בטקס חולני ומעוות של שחרור גופות הילדים אריאל וכפיר ביבס, ואישה עזתית אלמונית, ציירו הערבים תמונה של נתניהו כערפד צמא דם עם ניבים ארוכים נוטפי דם המחזיק בחללים החטופים, ועם הכתובת בעברית בשגיאות: רצח אותם בושע מלחמה נתנייהו בטלי המטוסים הקרביים." ומתחת לתמונה: "לא היינו שוכחים ולא סולחים והייה המבול המועד שלנו."
בטקס השתתפו מחבלי חמאס שהשתחררו בפעימות הקודמות, ביניהם המחבל מוחמד אבו ורדה, ששוחרר במסגרת העסקה והיה אמור להיות מגורש לחו"ל, המחבל הנתעב אחראי לשורת פיגועים רצחניים בשנות ה-90, בהם פיגוע באוטובוס שבו נרצחו 44 ישראלים.
https://x.com/AmirKochavi/status/1892496717834043461?t=ZOiik3g4_6D8vIVLcuZIPA&s=03
אין גבול לזעזוע לנוכח הרצח האכזרי שביצעו הפלסטינים במו ידיהם בשני הילדים, ואחר כך ריסקו את ראשיהם כדי להעליל על ישראל שהם נהרגו ע"י פצצות חיל האוויר.
והמזעזע ביותר שאלפי ישראלים הזדהו עם החמאס והאשימו את נתניהו ברצח.
כתב "אל-ארצ'", אורי משגב, שכשופר של החמאס הידהד את התעמולה החמאסית ואמר שהם נהרגו מהפצצות צה"ל זכה ל 16000 לייקים.
https://x.com/habodkim/status/1892833069003907293?t=oTZAEXLPJgqjiFHr-T12NQ&s=03
אין מילים. צריך להודות. יש בעם היהודי חולי עמוק.

לא נוותר על סנטימטר מפלסטין על כל פלסטין
תקראו טוב את המסר ששמו לנו בעברית בתוך הארונות קבורה. מכל האירוע הזה והמלחמה הזו הם מזכירים לנו – לא יוותרו על סנטימטר אחד מפלסטין. ומדגישים, מכל פלסטין. הכללל. זו מהות המאבק, הם לעולם לא יפסיקו, הם גם כתבו בעברית למי שלא רוצה להתאמץ או סתם נוח לו לעצום עיניים. צריך להכיר בזה, להבין את זה, ולפעול לפי זה. זה כל הסיפור.
https://x.com/HochmanGuy/status/1892639753901900047?t=PoUMPpb1PsqFOmqs6IF7Xw&s=03
לא נוותר על סנטימטר מפלסטין על כל פלסטין.

המלחמה נגד עזה האיסלמו-נאצית ולא נגד החמאס
בטקס המחליא השתתפו כל הארגוני הטרור הפלסטיניים כולל אלו של אבא של מאזן: הפת"ח, וארגון הג'יהאד שלו "השהידים של הקצה" (כתאאב שוהאדת אל-אקצא), וזה הזמן לזכור תמיד ולהזכיר כי כשם שבמלחמת העולם השנייה נלחמו בנות הברית נגד גרמניה הנאצית ולא נגד המפלגה הנאצית, כך בעזה המלחמה היא נגד עזה האיסלמו-נאצית ולא נגד ארגון החמאס.
על הממשלה להחליף דיסקט.

לא בגידה
את כתבותיו ב"על המשמר" של עודד ליפשיץ שנחטף לעזה, נרצח ע"י החמאס, וגופתו הוחזרה, קראתי כנער. הוא נראה לי אז כדמות מופת הנאבק למען הצדק.
יוכבד ליפשיץ, אשתו של החטוף עודד ליפשיץ שנרצח ע"י החמאס (שפנתה לסינואר בטרוניה "למה פגעת באלה שתומכים בך ולא ביהודים אחרים?" אמרה עם קבלת גופתו: "עודד היה לוחם גדול לשלום. היו לו יחסים מאד טובים עם הפלסטינים. ואחד הדברים שהכי כואבים לי שהם בגדו בו. הם הורידו אותו שאולה אחרי שכל חייו הוא נלחם למענם."
https://rotter.net/forum/scoops1/888506.shtml
כמה אווילות יש בראיית הערבים כבוגדים. מבחינת הערבים, עובדת היותם של חברי "השומר הצעיר" אקטיביסטים פרו-איסלמיים התומכים בהם, ופועלים להסעת חולים מעזה לבתי חולים בישראל, אינה משנה כלל את העובדה שהם רואים בהם מתנחלים שהקימו התנחלות בלתי חוקית על אדמותיהם, ובייחוד שלפי מוחמד נביאם יש להרוג את כל היהודים כתנאי לגאולה כמחויב באמונתם. זו אווילות מוחלטת לראות בהם בוגדים. הם לא בגדו ביהודים, כי הרי רק היהודים הם בוגדים.

שלום עכשיו: עודד ליפשיץ צָדַק!
שלום עכשיו: "עודד ליפשיץ היה איש שלום בכל רמ"ח אבריו. הוא פעל לשלום אמיתי עם שותפים פלסטינים מהגדה ומהרצועה אך התנגד נחרצות למימון של ממשלות הימין את טרור החמאס – ולבסוף נחטף נהרג בידיו. עודד ליפשיץ צָדַק. יהי זכרו שלום."
https://x.com/PeaceNowIL/status/1892294952463343700
האם צֶדֶק הוא רצח?
"אִם-אַחֲרֵי הִשָּׁמְדִי מִתַּחַת רָקִיעַ הַצֶּדֶק יוֹפִיעַ –יְמֻגַּר-נָא כִסְאוֹ לָעַד!"

שלום עכשיו: עדיפים כאבי השלום על ייסורי המלחמה
גבריאלה לסקי-שוץ, ומשה מזרחי-רז איתנו!
עדיפים כאבי השלום על ייסורי המלחמה
https://x.com/PeaceNowIL/status/1893372895356739747?t=x966VpBYPbsqzgNyD5IMfg&s=03
טבח ה-7 באוקטובר הוא כאב השלום או ייסורי המלחמה?

