"מאמרי הקודם ב"הארץ" (דוד שוקן, עיתון לאנשים חושבים? טקסט כשל סבי גרשום לא היה מתפרסם ב"הארץ" של היום) –
https://www.haaretz.co.il/opinions/2025-02-13/ty-article-opinion/.premium/00000194-ff6d-df1c-ad94-ff6fc5e30000
זכה לגל של תגובות — חלקן מפרגנות ותומכות, רובן כועסות ולעגניות – והציף ויכוח חריף על תפקידו של עיתון "הארץ" בשיח הפוליטי בישראל. ויכוח זה שוזר בתוכו עניינים משפחתיים, מחנאיים וכל-ישראליים. שאלות על המורשת המשפחתית-הלאומית ועל מקומי בה מעסיקות אותי זה שנים, והמחלוקת סביב גבולות חופש הביטוי ומנעד הדעות הראוי לפרסום בעיתון עוררה בי מחדש את הרצון לשוב בזמן – לדמותו של אב-סבי, זלמן שוקן, ולהתחקות אחר מניעיו וכוונותיו ברכישת עיתון "הארץ" ב-1935.
לשם כך נסעתי לבקר בספריית שוקן בירושלים, שהוקמה על ידיו בשנות השלושים של המאה שעברה. ניסינו להבין מה ראה זלמן שגרם לו – לצד ניהול עסקיו הרבים, פעילותו הענפה בתנועה הציונית והתפקידים שלקח על עצמו באוניברסיטה העברית ובקק"ל – להשקיע, החל מראשית המאה ה-20, מחשבה, זמן וכסף רב באיסוף קפדני של עשרות אלפי כתבי יד ודפוס עתיקים של ספרות, שירה, הגות, פרשנות וספרי קודש יהודיים. מה הניע אותו להקים ב-1931 את הוצאת שוקן בגרמניה, ובהמשך את אחיותיה בתל אביב ובניו יורק. מדוע ייחד לאוסף הספרים המרשים שלו בית מכובד, שתוכנן ונבנה בחוכמה, ובתוכו הקים גם את מכון שוקן לחקר היהדות, את המכון לחקר השירה העברית בימי הביניים ואת המכון לחקר הקבלה. ולמה, בנוסף לכל אלה, גם החליט לרכוש עיתון.
בסיור בספרייה למדנו, שעותק של "סיפורי מעשיות" של רבי נחמן מברסלב, מתורגם לגרמנית על ידי מרטין בובר, שב-1907 התגלגל לידיו של זלמן – שעד אז היה רחוק מהתרבות היהודית – הוא זה שהצית בו את העניין ביהדות. בארכיון העיתונות של הספרייה מצאנו העתק מתוך גיליון של "הארץ" שפורסם ב–1989, ובו הרצאה שנשא גרשום שוקן במלאות שלושים שנה לפטירת אביו. בהרצאה סיפר גרשום, שעד גיל שלושים הקדיש זלמן אביו את רוב תשומת לבו התרבותית והרוחנית לפילוסופיה, לספרות ולמיסטיקה גרמניים, ובמיוחד לגתה. "גתה," אמר גרשום, "היה לאבי מה שהרבי מלובביץ' הוא לחסידי חב"ד." אבל אחרי שקרא את "סיפורי מעשיות" בתרגומו של בובר, הגיע זלמן למסקנה "שלא יאה לאיש כמותו ההתעלמות מעובדת יהדותו," והדבר הראשון שעשה הוא ללמוד עברית מפני ש"רצה ללמוד את השפה מן ההתחלה."
הוא קרא תנ"ך והיסטוריה יהודית, והחל לרכוש ספרים עבריים. במכתב שכתב לימים לבובר סיפר זלמן, שמאז שקרא את ספרו על רבי נחמן "נהייתי שוב יהודי של ממש." החזרה ליהדות חיברה את זלמן גם לתנועה הציונית, שעד אז לא גילה בה עניין, והוא לקח על עצמו "למלא את העבודה הציונית בתוכן רוחני," זלמן ביקש לגלות "את עורקי הזהב של חיים יהודיים יקרים בתוך הספרים המכוסים היום באבק הדורות" וליצור "תודעה יהודית המבוססת על ידיעת ההיסטוריה היהודית, על כיבושם המחודש של נכסי הרוח שנוצרו על ידי יהודים."
