אצל פאוסט, הדמות הגרמנית ביותר שיצר יוהאן וולפגנג פון גתה, שכנו שתי נשמות:
Zwei wohnen, ach! in meiner Brust
Die eine will sich Seelen von der andern trennen.
"שְתֵּי נְשָמוֹת בְּקִרְבִּי שוֹכְנוֹת, אַחַת לִרְעוּתָהּ צָרוֹת וְעוֹיְנוֹת." (תרגום יעקב כהן).
בדיוק כמו שאצל פאוסט שוכנות שתי נשמות, כך גם בארגנטינה שוכנות שתי נשמות.
האחת הפכה למפיסטו.
מחד נשיא ארגנטינה חַאבְיֵ֫יר חֵרָ֫רְדוֹ מִילֵ֫יי אוהד ישראל. הנסיעה הראשונה שלו כנשיא היתה לישראל, יחד עם הרב אקסל ואחניש, והם נסעו ישירות משדה התעופה לכותל המערבי. פורסמו סרטונים שלו כשהוא רוקד עם יהודים בישראל ושר "עם ישראל חי." מיליי גם מינה את ואחניש לשגריר ארגנטינה בישראל. ביולי 2024 השתתף באירוע של חסידות חב"ד בארגנטינה, לציון 30 שנה למותו של הרבי מלובביץ'
כשנשיא ארגנטינה חַאבְיֵ֫יר חֵרָ֫רְדוֹ מִילֵ֫יי נחת בישראל והגיע לכותל המערבי, הוא הדליק נר נשמה לזכר הנופלים והנרצחים במלחמה.
בביקורו בכותל אמר מיליי כי הוא "רוצה להביע את התמיכה הבלתי מסוייגת למדינת ישראל. אני מגן על הזכות להגנה עצמית של העם בישראל לנוכח תקיפות הטרור.
"מעולם הלילה לא יכול לנצח את היום, כך שאנחנו נראה את האור ונסיים את המלחמה בצורה מוצלחת."
במהלך הביקור, מיליי נשא תפילה לצד אבני הכותל והדליק נר נשמה לזכרם של הנרצחים והנופלים במלחמת 'חרבות ברזל'.
נשיא ארגנטינה חתם בספר המבקרים, "אני מבקש חכמה, אומץ, וחוזק כדי להיות ערוץ ראוי לעבודתו של הבורא. רק מילות תודה."
https://www.inn.co.il/news/628428?utm_source=webshare&utm_medium=social&utm_campaign=share
טרם זכינו לנשיא אוהב ישראל כמותו, הוא אף הבטיח להעביר לירושלים את השגרירות.
מצד שני האפיפיור חורחה מריו ברגוליו יליד בואנוס איירס ממוצא איטלקי שלקח לעצמו את הכינוי פרנציסקוס, בעברו ראש מסדר הישועים.
הישועי חורחה מריו ברגוליו הידוע יותר בכינויו פרנציסקוס, המתנאה בכך שהוא ממלא מקומו של פטרוס שהוא ממלא מקומו של ישו עלי אדמות, קורא לבצע חקירה שתבדוק האם ישראל מבצעת רצח עם בעזה:
https://rotter.net/forum/scoops1/877752.shtml
הלו פרנציסקוס, כישועי שכחת משהו. עליך להוסיף כי על האינקוויזיציה הקדושה לחקור גם אם היהודים לוקחים דם נוצרים למצות?
השבוע הצטרף אליו כתם נוסף, כשהאפיפיור פרנציסקוס בא לחזות במוצג המולד המרכזי, ולעיניו – ולעיני מאות מיליוני המאמינים – הוצג ישו התינוק שכוב על כאפייה "פלשתינית".
הרמז שהושתל במיצג, שלפיו ישו היה ערבי-מוסלמי, אינו סתם שקר כמו השקרים האחרים שמופצים בחסות הרשות הפלשתינית ושונאי ישראל נוספים. השקר בחסות הוותיקן הוא מסוכן במיוחד, בשל היותו "עדות שקר"; עדות שזוכה לאמון כמעט אוטומטי בקרב חסידי הנצרות הקתולית ברחבי העולם.
למרות שישו לפי הנצרות הוא יהודי בן דוד ולא פלישתי בן גוליית הרי הפלישתינאים מציגים אותו כפלישתי והאפיפיור משחק את משחקם.
הוגי המאבק הערבי למחיקת ישראל ממפת העולם הבינו מזמן שבשל מעמדה הייחודי של הכנסייה הקתולית, כדאי לרתום אותה למאמציהם.
לשכתוב ההיסטוריה האנטישמי – שגם האפיפיור, מרצונו או שלא, הפך חלק ממנו – יש יעד ברור: לשלול את זכות קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. חילות הפרופגנדה האנטישמית נעים בשתי זרועות: אחת מוחקת את ההיסטוריה היהודית – והשנייה ממציאה במקומה יש מאין היסטוריה פלשתינית-מוסלמית דמיונית ומזויפת.
דווקא עלילת הדם האנטישמית הישנה, שבמסגרתה הואשמו היהודים בהריגתו של ישו, מקשה כעת על האנטישמים המודרניים – כי הרי משמעות ההאשמה היא הודאה בכך שהיהודים איכלסו אז את ארץ ישראל. כדי להתגבר על הקושי הזה בדיוק, פשתה התופעה להציג את ישו כערבי ולמזג בין שתי עלילות הדם: הפושעים הם היהודים, והקורבן הוא ערבי, ומציגים את ישו כ"שאהיד", תוך הקבלה ברורה ל"שאהידים" של ימינו. ילד פלשתיני על הצלב מככב ברבות מן הקריקטורות האנטישמיות.
https://www.israelhayom.co.il/opinions/article/16950009
מן הסתם אל אנשים כמוהו התכוון ישו כשקרא לגויים כלבים. (מתי 15:26)
הנה הניגוד בין שתי נשמות ארגנטינה. אהבת ישראל של הנשיא, לעומת אהבת אויבי ישראל של האפיפיור (האירוניה הגדולה. ישו הטיף לאהבת האוייב, ובאמת האיסלמו-נאציזם הוא אוייב הנצרות). המעניין הוא שדווקא רוב היהודים שעלו מארגנטינה מזדהים עם האפיפיור באהבת האוייב.

