כשבנימין תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl, בהונגרית: Herzl Tivadar; פרסם את רעיונו מדינת היהודים. התייחסו אליו כאדם שיצא מדעתו. הסופר היהודי שטפן צוויג כתב כי "שום אדם בווינה לא הושם ללעג כהרצל."
העיתונות הגרמנית-יהודית תקפה את הרצל כדמגוג חסר אחריות וכשקרן. נציגיהן של כ-500 קהילות יהודיות באוסטריה-הונגריה הגישו עצומה לקיסר וביקשו לאסור בחוק את הציונות כתנועה אנטי-דתית. ההנהגה היהודית בהונגריה חששה מכך שהממשל יקבל את הטיעונים הציוניים ויכיר בתנועה, ולראשונה מזה חצי יובל התאחדו האורתודוקסים והנאולוגים בהצהרת גינוי משותפת. הרב אריה ליפשיץ, ראש לשכת היראים, כתב: "המגיארים בני דת משה חפצים לפרוח כאן, בביתם; אין להם כל כוונה להקים מדינה יהודית בפלשתינה."
הרצל סבר כי שפתה של מדינת היהודים לא תהיה עברית, שכן כמה יהודים מסוגלים לקנות כרטיס-רכבת בלשון זו? לכן השפה העיקרית תהיה גרמנית, בשל קרבתה ליידיש. למרות הפיכתו ליהודי לאומי, עדיין ראה עצמו הרצל גרמני: "הנני יהודי גרמני מהונגריה, ולעולם לא אוכל להיות אלא גרמני."
והנה אנחנו מגיעים לשנת 2025. לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה מדינאי ימיני קיצוני הרברט קיקל ממפלגת החירות האוסטרית: Freiheitliche Partei Österreichs; בראשי תיבות: FPÖ) מפלגה שיסודותיה ביוצאי המפלגה הנאצית – מועמד לתפקיד הקנצלר.
גם הרצל וגם בן ארצו שיקלגובר-היטלר התרשמו מאד מעליית המדינאי האנטישמי מבשר הנאציזם קרל לוגר, ראש עירית וינה שנבחר על טיקט האנטישמיות ונאבק לסילוק היהודים מאוסטריה. אבל ראו כיצד השתנתה ההיסטוריה. בסוף 2024 פורסמו נתוני האוכלוסייה באוסטריה ובישראל, והנה הפתעה. במדינת היהודים היום חיים יותר יהודים מאשר גרמנים באוסטריה. והיהודים דוברים עברית לא גרמנית כבחזונו של הרצל.
איזה ניצחון היסטורי אדיר לציונות. הרצל לא היה מאמין, גם בן ארצו שיקלגרובר-היטלר לא היה מאמין.

על חילוקי דעות וידידות
ד"ר עירית מלברגר-אמינוף – אפשר להיות ידידים, חברים, גם אם לא חושבים אותו דבר
"קיבלתי כבר הבוקר "שטיפה" מנעמן כהן על דברי הקילוסין שהרעפתי על אמנון אברמוביץ', אבל אני מאוד מעריכה את נעמן, ובטוחה שהוא מתכוון לכל מילה שכתב. אני מבינה ויודעת שאפשר להיות ידידים, חברים, גם אם לא חושבים אותו דבר. להשתמע, ושוב תודה, שלך: עירית אמינוף" ("חדשות בן עזר", 2019).
אני מאוד מעריך את ד"ר עירית מלברגר-אמינוף, ולא הייתי מגיב על דבריה, אלמלא היתה בהם אמת גדולה, ולקח חשוב שיש לפרסמו ברבים.
לא שטפתי אותה (וגם לא "השפכתי" מילים כלשונה השירית ציורית של מיכל לרנר-סנונית), אלא רק תמהתי על דבריה, שלמרות שאמנון אברמוביץ מעיד על עצמו שאינו ישר, היא כתבה:
"מבחינתי אמנון אברמוביץ הוא דגל ודוגמא לעיתונאי ישראל. משכיל, אינטליגנט, ידען, יודע מתי לדבר ומתי לשתוק, אדיב ומנומס, אינו מפריע לאיש בדבריו, ג'נטלמן מושלם, דובר עברית מעולה ומשתמש ברבדים של השפה העברית ובמקורותינו היהודיים. יש לציין את יושרו של אברמוביץ, שמחמיא כאשר מוצדק להחמיא, גם למי שעומד מולו בעימות, ומבקר גם את ידידיו הנאמנים, אם צריך." ("חדשות בן עזר", 2018).
