במלאת 8 שנים למותו בגיל 94
מתוך ספר המצוי רק בקובץ מחשב
יצחק אורפז ביומנים שלי
מתוך יומן 2015
 
יצחק אוורבוך אורפז
צרורות של שירים [2]
 
חתנים
לאחותי שרהלה, לזכרהּ
כְּשֶׁחָזַרְתִּי
לֹא הָיָה אִישׁ
וְרַק כְּעֵין בֶּכִי נִמְשַׁךְ
 
חֲתָנִים
יְחֵפֵי צַוָּאר
הִתְרוֹצְצוּ בַּחוּץ
 
אֲחוֹתִי עָרְכָה שֻׁלְחָן
'אִם יָבוֹאוּ
שֶׁיִּהְיֶה מוּכָן'
 
הַכְּפוֹר הִדְלִיק
נֵרוֹת
עַל הַחַלּוֹן
 
אֲחוֹתִי הֶעֱבִירָה אֶצְבָּעָהּ
בָּאֵשׁ
'אַתָּה רוֹאֶה' אָמְרָה
'זֶה לֹא חֲלוֹם'
 
הדוד לֵייבּוּשׁ
הַבּוֹר סֵרַב לִקְלֹט אוֹתוֹ
עִם חִפּוּשִׁית הַשֶּׁמֶשׁ עָלָה מִן הָאֲדָמָה
 
הוּא שֶׁאָמַר לְאִמֵּנוּ, עַל הָאֶבֶן הַמְָּרָה:
'הֲלֹא אֲחוֹתֵנוּ אַתְּ!' –
שָׁלֹשׁ טִפּוֹת זֵעָה פָּרְחוּ אָז בְּמִצְחוֹ
מִי יוּכַל לְהַכְחִישׁ שֶׁזּוֹ צוּרַת הַנְּשָׁמָה.
 
אימי אישה בהירה
אִמִּי
אִשָּׁה בְּהִירָה
בְּיוֹם בָּהִיר תִּרְאֶה מִתּוֹךְ הַבּוֹר
פֶּרַח קָטָן עַל הַמְּסִלָּה
מְנַעֲנֵעַ
אֶת הָרֹאשׁ-יֶלֶד
שֶׁלּוֹ.
 
זֶה
אֲנִי הַשּׂוֹרֵט אֶת הַמִּלִּים
עַל הַשִּׁמְשָׁה.
 
 
גילוי מצבה
אִמִּי אֶסְתֵּר אָבִי זְאֵב וַאֲחוֹתִי שָׂרָלֶה
נִרְצְחוּ בַּשּׁוֹאָה. וְאִֵין לָהֶם קֶבֶר.
עַכְשָׁו, בְּגִילִי הַמְּאֻחָר, כְּשֶׁאֲנִי מַרְגִּישׁ
לַעֲלוֹת עַל קִבְרָם, עַל זִכְרָם,
אֲנִי עוֹלֶה לִירוּשָׁלַיִם גַּם
הֵקַמְתִּי לָהֶם שָׁם מַצֵּבָה אֶת בֵּיתִי הַקָּטָן וְלֹא יָדַעְתִּי
שֶׁיָּדַעְתִּי כְּבָר אָז וְיָדְעָה זֹאת יַד יְמִינִי
שֶׁרָעֲדָה עַל הַמַּפְתֵּחַ
בִּכְנִיסָתִי.
 
כניסה
הִרְכַּנְתִּי אֶת רֹאשִׁי בִּגְלַל הַפֶּתַח הַנָּמוּךְ,
וְאִם גַּם לֹא דִּבְּרוּ אֵלַי הָאֲנָשִׁים
מִתּוֹךְ הַקִּירוֹת הֶעָבִים, הִנֵּה
הָאֲוִיר בַּחֶדֶר הָיָה צוֹנֵן וְנָעִים
וְסִלְסוּלֵי נִגּוּנִים מִבֵּית הַכְּנֶסֶת הַסָּמוּךְ
נִשְׁמְעוּ לִי כִּדְבַר סוֹד.
שָׁם בְּלֵילִי הָרִאשׁוֹן יָשַׁנְתִּי
לֹא הַרְבֵּה, אַךְ גַּם עֶצֶב לֹא יָדַעְתִּי.
וּבַבֹּקֶר, מִן הַפֶּתַח הַסָּמוּךְ
שְׁכֵנָה וּשְׁמָהּ מִרְיָם קָרְאָה לִי וְאָמְרָה
"יֵשׁ לִי בַּת קְטַנָּה וּשְׁמָהּ לִי"
וְלִי אָמְרָה: "לִי תִּקְרָא לִי לִי" –
וְהוֹשִׁיטָה לִי יָד קְטַנָּה.
וְהָיְתָה לִי שִׂמְחָה גְדוֹלָה.
 
יא"א
דצמבר 2007
 
המלביה"ד: "צרורות של שירים" הם מן המגירות, שאני מגלה לעיתים בפגישותיי עם יצחק אוורבוך אורפז בן ה-94, בביתו, והם התפרסמו ברשותו. ייתכן כי חלקם כבר פורסמו במרוצת השנים.
 תודה למנקדת מרים אהרוני.
 
5.9.15. [מתוך מכתב לענת]. עד לפני חודשים אחדים הייתי נפגש ביום שלישי מדי שבוע עם אורפז ואולם מצבו הלך והידרדר. לאחרונה הייתי עולה אליו לדירתו פעם בשבוע, עד שראיתי שכבר אין עם מי לדבר וחדלתי לבוא. הזיקנה טישטשה אותו וכאמור כבר לא היה עם מי לדבר. אבל אני משמר את זיכרו במכתב העיתי.
סוף הקובץ "ידידי יצחק אורפז"
אהוד בן עזר