קוּם לֵךְ לְךָ אֶל עִיר הַהֲרֵגָה וּבָאתָ אֶל-הַחֲצֵרוֹת,
וּבְעֵינֶיךָ תִרְאֶה וּבְיָדְךָ תְמַשֵּׁשׁ עַל-הַגְּדֵרוֹת
וְעַל הָעֵצִים וְעַל הָאֲבָנִים וְעַל-גַּבֵּי טִיחַ הַכְּתָלִים
אֶת-הַדָּם הַקָּרוּשׁ וְאֶת-הַמֹּחַ הַנִּקְשֶׁה שֶׁל-הַחֲלָלִים.
וּבָאתָ מִשָּׁם אֶל-הֶחֳרָבוֹת וּפָסַחְתָּ עַל-הַפְּרָצִים
וְעָבַרְתָּ עַל-הַכְּתָלִים הַנְּקוּבִים וְעַל הַתַּנּוּרִים הַנִּתָּצִים,
בִּמְקוֹם הֶעֱמִיק קִרְקַר הַמַּפָּץ, הִרְחִיב הִגְדִּיל הַחוֹרִים,
מַחֲשֹׂף הָאֶבֶן הַשְּׁחֹרָה וְעָרוֹת הַלְּבֵנָה הַשְּׂרוּפָה,
וְהֵם נִרְאִים כְּפֵיוֹת פְּתוּחִים שֶׁל-פְּצָעִים אֲנוּשִׁים וּשְׁחֹרִים
אֲשֶׁר אֵין לָהֶם תַּקָּנָה עוֹד וְלֹא-תְהִי לָהֶם תְּרוּפָה.
(חיים נחמן ביאליק, בְּעִיר הַהֲרֵגָה)
https://benyehuda.org/read/1784
 