הזיית השלום
שהם סמיט המתנאה כסופרת ילדים, ובעיקר כפרוטסטנטית האוהבת לדבריה בעיקר לשכב על הכביש "כמו שהייתי בת שלוש." במסגרת מסע יחצ"נות לספר חדש שלה היא מספרת על מאבקה להצלת שלטון החמאס בעזה ושיקומו, וקוראת בשל כך לעצירת המלחמה בו. "אני מעדיפה להאמין בהזיה של השלום, לפחות היא לא אלימה."
(רון דהן, "שהם סמיט אני מעדיפה להאמין בהזיית השלום", "ידיעות, 7 לילות ספרות ותרבות", 21.2.25).
אז הנה הסכנה שבאמונה המשיחית, האווילית, וההזויה שלה. הזיית השלום היא בהחלט אלימה. אולי כאחת המתנאה כסופרת ילדים המחנכת ילדים תלך ותתעניין קצת בילדים שנרצחו בגלל הזיית השלום. הזיית שלום מאוד מאוד אלימה.

כן יאבדו כל אויביך ישראל
המחבל המשוחרר נאא'ל עביד ששוחרר לעיסאויה שבמזרח ירושלים רק בשבוע שעבר, נפל מהגג בקומה ה-3 שבביתו – ומת. הוא נידון ל-7 מאסרי עולם ועוד 30 שנה והיה חבר בחוליה שסייעה למחבל המתאבד מהפיגוע בקפה הלל בירושלים ב-2003, שבו נרצחו שבעה ישראלים ונפצעו 57 בני אדם.
https://rotter.net/forum/scoops1/888869.shtml
כן יאבדו אויבך כולם מאללה.

מיכאל בריזון מכונת הרעל הלך לעולמו בגיל 77
מיכאל בריזון, שכתב תחת שם העט ב. מיכאל, שבעברו היה שותף ליצירת "ניקוי ראש", "קרובים קרובים" ו"זהו זה", וזה זמן רב עבד כפובליציסט בעיתון "אל-ארצ'" כמכונת רעל תמידית, הלך לעולמו.
https://www.mako.co.il/news-entertainment/2025_q1/Article-9ce996530722591027.htm?utm_source=AndroidNews12&utm_medium=Share
במשך השנים הבאתי את דבריו. בכל מאמריו התבטא כאוטו-אנטישמי חולני במיטב הקלישאות האנטישמיות. במאי 2021 נמנה עם החותמים על מכתב המופנה לבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג ובו קריאה לבית הדין שלא לסמוך על הגופים הרשמיים של מדינת ישראל, ולחקור בעצמו את הנעשה. בטורו האחרון שלו שהבאתי הדהד את התעמולה החמאסית וקרא לעשות טרנספר ליהודים.
מעולם לא כתב על ישראל מילה טובה, אלא רק שפך רעל כמכונת רעל הפועלת ללא הפסק.
יצחק אנטק צוקרמן ענה לקלוד לנצמן בסרט שואה: "שאלת אותי מהי הרגשתי?‏ אילו היית יכול ללקק את ליבי היית מת,‏ כי הוא מורעל'."‏
מיכאל בריזון הורעל ומת מהרעל של עצמו.

האוחזים בחרם בחרם יאבדו!
בוטלה הרצאה של פרופ' יגיל לוי בתיאטרון באר שבע בגין תמיכתו בסנקציות על ישראל
אגודת הידידים של תיאטרון באר שבע ביטלה ביום שלישי הרצאה של פרופ' יגיל לוי, המתנאה כחוקר ביחסי צבא וחברה, לאחר שגילתה כי חתם באוקטובר על עצומה התומכת בהטלת סנקציות על ישראל כדי להפסיק את המלחמה בעזה. "אנחנו בתקופה מאוד רגישה, ולחברי האגודה הפריע שמגיע מרצה עם דעות כאלה," הסבירה מנהלת האגודה, ד"ר דיתה קליינמן.
ההרצאה, שנקבעה לפני כחודש והיתה אמורה לעסוק בנושא: ההדתה בצה"ל. ואולם לפני כמה ימים חיפשו חברים באגודה את לוי באינטרנט, ומצאו כי היה בין מאות החותמים על עצומה שקראה לקהילה הבינלאומית "להתערב באופן מיידי ולהפעיל כל סנקציה אפשרית למען השגת הפסקת אש מיידית בין ישראל לשכנותיה." בעצומה, שחתמו עליה כ-2,700 ישראלים בארץ ובחו"ל, נכתב עוד: "היעדר לחץ בינלאומי של ממש, המשך אספקת הנשק לישראל, המשך שיתופי הפעולה הכלכליים, הביטחוניים, המדעיים והתרבותיים, גורמים לרובם של הישראלים להאמין שיש למדיניותה של ישראל גיבוי בינלאומי. אנא, למען עתידנו ועתידם של כל יושבי הארץ והאזור, הצילו אותנו מעצמנו."
ברגע שחברי האגודה הבינו שמגיע מרצה שתומך בהטלת סנקציות על ישראל באמצע מלחמה, זה הפריע להם. קשה להם לשמוע אדם כזה," אמרה ד"ר דיתה קליינמן, מנהלת האגודה.
(אור קשתי, "בוטלה הרצאה בתיאטרון באר שבע כי המרצה תמך בסנקציות על ישראל", "אל-ארצ'", 20.2.25).
https://www.haaretz.co.il/news/education/2025-02-20/ty-article/.premium/00000195-1fa9-db0c-a1b5-fffd74a20000
יישר כוח לבארשבעים. לא יעלה על הדעת שאדם הקורא להטיל סנקציות על ישראל בעת מלחמה ולא לשלוח לה נשק ותחמושת שיוכלו לעצור את הרקטות שנורות על באר שבע, וקורא לפגוע בכלכלת תושבי העיר שתביא לסגירת התיאטרון יוזמן לתיאטרון בבאר שבע.
פשוט מזעזע לקרוא את תגובות קוראי "אל-ארצ'" התומכים בו ובסנקציות והמתרעמים על ביטול הרצאתו.
יש לשמור על הכלל: האוחזים בחרם בחרם יאבדו!
שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי (עושה) חרם הוא!

