כתב "אל-ארצ'", אורי הורוביץ-משגב, הוא דוגמה טובה לשכפולים הרבים בארץ של קרל פיליפ גוטפריד פון קלאוזביץ, אבי תורת הלחימה.
"צאו מההלם, זאת המלחמה הכושלת בתולדות ישראל!" קורא משגב, "מלחמת נתניהו היא המלחמה הכושלת בתולדות ישראל. כמעט חצי שנה חלפה. ישראל מוכה, מורתעת, מבודדת, מצורעת, עוד מעט פושטת רגל. מסוכסכת עד צוואר עם אמריקה והטובות שבחברותיה. חסרת תקווה, חזון, אופק. תודה, ביבי. אתה הפושע הגדול בתולדות העם היהודי ומדינתו."
(אורי משגב, "צאו מההלם, זאת המלחמה הכושלת בתולדות ישראל", "אל-ארצ'", 28.3.24)
https://www.haaretz.co.il/opinions/2024-03-28/ty-article-opinion/.highlight/0000018e-8048-d9a3-afcf-f77c503a0000
למזלנו לאורי משגב פון קלאוזביץ יש פתרון ל"מלחמת נתניהו": "אחרי מכה אווירית וארטילרית אפשר להניע במקביל שניים או שלושה מאמצים קרקעיים מהירים ממזרח למערב, להרוג כמה שיותר שהידים בעיני עצמם ומשפחותיהם, להגיע לעסקת שבויים וחטופים כוללת ולהתייצב מחדש על הגבול, תוך כדי העברת הרצועה לניהול משותף של המערב והציר הערבי המתון, על בסיס אש"ף והרשות הפלסטינית בגדה, שהכירו מזמן במדינת ישראל ובקיומה."
 הבנתם? פשוט תוכנית גאונית, אסטרטג גאון, אבל הבעייה שאורי משגב פון קלאוזביץ אינו מסביר היא איך ניתן לסגת מעזה, להעביר את השלטון בעזה לידי אש"פ (שאגב לא מכיר בישראל כמדינה יהודית) בשעה שלא הבסת את החמאס, והוא פשוט יזרוק את אנשי אש"פ בעזה מהגגות, כפי שעשה בעבר? האם צה"ל יכול לצאת מעזה בלי להביס את החמאס, ובד בבד להגן על אש"פ מפני החמאס כמו שהוא עושה ביו"ש?
אין סכנה גדולה יותר ממשיחיות נבובה כמו זו של אורי משגב פון קלאוזביץ.
ההסבר פשוט. ל"אסטרטג" המשיחי אורי משגב פון קלאוזביץ האויב אינו החמאס, אלא נתניהו ולדבריו אותו יש להביס, ולא את החמאס.
 
טאנאטוס
בדיחה? אולי לא. משום מה האסטרטג אורי משגב פון קלאוזביץ בחר להופיע ברשת x (לשעבר טוויטר) בניק:
the little prince Uri Misgav
יש בזה משהו פרוידיאני. תסביך הטאנאטוס. בהנחה שהנסיך הקטן בספרו של אנטואן דה סנט-אקזופרי מאס בחיו והתאבד, כך בתת מודע שלו שואף אורי משגב פון קלאוזביץ להביא לסופה של ישראל ושלו. ואולי זו סתם פסיכולוגיה בגרוש, והוא אפילו לא קרא את הספר.
 
ואלה שמות בני ישראל
שנתיים שלמות של כאב וגעגוע
נפקוד את קברו ביום שישי 5.4.24 בבית העלמין בקיסריה – איתן ורטהיימר ז"ל
אביו סטף ורטהיימר
אשתו אריאלה ורטהיימר
ילדיו אסף ומיכל, סיוון ועודד, מאיה ואסף, דניאל ודנה, גיא
אחיותיו ואחיו: אירית, רותי ויפתח
נכדיו אן בן אלבי, אל, גור, ואסיה
 
דור ראשון בארץ שם גרמני.
דור ראשון ילידי הארץ שמות עבריים
דור שני ילידי הארץ שמות עבריים
דור שלישי שמות לועזיים.