אז קמתי והלכתי לעיר ההריגה. אני עומד לרגלי האנדרטה לזכר הפוגרום בקישינב. הנמצא בפארק Alunelul היפה והמטופח, כמה תחנות מהמרכז בטרוליבוס. מסביב מסתובבות אימהות עם ילדים על ספסל, ממול בית קפה נחמד.
על הפוגרום בקישינב ועל חשיבותו לתולדות הציונות נכתב רבות.
במבט לאחור מהי "עיר ההריגה", קישינב – שם נרצחו בפרעות 49 יהודים לעומת "קיבוץ ההריגה" בארי, שבו נרצחו יותר מ-100 מתושבי הקיבוץ (ולמעלה משלושים ושניים תושבים נחטפו לשבי ברצועת עזה בידי החמאס, חלקם נרצחו לאחר חטיפתם).
על פרעות קישינב רעש העולם התרבותי. הסופר הרוסי ולדימיר קורולנקו ביקר בעיר וכתב על פרעות קישינב ב"בית 13".
הסופר אלכסיי מקסימוֹביץ' פֶּשְקוֹב, הידוע בשם מקסִים גוֹרקִי, יצא בריש גלי כנגד האנטישמיות, וה"אני מאשים" שלו לאחר פרעות קישינב היה הברור, האמיץ והנוקב ביותר, והתחיל במילים הבאות: "בשנים האחרונות נעשו במדינתנו מעשים המגלים את חרפת הארץ. אולם, הדבר המביש ביותר, המעורר חרדה ואימה, בושה והתמרמרות, הוא הטבח האיום שנעשה ביהודי קישינוב. אנשים הרואים את עצמם כנוצרים, אנשים המאמינים, כביכול, באל חנון ורחום – אנשים אלה, בעצם ימי חג אלוהיהם שקם לתחייה, רוצחים ילדים וזקנים, אונסים נשים, שודדים ומענים את בני אותו השבט אשר נתן להם את הנוצרי."
חיים נחמן ביאליק כתב את הפואמה "בְּעִיר הַהֲרֵגָה" וכן את "עַל הַשְּׁחִיטָה"‏.
הפואמה "בעיר ההריגה" נדפסה לראשונה תחת השם "משא נמירוב" בעיתון "הזמן" בעריכת בן ציון כ"ץ, בעיר פטרבורג. שינוי השם והשמטת מיספר שורות בשיר היו דרושים על מנת לקבל את אישור הצנזור, היהודי המומר לנדאו, לפרסום השיר. בתחילה הגיב ביאליק בכעס רב על השמטת השורות, אך בהמשך קיבל את השינוי בהבנה ואישר את פרסום השיר. השיר תורגם לרוסית על ידי זאב ז'בוטינסקי, וכך הגיע לידיעת הקהל הרחב, כולל הקהל היהודי שאינו קורא עברית‏.
החזן יוסלה רוזנבלט שר: "דער פאגראם אין קישינעוו"
https://www.youtube.com/watch?v=ZoQ2Y2MEIGk
(ב-17 באפריל 1912, בתגובה לתחילת השלטון הצרפתי במרוקו, התנפל המון ערבי זועם על היהודים במקנס וערך בהם טבח. כ-150 יהודים נרצחו ורבים נפצעו. מרבית האוכלוסייה היהודית נמלטה לארמון המלכותי ומצאה בו מסתור עד שחרורם על ידי תגבורת של הצבא הצרפתי. מיספר הנספים בטבח במקנס היה גדול פי שלושה ממספר הנספים בקישינב ב-1903 שם נספו 49 יהודים, אבל למקנס לא היו יחסי ציבור טובים. לקישינב היה את ביאליק שכתב בעקבות הפרעות את "בְּעִיר הַהֲרֵגָה", ו"עַל הַשְּׁחִיטָה"‏. למקנס לא היה משורר כזה, ולכן אין זוכרים את הטבח הזה, מה גם שיהודי מרוקו עצמם העלימו אותו בסיפוריהם הבדויים על "היחסים המצוינים" שהיו להם עם המרוקאים).
אם נחזור לימינו, האם אתם מכירים סופרים או אנשי רוח שגינו את הפוגרום בשמחת תורה? אולי להיפך, יש המתרצים אותו בק"ן טעמים.
לא רחוק מהאנדרטה לזכר הפוגרום ברחוב Strada Milano 1, Chișinău 2012 נמצא בית הקברות היהודי, המתפקד מ-1887, אך יש בו גם קברים ישנים יותר. במהלך מלחמת העולם השנייה נגרמו נזקים גדולים בחלק המזרחי של בית העלמין. ב-1958 חולק בית העלמין לשניים ובאחד החלקים הוקם שוק חקלאי היום נבנו עליו שיכונים ובתים פרטיים מפוארים.
ב-1900 היו 43% מתושבי קישינב יהודים – אחד האחוזים הגבוהים באירופה בזמן ההוא.
ב-1941 לפני השואה הגיע מספר היהודים בקישינב לכ-60,000. השמדת היהודים בוצעה ע"י הצבא הגרמני והצבא הרומני ובחלק ניכר ע"י אזרחים רומנים שפשוט רצחו את היהודים כדי לבזוז את רכושם.
שתי הפתעות נגלות לי "בעיר ההריגה". האחת זוהי אחת הערים היפות באירופה. הרחוב המרכזי שטפן צ'ל מארה Ştefan cel Mare הרבה יותר דומה לשאנז אליזה מאשר לרחוב דיזנהוף בתל אביב (מאיר דיזנהוף יליד בסרביה היום מולדובה) שנראה עתה כל כך עלוב לעומתו. יש אפילו שער ניצחון שנבנה ב-1841, ושוחזר שוב בשנות ה-70, לאחר שנהרס במהלך המלחמות.לידו Cathedral of Christ's Nativity קתדרלת ישו הנולד – הקתדרלה המרכזית של הכנסייה הרוסית האורתודוקסית בקישינב. נבנתה לראשונה ב-1830, ולאחר שהופצצה ונהרסה במהלך המלחמות, שוחזרה ונבנתה מחדש באמצע המאה הקודמת. מגדל הפעמון הנוכחי נבנה ב-1997, העיר תוכננה ע"י ארכיטקט איטלקי בתקופת האימפריה הרוסית, כשהיתה בירת בסרביה הרוסית, ושמרה על המבנה שלה. והיא שופצה לאחר התקופה הסובייטית.888
כיכרות יפים. בניינים קלאסיים מפוארים של משרדי המדינה, בתים מודרניים יפים, פארקים נפלאים. שדרות עם עצים יפים וגבוהים. והכול מטופח ומבריק אין למצוא בדל ניר או סיגרייה על הרצפה. קניונים גדולים עם חניות עם כל המותגים, סופרמרקטים מלאי כל טוב שאין אפילו בארץ, וכן מחוץ למרכז העיר יש גם שכונות עם שיכונים סובייטיים.
במוזיאון הלאומי לאמנויות יפות‏ (Muzeul Naţional de Artă‏), כתובת: 115, 31 August 1989 Street‏. יש תערוכה של אמנות נוצרית עתיקה של אמנים אנונימיים. יש רצון לחזור לדת הנוצרית האורתודוכסית.
בקישינב כ-639 אלף תושבים כ-15 אחוז רוסים. השפה הרומנית והרוסית נשמעות ברחובות. מעטים מאוד דוברים אנגלית, בעיקר צעירים. ספרתי בעיר ארבעה תיאטראות רומניים ותיאטרון אחד רוסי ע"ש צ'כוב.
ההפתעה השנייה: חם כמו בתל אביב. לא פחות. היתרון שפחות לח.
לא ראיתי בעיר שום גרפיטי נגד ישראל, בכלל מעטות כתובות הגרפיטי. לעומת זאת היחס לישראל מועם בגלל מעלליו של הישראלי היורד אילן שור שהפך לפוליטיקאי, והקים מפלגה על שמו – מפלגת שור, שתמכה ברוסים בניגוד למדיניות הפרו-מערבית של הרוב הדורש להצטרף לאיחוד האירופי. שור ביצע מעילת ענק והשאיר רבים ללא כסף. הוא נמלט לישראל ונשפט בהיעדרו ל-15 שנה.
(אילן שור)
https://he.m.wikipedia.org/wiki/אילן_שור
 
אוכל קדימה אוכל
האוכל המולדוביאני מצוין. שילוב של המטבח הרומני עם הרוסי. המחירים חצי מהארץ. יש כמובן גם מקדונלד, פיצריות, סושי וכד'.
המלצות:
מסעדת עילית. FUIOR פושקין 30. אוכל מולדוביאני גורמה. יש גם מאכלים צמחוניים וטבעוניים. (לא תמיד המלצרים מבינים מה זה  vegetarian).
https://www.google.com/search?client=ms-android-samsung&sca_esv=aee4e6a7204d31da&sca_upv=1&cs=0&hl=iw-IL&sxsrf=ADLYWIIM7TLcDXYG7p_i8GfbV7WbIo91jg:1720004554208&q=Fuior&ludocid=12512995812171264623&ibp=gwp;0,7&lsig=AB86z5WnEd9-tQqiP5I9W-5KJ6h4&kgs=ba0627a56105be77&shndl=-1&shem=lsde,lsp&source=sh/x/loc/act/m1/4#lpg=cid:CgIgAQ==
מסעדה עממית La Plăcinte, פושקין 33, מסעדה של אוכל מולדוביאני לכל המשפחה כולל ילדים. אוכל עממי מצוין וזול. אכלתי כאן את מרק הירקות הטוב ביותר שאכלתי מעודי (לא צ'ורבה).
https://g.co/kgs/fHQjLPQ
 