בתשובה הבאתי לה את מה שכתבתי כאן כבר בעבר על אמנון אברמוביץ:

https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe01705.php
אברמוביץ מוּטֶה מושחת ומשחית
אמנון אברמוביץ' אינו עיתונאי כלל, הוא פובליציסט. אצלו יש רק מאמרי דעות, וכולן מוטות. אברמוביץ הוא חוטא ומחטיא ואחד הגורמים המשפיעים ביותר על השחיתות בחברה הישראלית ע"י "איתרוגו" של כל פוליטיקאי מושחת, ובלבד שיתמוך בכיבוש ערבי-מוסלמי כך נהג אברמוביץ החל מאריאל שיינרמן-שרון, ועד איש השמאל הקיצוני, העבריין אהוד אולמרט.
"איתרוג", מושג המפתח שהמציא אברמוביץ ממשיך להשחית את המדינה.
לפי אברמוביץ', כמו שבסוכות שומרים על האתרוג, כך על התקשורת להגן על שחיתויות כל פוליטיקאי ובלבד שהוא מגשים את מטרותיו הפוליטיות של אברמוביץ.
מושגים נגזרים: "איתרוג" ("אתרוגיזציה").
https://www.youtube.com/watch?v=HsNUN1YWFLw
מובן שמטעמים פוליטיים בנימין נתניהו אינו זוכה ל"איתרוג" דומה ע"י אברמוביץ, והוא מואשם על ידיו בשחיתות איומה.
ביחס לניסיונות להעמיד לדין את נתניהו אמר אברמוביץ: "אם נתניהו היה הולך על ממשלת אחדות עם הרצוג ״אתרוג היה לימון לעומתו."
http://rotter.net/forum/scoops1/530994.shtml
כלומר ה"אימפרטיב הקטגורי", הכלל המוסרי הגדול שטבע קאנט: "עשה מעשיך רק על פי אותו הכלל המעשי אשר, בקבלך אותו, תוכל לרצות גם כן כי יהיה לחוק כללי" – מוחלף בעיקרון מוסרי חדש של אברמוביץ:  המוסר תלוי אם אתה בעד כיבוש ערבי, או מתנגד לו.
אברמוביץ מכשיר כל שחיתות ובלבד שתביא לכיבוש ערבי-מוסלמי של יהודה ושומרון. אצלו המטרה מקדשת את האמצעים.
עיתונאי חייב לראות את האמת כנר לרגליו. פוליטיקאי בניגוד לעיתונאי, אינו יכול ע"פ מקיאבלי להיות איש מוסר. הוא חייב להיות שקרן ורמאי. עיתונאי שהוא בעצם פוליטיקאי כאברמוביץ', שהוא מושחת ומשחית מן הדין שיסולק מהזירה הציבורית.
לגופו של עניין קשה לי קצת להבין איך אברמוביץ' מכריז על עצמו כאדם לא ישר שאצלו לא חשובה האמת, ולא היושר או המוסר, אלא רק הפוליטיקה, ואת רואה בו אדם ישר. כנראה, כתבתי לה, את חסידת פרוטאגוראס הסופיסט שאמר "האדם הוא קנה המידה של הדברים," "הדברים כפי שנראים לי כאלה הם לי, והדברים כפי שהם נראים לך כאלה הם לך." אם הכול סובייקטיבי ויחסי מה שנשאר זה הרטוריקה. יכולת השכנוע, שבה ניתן לשכנע כל דבר והיפוכו.
(אם הצלחת לשכנע אתה רטוריקן, אם נכשלת בשכנוע, אתה דמגוג. למשל, מי שהשתכנע מנאום של ז'בוטינסקי אמר: "הוא רטוריקן גדול נואם נפלא," מי שלא השתכנע אמר: "זה חתיכת דמגוג." מי שהשתכנע מנאום של בגון-בגין אמר: "הוא רטוריקן גדול נואם נפלא," מי שלא השתכנע אמר: "זה חתיכת דמגוג." מי שהשתכנע מנאום של מיליקובסקי-נתניהו אמר: "הוא רטוריקן גדול נואם נפלא," מי שלא השתכנע אמר: "זה חתיכת דמגוג."
מנהיגי הרוויזיוניסטים אגב הצטיינו בנאומים, בין אם רטוריקה או דמגוגיה, מנהיגי הציונות הסוציאליסטית לא הצטיינו בנאומים, אלא במעשים).
ודוק: בכל מקרה יש לזכור תמיד את ההבדל בין משפט ערך למשפט עובדה. ההבדל בין טוב ורע לאמת ושקר. טוב ורע הם ערבים וכל הערכים הם סובייקטיביים ויחסיים. אמת ושקר ניתנים לבדיקה אמפירית.
ואז, הוספתי לה הערה, כי איך שאת רואה ותופסת את אברמוביץ הוא לגיטימי לחלוטין. ואל חשש. בניגוד לאחרים מעולם איני מערב ויכוח על דעות עם יחסים ידידותיים.
