אֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ
מיהם אויבי ישראל?
ומיהם אוהבי ישראל?
בטרפת העוברת על אזרחי ישראל כיום, בעיצומה של מלחמת קיום, יש רבים הרואים את האויב לא בחמאס, בג'יהאד, ובחיזבאללה, אלא בנתניהו.
הנה שתי דוגמאות לטירוף המערכות:
 
איל גרינברג-מגד – מאוהב לאוייב
בנימין נתניהו הוא האוייב הגדול ביותר שלנו.
"חובתנו הקדושה לסלק אותו" (1)
איל גרינברג-מגד נושא וידוי קדוש בנוסח הווידויים של הקדוש אוגוסטינוס מאבות הכנסייה.
"האיש הזה (נתניהו)," כותב גרינברג-מגד, "שפעם ראיתי בו חבר, נהפך למרבה הזוועה לאוייב. האיש הזה, ראש הממשלה בנימין נתניהו, הוא האוייב הכי גדול שלנו.
"עם פרוץ המלחמה, שהוא האחראי הראשי לנסיבות שהובילו אליה, הפצרתי בו להכות על חטא, להתנצל לפני העם, לבקש מכולנו סליחה ולפַנות את מקומו. לא תיארתי לעצמי שיש לו תוכנית הרבה יותר מרחיקת לכת. לא דמיינתי שהוא נחוש להחריב את המדינה. לא שיערתי שגמר אומר להיזכר בהיסטוריה כמי שכיבה את האור והשאיר אחריו צלמוות.
"כל צעד שהוא עושה, כל החלטה שהוא מקבל, הם שקר וכזב. אבל הולָכת השולל אין תכליתה להישאר בעל הבית, כפי שכולנו משערים. גם זאת הטעייה. תכליתו האמיתית של האיש היא להחריב את הבית.
"התוכנית השטנית הזאת מתגשמת במלואה בקצב מואץ. מה שאנחנו עדים לו בימים הנוראים האלה הוא מסע נקמה. כך הוא נוקם את נקמתו בעם שהוא בז לו ושאינו ראוי לו; בארץ שאותה הוא אוהב על תנאי –  רק אם היא נכס שרשום על שמו. רק אם היא מפקידה בידיו את הדבר היחיד שהוא באמת מוקיר: כוח ושלטון. וכשפתאום נטרפים לו הקלפים, הוא מוכן להרוס הכול. חסר בושה, עירום ממצפון, כאחרון הרודנים הוא מקריב בדם קר חיי חיילים, ובלבד שיידָחה רגע העמידה מול השוקת השבורה שלו. וזהו, אם לא נשכיל לעצור אותו, רק קדימון להקרבת המדינה כולה.
"כשאני רואה אותו צוחק בכנסת במלוא פיו ביום שבו חרב עולמן של משפחות שאיבדו בעזה את בניהן, זהו צחוק של שמחה לאיד, של ניצחון מוחלט עלינו. זהו צחוקו של נירון החוזה ברומא העולה בלהבות. ואז אני יודע שבעל הבית השתגע. שהאיש נחוש. שזאת תוכניתו – לא להשאיר כאן זכר מלבד את זכרו כאוייב הגדול ביותר שקם לנו. אוייב שאפשר להשוותו לכל אויב שעולה על הדעת, ללא יוצא מן הכלל.
"את האיש הזה חובתנו הקדושה לסלק מכאן היום, אם ברצוננו לגרום לתפנית בעלילת הבלהות הזאת.
"הכותב הוא סופר."
(איל מגד, "בנימין נתניהו הוא האויב הגדול ביותר שלנו. חובתנו הקדושה לסלק אותו",  "דעות", "אל-ארצ'", 20.6.24)
https://www.haaretz.co.il/opinions/2024-06-20/ty-article-opinion/.premium/00000190-35d4-d39e-a999-77de84df0000
הבנתם? אוגוסטינוס הקדוש עבר מהדת המניכאית (המאמינה בקיום שתי רשויות) לנצרות, והפך בדומה לפאולוס מאוייב הנצרות לחסידהּ, ולתיאולוג המרכזי שלה. בספרו "עיר האלוהים" – De Civitate Dei, שעוסק בפילוסופיה היסטורית הוא  יצר עולם דיכוטומי בין הקיסרות הרומית לכנסייה שהיא מלכות השמים.
בדומה לו איל גרינברג-מגד הקדוש, רואה את "חובתו הקדושה" לצאת נגד האנטי-כריסט –אוייב המדינה, בעל "התוכנית השטנית" לנקמת חורבן בעם ישראל, הלא הוא השטן נתניהו. 
ע"פ אותה תיאולוגיה נוצרית מאמץ גרינברג-מגד את דברי האפוסטול יוחנן הקדוש: "אַתֶּם מֵאֵת אֲבִיכֶם הַשָּׂטָן וְלַעֲשׂוֹת אֶת־תַּאֲוֹת אֲבִיכֶם חֲפַצְתֶּם הוּא רוֹצֵחַ הָיָה מֵרֹאשׁ וּבָאֱמֶת לֹא עָמָד כִּי אֱמֶת אֵין־בּוֹ מִדֵּי דַבְּרוֹ שֶׁקֶר יְדַבֵּר מִלִּבּוֹ כִּי־מְשַׁקֵּר הוּא וַאֲבִי הַשָּׁקֶר׃ (יוחנן 44)"
[אהוד: "הכותב הוא סופר" – יוזף גבלס היה ודאי תומך בו].
 
יאללה ביבי המושתן / חמאס וחיזבאללה / עשו ממך כזה קטן (2)
מועדון לילה, תזמורת ערבית, מוסיקה ערבית, הזמר מלהיב את החוגגים בשיר הלל לחמאס ולחיזבאללה:
יאללה ביבי המושתן
חמאס וחיזבאללה
עשו ממך כזה קטן
מכרת לכולם
שאתה מר ביטחון
אלפים גמרו פה
בארון או בסרטון
חשבנו שתעוף
בתוך מיספר ימים
נשארת להחריב
זה עם של מטומטמים
יאללה ביבי המושתן
חמאס וחיזבאללה
עשו ממך כזה קטן
https://x.com/barak1cohen/status/1802997313004073339
הזמר הוא להגדרתו כורדי (ממוצא יהודי), אנטי ציוני, ברק כהן.
ועכשיו יתחרה ודאי ברק כהן על הבכורה בעולם הערבי על שנאת ישראל מול הזמר המצרי-מוסלמי המפורסם, שעבאן עבד א-רחים בשירו: "אני שונא את ישראל".
https://www.youtube.com/watch?v=mOPtpYPvT68
 
תומס לורן פרידמן שופרו של ביידן:
"נתניהו מכר את נשמתו לקיצונים.