בכפר מילשט
מולדובה מדינה כפרית חקלאית הידועה בעיקר ביין. אנחנו נוסעים בנוף כפרי יפה ופסטוראלי בין שדות מעובדים ויערות, לכפר מילשט, שהוא אחד הגבוהים במולדובה השטוחה. הנמצא כמאה ק"מ מקישינב.
Milești, Nisporeni
https://ro.m.wikipedia.org/wiki/Milești,_Nisporeni
בכפר נבנה סנטוריום מפואר Paradisul להחלמה ולטיפול רפואי, שעתיד להיפתח בקרוב. מבריכת הסנטוריום נשקף נוף מדהים של שדות עד האופק ויש אויר מצוין גם בחום הגדול השורר מסביב.
https://www.facebook.com/share/v/TeyCdH1v1AzrfyZn/?mibextid=w8EBqM
בכפר כנסייה אורתודוכסית יפהפייה שנבנתה ב- 1864 ע"י הבויאר השליט הרוסי של האזור בסרביה קונסטנטין קזימיר.
https://ro.m.wikipedia.org/wiki/Constantin_Cazimir
הכומר של הכפר לא מבין מילה באנגלית, אך מברך אותנו בשלום. בנו הצעיר כבר מבין אנגלית.
 
גורל יהודי (1)
מטוס אל-אל לקישינב מלא עד אפס מקום. הנוסעים ברובם צעירים חרדים הנוסעים לאומן לפרוק את יצרם, וקבוצות של נשים חרדיות חסודות הלבושות בגאטקעס בחום הגדול. וכמובן מולדוביינים. לידי יושבת עולה חדשה מאוקראינה בסביבות גיל הארבעים, מדברת עברית דלה. היא גרה בנהריה בבית ללא מקלט, פוטרה מהעבודה בחנות בקניון, ובורחת לקייב, משאירה בארץ אם זקנה, ואחות בקריות. "גם בקייב יש הפצצות," אני מעיר. "נכון," היא עונה לי, "אבל שם פחות מפחיד יש יותר זמן למצוא מסתור, ואפשר ללכת לרכבת התחתית. בנהריה זה בא פתאום ואני מפחדת." בקייב היא תגור בכיכר חמלניצקי. הנה חזרנו להיסטוריה היהודית. הציונות אינה מהווה עוד מקום מקלט בטוח.
 
גורל יהודי (2)
טיסת חברת התעופה המולדבית FlyOne לתל אביב מתעכבת בשעתיים. (אי אפשר לעשות באתר שלה צ'ק-אין, והם קונסים אותנו ב-10 יורו) בשדה התעופה עצמו קיים משרד של חב"ד.
והנה ניגש אלינו חב"דניק צעיר בגיל העשרים, ומפציר, ומשדל להניח תפילין. אני אומר לו שאסור להניח תפילין בידי עובד עבודה זרה כמוהו, המאמין כנוצרים במשיחיותו של אדם מת... והוא (בדיוק כמו המיסיונרים הנוצרים המוכיחים את משיחיות ישו) מביא לי "הוכחות" מפסוקים שזה דת האמת.
אני שואל אותו "מתי אתה חוזר לארץ?" "אף פעם," הוא עונה, ומוסיף בכנות "אין לי בארץ דירה. וממה אפרנס את אשתי והילדים?"
"מצוות ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה," אני אומר לו. "אני מביא לכאן את ארץ ישראל אמר הרבי," הוא עונה לי. "בגלל המשפט הזה נרצחו מיליוני יהודים," אני מעיר לו, "הרעבע מלובביץ אמנם ניצל בגלל קשריו עם הנאצי קאנאריס, אך חסידיו הלכו כצאן לטבח. הרעבע מגור ומסאטמר הצילו את עצמם, אך חסידיהם הלכו כצאן לטבח."
לבסוף נכמרו רחמיי עליו והסכמתי להניח תפילין. הוא היה מאושר. הוא כרך לי את התפילין, והגיש לי את נוסח התפילה. אני מתחיל לברך, ואופס... לנוסח התפילה המסורתי יש תוספת של תפילה לבואו של המשיח הלא הוא הרעבע מלובביץ. "זו גניבת דעת," אני אומר לו. "אתה שם מכשול לאנשים." "מי שרוצה קורא, מי שלא רוצה לא קורא," הוא עונה לי, ומציע לי סוכריה כשרה. "להתראות בארץ," אני נפרד ממנו.
מטוס FlyOne חדש ויפה מזה של על-אל הטיסה חזור קצרה ברבע שעה מההלוך, וברוך השם נוחתים בטרמינל 3 עם שרוול.
 
השמועה על מותו של נעם חומסקי היתה מוקדמת
מקור הביטוי בעברית "השמועות על מותו היו מוקדמות" הוא בציטוט מפורסם של מרק טוויין, שעבר בנוסח העברי שלו שינוי משמעות.
על פי המסופר, סַמוּאֵל לַנְגְהוֹרְן קְלֶמֶנְס הידוע בכינויו מארק טוויין, הסופר האמריקני הידוע, מצא יום אחד בעיתון מודעה על מותו. בתגובה אמר טויין: "The reports of my death ,have been greatly exaggerated" כלומר "השמועות (או הידיעות) על מותי היו מוגזמות מאוד."
בעברית יש דמיון פונטי בין המילים "מוגזם" ו"מוקדם" (התחלפות של העיצורים החיכיים ק' וג'), וכך הפכו להן השמועות המוגזמות לשמועות מוקדמות. תודה לבלשן ד"ר עדי אמסטרדמסקי שתיקן את הידיעה שהבאתי לפיה הבלשן שונא ישראל נעם חומסקי הגיע כבר לגיהנום. זה טרם קרה. יש האומרים כי הודעה בטעות על מות של אדם היא סגולה לאריכות ימים. נראה בעתיד אם זה נכון.
 