די להפקרה!
עמית סגל – הממשלה מסכנת את אזרחי ישראל
הממשלה מפרסמת בריש גלי שמות של מחבלים שהיא משחררת בשלבי העסקה השונים. אך מצד שני, מתברר שהיא מסרבת לפרסם שמות של מחבלים ששוחררו לישראל או ליו"ש, כדי שיידע הציבור וייזהר.
כשארגון זכויות האזרח "לביא" ועורך הדין יצחק בם ביקשו מבית המשפט המחוזי לפרסם את זהות המחבלים ששוחררו בתקופה שקדמה למלחמה, תקופה שבה הנושא לא הובלט בכותרות, לפתע הפרטיות הפכה לערך עליון. בית המשפט ציטט את חוק הגנת הפרטיות וטען שאסירים – גם כאלה שעסקו ברצח ישראלים – "לא מתפרקים מזכויותיהם החוקתיות," ובמיוחד לא מזכותם לצנעת הפרט.
מה באשר לזכות הציבור שעלול להירצח ולהיחטף בעתיד? בית המשפט קבע כי אמנם יש אינטרס ציבורי בגילוי המידע, אך הוא "לא מספיק חזק" כדי לגבור על זכותם של המחבלים לפרטיות.
וזה לא הכול. הפרקליטות ציטטה בבית המשפט את החשיבות ל"עידוד שיקומו של בעל הרישום הפלילי והשתלבותו המלאה בחברה ובשוק העבודה, כך שחטאו לא ייזכר לו כל ימיו... ועל חשיבות שילובו של בעל המרשם הפלילי בשוק התעסוקה בשל הקשר בין תעסוקה לשיקום." בזמן שהמדינה מסרבת לפרסם מידע קריטי שיכול להציל חיים, היא עסוקה בדאגה לשיקומם המקצועי של רוצחים מורשעים. מה הלאה? סדנאות לכתיבת קורות חיים לאנשי חמאס?
אין מה לדאוג לתעסוקת המחבלים, שכולם, כידוע, מקבלים משכורות מהרשות הפלסטינית ועשרות אחוזים מהם משתלבים מחדש במקום עבודתם הקודם, ארגון הטרור שאליו השתייכו. בארגון "לביא" דורשים כעת להקים מרשם מחבלים משוחררים, בדומה למרשם הפדופילים הקיים בארה"ב. המשמעות: הציבור יוכל לדעת אילו מחבלים שוחררו, לאן הם חזרו, והאם יש סיכון שהם ישובו לטרור. אם עברייני מין מסוכנים במדינה דמוקרטית כארה״ב אינם נהנים מזכות לאנונימיות, מדוע מחבלים כן?
מוטב גם לבית המשפט לזכור לפעמים את ערך חיי האדם הישראלים.
https://x.com/amit_segal/status/1892854272062337395?t=TK-vUm_t854mU3R1CrDbJQ&s=03
הנה עוד הפקרה. הפקרת חיי אזרחים. על הממשלה ראש הממשלה, ושר הביטחון לדאוג לפרסום מיידי של המחבלים ששוחררו וכתובותיהם..
וכמובן נזכיר בפעם האלף צריך לחוקק עוד לפני עשרים שנה את החוק שלפיו כל מחבל ששוחרר בעיסקת מיקוח יוחזר בסיום העיסקה לרצות את עונשו בכלא.

טרור יהודי דינו כטרור ערבי
יהודי כבן 20 תקף בגרזן אישה יהודייה אם לעשרה ילדים, בביתה בעיר העתיקה בירושלים. כתוצאה מהתקיפה, נפגעה האישה באורח בינוני ופונתה להמשך טיפול רפואי בבית החולים "שערי צדק". התוקף צעק בעברית "היא נוצריה" – נמלט, עלה על מונית ונסע לישיבה בטבריה. בלי שפגע בחמש בנותיה שהיו בבית. הוא נעצר על ידי שוטרי תחנת טבריה ויועבר לחקירה.
https://ch10.co.il/news/965191/
טרור הוא טרור. ויש לטפל בו בדיוק כמו בטרור הערבי.

סתם השמצה – נתניהו אינו רה"מ היחיד שנעדר מהשבעת נשיא העליון
יום לאחר שהושבע השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון נכתב בכל העיתונים, כי זו "הפעם הראשונה שראש הממשלה נעדר מטקס ההשבעה במשכן נשיא המדינה."
טעות: נשיא בית המשפט העליון השני, יצחק אולשן, נשבע אמונים בבית הנשיא יצחק בן-צבי באוגוסט 1954, במעמד שר המשפטים פנחס רוזן ללא ראש הממשלה משה שרת.
בטקס ההשבעה של נשיא העליון השלישי, שמעון אגרנט, במרץ 1965, נכחו נשיא המדינה זלמן שזר ושר המשפטים דב יוסף – וראש הממשלה לוי אשכול נעדר מהטקס. נוהג זה נמשך גם בטקס ההשבעה של נשיא העליון הרביעי, יואל זוסמן, בספטמבר 1976: שר המשפטים חיים צדוק הציג את הנשיא החדש זוסמן לפני נשיא המדינה אפרים קציר, וראש הממשלה יצחק רבין נעדר מהטקס.
ראשי הממשלה ראו בטקס השבעת נשיא בית המשפט העליון מעין טקס פרטי של מערכת המשפט, וראשי מערכת – ולא ראשי המדינה הם שהשתתפו בו".
(יחיעם ויץ, "נתניהו אינו רה"מ היחיד שנעדר מהשבעת נשיא העליון, אך רק הוא משפיל אותו", "אל-ארצ'", 18.2.25).
https://www.haaretz.co.il/opinions/2025-02-18/ty-article-opinion/.premium/00000195-19eb-d3af-a595-bfef63970000
מכיוון שאי אפשר בכל זאת לא להאשים במשהו את נתניהו מסכם יחיעם וייץ: "עתה יש פער אדיר – תהומי ממש – בין היחס למערכת המשפט כיום לבין היחס למערכת בעבר. כל ראשי ממשלות ישראל הקודמים קיבלו וכיבדו תמיד את פסקי הדין של בית המשפט העליון, ושל העליון בשבתו כבג"ץ."
כמובן שלא עלה על דעתו של וייץ שאולי גם לשופט העליון הנוכחי יש חלק בחוסר הכבוד נגדו.