בזמן האחרון, הוספתי, עם מחלות הנפש הקולקטיביות של ה"ביביפוביה" ו"הביביפיליה", ניתקו איתי יחסים אנשים הלוקים במחלות הנפש הללו. ניתקו איתי יחסים אנשים שהאשימו אותי שאני בעד ביבי, וניתקו איתי יחסים אנשים שהאשימו אותי שאני נגד ביבי. טירוף מוחלט.
לכן חשובים מאד דבריה של ד"ר עירית מלברגר-אמינוף: "אפשר להיות ידידים, חברים, גם אם לא חושבים אותו דבר." ויש לתלותם בראש חוצות.
שנים רבות מאז שלמד בבית הספר את אנטיגונה, שואל אותי בני שיחיה את השאלה של היימון לקריאון אביו: "הרק דעה אחת לך אבי והיא תצדק?" ואני עונה לו תמיד בהומור "כמובן שכן... זה כמובן לא פוגע ביחסים." אני חוזר על דבריה של ד"ר עירית מלברגר-אמינוף: "אפשר להיות ידידים, חברים, גם אם לא חושבים אותו דבר."

היהודי הערבי האחרון בלבנון
כתבת "הארץ" הסורית-דרוזית, אזרחית ישראל, שירין פלאח סעב, מביאה את סיפורו של מבקר האמנות הלבנוני ג'וזף טאראב: "תרשום, אני יהודי ערבי" סיפורו של האיש שהתנגד (כמוה) לציונות וסימל לדבריה "את האפשרות ליחסי אחווה בין יהודים וערבים – עד שהמלחמות שינו הכול".
ב-1 בינואר מת מבקר האמנות הלבנוני ג'וזף טאראב, בגיל 81, בביתו בעיר ג'וניה, צפונית לביירות. שר התרבות הלבנוני מוחמד ויסאם אל-מורתדא ספד לו: "לבנון איבדה את טאראב. אחת האבדות הלבנוניות הגדולות, איש שניחן במכלול כישורים: באמנות, בביקורת, בפילוסופיה, בעיתונות ובתיאטרון."
מוחמד אל-מורתדא הזכיר כי טאראב הוא יהודי לבנוני, המזוהה עם המשפט "אני יהודי ערבי", ומבין האחרונים שנותרו מן הקהילה היהודית בלבנון. "באמירתו זו," הוסיף מורתדא, "הדגיש טאראב כי הדת היהודית היא חלק מהמרחב הערבי הגדול, ושהציונות היא המחלה הגדולה שפקדה את בני הארץ הזאת."
העובדה שטאראב היה יהודי תפסה את הכותרות בכלי התקשורת הלבנוניים. "מותו של מבקר התרבות-היהודי האחרון", כתב מוחמד חג'ירי, עורך מדור התרבות בעיתון הלבנוני הדיגיטלי "אל־מודן". הוא הזכיר במאמרו סיפור על טאראב הצעיר. לדבריו, טאראב הגדיר את עצמו כמרקסיסט, פעיל חברתי שהיה בין המשתתפים במרד הסטודנטים במאי 1968 בצרפת. "בסוף 1967, בעקבות מלחמת ששת הימים, התקיים בפריז דיון בסוגיה הפלסטינית והשתתפו בו צרפתים, ערבים וישראלים. טאראב היה נציג הוועדה הפלסטינית של הסטודנטים הלבנונים בפריז, ובמהלך הדיון התמקדו תומכי ישראל במה שכינו 'רדיפת יהודים על ידי מדינות ערב'. כשהגיע תורו של טאראב לדבר הוא קם ואמר: 'אני מדבר כיהודי ערבי. אני מדבר כיהודי ערבי מלבנון, והנה אני עומד מולכם בריא לחלוטין'."
"טאראב טען בנאומו," הוסיף חג'ירי, "שאין בעייה יהודית במדינות ערב, ושהבעייה הזו, אם היא קיימת, נגרמת מהקמת מדינת ישראל – לא ממדינות ערב." נאומו עורר הדים בזירה האינטלקטואלית בעולם הערבי, והסיפור פורסם על שער העיתון "א-נהאר" תחת הכותרת: "תרשום, אני ערבי יהודי," כרפרנס לשירו המפורסם של מחמוד דרוויש "תרשום, אני ערבי."
הוא היה יהודי שהצניע את יהדותו, לא נטה לדבר בהרחבה על ההיסטוריה האישית שלו." בחודשים האחרונים לחייו טיפל בו חברו הקרוב, עאוני עבד אל-רחים, מוסלמי סוני, שנשאר לצידו עד סוף חייו. לפני מותו החליט טאראב לתרום את ספריו, כששת אלפים במספר, לספרייה הלאומית הלבנונית.