עוז לתמורה למפלגה הליברלית החדשה
איחוד היסטורי. מפלגת ''העבודה'' ו''מרצ'' הגיעו להסכם על איחוד. המפלגה ''הליברלית- הדמוקרטים'' יוצאת לדרך.
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=855662&forum=scoops1
בשנת 1964 פירסם יצחק נוסנבוים-בן-אהרון את מאמרו המפורסם – "עוז לתמורה בטרם פורענות" – שקרא לאיחוד מיידי של כל מפלגות הפועלים. המאמר פורסם במקביל בשלושת עיתוני תנועת העבודה דאז – דבר, למרחב ועל המשמר – ועורר סערה מיידית. התוצאה – מערך בין מפא"י לאחדות העבודה ופילוג רפ"י אך תוך 4 שנים שבו והתאחדו השלוש למפלגת העבודה וב-1969 היה המערך שלה עם מפ"ם.
https://www.labor.org.il/history/23819-courage-for-change-before-calamity.html
באותם ימים דובר על מפלגות הפועלים, אפילו השם "עבודה" "לייבור" היה משוקץ, לא כל שכן המושג "מפלגה ליברלית" שייצגה את הבורגנות, האויב המעמדי של מפלגות הפועלים. המפלגה הליברלית ירשה את המפלגה הבורגנית "הציונים כלולים" (יש לומר במלעיל), (אהוד אל תתקן לי בבקשה "כלולים" לכלליים. תודה) שבניגוד למפלגות הפועלים החלוציות חרתה על דגלה את האינטרס הבורגני "תנו לחיות בארץ הזאת!"
והנה מהפך היסטורי. האיחוד בין מפלגות הפועלים מפא"י, אחה"ע, (מפלגת העבודה) ומפ"ם (מר"צ), נקרא מעתה "מפלגה ליברלית דמוקרטית" כשם המפלגה הליברלית קפיטליסטית שנואת נפשם בעבר. הסוציאל-דמוקרטיה נעלמה כלא היתה. ראשת מפלגת העבודה לשעבר, מרב קסטר-מיכאלי הגיבה על האיחוד בין מרצ לעבודה: "אין לומר "איחוד," יש לומר "איחודית."
במקום ברל, טבנקין, וולד-יערי, קם מנהיג אידיאולוגי "ליברל-דמוקרט" חדש - יאיר גולדנר-גולן. היתרון שלו שבמקום "תורת האטפים"[?] הוא רואה "תהליכים".
 
עמיחי הירש-אילון – טבח ה-7 באוקטובר מוצדק
עמיחי הירש-איילון, חניך השוה"צ, ראש השב"כ לשעבר, התראיין ב-CNN  תקף את מדינת ישראל וצייר את הישראלים כרוצחים. על הדרך הוא הצדיק את טבח ה-7 באוקטובר.
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=855016&forum=scoops1
עמיחי הירש-איילון: ״מה עלינו ללמוד מהשבעה באוקטובר? לא יהיה לנו ביטחון כל עוד לא נסיים את הכיבוש. זה מה שחמאס אמרו לנו.״
https://x.com/sharongal/status/1805657987455008992?t=1ZwK2CCKDJPemGe8Mv_ibA&s=03)
עמיחי הירש-איילון: הפלסטינים נמצאים באותה עמדה של ''שמשון הגיבור'' אין להם מה להפסיד.
כמובן שמשה מזרחי-רז מייד מסכים איתו:
https://x.com/mossi_raz/status/1805692885398175990?cxt=HBwW7IPe-ZeHjo8yAAAA&cn=ZmxleGlibGVfcmVjcw==&refsrc=email
מצמרר לקרוא. אם זאת דעת השב"כ, אין תימה על המחדל העצום שלו באי חיזוי טבח שמחת תורה.
 
ומי מאחד את הציבור היהודי בארץ?
בימים אלו של שסע חברתי חמור כל כך בארץ יש נחמה גדולה בכך שיש אדם בארץ שאינו מפלג, אלא דווקא מאחד את הציבור היהודי בארץ.
נשיא אוניברסיטת  תל אביב, הפרופסור הגמור אריאל פורת, קבע: "מנהיג צריך להיות אחד שמסוגל לאחד אותנו גם כשאנחנו חלוקים," ומוסיף ב"הקשר הנוכחי" (רמז לנתניהו) "מנהיג צריך להיות אחד שמסוגל לאחד אותנו גם כשאנחנו חלוקים ואפילו חלוקים קשה בעניינים משמעותיים לחיינו ובטח אסור שהוא ישסה אותנו אחד בשני. מנהיג שלא מאחד אותנו, קל וחומר משסה אותנו, הוא לא מנהיג ואפילו מנהיג רע."
נהדר ומי הוא לדעתו המנהיג המאחד הזה? "אין אישיות מתאימה יותר," עונה פרופסור פורת, "מאשר אהוד ברוג-ברק שעל שמו יוקם 'מרכז ברק למנהיגות' האמור להעניק לדור את העתיד את הכלים והמיומנויות לעמוד בראש הנהגת המדינה בדור הבא."
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=855030&forum=scoops1
הבנתם? תקווה גדולה. הפרוטסטנט אהוד ברוג-ברק ("גופות יצופו בירקון") יביא לסיום הקרע בעם ולאיחוד החברה הישראלית. הללויה! מזל העם היהודי שיש לו את אוניברסיטת תל אביב.
 
