ב"וול סטריט ג'ורנל" נכתב כי המטרה של סינוואר היא לצאת מהבונקר בעזה בסיום המלחמה, להכריז על ניצחון היסטורי – ולטעון כי הוא מנהיג כלל הנושא הפלסטיני.
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=839263&forum=scoops1
דם הפלסטינים תמורת שלטון החמאס. אינטרס החמאס שככל שייהרגו יותר ערבים כך יובטח שלטונו.
 
תנועת "האחים המוסלמים:
הדו פרצופיות של רע''מ: דו קיום או רובים?
בסרטון אותו העלו לפני כשנה במכון ואן ליר מפאנל בו עסקו בשותפות יהודית ערבית בעקבות פרעות שומר החומות והבחירות, דיברה נסיבה עיסא, ראש מטה הנשים בתנועה האסלאמית על שלום ודו קיום. בסרטון היא נראית כשהיא משתתפת בפאנל יחד עם הרבנית הדסה פרומן ומשתתפים נוספים, ומדברת על דו קיום ושלום בין העמים. "דו קיום זה לא רק חלום, זו מציאות שאנחנו חיים בה," אמרה בפאנל. "עובדתית, כשהיתה לנו לפני כמה חודשים ממשלה שבפעם הראשונה היתה בה מפלגה ערבית." (ממשלת בנט-לפיד-גנץ-ליברמן-מנצור)
נסיבה עיסא היא בתו של מייסד התנועה האסלאמית בישראל עבדאללה נמר דרוויש שכביכול הוביל פלג "מתון", ואשתו של נאיל עיסא, בכיר בעמותת "סיוע 48" של רע"מ. היא משמשת כראש מטה הנשים בתנועה האסלאמית וברע"מ ונחשבת לאישה החזקה במפלגה. נסיבא מציגה את עצמה בתור יו"ר עמותת הנשים של התנועה האיסלאמית שעוסקת בהעצמת נשים "מבחינה דתית, חברתית ופוליטית". האם נסיבה באמת מעוניינת בדו קיום?
לאחר חשיפת הפרטים על הקשר שבין עמותת החמאס ח'יר אומה לבין רע"מ ועמותת הצדקה שלה, סיוע 48'.  ופעולת מנסור עבאס שהתרים כספים לעמותת החמאס. אירוע הדגל של הפעילות המשותפת בין העמותות הוא "מחנה אלקודס", אותו מנהלת נסיבה עיסה בכבודה ובעצמה. מחנה זה ממומן ומובל בידי סיוע 48' בשיתוף פעילי ח'יר אומה עבור ילדי פליטים סורים השוהים בטורקיה. תרגום התכנים בידי המתרגמת מורן טל העלה כי שירי המחנה כוללים תכנים לאומניים קיצוניים, אך השיא נראה בטקס הענקת התעודות במחנה 2018. נסיבה הנחתה את טקס התעודות של המחנה והעלתה לבמה שיח' מקומי, וזאת לקול קריאות "אומה שהמנהיג שלה מוחמד לעולם לא תרכין ראש." השיח' עצמו הולך כמה צעדים קדימה. הוא פונה לילדים ולמחנכים ומצהיר על מטרת המחנה. "תקוות האומה הזו לשוב לירושלים המבורכת עם דגלי האסלאם ועם הרובים," מצהיר השיח'. "כי האויבים אינם יודעים את שפת הרורדים אלא את שפת הרובים... העתיד הוא של אלאקצא ולא של עסקת המאה! העתיד הוא מנהרות עזה ולא מנהרות אוסלו! העתיד הוא של צעדת השיבה הגדולה באדמת עזה ולא של צעדות העושק וההשפלה."
בסיום דבריו הוא מכריז: "הקוראן הוא חוקתנו ואלאקצא כיוון התפילה הראשון שלנו, (מוחמד שינה את כיוון התפילה מירושלים למכה נ.כ.) הג'האד הוא דרכנו והמוות למען אללה הוא משאת נפשנו," וזאת לקול תשואות הילדים והמדריכים.
לפני עליית השיח' לבמה בוצע שיר בידי ילדות המחנה. השיר מתאר ילדה פלסטינית ש"הציונים" הרגו את אביה וכבשו את אדמתה. השיר מתאר כיצד הילדה לוקחת אבן וזורקת על אחד "הציונים" והללו עוצרים את הילדה וכולאים אותה.