(שירין פלאח סעב, "מבקר האמנות הלבנוני ג'וזף טאראב: 'תרשום, אני יהודי ערבי'" "אל-ארצ'", 7.1.25)
https://www.haaretz.co.il/gallery/art/2025-01-07/ty-article-magazine/.premium/00000194-402e-d83d-adfe-46ff71020000
המאמר משקף היטב את הגזענות הערבית שאינה מכירה בקיומו של העם היהודי ומאשימה בכל את הציונות כלומר את תנועת השחרור של העם היהודי: "הציונות היא המחלה הגדולה שפקדה את בני הארץ הזאת." כאילו ששנאת יהודים לא היתה לפני הציונות, וכמובן מתעלמת מהעובדה שלא רק יהודים נרדפים בכל השטחים הכבושים ע"י הערבים, אלא לא פחות הנוצרים שכמעט כבר לא נותרו בהם.
מעניין שג'וזף טאראב הטרים את האקטיביסט הפרו-איסלמי, פרופסור יהודה שהרבני-שנהב, המתנאה בכך שהוא הראשון הגדיר את עצמו ובצדק "יהודי-ערבי", ובשנת 2003 הוציא את ספרו "היהודים-הערבים: לאומיות, דת ואתניות" (ובזה ביטל את ההגדרות "ספרדי" ו"מזרחי" הלא נכונות) בהגדרת המושג "יהודים-ערבים".
כמה אירוניה עצובה שהוא אומר על עצמו: ""תרשום, אני יהודי ערבי," ומחקה את אמרתו של המשורר הערבי-מוסלמי הגזעני מכחיש העם הפלסטיני, והקניבל מחמוד דרוויש, ששירו המפורסם משנת 1964 (שימו לב לפני היווסדות אש"פ, ולפני "הכיבוש") בעודו אזרח ישראלי ותושב ישראל, כתב: "תרשמו אני ערבי" (לא פלסטיני), ובו הביע בהשפעת סיפורה של הינד* את חלומו כקניבל לאכול את בשר היהודים.
מחמוד דרוויש כתב את שירו "תרשום אני ערבי (ולא פלסטיני) כי המושג פלסטיני לא היה קיים אז לדידו, לעומתו המושג "יהודי-ערבי", כפי שהגדיר עצמו ג'וזף טאראב נתפס ע"י הערבים כמושג גזעני שהרי יש רק עם ערבי, יש "ערבי-מוסלמי", או "ערבי-נוצרי", או "ערבי-יהודי", אבל אין יהודי ערבי כי אין עם יהודי.
עכשיו שוו רק בנפשכם מה היתה התגובה הערבית, לו ישראל (כלבנון) היתה מתרוקנת מערבים, והערבי היחיד שנותר בה היה מגדיר עצמו "יהודי-ערבי"?

*אחת הדמויות המפורסמות באיסלם היא "הינד" אשתו של אבו סופיאן ראש הסוחרים במֶכָּה. בקרב באדר (624) שנערך בין אנשי מוחמד לאנשי מֶכָּה נהרגו אביה, דודה ואחיה, ע"י חמזה דודו של מוחמד. הינד נשבעה לנקום. היא ביתרה את גופתו של חמזה הוציאה את הכבד שלו ונגסה בו. ולאחר מכן התאסלמה. מאז נהפכה הינד לסמל באיסלם ומקור השפעה למשוררים ערבים-מוסלמים.
בשנת 1968 פרסמה המשוררת הערבית-מוסלמית משכם, פדואה טוקאן, את תשוקתה לאכול כבד של יהודים וכתבה: את השיר הבא:
"שִׂנאתי נוראה, חותרת עד למעמקי הנפש... אלף "הִנְד" שוכנות בתוכי הרָעָב של שִׂנאתי פוער את פיו ומאום לא ישביעו זולת הכבד שלהם..."

האמת הגדולה של אלון מאסק: "צריך לחסל את חמאס, הם רוצים לשחוט ישראלים ואמריקנים"
בשעה שישראלים רבים נאבקים להצלת שלטון החמאס בעזה ושיקומו בנימוק של אי פגיעה באזרחים (למזלנו הם לא היו במלחמת העולם השנייה ולא תבעו את הצלת היטלר ושיקום משטרו בגלל הפגיעה באזרחים גרמנים בברלין ובדרזדן) – איל ההון האמריקני אילון מאסק, מקורבו של דונלד טראמפ שצפוי לקבל תפקיד בממשל של נשיא ארה"ב הנבחר, העלה סרטון תמיכה בישראל לרשת X שבבעלותו, שבו דיבר על הסכסוך בין ישראל לחמאס, ואמר דברי אמת:
אי אפשר לקבל את זה שהם רוצים לשחוט את כולם בישראל, חייבים להפסיק את זה," אמר מאסק על חמאס. לדבריו, "את האנשים האלה צריך להרוג או לכלוא, או שהם פשוט ינסו להרוג עוד ישראלים. אגב, הם גם רוצים להרוג אמריקנים. הם מכנים את ישראל 'השטן הקטן', וארה"ב היא 'השטן הגדול'." המיליארדר הוסיף: "בעזה מלמדים את הילדים לשנוא מהרגע שהם יכולים לדבר, וצריך לעצור את זה בשביל שיהיה שלום ארוך טווח. לכן צריך לחסל את חמאס."