מה זה אומר על החברה הישראלית ועל התרבות היהודית-עברית?
 
צה"ל משתמש בטכנולוגיות זיהוי פנים כדי לאתר אנשי חמאס וחטופים ברצועת עזה. האם המשטינה שירה פרנקל היא מהדורה חדשה של המרגלת ענת קם?
"צה"ל השתמש בחודשים האחרונים בטכנולוגיות לזיהוי פנים בעזה, בניסיון לאתר חשודים בטרור ואף חטופים בתוך ההמון שנע מצפון הרצועה לדרומה, כך לדברי קציני מודיעין, בכירים בצה"ל וחיילים מהשורה. שמסרו מידע מסווג בעילום שם לשירה פרנקל, כתבת 'ניו יורק טיימס', וסיפרו כיצד השתמשה יחידת 8200 באגף המודיעין באפליקציה של חברת 'קורסייט' הישראלית ואף בשירות 'גוגל תמונות' החינמי, בניסיון לזהות בין התושבים הן מבוקשים פלסטינים החשודים בקשר עם ארגוני טרור בעזה. והן חטופים ישראלים. בלא ידיעתם ובלי שהסכימו לכך...
"אחד הקצינים שמסרו את המידע הודה כי היו מקרים שבהם סומנו בטעות אזרחים בתור מבוקשים. שלושה מהקצינים אמרו כי הם הסכימו לחלוק פרטים בעניין בשל חששם כי השימוש במערכת זו אינו ניצול ראוי של הזמן ושל המשאבים שיש לישראל...
"בדובר צה"ל סירבו להשיב על שאלות בנוגע לפעילות בעזה. בתגובה שנמסרה לניו יורק טיימס נכתב כי הצבא 'מבצע את פעולות האבטחה והמודיעין הנדרשות, תוך מאמצים משמעותיים למזער את הנזק לאזרחים בלתי מעורבים.' ועוד נכתב: 'כמובן שאיננו יכולים להתייחס ליכולות מבצעיות ומודיעיניות בהקשר זה.'"
(שירה פרנקל, "צה"ל משתמש בטכנולוגיות זיהוי פנים כדי לאתר אנשי חמאס וחטופים ברצועת עזה", "אל-ארצ'", 27.3.24)
https://www.haaretz.co.il/news/politics/2024-03-27/ty-article/.premium/0000018e-8124-ddea-a1de-832ec5aa0000
שירה פרנקל היא משטינה ותיקה על ישראל. היא כבר השטינה על ישראל ב"עופרת יצוקה" שהיא משתמשת בעזה בזרחן.
https://www.news1.co.il/Archive/003-D-37247-00.html
הפעם היא ממשיכה להשטין תוך פרסום מידע מודיעיני צה"לי פנימי.
פרסום מידע מסווג בנימוקים פוליטיים של עיתונאית מזכיר את המקרה של המרגלת ענת קם שפירסמה מידע סודי הודתה והורשעה, במסגרת עסקת טיעון, בעבירות של ריגול חמור ומסירת ידיעה סודית ללא היתר מטעמיים אידיאולוגיים, ונשאה עונש שנתיים מאסר בפועל. (ולאחר איום בתביעה נגד עמוס שוקן זכתה במשרת פובליציסטית בעיתונו).
https://he.wikipedia.org/wiki/ענת_קם
על השב"כ לחקור מיהם הקצינים והחיילים במודיעין שמסרו את המידע המסווג לשירה פרנקל ולהעמידם לדין. האם השב"כ מסוגל לעשות זאת?
 
אין בפתח תקווה חפים מפשע
בדומה לחמאס המתייחס לכל החטופים מעל גיל 18 כאל "חיילים ציונים", בין שמדובר בסטודנט להנדסת חשמל בן 25, או באחות וטרינרית בת 31. כפי שהגדיר זאת סאלח אל-עארורי, בכיר חמאס שחוסל: "כל האסירים שנותרו בידינו הם חיילים וחיילים לשעבר."
