מכיוון שאויבי ישראל קוראים את העיתונות הישראלית, ובמיוחד את העיתון הערבי בעברית "אל-ארצ'", אין ספק שהם מאושרים לנוכח סקירת המצב בעיתון. הנה הסקירה של הכתב לעניינים צבאיים ומדיניים עמוס הראל (מישהו יודע את שמו המקורי?):
"בפרוס החודש התשיעי למלחמה, סדרת שיחות שהתקיימו בשבועיים האחרונים עם בכירים במערכת הביטחון מעלה עוד ועוד סימנים שלפיהם פניה של ישראל לכישלון רב-ממדי מפואר. אסטרטגית, אנו תקועים בכל הזירות. הגדולה והחשובה שבהן (מול חיזבאללה בלבנון) עומדת לפני סכנת התלקחות כוללת, המגעים על עסקת חטופים עם חמאס כנראה שוב נקלעים למשבר, והפעילות הצבאית ברצועת עזה, ברפיח ובמחנות הפליטים במרכז, אמנם גובה מחיר מחמאס אך אינה מקדמת ניצחון במלחמה בטווח הנראה לעין.
"ישראל אינה מצליחה לתרגם הצטברות גבוהה של הישגים טקטיים לניצחון אסטרטגי. מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, קיבל בתחילת המלחמה החלטה לנהל מאמץ השתתפות בצפון, שירתק לגבול לבנון כוחות גדולים של צה"ל ויסייע בכך לחמאס בעזה, בלי להיגרר לעימות כולל. אחרי קריסת הפסקת האש הראשונה, בתחילת דצמבר, הצהיר כי יחזור לעימות וינצור את האש רק כשתסתיים המלחמה בעזה.
"די במה שחיזבאללה מחולל – הרחקת 60 אלף ישראלים מבתיהם לאורך הגבול, הטפטוף המתמשך של אבדות בצפון, שיגור עשרות רקטות ומל"טים על בסיס יומי – כדי להגביר את התסכול הציבורי ואת הלחץ על הממשלה לפעול.
"כ-20 אזרחים ישראלים נהרגו מירי הרקטות מהרצועה. את מספר הרקטות ששיגר חמאס, כ-5,000 ביום הראשון, חיזבאללה מסוגל לחקות למשך חודש או יותר – ורבות מהן כבדות יותר, ארוכות טווח וחלקן גם מדויקות יותר. יתכן שמי שמדבר על עשרות אלפי קורבנות בעורף במלחמה עם חיזבאללה מפריז בהערכותיו אבל בכל מקרה, ערי הצפון והמרכז יפגשו איום בהיקף ובעוצמה שלא נתקלו בהם בעבר.
"ישראל עשויה למצוא עצמה במלחמה בלי לגיטימציה בינלאומית (שהתפוגגה אחרי טבח 7 באוקטובר, לנוכח ממדי ההרס וההרג שחוללנו בעזה), בלי תמיכה אמריקאית נחרצת ועם צבא שחוק ועייף, הנאבק לקיים אספקה סדירה של חימוש וחלפים.
"היעדר היעדים הברורים בלחימה מחזק תחושות של שחיקה והתשה בקרב יחידות מילואים ויחידות סדירות. מפקדים במילואים מזהים פגיעה עמוקה בתפקודם של גדודים סדירים, מחיל ההנדסה, מחטיבת השריון 401 ומחטיבות החי"ר (גבעתי, הנח"ל והצנחנים). ישנן פלוגות מילואים שבהן שולט גוון אידיאולוגי-דתי שפשוט פועלות על דעת עצמן. 'חלקים מעזה הם אקס-טריטוריה,' חוקי הצבא והדין הבינלאומי לא חלים שם.
"לפני חודשיים-שלושה, כשנראה שמצבה של ישראל בלחימה טוב יותר, (לא נכון. היום עם כיבוש ציר פידלפיה המצב הרבה יותר טוב נ.כ.) היא החמיצה הזדמנות לסגור עסקה בגלל התעקשותו של נתניהו לחמוק מהכרעה. עכשיו המצב מסובך יותר, גם משום שבחמאס חושבים שהזמן פועל לטובתם ופעולת צה"ל בשטח מסתבכת. לנוכח הנסיבות, נדמה שהדבר הנכון לעשות כעת יהיה לחתור בכל הכוח לעסקת חטופים, גם במחיר של הפסקת המלחמה."