שיר אחר במחנה מוקדש ל"גיבורי פלסטין" והמילים מדברות בעד עצמן: "שלום וברכה לגיבורי הארץ הטובה, שלום לכל האצילים, סמל התהילה והכבוד, דבקה באסלאם שלה, תוקפת את האוייב ולא יראה מפניו... תהללו מחדש את (הניצחון בקרבות) אלירמוכ, מאתה וחיטין... הלוואי שניפגש בירושלים הערבית. הו אללה תן ניצחון לכל המוסלמים, בכל רחבי תבל ותן לו את צלאח אלדין שישחרר את אדמת אלאקצא שנלקחה בשבי."
המחנה עצמו, כמו גם פעילות חלוקת הסיוע וחבילות המזון מצד אנשי סיוע 48' לפליטים בטורקיה, מוכוונים למטרה ברורה – העצמת הזהות הפלסטינית של ילדים וחלום זכות השיבה. ח'יר אומה עוסקת בכך רבות וניתן לראות סרטונים של ילדים סוריים על אדמת טורקיה שבסרטון של העמותה מצהירים כי הם מחיפה, עכו ותרשיחא.
הילדים נוסעים ברכב המדמה את מסגד אל אקצא והר הבית. באמצעות אותו רכב חילק בהמשך עלי כתנאני, יו"ר סיוע 48' את מצרכי המזון ל"משפחות פלסטיניות נזקקות".
ובכן זוהי הפעילות החינוכית של מחנה הקיץ.
אמנת התנועה האיסלאמית, שעל פיה נאפשר להבין את השיטה בה פועלת רע"מ. האמנה מגדירה את ישראל כ"פרויקט קולוניאליסטי של גזל ועוול." היא מתנגדת לכל שיתוף פעולה והכרה בציונות, ודורשת הקמת מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים וזכות השיבה לפליטים ולעקורים. כל פנייה של הערבים אזרחי ישראל אל ישראל היא מכוח "זכותנו ההיסטורית והטבעית על פלסטין." בנוסף, האמנה קובעת במפורש שאסור להזדהות עם ישראל, לא לקחת חלק ב"ישראליזציה" ולא לייצג את מדינת ישראל, ובוודאי שלא על ידי שירות בצבא או במשטרה. כל זאת בהקשר של אסטרטגיית ה"מואטנה", שמתמקדת בקבלת זכויות אזרחיות ולאחריהן זכויות פוליטיות. כך דבריה של נסיבה בפאנל, שרע"מ מעוניינת להיכנס לממשלה כדי לטפל בפשיעה ובהזנחה במגזר הערבי, עלולות להיות רק כיסוי לתוכנית הפוליטית והלאומנית שעומדת מאחורי המסיכה.
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=839265&forum=scoops1
האם גנץ, למפל-לפיד, וליברמן יקימו עם רע"ם שוב קואליציה?
 
עמוס שוקן – להקים מדינת חמאס
במדור הדעות בעיתונו כותב עמוס שוקן: "קשה למצוא תוצאה טובה יותר מהמלחמה שישראל מנהלת עכשיו נגד חמאס מאשר החזרה מיידית של החטופים והאפשרות להקים מדינה פלסטינית.  בהנחה שחמאס יוצא מהמשחק, או מתפשר עם המציאות, זאת הזדמנות להקים את המדינה הפלסטינית, כפי שמחמוד עבאס אומר שהוא רוצה: מדינה בקווי מאי 1967, שבירתה ירושלים. מהלך כזה יקים מדינה, שתשתף פעולה עם ישראל בתחומים רבים, כולל ביטחון, כפי שהרשות כבר עושה שנים, ויביא לחיסול הטרור הפלסטיני ולצורך להחזיק כוחות רבים בשטחים הכבושים כדי להילחם בו. יש להכיר במדינה פלסטינית – שזה לא לרעת ישראל. השפעת העולם סייעה לביטול האפרטהייד הדרום אפריקאי; יהיה טוב אם מנהיגים בעולם יסייעו לבטל גם את האפרטהייד הישראלי ואת העמדה המסוכנת של ראש הממשלה. אם ישראל תחליט ללכת בדרך המוצעת כאן, ייחתם הסכם שלום עם סעודיה, הנשיא ג'ו ביידן, תומך ישראל האמיתי, ייבחר שוב, וגל האנטישמיות בעולם ייעלם. אבל בעיקר: ישראל תשוב להיות מדינה נורמלית, ביחסי שכנות טובים עם כל סביבתה. היום היחס לישראל בעולם הפוך ממה שצריך ויכול להיות וממה שהיה פעם, לפני מפעל ההתנחלות. זאת סכנה אמיתית."