והוא הכיר בשלבים מוקדמים מאוד בכישרונם של אחרים, כמו ש"י עגנון וגרשום שלום, ותמך בהם בנדיבות. כאשר נחשף זלמן למורשת התרבותית של עם ישראל דרך ספרו של רבי נחמן, הוא ראה בה אוצר.
בעקבות הגילויים האלה עלתה בי השאלה, האם היורשים – ואני ביניהם – של מפעל השימור, המחקר וההפצה של האוצר הזה, באמת מכירים בערכו? האם המחנה שאנחנו חלק ממנו רואה בו חלק מרכזי ומשמעותי מהזהות שלו? האם סיפורי המעשיות של רבי נחמן וכל שאר נכסי התרבות המרהיבים שהציל זלמן מאובדנם הם חלק מהסיפור שלנו על מי שאנחנו ועל הסיבות שבגללן אנחנו כאן, בארץ הזאת?
אנחנו בעיצומו של מאבק פנימי שנראה, בעיני כל הצדדים, מהותי וגורלי. ובתוך כל זה, כמעט 110 שנים אחרי נאומו של זלמן, גם אני מתחיל להבין כמוהו שאין לנו דבק אחר חוץ מ"הווייתנו היהודית."
אם "הארץ" הוא עדות ליחסו של המחנה הליברלי ליהדות, אזיי נדמה שבלהט הוויכוח הפוליטי החריף על דמותה של המדינה, בהמולת המאבק בתהליכי ההדתה והמאמץ לבלום את ההידרדרות במדרון החלקלק המוביל אל מדינת הלכה – המקבלים ביטוי נרחב בין דפי העיתון – הזנחנו במידה רבה את האוצר של זלמן והותרנו אותו בידיהם של אחרים.
כפי שמקפיד להדגיש סבי גרשום בהרצאתו, זלמן שוקן "לא הטיף לשיבה אל היהדות הדתית־מסורתית" ו"לא התעניין בהלכה," אלא "היה סבור שרק שחרור מעול זה יכול לפתוח ליהודים את הדרכים להתפתחות חופשית ולמחשבה רעננה," עם זאת, הוא הבין בחושיו החדים, שציונות הבנויה רק על ערכי האמנסיפציה תישאר תמיד רעבה, ואמר: "למהפכה הצרפתית קדמו האנציקלופדיסטים, לסוציאליזם קדם 'הקפיטל' של מרקס. לנו יש רק בְּרוֹשוּרוֹת, ואין בזה די כמזון רוחני." בנאום שנשא בוועידה של ההסתדרות הציונית הגרמנית ב-1916 הוא אמר, "אם אנו, הציונים הגרמנים, נפעל לעשות את הווייתנו יהודית יותר, או-אז ניצור את הבסיס שעליו יש להשתית את מפעלנו למען היהודים ולמען היהדות."
אנחנו בעיצומו של מאבק פנימי שנראה, בעיני כל הצדדים, מהותי וגורלי. בישראל של היום, לצד ההישגים הרבים שהושגו ב-77 שנות קיומה, יש עדיין בעיות חמורות, כמו שחיתות, אלימות, אי-שוויון בנטל ויוקר מחייה – וכל אלה בצילה של מלחמה שקשה לראות את סופה. בחברה הישראלית-יהודית יש עדיין, אחרי כל השנים האלה, פערים תרבותיים וערכיים הנראים קשים מאוד לגישור בין המחנות – הליברלי, החרדי, הציוני-דתי והמסורתי. ובתוך כל זה, כמעט 110 שנים אחרי נאומו של זלמן, גם אני מתחיל להבין כמוהו שאין לנו דבק אחר חוץ מ"הווייתנו היהודית". אני מבין שהגיע הזמן שאני, והמחנה שאליו אני שייך, נחזור אל המכנה המשותף, נתחבר מחדש למקורות ונעמיק בהם, כדי שנוכל לקחת חלק פעיל בשיחה המעצבת את הזהות שלנו – מבפנים ולא מבחוץ.