אשר לחטופים הקשישים, אנשים חולים שחלקם כבר חצו את גיל 80, אל-עארורי הבהיר שהם אינם בגדר אזרחים כי "הם שירתו בצבא וחלקם עדיין במילואים," כך גם הישראלים. כותב/ת יוענה גונן. "ראייה מעוותת של חיים אזרחיים, שהגיוני למצוא אצל ארגון טרור. נמצאת אצל ישראלים הנמסים בעונג חמאסי בשיר 'גיבורי על' של להקת 'התקווה 6'." כותב/ת יוענה גונן בעיתון "הארץ",  "השיר הזה, מציג את ישראל כמדינה שאין בה אזרחים — רק חיילים בחופשה: 'עורכת הדין היא קמב"צית,' 'אחיה איש הייטק בכיר, עכשיו הוא צלף על גגות ברצועה,' 'מנהלת הסניף הקשוחה של הבנק היא סמג"ד ביהודה ושומרון,' ו'דורון הוא בעל חנות צעצועים, עכשיו הוא מ"פ בשריון.' המציאות האיומה הזאת, קובע הפזמון, היא למעשה משאת נפש מופלאה: "נכון כולם נראים פה רגילים, אבל / אנחנו עם של גיבורי על / בכל אחד תמיד מסתתר חייל."
(שיר התקווה 6)
https://twitter.com/RackMada/status/1771770774652702839
"אין פלא," מסביר/ה יוענה גונן, "שהשיר מצליח כל כך ואהוב בימים אלה ("איזה קסם," כתב עליו השבוע העיתונאי בן כספית ב־X). הרי הוא ייצוג מזוקק של ישראל העכשווית: מיליטריסטית עד לשד עצמותיה, עיוורת לכוחנותה, עוטפת כל זוועה במתקתקות קיטשית מבחילה ושקועה בטפיחה עצמית על השכם בעודה מתנתקת מהעולם השפוי. 'גיבורי על' מעלה על נס חברה פשיסטית: מדינה שבה כולם מגויסים. 'התקווה 6' חוגגת את ישראל כמדינת קסרקטין, שכל תושביה חיילים סמויים. ההשקפה הזאת." מסכם/ת יוענה גונן, "שישראלים רבים שותפים לה כעת, איננה חזון מחמם לב, אלא פסגת השאיפות של חמאס. או, בפרפרזה על ביטוי נפוץ בימינו: אין בפתח תקוה חפים מפשע."
(יוענה גונן, "אין בפתח תקוה חפים מפשע", "אל-ארצ'", 28.3.24)
https://www.haaretz.co.il/opinions/2024-03-28/ty-article-opinion/.highlight/0000018e-80a1-dc24-a9be-e1fd81340000
הבנתם? לפי הפיליסטיני/ת הנבער/ת מדעת יוענה גונן שאיפת החמאס היא שישראל תהיה מדינת קסרקטין שבה כולם מגוייסים, ולא מדינה שבה ישתמטו כולם מהצבא והחמאס יוכל בקלות לרצוח את כל אזרחיה ע"פ דברי מוחמד כמחוייב באמנתו... הרי לפי החמאס כמובן שאין בפתח תקווה חפים מפשע.  את כל היהודים שחיים בה יש לרצוח לפי דברי מוחמד כתנאי לגאולה, בלי קשר אם חיילים הם אם לאו. לכן מבחינת פתח תקווה ולא מבחינת החמאס עדיף שיהיו מגויסים כדי להגן על עצמם.
מכיוון שהיהודים הציונים ראב ושטממפר מייסדי פתח תקווה הם קולוניאליסטים גזענים יש להורגם על כל צאצאיהם, וכל ותושבי עירם. הרי אין בפתח תקוה חפים מפשע.
זו פשוט תעמולת חינם לחמאס. מעניין כמה משלמים על זה שוקן, נבזלין, ובומשטיין-בן?
 
האם האוניברסיטה העברית הופכת לאוניברסיטת אל-קודס?