אילנה דיין: נתניהו צודק!
האם אמת לשעתה?
כעולה מארגנטינה גם אילנה דיין-אורבך שייכת לצד הפוליטי שמתנגד לנתניהו. בתוכניתה "עובדה", היא מנסה להראות את תיפקודו ב-7 באוקטובר במטרה להציגו באופן שלילי.
כזכור אילנה דיין-אורבך היא העיתונאית היחידה שבית המשפט קבע שדבריה הם "אמת לשעתה", כלומר לא אמת.
https://dibalaw.co.il/אמת-לשעתה-המשך-סעיף-14/
האם גם הפעם הם יוכרזו ככאלו?
הנה דברי אילנה דיין-אורבך על תפקודו של נתניהו:
"ערב ההצבעה על עילת הסבירות ב-23 ביולי 2023, היה ראש הממשלה בנימין נתניהו מאושפז בבית החולים שיבא לאחר שהושתל אצלו קוצב לב. בערב ההוא, פחות מיממה לפני ההצבעה, קיבל אזהרות משני האנשים הבכירים ביותר במערכת. בשמונה בערב מגיע מזכירו הצבאי, אלוף אבי גיל, לבית החולים. הוא חיבר לו בטלפון האדום את ראש השב"כ רונן בר, שמתריע מפני מלחמה, ולאחר מכן מושיט לו מעטפה חתומה ובה מסמך שכתב הרמטכ"ל. במסמך מזהיר הלוי: כוננות הצבא נפגעת מהר ומשתקמת לאט – זה מסוכן. מה שקורה עכשיו בישראל מעלה את הסיכוי שנותקף. האויב, כך עולה שם, לא יסלח לעצמו אם יוותר על ההזדמנות הזאת.
(ודוק: כל האזהרות היו כלליות בלבד שבאו לא בגין עילת הסבירות, אלא עקב התגברות תופעת הסרבנות לגיוס לצבא שעודדה התנועה הפרוטסטנטית ככלי פוליטי נגד קבלת עילת הסבירות בסיסמה "נלך כצאן לטבח"! אף אחת מההזהרות לא עסקה ספציפית בחמאס. נ.כ.)
בשבת 7 באוקטובר ב-6:29, התקשר האלוף גיל בשיחת ווטסאפ לראש הממשלה, שנמצא באותה עת בביתו בקיסריה. המזכיר הצבאי מוסר עדכון על ירי רקטות לכל רחבי הארץ, ונתניהו שאל: "למה הם יורים?" – האלוף גיל החל להסביר שחמאס פתח להערכתו במתקפת פתע רחבת היקף. "אני מגבש תמונת מצב ואז נדבר," סיכם.
בשעה 6:40 השניים כבר בשיחה מאובטחת מהטלפון האדום. שלא כקודמתה, השיחה הזו מוקלטת. המזכיר הצבאי מעדכן: "מנסים להבין מה קורה, הקפיצו ימ"מ לנתיב העשרה, ואוגדת עזה נמצאת עכשיו במעבר לחירום. אין ספק שאנחנו באירוע אחר."
כבר בשלב הזה נתניהו שואל: "אפשר להוריד להם מנהיגות?" האלוף גיל משיב – "אנחנו במבצע רחב... תן לי רבע שעה... אראה אם אין לנו גם חדירות רגליות... אנחנו במלחמה." זה השלב שבו נתניהו מעלה, כנראה בפעם הראשונה ולא האחרונה, את התהיה איך לא סיפרו לו כלום: "אין לנו שום אינדיקציה. אני לא רואה כלום במודיעין."
"אין לנו שום דבר," אישר האלוף גיל, "נצטרך לשאול אחר כך את השאלות, איך הפתיעו אותנו."
נתניהו, ברגעים הללו, חד לגמרי: "הדבר הראשון שצריך לראות זה מה היקף ההתקפה," אמר, "ולראות אם צריך לגייס מילואים. צריך להתכנס במטכ"ל במהירות האפשרית."
כבר בשלב הזה שאל אם יכול להיות שזה נועד גם לחטיפות?" – המזכיר הצבאי השיב: "זה מה שאנחנו חושבים." ראש הממשלה חתם את השיחה בהנחייה: "צריך לראות אם אפשר להוריד להם הנהגה מיד, אם יש משהו שהוא זמין... להוריד, מסינוואר ודרומה."
אילנה דיין: "לשון התגובה של ראש הממשלה (למה שכתבתי) כוללת כמיטב המסורת השמצות פרועות במיוחד."
https://www.mako.co.il/news-politics/2024_q4/Article-56a0cc41e7cb391027.htm?utm_source=AndroidNews12&utm_medium=Share
ועכשיו שפטו אתם. האם לפי הכתבה של אילנה דיין-אורבך יש פסול במעשיו של נתניהו עם היוודע לו על תקיפת החמאס? ההיפך. כבלעם בשעתו אילנה דיין-אורבך ניסתה לקלל ונמצאה מברכת. מדוע אם כן נתניהו בכלל מתרגז? זוהי כתבה שכלל אינה פוגעת בו, אלא אם כן כמובן בבוא היום אחרי ועדת חקירה דברי אילנה דיין-אורבך יוכרזו בשנית כ"אמת בשעתה," כלומר שקר. בינתיים היא לא מצאה בו כל דופי, להיפך תפקודו היה ללא כל דופי. באופן לא מוזר שר הביטחון יואב גלנט לא הוזכר כלל. האם תפקידו לא היה להיערך ולהזהיר את ראש הממשלה ובמיוחד את הצבא?
ושאלה נוספת מאין לאילנה דיין-אורבך כל הפרוטוקולים הסודיים? מדוע אף אחד כולל היא לא מועמדים לדין בשל הדלפתם?