זלמן שוקן וקורט בלומנפלד, ממנהיגי הציונות בגרמניה וידידים קרובים, כינו את עצמם "יהודים פוסט-אסימילטוריים", מתוך הבנה שהשאיפה של יהודי גרמניה להתערות בחברה הגרמנית היא אשליה, שבסופו של דבר אף התבררה כקטלנית. יותר ויותר ישראלים חילונים והומניסטים כמוני מתחילים להפנים שבסביבה העוינת והרצחנית שבה אנחנו חיים, החלום על "שוודיה בעברית" – מדינה ליברלית, משגשגת ואופנתית המנותקת משורשיה ומסיבת קיומה ההיסטורית – מתברר אף הוא כאשליה מסוכנת. אנחנו מתחילים לראות את עצמנו כ"ישראלים פוסט-נורמליים" – כאלה שאולי, בדומה לזלמן בזמנו, אינם חוזרים אל היהדות הדתית-מסורתית, אך נפרדים מהחזון של "עם ככל העמים." בלי לוותר על הערכים שלנו, אנחנו מבקשים לשוב אל הברית המופלאה והמסעירה עם המילים שזלמן אצר, עם הספרים והרעיונות שהדורות הקודמים יצרו ושמרו בחירוף נפש, ועם העם שאנחנו סוף-סוף מסכימים להיות חלק ממנו, אולי אפילו לאהוב אותו.
(דוד שוקן, "הארץ שלנו: נדמה שבוויכוח על דמות המדינה הזנחנו את האוצר של זלמן שוקן", "אל-ארצ'", 1.5.25).
https://www.haaretz.co.il/opinions/2025-05-01/ty-article-opinion/.premium/00000196-80b7-d099-a3d7-93bfcc580000
פעם נוספת יוצא דוד שוקן נגד דודו עמוס שוקן על הקו של העיתון שאנחנו מכנים אותו "עיתון ערבי בעברית". נקווה שבבוא העת הוא, דוד שוקן, יהיה היורש שייקח על עצמו את העיתון ויפנה את פניו בשנית אל כיוון היהדות והציונות.
נרי רחל וייס-לבנה-הירשפלד – למה לא אחגוג את יום העצמאות
לא חשבנו שנרי רחל וייס-לבנה-הירשפלד, תחזור במיוחד לארץ מדויטשלנד לחגוג את חג העצמאות. ניחשנו ע"פ שנאתה את ישראל והערצתה לדויטשלנד שהיא תחגוג שם עם בניה הפולקיסטים הגרמנים את ה-20 באפריל יום הולדתו של היטלר. מסתבר שבכל זאת היא חזרה לארץ.
"יצא כך שחזרתי לישראל בערב יום השואה, ישירות לנאומו של נתניהו בטקס. כנהוג אצלו זה היה נאום מלא רהב, שקרים והבטחות שאין ביכולתו או בכוונתו לקיים, והבנתי שאצלו, לפחות, ההשוואה בין אנשי החמאס לנאצים היא אקסיומה וכנראה שלא רק אצלו. שרים בממשלה מכנים כך את אויבי ישראל. לכל אלה כדאי להיזהר, משום שכמו חרב פיפיות הכינוי נאצי יכול על פי אותו קריטריון להיות מיוחס גם למי שמשתמש בו.
"מתבונן מהצד, שאין לו דעות קדומות בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני, יכול די בקלות לחשוב שמי שחווה שואה הם לא המתים והחטופים של 7 באוקטובר, אלא דווקא הפלסטינים בעזה. מספר ההרוגים בעזה גדול עשרת מונים ממספר ההרוגים הישראלים. מי שמנהיג את ההרג הבלתי נגמר הוא ראש ממשלתנו. כך שבהשוואה המסוכנת לשואה, מי שעלולים להיתפס כנאצים הם דווקא אנחנו, היהודים, אלו שלא הפיקו שום לקח מהשואה, ובמקום לחנך לאהבת אדם ולהתנגד לגזענות רותמים את השואה למטרותיהם הפוליטיות כדי לעורר גזענות והתקרבנות נצחית.
