מתוך היומן
27.5.15. יום רביעי. ניוטון, בוסטון. הביקור בתערוכה באמהרסט. בבוקר אמיר מילשטיין מכין לנו ארוחה כיד המלך עם חביתה גדולה. בעשר בא מקס, בחור צעיר מקסים, חבר של רועי החייל, בנם של אמיר ורונית, שעימו סיכם אמיר שייקח אותנו לאמהרסט וחזרה, תמורת 150 דולר במכונית של אמיר.
 
Ellen Keiter, chief curator,
The Eric Carle Museum of Picture Book Art, 125  West Bay Road, Amherst, MA 01002.
From: Paula S. Brow] Sent: Sunday, April 19, 2015 7:03 PMTo: Ellen KeiterSubject: Museum hours Dear Ellen,My friends Ehud Ben Ezer, his wife and a friend will be visiting the show on May 27.They're coming especially from Israel. Ehud is the author of Hosni the Dreamer. The Show has some pictures I did for his book. Could you let me know the museum hours For Wednesday May 27, so that I may let them know.Thanks,
Uri
 
From: Ellen Keiter
To: Paula S. Brown
Subject: RE: Museum hours
Date: April 20, 2015 at 4:02:15 PM EDT
Dear Uri,How wonderful that your friends are visiting from Israel! I would be pleased to meet them and give them a brief tour of the museum. Please let me know what time they plan to arrive and I'll make sure they are admitted for free.  The museum is open from 10 am to 4 pm on Wednesdays. Best,EllenEllen KeiterChief CuratorThe Eric Carle Museum of Picture Book Art125 West Bay RoadAmherst, MA 01002413-658-1112www.carlemuseum.org 
יהודית יושבת ליד מקס ומשוחחת עימו רוב הזמן. הוא אוהד שרוף של ישראל. תענוג לשמוע אותו. אמנם אינו מתכוון לעלות לארץ. ביומנה היא כותבת:
"מקבלים אותנו כמו וי.אי.פי. האוצרת נחמדה מאוד. התערוכה מרשימה ביותר. ציורים של 'חוסני החולם'. מרגישים כמו בבית. מקס מלווה אותנו כל היום ואף נהנה מהתערוכה. אוכלים צהריים קלים ב'אטקינס פארמס' שזו משתלה וגם סופּר קטן ואוכל מוכן עם מקומות ישיבה. מקס מחזיר אותנו בשלום לביתם של אמיר ורונית. הנוף בדרך לאמהרסט וחזרה עוצר נשימה. כאילו נוסעים ביער."
המוזיאון מרוחק מן העיר או העיירה. בלב שדות וחורשות והכול ירוק ורחב ידיים. גם הבניין רחב ומרשים עם אולמות רבים וחנות ספרים. יש ביקורים של קבוצות מאורגנות של תלמידים קטנים אבל אין כמעט מבקרים סתם כי המקום די מרוחק ומבודד. בכניסה יש קיר ענק ובו תצלום חי מאוד של אורי ואחריו דמויות מתוך הספרים שלו. יהודית מצלמת אותי על הרקע הזה, ליד אורי.
התערוכה עצמה מעניינת מאוד ויש בה איורים צבעוניים מקסימים לרבים מספריו היפים של אורי, וגם טקסטים. חלק ניכר מהחומר אני מכיר. באחת הפינות יש שלושה ציורים גדולים מתוך "חוסני החולם" ושמי מוזכר כמחבר הספר.
באה אוצרת התערוכה אלן קייטר. אישה נעימה מאוד וצעירה יחסית. בין השאר היא שואלת אותי כיצד הגעתי לסיפור של חוסני החולם. אני מספר לה שזוהי מעשייה עממית ערבית שכתבתי עברית במקור, תירגמו לי אותה אבל אורי עבר על התרגום והתקין אותו לטעמו של הקורא האמריקאי. לדברי אורי, דווקא ידיעתו המוגבלת באנגלית בראשית דרכו היתה לו לטובה כי כך השתמש רק באוצר מילים פשוט ומוגבל שמתאים לספרות ילדים.
אלן מרבה לדבר גם עם יהודית, ושולחת להביא לנו שלושה קטלוגים צבעוניים של התערוכה. עמודים 2-3 לכל הרוחב הם ציור צבעוני מתוך חוסני החולם, אך ללא ציון המקור. רק מאוחר יותר, כבר בניו יורק, אני שם לב כי בעמודים האחרונים, שם ניתן הקרדיט לתמונות, מופיע לגבי עמודים אלה שם הספר, אך ללא שם המחבר. לא נעים לי להעיר על כך לאורי. לגבי שאר התמונות בקטלוג מצויין גם שם הסופר, באם אין אלה ספרים שאורי כתב בעצמו, וכמובן מצויין שמי על שלוש התמונות בתערוכה המובאות מתוך חוסני וכלולות בקטלוג.
מה שחסר לי בתערוכה, ועל כך אני אומר גם לאורי עצמו בניו יורק, שאין קיר או תצוגה אחרת של מיבחר עטיפות של עשרות ספריו הצבעוניים, כדי לתת מושג מעבודתו, וכן שכל המוצגים הם בגודל מקורי, של דפים בספר, ולכן קשה קצת לקרוא את הטקסטים הנלווים להם וגם צריך להתכופף כדי לראותם. קצת הגדלות לא היו מזיקות, אם כי פוגמות אולי במקוריות של התצוגה. אורי אומר שזו שאלה של השקעה כספית בתערוכה.
אני אומר לאלן שחבל שהתערוכה אינה עושה דרכה גם לישראל, לאגף הנוער במוזיאון ישראל, ומבטיח לספר להם על התערוכה. אך יש לי הרגשה שמדובר בהשקעה גדולה מאוד ותרגום לעברית של רוב החומר. [בסופו של דבר לא פניתי כאן למוזיאון ישראל].
התכוונתי לקנות שני קטלוגים של התערוכה, אחד לנו ואחד ליאיר גיסי, שביקש אם אפשר להחתים את אורי על הקטלוג. עכשיו שקיבלתי שלושה, ואורי אמור לחתום עליהם בניו יורק, המישאלה מולאה.
אנחנו מבלים עוד קצת בחנות של המוזיאון ואני קונה גלויות מהתערוכה של אורי, למזכרת. כבר צהריים וממליצים לנו על מסעדה סמוכה, "אטקינס פארמס", שמזכירה מרכז כפרי דומה ליד אוקספורד שבו היינו מבקרים. צירוף של משתלה וחנות מזון ומכשירים חקלאיים. בוחרים כל אחד מטעמים כאוות נפשו וכמובן מזמינים גם את מקס. הכול לא יותר מ-37 דולר.
אהוד בן עזר