הערה לעניין אחריות נתניהו. האמת היא ואין בלתה שלנתניהו יש אחריות להתקפת ה-7 באוקטובר בשני דברים:
1. אי אימוץ דוקטרינת יוסף דוריאל ז"ל לאורך שנים.
2. אי אימוץ מסקנות ועדת אגרנט שבאה כלקח מהכישלון המודיעיני טרם מלחמת יום הכיפורים, שאין לסמוך על ניתוח הכוונות של האוייב, אלא על צה"ל להיערך על סמך הערכת יכולותיו של האוייב. צה"ל לא נערך בהתאם לכוח האויב ערב ה-7 באוקטובר 23 וזה באחריות ראש הממשלה.

ציון גבוה – לבנימין מיליקובסקי נתניהו על ניהול המלחמה מה-7 באוקטובר עד היום. ההתרכזות בדרום, המעבר לצפון לחיסול חיזבאללה, ולאחרונה על המדיניות וההחלטות ולצה"ל על הביצוע בחזית הסורית, תפיסת אזור החיץ והשמדת הצבא הסורי בטרם הארסנל שלו ייפול בידי הארגונים הג'יהאדיסטים, ניהול המלחמה ע"י נתניהו הוא מופת של נקיטת יוזמה אקטיבית להגן על מדינת ישראל באמצעות פעולה בשטח האוייב למניעת איום על ישראל.
שערו בנפשכם מה היה קורה לו ניהול המלחמה היה בידי יאיר למפל-לפיד.

"השם יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב"?
השיר הפופולארי ביותר של התקופה הרעה הנוכחית הנדמית לשואה קטנה הוא: "השם יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב":
היוצר והמבצע המקורי הוא המוזיקאי אלייצור (יאיר אליצור), ועל מילות הפזמון חתום הרב שלום ארוש, שם בולט בחסידות ברסלב ובעולם החזרה בתשובה. הגרסה המצליחה של ששון איפרם שאולוב סייעה לשיר להיות לא רק להיט, אלא תופעה תרבותית של ממש. התפיסה האמונית שמשתקפת בשיר עוררה דיון גם בתוך הציבור הדתי.
(הגרסה של ששון שאולוב שזכתה להצלחה אדירה)
https://www.youtube.com/watch?v=rgSvk335zis&t=4s
ה' הוא אבא טוב והוא תמיד מתפאר בי רואה בי רק ת'נקודות הטובות
רואה שאני רוצה להיות טוב רק לא יוצא לי וחסרות לי כולה כמה תפילות
וה' הוא גם ראה את הרצון שהיה לי שניסיתי לא אמרתי נואש
רואה בביזיון שלי במר שהרגשתי איך התחלתי כל פעם שוב מחדש