איך לא תהפוך השפה העברית לטרנד לוהט על נהרות ברלין ולונדון
במסגרת הקמפיין של שוקן, נבזלין, ובומשטיין-בן בעיתונם להאדיר ולפאר את היורדים מהארץ, הם מחזירים מהנפטלין את היורד איתמר הנדלמן-סמית, שבעבר, כשהיה כתב ב"העיר" ותיאר את זיוניו, הוא התהדר במסורת הפלמ"ח וקרא לעצמו איתמר בן-כנען.
ועכשיו קובע איתמר הנדלמן-בן-כנען-סמית, את הקביעה השקרית כי "העברית הדיאספורית לא רק מלהיבה את האקדמיה העולמית, אלא גם תופעה שמתרחבת עם עזיבתם של סופרים וסופרות את ישראל.
"ההוכחה: מרטין פרנסיסקו סאפס, דוקטורנט יהודי מאורוגוואי שאינו דובר עברית, רוכב על אופניים חצי שעה להיות בהרצאה בכנס אקדמי שכותרתו 'עמימויות הגלות', המוקדש בעיקר לטקסטים עבריים מימי נפילת בית שני. להרצאה של ד"ר יעל אלמוג. יורדת שלמדה בברלין ומומחית לספרות גרמנית, באוניברסיטת דרהאם בצפון מזרח אנגליה, וכותרתה: 'פורענות ותקווה בספרות הישראלית הדיסידנטית.'
"'אחת מהתוצאות הקשות של המדיניות הישראלית היא שנהיה קשה להגן על הלגיטימיות של העברית כשפת תרבות' קובעת היורדת (הגרמניה-אנגליה) ד"ר אלמוג. 'התרבות העברית הפכה להיות מזוהה כאנטי-הומנית, כשפה אנטי-ספרותית. ראה את העצומה מן הסתיו האחרון של אנשי ספרות שמסרבים לשתף פעולה עם מוסדות ספרות ישראליים. כשסופרים מתחילים לסרב שהכתבים שלהם יתורגמו לעברית, זה מהלך שמבטל לא רק את הסופרים הישראלים אלא גם את הקוראים הישראלים כאנשים הומניים, אנשי תרבות. אני חושבת שזה רגע היסטורי יוצא דופן. עולה מן העצומה הזו ביטול של התפיסה הרווחת שספרות טובה יכולה להפיץ אנושיות בעולם, כלומר לחנך גם קהל לאומי-לאומני. בלי לרדת כאן לעומק הנסיבות של המשבר התרבותי הזה, העלייה של העברית כשפה דיאספורית היא דרך החוצה ממבוי סתום. קח למשל את פרויקט ההוצאה לאור של מנור וסקאל. זה גלגל הצלה לספרות העברית כי זוהי ספרות ששואפת למעמד גלובלי, להיתרגם, להיקרא במדינות רבות.'
"העברית הדיאספורית," קובע הנדלמן-בן-כנען-סמית, "היא עבורי דרך לומר: 'עברית היא שפה משותפת לכל היהודים וחורגת מעבר לגבולות הציונות.'"
ד"ר אלמוג מלהיבה אולי אותו, אבל ודאי לא את האקדמיה העולמית, אבל דעותיה אולי ישפרו את סיכוייה לקבל שם קביעות...
"בישראל," כותב הנדלמן-בן-כנען-סמית, 'התחנכנו שהדיאספורה, כלומר הפזורה היהודית בעולם, היא רעה בהכרח והקיום היהודי בישראל הוא טוב מעיקרו. כלומר 'שלילת הגלות' והדמוניזציה הציונית של 'היהודי הגלותי' וכולי. עכשיו רוחשת באירופה ובאמריקה תרבות עברית חדשה-ישנה, העברית הדיאספורית, והיא מספרת סיפור אחר. כיום ישנם כתבי עת ספרותיים, עיתונים ומגזינים עבריים, חלקם ותיקים ("שפיץ" בברלין, "דאץ' טאון" באמסטרדם, "עלונדון" בבריטניה וכמה מגזינים כאלה, מודפסים ומקוונים, באמריקה), הוצאה לאור חדשה, פרס ספרותי חדש וכמובן עשרות רבות של כותבים ומאות אלפי קוראים, שמתקיימים בשפה העברית מחוץ לגבולות ארץ ישראל. חלק מהכותבים האלו, כמו מאיה ערד, רובי נמדר או משה סקאל ודורי מנור, הם מהמצליחים והנחשבים בספרות העברית העכשווית. לא פלא שכתב העת לספרות "הו!" הקדיש לנושא גיליון עב כרס לפני כשנה, וכתב העת "הכיוון מזרח" הוציא גיליון דומה בעריכת המשורר תושב ברלין מתי שמואלוף, שהוקדש לדיאספוריות העברית המזרחית. ובאקדמיה העולמית, כאמור, הדבר נעשה לסוג של טרנד.
הסופר ראובן נַמדָר החי בניו יורק שזכה בפרס ספיר: "אני לא אוהב את המילה דיאספורה. זו לא מילה אורגנית לעברית. זו מילה שיש לה אג'נדה. מה האג'נדה? אין מרכז, אין גלות. יש פזורה. אני מעדיף להגיד גולה כי יש משהו בזה שאתה חותך את עצמך מעולם החיים העברי ויושב על גדות נהר באיזו עיר זרה וחי חיים פנימיים של עברית. זה הממד של הגלות. גלות המשוררים.
"נניח שהיו מבטלים את הציונות והיינו נשארים בארצות המוצא של הורינו. הייתי גר באיראן וכותב בפרסית ודורי היה משורר גרמני. העברית כלשון שיחה ספרותית, עכשווית, היא המצאה של הציונות. לא נעים לאנשים לשמוע? צר לי, אלמלא ישראל והציונות, שכולם נהנים עכשיו לנגח, אלמלא תחיית הלשון העברית בהקשר של פרויקט בינוי אומה מודרנית, הפיכת היהדות ללאום מודרני ולא רק שבט דתי – לא היינו מקיימים את הדיון הזה. התחייה העברית היא הסיבה שאני ואתה, ודורי, ומאיה, וחבר-חיבובסקי וכולנו כותבים עברית. נניח שמישהו היה מבטל עכשיו בשרביט קסם את הציונות ואנחנו היינו נשארים בארצות המוצא של הורינו. אני הייתי גר באיראן וכותב בפרסית. אתה היית גר באוקראינה וכותב ברוסית ודורי היקר היה משורר גרמני. העברית כלשון שיחה ספרותית, מודרנית, עכשווית, היא המצאה של הציונות. לא נעים לאנשים לשמוע? צר לי. אבל זה ככה. הם ימשיכו להיאחז בדוד פוגל (שכתב בעברית באירופה, אה"ס). יופי. גם אני מאוד אוהב את פוגל. אבל דוד פוגל כתב אל תוך עברית שתיחזקו עבורו החבר'ה בארץ. מי שרוצה להיות אנטי-ציוני, סבבה, אבל הכתיבה הזו, והשיחה הזו, מתקיימות בזכות הציונות."
