דומה שהגזענית האנטי-אשכנזית-האוטו-אנטישמית והאנטי-ציונית, ילידת מרוקו, אווה אילוז, חורגת ממנהגה כאשר היא מתקיפה את היהודייה האמריקאית האוטו-אנטישמית-האנטי-ציונית, הפעילה בארגון הב.ד.ס. שהיתה לסבית ועכשיו היא א בינארית, ג'ודית פמלה באטלר.
במה יצא זעמה של אווה אילוז עליה? לא על הערך המשותף בין שתיהן – שנאת ישראל, אלא על דבר אחר. "דבריה של ג'ודית באטלר," קובעת אילוז, "פוסלים אותה מלהיחשב פמיניסטית. אמירותיה של ג'ודית באטלר על חמאס ועל הנשים הישראליות שנרצחו באכזריות על ידי אנשי הארגון, מזכירות לנו שגם אינטלקטואלים ידועי שם יכולים להיות מתחזים; אמת למחצה מאפשרת שקר ענקי... באטלר שב-2006 היללה את חמאס וחיזבאללה, והציגה אותם כארגונים שהם חלק מהשמאל העולמי. ועכשיו למרות האלימות המינית הקיצונית של מחבלי חמאס נגד נשים ישראליות, למרות הדיווחים והחקירות של 'הניו יורק טיימס' בנושא, למרות העדויות של עורכי דין, רופאים, נציגי עמותות, עיתונאים, אזרחים, על אלימות מינית קיצונית, ולמרות תמונות שהתפרסמו ברחבי העולם של צעירה שנרצחה וגופתה הוצגה לראווה ברחובות עזה לקול צהלות ההמון – מה אומרת לנו באטלר? שהיא רוצה הוכחות.  אם יש תיעוד אנחנו מגנים את המעשים, אבל אנחנו רוצים לראות את התיעוד הזה..."
"באטלר," ממשיכה אילוז, "מנסה לגרום לנו להאמין, שהמעשים הברבריים שנעשו ב-7 באוקטובר היו חלק של מה שהיא מכנה במונח הזוהר 'התנגדות'. היא טוענת, שחמאס אינו תנועת טרור וגם לא תנועה אנטישמית. היא לא טרחה אפילו לקרוא את שתי אמנות חמאס (מ-1988 ו-2017) או להקשיב להצהרות הרבות של חברי הארגון שמעודדות רצח עם. הטענה שפונדמנטליסטים צמאי דם הם 'לוחמי התנגדות' מעניקה לגיטימציה לפשעים נגד האנושות."
"בסופו של דבר," מסכמת אילוז, "התרמית הגדולה ביותר של באטלר היא התייצבותה כנציגה של השמאל. עלינו למנוע ממנה ומחסידיה את האפשרות לנצל לרעה את התואר 'שמאל'. השמאל אינו יכול להתייצב לצד מי שמדכאים להט"בים, כולאים נשים, שמחים על רצח ללא הבחנה של צעירים שוחרי שלום שרקדו בפסטיבל מוזיקה. השמאל אינו יכול לעמוד לצד מי שמטרתם העיקרית היא לרצוח יהודים. השמאל האמיתי היחיד הוא זה שמכיר במורכבות הטרגית של קונפליקטים מסוימים, ומסרב להעניק זכויות לעם אחד על חשבון עם אחר. השמאל האמיתי מעדיף תמיד הבטחות שבריריות של צדק לא מושלם על פני שנאה צדקנית ומתחסדת."
פרופ' אילוז היא עמיתת מחקר בכירה במכון ון ליר ובמכון למחשבה ישראלית.
(אווה אילוז, בעיתון המודפס: "על השמאל להתנער מג'ודית באטלר". בדיגיטלי: "דבריה של ג'ודית באטלר פוסלים אותה מלהיחשב פמיניסטית", "אל-ארצ'", 23.3.24)
https://www.haaretz.co.il/opinions/2024-03-21/ty-article-opinion/.premium/0000018e-60a8-d2ec-adbe-61b8afdd0000
הבנתם? קשה שלא לבכות מדברי הגזענית האנטישמית הפשיסטית באטלר, אבל בא לצחוק מהבדיחה של אילוז הקובעת שהיא לא "שמאל אמיתי". מי כן שמאל אמיתי? האם לנין וסטאלין שנחשבו פעם "שמאל אמיתי" הם הדוגמה של אילוז? ואולי איש השמאל האמיתי הוא מַאוֹ דְזֶה־דוּנְג בסין? או איש השמאל סאלוט סאר הידוע בכינויו פול פוט בקמבודיה? הרי גם אדולף שיקלגרובר-היטלר הכריז על עצמו כאיש שמאל מנהיג מפלגת הפועלים הסוציאליסטית הגרמנית וכמובן איש השמאל פידל קסטרו היה "שמאל אמיתי", וכמובן גם מוחמד יאסר ערפאת. כן, גם אנשי "שמאל אמיתי" כמותם יכולים להיות גזענים, אנטי להט"בים וכמובן אנטישמים רוצחי יהודים. מכאן שאין סיבה שג'ודית פמלה באטלר תומכת הפשיזם האיסלמו-נאצי ג'יהאיסטי של החמאס וחיזבאללה לא תיחשב גם היא "שמאל אמיתי."
ולאותה גזענית אוטו-אנטישמית, הא-בינארית ג'דית פמלה באטלר נקרא רק:
יהודית, שני את שמך למוסלמית –
Judith change your name to Muslim
ולגבי אילוז המתנאה בעצמה כ"שמאל אמיתי" נשאל רק כיצד היא מעולם לא יצאה למען הדמוקרטיה במולדתה? מעולם לא יצאה נגד שלטון המלך האבסולוטי של מרוקו, מעולם היא לא יצאה נגד הכיבוש המרוקאי של סהרה המערבית, או בכלל נגד הכיבוש הערבי של מרוקו? (הערבים הם מיעוט במרוקו השולט ברוב הבֶּרְבֶּרִי), נו טוב, היא הרי "שמאל אמיתי".
 
[אהוד: "עמיתת המחקר" הכסילה והבּורה אווה אילוז, פילוסופית החצר של השוקניה, קבעה כי סבי ופתח-תקווה (1878) ושאר מושבות העלייה הראשונה – היו קולוניאליסטים משום שהמושבות העבריות נקראו כשעתן בלועזית קולוניות ואיכריהן קולוניסטים, כלומר מתיישבים!]
 