איריס חיים מאחדת את העם –
בושה שזה מורֶה בישראל
איריס חיים, שבנה נהרג בשוגג ע" חיילי צה"ל, באמת מאחדת את עם ישראל. כך היא מגיבה למורה שקרא לה ''ביביסטית מתועבת שזורחת מאז שירו בבן שלה'': 
"אני מוחלת לך יותם גוטמן בדיוק כמו שמחלתי לחיילים, לצבא.
"בוקר טוב חברים שלי. הבוקר כשהתעוררתי הבנתי שקרה משהו דרמטי לא נהרג עוד חייל בלילה, לא חולצו חטופים, לא היה הסכם מדיני להשבת החטופים. היה ציוץ בטויטר מבחור בשם Yotam Gutman הוא קרא לי ביביסטית מתועבת, שואל את קהל העוקבים שלו אם לא הגיע הזמן להכריז שנמאסתי על האנשים בבית והכי מעניין – זורחת מאז שהבן שלה נהרג. לי אין טוויטר ולכן לא ראיתי. מעניין ששמו יותם. שם משפחה גוטמן – יש לי חבר טוב בשם גוטמן. הרבה אנשים כתבו לי והציעו לתבוע אותו על לשון הרע. כנראה שגם הגיבו לו כי הוא פירסם התנצלות קרירה ומאולצת. ואחרי 7 דקות כתב שתמיד נראיתי קוקו ומאז שהבן שלה "הוצא להורג" היא עשתה מייק אובר... באמת כמה רשעות בבן אדם אחד. האדם משמש כמורה בישראל.
"יש עוד כמוהו אגב שמוציאים דברים מהקשרם וכותבים לי שאני ביביסטית – מילת גנאי לכל אדם שלא יוצא נגד שנאה, זעם ופילוג. אני קיבלתי על עצמי החלטה להמשיך לדבר בעד האחדות ולכן אני רק מצטערת עבורך יותם גוטמן על הבחירה במילים שפוגעות בי באופן אישי.
"באותה מידה היית יכול לכתוב שאתה לא מסכים עם דעותיי. היו בוודאות מצטרפים אליך עוד אנשים. אני מבקשת לשתף את הפוסט הזה כי המסר שלי שאין מקום למילים של שנאה משום צד! אני מוחלת לך יותם גוטמן בדיוק כמו שמחלתי לחיעלים, לצבא.
מאחלת שתמצא בנפש שלך מקום לשלווה. ובפעם הבאה שאתה כותב מילים פוגעות תחשוב על אמא שלך. גם לה יש בן בשם יותם."
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=855602&forum=scoops1
בושה וחרפה לחינוך במדינת ישראל שמורה כזה בכלל עובד במערכת החינוך.
 
מחבלי אש"פ יוק
קלמן ליבסקינד, כתב מעריב, מעלה שאלה: מדוע דובר צה"ל שומר על השם הטוב של הפת"ח ושל גדודי חללי אל-אקצא ומעולם לא מדווח על מחבליו?
https://m.maariv.co.il/journalists/opinions/Article-1110766
התשובה ברורה, דובר צה"ל משתיק בכוונת מכוון את עובדת קיומם של מחבלים השייכים לארגון הטרור אש"פ, ולארגון הג'יהאד של אש"פ – "השהידים של הקצה" – "כתאאב שוהאדת אל-אקצא" על מנת לתת להם לגיטימציה שבניגוד למחבלי החמאס והג'יהאד.
בקרוב לפי העיסקה המסתמנת עם החמאס, ישראל תשחרר את מייסד ומנהיג ארגון הג'יהאד של אש"פ, הרוצח הסדרתי מרואן ברגותי, והוא ייהפך עקב ההסתרה למנהיג לגיטימי של ארגון לגיטימי. הנה המנהיג הבא של "היום של אחרי."
 
רישיון ירידה לפרוטסטנטית נמושה ואישור כניסה לאנגליה
הפרוטסטנטית ד"ר דפנה שוחט, השתתפה בהפגנה ברחוב קפלן ב-8 ביוני בצהרים, בה חבשה כובע עם דגל סייקס (המסמל בצבעי החליפויות האיסלמיות את האימפריאליזם והקולוניאליזם הערבי, ואת הגזענות המוסלמית), ונעצרה לחקירה ע"י המשטרה, והיא שוחררה והתיק שלה נסגר. מסתבר שהפרוטסטנטית ד"ר דפנה שוחט רוצה לרדת עם משפחתה מהארץ לאנגליה, ולצורך הירידה היא ביקשה תעודת יושר ממשרד הבריאות. המשרד ענה שיוכל לנפק לה רק תעודת יושר שבה יצוין כי מתנהלת נגדה "חקירה פעילה". "באנגליה שוללים רישיון עיסוק ברפואה גם על הפגנה לא חוקית. ולכן מכתב כזה עלול להביא לשלילת הרישיון האנגלי שלי הלכה למעשה," מתלוננת הפרוטסטנטית ד"ר שוחט, ששוקן נבזלין ובומשטיין-בן מביאים בעמוד הראשון של עיתונם המעודד ירידה מהארץ.
(עידו אפרתי, "משרד הבריאות סירב להנפיק תעודת יושר לרופאה שנעצרה בהפגנה בקפלן, על אף שאין לה רישום פלילי", "אל-ארצ'", 2.7.24)
https://www.haaretz.co.il/news/politi/2024-07-02/ty-article/.premium/00000190-73bb-da66-affa-f7fb17560000
ועכשיו נשאלת רק שאלה. אם הפרוטסטנטית, ד"ר שוחט רוצה לרדת מהארץ, לשם מה היא עורכת הפגנות בה. מן הראוי שתתחיל להפגין באנגליה. באנגליה היא בטח תתקבל בברכה. גם שרת המשפטים החדשה של אנגליה, המוסלמית הפקיסטנית-מוסלמית, שבאנה מחמוד, תומכת הב.ד.ס, מפגינה עם דגל סייקס למען "חופש לפלשת".
(הנה ראו אותה)
https://x.com/Suffragent_/status/1809268731375415317
מי שצריך באמת להיות מודאג היום הם צעירים ישראלים שירצו לבקר באנגליה. הם ייעצרו בגבול וייחקרו אם ביצעו פשעי מלחמה, ומירב הסיכויים שייעצרו או שישללו מהם אישור כניסה לממלכה.
 