יש לפטר מיידית את אשר כהן נשיא האוניברסיטה
ואת הרקטור תמיר שפר
אחרי שחמאס התנאו בצילומיהם על השתתפות עובדים סוציאליים של אונר"א במעשי הטבח שביצעו. פרופסור נדירה שלהוב-קיבורקיאן – מרצה מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית אמרה: "את הציונות צריך למגר! זו מכונת הרג. הם ישתמשו בכל שקר. הם התחילו בתינוקות המשיכו באונס הם ישתמשו בכל שקר. עם מיליון שקרים. היה אונס ב-7 לאוקטובר? ישראל תמיד משקרת."
https://x.com/Now14Israel/status/1767247378392719484?t=uSNdV_bM10is3y7Xr0exAg&s=03)
והוסיפה: "אני שמחה שיהודים מפחדים כשאני מדברת ערבית לידם. מגיע להם לפחד על מה שהם מעוללים לפלסטינים."
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=840557&forum=scoops1
לאחר דבריה היא הושעתה מהוראה. במכתב שפירסמו עם השעייתה נימקו הנשיא אשר כהן, והרקטור תמיר שפר, את החלטתם, וכתבו כי המרצה "ממשיכה ליהנות מהמוניטין של המוסד המפואר שלנו, תוך שהיא מביישת אותנו ברמה הישראלית והבינלאומית." השניים הוסיפו כי "ההתבטאויות שלה לוקחות את חופש הביטוי והחופש האקדמי לקצה ועושות בו שימוש ציני, עד כדי שיסוע והסתה." בהצהרה שפירסמה האוניברסיטה נכתב עוד כי מטרת ההשעייה היא "לשמור על אקלים בטוח בקמפוס לטובת הסטודנטים והסטודנטיות."
שלהוב-קיבורקיאן הושעתה מהוראה בשני בתי הספר שבהם היא מלמדת – עבודה סוציאלית ומשפטים. ראשית נמסר כי השעייתה תהיה בתוקף עד תום הסמסטר, שחל כמה ימים לאחר מכן. אולם לאחר מכן הודיע דיקן בית הספר לעבודה סוציאלית, פרופ' אשר בן אריה, במכתב לסגל בית הספר, כי אין בכוונתו להחזירה להוראה בסמסטר הבא, אלא אם תבהיר כי לא התכוונה להכחיש את הפגיעות המיניות ואת האלימות הברוטאלית בטבח. במכתבו כתב בן אריה כי החלטתו לא נובעת מהאמירות הפוליטיות של שלהוב-קיבורקיאן אלא מ"מרכיב אחד מרכזי – הכחשת מקרי האונס והרצח של אזרחים, נשים וילדים ב-7 באוקטובר, בניגוד מוחלט לערכי מקצוע העבודה הסוציאלית, המחייבים את כולנו לעמוד לצד הקורבנות."
לאחר שיחת ההבהרה שנערכה בין שלהוב-קיבורקיאן לבין רקטור האוניברסיטה, פרופ' תמיר שפר, בה הבהירה שלהוב-קיבורקיאן שהיא אינה מטילה ספק בכך שאירעו פגיעות מיניות במתקפת חמאס ב-7 באוקטובר.הודיעה האוניברסיטה כי שלהוב-קיבורקיאן תחזור ללמד גם בבית הספר לעבודה סוציאלית.
(שירה קדרי-עובדיה, "האוניברסיטה העברית: המרצה שהכחישה שהיו פגיעות מיניות בטבח חזרה בה – והשעייתה תבוטל", "אל-ארצ'", 27.3.24)
https://www.haaretz.co.il/news/education/2024-03-27/ty-article/.premium/0000018e-80dd-d49b-a3bf-f4df5a8a0000
הבנתם? עצם ההשעייה שלה היתה עקב אי אמונתה שנשים יהודיות נאנסו, ולא בשל אמונתה שאת הציונות צריך לבטל, כלומר לחסל את המדינה, ואיתה את האוניברסיטה הציונית "האוניברסיטה העברית".
הקמת האוניברסיטה העברית בארץ ישראל הייה חלק מהחזון הציוני, בקונגרס הציוני הראשון שנערך בבזל בשנת 1897, התקיים דיון על רעיון הקמת האוניברסיטה, בעקבות הצעתו של צבי הרמן שפירא.