"את יום העצמאות השנה אין לי שום כוונה לחגוג. גם בשנה שעברה לא חגגתי אותו וכך גם נהגו מרבית חבריי. על איזו עצמאות מדובר בכלל? מי עצמאי כאן ובעצמאות של איזו מדינה מדובר? בוודאי לא בעצמאותה של המדינה שחזה הרצל, מדינה דמוקרטית וחילונית שבה חיים ביחד יהודים וערבים. זו בוודאי לא המדינה שהוקמה על ידי דור ההורים שלי ועל ידי ניצולי שואה. המדינה הזאת בתהליכי התרסקות וכולנו נתיניה של ממשלה שאדישה לחלוטין אלינו, אם לא שונאת אותנו ממש. זו ממשלה שבעצמה איננה עצמאית והיא מנוהלת על ידי כוחות חיצוניים, בין שמדובר בכוח גלוי כמו הממשל האמריקאי, או בכוחות סמויים, כמו אלו שיש כנראה למדינת הטרור קטר. זו ממשלה שאיננה מוכנה בשום פנים ואופן לקחת אחריות על האסונות שהיא אחראית להם, ובראשם האסון הגדול של 7 באוקטובר.
"נהיינו בשנת ה-77 לקיומנו, מדינה שרק רשעים תומכים בקיומה."
(נרי לבנה, "על נאומו של נתניהו ביום השואה, וגם למה לא אחגוג את יום העצמאות", "אל-אר'צ", 29.4.25).
https://www.haaretz.co.il/magazine/2025-04-29/ty-article/.highlight/00000196-8089-d9ad-a19e-c49d64ba0000
הבנתם? לדידה של נרי רחל וייס-לבנה-הירשפלד, הפשיסטים האיסלמו-נאצים-ג'יהאדיסטים ותומכיהם אינם רשעים כי לדידה "רק הרשעים תומכים בקיומה של ישראל," והם מתנגדים לה. הדבר היחידי שלא מובן לי הוא מדוע היא עדיין לא שועה לעצתי שלטובת ילדיה הפולקיסטים הגרמנים שלא ירגישו זרים בדויטשלנד היא תשנה את שמה מהשם העברי נרי לשם ארי טהור למשל קלרה פלצל, וזה יתאים מאוד כשנכדיה יצעדו בברלין עם הורמאכט ב-3 באוקטובר לרגל החג הלאומי הגרמני. יום האחדות הגרמנית ( Tag der Deutschen Einheit).
נרי רחל וייס-לבנה-הירשפלד מייצגת כעת את הקו של העיתון שהוא בדיוק ההיפך מקו העיתון שהיה, ומזה שדוד שוקן מתכנן להחזיר לעיתון סבא רבא שלו.
ערוץ 14 והדרת ירון כהן-דנה אינטרנציונל
בעת שידור השאת המשואות בטקס יום העצמאות, קטע ערוץ 14 את השידור בעת שירון כהן-דנה אינטרנציונל השיאה את המשואה, ואמרה דברים נרגשים.
הנה דבריה:
https://www.youtube.com/watch?v=bY_OPoHd9rw
אחד המשתתפים בתוכנית "הפטריוטים" בערוץ 14, פרופסור משה כהן-אליה, גיי מוצהר יצא כנגד המעשה.
פרופסור משה כהן-אליה: "הובא לידיעתי שערוץ 14, שבו אני משדר, דילג על השאת המשואה של דנה אינטרנשיונל ואף השמיט את שמה מרשימת משיאי המשואות באתר.