בעזה אין גייז
לאור מצעדי המחאה של קווירים נגד ישראל ובעד הפלסטינים כלוחמי זכויות אדם, מתראיינים שלושה חיילי צה"ל גייז במדים שלחמו נגד החמאס בעזה, שי אברג'יל, נתנאל עזיז, עמית בנימין, ואומרים כי הכול פייק. בעזה אין בכלל גייז. הם רוצחים את כולם ואפילו קצין חמאס גבוה שרק נחשד בכך.
https://nypost.com/2024/06/29/world-news/gay-israeli-soldiers-slam-queers-for-palestine/
מסתבר שאין גבול לפיליסטיניות של הקווירים המתאבדים באמריקה. העיקר לשנוא יהודים.
 
האנטישמיות פוגעת בפלסטינים
"מאז תחילת המלחמה הנוכחית בין ישראל לחמאס, חמאס ביצע אינספור מעשי זוועה נגד עמו בעזה," כותב חמזה הווידי, פלסטיני מהעיר עזה, במאמר דעה שפורסם במגזין ניוזוויק. "אולם איכשהו, למרות העובדה שחמאס חטף למעשה את רצועת עזה ואת כל תושביה ומטיל עליהם אימה באופן שגרתי, הפשעים הללו לעולם אינם מדווחים על ידי כלי תקשורת ערביים או מערביים, ולא על ידי ארגוני זכויות אדם גלובליים, שכולם נוטים להציג את חמאס כקבוצת התנגדות לגיטימית שמנסה 'לשחרר' את הפלסטינים."
הווידי כותב כי "היעדר זה של סיקור פשעי חמאס נגד פלסטינים בתקשורת אינו נובע מחוסר ראיות. עזתים רבים העלו חששות לגבי האכזריות של המשטר הזה, שהם עדים לה ממקור ראשון. ולא רק עדים; פורסמו סרטונים רבים בפלטפורמות המדייה החברתית המראים את העזתים מותחים ביקורת על חמאס ומאשימים את חמאס במצב האסון הנוכחי בעזה."
עוד כותב ווהידי כי "האמת העצובה היא שכאשר ישראלים לא מעורבים, אף אחד לא מעוניין לתמוך בזכויות הפלסטיניות שהם טוענים שאכפת להם כל כך." ווהידי ציין כי "העזתים ניסו כמה פעמים להוציא את חמאס מהשלטון. ב-2019 וב-2023 ערכו תושבי עזה צעדות שקטות נגד חמאס. על הפשע הזה, הותקפנו באכזריות על ידי חמושים של חמאס. חמאס כלא יותר מ-1,300 מפגינים בכל מחאה. הייתי אחד מהם. אני אישית נכלאתי על ידי חמאס ועוניתי פעמיים, בגלל שהשתתפתי במחאות האלה. אז אני יודע ממקור ראשון שכאשר עזתים רגילים כמוני הפגינו נגד חמאס, לא היתה תשומת לב תקשורתית. אף ארגון זכויות אדם לא דרש לשחרר אסירים שהוחזקו במשך חודשים בבתי הכלא של חמאס, שלא לדבר על אלה שעונו על ידי חמאס, ואפילו נהרגו על ידי חמאס – כמו עיסאם אל-סאפין, שנהרג בעינויים בבתי הכלא של חמאס. מגמה זו נמשכה במהלך המלחמה הנוכחית. מאז ה-7 באוקטובר מאות עזתים נהרגו מהרקטות הכושלות של חמאס. חמאס החרימה את המזון, הדלק והתרופות שנשלחו לעזה, והם לא עצרו כאן.
"מאז תחילת המלחמה הנוכחית בין ישראל לחמאס, חמאס ביצע אינספור מעשי זוועה נגד עמו בעזה," כתב חמזה ווהידי, "אולם איכשהו, למרות העובדה שחמאס חטף למעשה את רצועת עזה ואת כל תושביה ומטיל עליהם אימה באופן שגרתי, הפשעים הללו לעולם אינם מדווחים על ידי כלי תקשורת ערביים או מערביים, ולא על ידי ארגוני זכויות אדם גלובליים, שכולם נוטים להציג את חמאס כקבוצת התנגדות לגיטימית שמנסה 'לשחרר' את הפלסטינים."
 גם תחקיר של ה-BBC מוכיח את הסבל שגורם החמאס לתושבים מאז שנבחר ב-2006 ומאז לא קיים יותר בחירות בעזה.
)תושב עזה במאמר דעה במגזין ניוזוויק: ''חמאס מטיל אימה על תושבי עזה במשך שנים, אבל זה לא עניין את העולם, כי לא היהודים היו אשמים'').
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=856525&forum=scoops1
הנה כי כן האנטישמיות של העולם פוגעת בפלסטינים לא פחות מביהודים.
 
ההוכחה לכשירותו התפקודית של ביידן
הייתי תקיף נגד נתניהו
לאחר הוויכוח הטלוויזיוני בן ביידן לטראמפ בו נראה ביידן סנילי המתקשה לדבר, גבר הלחץ על ביידן להתפטר. ביידן הודה: "נרדמתי על הבמה. עברתי 100 אזורי זמן. זה לא היה חכם." אבל בבית הלבן טענו שהוא כשיר, והציגו כהוכחה את "מנהיגותו" בליל המתקפה האיראנית: "הוא אמר לנתניהו – 'אם תגיב במתקפה גדולה, אתה לבד.'"
https://www.ynet.co.il/news/article/hktwutzpr#autoplay
כמה פתטי. ההוכחה לכשירות של ביידן היא תקיפות נגד נתניהו... לא נגד איראן, לא נגד הח'ותים, אלא נגד נתניהו.
 