במרץ 1914 רכש המשרד הארץ ישראלי את האחוזה של סר ג'ון גריי היל ואשתו קרוליין אמילי גריי היל על פסגת הר הצופים. ב-24 ביולי 1918, נערך בהר הצופים טקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטה העברית בירושלים, בהשתתפות הגנרל אלנבי, זאב ז'בוטינסקי וד"ר חיים ויצמן, שנאם את הנאום המרכזי. בטקס נכחו קרוב ל-6,000 אורחים. הונחו 13 אבני יסוד באוהל גדול מקושט פרחים: ויצמן (שהוסע אל הטקס במכוניתו של אלנבי) הניח אבן "בשם הציונות" ואבן נוספת "בשם הצבא העברי" (אם כי אלנבי סירב להתיר לחיילי הגדוד העברי להשתתף בטקס). יחד עם רבני ירושלים, הניחו המופתי של ירושלים והבישוף האנגליקני אבן יסוד "בשם ירושלים". יתר האבנים ייצגו את הברון רוטשילד ואת י"ל גולדברג, שתרם את הכסף לרכישת המגרש, ואת העיר יפו ואת המושבות החקלאיות, את ועד החינוך והמורים, את האקדמאים והסופרים, את האומנים, את הפועלים ואת הדור הבא, שיוצג על ידי כמה עשרות ילדים. בסוף הטקס שרו סביב שורת האבנים את "התקווה" ואת "אל מלך נצור".
בראשית 1923 ביקר אלברט איינשטיין בארץ ישראל, ביקור שנועד לסייע לחיים ויצמן לקדם את הקמת האוניברסיטה העברית. באחד החדרים של הבית היחיד שעמד לרשות האוניברסיטה על הר הצופים, השמיע איינשטיין הרצאה בצרפתית על תורת היחסות. בפתח דבריו קרא כמה מילים בעברית.
חלק מהשטח על הר הצופים שעליו נבנתה האוניברסיטה, נמכר בשנת 1924 על ידי ראע'ב נשאשיבי. לקראת טקס הפתיחה, הכריזו ערביי ארץ ישראל שביתה כללית. בשכונות ובערים הערביות ננעלו החנויות ועל הבתים הונפו במחאה דגלים שחורים.
ב-1 באפריל 1925  נערך טקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית באמפיתיאטרון שנבנה בהר הצופים. בטקס נאמו הלורד בלפור, חיים ויצמן, הרב קוק, הרברט סמואל וחיים נחמן ביאליק.
חיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית היה היושב ראש הראשון של חבר-הנאמנים, המוסד המנהל העליון של האוניברסיטה, וכן השתתפו בו גדולי הדור וביניהם אלברט איינשטיין, זיגמונד פרויד ומרטין בובר. חבר-הנאמנים בחר בד"ר יהודה לייב מאגנס לתפקיד קנצלר (נגיד) האוניברסיטה, התואר לבעל סמכויות בתחום האקדמי וגם בתחום המנהלי, מעין שילוב של מנכ"ל, רקטור ונשיא, תפקיד שבו החזיק עשר שנים, עד שפוצל ומאגנס מונה לנשיא האוניברסיטה.
והנה עתה ב-2024 מאה שנה מאוחר יותר, נשיא האוניברסיטה העברית הציונית, פרופסור לפסיכולוגיה אשר כהן, בן למשפחה חרדית ליפקין מחברון שהתפקר ונשוי לגרמנייה, ורקטור האוניברסיטה פרופסור תמיר שפר מדען המדינה, המתנאה כחוקר תקשורת פוליטית, מקבלים לעבודה אישה המצהירה כי יש לבטל, קרי לחסל את האוניברסיטה העברית הציונית, ואת המדינה הציונית, ולהקים במקומה את אוניברסיטת "אל-קודס".