המשורר דורי מנור ובן זוגו משה סקאל שירדו בזמנו לצרפת וחזרו, ועתה ירדו לברלין, מקימים את "אלטנוילנד", (הכוונה לגרמניה הארץ החדשה ישנה נ.כ.), הוצאה לאור החדשה שהיא החולייה המשמעותית ביותר בסיפור "חזרתה" של הספרות העברית לדיאספורה. השנה יראו אור, הן בעברית והן בגרמנית, הספרים הראשונים בהוצאה, אבל הכוונות של מנור וסקאל גדולות אף הרבה יותר.
דורי מנור: "יותר ויותר כותבים וכותבות עבריים חיים מחוץ לגבולות ישראל. הרבה מאוד כותבים עזבו בשנים האחרונות כולל דמויות מרכזיות מאוד, שלא חיים בישראל כיום אבל לא הצהירו זאת. פורטוגל, יוון, איטליה, ארצות הברית. אני מדבר על מסה קריטית. ייקח לחלק מהאנשים האלה זמן לצאת מהארון, אולי גם כלפי עצמם, להבין שהם בעצם עשו את הצעד והם לא בישראל יותר. הדבר הזה מתרחש עובדתית ואין ספק שתהיה לו השפעה גדולה. אנחנו מקימים עכשיו, לצד ההוצאה, פרס חלופי, פרס על שם דוד פוגל. בניגוד לפרס ספיר, הוא לא יהיה פרס מפלה. יכול סופר לחיות בתל אביב או בסטנפורד והוא מועמד לפרס כי הוא כותב בעברית. ספרות, החלוקה שלה היא לשונית-תרבותית. היא לא יכולה להיות מדינית.
"חשוב להבין שאנחנו לא חוזרים לאחור ולא מדמיינים איזו דיאספורה עברית כפי שהיתה בשנות העשרים של המאה העשרים. אנחנו מדברים על מצב עכשווי מאוד שבו סופרים רבים חיים בישראל וסופרים רבים מחוצה לה. ישראל היא דיאספורה מאוד מרכזית של העברית. אני לא מתייחס אל ישראל כ'המרכז', אלא כדיאספורה מרכזית כפי שיש דיאספורות מרכזיות אחרות. העברית קדמה למדינת ישראל בכמה אלפי שנים וגם זו המודרנית קדמה לישראל בכמה עשרות רבות של שנים והיא מעולם לא היתה תלוית טריטוריה."
מתי שמואלוף היה בארץ גזען אנטי-אשכנזי-ואנטי-ציוני שחלם על בגדד, ועל התרבות הערבית הנעלה, אבל למעשה חלם להיהפך לאשכנזי, בשל כך החליט לרדת לאשכנז (גרמניה). מעניין איך הוא מגדיר עצמו היום? האם יהודי אשכנזי או יהודי-ערבי, ואלי סתם אשכנזי (כלומר גרמני). וכך הוא אומר להנדלמן-בן-כנעמן-סמית: "אני מכוון היום לקורא הגרמני. ספר השירה האחרון שפירסמתי יצא קודם בגרמנית ולא בעברית. אני חי את המצב הטרנס-לאומי ומרכז חיי הוא בברלין."
מאיה ערד החיה בקליפורניה: "הירידה שלי מישראל לארה"ב היתה החלטה אידיאולוגית. כשנתניהו נבחר בפעם הראשונה, הרגשתי שאם האיש שמבחינתי אחראי במידה רבה להסתה לרצח רבין נבחר לראשות הממשלה, משהו יסודי התקלקל ולא ניתן לתיקון. אז נפלה ההחלטה לא לחזור לישראל. עניין אחר הוא שהתחלתי לכתוב רק אחרי שכבר לא גרתי בישראל. אולי זה מבדיל אותי מסופרים שכבר פירסמו בישראל ועזבו.
"אני שמחה שאני יכולה להרחיב את החוויה הישראלית גם מעבר לגבולות הגיאוגרפיים של ישראל. ואני גם מאוד שמחה שהקוראים בישראל מוכנים לקרוא על החוויה הזו, של לחיות בחו"ל. זה לא מובן מאליו.
"עכשיו ישנו, שוב, עולם שלם של תרבות עברית באירופה ובאמריקה, כמו שתמיד היה, נראה שהתופעה הזו רק הולכת וגדלה, במיוחד לנוכח הפוליטיקה הישראלית. אבל, בסופו של דבר, עבור האדם הכותב והכותבת, ממילא יש רק מולדת אמיתית אחת, השפה. תמיד ראיתי בשפה העברית את המולדת שלי והיא שהגדירה לי את גבולות הקיום שלי. גבריאל פרייל, גדול המשוררים העבריים הדיאספורים במאה העשרים, ניסח את זה יפה: 'השיר הוא האדמה היציבה האחת.'"
(איתמר הנדלמן-סמית, "איך נהפכה השפה העברית לטרנד לוהט על נהרות ברלין ולונדון, העברית הדיאספורית לא רק מלהיבה את האקדמיה העולמית, אלא גם תופעה שמתרחבת עם עזיבתם של סופרים וסופרות את ישראל", "אל-ארצ'", 20.2.25)
https://www.haaretz.co.il/gallery/galleryfriday/2025-02-20/ty-article-magazine/.highlight/00000195-1d4e-d100-a5d5-bfce94380000
אז נכון שגם הבן של מחייה השפה העברית אליעזר יצחק פרלמן-בן יהודה, איתמר בן ציון בן-אב"י, ירד מהארץ כמו איתמר הנדלמן-בן-כנען-סמית, אבל אין, ולא תהיה "דיאספורה עברית" בגולה. אין ולא תהיה ספרות עברית מחוץ למדינת ישראל. כל הסופרים העבריים ב"דיאספרורה" נולדו בארץ, ושפת האם שלהם עברית.
דור שני של ישראלים חילונים יורדים לא רק שלא ידבר עברית, אלא גם לא יהיו "יהודים גלותיים." תמרה, הבת של דוד פוגל שנולדה בארץ, וירדה עימו אינה דוברת כלל עברית, ואינה יכולה לקרוא את ספריו. הבן האמריקאי של מבקר הספרות האמריקאי ממוצא ישראלי, דן מיזוטש-מירון, אינו דובר עברית, ואינו יכול לקרוא את כתבי אביו בעברית. כל בניהם של הסופרים היורדים (אם יש להם בנים) לא יוכלו לקרא את יצירותיהם בעברית.
אז נכון, יש ישראלים המממשים את תורת קרל-הלוי מרקס שאלוהים של היהודים הוא הממון (הוא כתב ממון בעברית) שבשלו יורדים מהארץ, ויש ישראלים המאשרים את תורת היטלר שהיהודים הם פרזיטים על הפולק הגרמני, ויורדים לגרמניה, אבל שום ספרות עברית לא תצמח מזה.
ועוד לא אמרנו מילה על התיעוב שאנו חשים כלפי אנשי רוח ישראליים היורדים שעוזבים את ישראל בשעותיה הקשות. שבמקום לכתוב: "לִבְשׁוּ-נָא עֹז! דִּרְכוּ-נָא עֹז! לְעֶזְרַת הָעָם! לְעֶזְרַת הָעָם!" – יורדים מהארץ ומוציאים את דיבתה רעה.