"על הנשיא להציב אולטימטום לישראל שתקבל את דרישת חמאס"
תומאס לורן פרידמן, העיתונאי המקורב לממשל ביידן, קורא לממשל ביידן (האם בשם הממשל? נ.כ.) להציב אולטימטום לישראל ולדרוש ממנה למעשה לסיים את המלחמה באופן קבוע ברצועת עזה ולסגת למצב של ה-6 באוקטובר משום ש"היא אינה יכולה לחשוב בצלילות כשיש לה חטופים המוחזקים בידי הארגון בעזה."
במאמר ל"ניו יורק טיימס" כתב: "זו העת להצבת אולטימטומים. ביידן צריך להגיד לישראל שהיא צריכה לקבל את דרישת הארגון [חמאס] לסיום המלחמה ולסגת מרצועת עזה בתמורה להחזרתם של כלל החטופים הישראלים... אם ישראל יכולה לסיים את המלחמה בעזה, היא יכולה להביא לכך שיהיה הסכם בתיווך אמריקני עם חיזבאללה כדי להביא לשקט בגבול הצפוני."
עוד הוא אמר כי נאום נתניהו בקונגרס בחודש הבא הוא עלבון לארה"ב משום שהמטרה צריכה להיות הדחת נתניהו על ידי בחירות.
"כל מי שמחשיב את עצמו כידיד ישראל צריך להדיר את עצמו מהקרקס הזה [של הנאום בקונגרס]. ישראל צריכה ממשלת מרכז פרגמטית שתוביל אותה מחוץ למשבר הרב-זירתי הזה ולנצל את ההזדמנות כדי לממש את ההצעה לנורמליזציה עם סעודיה שביידן הצליח להנדס."
(תומאס פרידמן המקורב לביידן: "על הנשיא להציב אולטימטום לישראל שתקבל את דרישת חמאס", "ישראל היום")
https://www.israelhayom.co.il/news/geopolitics/article/15933651
תומאס פרידמן, הוסיף: "ישראל בסכנה קיומית, כי נתניהו מכר את נשמתו לקיצוניים." על תוכניות "היום שאחרי": "הרעיון של כוח פלסטיני ניטרלי הוא פנטזיה מוחלטת."
בפתח דבריו חזר לנובמבר 2022, אז כתב לאחר תוצאות הבחירות טור שכותרתו "ישראל כפי שהכרנו אותה כבר לא קיימת."
"המצב עכשיו חמור עוד יותר ממה שתיארתי," הוא  כותב. "לא רק שישראל כפי שהכרנו אותה כבר לא קיימת, ישראל כיום נמצאת בסכנה קיומית. בצל הסכנה למלחמה בשלוש חזיתות, ישראל מובלת על ידי בנימין נתניהו, שמכר את נשמתו לימין הקיצוני במטרה לחמוק מאישומיו הפליליים.
"אין ברירה", כותב פרידמן,  אלא להותיר את חמאס על כנו בעמדות השלטון ברצועת עזה: "האלטרנטיבות הן גרועות בהרבה, והרעיון של נתניהו בנוגע לכוח פלסטיני מושלם שאינו מקושר לחמאס או לרשות הפלסטינית הוא פנטזיה מוחלטת. תשאלו אותי, אתה תיתן לסינוואר לצאת מהמנהרות ולחזור לשלטון? והתשובה שלי היא כן – לעת עתה. ביום שבו הוא ייצא מהמנהרות הפלסטינים ירצו לסגור איתו חשבון, ואם לא – אז הוא יהיה האחראי הבלעדי לשיקום הרצועה, ש-70% מבתיה נחרבו.
"אם התשתיות לא יעבדו, חומרי בניין לא יגיעו או השמש לא תזרח – זאת תהיה אחריותו של סינוואר, ולא של ישראל," הוא מסכם. "אם להסתכל על ההיסטוריה של הסכסוך, מאז ראשית המאה ה-20, היא מורכבת מסבבים של רגיעה, לחימה, רגיעה, לחימה וחוזר חלילה. ההבדל היחיד הוא איזה צד יוזם את הרגיעה. ייתכן שזה כל מה שניתן להשיג כרגע – רגיעה מוגבלת בזמן. יום אחד המצב אולי יהיה אחר, אבל בינתיים ישראל חייבת להעיף את עצמה מעזה".
https://www.maariv.co.il/news/world/Article-1108086
זה אומר אדם המתנאה כמומחה לעולם הערבי, ואינו מבין בו דבר, אדם שגם לא חזה כלל באווילותו את "האביב הערבי". תומס לורן פרידמן מכר את נשמתו לקיצוני החמאס והג'יהאד. (מעניין בכמה?) הוא כמובן שבוי בקונספציה הישנה שלו שסינואר רוצה רק בשיקום ובשגשוג עזה.
[אהוד: "תשאלו אותי, אתה תיתן לסינוואר לצאת מהמנהרות ולחזור לשלטון? והתשובה שלי היא כן – לעת עתה." –יוזף גבלס היה ודאי תומך נלהב בו].
 
על "הרעיון" – האידיאליזם ע"פ היטלר
בספרו "מיין קאמפ", מלחמתי, הנגיד היטלר בין האידיאליזם לבין המטריאליזם. האידיאליזם מאפיין את הארי הפועל מכוח הרעיון, ומכאן הכוח הגדול של הארים, והמטריאליזם מאפיין את היהודים (כדוגמת מרקס). "דווקא בשפתנו הגרמנית קיימת מילה, המבטאה בצורה כה נפלאה את התנהגות האדם ברוח זו: מילוי חובה; היינו לא לשאוף לסיפוק העצמי, אלא לשרת את הכלל.
"לתפיסה היסודית, ממנה נובעת גישה מעין זו, אנו קוראים – להבדיל מאנוכיות ותועלת עצמית – אידיאליזם. פירושה של זו אך ורק כושר ההקרבה העצמית של הפרט למען כלל החברה, למען זולתו. אך כמה חשוב הדבר, לשוב ולהכיר בעובדה, שהאידיאליזם היה, הינו ויהיה התנאי המוקדם האמיתי, למה שאנו מכנים תרבות אנושית, וכי הוא, מתחילה ולבדו ברא את המושג 'אדם". מעמדו של הארי בעולם נובע מאמונה עמוקה זו, והעולם מצידו חייב לה את האדם, מאחר שהיא לבדה יצרה מתוך רוחה הצרופה את כוח היצירה, שבהתמזגות כוח הזרוע עם חוכמה גאונית הקימה את מצבות הזיכרון לתרבות האנושית.
"בלא אמונה אידיאליסטית, הכישורים הרוחניים המזהירים ביותר, נותרים רוחניים בלבד, כעין מראה חיצוני, חסר ערך פנימי, ונטולי כוח יצירה, אך, מכיוון שאידיאליזם אמיתי אינו אלא הכפפתם של טובת הפרט ושל חייו לטובת הכלל, ודבר זה מהווה תנאי מוקדם ליצירת מסגרות ארגוניות מכל הסוגים, הוא, האידיאליזם, תואם במהותו את רצון הטבע. הוא לבדו מוליך את בני האדם לקראת ההכרה מרצון בזכות העדיפה של הכוח והעוצמה, והופכים לאחד מגרגרי האבק של אותה המערכת, המעצבת ומהווה את העולם כולו. האידיאליזם הצרוף חופף באופן לא מודע תחושת הכרה עמוקה.