(עמוס הראל, "עם חוסר לגיטימציה בינלאומי וצבא עייף, מלחמה רחבה בלבנון תדחק את ישראל לקצה מדיני ביטחוני", "אל-ארצ'", 8.6.24)
https://www.haaretz.co.il/news/politics/2024-06-07/ty-article/.highlight/0000018f-ef13-de64-a98f-efb768400000
הבנתם? הנה מה שהבינו סינואר ונסראללה. "בכירים במערכת הביטחון הישראלית (מיהם בדיוק?) קובעים שישראל אבודה. עומדת בפני כישלון רב-ממדי מפואר אסטרטגי." צה"ל עייף ולא מתפקד, חלק ממנו עוסק בפשעי מלחמה, והוא נכשל בכל משימותיו, אין כל סיכוי שיצליח במלחמה נגד לבנון, ולכן המסקנה היא שיש להיכנע לכל דרישות האוייב. להפסיק את המלחמה, כדי להציל את שלטון החמאס, ולשקמו, ולאפשר לחיזבאללה להתעצם ולהתחזק.
אם זה המצב, למה בכלל יסכימו סינואר ונסראללה להגיע להסדר כלשהו? ומה אם סינואר ימשיך ויבקש את ההתנחלויות בעוטף עזה? ונסראללה את התנחלויות הגליל?
האם זו באמת דעת ראשי מערכת ביטחון (מיהם בדיוק?) או דעת שוקן, נבזלין, ובומשטיין-בן בלבד?
כל הכבוד לצה"ל ולשירותי הבטחון
מסתבר כי בכל זאת הצבא "העייף והשחוק" הצליח לעשות מעשה מפואר כמו שחרור ארבעת החטפים מעזה. לא יאומן, אפילו ערד הלבר-ניר אמר בשידור ישיר: "כל הכבוד לצה"ל!" (מחר הוא יאמר שצה"ל פושע נלחמה בגלל ההרוגים הבלתי מעורבים המגן האנושי למחבלים בעזה).
"המאפיונרים" נתניהו וסינואר לא דואגים לעמם
האקטיביסט הפרו-איסלמי, הנאבק למען כיבוש ערבי-מוסלמי של הפשיזם האיסלמו-נאצי-ג'יהאדיסטי – אדם רז (מישהו יודע את שם משפחתו המקורי?), מארגון "עקבות" – "ארכיוני הכיבוש היהודי", שמטרתם למצוא כל "עקבה" שתשחיר את ישראל ותעשה לה דה לגיטימציה במטרה להופכה למדינה ערבית-מוסלמית, עושה השוואה בין מי שהוא מגדיר "מאפיונרים" = נתניהו וסינואר:
"הסופר האיטלקי לאונרדו שאשא," כותב רז, "כתב על שיתוף הפעולה בין השלטון באיטליה למאפיה, ותיאר את הסימביוזה ביניהם. מטרתו של ראש המאפיה אינה צבירת ממון אלא צבירת עוצמה חברתית. החתירה לכוח משותפת לפוליטיקאי ולמאפיונר. המאפיונר הופך לפוליטיקאי, ולהיפך. אל קפונה שלט בשיא עוצמתו בחלקים של שיקגו באמצעות צבא של שכירי חרב; לפוליטיקאי-המאפיונר יש את כוחה של המדינה מאחוריו: כוחות הביטחון, המשטרה, תקציב המדינה, פצצות אטום. זה המשותף בין נתניהו הפוליטיקאי-המאפיונר לבין לטרוריסט יחיא סינוואר, המנהלים את המלחמה הנוכחית.
"המטרה של חמאס היא לא לנהל את עזה ולהביא לה מים וחשמל וכדומה... אלא כדי לשבש באופן מוחלט את המצב." כלומר, חמאס הקריב למען "שיבוש המצב" את תושבי הרצועה. חמאס "הזמין" את המתקפה הישראלית בידיעה שהמוני פלסטינים ישלמו על כך בחייהם.
"החמאס הוא חוליה מרכזית ברשת של טרור בינלאומי ואין לו כל עניין במודרניזציה של המרחב הפלסטיני וברווחת תושבי עזה, שלא לדבר על פיוס. תפקידו שימור הסכסוך. כלומר, יצירת כאוס. הטרור הוא צורה של פוליטיקה, וחמאס הוא ארגון פוליטי. שמייצג אינטרסים של פשע. תושבי רצועת עזה לא נשאלו על ידי הנהגת הארגון האם יש להם עניין להפוך לבשר תותחים בשם הג'יהאד שמנהיגיו קוראים לו. (לא נכון חמאס נבחר ברוב קולות הפלסטינים שתומכים בו גם היום בשבעים אחוזים. נ.כ.).