עלילת הדם של אל-ג'זירה
ערוץ הטלוויזיה הקטארי אל-ג'זירה פרסם עלילת דם על אונס ערבייה בבית החולים שפאא. לאחר תלונות על הסיפור המומצא. חמאס מפרסם הבהרה באמצעות עיתונאי ירדני כי סיפור האונס בשיפא הומצא. 
 בהמשך לדיווחים על סיפור האונס בבית החולים שפאא', פרסם אמש העיתונאי יאסר אבו הלאלה, לשעבר מנכ"ל רשת אלג'זירה את הציוץ המדהים הבא:
"לאחר חקירות שביצעה חמאס עולה כי סיפור אונס הנשים בבית החולים שפאא' הוא המצאה. כמובן שהאוייב אינו מהסס לבצע רצח עם.
הגברת (ג'מילה אלהסי) הצדיקה את ההגזמה ואת דבריה הלא נכונים על האונס בכך שרצתה לעורר להט בקרב בני האומה (הערבית/אסלאמית. כאילו 30 אלף שהידים, 90 אלף פצועים, כמיליון עקורים והרס מוחלט אינם מספיקים.."
אבו הלאלה (כ-680 אלף עוקבים בטוויטר) הוא עיתונאי ירדני ותיק ותומך חמאס ידוע. הוא עבד ככתב במיספר רב של כלי תקשורת משמעותיים והחל את דרכו באלג'זירה בראשית שנות ה-2000. בשנת 2014 התמנה למנכ"ל אלג'זירה, תפקיד בו שימש כארבע שנים.
אי אפשר לחשוד בו שהוא פרו ישראלי או שפתאום החליט להתנדב לסייע בהזמת שמועות לטובת ישראל. חמאס הבינה שהשקר יצא משליטה ופוגע בה ולכן יש לפוצצו.
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=842066&forum=scoops1
כמובן שהנזק כבר נעשה והסיפור התקבל כאמת אצל שונאי ישראל.
מן הסתם גם ג'ודית פמלה באטלר האמינה לגברת ג'מילה אלהסי.
 
עברים דברו וכיתבו עברית!
איתמר פרמסלא-פרת, יליד הולנד, כותב שבגלל המבטא ההולנדי כתבו בתי הדפוס העבריים באמסטרדם, הולנד, את  האות S (במילה Palestina) כ-ש שמאלית. ולכן צריך לכתוב בעברית פלסטינה באות ס (אז יורם, אַל תטעה, "חדשות בן עזר", 1936). לא נכון. זו קביעה מוזרה. למה?
בכל העולם ובכל המבטאים הקפידו היהודים לכתוב את השם פלשתינה עם האות העברית ש ולא עם האות ס. גם בארץ בלי קשר למבטא ההולנדי השם פלשתינה נכתב בשין שמאלית,
אם בהולנד כותבים פלשתינה בשין שמאלית קל וחומר צריך לכתוב כך בארץ ישראל. על כל דוברי העברית (במבטא העברי או בכל מבטא אחר) לכתוב פלשתינה (א"י) ע"פ המקור העברי פלשת, ולא ע"פ האיות הערבי פלסטינה.
יורם אל תטעה, כתוב ע"פ התעתיק העברי פלשׂתינה.
 
שׁיבולת או סיבולת שׂיבולת?
פלשׁתינה או פלשׂתינה?
למה המונח פלשת הפך ל-Palestina
ולא ל-Paleshtina?
פרופסור שלמה שיבולת, עיברת את שם משפחתו עם עלייתו ארצה, מהשם המקורי "סחיווסחורדר" (Schijveschuurder – מילולית "משייף גלגלים") – שם יהודי ידוע בהולנד, ל"שיבולת", כביטוי לקושי הרב שהיה לשאינם דוברי הולנדית לבטא "סחיווסחורדר".
בספר שופטים שימשה המילה שׁיבולת כאמצעי זיהוי לבני שבט אפרים, שהגו אותה ב"סיבולת", בשונה משאר שבטי ישראל. לאחר שבני שבט אפרים איימו על יפתח הגלעדי כי ישרפו את ביתו, החלו אנשי גלעד להרוג בהם. בני אפרים פתחו במנוסה לעברו המערבי של נהר הירדן, ואנשי גלעד, שנזקקו לתחבולה כדי לזהותם, הורו לכל העוברים במעברות הירדן אותן תפסו, להגיד את המילה "שיבולת". בני אפרים, שביטאו את המילה כסיבולת, זוהו, נתפסו ונטבחו.
"וַיִּקְבֹּץ יִפְתָּח אֶת כָּל אַנְשֵׁי גִלְעָד וַיִּלָּחֶם אֶת אֶפְרָיִם, וַיַּכּוּ אַנְשֵׁי גִלְעָד אֶת אֶפְרַיִם כִּי אָמְרוּ: 'פְּלִיטֵי אֶפְרַיִם אַתֶּם, גִּלְעָד בְּתוֹךְ אֶפְרַיִם בְּתוֹךְ מְנַשֶּׁה.' וַיִּלְכֹּד גִּלְעָד אֶת מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן לְאֶפְרָיִם, וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ פְּלִיטֵי אֶפְרַיִם: 'אֶעֱבֹרָה,' וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי גִלְעָד: 'הַאֶפְרָתִי אַתָּה?' וַיֹּאמֶר: 'לֹא.' וַיֹּאמְרוּ לוֹ: 'אֱמָר נָא: שִׁבֹּלֶת,' וַיֹּאמֶר: 'סִבֹּלֶת,' וְלֹא יָכִין לְדַבֵּר כֵּן, וַיֹּאחֲזוּ אוֹתוֹ וַיִּשְׁחָטוּהוּ אֶל מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן, וַיִּפֹּל בָּעֵת הַהִיא מֵאֶפְרַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם אָלֶף." (שופטים, פרק י"ב, פסוקים ד'-ו').
גם יהודים מאזורים מסויימים בליטא ביטאו ס במקום ש.
(מאז המילה העברית שׁיבולת משמשת בלשונות רבות לתיאור שימוש במאפייני שפה או הגייה המייחדים קבוצה אתנית מסוימת, או כזו המשתייכת לאזור מסוים, על מנת לזהות חבר באותה קבוצה, או לשלול את השתייכותו לקבוצה אחרת).
בתרגום השבעים, קיימת בעייה. בשפה היוונית הקלאסית – אין את האות שׁ, אלא רק ס. לכן אין הבדל בין ש' לבין ס', כתוצאה מכך נעשה התרגום לא פונטית, אלא סמנטית – כך: "ויאמרו לו: אמור כעת קלח (= גבעול-תירס), ולא יכול היה לבטאה כך נכון."
ונחזור לפלשׂתינה. מכיוון שאין בשפה היוונית אות המבטאת את הצליל שׁ, הרודוטוס שהמציא את המילה בספרו "היסטוריה" קרא לארץ בשם היווני Παλαιστίνη : Palaistinē, פּלַייסטינֵה. כי לא יכול היה לבטא את המילה פלשׁת. פלישׁתים. כך נכנסה המילה Palestina לרומאית ומשם לשאר שפות אירופה.
(כנ"ל גם השם ישו, בוטא ביוונית יסוס. אם שמו העברי היה ישוע, היה מבוטא ביוונית יסואס).
לרוסים היתה בעייה עם הכתיב היווני שאימצו. ברוסית יש צליל של שׁ. לכן הנזיר קירילוס שהביא להם את הדת היונית-אורתודוכסית ואת הכתב היווני, חיפש אות לצליל שׁ לכתיב הרוסי (שייקרא על שמו הכתב הקירילי) והוא בחר באות העברית שׁ. נתקלתי בזה בפעם הראשונה שהייתי ברוסיה כשקניתי שוקולד. ברוסית היה כתוב: шоколад
לסיכום: בעברית גם אם כותבים את המילה היוונית פלשתינה יש לשמור על המסורת התנכ"ית של פלשת ולכתוב אותה עם ש אמנם עם ש שמאלית.
 