ההיפך הגמור מן הארי, הוא היהודי. כמעט ואין עם בעולם בו מפותח יצר ההישרדות יותר מאשר אצל זה המכונה העם הנבחר. הראייה הטובה ביותר היא עצם עובדת קיומו של גזע זה. היכן העם, שבאלפיים שנות קיומו היה חשוף במידה כה מעטה לשינויים בתכונותיו הפנימיות ובאופיו, כמו העם היהודי ולבסוף איזה עם סבל תהפוכות כה גדולות כמו זה – ובכל זאת, תמיד עלה והזדקף מחדש בלא שינוי מהותו, מתוך האסונות הנוראים ביותר שידעה האנושות איזה רצון קשוח לחיות ולשרוד עולה מן העובדות האלה!
תכונותיהם הרוחניות של היהודים התחדדו במרוצת אלפי השנים. הוא נחשב כיום ל"חכם", ובמובן מסויים אכן היה כזה בכל הזמנים. אולם, תבונתו אינה תוצאה של התפתחותו האישית, אלא לימוד השקפות בידי זרים. כיוון שהיהודי מסיבות שיובנו מיד – לא היה אף פעם בעל תרבות משלו, הבסיס לפעילותו הרוחנית תמיד נקבע על-ידי אחרים. כושר מחשבתו התפתח בכל הזמנים תוך הישענות על ערכי תרבות שבסביבתו הקרובה. לעולם לא התנהל התהליך בדרך הפוכה."
(אדולף שיקלגרובר-היטלר "מיין קאמפ", "עם וגזע", פרק 11).
 
"חמאס זה רעיון – ואי אפשר להשמידו"
דובר צה"ל, ההיסטוריוסוף, תת-אלוף דניאל הגרי, אמר בריאיון כי אף שצה"ל קרוב להכרעה צבאית של חמאס, אי-אפשר להשמיד את ארגון הטרור. "חמאס זה רעיון," הסביר, "מי שחושב שאפשר להעלים אותו – הוא טועה. זה האחים המוסלמים." במסר לדרג המדיני, ציין כי "מה שאפשר לעשות זה להצמיח משהו אחר. משהו שיחליף אותו (את חמאס). משהו שיגרום לאוכלוסייה לדעת שמישהו אחר מחלק את האוכל, אחראי על השירותים הציבוריים. מי זה המישהו הזה? מה זה הדבר הזה? זה הדרג המדיני יחליט. אבל בשביל להגיע למצב שרוצים באמת להחליש את חמאס, זאת הדרך."
https://www.ynet.co.il/news/article/bkmpbolur
בכיר חמאס ראזי (ע'זי) חמד, התייחס מיד לדבריו של הגרי ואמר: ''הצהרותיו של הגרי הן הודאה משמעותית ועדות לכישלון הכיבוש במלחמה בעזה.''
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=854205&forum=scoops1
מוזר איך ההיסטוריוסוף הגרי קובע שיש חוקיות בהיסטוריה בלי לתמוך את דבריו בעובדות היסטוריות, וראשית הערה. הפילוסוף היווני אריסטוטלס, (הידוע אצלנו בשם החיבה אריסטו), הבחין בספרו "פואטיקה" בין היסטוריה לספרות. ההיסטוריה, טען אריסטו, עוסקת רק במה שקרה (ולכן אין בה חוקיות), הספרות עוסקת רק במה שעלול היה להיות מתוך ההסתברות או ההכרח, (לכן הספרות היא מדעית ונעלה על ההיסטוריה).
מאז אריסטו נעשו מאמצים אדירים למצוא חוקיות בהיסטוריה, אך כולם נכשלו. קרל הלוי-מרקס סבר שהצליח למצוא כזו, אבל גם הוא נכשל. אם היתה חוקיות בהיסטוריה זה היה הישג מדעי עצום. ניתן היה לדעת את העתיד. למרבה הצער אין.
 "נאציזם" זה רעיון. ל"רעיון" היתה מפלגה, היה ממשל מדיני, היה צבא הוורמכט, הלופטוופה, ואפן ס.ס. גסטפו. המדינה הנאצית פורקה ואיתה כל גופי השלטון הנאצי. לאלו שנשארו עם הרעיון אין יותר ערך.
"דעא"ש" זה רעיון. לדעא"ש היתה מדינה היה שלטון ממשל וצבא. המדינה פורקה וכל גופי השלטון והצבא. לאלו שנשארו עם הרעיון אין יותר ערך.
"אל קעאדה" זה רעיון. ארגון הטרור אל קעאדה חוסל לאלו שנשארו עם הרעיון אין יותר ערך.
"הנמרים הטמילים" זה רעיון. ארגון הטרור שלהם חוסל. לאלו שנשארו עם הרעיון אין יותר ערך.
"קומוניזם" זה רעיון. לקומוניזם היתה מסגרת מדינית וצבא ושלטון. הרעיון נעלם ונישארו מדינות טוטאליטריות ללא קומוניזם. סין, צפון קוריאה.
בדיוק כמו הנאציזם, דעא"ש, ואל-קאעדה, שהיו "רעיון" עם כוח צבאי, כך יש להילחם גם בחמאס ובג'יהאד ולחסל את הכוח הצבאי שלהם. וזה התפקיד היחיד של צה"ל ורק על זה צריך הגרי לדבר. הגרי אינו פילוסוף הרוח האנושית, אלא דובר צה"ל.
צודק לחלוטין בנימין מיליקובסקי-נתניהו שענה להגרי כי "הקבינט המדיני ביטחוני הגדיר כאחת ממטרות המלחמה את השמדת היכולות הצבאיות והשלטוניות של החמאס. צה"ל כמובן מחויב לכך."
https://www.ynet.co.il/news/article/h1fiiyxi0
והחשוב ביותר הוא (מה שהזכרתי פעמים רבות בהקשר לדוקטרינת דוריאל ז"ל) ללכת בעקבות גנרל פרדינאן פוש, מעצב תורת המלחמה הצרפתית במלחמת העולם הראשונה שאמר שהרצון לנצח הוא תנאי ראשון לניצחון. בלשונו:  Victoire, C'est La volonte  – הניצחון הוא הרצון. ראשית דבר צריך לרצות לנצח.
הבעייה הגדולה היא שבציבור הישראלי ישנם רבים שאינם רוצים כלל לנצח. רבים רוצים להפסיד. כדי לסלק את "האויב האמיתי" – נתניהו...