וה' יתברך תמיד אוהב אותי
ותמיד יהיה לי רק טוב
ה' יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב
ויהיה לי עוד יותר טוב
ועוד יותר טוב
ועוד יותר טוב
ועוד יותר טוב
ועוד יותר טוב
ועוד יותר טוב
ותמיד יהיה לי רק טוב

שומע מרחם עלי ותמיד עונה לי
ואם עדיין לא ממשיך לחכות
מלא אותי בזה שאתה תמיד אוהב'תי
תיתן לי כל יום מחדש מתנות
ותנהיג אותי ברחמים כאלו כמו שבעולם הזה נקרא רחמים
שיראו כולם שכן אתה שומע תפילות
ונחייך נהיה בריאים ונשיר
שה' יתברך תמיד אוהב אותי
ותמיד יהיה לי רק טוב
ה' יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב
ויהיה לי עוד יותר טוב
ועוד יותר טוב
ועוד יותר טוב
ועוד יותר טוב
ועוד יותר טוב
ועוד יותר טוב
ותמיד יהיה לי רק טוב

ותהיה לי פרנסה
תהיה לי עשירות
ורווקים ורווקות יהיה להם זיווג
תהיה גם רפואה שלמה ובריאות איתנה
חיים יפים מאושרים שנה אחרי שנה

יבוא כבר משיחנו ובלי שום מלחמה
נאכל גם אבטיח יהיה לנו יום חג

ה' יתברך תמיד אוהב אותי
ותמיד יהיה לי רק טוב
ה' יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב
ויהיה לי עוד יותר טוב
ועוד יותר טוב
ועוד יותר טוב
ועוד יותר טוב
ועוד יותר טוב
ועוד יותר טוב
ותמיד יהיה לי רק טוב

השיר מעורר ביותר תיאולוגיות של אמונה בהשגחה פרטית ומה זה בכלל טוב?
האם הפזמון הפופולרי נובע מהגותו של רבי נחמן מברסלב?
פרופ' חביבה פדיה, מהמחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון, אומרת כי "קשה לומר שרבי נחמן אמר 'תמיד יהיה לי רק טוב'. הרעיונות שלו בקשר לטוב ורע, שקשורים לרעיונות של רבי משה חיים לוצאטו, קשורים לרעיון שגם אם קורים לאדם ייסורים – אם בסופו של דבר זה מוביל להתקדמות, והאדם מבין את הסבל והייסורים שלו, אז בתכלית האחרונה הוא רואה את הטוב במה שהיה רע. זה רעיון הרבה יותר מתוחכם ומורכב."
אבל רבי נחמן גם אמר ש"אין שום ייאוש בעולם כלל."
"אבל מי אומר שאין ייאוש בעולם כלל? אדם מיואש. הוא אמר את זה מתוך עימות עם קטסטרופות, גם האסון האישי של מות הבן שלו וגם הקריסה של החזון המשיחי שלו, והוא ביקש לעודד את עצמו. אם נגזור גזרה שווה למציאות בימינו, גם השיר 'תמיד אוהב אותי' בא מכך שעכשיו רע, ואולי כוונת המחבר היא שהשיר בא לשם עידוד עצמי – אבל אנשים מבינים אותו כאילו הוא אומר משהו על המציאות כפי שהיא."
פדיה מסתייגת מהלהיט המדובר באופן עקרוני. "זה שאנשים נתפסים לשיר הזה – בין אם ערוץ 14 ובין אם תופסים אותו כשיר שמגלם את הזהות של המזרחי החסידי – זה ממש חבל," היא אומרת. "מה שעצוב לי הוא שהשיר הזה נמצא בהקשר שבו מנסים ליישם אותו לשיח הפוליטי בארץ, שבו כביכול האופטימיים הם הימנים והפסימיים הם השמאלנים. השמחה היא עמדה אופטימית טובה, אבל כשלוקחים שמחה וטוב ומיישמים אותם בצורה מוגבלת לעמדה פוליטית שמתוכה נובעת טיפשות – אני לא כל כך שמחה מזה. אני מאמינה שעדיף לעסוק בזה שאתה אוהב את הקדוש ברוך הוא, ופחות בשאלה אם הקדוש ברוך הוא אוהב אותך."
"אני חושב שמה שתופס בשיר זה קודם כול המנגינה ולא המילים. זו מוזיקה כיפית," אומר הרב אילעאי עופרן, הרב של קבוצת יבנה ופסיכולוג במקצועו, שהוא גם נכדו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ המנוח. "מעבר לזה, מי לא אוהב לשמוע שאוהבים אותו?
"השיר הזה משקף את התהליכים שעברה החברה הישראלית, המערבית והמודרנית, בתרבות הכללית – ורק אומר אותם בשפה של דוסים. יש פה אינדיבידואליזציה קיצונית ואינטרסנטיות שמחליפה ערכים – השאלה היא לא האם זה אמת אלא האם זה טוב לי, ולא האם זה רלוונטי לציבור אלא 'אני, אני, אני'."
הרב עופרן מתקשה להתחבר למילים האלה. "המשמעות הראשונה של אמונה באלוהים על פי השיר הזה היא כל מיני דברים שקשורים אליי, למה שקורה לי ולמה שיקרה לי," הוא מנתח. "האמונה שלי באלוהים לא אומרת שום דבר על מה שיקרה לי, או על השאלה אם אני אהוב או לא אהוב. יש לה המון השלכות על החיים שלי, אבל אין לה שום השלכה על השאלה אם טוב לי או רע לי. אני מבין אחרת את מושג ההשגחה."
https://www.ynet.co.il/judaism/article/sjdfmg5m1l
פרופסור ליבוביץ ז"ל היה אומר שזו עבודה שלא לשמה מי שעובד את אלוהים כדי שיהיה לו טוב. הוא עובד את עצמו, ומלבד זאת מה זה טוב? טרומפלדור אמר "טוב למות בעד ארצנו," וברדיו אומרים "קוקה קולה זה טוב," אז מה יותר טוב למות בעד ארצנו או קוקה קולה? ומהו הטוב שעושה לנו אלוהים למות או לשתות קוקה קולה?
לסיכום המנגינה יפה המילים אינפנטיליות.
לסיום עוד הערה: כשפולניה מאחלת "שיהיה לך כל טוּב, אני באמת מאחלת לך כל טוּב!" היא מתכוונת שתמות...