את מי בכלל מעניין אם הגזענית נדירה שלהוב-קיבורקיאן מטילה ספק או לא מטילה ספק אם נאנסו נשים יהודיות (היא אגב לא חזרה בה בערבית). אותם פרופסורים מכובדים היו צריכים להתעניין יותר מכל במה היא מאמינה, ואם היא מאמינה בחיסול האוניברסיטה הציונית כי אז יש לסלקה דחוף מהאוניברסיטה. אם הנשיא אשר כהן  והרקטור תמיר שפר חושבים שדיבור על ביטול הציונות שומר כדבריהם "על אקלים בטוח בקמפוס לטובת הסטודנטים והסטודנטיות," יש לפטרם ומהר ככל האפשר. נשיא כזה ורקטור כזה אינם ראויים לכהן בתפקידיהם באוניברסיטה ציונית. אולי יתקבלו כמנהלים באוניברסיטת אל-קודס.
 
אקטיביסטים פרו-איסלמים נפצעים בפיגוע
התקשורת שומרת בסוד את שמותיהם
בפיגוע בכביש 90 בבקעה, ליד העיירה עוג'א, בוצע ירי ע"י אבו רידא אל-סעדי קצין ביטחון במנגנונים הפלסטיניים מג'נין, לעבר אוטובוס שהסיע תלמידים ולעבר מכוניות נוספות. שני אקטיביסטים פרו-איסלמים מתנועת "מסתכלים לכיבוש הערבי בעיניים" שאינם מסתפקים ב-13 מיליון קמ"ר של שטחים הכבושים ע"י הערבים ונאבקים לכיבוש ערבי נוסף, שבאו להגן על פלסטינים מפני אלימות מתנחלים יהודים נפצעו. מצבו של האחד קל ושל השני בינוני.
https://hamal.co.il/main/הפצועים-בפיגוע-פעילי-שמאל-שבאו-לפעול-נגד-המתיישבים-97473
ארגון ''מסתכלים לכיבוש הערבי בעיניים'' מסר: הפיגוע הזה לא ימנע מאיתנו להמשיך לפעול להגנה למען הפלסטינאים" (המחבלים המפגעים).
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=842542&forum=scoops1
ועכשיו תופעה מדהימה. באף עיתון ובשום רשת חברתית לא פורסמו שמות האקטיביסטים הפרו-איסלמים שנפצעו. התקשורת כולה פעולת בשירותם ושומרת בסודיות מוחלטת את שמותיהם.
 
ארה"ב – מתלות בדלק פוסילי לתלות בדלק אנושי
אחר ועידת יאלטה טס רוזוולט לתעלת סואץ לפגישה עם איבן סעוד מלך ערב הסעודית על סיפון אןנייה הקווינסי שעגנה במימי מצרים. אל המלך הצטרפו טועם הקפה האישי שלו, האסטרולוג שלו ושמונה כבשות חיות. במרכז שיחתם עמדה שאלת ארץ-ישראל.
 מאז קיבלו חברות הנפט האמריקניות זיכיונות לניצול הנפט בערב הסעודית, והושג, הסדר בין ממשלת ארצות-הברית והמלך על הקמת בסיס צבאי לצרכי חיל-האוויר האמריקני על אדמתו, נודעו ליחסים עם אבן-סעוד חשיבות מיוחדת בעיני רוזוולט, לפיכך ביקש לדעת את עמדת המלך בבעיות האזור שיש לארצות-הברית ובמיוחד בשאלת ארץ-ישראל.
היהודים, אמר לו הנשיא, סבלו סבל לא-יתואר מידי הנאצים: גירוש, הריסת רכוש, עינויים ורצח המונים. מה יכול המלך להציע?
תשובת המלך היתה קצרה: "תן להם ולצאצאיהם את מיטב האדמות של הגרמנים."
רוזוולט השיב, כי לניצולי השואה היהודים יש "רצון להתיישב בארץ-ישראל, ומובן מאליו שלא יעלה על דעתם לחזור לגרמניה, שבה עלולים הם שוב להיות סובלים ונרדפים."