 
הגזענות של חיילי צה"ל
כתבת "הארץ": "חיילי צה"ל לא אונסים ערביות בגלל גזענות"
כתבת האדריכלות של "הארץ", נעמה ריבה, צייצה ברשת X כי "חיילי צה"ל לא אונסים ערביות בגלל גזענות."
https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1108570
אין זו ההתבטאות המחרידה הראשונה של ריבה, לפני כשבוע כתבה העיתונאית: "למה החיילים שלנו מתנהגים כמו נאצים בליל הבדולח? החוסר חינוך הזה מזעזע אותי עד הנימים. אי האכיפה הורג והורס אותנו."
https://rotter.net/forum/scoops1/854223.shtml
"הרעיון" של נעמה ריבה אינו חדש. בשנת 2006 פרסמה טל ניצן מחקר לתואר שני בסוציולוגיה, בו טענה כי חיילי צה"ל לא אונסים ערביות בגלל גזענותם. "אין זה מוסרי לאנוס. אין זה אפשרי לאנוס את מי שאינה אנושית," קבלה "החוקרת" טל ניצן, על מה שנתפס אצלה כדה-הומניזציה של החיילים כלפי הנשים הפלשתיניות.
"אחת הסיבות להימנעות מאונס על ידי חיילי צה"ל," הסבירה "החוקרת" היא החשש לאיום הדמוגרפי: כלומר, "הריונות של נשים ערביות ממעשי אונס יהודיים יביאו לעולם עוד ערבים."
המנחה האקדמי של טל ניצן לתזה זו היה פרופסור אייל בן ארי שנעצר על אונס הדוקטורנטיות שלו. אין ספק פרופסור בן ארי אינו גזען, אופס בעצם כן, הוא הטריד רק סטודנטיות יהודיות...
אדם נוסף שהעלה את תיזת הגזענות של חיילי צה"ל היה הלמוט אויסטרמן-אורי אבנרי, שכתב באוטוביוגרפיה שלו: ""בכל המלחמה לא שמעתי ולו על מקרה אחד של אונס, יש הטוענים שהיו במקומות אחרים. אצלנו על כל פנים, זה נראה בלתי אפשרי. לאו דווקא מטעמי מוסר, אלא מטעמים של בוז גזעני. הגברים והנשים בכפרים הערביים נחשבו מלוכלכים." (אורי אבנרי, "אופטימי", עמ' 232)
שישים שנה לאחר התאבדותו של אורי אילן, "צוותא" – המרכז ל"תרבות מתקדמת" של "השומר הצעיר", העלה הצגה "מתקדמת" בשם "המחלקה" מאת שי אזולאי (אישה זונה וחללה לא יקח(:
בהצגה "המחלקה", על פי מחזהו של שי אזולאי, שזכה בפרס תיאטרון צוותא בפסטיבל צו קריאה 2012 לפיתוח המחזה ליצירה בימתית, מתוארים החיילים היהודים כקלגסים וכובשים. חיילי צה"ל מבצעים מעשי אונס בנשים ערביות-פלסטיניות כאקט רומנטי, בנימה של רברוב, כחלק מהביקורת המופנית כלפי הצבא לכל אורך המחזה.
https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/47/ART2/668/278.html
לכאורה החיילים היהודים הם תמיד גזענים בין אם אונסים ערביות ובין אם לאו, אבל לאור "המחקרים" מסתבר שהצגת החיילים היהודים כאונסי ערביות בהצגה זו מתארת אותם דווקא כהומניסטים שאינם גזענים, שהרי אם היו גזענים לא היו אונסים ערביות... העם היהודי הוא העם היחיד בעולם המואשם בגזענות בגלל שהוא "לא אונס". הערבים אינם אונסים מגזענות אלא מיצר "בריא" ולוקחים שבויות יהודיות לשפחות מין כפי שעשה מוחמד.
 
אין צורך בחוק ניתן היום לגייס 3,000 חרדים.
ח"כ רוויטל רדזינסקי-גוטליב מסבירה למה ניתן כבר היום לגייס 3,000 חרדים?
"גנץ בכנסת הקודמת העביר חוק תיקון לחוק שירות הבטחון. חוק שירות הביטחון הנוהג היום, הקיים, קובע גיוס, גיל גיוס, משך גיוס, וכו', וקובע שיקול דעת לפוקד – הפקיד השלטוני שיש לו סמכות לקבוע דחיית גיוס, פטור מגיוס, ע"פ כל מיני קריטריונים.
"היתה החלטת ממשלה שפקעה ב-31 למרץ 2024 שקבעה את הפטור לחרדים. בעצם ממרץ 2024 אין החלטה בתוקף. אפשר היה לחזות שמיד יהיה גיוס מסיבי של חרדים, וזה לא קרה כי מערכת הביטחון אמרה שהיא מסוגלת לגייס רק 3,000 חרדים בערך לשנה, וגוייסו רק כ-1200.
"כלומר הפוקד אומר אני יכול לגייס 3,000 חרדים בשנה. זה המצב הנוהג כרגע. כשלעצמי אני סבורה שהחוק של גנץ קבע מכסה מאוד מאוד נמוכה של כ-2,000 חרדים בשנה עם גדילה במשך השנים. אני חשבתי שהחוק של גנץ לא מתאים מהותית, וגם לא אחרי השביעי באוקטובר.
"יועציו של נתניהו החליטו להחזיר את החוק לדיונים. ע"פ חוק הרציפות. האופוזיציה אמרה שזה חוק גורף לפטור לחרדים. מה שלא נכון. אמרתי לנתניהו שיוריד את החוק מסדר היום. כיום המצב המשפטי הוא ואקום. כיום אפשר לגייס חרדים בכפייה, אבל אנחנו מבינים כי צריך לגייס בהבנות ובהסכמות. רציתי להימנע, אבל היות והעונש היה סילוק מוועדת החוץ והביטחון זה היה פרס לשב"כ אמ"ן המטכ"ל וגורמי הביון שאותם אני שואלת שאלות קשות ונוקבות. מוטב היה לא להעלות את החוק לסדר היום בכלל."
(דקה 6)
https://www.youtube.com/watch?v=TK3gmBCF8qk
כלומר, במקום להתפלפל להצביע נגד ולעשות הצגה, על שר הבטחון יואב גלנט לתת הוראה לפוקד לגייס 3,000 חרדים מיידית ע"פ החוק, ולדאוג שצה"ל יקלוט אותם במסגרות נאותות. ההמשך בשנים הבאות יגיע מאליו.
לצערנו עברו הזמנים שמשתמטים מהצבא יצאו לשרת כדי לזכות בבת זוג?
הנה השיר הישן "משתמט אני הייתי" – הורה נהלל: – מילים ולחן: צבי בן-יוסף. ביצוע: פטר נוימן-שמשון בר-נוי:
https://youtu.be/CRtMiW9lWv0?si=8HNxEr-B_O7TeVDP
 
יש לי ארץ אחרת!
"האדם הוא תבנית נוף מולדתו. אני, שנקראתי על שם המקום שבו נפל בן משפחה גיבור. רעייתי נאלצה לעזוב את הארץ לקנדה כשהיתה נערה, וחזרה רק אחרי שנים רבות של כמיהה שלא הצליחה להתגשם. בחזרתה לצור מחצבתה היא היתה שיכורה ומאוהבת. הולכת ברחובות העמוסים והמלוכלכים בין הבתים המפויחים מאגזוזי אוטובוסים כאילו היא פוסעת על מצע של עננים. מתרגשת לראות שוב שלטים בעברית ברחובות, חנוכיות בחלונות הבתים וסוכות בחצרות. רק שכמו בסרטים המצוירים — אחרי כמה פסיעות באוויר על מצע העננים, היא החלה ליפול אל קרקע המציאות.