"אין הבדל מהותי בין הנכונות של היטלר להשמיד את עמו בסופה של מלחמת העולם השנייה לבין הנכונות של מנהיגי חמאס "להזמין" הפצצות אסטרטגיות מצד ישראל על אוכלוסייה אזרחית לא מוגנת, בזמן שהם מסתתרים במנהרות שבנו בעבור עצמם (נניח לרגע לשאלה מדוע נתניהו שיתף פעולה עם תוכנית חמאס להפוך את עזה לדרזדן-2).
"פוליטיקת הפשע המאחדת בין הפוליטיקאי-המאפיונר הישראלי לבין הטרוריסט הפלסטיני," מסביר רז, "באה לידי ביטוי בשיתוף פעולה בין מנהיג ארגון הטרור לפוליטיקאי-המאפיונר (נתניהו) נמשך וקשור לתנאים שבהם נמצא כל אחד מהשחקנים הפוליטיים ערב ה-7 באוקטובר. הישראלים נאבקו נגד ההפיכה המשטרית שהיתה כה נחוצה לנתניהו בכדי לשמר את שלטונו, כך גם הפגנות האלפים בעזה שהיו כחודשיים לפני המלחמה שבהן קראו תושבי הרצועה להפלת שלטון חמאס. הארגון דיכא את המחאה הזו בכוח רב. זו בדיוק הסיבה לכך שחמאס פתח במתקפה ב–7 באוקטובר. המתקפה לא היתה קשורה לאלימות של מתנחלים בירושלים או לניסיון לשבור את המצור. היא נועדה לבלום את גל הטינה וחוסר שביעות הרצון של העזתים משלטון חמאס.
"נתניהו הפוליטיקאי-המאפיונר ופוליטיקת הפשע שלו. מניעת עסקת חטופים היא אמצעי יעיל לשימור שלטון נתניהו. העיקר הוא זה," מסכם רז, "נתניהו המאפיונר וסינוואר הטרוריסט ימשיכו להיות מאוחדים בחוסר העניין המשותף לשניהם בעתיד החברות שעליהן הם שולטים. את זה לא ניתן לשנות."
(אדם רז, "לחמאס אכפת מהפלסטינים כמו שלנתניהו אכפת מהציבור הישראלי", אל-ארצ'", 6.6.24).
https://www.haaretz.co.il/opinions/2024-06-06/ty-article-opinion/.premium/0000018f-ed72-db1a-a5af-eff349530000
הבנתם? יש שיתוף פעולה בין שני "המאפיונרים" הפושעים – סנינואר ונתניהו. העם הפלסטיני בכלל לא רוצה את החמאס ומתנגד לו כי לתפיסת הפלסטינים סינואר הוא פושע ומאפיונר הדואג רק לעצמו. וכך בדיוק גם עם ישראל לא רוצה את הפושע והמאפיונר נתניהו הדואג רק לעצמו.
ואני רק שאלה האם זהו היסטוריון? האם זו היסטוריה? ולאיזה עם דואג אדם רז?
השוואה: הרוע הטהור – ומי האוייב? לא החמאס אלא "הדוצ'ה!
עידית זילברטל-זרטל, חניכת "השומר הצעיר" בקיבוץ עין שמר, תרגמה את כתביה של חנה ארנדט, שהתפרסמה בביטויה השקרי על הרשעות השטנית של אייכמן כ"באנאליות של הרוע". למרבה הפלא היא אינה מגדירה כך את הרוע של החמאס, אלא "רוע קיצוני טהור (צימוד מילים טורדני), וזרע מוות, הרס וחורבן שהנפש אינה מסוגלת להכיל והדעת אינה תופשת."
אבל כמובן כאקטיביסטית פרו-איסלמית היא חייבת במידתיות. אז לדידה לא פחות מהרוע הצרוף של החמאס הוא הרוע הצרוף של "הדוּצֶ'ה בשחור" ו"אובססיית המוות וחלומות הגאולה שלהם הם סיוטינו הגרועים. דבר לא ישביע את תאבונם של בן גביר וסמוטריץ' לערבים מתים."