ואלה שמות בני ישראל
אסתר בן עמי, ג'ולי חסאן, וליאם גלם ז"ל, שלוש נשים צעירות בשנות ה-20 לחייהם ממושב שדה עוזיה במועצה אזורית באר טוביה נהרגו בתאונת דרכים קטלנית.
המעניין הוא ששם גאלי-אירי של גבר שנהפך לאחרונה פופולארי מאוד בישראל "ליאם" שהוא הצורה הגאלית של וילהלם הגרמני, ניתן כאן לבת. (זו גם אופנה עכשווית לתת שמות של גבר לאישה לעולם לא להיפך), נשאלת השאלה מה הביא לאב ולאם יוצאי לוב לתת לבתם שם של גבר גאלי-אירי, ולא שם עברי של בת?
מה זה אומר על התרבות הישראלית-יהודית עברית?

מיכל ברודי-ברקת – בני, שתף פעולה עם תעשיית המוות
של החמאס והג'יהאד!
מיכל ברודי-ברקת מתנאה בהיותה "מייסדת 'זעקת האימהות', נובמבר 2023", והיא זועקת לבנהּ: "בשבעה באוקטובר נלחם הצוות שלך בגבורה בעוטף עזה והציל אזרחים. רבים בצוות נפגעו, הלוחם האגדי שלכם נהרג. אחרים נפגעו בהמשך בתוך עזה.
"לאחר טבח שבעה באוקטובר התאמנתם לקראת הכניסה לעזה, ואני נחרדתי. בכוחותיי הדלים ניסיתי לעצור זאת ולא הצלחתי. בחלוף כשנה תוצאות כניסת צה"ל לעזה כה איומות, ובלתי נתפש שהחיילים עדיין שם. הפתרון רחוק מאי פעם. החטופים מתים, לפעמים מאש צה"ל. החיילים נפגעים ומתים, כנ"ל. עזתים מתים ברבבותיהם.
"טרגדיה גדולה מתהווה במרחב של ישראל ועזה. כוחות עצומים יידרשו כדי לשקם את האזור. בני, המלך הוא עירום! הוא עירום וגם ערל לב. כמה שכול והרס הביא עלינו ועל האזור כולו. הישמע לצו מצפונך. סרב לשתף פעולה עם תעשיית המוות! באהבה עזה, אמא."
(מיכל ברודי-ברקת, "בני, סרב לשתף פעולה עם תעשיית המוות!" "אל ארצ'", 10.11.24).
https://www.haaretz.co.il/opinions/2024-12-10/ty-article-opinion/.premium/00000193-b000-d79d-a397-bb9963ac0000
מיכל ברודי-ברקת זועקת למעשה לבנהּ: סרב פקודה בצה"ל! שתף פעולה עם תעשיית המוות של החמאס והג'יהאד! סירובך בני לשרת בצה"ל, יציל את שלטון החמאס בעזה, ויתרום לשיקומו! בנים של אחרים כבר יצילו אותי ואת כל נשות ישראל מאונס, רצח, שריפה, או חטיפה.