מסעדה הודית
"יש לי תיאוריה מדוע המטבח ההודי לא נפוץ דיו בישראל. כידוע, הדייט הראשון של אבו-פרזיט ורעייתו התרחש בשעתו במסעדה הודית, והקולינריה הישראלית פשוט לא היתה מוכנה לקבל על עצמה את האחריות לכך שמיזוג מחריב עולמות שכזה יקרה פעם נוספת." (ציטוט של שגיא גרין מ"הארץ" – ב"חדשות בן עזר", 1936).
מוזר מאוד. האם נשכח שגם הסכם אוסלו נהגה באותה מסעדה, מסעדת "טנדורי" של פושקרנה?
https://www.ynet.co.il/food/foodnews/article/b19fw57sn
אהבתי מאוד את המסעדה טנדורי של פושקרנה בכיכר דיזנגוף. וכשעברו לפני כמה חודשים לטיילת בירקון טרומפלדור באתי גם למסעדה החדשה, והבאתי להם מאמר על הסכם אוסלו שהתחיל אצלם. הם מאד שמחו וזכיתי לשתי מנות נוספות כבונוס.
אגב לצערי אין להם יותר בתפריט החדש את מנות הטאלי הטעימות והזולות.
 
שוב מופלים הגברים לרעה
בשנת 2005 פסק בית המשפט העליון בישראל, בניגוד ליועץ המשפטי לממשלה, פסק דין בו נעתר בית המשפט לבקשתן של ד"ר טל וד"ר אביטל ירוס-חקק, בנות זוג לסביות המקיימות יחד תא משפחתי, לאמץ זו את ילדיה של זו.
בשנת 2009 הסתמך בית המשפט למשפחה בתל אביב על הלכת ירוס חקק כאשר קבע כי יוסף אבן-קמה, בנם הבגיר והמאומץ של עוזי אבן ועמית קמה, יאומץ על ידיהם באופן רשמי. פסיקה זו הרחיבה מעט את הלכת ירוס-חקק, שכן יוסף אבן-קמה אינו ילדם הביולוגי של מי מבני הזוג.
ב-28 בדצמבר 2023 הסתמך בית המשפט העליון על הלכת ירוס-חקק כאשר קבע בבג"ץ שי גורטלר נגד שר הרווחה כי אין להפלות את בני הזוג שי גורטלר ושחר גלוברמן, את בני הזוג צפריר גדרון ועדו זיו או כל זוג להט"ב אחר באימוץ ילדים. פסיקה זו צעדה צעד נוסף בפרשנות חוק האימוץ וכללה בו גם זוגות להט"ב שאין להם קשר ביולוגי לילד המאומץ.
https://he.m.wikipedia.org/wiki/פסק_דין_ירוס-חקק_נגד_היועץ_המשפטי_לממשלה
מיד לאחר הצלחת מאבקן  ההיסטורי של ד"ר טל וד"ר אביטל ירוס-חקק, לקחו בנות הזוג את הילדים הביולוגיים והמאומצים, וירדו מהארץ לקנדה.
(גילוי נאות, ד"ר אביטל חקק היתה רופאת השיניים שלי, היא אמרה לי להפתעתי שהיא סוגרת את הקליניקה ומחליפה מקצוע. רק לאחר זמן נודע לי שירדה מהארץ.)
לאחרונה נתקבל פסק דין חדש. המשכו של המאבק הראשון. בג"ץ קבע פה אחד: על המדינה לרשום זוגות נשים כאימהות בתעודות הלידה של ילדיהן. עד עתה האימהות הלא-ביולוגיות הורשו לאמץ את ילדי בת הזוג, מעתה הן תוכרנה כאימהות ביולוגיות כבר מעת הלידה.
בעתירה, שהוגשה לפני שמונה שנים, ציינו המבקשות כי אי-רישום האם הלא-ביולוגית בתעודת הלידה פוגעת בזכות לחיי משפחה ובזכות לשוויון, מונעת מהילד זכויות דוגמת הקניית אזרחות זרה (המאפשרת לרדת מהארץ).
(חן מענית ובר פלג, "בג"ץ קבע פה אחד: על המדינה לרשום זוגות נשים כאימהות בתעודות הלידה של ילדיהן", "אל-ארצ'", 21.3.24)
https://www.haaretz.co.il/news/law/2024-03-21/ty-article/0000018e-602c-d092-afcf-78ffc7530000
הידד חופש שוויון אחווה לכולם, ועתה אפילו ייקל יותר לרדת מהארץ. אך בכל זאת עדיין אין שוויון. הגברים – הם עדיין מופלים.
"תעודת הלידה של אדם מוכרת בכל העולם, ומשמשת לביצוע פעולות רבות – בין השאר קבלת אזרחות בחו"ל. עם זאת, הפסיקה אינה חלה על זוגות גברים כיוון שהעתירה עסקה בזוגות שהרו בעזרת תרומת זרע אנונימית."
בן זוג של גבר שאינו האב הביולוגי יורשה לאמץ אך לא יירשם כאב ביולוגי בתעודת הלידה כך שהקושי של גברים לרדת מהארץ נשאר בעינו. מי אמר שנשים מופלות לרעה?
 
בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים (הערבי והפרסי) מפטרים יהודי
ב-18 בדצמבר, בשעות אחר הצהריים, פירסם ארגון בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים (הערבי והפרסי) קריאה להפסקת אש בעזה. (לא ב-7 באוקטובר).
רועי ילין, בן 48, אקטיביסט פרו-איסלמי ותיק, העובד בארגון בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים (הערבי והפרסי) תשע שנים, ולפני כן היה דובר מר"צ ויועץ תקשורת ליוסף שניידר-שריד, ולגולדה-זלטה שניפיצקי-זהבה גלאון, והיה אחראי על פרסום "דו"ח האפרטהייד" וקמפיינים בינלאומיים נגד גירוש קהילות פלסטיניות סוסיא וחאן אל אחמר, ביקש להוסיף את המילים "להגנת אזרחים בשני הצדדים" מתחת לכותרת הפוסט שהיתה "הפסקת אש עכשיו," מתוך רצון, לדבריו, לשקף באופן נאמן יותר את העקרונות שהביעה הקריאה להפסקת אש. "בשעה שהמציאות יותר מורכבת ומשתקפת בהודעה. אנחנו לא מדברים בחדר סגור... לא צריך לתקוע אצבע בעין. אין אדם שיקרא 'stop the war' ולא יבין (שהדרישה) להפסקת האש היא רק מישראל. יש אזרחים ישראלים שנהרגו, נחטפו, שנורות עליהם רקטות."
 אבל יו"ר הנהלת בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים (הערבי והפרסי), מוז'גאן אבגינסז (אורלי נוי) סירבה לתיקון.
מוז'גאן אבגינסז (אורלי נוי) (54) ילידת איראן, אוטו-אנטישמית ואנטי ציונית, חברת בל"ד (מוזר למה בכלל היא עלתה לארץ הרי יכלה להישאר שם ולשרת את "משמרות המהפכה"? – נ.כ.), הסבירה: "הבקשה לצאת עם הכותרת 'הפסקת אש עכשיו' היא שלי."
"התפתח בארגון סטנדרט כפול," טוען רועי ילין, "לא מאפשרים לומר שחמאס ביצע פשעים בלי להוסיף שככה ישראל טוענת. לעומת זאת, דיווחים מאל-ג'זירה או טענות של חמאס זכו לאמון מוחלט, כאילו לגביהם לא נדרשת בדיקה ומשנה זהירות."
מוז'גאן אבגינסז (אורלי נוי) ביקשה למחוק משפט לפיו "גם החמאס מחוייב לפעול על פי הוראות המשפט ההומניטרי הבינלאומי." "היו מיספר חברי צוות, חלקם בכירים, שהכחישו את אירועי האונס, הקטינו בהיקפם או טענו שאין מספיק הוכחות," אומר אחד מאנשי הארגון.
ב-24 באוקטובר הודיעו התחקירנים הפלסטינים בארגון על שביתת מחאה של יום, במחאה על כוונת הארגון לפרסם הודעה הקוראת להוציא את האזרחים ממעגל הלחימה שנפתחת עם מה שקרה ב-7 באוקטובר, "כאילו התאריך הזה יישאר בראשית ההודעות שלנו לנצח, למרות שגינינו והוקענו את מה שהתרחש ביום הזה," טענו.
ביקורת נוספת היתה על הקביעה ש"אין הצדקה לפשעי חמאס" ועל הטענה ש"על ישראל מוטלת החובה להגן על אזרחיה." הוויכוחים על גיבוש ההודעה נמשכו שלושה ימים, עד שנמצא נוסח מוסכם. ואז, ב-26 באוקטובר, ביקשה נוי להכניס עוד כמה שינויים, כמו מחיקת משפט כי "גם החמאס מחויב לפעול על פי הוראות המשפט ההומניטרי הבינלאומי."
לדברי מקור אחר, בחודשים שמאז פרוץ המלחמה הוא חש לעיתים כי בצלם הוא "ארגון לזכויות הפלסטינים ולא ארגון לזכויות האדם. נכון, הרבה שנים ההגנה היתה על הפלסטינים, אבל ב-7 באוקטובר היתה הפרת זכויות אדם חסרת תקדים, וקולגות משווים בין הזוועות ואומרים שהפעולות של ישראל חמורות יותר מאלו של חמאס. למה אי אפשר להגיד שכל אלה הפרות נוראיות של זכויות האדם?"
"אכן יש בארגון קרע מסוים בין יהודים לערבים, כפי שאפשר היה לצפות אחרי 7 באוקטובר," מודה בכיר בארגון. "חלק מהיהודים כאן מרגישים לא בנוח עם הניסיון 'להבין' את חמאס, לעשות קונטקסטואליציית-יתר למעשים שלהם."
מנכ"לית הארגון, האקטיביסטית הפרו-איסלמית, לשעבר מנהלת "שוברים שתיקה", יולי נובק, קבעה כי כי אירועי שבת ה-7 באוקטובר הם: "פעולת התנגדות או התקוממות נגד משטר האפרטהייד הישראלי" וגם הודיעה לאחרונה על הקפאת העבודה על דו"ח שנועד להתמקד בטבח באזרחי ישראל, והצטרפה ל מוז'גאן אבגינסז (אורלי נוי) בהתנגדות לכל תיקון.
ב-30 בדצמבר קיבל ילין הזמנה לשימוע לפני פיטורים, בין השאר בגלל "סירובך לבצע החלטת הנהלה בעניין פרסום הקריאה להפסקת אש." בשימוע, שנערך ב-18 בינואר, התמקדו יולי נובק ואבגינסז (אורלי נוי) בטענה שילין סירב לקבל את "ההיררכיה הארגונית" כלומר את מרותן, והכחישו כל רמז ל"פערים אידיאולוגיים." כעבור שבוע הוא פוטר.
השבוע הגיש ילין תביעה נגד ארגון בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים (הערבי והפרסי) לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, על פיטורים שלא כדין.
(אור קשתי, "טבח 7 באוקטובר קורע מבפנים את ארגון בצלם. זה נגמר בהדחה של בכיר", "אל-ארצ'",  20.3.24)
https://www.haaretz.co.il/magazine/2024-03-20/ty-article-magazine/.highlight/0000018e-5b8a-d830-a79e-fbdbf24a0000
אף ערבי לא פוטר. זה הרי ארגון זכויות הערבים והפרסים.
 
בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים (הערבי והפרסי) התביעה
במוקד התביעה עומדות יו"ר הנהלת הארגון מוז'גאן אבגינסז (אורלי נוי), והמנכ"לית יולי נובק, הנתבעות על ידי מנהל המחלקה הציבורית בארגון בשנים האחרונות, רועי ילין. ילין, תובע את הארגון במאות אלפי שקלים בגין פיטורין שלא כדין. זאת, לאחר שלטענתו פוטר עקב התנגדותו לפרסם קריאה להפסקת אש שלא כללה קריאה להגן על האזרחים משני הצדדים בעמוד האינסטגרם של הארגון, בהתאם למנדט שניתן לו.
לפי התביעה שהוגשה על ידי עורכת דין נאווה פינצ'וק, ילין טיפל במהלך עבודתו בארגון בצלם בשורה של משברים תקשורתיים חמורים שהיו עלולים לפגוע בארגון. כמו כן, קידם ילין בצורה טובה את החשיפה לארגון בתקשורת וברשתות החברתיות ועוד.
"האירועים יצרו ב'בצלם' זעזוע ומשבר עמוק," תואר בכתב התביעה, "נוצרו מתחים פנים ארגוניים קשים על רקע חילוקי דעות בין עובדים בארגון ביחס לאירועי אותו יום, לרבות תופעות מכאיבות של הכחשה או ניסיון להמעיט בחומרה ובהיקף הפשעים, באימה ובטרגדיה שחווים אזרחי ישראל, וכן בהתבטאויות פוגעניות כלפי עובדים עמיתים ובהם התובע."
עוד מתואר בכתב התביעה כי מחלקות שונות בארגון התקשו לתפקד, וכי כמה עובדים הודיעו על כוונתם לפרוש ויצאו לחופשה זמנית. גם מנכ"לית הארגון, יולי נובק, שהיתה בחופשת לידה, עזבה לתקופה ממושכת בחו"ל לאחר שחשה מאוימת במסגרת ההתקפות על הארגון ותפקידה בו. בתקופה זו, הודיעה נובק כי מוז'גאן אבגינסז (אורלי נוי) והנהלת הארגון ימלאו את מקומה.
("בכיר לשעבר ב'בצלם' טוען: 'פוטרתי כי לא הסכמתי לקריאה חד צדדית להפסקת אש.'")
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=841634&forum=scoops1
נאחל לרועי ילין הצלחה. אויבי ישראל כבר יממנו את דמי הפיצויים.
 
מי ראוי לייצג את ישראל באתיופיה? יהודי או נוצרי?
אברהם נגוסה, חבר כנסת לשעבר בליכוד, מונה ע"י הליכוד לתפקיד שגריר ישראל באתיופיה. המינוי עורר זעם בקרב "ביתא ישראל" המתנגדים למינויו. אברהם נגוסה עלה לארץ, והתנצר והפך למיסיונר נוצרי. ב-1981 נגוסה הזדהה כנוצרי החושש מפני הצורך להתגייר במכתב למיסיונר בשם רוג'ר קאולי – מייסד של ארגון בריטי בשם "מיסיון הכנסייה ליהודים", או CMJ – שעליו הוא חתום תחת הפטרון שלו, ביין, הוא כתב: "מכיוון שהפכתי לנוצרי, אף שאני ממוצא יהודי, הם לא כל כך דואגים לי," כתב נגוסה לקאולי ב-1981 ממרכז הקליטה עתלית, הפתוח רק לעולים או ליהודים המבקשים לעלות לארץ. באותו מכתב נגוסה הוסיף כי הוא שמע שמועה ש"בקרוב יבקשו מאיתנו להתגייר."
הוא הוסיף: "אני פוחד מזה מאוד. אני רוצה להישאר נוצרי." נגוסה חתם על מכתבים רבים עם התוספת: "Your son in Christ". נגוסה עזב את ישראל ב-1982 ונשלח על ידי ה־CMJ להכשרה בבריטניה ובהודו. הוא חתם על מכתב, שנכתב על נייר מכתבים של CMJ, לארגון סיוע גרמני בשם קינדרנוטהילפה (Kindernothilfte), שבו הבטיח כי ישוב לעבוד עבורו באתיופיה לאחר תקופת הכשרתו בהודו.
נגוסה, שב לארץ ב־1985 ואחר פעל רבות להעלות אתיופים נוצרים במני הפלאש מורה.
נגוסה נחשב לבעל ברית קרוב של השר דוד אמסלם, והוא תומך מרכזי של בנימין מיליקובסקי-נתניהו.
גלי העלייה של הפלאשמורה הנוצרים, נמשכים, והאחרון שבהם הגיע בשנה שעברה. בעקבות זאת זינק מיספרם של חברי הקהילה בארץ, וכעת הוא משתווה לזה של חברי ביתא ישראל.
"זה לא רק יוצר פילוג בקהילה אלא גם נוגע לקיימות שלה לטווח ארוך כקהילה יהודית," אומר איינאו פרדה סנבטו, עיתונאי יליד אתיופיה ופוליטיקאי שמרן המביע ביקורת כלפי נגוסה. "צאצאיהם של היהודים האתיופים שעזבו את אתיופיה כדי לא להתבולל נמצאים עכשיו בסכנת התבוללות בישראל בגלל כמה מבני הפלאשמורה," הוא אומר.
בניגוד לנוצרים שעולים מרוסיה המהגרים תחת חוק השבות שחל על יהודים ובני משפחתם. החוק הזה אינו חל על בני הפלאשמורה; הם עולים מכוח החלטת ממשלה, ורק אם הם מתחייבים לעבור גיור אורתודוקסי בפיקוח ממשלתי.
בני הפלאשמורה הראשונים שעלו לישראל הגיעו בעקבות לחץ מצד קרובי משפחתם מקהילת ביתא ישראל בארץ. כל גל של עולי פלאשמורה יצר עוד משפחות מפולגות וגרר לחצים נוספים, לרבות הפגנות מחאה מצד העולים החדשים שביקשו להביא לישראל קרובי משפחה, בכלל זאת ילדים והורים, שנשארו מאחור באתיופיה.
רבים, כמו נגוסה, האשימו את ישראל בגזענות, כאשר זו לא נענתה לדרישותיהם. סנבטו דוחה את ההאשמות הללו. "כשישראל לא רוצה להביא פלאשמורה, היא פועלת בהתאם למטרה שלה כמדינה יהודית," הוא אומר.
אלפי בני פלאשמורה מחכים לאישור הגירה לישראל באדיס אבבה ובגונדר,
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=834568&forum=scoops1
 