עוד אמר מאסק: "חייב להיות שגשוג כלכלי בעזה, אני חושב שיהיה שם שלום. דוגמה לכך היא שאחרי מלחמת העולם השנייה עם גרמניה ויפן, הן הובסו. ברור שהן עשו דברים נוראיים אבל הן שינו את מערכת החינוך, ועזרנו לבנות מחדש את יפן וגרמניה דרך תוכנית מרשל, במקום לדרוש נקמה. אמריקה התעקשה לעזור לבנות מחדש את גרמניה ואת יפן, ועכשיו הן בעלות בריתנו ומאז לא היתה מלחמה."
https://www.ynet.co.il/news/blogs/article/bkfcngp8je
אמת. רק חיסול החמאס ודה-נאציפיקציה של תושבי עזה, יאפשרו את שיקום עזה כפי בנעשה ביפן וגרמניה.

שיא החוצפה
לפני שנים במסגרת סדרת הבדיחות מה שיא החוצפה" הסבלנות, וכו' – היתה בדיחה מה שיא החוצפה: לדחוף זקנה במדרגות ולשאול אותה לאן היא ממהרת?... מסתבר שבאמת אין גבול לחוצפה: בתל אביב תועדו השבוע אקטיביסטים פרו-איסלמיים המוחים נגד החיילים שירדו מתחנת הרכבת בדרך לבסיסים כדי להגן עליהם.
https://rotter.net/forum/scoops1/883666.shtml
היש עם בעמים?...

הציידים של לוחמי צה"ל בעולם
קרן הינד רג'אב ממשיכה במסע הציד שלה נגד לוחמי צה"ל, והודיעה כי הגישה תלונות בפינלנד, דנמרק ונורבגיה לאחר שטענה כי לוחם הנח"ל שנגדו הגישה את התלונה בשבדיה מנסה להימלט מהמדינה. "אנחנו קוראים לרשויות במדינות הללו למנוע ממנו להתחמק מהעמדה לדין," כתבו.
אותו ארגון אנטי-ישראלי כבר הוביל לבריחה של לוחם צה"ל מברזיל, והגיש בין היתר תלונות נגד לוחמים אחרים בצ'ילה, ארגנטינה ותאילנד. השניים שייסדו אותו ועומדים בראשותו נולדו בלבנון ומתגוררים בבלגיה – ואתמול התברר כי אחד מהם סולק על ידי מפלגתו מהסיעה. האחר הבהיר השבוע בפוסט שכתב כי לא יירתע – וימשיך ברדיפת חיילי צה"ל.
קרן הינד רג'אב היא למעשה סניף של תנועת "30 במרץ", שהוקמה על-ידי פלסטינים באירופה בתחילת מלחמת "חרבות ברזל". שמה של הקרן הוא כשם הילדה העזתית בת ה-6 הינד רג'אב, שלטענת הפלסטינים נהרגה על-ידי כוחות צה"ל ב-29 בינואר אשתקד יחד עם כל בני משפחתה, בעת שהיו במכוניתם.
בדוח רשמי של משרד התפוצות על הקרן נכללים הפרטים על שני המייסדים – דיאב אבו ג'הגה וקארים חסון. אבו ג'הג'ה נולד בעיירה חנין שבדרום לבנון. בצעירותו הצטרף לחיזבאללה במלחמה נגד ישראל והשתתף באימונים צבאיים. הוא קיבל אזרחות בלגית ב-1996 בעקבות נישואיו לבלגית, ממנה התגרש אחר כך. בכתבה לפני יותר מ-20 שנה הוא כונה "מלקולם X של המהגרים המוסלמים בבלגיה."
אבו ג'הג'ה הקים ב-2001 את "הליגה הערבית-אירופית" (AEL), ארגון שפועל בבלגיה והולנד ומטרתו "להניע את השילוב של המוסלמים באירופה." את פיגועי 11 בספטמבר והפלת מגדלי התאומים באותה שנה כינה "נקמה מתוקה". ב-2010 בית משפט בהולנד קנס את AEL בעקבות פרסום קריקטורה אנטישמית שבה נטען כי "השואה פוברקה על ידי היהודים."