(עדית זרטל, "הטראומה הקולקטיבית נשמעת לימין המתנחלי כפעמי הגאולה", "אל-ארצ'", 30.11.23).
https://www.haaretz.co.il/opinions/2023-11-30/ty-article-opinion/.premium/0000018c-1f91-da36-a1de-5fb7ed6a0000
הנה כי כן זילברטל-זרטל עושה מעין הכחשת שואה בקטנה, הרי גם גוטרש, מזכ"ל האו"ם הפורטוגזי האנטישמי טען כי הטבח ביהודים לא בא בחלל ריק.
ובכלל קשה להבין איך אישה כעידית זילבטל-זרטל, המתנאה להיות "היסטוריונית" של השואה, מכנה את נתניהו "דוצ'ה". האם היא מבינה בכלל על מה היא מדברת? ואולי בגלל זה היא השמיטה באיזה מוסד אקדמי היא למדה – מהערך בוויקפדיה אותו כתבה על עצמה?
את הדברים האלו כתבתי כבר עליה, והנה היא ממשיכה בתובנות היסטוריות:
"בשיחה עם TF1, רשת הטלוויזיה הצרפתית," מספרת זילברטל-זרטל, "נתניהו השווה את הפלישה הישראלית לרצועת עזה לפלישה של בעלות הברית לחופי נורמנדי במלחמת העולם השנייה. חוץ מהמילה 'פלישה'," כותבת זילברטל-זרטל, "אין שום דבר שמחבר בין שני המאורעות ההיסטוריים האלה, או שיכול ליצור זיהוי או השוואה ביניהם. הרי ממילא האספסוף שאסף סביבו ושמתחזק את שלטונו – רובו אנשים מאותגרי-תבונה, המאמינים בקמיעות, בחרוזי זכוכית צבעוניים, בקונספירציות ובאויבים מדומיינים מאמץ כל הֶבֶל המופק מתעשיית הבבל"ת שלו... הפלישה לנורמנדי והקרבות על אדמת צרפת בהמשך, היו תחילת הסוף של הרייך הנאצי ושל מלחמת העולם השנייה, המלחמה החשובה והצודקת ביותר בתולדות האנושות," כותבת זילברטל-זרטל וכמובן צודקת בכך.
"המולדת שלנו, ארצנו, אכן זקוקה בדחיפות להצלה. לא מיריבינו, אלא מעצמנו, מהממשלה הרעה הזאת והעומד בראשה, אויבי העם," מסיימת זילברטל-זרטל.
(פרופ' זרטל היא היסטוריונית. ספרה "האומה והמוות" רואה אור במהדורה חדשה ומורחבת בספרד). (ומחזק שם את האנטישמיות נ.כ.)
(עדית זרטל, "ההשוואה של נתניהו בין נורמנדי לעזה דורשת בדיקה דחופה של האיש," "אל-ארצ'", 6.6.24)
https://www.haaretz.co.il/opinions/2024-06-06/ty-article-opinion/.premium/0000018f-ed62-d36e-abcf-fde6da990000
אז לאחר דברי הזלזול בהשוואה ההיסטורית שעשה בן ההיסטוריון בנימין מיליקובסקי-נתניהו, והבוז שהיא המתנשאת רוחשת ל"אספסוף מאותגרי-תבונה, המאמץ כל הֶבֶל המופק מתעשיית הבבל"ת שלו," נבדוק את "דברי החוכמה" שלה.
האם ניתן לעשות השוואה בין הפלישה לנורמנדי והפלישה לעזה? ודאי. ההבדל בין החמאס לבין הנאצים הוא שבניגוד להיטלר ששמר בסוד את תוכנית השמדת היהודים – החמאס מפרסם זאת בריש גלי באמנתו (סעיף 7). הפלישה לנורמנדי היתה מלחמה נגד שלטון הרייך השלישי שהשמיד יהודים, והמלחמה נגד החמאס בעזה היתה נגד שלטון שרצח יהודים ומזהיר על כוונתו להשמיד את כל היהודים. האם זילברטל-זרטל כהיסטוריונית אינה רואה את הדמיון?
האם זאת היסטוריונית? או אולי היא כדבריה "אספסוף מאותגרי-תבונה, המאמץ כל הֶבֶל" המופק מתעשיית הבבל"ת של הפשיזם האיסלמו-נאצי-ג'יהאדיסטי שלכיבושם היא מייחלת?
נ.ב. אני הייתי כמובן מוסיף את ההשוואה למלחמה של צרפת לסילוק הכובשים הערבים-מוסלמים מארצם, מעניין אם הפרופסורית ההיסטוריונית זילברטל-זרטל מתנגדת גם לזה, ותומכת גם בכיבוש ערבי-מוסלמי של צרפת?
