קונצרט שישי בשתיים בצהריים של הפילהרמונית בהיכל התרבות ב-5.7 נפתח ביצירה "דילמת האסיר" (כ-15 דקות) שנכתבה בידי זלנטרייך הצעיר (נולד 1988) לאחר השבעה באוקטובר 2023 והצליחה להפחיד אותי מהרגע הראשון וממש חיכיתי שתסתיים. הביצוע היה מעולה והתזמורת בהרכב מלא, כך גם הניצוח של שני בשתי ידיו ללא שרביט מנצחים – אבל המוסיקה דמתה לפס-קול של סרט אימים וממש עלתה על העצבים. ונדמה לי שאני לא היחיד שהרגיש כך.

הפתעה מדהימה היתה בהמשך – הקונצ'רטו לוויולה ולתזמורת של אלפרד שניטקה (1934-1998), בביצוע נהדר של הוויולנית טבאה צימרמן. היצירה אינה קלה אבל סוחפת, וצימרמן ממש גאון! איזה מרץ! איזה כוח! איזה שפע של נתינה! איזה צליל נהדר – רך וגם חזק לוויולה שלה! צימרמן היא ממש קוסמת וגם בעלת כוח דמוני – והיא מנגנת כמעט בכל 35 הדקות של היצירה, סולו ובשילוב עם התזמורת. היא כבשה את לב הקהל שלא פסק מלהריע לה, וזכה בהדרן שאותו ביצעה עם התזמורת, למנגינת השיר "החיטה צומחת שוב":

שדות שפוכים הרחק, מאופק ועד סףוחרובים וזית וגלבועואל ערבו העמק נאסףביופי שעוד לא היה כמוהו

זה לא אותו העמק, זה לא אותו הביתאתם אינכם ולא תוכלו לשובהשביל עם השדרה, ובשמיים עיטאך החיטה צומחת שוב...

שיר אבל שנכתב בשנת 1974 על ידי דורית צמרת, חברת קיבוץ בית השיטה, בעקבות ההלם והאבל הכבד שאחזו בקיבוץ עם נפילתם של 11 מבניו במלחמת יום כיפור. השיר הולחן ב-1978 על ידי חבר קיבוץ שער הגולן חיים ברקני. (ויקיפדיה).

החלק השני והאחרון של הקונצרט, לאחר ההפסקה, היה הסימפוניה מס' 5 במי מינור, אופ' 64, של צ'ייקובסקי (1840-1893). 50 דקות סוחפות. מה יש להוסיף, זו יצירה מוכרת וממכרת, התזמורת בהרכב מלא, המוסיקה סוחפת ומכשפת. אתה שומע את משק כנפיה של הנצחיות. לא מעט אנשים בקהל ממש התנועעו והגיבו בתנועות ידיים אילמות לקצב שלה. אמרתי לעצמי שזה ממש נס שבגילי, 88, שהוא כגילה של התזמורת, אני זוכה לשמוע את החמישית בביצוע חי ומעולה שכזה! להב שני לא נופל מקודמו זובין מהטה, גם לא ממנצחים בעלי שם אחרים שהופיעו עם התזמורת כמו ליאונרד ברנשטיין. זכינו שמנצח צעיר "תוצרת הארץ" יוביל את התזמורת ברמה בינלאומית!

ניתן להשוות, בשיטוט ביו-טיוב – עם ביצועים קודמים של הסימפוניה החמישית – זובין מהטה מנצח על התזמורת הפילהרמונית הישראלית, והמימיקה המופלאה של ליאונרד ברנשטיין המזיע בניצוחו על התזמורת הסימפונית של בוסטון.

ולחשוב שאנחנו כבר בחודש התשיעי של מלחמה על עצם קיומנו במזרח התיכון וכמעט מדי יום נהרגים לוחמים, נהרסים בתים ונשרפים שדות ויערות – וממש בשעה שלפני הקונצרט עברה ברחוב הוברמן ופנתה ימינה לדיזנגוף תהלוכת הפגנה עם כרזות ורמקולים להשבת החטופים, והחום בחוץ היה מעל שלושים מעלות!

אהוד בן עזר