המלך אמר, כי מתקבל מאוד על הדעת שהיהודים לא ירצו להאמין לגרמנים, ואולם לאחר שהאומות המאוחדות ישמידו את השלטון הנאצי יהיה בניצחונם כדי להגן על קורבנות הנאצים. אם אין בכוונת האומות המאוחדות להטיל פיקוח על מדיניותה העתידה של גרמניה, שאל המלך, למה היה להם לנהל מלחמה שעלתה במחיר כה יקר? הוא, איבן-סעוד, לעולם לא היה משאיר את אויבו המנוצח במצב שיוכל לחזור ולתקוף."הטילו על האויב התוקפן לשאת בתוצאות מעשיו – כך נוהגים הערבים במלחמותיהם... מה חטאו הערבים כלפי יהודי אירופה? נוצרים גרמנים הם אשר שדדו את רכוש היהודים ולקחו את נפשם – ישלמו אפוא הם על פשעיהם!"
הערתו האחרונה של המלך בנושא ארץ-ישראל היתה שהמנהג הערבי מחייב לחלק את שרידי הלוחמים במחנה האוייב שאבד להם רכושם במלחמה בקרב השבטים שניצחו במלחמה, לפי מקורות המחייה והמים שברשותם. מחנה האומות המאוחדות מונה חמישים מדינות, ובתוכן ארץ-ישראל הקטנה, החסרה אדמה לפיתוח, שכבר קלטה יותר פליטים מאירופה מהמגיע לה –יתנו מעתה אחרים את חלקם להסדר העניין.
 לפני פרידתם, כתב אדי,  המתרגם, נתן הנשיא רוזוולט הבטחה כפולה למלך: (1) הוא אישית, כנשיא, לא היה עושה דבר העלול להזיק לערבים; (2) ממשלת ארצות-הברית לא תעשה כל שינוי במדיניותה הבסיסית בארץ-ישראל מבלי שתיוועץ קודם ובמידה מלאה ביהודים ובערבים. דברים אלה נכללו במכתב ששיגר הנשיא למלך ב-5 באפריל.
רוזוולט נוכח בעומק השנאה והקנאות הדתית של המלך הערבי-מוסלמי שומר המקומות הקדושים של האסלאם, שייצג בעיניו את יחסם של מיליוני הערבים ליהודים ולשאלת ארץ-ישראל.
באיגרתו מ-1 במארס 1945 לקונגרס. סיכם רוזוולט את שיחתו עם המלך איבן-סעוד במילים לאמור: ״...על הבעייה היהודית, המוסלמית, הציונית, למדתי בשיחה של חמש דקות עם המלך איבן-סעוד יותר משיכולתי ללמוד מחילופי שניים או שלושה תריסרי מכתבים."
משפט זה המם את המנהיגות הציונית בארצות-הברית והעלה בעולם היהודי חשד קנוניה אנטי-ציונית, שהיא פרי עיסקה בין המלך הערבי הנוקשה והקנאי, לבין נשיא מדינה המרחיבה את עוצמתה הכלכלית והצבאית והמעוניינת לקנות את לב המלך כדי להשיג את מטרותיה.
פראנקלין דלאנו רוזוולט, נשיאה השלושים ושניים של ארצות-הברית, מת ב-12 באפריל, 1945 את מקומו בבית הלבן ירש סגנו, הארי טרומאן.
(אליהו אילת, רוזוולט והציונות)
file:///C:/Users/User/AppData/Local/Microsoft/Windows/INetCache/Content.Outlook/75MIKZGG/99995105-243-244-446-478.pdf
מאז ראתה אמריקה את היחס לישראל דרך אספקת הדלק למשק האמריקאי. הערבים השתמשו בנשק הנפט כדי למנוע כל תמיכה בישראל. נשק הנפט החל ממלחמת ששת הימים והגיע לשיאו במלחמת יום הכיפורים במשבר האנרגיה העולמי ב-1973. מטרת החרם היתה ליצור לחץ על מדינות המערב שלא יתמכו בצד הישראלי במלחמת יום הכיפורים. השותפות לחרם היו חברות אואפ"ק (OAPEC) ברובם כגון: קטר, ערב הסעודית, כווית, איחוד האמירויות, עיראק, לוב ובנוסף איראן, שאיננה חברה בארגון.