איך להגיב לאו"ם? הכרזת אונר"א כארגון טרור –
סילוק האו"ם מארמון הנציב
מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש הודיע לשגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן שישראל תיכלל ב"רשימה השחורה" של מדינות וארגונים הפוגעים בילדים באזורי סכסוך.
שבע מדינות נכללו באותה רשימה של האו"ם בשנה שעברה, קונגו, סומליה, מיאנמר, דרום סודן, סוריה, תימן ורוסיה, כמעט כולן דיקטטורות. מלבדן נכללו גם ארגוני טרור כאל-קאעידה, דאעש, הטליבאן, אל-שבאב, בוקו חראם והחות'ים וארגוני טרור נוספים באפגניסטן, הרפובליקה המרכז אפריקנית, קולומביה, עיראק, מאלי וסודן.
הנה הרשימה המלאה של הארגונים והמדינות שהוכרזו ע"י האו"ם כפוגעות בילדים:
https://ynet-pic1.yit.co.il/picserver5/wcm_upload_files/2024/06/07/Sk3t42grR/______2022_CAAC.pdf
למזל העולם האו"ם שהוקם ע"י בנות הברית המנצחות במלחמת העולם השנייה, קם רק לאחריה, שלולי כן היו מואשמות בנות הברית כפוגעות בילדים, והאו"ם היה אוסר עליהן לנצח את היטלר בגלל פגיעה בבלתי מעורבים ובילדים גרמניים.
על ישראל חובה להגיב בשתי דרכים.
1. להכריז על אונר"א כארגון טרור הפוגע בילדים יהודים (וערבים), ולהכריז כי ישראל תיתן אישור פעולה בתחומה רק לסוכנות האו"ם לפליטים, זו המטפלת בכל פליטי העולם.
2. סילוק האו"ם מארמון הנציב בירושלים וקביעת הארמון כמשכן נשיא המדינה.
הנה קראו את דברי גיא בכור על ארמון הנציב:
https://www.gplanet.co.il/המדינה-נגד-מדינת-ישראל-שערוריית-ארמו/
האם לבנימין מילקובסקי-נתניהו יהיה האומץ לעשות כן?
הכול בגלל נייר קטן הכול בגלל נייר
קריסת התיאוריה של יובל נח הררי
לפני שנתיים (4.3.22) הסביר ההיסטוריון פרופסור יובל נח הררי למה התיאוריה שלו על "עידן השלום" בעולם נפלה, (אין צורך להסביר זו היתה מלכתחילה תיאוריה מטופשת), ובהסבר הוא קובע למה בעצם פוטין כבר הפסיד במלחמה נגד אוקראינה.
https://www.mako.co.il/news-n12_magazine/2022_q1/Article-bf224d67dd45f71026.htm
גם ההסבר היה דומה.
והנה עתה ההיסטוריון פרופסור יובל נח הררי מאד מודאג מניצחון של רוסיה שיביא עימו מלחמת עולם חדשה ואסון לכל העולם. "זה לא רק עניין של אוקראינה. אם פוטין ינצח, כולנו נסבול," קובע הפרופסור. לכן הוא אומר, "רק אם יהיה ברור שאירופה מתכוונת להתמיד במערכה לצד האוקראינים, ולתמוך בהם בכסף ובנשק, נראה נכונות של הרוסים לבחור בדרך השלום."
(יובל נח הררי, "זה לא רק עניין של אוקראינה. אם פוטין ינצח, כולנו נסבול", "אל-ארצ'", 5.4.24).
https://www.haaretz.co.il/magazine/2024-06-05/ty-article-magazine/.highlight/0000018f-e83b-dfee-ad8f-efbf417b0000
הררי כמובן צודק בראיית הסכנה לעולם כולו אם רוסיה תצליח חלילה לכבוש את אוקראינה. מה ימנע ממנה להקים מחדש את האימפריה הסובייטית של בריה"מ. פוטין טוען שוב ושוב שקריסת האימפריה הסובייטית היתה "האסון הגיאופוליטי הגדול ביותר של המאה," והבטיח לבנות אותה מחדש. הוא גם טוען שהאומה האוקראינית לא באמת קיימת, ושלרוסיה יש זכות היסטורית על כל שטחה של אוקראינה. אם פוטין ינצח באוקראינה, אימפריאליזם מהסוג הזה יעשה קאמבק בכל העולם. מה ימנע מרוסיה מלכבוש את אסטוניה או קזחסטן? (ואת ליטא, לטביה, מולדובה ארמניה וכו')?