"אני מבקר את ההחלטה הזו בחריפות. ערוץ 14 הוא ערוץ יהודי-מסורתי, אבל הוא גם בית לאומי – ולבית הזה שייכים גם אנשי קהילת הלהט״ב. כמדורת שבט ישראלית, אסור לנו להפלות אף אחד, ובטח לא על רקע נטייה מינית.
"ההחלטה לדלג – גם אם נבעה מרצון להכיל את הקהל החרדי שאף הוא צופה בתכנית – היתה שגויה, לא ממלכתית, ולא מכבדת. לא מכילים קבוצה באמצעות הדרת קבוצה אחרת."
חיים לוינסון כתב "הארץ הגיב לו: "פרופסור, פוסטדוק בהארוורד, מייסד כתב העת השלישי המצוטט במשפט חוקתי – אבל לא מסוגל להבין דבר פשוט אתה בסך הכול אינטלקטואל המחמד של התנועה החרדלית. היום אתה אידיוט בשימושי. בעתיד תוחזר לגודל הטבעי שלך. היום אתה משרת אותם במטרתם של השמדת המעוזים של ישראל הליברלית. לא 'יורסטוקרטיה' מעניינת אותם אלא תיאוקרטיה. ובתור הומו, אתה לא בצד הנכון."
פרופסור משה כהן אליה: "אני עובד במקום פלורליסטי שמאפשר לי להשמיע גם ביקורת פנימית – כולל כלפי ערוץ 14. גם אבי שושן בתוכנית הפטריוטים ברך על החלטת המדינה לתת לדנה אינטרנשיונל את הכבוד להשיא משואה – אף על פי שזה לא נעם לאוזן החרדית – ולא שמעתי שמישהו תקף אותו על כך.
"ביום שבו אתה תעז לצאת בגלוי נגד סתימת הפיות בעיתון שבו אתה עובד ("הארץ" נ.כ.) – למשל, על פיטוריו של גדי טאוב בגלל דעותיו; או על כך שגדעון לוי וג'וש בריינר מנועים מלהופיע כקולות שמאליים בתוכנית "הפטריוטים" – אשמח להקשיב לביקורת שלך. עד אז, זו פשוט צביעות. אתה לא מגן על חופש הביטוי – אתה אנטי-ליברל שמשרת את האליטות הישנות והרקובות, בעיתון שמכפיש את מדינת ישראל מעל כל במה אפשרית – ושותק כשהרדיפה מופנית כלפי אנשים שחושבים אחרת ממך. אתה לא עיתונאי חופשי – אלא פחדן."
https://x.com/moshecoheneliya/status/1917853860141621618?t=V4CKGY9MCGZS4cQqWYRd5g&s=03
פרופסור משה כהן-אליה כמובן צודק, ערוץ 14 על כל חד הצדדיות שבו, הוא פלורליסטי יותר מעיתון "הארץ". עכשיו רק נותר ולראות אם לא יתנכלו לו בערוץ.
תביעת ענק
תא"ל במיל אסף אגמון שנכדו גור קהתי נהרג ע"י החיזבאללה בעת שאבטח את כניסתו של זאב ארליך לשטח הלחימה בלבנון אמר כי "בכנסת יושבים האנשים שמקריבים לא רק את החטופים, אלה גם את החיים של גור וחבריו." ונשבע כי הוא לא יפסיק להילחם "עד שהדבר הזה ייפסק, ואל נקמות ינקום בכל המושחתים – מהצורר העריץ ומשפחתו, דרך כל אלה שמסייעים לו. לעולם לא תהיה לכם מחילה, לעולם לא תהיה לכם סליחה. על הקבר שלכם התנים אפילו לא ישתינו, אני לעולם לא אוותר לכם."