ומה חושבים על נגוסה האתיופים באתיופיה?
הממשל באדיס אבבה מעכב את אישור המינוי של נגוסה בגלל טענות נגדו שעודד את עליית הפלשמורה הנוצרים לישראל. ממשלת אתיופיה לא מאשרת את המינוי בטענה שנגוסה הוציא את דיבת המדינה האפריקנית לרעה. בעבר הוא אף היה מנוע כניסה אליה בשל פעילותו לעידוד עליית הפלשמורה.
לפי פרסומים בכלי תקשורת באתיופיה, מדובר על תקרית ישנה שבה נגוסה היה מעורב בפעילות לעידוד עלייה מאתיופיה, ובמקביל הואשם ששרף בקתה של יהודים, צילם את השריפה והפיץ את הסרטון בטענה שבאתיופיה יש אנטישמיות נגד יהודים. בעקבות התקרית, כך נכתב בתקשורת המקומית, נגוסה היה מנוע כניסה לאתיופיה כמה שנים. אין אימות משום מקור אם הפרסום נכון אבל זה מה שנטען כאמור בתקשורת המקומית.  
(אתיופיה נגד "האיש שהוציא את דיבתנו")
https://www.ynet.co.il/news/article/byptb7v0p
אז אנחנו חוזרים לשאלה ששאלנו בתחילה מי ראוי לייצג את ישראל באתיופיה? יהודי או נוצרי?
 
ישוחרר ברגותי! וימשיך לרצוח יהודים!
לאחר שישראל תפסה משלוח גדול של נשק שהוברח ע"י איראן ליו"ש, כך הגיבה הנהגת גדודי חללי אל-אקצא ביו״ש: "מה שראיתם בתמונות הוא רק חלק קטן ממה שיש לנו, ותראו בימים הקרובים מה נכנס כבר לתוך יהודה ושומרון. ישראל מבינה רק את שפת הדם והנשק, ואנו דוחקים בהמוני עמנו להמשיך ולהתנגד ולתמוך במתנגדים עד שהם יסחפו את ישראל מהאזור. זהו ג'יהאד לניצחון או מות קדושים."
(תגובת הנהגת של גדודי חללי אל-אקצא ביו״ש: מודיעה כי למרות שהנשק הוחרם בדרכו ליעד, הניסיונות ההברחה ימשכו עד שישראל תגורש):
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=842182&forum=scoops1
קשה להאמין איך המשיחיסטים בעלי ההזייה רואים במייסד ארגון הג'יהאד הזה של אש"פ, "השהידים של הקצה" (כתאאב שוהאדת אל-אקצה), הרוצח הסדרתי מרואן ברגותי – משיח שיש לשחרר מהכלא והוא יביא את השלום. אין סכנה גדולה יותר מהזיות משיחיות.
 
עמי דרור מראשי הפרוטסטנטים:
יש אופטימיות ארה"ב השתלטה על ישראל
עמי דרור, מראשי הנהגת הפרוטסטנטים הסביר בשיחה לפעילים יהודים בברזיל כי הוא חש "אופטימי" למדי. והסיבה היא משום שלדבריו, ארה"ב הפקיעה את השליטה של ממשלת ישראל במלחמה מול חמאס בעזה ועכשיו "האמריקאים מנהלים את העניינים.
"לממשלת ישראל לא תהיה אפשרות לסרב לאמריקאים וכל התנגדות תגרור סנקציות קשות מה שיוביל בסופו של דבר להתמוטטות ממשלת הימין."
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=842169&forum=scoops1
לא יאומן כיצד פרוטסטנטים הלוקים במחלת הנפש "ביביפוביה" מוכנים לוותר על עצמאות מדינת ישראל ולפגוע בעצמם ובלבד שביבי יפגע.
 
הטעות הגדולה של בנימין מיליקובסקי-נתניהו
איך היה צריך להגיב להחלטת מועצת הביטחון?
מועצת הביטחון של האו"ם קיבלה החלטה שהיא בגדר המלצה להפסקת אש הומניטרית מיידית במהלך חודש הרמדאן, שיסתיים בעוד כשבועיים, ול"שחרור מיידי וללא-תנאי" של החטופים. 14 מדינות תמכו בהצעת ההחלטה, ארצות הברית נמנעה, כיוון שאין בה גינוי לחמאס – אך לא הטילה וטו,
החלטת מועצת הביטחון של האו"ם לא עברה במסגרת סעיף 7, לכן היא לא מחייבת ואין לה משמעות מיידית. עם זאת, עלולות להיות לה השלכות מדאיגות מבחינת ישראל. החשש הוא כי המשך הלחימה כעת יוביל לשיח בקהילה הבינלאומית על הפרת החלטה של מועצת הביטחון להפסקת אש עם חמאס, ואילו מהצד השני לא יופעל לחץ על ארגון הטרור. כמו כן, העובדה שסביר שישראל לא תכבד את ההחלטה מחזקת את הטיעונים העומדים נגד המדינה בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) ובבית הדין הבינלאומי הפלילי (ICC) – ומחמירה את המצב.
ארגון החמאס כמובן הביע את שמחתו על קבלת ההחלטה.
כדי להביע את התנגדות ישראל להחלטה נקט בנימין מילקובסקי-נתניהו בתגובה ילדותית. איים עוד לפני ההחלטה כי אם ארה"ב לא תטיל וטו הוא לא ישלח לארה"ב את רון דרמר, וצחי שטראוסברג-הנגבי לדון על חיסול החמאס והג'יהאד ברפיח, ומימש את איומו.
יכול היה להביע את התנגדותו בצורה חכמה יותר ולהשיג יתרון לישראל בדעת הקהל העולמית. ודימוי חיובי לעצמו בארה"ב. בהינתן שההחלטה המאוד גרועה כבר התקבלה ניתן היה להוציא מהלימון לימונדה. אגב עדיין לא מאוחר.
מה צריך היה מיליקובסקי-נתניהו לומר?
"אני מברך על החלטת מועצת הביטחון להפסקת אש במהלך חודש הרמדאן, ושחרור החטופים. ונענה להחלטה. לכן ישראל תקיים הפסקת אש הומניטארית של שבועיים עד סוף הרמדאן שבמהלכם ישוחררו כל החטופים. במידה והחמאס לא ישחרר את החטופים תמשיך ישראל את המלחמה בחמאס עד לחיסולו הסופי."
כך מועבר נטל ההוכחה והאשמה לחמאס. וממילא המלחמה בחמאס נמשכת.
הפרשנים הביבילוגים טוענים כי מיליקובסקי-נתניהו מעצים את הריב עם ארה"ב כדי לרצות את הבייס שלו. אבל זה נראה לא הגיוני. כי הרי גם הביביסטים הלוקים במחלת הנפש הביביפיליה היו מרוצים יותר אם דימויו האישי בארה"ב ובעולם היה מתחזק, ובלבד כמובן שלא יפגע באינטרסים ישראליים. משלא עשה כן הסיכון הוא שתוצאת מצעד האיוולת שלו תהיה ע"פ האימרה היהודית עם מוסר ההשכל: "פוילע פיש גיגעסן, א שמיץ באקומען, און פון א שטאט ארויס געטריבן!" "גם אכל דגים באושים, גם חטף מלקות וגם גורש מהעיר!"
 