ח"כ איימן עאדל עודה תומך בחמאס, ואסאד
ח''כ איימן עודה על טבח השביעי באוקטובר: ''יש זכות לכל עם להיאבק בכובש.''
למרות שח"כ האחמדי איימן עאדל עודה נחשב ככופר שאינו זכאי אפילו לתנאי "בני החסות" הגזעניים של האיסלם (הדת האחמדית אינה לגלית בכל השטחים הכבושים ע"י הערבים, אלא רק בשטחים הכבושים ע"י היהודים), הוא התייחס לטבח השבעה באוקטובר, גינה את הפגיעה בזקנים, ילדים וחוגגי הנובה, אך סייג ואמר: "מאמין שיש זכות לכל עם נאבק להיאבק בכובש." כך שהביע הזדהות עם המתקפות שביצעו מחבלי החמאס.
במהלך דבריו, עודה ציין כי הוא רואה את המתקפות כ"פגיעה מוסרית עמוקה מאוד מאוד מאוד," בהתייחסו למעשי הרצח של אנשים חפים מפשע, כולל חטיפת ילדים ותוקפים נשים מבוגרות, אך הדגיש כי הם מעשים לגיטימיים.
"לחטוף תינוק בן שנה, אישה בת 88, לרצוח אנשים שרוקדים – זו בעיקר פגיעה מוסרית עמוקה מאוד מאוד מאוד," אמר עודה, "יחד עם זאת, אני מאמין שיש זכות לכל עם נאבק להיאבק בכובש, אני מאמין בזה."
https://www.now14.co.il/article/1070239
https://rotter.net/forum/scoops1/880822.shtml
כמובן שעודה אינו אומר כך למשל על מאבק הכורדים להשתחרר מהכיבוש הערבי.
בכל מקרה תמיד היה הפשיסט האחמדי, עודה, חסיד נאמן של הדיקטטורה של אסאד.
שאלתי אותו: "מר איימן עאדל עודה, כפשיסט אחמדי תמכת תמיד בדיקטטור הפשיסט הקצב מדמשק. מדוע אינך מפרסם את דעתך על חיסולו?"
https://x.com/naaman_c/status/1865612655412560068?t=OP2OzU7mkqVm5dERuxvaGQ&s=03
למותר ציין שהוא לא ענה. אגב גם ח"כ אחמד כמאל אחמד א טיבי כל השנים תמך בדיקטטורה הפשיסטית של אסאד (כמו בזו של קדאפי) וגם מפיו טרם שמענו מילה על נפילת הדיקטטור הקצב מדמשק.

התקווה שתתבדה
ב-13 בנובמבר 1970 שמחו וצהלו תושבי סוריה שהשתחררו מהדיקטטור האכזרי סלאח ג'דיד,  הנה סוף סוף נפטרנו מהדיקטטור. סוף סוף הגיע החופש!
השליט החדש חאפז אל-אסד נתפס כתקווה גדולה. ב-22 בפברואר 1971, מינתה אותו "מועצת העם", אשר מונתה בעצמה על ידו, לנשיא. מינוי זה אושרר ב-12 במרץ במשאל עם (בו זכה אסד ב-99.2% מן הקולות. לאחר מכן הכריז על חוקה, אשר אושרה במשאל עם בשנת 1973. החוקה החדשה אומנם כללה סעיף לפיו על הנשיא להיות מוסלמי, אבל לשם כך השיג אסד פתווה מהאימאם השיעי מוסא א-צדר, המכירה בכת העלווית כמוסלמים שיעים לכל דבר.
ב-10 ביוני 2000, היו תושבי סוריה מאושרים ממותו של חאפז אל-אסד הדיקטטור האכזרי ותלו תקווה גדולה בשליט החדש, בנו הצעיר חניך אנגליה – בשאר אל-אסד, שיביא חופש ודמוקרטיה לסוריה בעידן האינטרנט. הנה סוף סוף נפטרנו מהדיקטטור. סוף סוף הגיע החופש!
מינויו לנשיאות של אסד הבן עוכב בימים מיספר, וזאת עקב הצורך לשנות את החוקה על מנת לאפשר לאסד, שהיה בן 34, להתמנות לנשיא. משאל עם שהתקיים על מינויו אישר את המינוי (לתקופה של 7 שנים) ברוב של למעלה מ 97%. ב-17 ביולי 2000 מונה בשאר אל-אסד לנשיא סוריה, ובכך התמנה למפקד העליון של הצבא והכוחות המזוינים. עקב כך, הועלה אסד אוטומטית לדרגת פריק. הדרגה הגבוהה ביותר בצבא סוריה.
ב-8 בדצמבר 2024 היו תושבי סוריה מאושרים כאשר הכריזו המורדים על הפלת שלטונו של בשאר אל-אסד. הנה סוף סוף נפטרנו מהדיקטטור. סוף סוף הגיע החופש!
נחשו כמה זמן ייקח עד שהשליט החדש, אחמד חוסיין א-שרע, המוכר בכינוי אַבּוּ מֻחַמַּד אלְ-ג'וּלַאנִיּ, יהפוך לדיקטטור אכזרי, ויסולק מהשלטון?
האמת היא שבגלל הרב גוניות של סוריה, מדינה מלאכותית ללא עם שהמציאה צרפת, אין יכולת לשלוט בסוריה מלבד אם בדיקטטורה. וכך יהיה גם בעתיד. יחי הדיקטטור הבא!