הכול בגלל נייר קטן הכול בגלל נייר
הררי מסביר שכל התסבוכת הזו קרתה בגלל נייר. לאחר התמוטטות ברית המועצות ב-1991, זכתה אוקראינה להכרה כמדינה עצמאית. האוקראינים הרגישו כה בטוחים, שהם הסכימו לוותר על הארסנל הגרעיני שהם ירשו מברית המועצות, בלי לדרוש מרוסיה או ממעצמות אחרות לנקוט צעד דומה. שלוש שנים לאחר מכן חתמה רוסיה בתמורה על "מזכר בודפשט" (לצד ארה"ב ובריטניה), והבטיחה "להימנע מאיום או משימוש בכוח נגד השלמות הטריטוריאלית או העצמאות המדינית" של אוקראינה. זו היתה אחת הדוגמאות הבולטות בהיסטוריה להתפרקות חד-צדדית מנשק רב-־עוצמה. ב-1994, נראה היה לאוקראינים שזה חכם להחליף פצצות גרעיניות בהבטחות על נייר.
20 שנה מאוחר יותר, ב-2014, יזמה רוסיה מלחמה נגד אוקראינה. כוחות רוסיים כבשו את קרים, ובפברואר 2022 יצאה רוסיה למתקפה נרחבת שמטרתה לכבוש את אוקראינה כולה. הדוגמה הזו היא הממחישה בדרך הטובה ביותר את האווילות ההיסטורית הגדולה של הררי. אסור לוותר על נשק תמורת נייר.
ההיסטוריון פרופסור יובל נח הררי קובע על סמך הידע ההיסטורי שלו שאסור לסמוך על נייר ו"רק אם יהיה ברור שאירופה מתכוונת להתמיד במערכה לצד האוקראינים, ולתמוך בהם בכסף ובנשק, נראה נכונות של הרוסים לבחור בדרך השלום." כאן הוא כמובן צודק.
הבעייה שבה בעת הוא ממליץ לישראל להסתפק בנייר ולוותר על גבולות בני הגנה, לסגת מעזה כדי להציל את שלטון החמאס ולשקמו, והוא עוד דרש מעובדי תע"ש לפני המלחמה שיעשו שביתה ויפסיקו לייצר אמצעי לחימה לישראל כדי שנלך כצאן לטבח. הרי החמאס כבר חתם על נייר. למזל האירופים הוא ממליץ להם בדיוק את ההיפך. רק כוח יביא את השלום.
[אהוד: מתחילת הופעתו על במת ההיסטוריה המפוברקת שלו ראיתי ביובל נח הררי מאחז עיניים. כל שטות נוספת שלו רק מחזקת את דעתי].
נגד מי צריך להילחם? נגד לבנון
גיורא איילנד: ארגוני הטרור של היום שונים מפעם. היום הם משתלטים על מדינה. ישראל לא תוכל לנצח את ארגון החיזבאללה. חיזבאללה ישיב מלחמה שתגרום להרס לישראל, וישראל תפסיד במלחמה. הסיבות לכך הן:
1. גיוס הפעילים קל מאוד. אפשר לגייס לוחמים בקלות, כך שהם יכולים להשתקם בקלות. מעבר לזה הם פרוסים בלבנון בצורה עצומה.
2. מדובר על כמות לוחמים עצומה ואמל"ח משוכלל ומדויק שכבר מצמק משמעותית את הפערים שהיו בין ארגוני הטרור הישנים שאנחנו מכירים לבין ישראל.
3. הדרך היחידה לנצח היא פגיעה בדבר שכואב לחזבאללה. חזבאללה רואה את עצמו כמגן לבנון, ואפילו נשיא לבנון הגדיר את חזבאללה כאחד מהכוחות שמגינים על לבנון. ישראל לא יכולה להילחם ישירות נגד חיזבאללה וזה לא ישרת אותה. אם ישראל תפגע בתשתיות של לבנון וזה דבר שהיא יכולה לעשות בקלות, למשל תפגע קשות בביירות, האזרחים יפנו את הזעם שלהם לארגון חיזבאללה וחיזבאללה לא ירצה במלחמה.