ב-2002 השתתף בבלגיה בתביעה נגד ראש הממשלה דאז אריק שרון, שהאשימה אותו בפשעי מלחמה על מעורבותו בטבח סברה ושתילה. שנה אחר כך אסרה עליו בריטניה את הכניסה לשטחה, בגלל דעותיו הקיצוניות.
במרוצת השנים פרסם אבו ג'הג'ה מאמרים רבים ברשת אל-אחבאר, המזוהה עם חיזבאללה. הוא מביע בגלוי תמיכה בחמאס ובחיזבאללה ובתחילת שנת 2024 איחל ל"שנה חדשה של התנגדות, צדק ותהילה לפלסטין." במהלך המלחמה, אבו ג'הג'ה יזם תלונה בהולנד נגד חייל צה"ל המחזיק באזרחות הולנדית, לצד חיילים אחרים, תוך שהוא מאשים אותם בפשעי מלחמה. בסוף 2023 קרא ברשתות לעוקביו לזהות חיילי צה"ל עם אזרחות אירופית, כדי לקדם הליכים משפטיים נגדם.
ב-17 באוקטובר אשתקד, אחרי חיסולו של סינוואר, כתב בעמוד ה-X שלו: "אתם יכולים להרוג מנהיגים של ההתנגדות. המוות שלהם הוא עדות נגדכם. ההיסטוריה תכתוב שהם קמו ואמרו 'לא', והראו את הדרך שבה ילכו מיליונים. הכוח שלכם יתפוגג, כך גם השליטה שלכם תיגמר וגם אתם."
בשבוע שעבר, בפוסט ארוך באותה רשת, כתב: "כשהחלטתי לקדם צדק נגד פושעי המלחמה הישראלים, הבנתי את ההשלכות. בימים האחרונים, בעקבות איומים ישראלים, הרהרתי מחדש בכך – ולא שיניתי את החלטתי. אין חזרה לאחור, אחרי עדות לרצח עם. הצדק הוא הדרך היחידה קדימה – לא נקמה, לא אלימות, אלא צדק דרך בתי המשפט."
"נכיר בישראל? כמו הסיכוי שבן לאדן יהיה נשיא ארה"ב."
המייסד השני של הקרן הוא קרים חסון, שכמו אבו ג'הג'ה גם הוא נולד בלבנון ומתגורר כיום בבלגיה. חסון מכהן כיו"ר הליגה הערבית-אירופית מאז 2005. בריאיון משנת 2009 הצהיר כי הסיכוי שארגונו יכיר במדינת ישראל "שווה לסיכוי שאוסמה בן לאדן יהפוך לנשיא ארה"ב." לדבריו, "לעולם לא נכיר במדינה קולוניאלית גזענית."
ב-8 באוקטובר, יממה לאחר המתקפה הקטלנית של חמאס, צייץ בחשבון ה-X שלו: "הפלסטינים לא פלשו לישראל, הם פשוט חוזרים הביתה ותובעים את רכושם." כשנשאל חסון אם יגנה את חמאס אחרי על הטבח, כתב: "אני מגנה את חמאס על כך שלא לקחו 500 או 1000 בני ערובה, במקום רק 200." נוסף פורסמו תיעודים שלו חובש בגאווה כובע של חיזבאללה.
חסון נבחר באוקטובר האחרון למועצת העיר וילברוק במחוז אנטוורפן בלגיה. מנהיגי המפלגות בעיר הקימו קואליציה לאחר כמה חודשי משא ומתן, וחסון נשאר מחוצה לה – בעקבות דרישת הקהילה היהודית בבלגיה. מגזין יהודי בלגי היה בין מובילי הקמפיין נגד חסון, תוך שהוא מפרסם מאמרים על פוסטים שפרסם חסון ברשתות החברתיות.
איחוד הארגונים היהודים באירופה (EJA) שיבח את ההחלטה להשאיר אותו מחוץ לקואליציה. "חסון הוא תומך חמאס וחיזבאללה ומייבא אנטישמיות לרחובות אירופה," אמר חבר הפרלמנט הבלגי והשליח הדיפלומטי של ארגון EJA, מיכאל פרייליך. ראש העיר אדי בוורס ממפלגת NVA שבה חבר פרייליך הצהיר שלא יקים קואליציה עם קיצונים וסירב להכניס את מפלגתו של חסון. בסופו של דבר אותה מפלגה הרחיקה את חסון מסיעתה, על מנת לאפשר לקואליציה לקום.
(איתמר אייכנר, רועי רובינשטיין).
https://www.ynet.co.il/news/article/rkpqohrije
למרבה הצער הרמטכ"ל לשעבר, ושר הביטחון לשעבר משה סמולינסקי-יעלון נותן להם רוח גבית בהאשימו את חיילי צהל בפשעי מלחמה.