אין כנס שיצליח לשווק באור חיובי ארגון ארכיאולוגיה חשאי ליהודים בלבד אבל זהו הכנס שיציל את הארכיאולוגיה בארץ ישראל
הקנדית ממוצא ישראלי, ליאת נאה, מתנאה כמלמדת תולדות האמנות וארכיאולוגיה של המזרח התיכון באוניברסיטת טורונטו, קנדה.
"כבוגרת המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית," היא כותבת, "כאב לי ללמוד על קיומו של כנס במלון דן בירושלים, שנועד לחגוג את הארכיאולוגיה הישראלית בשטחים הפלסטינים הכבושים בגדה. עם חברי הוועדה המארגנת של הכנס נמנים בכירי החוקרים באוניברסיטאות בארץ: העברית, תל אביב, בר-אילן, בן-גוריון וחיפה, וגם, כמובן, אוניברסיטת אריאל שבגדה. לא זכור לי שיתוף פעולה כה גורף ובוטה בין נציגי החוגים לארכיאולוגיה לבין השלטון הצבאי בשטחים. מארגני הכנס הם קצין המטה (קמ"ט) לארכיאולוגיה, המינהל האזרחי ומשרד המורשת של ממשלת ישראל, וכותרתו, "ארכיאולוגיה ושימור אתרים ביהודה ובשומרון: הכנס הבינלאומי הראשון."
"המינהל האזרחי" הוא גוף צבאי המבצע את מדיניות ישראל בגדה, וה"קמ"ט" הוא היחידה הארכיאולוגית שלו, האחראית בין היתר על קומראן והרודיון, אתרים שבלב הקונצנזוס הישראלי. כשהייתי סטודנטית, היו מלחשים במסדרונות שזהות עובדי הקמ"ט חייבת להישמר בסוד כדי שיוכלו להשתתף בכנסים בינלאומיים מבלי שיחרימו אותם. למעשה, הארגונים "עמק שווה" ו"יש דין" ביקשו בעבר לפרסם את שמות עובדי הקמ"ט ואת רשימת החפירות שלהם, אך ב-2019 אסר על כך בית המשפט העליון בנימוק שהפרסום יפגע בעתידם של החוקרים וביחסי החוץ של ישראל. זאת הפעם הראשונה שאני רואה את שמות הארכיאולוגים של הקמ"ט בגלוי, ועוד באנגלית. למה עכשיו? בימים אלו הליכוד מבקש לעקר את הקמ"ט מכוחו ולהעביר את השליטה בעתיקות הגדה ישירות לרשות העתיקות, כלומר לישראל, והדיונים בעניין התקיימו בכנסת במקביל לכנס. הקמ"ט לארכיאולוגיה, הפועל בצללים, מבקש לצאת אל האור ולהוכיח לציבור שהוא לגיטימי.
מושב הסיכום החגיגי עסק בדאעש ובהרס אתרי מורשת בעיראק ובסוריה. למה ללכת רחוק? אנחנו הישראלים בעצמנו הפצצנו כל אתר ארכיאולוגי וכל מוזיאון בעזה. זה כנס שכולו עליונות יהודית ואפלייה עמוקה כלפי פלסטינים.
ובאמת, בעולם כועסים. אין כנס שיצליח לשווק באור חיובי ארגון ארכיאולוגיה חשאי ליהודים בלבד, הפועל בלב הכיבוש ובליווי צה"לי צמוד. גינו גם ארגונים בינלאומיים. הכנס בירושלים נתפש כשריפת גשרים עם קולגות בחו"ל. רק יומיים לפני פתיחתו צה"ל הרג שתי נשים צעירות בגדה, אחת מהן בחודש השמיני להריונה, והנה הקמ"ט לארכיאולוגיה מבקש, בעיוורונו, לשכנע שהוא גוף לא פוליטי, ובד בבד קורא לנו, היהודים, להגן על עתיקות הגדה מפני "אירוע טרור כלפי ההיסטוריה היהודית," כדברי נציג הקמ"ט בכנסת.
אם זה לא היה פוליטי, הרי היינו מאפשרים לקולגות פלסטינים לשמר את הרודיון וקומראן.
(ליאת נאה, "אין כנס שיצליח לשווק באור חיובי ארגון ארכיאולוגיה חשאי ליהודים בלבד", "אל-ארצ'", 20.2.25).
https://www.haaretz.co.il/opinions/2025-02-20/ty-article-opinion/.premium/00000195-22cb-d293-a1d5-e6cf0ff60000
אין ספק, גברת נאה תזכה לתשואות בקנדה, ואולי ימשיכו את העסקתה, ובכך תבטיח את פרנסתה, אבל שתציע היא מה אפשר לעשות נגד השחתה טוטלית של האתרים הארכיאולוגיים ע"י הפלסטינים, משרידי בית המקדש בהר הבית לשרידי מזבח יהושע שהר עיבל, וכו'?
הנה פירוט שלהם:
https://he.wikipedia.org/wiki/הרס_אתרי_מורשת_ישראלית
אם אין לה הצעה מעשית מוטב שתתעסק בשימור הארכיאולוגיה הקנדית של ארצהּ.