4. האמריקאים אומרים "גם אם תצאו למלחמה, תפגעו רק בחיזבאללה, אל תפגעו בלבנון, וזה כי אנחנו אומרים להם שאנחנו יכולים לנצח את חיזבאללה. ברגע שנפסיק להגיד להם את זה, זה ישתנה,"
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=852328&forum=scoops1
מסקנה. לבנון פתחה מלחמה נגד ישראל והמלחמה חייבת להיות נגד מדינת לבנון. יש להכשיר את דעת הקהל למלחמה שלבנון פתחה נגדנו, ולאיים בהרס לבנון כולה. רק איום כזה יוכל אולי למנוע מנסראללה, הרואה עצמו פטריוט לבנוני ומגן לבנון, להפסיק את הלחימה, ולחזור להסכם שנקבע לאחר מלחמת לבנון השנייה. מן הסתם גם הסכם זה יופר, אבל בינתיים נוכל להתעצם, לבנות כוח, לפתח לייזר או אמצעים אחרים שינטרלו את האיום בטילים ובכט"במים של לבנון.
דיונים מיותרים
לאחרונה מתקיימים שורה של דיונים אסטרטגיים בהקשר למלחמה בזירה הצפונית מול ארגון הטרור חיזבאללה שבלבנון. הדיונים הם סביב השאלה: האם יש תועלת בתקיפת תשתיות של מדינת לבנון כחלק ממלחמה כוללת בצפון? חלק מהגורמים במערכת הביטחון אומרים שאין הפרדה היום בין מזכ"ל ארגון הטרור, חסן נסראללה, לבין מדינת לבנון – ולכן התשתיות צריכות להיות חלק מבנק המטרות. מנגד, חלק טוענים כי אין תועלת בתקיפת התשתיות משתי סיבות:
1. המדינה גם ככה הרוסה ואין באמת השפעה לתקיפת תשתיות לאומיות.
2. תקיפה יכולה להביא לאפקט הפוך, שכן היא תהפוך את נסראללה "למגן לבנון" ותיתן לו את הלגיטימציה שהוא רוצה לקבל מהעולם, בעיקר מהעולם הערבי.
כמו שזה נראה כרגע, כשניכנס למלחמה בצפון הנושא יעלה להחלטת הדרג המדיני ובהתאם צה"ל יקבל הנחיות. (בישראל מקיימים לאחרונה שורה של דיונים אסטרטגיים סביב השאלה האם לתקוף תשתיות של מדינת לבנון כחלק ממלחמה כוללת בצפון).
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=852217&forum=scoops1
גם אם מתקיימים דיונים כאלו הם חייבים להתקיים מאחורי הקלעים כאשר כלפי חוץ חייב תמיד לעמוד האיום להרס לבנון במקרה של מלחמה.
האנטישמיות הסינית החדשה
יובל ויינרב הוא סינלוג, והוא מזועזע מהאנטישמיות החדשה שצמחה בסין.
"לפני הטבח," מסביר ויינרב, "סין היתה אחד המקומות שהיה הכי בטוח להגיד בהם שאתה ישראלי. יהודי. כל ישראלי שיודע לדבר סינית, כשהוא אומר שהוא מישראל, התגובה היתה תמיד וואו, אתה יהודי, אתה הכי חכם בעולם. זה משהו שסינים לומדים מינקות. הם חושבים שיש לנו איזה כוח-על, יש ספרים שמלמדים על חוכמתם של היהודים. אני קורא לזה אנטישמיות חיובית. אחרי 7 באוקטובר האנטישמיות החיובית הזאת התהפכה לאנטישמיות שלילית, ברמות הכי מזעזעות שאפשר לדמיין. הערות כמו "אם יש שמונה מיליון יהודים בישראל, אפשר לפתוח מפעל סבונים גדול במיוחד," "חבל שהיטלר לא סיים את העבודה," הטרנדינג טופיק בטוויטר הסיני ביום הטבח היה "3% מהיהודים בארה"ב שולטים על כל העושר." "נועה ארגמני, שנחטפה מהנובה, (ושוחררה) היא סינית למחצה."
ניסיתי לבדוק אם ואיך זה נוכח בשיח. חשבתי, בהתחלה, שזה קלף חזק, וגיליתי מהר מאוד שלא רק שזה לא קלף, אלא גם הפכו את זה עלינו והציגו את זה כניסיון שלנו לעשות מניפולציות ופרובוקציות. הם טענו שהיא לא סינית בכלל. אימא שלה סינית, אבל לה אין אזרחות סינית. היא אזרחית ישראלית. תתמודדו.