(עמוס שוקן, "להחזיר את החטופים ולהקים מדינה פלסטינית?", "אל-ארצ'" 29.2.24)
https://www.haaretz.co.il/opinions/2024-02-29/ty-article-opinion/.premium/0000018d-efd5-d7f4-a3dd-efdd78b10000
אין סכנה גדולה יותר מאי תפישת המציאות בגין הזיות משיחיות. מאין מניח שוקן "שחמאס יוצא מהמשחק" בשעה שהוא תומך בהפסקת אש כדי להציל את החמאס ולשקם את מעמדו? איך חושב שוקן שתוקם מדינה פלסטינית ללא חמאס, אלא אם כן ימוטט שלטונו. הרי רק צה"ל הוא שמנע את השתלטות החמאס על אבא של מאזן וממשלו ביו"ש. אלמלא צה"ל היה הוא ואנשיו נזרקים מהגגות ונרצחים כפי שקרה לאנשי הרשות בעזה. הקמת מדינה פלסטינית ללא צה"ל בהכרח תביא ליצירת מדינה חמאסית שלדברי החמאס תמשיך עוד ועוד במתקפות ה-7 באוקטובר. שוקן גם טועה ומטעה, בניגוד לדבריו היחס לישראל אחרי מפעל ההתנחלויות טוב בהרבה מלפניו שאז למשל לישראל לא היו יחסים עם הודו, סין, מצרים, ועבר הירדן ומדינות רבות אחרות. הקמת מדינת חמאס והצורך במלחמה בה רק ירעו את מצבה ששל ישראל בעולם.
הנה כי כן אנו רואים פעם נוספת את סכנת המשיחיות ההזויה של שוקן (והמתפרנסים ממנו).
 
דויד גרוסמן: "הישראלים והפלסטינים לא מסוגלים להציל את עצמם לכן על מדינות העולם להתערב"
בטור אורח ל"ניו יורק טיימס" קרא דוד גרוסמן למדינות העולם להתערב במלחמת ישראל-חמאס, גינה את ישראל על הרג פלסטינים חפים מפשע – ואת האנטישמיות הגואה בעולם:
הסופר חתן פרס ישראל לספרות דויד גרוסמן כתב ל"ניו יורק טיימס" טור אורח בטון פסימי תחת הכותרת: "ישראל נופלת לתהום," בו הוא בין השאר קורא לארצות הברית ומדינות שיכולות להשפיע על הצדדים בסכסוך "להציל את עצמם" להתערב ולדחוק לפתרון שתי המדינות.
גרוסמן מגנה את ישראל על הרג פלסטינים חפים מפשע, את נתניהו שפילג לטענתו את המדינה לפני 7 באוקטובר, ואת הגורמים הימניים הקיצוניים בממשלה – אבל גם את השנאה נגד ישראל בעולם והקריאה לחיסולה. גרוסמן גורס כי אחרי 7 באוקטובר ישראל הפכה "יותר מבצר מאשר בית. היא אינה מציעה ביטחון או הקלה, והשכנים שלי טומנים בחובם ספקות ודרישות רבות מחדריו וקירותיו, ובמקרים מסוימים מעצם קיומו. באותה שבת שחורה נוראה התברר שלא רק שישראל עדיין רחוקה מלהיות בית במלוא מובן המילה, היא גם לא יודעת אפילו להיות מבצר אמיתי." בהמשך תוהה גרוסמן "מי יישאר כאן בישראל, והאם אלו שנשארו יהיו הכי קיצוניים, הכי דתיים, לאומנים, גזענים? האם נגזר עלינו לראות, משותקים, את הישראליות הנועזת, היצירתית, הייחודית, נטמעת בהדרגה בפצע הטראגי של היהדות? לא ניתן לנצח במלחמה הזו," קובע גרוסמן, "ויתרה מכך, איננו יכולים לקיים את הכיבוש ללא הגבלת זמן, וזה יאלץ את שני הצדדים לקבל את פתרון שתי מדינות, למרות חסרונותיו והסיכונים (בראש ובראשונה, שחמאס ישתלט על פלסטין בבחירות דמוקרטיות), והוא תוהה האם הוא עדיין הפתרון היחיד שניתן ליישם?" עוד הוא כותב: "זה הזמן של אותן מדינות שיכולות להשפיע על שני הצדדים להשתמש בהשפעה זו.
https://www.ynet.co.il/entertainment/article/bjzsiiy6a
אז איך בדיוק רואה גרוסמן את התערבות מדינות העולם להקים מדינה פלסטינית חמאסית? האם מדינות העולם ישלחו צבא לגבול ישראל כדי להגן עליה מאותה מדינה? אנחנו הרי יודעים שכל כוח זר מיד ברח ונעלם. האם התערבות מדינות העולם יטילו חרם בינלאומי שישתק את הכלכלה הישראלית ותחליש את המדינה עד שתיכנע? ואולי ע"י שליחת צבא וכיבוש ישראל עצמה כך שתוכרח להקים מדינה חמאסית שלהבטחתה תפלוש עוד ועוד לישראל?