תודה לאל שביבי קיבל את עצת אחיתופל*
מייק וולץ, היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב: תודה לאל שביבי לא הקשיב לצוות של ביידן ולקמלה האריס ובזכות הנהגותו חיזבאללה ואיראן נהרסו, מבצע הביפרים ייזכר בהיסטוריה. כחייל הכוחות המיוחדים אני מעריך מבצע צבאי סודי – זו אחת התוכניות הטובות בהיסטוריה.
https://rotter.net/forum/scoops1/888812.shtml
*עצת אחיתופל היתה העצה הטובה. להתקיף ומיד.

דיעה שונה
אביו של החטוף מתן צנגאוקר אומר שההפגנות האלימות מעלות את המחיר של הבן שלו שהפך להיות "הג'וקר" של החמאס. ושההפגנות האלימות משרתות את האוייב.
https://rotter.net/forum/scoops1/888764.shtml
האם למרות היותו אבא של חטוף הוא יחטוף מהפרוטסטנטים שמעוניינים בהפגנות המשרתות את החמאס ככלי נגד ביבי?

החוק נגד אונר"א הוא חלק מפתרון בעיית הפליטים הערבים
האקטיביסטית הפרו-איסלמית, ד"ר מאיה רוזנפלד, מרצה שלא מן המניין באוניברסיטה העברית, מתנאה להיות "חוקרת את החברה והפוליטיקה הפלסטיניות בשטחים הכבושים ובארצות הפזורה. המשלימה כעת מחקר על יכולתה של אונר"א לממש את המנדט שלה במצב חירום אקוטי מתמשך."
בעברה היא שיגרה קללות אל מכון המחקר "מבט לתקשורת פלסטינית" בתגובה לדו"ח שפורסם: "אינכם ראויים להיחשב בני אדם, לחלק מהמין האנושי. אילו היה מקום כמו הגיהינום, הייתי מאחלת לכם שתישרפו בגיהנום."
בדו"ח טענו במכון כי נחשפה התנהגות צבועה של הרשות הפלסטינית אשר גורמת לאוכלוסייה הפלסטינית הכללית סבל משמעותי כשהיא אוסרת על נורמליזציה עם מדינת ישראל ועל כן גם אוסרת עליהם לעבור טיפולים בבתי חולים ישראליים, אך מאפשרת לבכיר באש"ף כסאיב עריקאת להגיע לבית חולים ישראלי ולקבל טיפול מרופאים ישראלים.
מהאוניברסיטה העברית נמסר בתגובה: "האוניברסיטה העברית מגנה בחריפות את המסר ששלחה הד"ר רוזנפלד שאינו משקף את האוניברסיטה העברית, והוא עומד בסתירה למדיניות שלנו ולמה שאנו מייצגים. הד"ר רוזנפלד היא מרצה שלא מן המניין באוניברסיטה העברית, והיא השתמשה בכתובת הדוא"ל של האוניברסיטה כאדם פרטי. אנו נערוך בדיקה בנושא זה ונגיב בהתאם לתוצאות הבדיקה."
בשנת 2024 חתמה על עצומה המופנית לנשיא ארה"ב ג'ו ביידן ובו קריאה לאמברגו נשק וכסף על ישראל בזמן מלחמת חרבות ברזל:
https://political-campus.co.il/lecturers/דר-מאיה-רוזנפלד/
"ישראל אינה יכולה לאסור על אונר"א לפעול בגדה וברצועה," קובעת רוזנפלד, "משום שאלה נמצאות מחוץ לשטחה הריבוני. אך כל עוד היא ממשיכה לשלוט בפועל בשטחים אלה ובמעברים אליהם, הפסקת קשרי העבודה עם אונר"א ושלילת ההגנה וחופש התנועה מעובדיה כמוהן ככפיית השבתה כמעט מוחלטת על הסוכנות. ללא אישורים מהרשויות הישראליות אונר"א לא תוכל להשתמש בנמלים ישראליים, לשנע מוצרי מזון, תרופות, ציוד רפואי, דלק ומים דרך המסופים והמעברים שבשליטת ישראל, ולהעבירם אל מתקניה ומוסדותיה שברצועה ובגדה. ללא אישור הצבא ותיאום עמו, צוותי החירום של הסוכנות, אנשי הרפואה, הנהגים, מחלקי הסיוע, הפרמדיקים – כולם יהיו חשופים לסכנת חיים מתמדת.
"היוזמה להפסקת הפעולה של אונר"א נולדה זמן רב לפני המלחמה בעזה, ומקורה בעוינות של ישראל כלפי הארגון המגלם את מחויבותה של הקהילה הבינלאומית לפליטים הפלסטינים.
"סיוע החירום איננו המרכיב המרכזי בפועלה של אונר"א בעתות שגרה. ספינת הדגל שלה זה עשרות שנים הם שירותי החינוך שהיא מספקת לקהילות של פליטים פלסטינים באזורי פזורתם העיקריים במזרח התיכון: רצועת עזה, הגדה המערבית, ירדן, לבנון וסוריה.
"מאז 7 באוקטובר 2023, מערכת החינוך ברצועה מושבתת.
"מטרת החוק שחוקקה הכנסת היא למוטט את אונר"א כדי לחבל בשיקום של מערכת החינוך ושל שאר מערכות החיים החרבות ברצועה, לשלול מהפלסטינים שם ובגדה את הנכס החשוב ביותר שהקהילה הבינלאומית העמידה לרשותם, מיטוט אונר"א הוא אפוא חלק בלתי נפרד מהמלחמה הטוטאלית של ישראל, שנועדה למנוע הקמת מדינה פלסטינית."
(מאיה רוזנפלד, "החוק נגד אונר"א הוא חלק מהמלחמה של ישראל בהקמת מדינה פלסטינית", "אל-ארצ'", 20.2.25).
https://www.haaretz.co.il/opinions/2025-02-20/ty-article-opinion/.premium/00000195-232a-df71-a5fd-ebbbf7ca0000
נעזוב רגע את תמיכתה של אונר"א ועובדיה בטרור האיסלמו-נאצי של החמאס.
ד"ר מאיה רוזנפלד כאקטיביסטית פרו-איסלמית מגלה גזענות לשמה כאשר היא מעדיפה את צאצאי הפליטים הערבים על פליטים של עמים אחרים שאינם זוכים לקמצוץ ממה שהם זוכים, מהסיבה הפשוטה שהם נגד היהודים.
אונר"א ככלל, ומערכת החינוך של אונר"א בפרט, לא תרמו דבר לפתרון בעיית הפליטים הערבים, אלא להיפך מנעו פתרון. רק העברת התקציב לסוכנות הפליטים הרגילה של האו"ם, והקמת מערכת חינוך שתפקידה לשקם, ולא לחנך לרצח יהודים תוכל לפתור את בעיית הפליטים. לכן פירוק אונר"א הוא הצעד הראשון והנחוץ לפתרון בעייתם.
ד"ר מאיה רוזנפלד, די לגזענות!