"רצה הגורל, וביחד עם האיחוד המרגש עם מכורתה היא התאהבה גם בי. מפוכח וממורמר. אחד הוויכוחים הראשונים שלנו התנהל על עניין העמידה בצפירה.
"התעקשתי לברר איתה איזו פראנויה מפתח מי שעובר כל שנה התנייה פבלובית, שבה משמיעים לו אזעקות מלחמה ואומרים לו לחשוב על המתים, או מה מרגיש ילד שבכל פעם שהוא צוחק מהסיטואציה הסוריאליסטית הזאת גוערים בו על שהוא לא מכבד את הנופלים.
"נטייה מוגדרת כהפרעה נפשית כאשר היא יוצאת מאיזון ופוגעת בתפקוד התקין. הקפדה על רחיצת ידיים מחשש לזיהום היא הרגל בריא ונורמטיבי, חרדה מחיידקים שפוגעת בעור כתוצאה מרחיצה אובססיבית מוגדרת כהפרעה. פחד עוזר לנו להימנע ממצבים מסוכנים, פראנויה מעצימה מחשבות שווא ויכולה להביא גם להתנהגות תוקפנית, כשהמציאות נחווית ככזו שיש להתגונן מפניה. לפעמים הקושי בריפוי נעוץ בקושי האובייקטיבי להבחין בין תפקוד תקין ללא תקין, כשמציאות לא תקינה נחווית כנורמלית.
"בחוש הומור מעוות וישראלי מדי לטעמה, הייתי צועק לה: 'הם לוחמי חופש!!' בזמן שנסנו על נפשנו למשמע הצבע האדום ב'צוק איתן' – ומתפקע מצחוק.
"התווכחנו על ההשוואה בין הנשק בבתים ברצועת עזה ל'סליק' בבתי הילדים בקיבוצים, בין האם הפלסטינית שצוהלת צהלולים על התאבדות בנה, לבין האם השכולה פעמיים שמדליקה משואה. גם על איך הטרוריסטים של היום הם המנהיגים של המחר; על מנחם בגין שהרג אפילו יהודים בפיצוץ מלון המלך דוד ונהפך לאבא האשכנזי של ההתנגדות המזרחית למפא"י, ועל אריק שרון, שכילה את זעם הציבור בכפריים ערבים חפים מפשע בפעולות התגמול של ה-101, ונהפך לסבא הטוב עם הכבשה על הכתפיים שהיה לפרגמטיסט בהתנתקות.
"בצער רב הבינה רעייתי, שאין באמת הבדל גדול בין מיתוס ההתיישבות של הורים על טפיהם באזורי ספר חשופים, לבין השהיד, שלמען חירות לבני עמו מוכן להקריב את עתידו ולסכן את חייו ואת חיי בני משפחתו. הרבה לפני 7 באוקטובר היא הבינה שהשהידים בעזה, למצער, חיים משני צדי הגדר.
"אחרי חמש שנים בארץ רעייתי הסכימה לחזור לקנדה, בעיקר כדי שלא לשלם את המוהר ששילמה משפחת אבי לאדמת המולדת. היא נאלצה לחוות מחדש את העקירה הרגשית, שהפעם אמנם בחרה בה, אך גם קצת נכפתה עליה כי לתחושתה נעשתה יותר למען ילדיה מאשר למען עצמה. ילדינו פה לא עומדים בצפירה ולא שרים שירי ג'נוסייד בטקסי בית הספר. הם אוכלים סופגניות ומדליקים נרות בחנוכייה בסמיכות לעץ אשוח מואר, ולא מכירים את אנטיוכוס ופרעה כמו שהם לא מזדהים עם ג'יזס כרייסט.
"את טקס הסיום לתסביך היהודו-ציוני שלי חגגתי עם חבר אחר לעבודה, קנדי ממוצא גרמני שסבתו היתה בהיטלר-יוגנד."
(בעילום שם. בעיתון הכתוב, הכותרת "אין לי ארץ אחרת" – בדיגיטל: "מקנדה לישראל ובחזרה: איך רעייתי עשתה סיבוב בין פטריוטיות לשקט אסתטי", "אל-ארצ'", 18.6.24)
https://www.haaretz.co.il/opinions/2024-06-18/ty-article-opinion/.premium/00000190-2c01-d2de-af9e-6de3e4df0000
אין תימה שהכותב מתבייש בדבריו, ולכן אינו חותם בשמו, אבל השאלה הרצינית היא מדוע שוקן, נבזלין, ובומשטיין-בן מפרסמים בעיצומה של מלחמה, בעמוד "הדעות" של עיתונם המלצה לרדת מהארץ, ומהעם היהודי? אם זו השקפת עולמם שיחתמו בשמם.
 
עלי ח'אמנאי, המנהיג העליון של איראן:
''המחלוקות יגרמו לארבעה מיליון איש לעזוב את ישראל''
עלי ח'אמנאי, המנהיג העליון של הרפובליקה האסלאמית, נשא נאום ב-3 ליוני 2024 לרגל יום השנה למותו של ח'ומייני, מחולל המהפכה האסלאמית, בו הוא סוקר את המערכה מול ישראל והראייה של השלטון באיראן את המצב הנוכחי במזרח התיכון אל מול הציר הסוני ואל מול המערכה הכוללת נגד המערב.
בנאומו ניסה חמינאי להראות כיצד משנתו של ח'ומייני כלפי העם הפלסטיני מתגמשת וכי הוא זה שהדריך את הפלסטינים למאבק מול ישראל: "דברים שח'ומייני חזה אודות פלסטין בימינו מתגשמים בהדרגה… תמצית דרישותיו של ח'ומייני בנושא פלסטין היה שאסור לקוות כי ניתן לפתור את בעיית פלסטין ולהגיע לצדק בנושא זה על ידי שיחות השלום. הוא טען שעל אזרחי פלסטין להשיג את זכויותיהם בעצמם על ידי פעילות מעשית, וכך יחלישו את האוייב הציוני ויכריחו אותו לסגת. על כל האומות בעולם ובפרט האומות המוסלמיות לתמוך בפלסטינים." בדבריו, הוא הדגיש שוב ושוב כי ח'ומייני חזה כי אם הפלסטינים יאזרו אומץ ויפעלו נגד ישראל אז "המשטר הציוני יאלץ לסגת."