''הנסיך הירוק'' שערק מחמאס חושף את האמת שלו
על מנהיג המורדים אל-ג'ולאני
מסעב חסן יוסף, המוכר בשם "הנסיך הירוק", בנו של אחד מבכירי חמאס בגדה שהצטרף בשבעה באוקטובר לפעולות ההסברה נגד ארגון הטרור, הזהיר בפוסט שהעלה לרשת X מפני מנהיג המורדים בסוריה: הנהגתו תביא ל"השלכות קטלניות על האנושות," הוא "טרוריסט עולמי," "יש לו פוטנציאל ליצור מדינת טרור עוצמתית שמעולם לא חווינו בעבר," וכי לגיטימציה להנהגתו את סוריה תביא ל"השלכות קטלניות על האנושות."
"למרות שזה עשוי להיראות לא מועיל, חיסול המנהיגים הבכירים של המורדים, ובראשם אל-ג'ולאני, לפני שהם ישיגו יותר תמיכה ואהדה מחברה נואשת הכמהה לשינוי ולחופש, יאפשר להנהגה לגיטימית לצמוח," כתב יוסף. הוא הסביר בפוסט כי "לתת קרדיט או תגמול לג'יהאדיסטים על הפלת הדיקטטור הסורי האכזר זו טעות, הם אולי מילאו תפקיד חשוב, אבל הם לא הכוח האמיתי שהפיל את אסד. לאל-ג'ולאני יש פוטנציאל ליצור מדינת טרור עוצמתית שמעולם לא חווינו בעבר. הוא נוטה לבנות אותה לאט, בתשומת לב ובסבלנות. הטרוריסט העולמי הזה לא הפך מג'יהאדיסט למדינאי, לאפשר לו לשגשג יביא השלכות קטלניות על האנושות."
עוד כתב, כי "אימפריה אסלאמית חדשה נולדת, אל תאכילו אותה, תרעיבו אותה. רוב תושבי המזרח התיכון ושאר העולם אינם מבינים את ההשלכות ההרסניות של ההתפתחות החדשה בסוריה (אלשאם). הדור החדש של הג'יהאדיסטים מתוחכם יותר מכל ארגון טרור בעבר. יש להם סבלנות והם לא ממהרים לתקוף את אויביהם; האסטרטגיה החדשה שלהם היא לבנות תשתיות ומוסדות ולקבל הכרה עולמית לקראת הקמת אומה ג'יהאדיסטית.
"הג'יהאדיסטים למדו מטעויותיהם הקודמות; הם יודעים שהדור הישן נכשל בהשמדת המערב בגלל הנכות וחוסר האפשרות להשיג את מטרותיו הג'יהאדיסטיות במנוסה מסוכנויות המודיעין," טען יוסף. "הם נמנעים מהטעויות של אדוניהם, אל זוואהרי ועבדאללה עזאם. האסטרטגיה החדשה שלהם היא ליצור אקלים מתאים שיוביל להקמת אומה ג'יהאדיסטית. אל להן לארצות הברית ובעלות בריתה להכיר או להעניק לגיטימציה לשליטיה החדשים של דמשק, ולא משנה עד כמה בחוכמה הן ישחקו בקלפים שלהם כדי לתמרן את הקהילה הבינלאומית באמצעות מינוי דמויות ממשל מתונות."
יוסף, 46, מחבר הספר "בן החמאס" וסוכן מוסד לשעבר, נולד וגדל סמוך לרמאללה במשפחה שאביה, השייח' חסן יוסף ח'ליל, היה ממקימי ארגון הטרור חמאס. ב-1996 נעצר יוסף ובתקופת מאסרו השתנתה השקפת עולמו והוא יצא נגד האידאולוגיה של הארגון והפך למודיע של ארגון הביון הישראלי. מאז מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר הפך יוסף לאחד מדוברי ההסברה המשמעותיים ביותר של ישראל בזירה הבינלאומית. "תמונות הטבח שינו את חיי," אמר לאחר שביקר בקיבוצי עוטף עזה ואף נכנס לרצועה עם כוחות צה"ל.
https://www.maariv.co.il/news/world/article-1155468
ועכשיו נחכה ונראה אם ארה"ב ומדינות המערב יכירו בו כשליט לגיטימי?