ממרדכי אנילביץ' לבנימין גנץ
בנימין גנץ נולד במושב הדתי של "העובד הדתי" "כפר אחים", על שמם של האחים אפרים וצבי גובר, בניהם של מרדכי ורבקה גובר מהמושב הסמוך כפר ורבורג, שנפלו במלחמת העצמאות. הוא למד בבית הספר הממלכתי-דתי שפיר ובישיבה התיכונית אור עציון, ובניגוד למקובל שקיים בארץ תהליך של הדתה הוא דווקא התפקר, והנה התבשרנו לאחרונה כי התקבל לקיבוץ יד מרדכי. אמנם לא כחבר אלא כתושב.
מייצ'סלב בגון-מנחם בגין תמיד התנאה שבנערותו היה בשומר הצעיר ובבגרותו עבר לבית"ר, והנה בנימין גנץ בא בזקנתו לשומר הצעיר. נכון הוא בא לגור בקיבוץ בגין טרגדיה אישית, אבל בכל זאת הוא מעתה קיבוצניק. הנה הוא מעמיס אוכל בחדר האוכל בקיבוץ:
https://celebs.walla.co.il/item/3643914
יד מרדכי הוא אמנם כבר קיבוץ מופרט, אך שומר עדיין על מסורת חדר האוכל.
אל תבינו לא נכון. גנץ שגדל כילד דתי במושב של הציונות הדתית ועכשיו עבר לקיבוץ של השומר הצעיר. לא בא מאידיאולוגיה. מאיר ולד-יערי רצה להחליף את משה רבנו ובמקום עשרת הדיברות שניתנו בסיני, הוא ניסח את עשרת הדברות של "השומר הצעיר". בנימין גנץ מן הסתם אינו מקיים כבר את עשרת הדיברות מאז שהתפקר, אבל ספק אם הוא בכלל יודע מהן עשרת הדברות של השומר הצעיר שניסח מאיר ולד-יערי. אבל בכל זאת הוא התקרב לאידיאולוגיה של השומר הצעיר. הוא למשל טירפד את סיפוח שטח סי ובקעת הירדן,  והתבטא כי במזרח ירושלים צריכה להיות בירה הפלשתינאית.
מרדכי אנילביץ מפקד מרד גטו ורשה שהקיבוץ נקרא על שמו התאבד בגטו. (כשהיינו ילדים ונסענו ללוחמי הגטאות ושמענו את סגנו אנטק צוקרמן לא סיפרו לנו שהוא התאבד, אלא שמת בגבורה בלחימה נגד הגרמנים), השאלה האם בנימין גנץ ידע עכשיו לפלס את דרכו הפוליטית בהצלחה ולא להגיע להתאבדות פוליטית.
 
הבאנאליות של השיעמום
לאחר שהבמאי הבריטי-יהודי ג'ונתן גלייזר רקד "מה יפית" לשונאי ישראל ומכר אותנו כשאמר ש"ישראל משתמשת בשואה כדי להצדיק את הכיבוש," והרוויח מיליונים מהשואה בעצמו, הלכתי לראות את סרטו "אזור עניין". אכן אזור מעניין, אבל סרט משעמם.
https://e.walla.co.il/item/3649736
בסרט מוצגת משפחת רודולף הס, מפקד מחנה ההשמדה אושוויץ, שגרה ליד חומות המחנה. לא רואים מוות, קצת צעקות כאב, ועשן קרמטורום ברקע. המשפחה מנהלת חיי רווחה עם משרתים פולניים. פראו הס מאושרת בחייה. על חיים כאלו היא חלמה מילדות. היא נהנית מפרווה שנלקחה מאישה יהודייה שהושמדה, ומבגדים אחרים, ואפילו מצאה יהלום מוסתר של אחד היהודים הפקחיים לדבריה. אימא שלה באה לביקור ושואלת האם היהודייה שאצלה עבדה בניקיון כבר הושמדה? והביעה צער על שלא הצליחה לקנות במכרז את הווילונות שלה שמאוד אהבה.
רודולף הס מתגלה כבעל טוב, וכאבא טוב הדואג ומפנק את ילדיו, ומספר לבתו תמיד סיפור לפני השינה. אחרי עשר דקות הכול מובן ונעשה משעמם. אפשר היה להציג את כל הרעיון בסרטון קצר של עשר דקות. דווקא מעניין היה לראות את סופו של הס וגורל המשפחה לאחר חיסול אושוויץ שאינם בסרט. הסרט מסתיים בתמונת עובדי ניקיון ממוזיאון אושוויץ כיום. באנאלי.
המבקרים טוענים שהסרט משקף את הטיעון השקרי של חנה ארנדט על "הבנאליות של הרוע" אבל הרוע של אייכמן לא היה באנאלי, אלא מפלצתי, וכך גם הרוע של רודולף הס. העובדה ששניהם היו בעלים טובים ואבות דואגים לילדיהם, רק מבליטה את הרוע המפלצתי שלהם כלפי יהודים, פולנים, רוסים, וגרמנים מתנגדי המשטר. שום באנאליות של רוע אבל בהחלט באנאליות של שעמום.
 