את מי מימנה קטאר ולמה?
בשבועות האחרונים עומדים הקשרים לכאורה בין גורמים בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין קטאר במרכזה של בדיקת שב"כ. זאת לאור פרסומים שלפיהם כמה מיועצי נתניהו – יונתן אוריך, שרוליק איינהורן ואלי פלדשטיין העניקו לקטאר שירותי ייעוץ ויחסי ציבור.
קטאר מממנת את ארגון הטרור חמאס כבר שנים ארוכות. מנובמבר 2018 ועד הטבח ב-7 באוקטובר 2023 העבירה קטאר לרצועת עזה, באישורה של ממשלת ישראל, כ-360 מיליון דולר מדי שנה במזוודות של כסף מזומן ובדרכים נוספות. כספים נוספים, בסכום ניכר שאינו ידוע, הועברו מקטאר לרצועה למטרות נקודתיות, רובן ככולן בכסות אזרחית.
ב-2017, כשנה לפני שמזוודות הדולרים הקטאריות החלו לזרום לעזה, ביקש חבר הקונגרס הרפובליקאי בריאן מאסט לקדם חוק "למניעת תמיכה בטרור בינלאומי פלסטיני," שיחייב את הממשל להטיל סנקציות כלכליות על מדינות שמסייעות לחמאס. בדברי ההסבר לחוק, הזכיר מאסט את ממשלת קטאר כמי שמספקת סיוע צבאי לחמאס, לצד איראן.
קטאר חששה מהצעת החוק, שעלולה היתה להעמידה בשורה אחת עם מדינות תומכות טרור, להביא להטלת סנקציות קשות עליה, ולפגוע בתדמיתה. ביולי 2017 היא שכרה את שירותי חברת הלובי אווניו (Avenue Strategies), שהוקמה זמן קצר קודם לכן על ידי בארי בנט, מיועצי קמפיין הבחירות הנשיאותי המוצלח של דונלד טראמפ ב-2016.
לפי החוזה, שילמה קטאר לבנט 2.1 מיליון דולר עבור ארבעה חודשי עבודה.
בנט הפנה לחברי ועדת החוץ של בית הנבחרים מכתב מתת-אלוף במיל' ד"ר שמעון שפירא בנוגע לחוק "מניעת תמיכה בטרור בינלאומי פלסטיני" שמשתמע ממנו שהוא "מזכה" את הקטארים מהטענות שעלו נגדם בהצעת החוק. "מסיבה זו, אנו מפצירים בכם להתנגד" לאישור ההצעה בנוסחה הנוכחי, ביקש בנט.
תא"ל במיל' שפירא, מוצג במכתב כמי ששירת שנים ארוכות במודיעין הצבאי הישראלי, הוא לא עוד גנרל ישראלי בדימוס. ב-2015 מונה על ידי נתניהו לשמש ראש המטה שלו במשרד החוץ, משרת אמון שמילא במשך שנה וחצי. לפני כן, שימש שפירא מזכירו הצבאי של ראש הממשלה נתניהו בשנות ה-90 (ובמשך תקופה קצרה, גם של רבין ופרס).
כך כותב שפירא במכתב שהפיצה חברת הלובי של קטאר למחוקקים האמריקאים: "לכבוד בריאן מאסט, נודע לי על החקיקה החשובה שלך. אני כותב לך כדי להצביע על כך שאחת המסקנות בחקיקה אינה נכונה עובדתית.
"ביליתי שנים רבות במודיעין הצבאי הישראלי, והגעתי לדרגת תת-אלוף. כמו כן, יש לי דוקטורט בלימודי המזרח התיכון והתמחות בארגון חיזבאללה. על בסיס ניסיוני וידיעותיי, אני יכול לומר שקטאר לא סיפקה נשק לחמאס, אלא מסייעת לפרויקטים הומניטריים, כמו בניית בתים ושכונות חדשות. החומרים שנמסרו לעזה נמצאים תחת פיקוח הממסד הביטחוני הישראלי בראשות אלוף פולי מרדכי (מתאם פעולות הממשלה בשטחים דאז)."
בשנה שעברה פורסם ב-The Marker כי מרדכי, שפרש בינתיים מצה"ל, מתפרנס מעסקים עם ממשלת קטאר.
המכתב של שפירא, כמו גם העבודה שעשו הלוביסטים של קטאר מאחורי הקלעים, השיגו את התוצאה הרצויה מבחינת הלקוח הקטארי –הצעת החוק שנועדה לסייע לישראל במאבק בטרור נפלה מסדר היום, ולא הונחה שוב.
(חיים ריבלין, "ראש המטה של נתניהו ב-2016 עזר לקטאר לחמוק מסנקציות בגין תמיכה בטרור", "דה מרקר", 19.2.25).
https://www.themarker.com/news/2025-02-19/ty-article/.premium/00000195-1f2a-d2a5-a39d-df7aa1f60000
לכן יש למנות ועדת חקירה ממלכתית ולבדוק את כל הישראלים שהתפרנסו ומתפרנסים מקטאר, ומהם השירותים שהם נותנים לה. יש לחקור את כולם. את כל הגנרלים ואנשי העסקים.
החקירה שהכריז עליה ראש השב"כ רונן אברהם בֶּרֶזוֹבְסְקִי-בר, אינה ראויה מכמה טעמים.
ראשית החקירה נתפסת כלא ראויה בגלל שהיא נתפסת ככלי בלבד להימנעות מפיטורין, ולא למטרת חקירת הקשרים עם קטאר. פתיחת החקירה נגד אנשי נתניהו עשויה להקשות עליו להדיחו, משום שבג"ץ יכול לקבוע כי ראש הממשלה נתון בניגוד עניינים בהחלטה על הפיטורים.
דבר נוסף, הוא עצמו קיבל טובת הנאה מקטאר כאשר הוזמן בעלות של עשרות אלפי דולרים למשחק חצי הגמר במונדיאל, ולכן הוא בניגוד עניינים ואסור לו לחקור את זה.
לסיכום: יש למנות ועדת חקירה ממלכתית בהסכמה ולחקור את השפעת קטאר על הפוליטיקה הישראלית.
נעמן כהן