על ישראל לעבור מהגנה להתקפה ולהילחם באותם פשיסטים איסלמו-נאצים-ג'יהאדיסטים, ודבר ראשון לחשוף את מקורות מימונם, (סביר שאיראן) ולתבוע אותם לדין ולחלט את כספם. כטרוריסטים פעילים אין להימנע במידת האפשר גם מסיכול ממוקד.

גרמניה ביטלה מימון לשתי עמותות פרו איסלמיות בישראל מתוך התנגדות לגזענות האיסלמו-נאצית התובעת את חיסול מדינת היהודים והשמדתם
ביגוד למדיניותה הצבועה של קנצלרית גרמניה הקודמת אנג'לה מרקל, החליטה גרמניה להפסיק את המימון לעמותות "זוכרות" ו"פרופיל חדש" ממדיניות רשויות גרמניה לא להיתפס כגזענים המתנגדים לקיומה של ישראל כמדינה יהודית, או מערערים על ביטחונה מאז 7 באוקטובר.
עמותת "זוכרות" פועלת לחשיפה והנגשה של מידע על הנכבה, וכן למימוש זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים, כלומר חיסול ישראל כמדינה יהודית והפיכתה למדינה ערבית-מוסלמית. עמותת "פרופיל חדש" פועלת לצמצום השפעת הצבא על החברה האזרחית בישראל, וכחלק מפועלה מלווה את מי שמנסה להימנע מגיוס לצה"ל, במטרה להביא את היהודים למצב בו היהודים לא יוכלו להגן על עצמם ויובלו כצאן לטבח. הריסת צה"ל תאפשר למחבלי החמאס וחיזבאללה לכבוש את ישראל ולרצוח את היהודים.
בהצהרה שפרסמו "זוכרות" נכתב כי "במהלך דיונים עם פקידים גרמנים בתל אביב ובברלין, וכן בבקשות להבהרות, נשאלנו פעם אחר פעם אם אנחנו מכירים בקיומה של ישראל ובהיותה מדינה יהודית ודמוקרטית, ונאמר לנו כי גרמניה מחויבת למדינה יהודית בגלל העבר הנאצי שלה." לפי הארגון, "נאמר לנו שוב ושוב שבעוד שזיכרון הנכבה הוא חשוב, תמיכה בזכות השיבה לפלסטינים אינה מתקבלת על הדעת."
מנכ"לית "זוכרות", רחל בית אריה, אמרה ל"הארץ" כי קרן גרמנית אחת, Kurve Wustrow, שהמימון ממנה הופסק זה עתה, תמכה בארגון מ-2020, ואילו קרן נוספת, קרן רוזה לוקסנבורג, תמכה בארגון משנת 2021 והמימון ממנה הופסק בשל החלטה של ממשלת גרמניה בתחילת השנה שעברה. לדבריה, שאלה על הכרה במדינת ישראל "היא שאלה ששואלים ישויות מדיניות, ולא אזרחים של המדינה. זו לא שאלה אמיתית – זו שאלה שבאה לעשות דה לגיטימציה לכל ביקורת על מדינת ישראל."
בנוגע ל"פרופיל חדש" צוין במכתב של המשרד כי "הארגון קורא בפומבי לדה-מיליטריזציה או סירוב לשירות צבאי בישראל – עבירה שבצידה עונש מאסר של עד חמש שנים על פי החוק הישראלי. מדיניות החוץ של גרמניה עלולה להינזק אם קרן מממנת גוף שקורא בפומבי להפרת החוק הישראלי."
מהעמותה נמסר כי "הטענה של ממשלת גרמניה, לפיה 'פרופיל חדש' מפרה את החוק היא חסרת שחר. ראשית, הפעילות חוקית כיוון שהעמותה מספקת מידע ותמיכה רק למי שכבר החליטו לא לשרת. ושנית, כיוון שהרשויות בישראל כלל לא טוענות כך." בהתחשב בכך שהנהגת החברה החרדית פועלת באופן גלוי כדי לשכנע את הציבור החרדי שלא להתגייס לצה"ל, נראה כי הסעיף בחוק העונשין שאליו התייחסו במסמך הגרמני אינו נאכף ממילא.
ב"פרופיל חדש" מסרו ל"הארץ" כי "הפסקת המימון על ידי ממשלת גרמניה מעמידה את עבודתנו בסכנה מיידית," ו"היא מהווה פגיעה נוספת בקיומם החיוני של ארגוני חברה אזרחית במרחב שנעשה יותר מיליטריסטי וצייתני עם כל יום שעובר." עוד הוסיפו כי "ההחלטה של ממשלת גרמניה משחקת ישירות לידיו של הימין הפשיסטי הישראלי ותוכניותיו למלחמה בלתי נגמרת. היא תורמת להמשך רצח העם בעזה והדיכוי האלים של העם הפלסטיני, שהוא הנפגע הראשון והעיקרי ממדיניות התמיכה של גרמניה בממשלת האולטרה-ימין בישראל."