סופרים יכולים להיות חלולים והזויים.
[אהוד: גרוסמן הוא נביא שקר אבל הוא סופר חשוב ולכן דבריו נשמעים כמו דברי הנביאים עמוס עוז וא"ב יהושע בשעתם – ואילו אני סופר נידח, וה"ניו יורק טיימס" לא יעניק לי טור אורח לכתוב נגד ישראל, למרות שמעניין – ספריו של מי לא ישעממו וישרדו בשנים הבאות?]
 
שר התרבות האיטלקי ג'נארו סנג'וליאנו בעד ישראל ונגד האנטישמיות
שר התרבות האיטלקי ג'נארו סנג'וליאנו התייחס לעצומה הקוראת למנהלי הביאנלה בוונציה להחרים את ישראל: "לא מתקבל על הדעת ואף מביש להיכנע לתכתיבים אלה הרואים את עצמם כמחזיקים הבלעדיים של האמת," אמר אחרי אירוע החשיפה של הביתן האיטלקי לביאנלה. "ביהירות ובשנאה הם מבקשים לאיים על חופש המחשבה והביטוי היצירתי באומה דמוקרטית וחופשייה כמו איטליה." לדבריו, "לישראל יש לא רק זכות לבטא את אמנותה אלא גם חובה להציג את הצד שלה דווקא ברגע כזה אחרי שנפגעה באופן קשה על ידי טרוריסטים חסרי רחמים. אני מבקש להביע סולידריות עם מדינת ישראל, אמניה וכל אזרחיה. הביאנלה לאמנות בוונציה תמיד תהיה מרחב של חופש, של מפגש ושל דיאלוג ולא מרחב לצנזורה וחוסר סובלנות. תרבות היא גשר בין אנשים ולאומים, לא חומה מפרידה."
הביאנלה בוונציה תיפתח באפריל ובביתן הישראלי אמורה להיות מוצגת תערוכה של האמנית רות פתיר שאצרו מירה לפידות ותמר מרגלית. שכותרתו Motherland, ואמור להיהפך למעין "ביתן פריון ופוריות". שלוש קומותיו יתמלאו בעבודות וידיאו חדשות שיוצבו בשלושה מרחבים, כל אחד בעיצוב ובאיפיון שונים, אך כולם יהדהדו את העולם הרגשי והחומרי של המקומות שאותם מציגים הסרטים – מוזיאון, מרפאה, אתר ארכיאולוגי ובית.
העצומה, שעליה חתמו עד כה 8,000 אמנים, אוצרים ואנשי תרבות קוראת למנהלי הביאנלה להחרים את ישראל. לפי העצומה, "מדינה שמבצעת זוועות מתמשכות נגד פלסטינים אינה צריכה להיות מיוצגת. אין להציג ביתן רצח עם בביאנלה בוונציה."
בעוד שר התרבות האיטלקי נגד האנטישמיות ישנם יהודים אוטו-אנטישמיים תומכי הפאשיזם האיסלמו-נאצי של החמאס התומכים בעצומה. על העצומה חתמו בין השאר האמנית היהודייה-אמריקאית נאן גולדין, היסטוריונית האמנות הבריטית קלייר בישופ, הצלם היהודי הדרום-אפריקאי אדם ברומברג שמצלם בשטחי הרשות הפלסטינית; היהודייה אמריקאית, הישראלית לשעבר אריאלה אזולאי. הבריטית היהודייה הישראלית לשעבר  אורית אשרי שחיה בבריטניה והיהודי הצרפתי הישראלי לשעבר, אייל סיון, (שעליו אמר הפילוסוף היהודי-צרפתי אלן פינקלקראוט, כי סיון הוא "מבין השחקנים הבולטים של אנטישמיות היהודית העכשווית, תופעה קשה ומפחידה," סיון הגיש נגדו תביעת דיבה לבית המשפט הצרפתי, אך זו נדחתה).