החשיבות של "טופאן אל אקצא":
מהדברים של חמינאי עולה כי החשש באיראן מהתחזקות הציר הישראלי-וני נגד טהרן בדמות הנורמליזציה עם סעודיה, שהייתה מובילה לשרשרת של הסכמים בין ישראל לעולם המוסלמי. זאת בנוסף לתוכנית של ארה"ב, איחוד האמירויות וישראל להעברת סחורות מאזור המפרץ הפרסי ברכבת ישירה לנמל חיפה, שהיתה פוגעת כלכלית באיראן ובסין – והיא זו שהובילה לתגובה קשה של הציר השיעי. לדברי המנהיג העליון, מערכת "מבול אל אקצא" שמה את ישראל בקצה, בלי היכולת של ישראל להינצל. "נכון שארה"ב תומכת בציונים, הרבה ממשלות במערב תומכות, אך כולם מודים ומקבלים שהמצב שנוצר למשטר הציוני הוא מצב שאין בו שום גלגל הצלה עבורו," אמר.
לדבריו, ישנן שתי נקודות חשובות שיש לשים אליהן לב: האחת, המבצע של חמאס, שלדבריו היה "צורך אזורי"; ועומק וגודל המכה שקיבל "האויב הציוני" שהיתה לטענתו "מכה מכרעת… מחלה שלא יתרפא ממנה.
"ההתקרבות בין ארה"ב-ישראל-מדינות ערב הובילה למעשה ל"השתלטות של ישראל על המדיניות והכלכלה של המזה"ת ושל כל העולם האסלאמי. זה היה עניין של זמן עד שארה"ב היתה משלימה את יישום התוכנית." לדבריו, מתקפת ה-7 באוקטובר סיכלה את המזימה הזו.
עלי ח'אמנאי המנהיג העליון: ארבעה מיליון אנשים יעזבו את ישראל בניתוחו, המנהיג העליון מציב את ה-7 באוקטובר כמכה שישראל לא תוכל להשתקם ממנה. לדבריו, סופה של ישראל הוא "התמוטטות והשמדה.
"כל הפרשנים המערביים, האירופאים, האמריקאים ואפילו אנשי המשטר הציוני מאמינים שבמבצע זה, המשטר הציוני הובס ע"י מיספר קטן של אנשי התנגדות, חרף כל התימרונים והחוזק שלו. הם אומרים שאחרי שמונה חודשים ועם כל כך הרבה מאמץ המשטר הציוני לא השיג אף אחת מהמטרות שלו," אמר המנהיג העליון והמשיך וציטט את הפרשנים במערב ובישראל: "את זה אומרים הפרשנים המערביים. יותר מזה, פרשן מערבי אמר שטופאן אל-אקצא הוא מאורע שבכוחו לשנות את המאה ה-21. פרשן מערבי אחר אמר שמבצע זה ישנה את העולם. פרשן ביטחוני מתוך המשטר הציוני תיאר שיש מבוכה בתוך צמרת המשטר הציוני, כאשר כולם מסוחררים ואינם יודעים מה צריך לעשות. אותו פרשן אמר שאם יפרסמו בתקשורת את תוכן הוויכוחים והמחלוקות בצמרת הישראלית, 4 מיליון אנשים יעזבו את ישראל, קרי הגירה הפוכה,"
חמינאי תולה את דבריו בציטוט של היסטוריון ישראלי שטוען כי "הפרויקט הציוני נושם את הנשימות האחרונות שלו". (מעניין למי התכוון?)
חמינאי המשיך בנאום והדגיש את התמיכה בפלסטינים במערב כחלק מההצלחה שלו בתפיסה אל מול ישראל. לדבריו, ישראל השקיעה מאמצים רבים כי הסוגייה הפלסטינית תרד מסדר היום, אך הם נכשלו. "ברחובות לונדון, בכיכרות פריז ובאוניברסיטאות בארה"ב קוראים סיסמאות לטובת הפלסטינים ונגד המשטר הציוני. מול הקונצנזוס העולמי, גם ארה"ב תהיה מוכרחה לסגת, ובמוקדם או במאוחר תיאלץ להפסיק לתמוך במשטר הציוני."
(אברהם מ. אנליסט המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה מציין כי "לראשונה חמינאי השתמש במילה ישראל בניגוד לפעמים הקודמות כאשר כינה אותה רק במונח 'המשטר הציוני'").
)המנהיג העליון של איראן: ''המחלוקות יגרמו לארבעה מיליון איש לעזוב את ישראל'')
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=854244&forum=scoops1
את דברי ח'אמנאי אלו אין שוקן, נבזלין, ובומשטיין-בן מפרסמים בעיתונם.
 
כמה זמן יוכל גדעון לואי (לוי) לחיות תחת כיבוש ערבי-מוסלמי?
בדיון בקנדה בנושא: האם אנטי ציונות היא אנטישמיות? השתתף האקטיביסט הפרו-איסלמי, האוטו-אנטישמי-והאנטי-ציוני, "לורד האו האו הישראלי" – גדעון לואי (לוי) וכך אמר: "לעמוד כאן היום שמונה חודשים אחרי שהמלחמה הזו התחילה, ולדבר רק על הקורבנות היהודים תוך התעלמות מוחלטת מ-38,000 אנשים שנהרגו בשמונה חודשים. התעלמות מוחלטת מהרעב, מההרס, מעשרות אלפי הילדים שנהרגו, זה כל הסיפור.
"לציונות היום יש רק משמעות אחת, ואף אחד לא יכול למצוא משמעות אחרת, זו עליונות יהודית בין הנהר לים (הפיליסטיני לואי לא יודע שישראל היא גם ממזרח לירדן?), ציונות פירושה עליונות לאומית של עם אחד על פני האחר. ואני לא יכול לתמוך בשום סוג של עליונות בשום מקום. וכשאין דמוקרטיה זה נראה כמו אפרטהייד, זה מתנהג כמו אפרטהייד, וזה אפרטהייד."
https://www.youtube.com/watch?v=bWgeqtBty1M
(דקה 0.28)
הנה ראו את התשובה המבריקה של העיתונאי הבריטי דאגלס מאריי: חובה לראות.
https://x.com/GadiTaub1/status/1803976070506398049?cxt=HBwWwoW2nbSrgYkyAAAA&cn=ZmxleGlibGVfcmVjcw==&refsrc=email
הנה הנאום המבריק ומעורר השראה של דגלאס מוריי בדיון בקנדה בנושא: האם אנטי ציונות היא אנטישמיות: טקסט חובה לבתי ספר.
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=854026
https://x.com/libby_alon/status/1803811289719779328?t=beQWvdr_f6TeoZ1zVduceA&s=03)
ואני רק מוסיף שאלה קטנה לגדעון לואי (לוי) ויתרת על הציונות? יופי. כמה זמן היית מצליח לחיות תחת השלטון "הדמוקרטי" של 57 המדינות המוסלמיות, שם כידוע לך, בכולן יש עליונות מוסלמית?
 
עמית סגל סוגר חשבון עם נחום בורשטיין-ברנע
"קראתי הבוקר שנחום ברנע מכנה אותי 'המנחה המגזרי' של כנס המילואימניקים הדורשים הכרעה. ברנע גם הוסיף – אאוץ׳ – שאני היחיד שצחק מהבדיחה של עצמי: 'דובר צה״ל לא מרשה למחוא כפיים לעופר וינטר,' כותב עמית סגל. 'קצת נבוכתי בשבילו. מה, ברנע לא יודע שיש דבר כזה וידאו בעולם? השנה הרי לא 1974 ואתה כבר לא ב'דבר'. למה להתעקש בכוח לצאת בדאי קטן מול כל המדינה? [מוזמנים לצפות ולראות בעצמכם].