מקור גרמני רשמי ששוחח עם "הארץ" ביקש שלא להתייחס למקרים הספציפיים, אך הדגיש כי "ביטחונה של ישראל וזכותה להתקיים כמדינה יהודית נמצאים בלב השיקולים לכל מימון מטעם ממשלת גרמניה, במיוחד אחרי הזוועות של 7 באוקטובר והעלייה הכלל-עולמית באנטישמיות." עוד אמר המקור כי "גרמניה תומכת ותמשיך לתמוך במגוון רחב של ארגוני חברה אזרחית, כולל כאלה שמחויבים להפסקת הכיבוש ולפתרון שתי המדינות."
(ליזה רוזובסקה, "גרמניה ביטלה מימון לשתי עמותות שמאל ישראליות מחשש להיתפס כפרו-פלסטינית", "אל-ארצ'", 9.1.25)
https://www.haaretz.co.il/news/education/2025-01-09/ty-article/.premium/00000194-4a62-d775-ab9f-4bfb9c820000
סוף סוף גרמניה מפסיקה לתרום כסף למשמידי העם היהודי. מן הראוי שתפסיק ומיד גם את המימון לאונר"א.

מדינת עבר ירדן זועמת: "מפות ישראל המקראית – הסתה מסוכנת"
סערה תקשורתית התעוררה בעולם הערבי לאחר שמשרד החוץ פירסם בחשבונות בערבית ברשתות החברתיות מפה היסטורית מקראית של "ממלכת יהודה וישראל" שבה נשלטים שטחים מסוריה, לבנון וירדן בידי ישראל המקראית. המפה, שלוותה בתיאור "היסטורי" מפורט, הציגה את גבולות ממלכות ישראל ויהודה מלפני כ-3,000 שנה. בתיאור המפה פורטה תקופת שלטונם של שלושת המלכים הראשונים – שאול, דוד ושלמה – שנמשכה 120 שנה (1050-931 לפני הספירה). התיאור ציין את פיצול הממלכה בשנת 931 לפני הספירה לממלכות ישראל ויהודה.
משרד החוץ העבר-ירדני פירסם גינוי חריף וטען כי "המפות כולל חלקים מהשטחים הפלסטיניים, מירדן, לבנון וסוריה," כאשר אלו לטענתו נלוות להצהרות של שר האוצר סמוטריץ' "הקורא לסיפוח הגדה ולהקמת התנחלויות ברצועת עזה."
https://www.mako.co.il/news-world/2025_q1/Article-29ea10e9b154491026.htm?utm_source=AndroidNews12&utm_medium=Share
הדובר הרשמי של משרד החוץ הירדני, השגריר ד"ר סופיאן אל-קודאה, הדגיש את התנגדות הממלכה למה שהגדיר כ"מדיניות והצהרות הסתה" המכוונות, לדבריו, להכחיש את זכות הפלסטינים למדינה עצמאית וריבונית בגבולות 4 ביוני 1967 שבירתה ירושלים.
אל-קודאה קרא לממשלת ישראל "לעצור מיידית את ההתנהגות המתסיסה הזו" והתריע כי לדבריו "הטענות וההזיות" שמקדמים "הקיצונים בממשלה הישראלית" מעודדות המשך מעגלי אלימות וסכסוך ומהוות "הפרה בוטה של הנורמות והחוקים הבינלאומיים."
https://www.kan.org.il/content/kan-news/global/844779/
ההודעה העבר-ירדנית משקפת את ההתכחשות העבר-ירדניות המסורתית לקיום היסטוריה יהודית בארץ ישראל. ראוי לציין כי לא היתה אף יישות ירדנית היסטורית לפני שבריטניה הקימה את האמירות של עבר הירדן בשנות ה-20 של המאה הקודמת, כפיצוי לבית המלוכה ההאשמי על שלא זכו בסוריה. האבסורד: הממלכה שנוצרה ב-1921 מתריעה על היסטוריה, כ-3,000 שנה לפני שהמציאו אותה הבריטים.

הפיליסטיניזם הבלתי נתפס של משרד החוץ
גבולות ארץ ישראל לפי הקוראן
במקום לתת לעבר ירדנים שיעור בהיסטוריה ישראלית מתוך התנ"ך, כדאי היה יותר להציג לעולם את גבולות ארץ ישראל בקוראן כפי שניתנו ע"י אללה אלוהים הערבי רק לעם ישראל. על שתי גדות הירדן, (קוראן, סורה 7:137).
נעמן כהן