עקיבא אנגלרד-אלדר הפרזנטור של ג'יבריל רג'וב
מה צריך להיות האנטי-דוט נגד שניהם?
מאז שששוקן, נבזלין, ובומשטיין-בן החזירו מהפנסיה לעיתונם את האקטיביסט הפרו-איסלמי, עקיבא אנגלרד-אלדר, הוא שובר שיאים חדשים. כתומך בפשיזם האיסלמו-נאצי-ג'יהאדיסטי של החמאס והג'יהאד, הוא אומר:
"הגיע הזמן לנסות אנטידוט לרעל הקטלני (של ישראל ולא של החמאס). שנחל הצלחה בהדברת מחלת העליונות הלבנה. אני מתכוון לחרם הספורטיבי על דרום אפריקה. הדחתה ב-1962 מהמשחקים האולימפיים, בצד סנקציות כלכליות ותרבותיות, החישה את קיצו של משטר האפרטהייד. הסרת דגל ישראל מהאולימפיאדה בפריז תכאיב ליהודים רבים בישראל, אך כדי להציל את החולה צריך לפעמים לכרות את האיבר הנגוע. החלפת השלטון היא צעד מציל חיים."
(עקיבא אלדר, "לסלק את ישראל מהאולימפיאדה", "אל-ארצ'", 27.3.24)
https://www.haaretz.co.il/opinions/2024-03-27/ty-article-opinion/.premium/0000018e-7acb-de80-a78f-7beb91c80000
אנגלרד-אלדר נאבק למען למען ניצחון החמאס אפילו יותר מאוייב החמאס ג'יבריל רג'וב שפועל שנים לסילוק ישראל מכל ארגוני הספורט בעולם ומייחל להשמידה בפצצת אטום, שעתה משמש לו אנגלרד-אלדר כפרזנטור.
בזמנו סיפקה ישראל אנטידוט לח'אלד עבד א-רחים אסמאעיל עבד אל-קאדר משעל לאחר שנתפסו סוכני המוסד שהרעילו אותו, וחייו ניצלו. לאחר מכן הגיע משעל, לביקור בעזה, ובנאום שנשא בעצרת המונים לציון 25 שנים לייסוד חמאס, אמר:
"פלסטין היא שלנו, מהים ועד הנהר, ומהצפון ועד הדרום. פלסטין היא ערבית ואסלאמית. לא נכיר בכיבוש הציוני ואין לגיטימציה לישראל ולכיבוש." 
כבר ביוני 2002, הציע משעל להכין ולאמן ילדים לפעולות התאבדות נגד אנגלרד-אלדר היהודי למרות היותו הפרזנטור של רג'וב.
עכשיו נשאלת רק השאלה באיזה אנטי-דוט צריך להשתמש נגד עקיבא אנגלרד-אלדר הפרזנטור של ג'יבריל רג'וב, שבניגוד אליו, שנאבק רק לחיסול ישראל, הוא נאבק למען הצלת החמאס ושיקומו דבר שאפילו לשיטתו לא יאפשר הקמת מדינה אש"פית כלשהי.
לרעל חזק צריך אנטי-דוט חזק. 
 
הבה נלך כצאן לטבח!
מעל 20 מרצים ממוסדות אקדמיה ישראלים חתמו על עצומה המופנית לביידן ובו קריאה לאמברגו נשק וכסף על ישראל. לדברי החותמים ישראל מבצעת ג'נוסייד (רצח עם) ברצועת עזה. במכתב נטען, כי ארה"ב הופכת להיות שותפה לרצח העם שמבצעת ישראל בקרב הפלשתינים.
"אנו, האקדמאים והתומכים החתומים מטה, קוראים לארה"ב להפסיק לאלתר את העברת כל הנשק ההתקפי והכספים הנלווים לישראל. בית הדין הבינלאומי לצדק מצא ברוב מוחץ כי הטענות של דרום אפריקה – על כך שישראל עוסקת ברצח עם – סבירות. למרות שבית המשפט הורה על צעדים זמניים, ההרג והרעב של תושבי עזה החמירו באופן אקספוננציאלי," הוסיפו במכתב.
"ארה"ב," נכתב בעצומה, "היא צד לאמנת רצח העם, וחבה לקהילה הבינלאומית את החובה למנוע את הפשע הנתעב הזה. כאשר ארה"ב ממשיכה לשלוח נשק לישראל, במיוחד לאחר הצעדים הזמניים של ה-icj, היא מפרה את ההתחייבויות הללו. הנשיא ביידן, אל תיתן לארצות הברית להיכנס להיסטוריה כמי שמאפשרת רצח עם."
ואלה שמות  המרצים:
אוניברסיטת תל אביב: פרופ' רפאל גרינברג, פרופ' אפרים דוידי, פרופ' אבנר בן עמוס, פרופ' רון ברקאי, פרופ' גדעון פרוידנטל.
האוניברסיטה העברית ירושלים: פרופ' לי מרדכי, פרופ' פרסטון לרנר, מאיה רוזנפלד, פרופ' מלאת טריינין.
אוניברסיטת חיפה: פרופ' רמזי סולימן, פרופ' אבנר גלעדי, פרופ' איילת בן ישי, פרופ' זוהר אביתר, פרופ' טלי ביתן, פרופ' יובל יונאי.
 אוניברסיטת בן גוריון: אורי מור, יצחק נבו.
האוניברסיטה הפתוחה: ערן פישר.
מכון ון ליר: אבירם צורף.
מכללת ספיר: רגב נתנזון.
בית ברל: אריאלה שדמי.
בצלאל: שרון כהן.
בית צבי: אנג'לה גודפרי גולדסטיין.
https://twitter.com/IshayFridman/status/1772550494696669343
 
במקום מַרְצִים יש לשנות את תוארם למְרַצִּים, מְרַצִּים את האוייב. דואגים שלא יהיה נשק להגן עליהם (ועלינו) וקוראים הבה נלך כצאן לטבח ע"י חיילי הנוח'בה שיאנסו וירצחו אותנו, ובלבד שניחשב בעינינו צדיקים.
 אם אין סעיף בחוק המטפל בהם בעת מלחמה על הסטודנטים להחרימם.
יש לציין כי הסכנה בהחלט קיימת. ארה"ב, שהצביעה בעד החלטת החלוקה ב-1947, נסוגה מתמיכתה בהקמת מדינה יהודית וניסתה למנוע אותה, ומשהוכרזה המדינה הנשיא טרומן הכריז על אמברגו נשק על ישראל. זה בהחלט יכול לקרות שנית.
למזלה של ישראל אז הציל אותנו מכלייה סטלין שסיפק לנו נשק, מה שפוטין לא יעשה היום.
נעמן כהן
 
אהוד: אבל אולי שווה בכל זאת לפנות שוב לצ'כיה, שסיפקה לנו את הנשק שובר-השיוויון במלחמת 48'? אולי עדיין יש להם תעשיית נשק רצינית, והם הלא תומכים בנו בנאמנות בפורומים בין-לאומיים. אולי בזכות קאפקא.