"הצחוקים הם כמובן הבל לא חשוב. זה השקר הקטן הזה, שמצטרף להרבה כזבים בקריירה ארוכה מדי, שמשמש דוגמא לשנאה שמקלקלת את השורה. זה לא אישי לדעתי (למרות שיש כאן גם עניין גילאי ברור). זו פשוט שנאה יוקדת, חומצית, מרירה ומאכלת לדתיים ולימניים שהוא תמיד ראה כנחותים ממנו. מפעל חייו (הכושל, ברוך ה׳) היה ניסיון לגמד, לזלזל ולבלום את מי שחושב אחרת ממנו. ככה בדיוק עשה לנעמי שמר שהזהירה מטבח בדיוק כפי שקרה בשבעה באוקטובר והוא בתגובה כינה אותה גזענית והמליץ לעבור לצד השני של המדרכה אם רואים אותה ברחוב.
"בכנס ההכרעה דווקא הייתי היחיד על הבמה עם כיפה, והוא – היחיד באולם שלא מאמין בנצח ישראל ובניצחון ישראל. שמטיף תמיד לתבוסה, לנסיגה, לכניעה ומצוטט בהרחבה בערוצי האוייב. אולי כדאי שגם הם יקבלו הדגמה לקשר המקרי בין מה שהוא כותב כבר שנים ובין האמת.
(סגירת חשבון עמית סגל סוגר חשבון עם בורשטיין-ברנע)
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=854395&forum=scoops1
אין ספק מגיע לו לנחום בורשטיין-ברנע.
 
שקמה שוורצמן-ברסלר-וינדמן:
"תפיסות העולם שלי הן יותר ימין ממה שביבי עשה פה לאורך השנים."
"לא מתחרטת על הפסקת ההתנדבות – אם הטבח היה קורה כשישראל לא דמוקרטית, לא הייתה כאן מדינה."
בריאיון לפודקאסט הפוליטי "120 ואחת" בהגשת מורן אזולאי טוענת שקמה-שוורצמן-ברסלר-וינדמן – האייקון של התנועה הפרוטסטנטית, את הדברים הבאים:
"אני אימא במדינת ישראל. אני אוהבת את המדינה וחשוב לי שהיא תצליח כי אני רוצה לגדל פה את הילדות שלי. אני שלמה עם הזהות היהודית שלי. אני מאוד מחוברת, מכיוון חילוני כמובן, בהיבטים יותר תרבותיים והיסטוריים."
לא מזמן תועדת מתעצבנת על אדם שהציב דוכן תפילין ליד מכון ויצמן.
"אדם מציב דוכן ללא היתר ופונה לילדים. אני חושבת על הבת שלי שמגיעה לאיזשהו שיעור העשרה באיזשהו מקום וניגש אליה מישהו בלי היתר לדברים אחרים. לא מקובל.
"אמרתי במחאה ביום שני מול הכנסת מה שנאמר פה בעצם על ידי כולם. בהקשר של חוק ההשתמטות, יש תמונה מאוד כואבת של נתניהו עומד ומחייך כשכולם יודעים ברקע שיש ארבעה חללים. הדבר הזה היכה גלים, זה היה הכותרות הראשיות: 'נתניהו מחייך כאשר הוא יודע שיש ארבעה נופלים חדשים.' אז אמרתי את הדבר הזה על הבמה ופתאום יש ספין מטורלל שרץ שלפיו אני מנכסת לו שמחה למוות.
"הצבעתי להרבה מפלגות, אבל תמיד באזור המרכז. אני חושבת שתפיסות העולם שלי הן יותר ימין ממה שביבי עשה פה לאורך השנים. לא בגלל שאני ימין, אלא כי נתניהו 'עשה שמאל'. למשל עסקת המאה של טראמפ. הדברים האלו הם בטח לא ימין אידיאולוגי.
"היום חזרנו בדיוק לאותה ממשלה. היתה תקופה שלא יצאתי למחות. כי גנץ ואיזנקוט היו בממשלה, אז היו ידיים אחרות על ההגה. אבל חזרנו לממשלה של 6 באוקטובר."
ברקע אירועי 7 באוקטובר מודה ברסלר שהשקיעה מחשבה בטענות שמופנות אליה על חלק המחאה בקיטוב ובפילוג שקדמו למלחמה, ובוודאי על רקע השיח על סרבנות והפסקת התנדבות לצה"ל. המסקנה שלה היא כזאת: "אנחנו אזרחים של מדינת ישראל, ופתאום ממשלה החליטה להתקיף אותנו. איך שלא יהפכו את זה, זה מה שהיה פה. כנגד המתקפה הזו אמרנו להם 'תקשיבו, זה מה שהולך לקרות בכלכלה, באקדמיה, במערכת הבריאות, בביטחון."
בואי נדבר על האירוע של שירות המילואים של הטייסים. יכול להיות ששיחקנו יותר מדי עם הדבר הזה? נכנסנו לאזורים מסוכנים? אהבת לאן שזה הגיע?
"דיברתי השבוע עם חבר שחתם בזמנו על סירוב להתנדב ונמצא בעזה כבר 200 ימים. ראיתי ושמעתי אז את הקושי שיש לאנשים. עבור האנשים האלו זה לא משחק ציני, זה החיים שלהם."
ועדיין, את יודעת, זה משחק מאוד מסוכן.
"זה לא משחק, אלה חיים. בן אדם מוצא את עצמו בדילמה אם הוא צריך לשרת את האידיאל של מדינת ישראל או את הרצון של איש אחד שמוכן לדרוס אותי ואת המשפחה שלי ואת הדברים שחשובים לי. לא מדובר באנשים שאמרו 'אנחנו לא רוצים לעשות דברים.' אלו אנשים שעשו את הצעד הכואב ביותר שהם יכלו לעשות. צריך להבין את הדילמה שלהם."
אבל הם לא שגו?
"אני חושבת שלא. אני אחזור ואתעקש: אם אירוע כמו 7 באוקטובר היה קורה כשישראל כבר לא דמוקרטית, לא היתה כאן מדינה."
https://www.ynet.co.il/iphone/json/api/article/byhve7eu0/android
חלקה של שקמה-שוורצמן-ברסלר-וינדמן בהחלטת החמאס הג'יהאד וחיזבאללה לתקוף את ישראל ב-7 באוקטובר, לאחר שהכריזה כי עד ספטמבר ישראל תישאר ללא צבא, עוד ייחקר ודאי בעתיד, אבל נניח לרגע לזה. האם לפי הגיונה, אם אכן היתה מתקבלת הרפורמה, האם לדעתה היה על חיילי צה"ל לסרב פקודה, ולהניח למחבלי החמאס והג'יהאד לאנוס אותה, ואת בנותיה, לרצוח אותן, ולבתר את חלקי גופתן, כי אין בארץ דמוקרטיה?