העמדות של הממשל הסיני לגבי הסכסוך הישראלי-פלסטיני לא השתנו מאז שנות ה-50. סין היתה מהמדינות הראשונות שהכירו באש"ף, ומאז ומתמיד הם תומכים בפלסטין, בכל הזדמנות ובכל מוסד בינלאומי. "היהודים מנהלים את העולם דרך ארה"ב, הם מדכאים את העזתים בגלל ארה"ב." הסיבה לשינוי האנטישמי בסין (נטולת היהודים) היא האסטרטגיה הברורה של הממשל הסיני לחיסול ההגמוניה האמריקאית בעולם ויצירת סדר עולמי חדש. הסכסוך הישראלי-פלסטיני זה קרדום לחפור בו. הם רואים שהם משיגים ככה המון אהדה, בלי לסכן כלום. הרחוב המוסלמי והערבי איתם, מדינות אחרות בדרום הגלובלי, שסין מתיימרת להוביל, מזדהות עם זה."
(אילת שני, "אחרי 7 באוקטובר האנטישמיות בסין פשוט התפרצה. זה זיעזע אותי," ראיון עם יובל ויינרב, "אל-ארצ'", 5.6.24).
https://www.haaretz.co.il/magazine/ayelet-shani/2024-06-05/ty-article-magazine/.highlight/0000018f-e83b-d6f2-adaf-fa3f6a630000
סין היא מעצמה דיקטטורית השולטת שלטון טוטלי על הרשתות החברתיות וקובעת את חינוך של מיליארד וחצי סינים, לכן המפנה האנטישמי שלה בהחלט מעורר דאגה. רק חבל שבעיתון "הארץ" מודאגים בגלל נושא אחר:
"אנחנו חיים במדינה שבה ראש הממשלה מפעיל מערך מתוחכם של השפעה תודעתית במדיות החברתיות. ג'ונגל של בוטים ובובות גרב ושופרות עם דפי מסרים, ותגובות ממומנות. אנחנו גם חיים כעת מציאות מסוימת, שמשקפת, בין היתר, את מחיר ההשתלטות של גורמים פוליטיים על השיח ברשתות..."
הבנתם? כמו בסין השלטון הטוטאליטרי על הרשתות החבריות בארץ נתון בידי ביבי, והרי לפי שוקן, נבזלין, ובומשטיין-בן אין כל הבדל בינו לבין שִי ג'ינפינג מנהיג סין.
הרשעות של הגזענית הערבייה למא טרטור
השחקנית והזמרת הערבייה-מוסלמית (אזרחית-ישראל בכפייה) למא טאטור שכיכבה בעבר בסדרות ישראליות ואף הגישה תכנית בשם "פרספקטיבה" בערוץ 12, הגיבה לחילוץ מהשבי של נועה ארגמני. "ככה נראית בחורה שהיתה חטופה 9 חודשים? תראו את הגבות שלה, הן יותר מסודרות משלי! העור שלה! השיער! הציפורניים! מה זה?! בשביל זה ילדים ונשים חפים מפשע צריכים להיהרג בעזה?"
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=852424&forum=scoops1
"החפים מפשע" לפי למא טרטור הם אלו שחטפו אותה ממסיבת הנובה, והחזיקו אותה בשבי.
קריאות של ערביי ישראל להשתתפות בהפגנה נגד ''הטבח בנוסייראת''
ערביי ישראל קוראים להשתתפות בהפגנה נגד ''הטבח בנוסייראת'' בחיפה, כך הם מכנים את חילוץ ארבעת החטופים מעזה. האירוע התרחש עקב שימוש חמאס באזרחי נוסייראת כמגן אנושי כשהחביא בלב ליבה של האוכלוסייה האזרחית את ארבעת החטופים, תחת אבטחה כבדה של מחבלי החמאס. את ההפגנה הם מכנסים בכיכר פריז אותה הם מכנים "רחבת האסיר".
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=852406&forum=scoops1
איזה חוסר יושר! אם אותם ערבים היו ישרים היו הולכים מחר בבוקר למשרד הפנים, מבקשים לוותר על האזרחות הישראליות, ועוברים לעזה.
נעמן כהן
נעמן כהן
צה"ל גמור, ישראל אבודה, סינואר ונסראללה מאושרים
רוצים גישה מלאה לכל הגיליונות?
הצטרפו לאתר וקבלו גישה לארכיון של למעלה מ-2,100 גיליונות עם אלפי מאמרים, שירים ויצירות ספרותיות.
הצטרפו לאתר