אגמון: נתניהו לא סתם צורר. "הצורר הכי גדול שקם למדינת ישראל מאז השואה."
https://rotter.net/forum/scoops1/892672.shtml
שלושה ימים לפני טבח ה-7 באוקטובר אמר אסף אגמון: "אם מחר תפרוץ מלחמה אין לחיל אוויר מטה מבצעי. זה המוח של חה"א. גם אם הטייסים יחזרו לטוס אין לו מטה מבצעי במטה המבצעי יושבים האנשים הכי מנוסים עם הכי הרבה ניסיון המוח של חיל האוויר. יכולים להיות לו טייסים לא יהיה לו מטה מבצעי יהיה גוף בלי מוח שלא יודע לעשות כלום. ושמה זה שנאשים שהם לא טסים והם לא יחזרו למילואים. הם לא טסים. מאתיים אנשים הכי בכירים בחיל האויר הודיעו לו רשמית אנחנו לא מתייצבים למילואים. מה הוא יעשה?"
https://x.com/yigalyiz/status/1915738293351723368?t=CCYwBS-AuepBNM0TU1kA6w&s=03
אסף אגמון השתלח וביזה חיילות גולני:
חביב ווליבוביץ: "בושה. הבת שלי, החיילת מגולני שגם ככה עדיין בטראומה מאירוע הכתב״ם בבסיס גולני, לצידה שתי חברות שאיבדו את בני הזוג שלהן צריכות ביום השואה להתמודד עם אדם כזה. השנאה של אלו שחושבים שהם אדוני הארץ מעבירה אותם על דעתם. אני שוקל להגיש תלונה במשטרה. לפי עדות שלהן הוא איים ברצח."
https://x.com/Haviv42966910/status/1915712511422169503?t=NyDtYd7v2EiJS28PQKYdBA&s=03
והנה תת-אלוף במיל' אסף אגמון הגיש תביעת לשון הרע נגד עורכת הדין כנרת בראשי בעקבות ציוצים שלה נגדו, שלדברי אגמון חרגו מגבולות חופש הביטוי, ואינם חוסים תחת הגנות החוק
לבית משפט השלום בתל אביב הוגשה תביעת לשון הרע על סך 200,000 ש"ח שהגיש תת-אלוף (במיל') אסף אגמון נגד עורכת הדין כנרת בראשי. כתב התביעה מייחס לראשי שני פרסומים בחשבון ה-X (לשעבר טוויטר) שלה, בהם לטענתו השפילה אותו. אגמון, קצין בכיר בדימוס ופעיל חברתי ששכל את נכדו גור קהתי ז"ל בהיתקלות עם מחבלי חיזבאללה לצד חוקר ארץ ישראל זאב (ז'אבו) חנוך ארליך ז"ל בלבנון, השתתף בדיון במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בעקבות דבריו באותו אירוע פרסמה בראשי ציוצים שלדברי אגמון חרגו מגבולות חופש הביטוי, ואינם חוסים תחת הגנות החוק.
בציוצים שצורפו לתביעה נכתב: "אסף אגמון אינו גיבור ישראל. הוא אדם אלים שעודד סרבנות, איש גס רוח שחושב שאם הוא סב שכול מותר לו לקלל כל מי שחושב אחרת ממנו. כפי שכבר צייצתי הוא טען שאבא שלי, גיבור ישראל אמיתי, מתהפך בקברו על כך שאני בתו. הוא מקלל את ראש הממשלה שגם הוא אח שכול."
אגמון טוען לפגיעה חמורה במעמדו, בשמו הטוב וכן לפגיעה נפשית כיוון ש"ההתקפה האישית על התובע, תוך ניצול הטרגדיה האישית של שכול נכדו, גרמה לו עוגמת נפש רבה." אגמון מוסיף כי בראשי לא חזרה בה גם לאחר שנשלח אליה מכתב התראה.
https://www.maariv.co.il/news/law/article-1193069
ישפוט השופט לפי העובדות, אבל לאור התבטאויותיו ישפוט הציבור אם יש לו בכלל שם טוב. בכל מקרה דבר אחד צריף להיות ברור. יש לתת חמלה לכל אדם שכול (גם אם ממחלה או תאונת דרכים), אבל השכול לא נותן פריווילגיה לשום דבר.