[אהוד: "אם אירוע כמו 7 באוקטובר היה קורה כשישראל כבר לא דמוקרטית, לא היתה כאן מדינה." יוזף גבלס היה ודאי תומך נלהב בדבריה].
 
ציון הלא תקראי – מגבלס לאמריקה
ב- 10 במאי 1933 ארגן מיניסטר התעמולה הגרמני-נאצי פאול יוזף גבלס, את שריפת הספרים הלא מוסריים בכיכר האופרה בברלין, והכריז כי בא הסוף לאינטלקטואליזמוס היהודי.
https://encyclopedia.ushmm.org/content/en/film/books-burn-as-goebbels-speaks
ב-2024 החלה באמריקה תופעה דומה של ביטול ספרים ע"פ יחסם לישראל.
הוכנה רשימה ויראלית שהופצה ברשת X תחת הכותרת "האם הסופר.ת החביבים.ות עליך הם ציונים?" שהציגה כמאתיים סופרים אמריקאים מז'אנרים שונים המסווגים על פי יחסם לישראל ולפלסטינים. הסיווג מקודד על פי צבע, והוא נוח לשימוש ולהבנה. סופר שנתפס תומך בישראל נצבע באדום. סופר שגמגם, התחמק, הציג עמדה מורכבת, או שבן או בת זוגו הביעו תמיכה בישראל או בישראלים, קוטלג בכתום או בצהוב. (טלאי צהוב) סופרים שתמיכתם בפלסטינים היתה חד משמעית נצבעו בכחול או בירוק.
טור דעה שפרסם הסופר והעיתונאי ג'יימס קרצ'יק ב"ניו יורק טיימס" טען שהרשימה השחורה של סופרים וסופרות היא דוגמה גסה לסנטימנט אנטי ישראלי ואנטישמי שסחף את עולם האקדמיה והתרבות. מי שלא מתנערים בגלוי מישראל ומצהירים על עצמם לא ציונים (ואפילו מי שלא נענים לציווי לתאר את מעשי ישראל כג'נוסייד) מאוימים בביטול ומחיקה. בשורה התחתונה, טען קרצ'יק, הסופרים המצליחים שברשימה לא באמת צריכים לדאוג שהוקעתם כתומכים בציונות ובישראל תפגע בקריירה שלהם — כי הם לא היעד האמיתי של הקריאות לחרם.
"היעדים האמיתיים של מסע הצלב הזה הם סופרים פחות מוכרים, סופרים מתחילים, משוררים וסטודנטים לכתיבה יוצרת – לא רק יהודים – שיכולים להרגיש את השינוי באוויר," כתב קרצ'יק. "אנשי תרבות רבים נדחפים לנפק הצהרות כדי לסווג את עצמם כמי שמשתייכים לצד כזה או אחר אפשר לראות את התהליך הזה במה שעובר על הסניף האמריקאי של ארגון הכותבים הבינלאומי פן. פן אמריקה, ארגון ותיק ורב זכויות, עומד באחרונה מול טלטלה עצומה. אף שהארגון פירסם כמה מכתבים פומביים והצהרות בעניין ישראל ועזה (האחרונה שבהן, מחודש אפריל, נפתחת בצער עמוק על הסבל הפלסטיני, אובדן חיים ומותם של אמנים ויש גם השתתפות בצער עם הצד הישראלי), פלג מחבריו דורש מהנהלת הארגון לנקוט שפה וגינוי חד משמעיים כלפי ישראל ואחריותה למותם של סופרים, משוררים ועיתונאים פלסטינים.
העימותים בתוך פן אמריקה נעשו כל כך סוערים עד שבחורף ביטל הארגון את הפסטיבל השנתי שהוא מקיים בניו יורק ובאפריל גם את טקס הענקת הפרסים השנתי שלו, אחרי שכמעט מחצית מהמועמדים פרשו מהתחרות. בטור שלו מתאר קרצ'יק את הקריאות להדיח את מנכ"לית הארגון, סוזן נוסל (היהודייה), בשל "מחויבותה ארוכת השנים לציונות" ואת ההאשמה שתחת הנהגתה "פן מנרמל רצח עם." המהלכים האלו הובילו אמנם לפרסום הצהרה של נשיאים לשעבר של הארגון, בהם גם סלמאן רושדי, המבקשים מהחברים לשמור על מסגרת הדיון, אבל קשה לומר שהרוחות נרגעו.
קרצ'יק מתאר מסע הפחדה, "מסוג הדברים שקורים לכותבים מתנגדים בחברות הטוטליטריות שארגון פן פועל למענם בקביעות." הוא מצטט את הנשיאה הנוכחית של הארגון, ג'ני פיני בוילן, שאמרה לאחרונה כי שמעה מ"הרבה מאוד סופרים שאינם מסכימים עם הפורשים ושאינם רוצים לפרוש מהאירועים שלנו בעצמם, אך חוששים מההשלכות אם ידברו." "זוהי טקטיקה של קומיסרים, לא סופרים בחברה חופשית," הוא מסכם. "צנזורה, שיטור מחשבות ובריונות מנוגדים לרוח הספרות, שבצורתה הטובה ביותר היא שיחה אינטימית בין המחבר לקוראים בודדים."
(גילי איזיקוביץ, בעיתון הכתוב הכותרת "ציון הלא תקראי", בדיגיטל הכותרת: "בדרך לרוסיה: הרשימות השחורות שמסמנות סופרים '"ציונים'." "אל-ארצ'", 18.7.24)
https://www.haaretz.co.il/gallery/literature/2024-06-18/ty-article-magazine/.premium/00000190-2a27-d5f5-a5d6-ebef3c810000
מסתבר שרוחו של גבלס שורה עתה על אמריקה כאשר התחילו לסמן בה סופרים יהודים בטלאי צהוב ומבטלים אותם.
האם גם באמריקה ישרפו ספרים? האם גם באמריקה ישרפו יהודים? כפי שניבא בזמנו המשורר חיים-הארי-כריסטיאן-יוהאן-היינריך היינה, שחזה את העתיד במחזהו "אלמנסור" (1821), והִטרים בכ-110 שנה את שריפת הספרים בכיכר האופרה של ברלין במאי 1933 ואת אירועי  השואה: שריפת הספרים היא "רק  הקדמה; "בְּמָקום שבּוֹ  שורפים ספרים ישרפו לבסוף גם בני אדם."
יהודי אמריקה היזהרו!
 
כֵּן יֹאבְדוּ כָל-אוֹיְבֶיךָ יִשְׂרָאֵל
הבלשן והאקטיביסט הפרו-איסלמי, האוטו-אנטישמי והאנטי-ציוני, נועם חומסקי שר"י, הלך לעולמו בגיל 95.
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=854004&forum=scoops1
פחות שונא ישראל בעולם.
נעמן כהן