(נעמה ריבה: "שר התרבות האיטלקי נגד החרמת ישראל בביאנלה בוונציה", "אל-ארצ'", 27.2.24)
https://www.haaretz.co.il/gallery/art/2024-02-27/ty-article/.premium/0000018d-eb60-d7f4-a3dd-ef6ce6ea0000
האם אותם יהודים אוטו-אנטישמיים שונאי עצמם (כדוגמת וייניגר שהתאבד בגין יהדותו, והיה היהודי היחיד שהיטלר העריץ) סבורים ששנאת ישראל תזכה אותם בעיני החמאס מסטטוס של קופים וחזירים שיש להורגם ע"פ דברי מוחמד באמנתו?
 
אולמרט: "לישראל אין יכולת לעצור את הגרעין האיראני"
ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט התראיין לאתר החדשות האמירתי "The National" והצהיר כי ישראל אינה יכולה לעצור את תכנית הגרעין של איראן במערכה צבאית. לדבריו, "מכיוון שחסרים לישראל פצצות וכלי טיס מתאימים לטווח כה רחוק." אולמרט הדגיש כי "אנחנו יכולים להרוס לאיראן פרויקטים ותשתיות כמו מסילות ברזל, כבישים ושדות תעופה. ישראל יכולה לפגוע רבות בתשתיות האיראניות, אבל ישראל אין אמצעים להרוס את תכנית הגרעין משום שמטוסי החמקן המתקדמים שלה ה-F35 הם בעלי טווח מקסימלי של 2,200 ק"מ, והם אינם מסוגלים לטוס לבנדר עבאס למשל ולחזור לישראל.
"כמו כן, לישראל אין את היכולת לחדור לבונקרים האיראניים, כשמתקני הגרעין נמצאים בעומק של 50 עד 60 מטרים מתחת לאדמה, מה שהופך אותם לחסינים בפני כל מתקפה צבאית."
אולמרט גם התייחס לעניין החטופים בשבי חמאס, והביע תמיכה בהפסקת אש (להצלת שלטון החמאס ושיקומו). לדבריו של ראש הממשלה לשעבר, "נתניהו דוחה עסקאות משום שאנשי הימין בקואליציה שלו יתנגדו לכך, זה עומד לפרק את הממשלה שלו תוך 24 שניות, לא 24 שעות. נתניהו מוכן להתעסק באינטרס הלאומי, לרבות חייהם של החטופים, עבור ההישרדות הפוליטית שלו. צריך להדיח אותו, אין סיכוי שהוא יכול להישאר בשלטון."
https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-1079188
מישהו יכול להסביר מהו האינטרס של ראש הממשלה לשעבר להתראיין לעיתונות הערבית בעיצומה של מלחמה רב זירתית נגד ישראל של איראן ושלוחותיה, החמאס, הג'יהאד, חיזבאללה, והח'ותים, ולהודיע כי לישראל אין היכולת לפגוע באיראן וכך לפגוע בדימוי של ישראל, לשמח ולעודד את אויביה לתקוף אותה עוד ועוד? האם בהצגת ישראל כנמר של נייר ואישוש נאום נסראללה שהשווה בין עוצמתה של מדינת ישראל ובין עוצמתם של קורי עכביש. שישראל נראית חזקה מבחוץ, אך קלה להרס והכנעה," הוא ישיג את סילוקו שלנתניהו?
ואולי אפשרי שהסיבה לדבריו היא שהאסיר המשוחרר, העבריין המושחת אולמרט, רודף הבצע, ואוהב השלמונים, קיבל שלמונים מגורם מדיני כלשהו מבחוץ לומר את דבריו אלו? הכול אפשרי. מקווה שהשב"כ יצא מהקונספציה ויחקור זאת.
 
ואלה שמות בני ישראל: "ג'ון כהן"
לשדר הסלב אליהו כהן (47), הידוע בכינוי "אליקו", המשדר ברדיו לב המדינה בתוכנית "ערב ים תיכוני") (תימן גם בים התיכון) נולד מזוגתו לירז ארז (19) בן, וייקרא שמו בישראל: ג'ון כהן. לא כמו ג'ון (יוחנן באנגלית), אלא כמו חודש יוני באנגלית או נשמה בפרסית.
https://hamal.co.il/main/פייר-הופתענו-אליקו-ולירז-חשפו-את-השם-של-בנם-הבכור-90991
מה זה אומר על התרבות העברית-ישראלית ועל החברה הישראלית?
נעמן כהן