מוות לאמריקה
מפגינים פרו פלסטינים צועדים ביום העצמאות האמריקני ברחובות ניו יורק עם דגלי פלסטין וצועקים "מוות לאמריקה" ושריפת דגל ארה״ב:
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=856464&forum=scoops1
מה הפלא אם ביידן תקיף נגד נתניהו...
 
אמת מארץ ישראל (1)
משה, במצוות ה', שלח נשיא מכל שבט לתור את ארץ כנען לקראת הכניסה אליה.
לאחר ארבעים יום, שבו המרגלים ודיווחו שהארץ "זבת חלב ודבש," אך תיארו את יושביה כענקים עוצמתיים בלתי מנוצחים. בעקבות זאת, בני ישראל נתקפו בהלה ופחד ורצו לשוב למצרים ולא לכבוש את ארץ כנען. עונשם של בני ישראל על הוצאת דיבת הארץ והטלת ספק בה' ובמשה היה ארבעים שנות נדודים במדבר.
משימת הריגול:
עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב וַעֲלִיתֶם אֶת הָהָר. וּרְאִיתֶם אֶת-הָאָרֶץ מַה-הִוא;
וְאֶת-הָעָם הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ – הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה, הַמְעַט הוּא אִם רָב?
וּמָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא יֹשֵׁב בָּהּ – הֲטוֹבָה הִוא אִם-רָעָה?
וּמָה הֶעָרִים אֲשֶׁר הוּא יוֹשֵׁב בָּהֵנָּה – הַבְּמַחֲנִים אִם בְּמִבְצָרִים?
וּמָה הָאָרֶץ – הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם רָזָה, הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן?
וְהִתְחַזַּקְתֶּם וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ; וְהַיָּמִים יְמֵי בִּכּוּרֵי עֲנָבִים.
כשחזרו המרגלים אל בני ישראל, הם תיארו בפניהם את טוּבה של הארץ: "וַיֹּאמְרוּ: בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ, וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא וְזֶה פִּרְיָהּ." (במדבר, י"ג, כ"ז) עם זאת, עשרה מהם צפו כישלון בכיבושה: "אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ, וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד [...] עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב, וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי יוֹשֵׁב בָּהָר, וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב עַל הַיָּם וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן." (במדבר, י"ג, כ"ח-כ"ט).
כלב בן יפונה חלק על דעתם וטען כי בכוחו של העם לרשת את הארץ, "וַיֹּאמֶר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ" (במדבר, י"ג, ל'), אך המרגלים חלקו עליו, והוסיפו להוציא את דיבת הארץ בקביעתם כי היא "אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ" (במדבר, י"ג, ל"ב). לבסוף, העם השתכנע מדברי המרגלים: "וַתִּשָּׂא כָּל הָעֵדָה וַיִּתְּנוּ אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה הַהוּא: וַיִּלֹּנוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן כֹּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם כָּל הָעֵדָה לוּ מַתְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה לוּ מָתְנוּ: וְלָמָה ה' מֵבִיא אֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת לִנְפֹּל בַּחֶרֶב נָשֵׁינוּ וְטַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַז הֲלוֹא טוֹב לָנוּ שׁוּב מִצְרָיְמָה: וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה" (במדבר, י"ד, א'–ד').
בעקבות הדברים החריפים של בני ישראל, משה ואהרון נפלו על פניהם, וכלב ויהושע בן נון קרעו את בגדיהם וקראו: "טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד: אִם חָפֵץ בָּנוּ ה' וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת וּנְתָנָהּ לָנוּ אֶרֶץ אֲשֶׁר הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ: אַךְ בַּ-ה' אַל תִּמְרֹדוּ וְאַתֶּם אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הָאָרֶץ כִּי לַחְמֵנוּ הֵם סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַ-ה' אִתָּנוּ אַל תִּירָאֻם:" (במדבר, י"ד, ז'-ט'). העם לא השתכנע מדבריהם, ואף התכוון "לִרְגּוֹם אֹתָם בָּאֲבָנִים."
העונש:  בני ישראל ינדדו במדבר סיני ארבעים שנה, כנגד ארבעים ימים שהיו המרגלים בארץ, עד שימותו כל בני הדור, מבן עשרים ומעלה. עשרת המרגלים שהוציאו את דיבת הארץ מתו במגפה. קבוצה (המעפילים) מבני ישראל ניסתה להתקדם ולהיכנס לארץ ישראל באופן עצמאי, אולם ניגפה במלחמה מול העמלקי. כלב ויהושע, שבניגוד לשאר המרגלים דיברו טוב על הארץ, זכו לשרוד את המסע ולהיכנס לארץ.
 
אמת מארץ ישראל (2)
בשנת 1891 ערך אשר צבי (הירש) גינצברג הידוע בכינויו "אחד העם" מסע לארץ ישראל. עם שובו, הוא כתב מסה שכותרתה 'אמת מארץ ישראל'.
(אשר צבי (הירש) גינצברג "אמת מארץ ישראל")
https://benyehuda.org/read/1153
בדיוק כמו המרגלים ששלח משה, ריגל אשר צבי (הירש) גינצברג את הארץ, והוציא את דיבתה. ממש כמרגלים יצא כמותם במסקנה עגומה. בארץ ישראל לא תוכל לקום מדינה יהודית, אפשר להקים בה רק מרכז רוחני. הפתרון לבעיית היהודים הוא רק באמריקה.
(מקווה שפרופסור זיווה גרבורג-שמיר לא תתרעם עליי).
 