ההיסטוריון ד"ר אבא של מאזן: בית המקדש של היהודים היה בתימן
ההיסטוריון המפורסם, ד"ר אבא של מאזן, מפרסם מחקר נוסף העולה אף על מחקרו הידוע בהכחשת השואה. בנאום בישיבת המועצה המרכזית של אש"ף, אמר ד"ר אבו מאזן כי –
"בקוראן הנכבד – ואני מאמין שגם בספרים אלוהיים אחרים – נאמר כי בית המקדש היו בתימן," אמר אבו מאזן בנאום ששודר בטלוויזיה במהלך ישיבת המועצה המרכזית ה-32 של אש"ף ברמאללה. "היהודים אומרים, 'זה שלנו, זה היה שלנו…' לא. זה לא מה שהקוראן אומר," אמר מנהיג הרש"פ,
הטענות השקריות לגבי מיקום בית המקדש היהודי בקוראן הן ניסיונות תיקון היסטורי שנערך על ידי לאומנים פלסטינים שמטרתו להכחיש קשרים יהודיים למקום ולחזק קשרים מוסלמיים או ערביים אליו.
"הניסיונות של מנהיגים פלסטינים כמו יאסר ערפאת או סאיב עריקאת להטיל ספק בקיומו של בית המקדש בהר הבית, או להרחיק אותו ממיקום זה בטענה שאכן היה בית מקדש – אבל בשכם או בתימן – נובעים ממניע אחד ויחיד," כתב שרגאי: "הרצון למחוק מהר הבית נרטיב היסטורי יהודי מתחרה ותודעה היסטורית ודתית מתחרה, שכן אלה עלולים להעכיר את הנרטיב ההיסטורי והדתי שלהם בהר הבית."
קודמו של אבא של מאזן, מוחמד יאסר ערפאת, חזר גם הוא על תיאוריה זו. ב-25 בספטמבר 2003, ערפאת אמר למנהיגים ערבים כי לא היה בית מקדש יהודי בארץ ישראל, אלא בתימן. ערפאת סיפר כי ביקר בתימן וראה במו עיניו את האתר עליו עמד בית המקדש של שלמה המלך.
בשנה הקודמת, דמות בכירה נוספת של אש"ף, חאג' זכי אל-גול, הצהיר כי שלמה המלך שלט בחצי האי ערב, וכי שם, ולא בירושלים, בנה את בית המקדש שלו.
פרופסור יצחק רייטר ממכון ירושלים למחקרי מדיניות, במאמר משנת 2011 בכתב העת The American Interest, שרטט את מקורות "הטיעון התימני" לכמאל סאליבי, פרופסור אמריטוס באוניברסיטה האמריקנית של ביירות ולאחר מכן מנהל המכון המלכותי ללימודים בין-דתיים בעמאן. בספר משנת 1985, סאליבי טען כי ירושלים המקראית ממוקמת ברמות נימאס הערביות, באמצע הדרך ממכה לתימן.
ירושלים אינה מוזכרת בקוראן אפילו פעם אחת, אך במשך מאות שנים, חוקרים מוסלמים הכירו בכך שבית המקדש היהודי עמד שם, כולל בכתביהם של אבו ג'עפר מוחמד בן ג'ריר אל-טבארי, מוחמד אל-אידריסי, שביקר בירושלים במאה ה-12, התאולוג טאקי א-דין אחמד בן תיימיה (1263-1328) וההיסטוריון בן המאה ה-14 עבד אל-רחמן בן ח'לדון, על פי שרגאי.
ההכחשה המוסלמית הנוכחית של היסטוריה זו, במיוחד מאז 1967," הוסיף שרגאי, "היא המצאה פוליטית חדשה שמטרתה לפגוע בלגיטימציה של טענות יהודיות ולהצדיק הסתה ואלימות תחת הטענה השקרית ש'אל-אקצא בסכנה'."
https://rotter.net/forum/scoops1/897352.shtml
ועכשיו נראה מתי ישנה ההיסטוריון ד"ר אבא של מאזן את מחקרו, ויכריז על בית המקדש היהודי בתימן לא כתימני, אלא כמקדש ח'ותי...