https://he.wikipedia.org/wiki/נשק_הנפט
התקווה בישראל היתה תמיד שאמריקה תשתחרר מהתלות בנפט הערבי כדי להחליש את תלות ארצות הברית בערבים. והנה מה מסתבר, התקווה שתלינו באובדן התלות בנפט הערבי הכזיבה. דווקא בעת שארה"ב נעשתה עצמאית לחלוטין, ואינה תלויה עוד בנפט הערבי, ההתנגדות לישראל גדלה מכל מה שידענו בעבר מאז מלחמת ששת הימים. הברית עם ארה"ב עדיין קיימת, אבל הולכת ונסדקת.
הסיבה היא, שבמקום נשק הדלק הפוסילי נוצר בארה"ב דלק אנושי גדול נגד ישראל. לארה"ב הגיע גל הגירה גדול של ערבים ומוסלמים שמיספרם עולה על היהודים, שבתוספת הכספים האדירים שהשקיעו מדינות הנפט הערביות באוניברסיטאות האמריקאית שיצרו גל גדול של רגרסיבים תומכי חמאס, הבעירו בערה גדולה המאזנת או גוברת על חשיבות הקול היהודי, ומסכנת כעת היבחרות נשיא אמריקאי התומך בישראל. סכנת הדלק הפוסילי הוחלפה בסכנת דלק אנושי של שונאי ישראל. אין ברירה צריך להילחם בדלק האנושי הזה המסכן את קיומנו.
 
יובל דיסקין ממריד מסית ומדיח
חודש לפני הטבח הטיף ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין לראשי הארגונים הביטחוניים "לחשוד" במבצעים צבאיים שהממשלה יוזמת, והמריד אותם להתנגד במידה ויגיעו למסקנה –הסובייקטיבית – שההחלטה נגועה בשיקולים זרים, לא לציית לדרג מדיני הנבחר.
יכול להיות שדברי דיסקין חילחלו והשפיעו? האם יש לדברים קשר להחלטת הרמטכ"ל למדר את ראש הממשלה מהמידע המודיעיני שזרם בשעות שקדמו למתקפת החמאס?
האם הרצל גורדין-הלוי ושותפיו לצמרת מערכת הביטחון אימצו את המלצת דיסקין?
האם הם "חשדו" שנתניהו עלול ליזום פעולה התקפית נגד חמאס "ממניעים זרים" ולכן מידרו אותו?
האם מישהו יחקור את יובל דיסקין על המרדה?
האם אי פעם נדע מה הוביל להחלטה המופקרת שלא לעדכן את נתניהו ואת הממשלה?
הלורד אקטון ניסה להסביר לנו שכוח נוטה להשחית, וכוח מוחלט משחית באופן מוחלט. וכן שאנשים גדולים הם כמעט תמיד אנשים רעים.
תסתכלו על יובל דיסקין, על דן חלווצ'י-חלוץ, על אהוד ברוג-ברק ועל יתר הממרידים והמסיתים שבין בכירי מערכות הביטחון שלנו. ככה נראים אנשים שהכוח השחית אותם עד היסוד.
(ארז תדמור, "יובל דיסקין מסית"):
https://x.com/GadiTaub1/status/1772948277660451038?t=fNhmgYHiRgpoZ_OTqTtjwA&s=03)
אז ככה. בלי קשר לביביפילים המנסים בצורה מלאכותית להאשים רק את הצבא ולטהר את בנימין מיליקובסקי-נתניהו מאחריות כלשהי למחדל ה-7 באוקטובר, הרי דבריו של דיסקין הם חתירה ברורה נגד הדמוקרטיה. בעוד הוא מציג עצמו כפרוטסטנט הלוחם למען הדמוקרטיה, דברי ההסתה שלו לארגוני הביטחון שלא לציית לדרג המדיני, ולקחת את השלטון לעצמם, היא פגיעה ישירה בדמוקרטיה.
במדינה מתוקנת היה עליו לעמוד לדין על המרדה.
נעמן כהן