אמת מארץ ישראל (3)
"גנרלים בכירים" של ישראל הציגו את דיבת הארץ לעיתון הניו יורק טיימס.
עיתון ניו יורק טיימס פרסם בכותרת הראשית שלו כתבה תחת הכותרת "גנרלים ישראלים רוצים הפסקת אש בעזה, על רקע המחסור בחימושים."
לפי העיתון, הגנרלים הבכירים של ישראל רוצים הפסקת אש ברצועת עזה גם אם זו תשאיר את חמאס בשלטון לעת עתה – מה שצפוי להגדיל את הקרע בין הצבא לראש הממשלה בנימין נתניהו. הגנרלים חושבים כי הפסקת אש תהיה הדרך הטובה ביותר לשחרר את 120 החטופים שנותרו בשבי, חיים ומתים.
לפי העיתון, קציני הצבא מעריכים כי כוחותיהם צריכים זמן התאוששות במקרה שתפרוץ מלחמה עם חיזבאללה, והפסקת אש עם חמאס עשויה להקל גם על השגת הסכם בצפון. הם מציינים גם כי מלאי החימושים בישראל, אחרי תשעה חודשי לחימה, צריך להתמלא.
עד לאחרונה אמר צה"ל כי ניתן להשיג בו-זמנית את שתי מטרות המלחמה העיקריות של הממשלה: הבסת חמאס והשבת החטופים. כעת, נכתב בניו יורק טיימס, הפיקוד הצבאי העליון הגיע למסקנה ששתי המטרות לא תואמות את זו.
הצבא חושש ממלחמה ש"תימשך לנצח" לאור סירובו של נתניהו לדון בהעברת השליטה בעזה למנהיגים פלסטינים חלופיים. במלחמה כזו, נכתב, התחמושת והאנרגיות נשחקים בהדרגה, החטופים נשארים בשבי – ומנהיגי חמאס עדיין חופשיים. מול התרחיש הזה, השארת חמאס בשלטון לעת עת – בתמורה להחזרת החטופים – נראית לקצינים כאפשרות הכי פחות גרועה עבור ישראל. הדברים הללו מיוחסים לראש המל"ל לשעבר איל חולתא – ובניו יורק טיימס ציינו כי "ארבעה גורמים בכירים שדיברו בעילום שם הסכימו להם."
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=855956&forum=scoops1
ונניח, רק נניח, שאותם גנרלים פחדנים המסתירים את שמם צודקים, האם דבריהם תורמים למאמץ המלחמתי או מזיקים לו? אם צה"ל באמת חלש והם מציגים אותו ככזה חלש ללא תחמושת, האם זה ידרבן את סינואר ונסראללה לוויתורים, או להיפך – זה יקשיח את דרישותיהם במסקנה שתורת "קורי העכביש" של נסראללה נכונה, והחברה הישראלית עומדת להתפורר כל רגע? ובנוסף אם זה באמת המצב, רבים הסיכויים שמיד יתקפונו גם מדינות נוספות, וכל אלו שביחסים איתנו ינתקו אותם. במיוחד איחוד האמירויות וסעודיה.
אבוי לנו גנרלים כאלו הרואים את האוייב לא בחמאס ובחיזבאללה, אלא בנתניהו.
 
הנשיא הרצוג הוא הינדבורג ונתניהו הוא היטלר
אחת ממובילות התנועה הפרוטסטנטית ד"ר יולנדה יבור, המתנאה כמרצה לקוראן ולמסורת האסלאמית הקדומה במכללת אורנים, באוניברסיטה הפתוחה, ובתוכנית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם במרכז האקדמי שלם, קובעת על סמך ידיעותיה בקוראן כי נתניהו הוא בוגד וצורר. ומשווה בין הנשיא יצחק הרצוג לנשיא הגרמני פאול לודוויג הנס אנטון פון בנקנדורף אונד פון הינדנבורג שהעניק להיטלר את השלטון:
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=855854&forum=scoops1
הבנתם? הרצוג – הינדבורג נתניהו הוא היטלר.
אם ככה ד"ר יולנדה יבור מלמדת גם את הקוראן, אוי לאקדמיה הישראלית.
 
נתניהו רוצח המונים
הפרוטסטנטית, נעם דן, בתה של השדרנית יעל דן שעזבה את קיבוץ דן לפני חמישים שנה מתגוררת בירושלים, אך משקרת ומתנאה בעצמה כמפונה מהצפון, וכך היא אומרת: ''על האויבים מבחוץ נתגבר אבל על המפקירים מהבית שמוציאים להורג, שטובחים בנו, בחיילינו, בילדינו... מורשת נתניהו – מורשת של רוצח המונים.'.
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=855685&forum=scoops1
מסתבר יותר ויותר כי התנועה הפרוטסטנטית לוקה במחלת רוח קבוצתית.
 
האם שטינקר?
סיפור השחרור של מנהל בית חולים שיפא מוחמד אבו סלמיה הוא תמוה ביותר, ותמוה עוד יותר ההסבר לשחרור של ראש השב"כ רונן אברהם בֶּרֶזוֹבְסְקִי-בר.
https://www.kan.org.il/content/kan-news/defense/769322/
ההסבר ההגיוני היחידי שהוא שוחרר מהכלא תמורת שיתוף פעולה עם השב"כ. כל סיבה אחרת היא חסרת היגיון. אבל מי אמר שההיגיון נמצא תמיד היכן שזקוקים לו.
נעמן כהן
 
אהוד: אם זה נכון, חמאס ירצחו אותו.