אשליית המדינה הדרוזית
הוזים משיחיים רבים מפתחים אשליות על הקמת מדינה דרוזית בשטח סוריה שתהיה בת ברית עם ישראל.
אמנם יש דרוזים אפילו המתבטאים ברוח זאת: שישה כפרים דרוזים בדרום סוריה בהכרזת מועצה גדולה מבקשים להסתפח לשטח ישראל. למעלה מאלף אנשים לפי הסרטון נכחו בהכרזה.
הצהרה מעניינת אחרת מהעיר סוויידה בהר הדרוזים, שם מנהיג קהילתי שמבקש להסתפח לישראל, אומר שלא ייתנו לג'ולאני להיכנס ומבקש עזרה מאיוב קרא:
https://rotter.net/forum/scoops1/880993.shtml
ומאידך בעקבות תיעוד הדרוזים שקראו להסתפח לישראל: ההנהגה הרוחנית של הכפר הדרוזי אל-חד'ר הדגישה בהצהרה לתקשורת הערבית כי הכפר הוא חלק בלתי נפרד מסוריה.
https://rotter.net/forum/scoops1/881050.shtml
הדרוזים בסוריה חוששים אמנם מרדיפות הג'יהאדיסטים, הרואים בדתם כופרים סוג א' בגלל אמונתם באלוהותו של השליט הפאטמי של מצרים אבו עלי מנסור המכונה "אל חכים באמר אללה" "השליט מטעם אלוהים", ואם יהיו בסכנה יבקשו עזרה מישראל, אבל אין להם אינטרס להתנתק מסוריה, אין להם אוכלוסייה מספיק גדולה שתוכל לשאת מדינה עצמאית גם לא בהר הדרוזים, למרות שבעבר הם הכריזו על מדינה. ישנה אוכלוסייה דרוזית בדמשק והם מעוניינים לשמור קשר עם דמשק ולא עם קריית שמונה. אפילו הדרוזים במג'דל שמס חולמים לחזור לחיק המדינה הסורית (אם לא יהיו בסכנה).
ממליץ לקרוא את הכתבת הסורית-דרוזית של "הארץ" שגרה בגליל בכפר שעב, על אהבתה למולדתה הסורית, ושנאתה לישראל. הדבר היחידי שהדרוזים יכולים לקוות הוא לאוטונומיה מסוימת מהמשטר שיאפשר להם חופש דת ואוטונומיה. הם לא רוצים להקים מדינה עצמאית ולא רוצים להסתפח לישראל. יש להתפכח מכל האשליות בנדון.
בעייה קשה יותר שתעמוד בפני ישראל היא שאלת העזרה לכורדים. הכורדים בחבל האוטונומי שלהם בסוריה עומדים בפני סכנת כיבוש ע"י הטורקים. כיבוש החבל הכורדי בידי טורקיה עשוי עוד להביא לעימות בין ישראל לטורקיה. הכול תלוי מעתה במדיניות טראמפ אם ארה"ב תמשיך להגן על עצמאות הכורדים.

נרי ליבנה: אפילו כוח לשנוא את ישראל כבר אין לי.
רווח לנו. לכתבת "הארץ", נרי רחל וייס-ליבנה-הירשפלד, אין כבר כוח לשנוא אותנו. ברוך שהגיענו לזמן הזה.
וכך היא כותבת לנו מברלין בירת הרייך בביקור אצל בניה ונכדיה הפולקיסטים הגרמנים החדשים (מוזר שהיא טרם שינתה את שמה היהודי-עברי לשם ארי למשל קלרה פלצל, כדי לא להעמיד את נכדיה במבוכה):
"השבוע מסתיימת חופשתי בת הכמעט חודש בברלין. אני רוצה להעיר לכל השואל אם רחוב מסוים הוא מפחיד, אם אפשר לדבר עברית ברחוב? אם לא מתעקשים ללכת ברחוב דווקא עם חולצה של 'כהנא צדק' ולשיר בקולי קולות בעברית, הסיכוי שמישהו בכלל יפנה אליכם ממש קלוש. אני, על כל פנים, הסתובבתי וגרתי בשכונה הכי טורקית ומוסלמית כאן בלי שנתקלתי באיזשהו גילוי של אנטישמיות או אנטי-ישראליות,
"זה לא שאני טוענת שאין שום סיבה לשנוא כרגע את ישראל. כל מי שקורא את העיתון יודע שישראל מבצעת פשעי מלחמה בעזה, פשעים איומים. אני מניחה שלולא הייתי ישראלית בעצמי ומתוך כך גם בעלת אחריות שילוחית לגבי מה שמבצעת הממשלה הנוראה שלא בחרתי בה, הייתי גם אני מתעבת את ישראל. אלא שאני רואה את התמונה מקרוב, כנראה מקרוב מדי. אני רואה את החברים והחברות שלי שהולכים להפגנות, את האנשים שכמוני מרגישים שהרסו להם את המדינה ואת כל התקוות, ואני זוכרת את הזוועות של המלחמה המיותרת הזאת, את הטבח ואת החטופים שנמקים בחשיכה מרעב, צמא והתעללות, את החיילים שנהרגים לשווא, ואני זוכרת בכל רגע את ראש הממשלה שמעוניין להמשיך במלחמה הזאת עד טיפת דמנו האחרונה."
(נרי לבנה, "אפילו כוח לשנוא את ישראל כבר אין לי", "אל-ארצ'", 12.12.24)
https://www.haaretz.co.il/magazine/2024-12-12/ty-article/.highlight/00000193-b6d9-d27e-ad97-befd13230000
נשמנו לרווחה כמה הוקל לנו שנרי רחל וייס-ליבנה-הירשפלד האוהבת את דויטשנלד איבר אלס בכל נפשה ובכל מאודה, כבר אין לה כוח לשנוא אותנו.
נעמן כהן

אהוד: כמה טמטום, בלבול ושקר יכולה לייצר אישה אחת?