הישועי מקיבוץ בארי – אהבת הנוח'בות
טקס יום הזיכרון המשותף
במסגרת טקס יום הזיכרון המשותף של "ישראל ופלשת סיפר "ישועי" אחד מקיבוץ בארי:
"אני ניצלתי יחד עם אימי וסבתי אחרי 22 שעות בממ"ד ועם פציעה מכדור במותן. ישבתי בכניסה לבארי וחיכיתי לפינוי. ופתאום ראיתי לפניי 7 מחבלים עם כיסויי עיניים כפותים בידיים וברגליים ועוד גופה של מחבל על ידם. התבוננתי באנשים האלה שיכול להיות שאחד מהם רצח לי את האדם היקר לי מכל והרגש הכי חזק שעלה לי היה חמלה."
https://www.instagram.com/mordehai_david/reel/DJFD35BoU3E/
קשה להבין מהו החינוך שקיבל אותו ישועי בקיבוץ בארי מיסודו של הקיבוץ המאוחד – יצחק טבנקין. ישו בדרשה על ההר (מתי פרק ה') תבע מהמאמינים בו לאהוב את האוייב ולהגיש את הלחי השנייה, אבל מעולם בהיסטוריה לא היה נוצרי שאהב את האוייב, והגיש את הלחי השנייה, קל וחומר לא הישועים (מהם בא חורחה מריו ברגוליו האפיפיור פרנציסקוס), לעומת זאת יהודים דווקא היו, ויש היום. ואני חוזר ושואל: מאין הגיעה לקיבוץ בארי "החמלה" על רוצחי הנוח'בה שרצחו אנסו שרפו?
עלייה ז'
גם השנה, מאז יום העצמאות שעבר, הכניס משרד הפנים (רכוש קנייני של ש"ס) 7,000 (ערבים נ.כ.) נתיני אוייב כאזרחים או תושבים בישראל, במסגרת "איחוד משפחות", למרות שזה אסור בחוק.
במדינות מערביות רבות, יש דרישות שפה + מבחן על המדינה, ממועמדים לאזרחות או תושבות. רק בישראל זה פרוץ, ומחולק ללא שום דרישה (הכוונה למי שאינם עולים חדשים, כלומר "איחוד משפחות"). ח"כים: לחוקק עכשיו, ולישר קו עם המדינות המתוקנות: מבחן בשפה הרשמית היחידה של ישראל – העברית (אחרת איך ישתלבו?) ומבחן באזרחות ותולדות מדינת ישראל לדורותיה.
איך זה במדינות אחרות?
ארצות הברית: מועמדים לאזרחות נדרשים לעבור מבחן באנגלית, הכולל קריאה, כתיבה, דיבור והבנה, וכן מבחן ידע אזרחי על ההיסטוריה והממשל האמריקאי.
גרמניה: מבחן שפה ברמת B1 (לפי מסגרת CEFR), יחד עם מבחן התאזרחות שבודק ידע על החוקה, ההיסטוריה, והחברה הגרמנית.
צרפת: מועמדים צריכים להוכיח שליטה בצרפתית ברמת B1 לפחות, באמצעות מבחן או ראיון, ולהפגין הבנה של התרבות והחברה הצרפתית.
קנדה: ידיעת אנגלית או צרפתית היא תנאי, ומועמדים עשויים להיבחן על יכולתם לתקשר, במיוחד אם אין להם תעודות לימוד רלוונטיות.
אוסטרליה: מבחן אזרחות הכולל שאלות באנגלית על ערכי המדינה, ההיסטוריה והחוקים, ודורש שליטה בסיסית בשפה.
הולנד: מועמדים נדרשים לעבור מבחן שפה ברמת A2 לפחות, וכן מבחן על החברה והתרבות ההולנדית.
(ד"ר גיא בכור)
https://t.me/MyGPLANET/28628
ושוב הישועיות של אהבת האוייב מנצחת. מכניסים לארץ ערבים-מוסלמים המחויבים ע"פ מוחמד לרצוח את כל היהודים כתנאי לגאולה.
לרשימת החובות שמציין גיא בכור שיש להטיל על מועמד לקבלת אזרחות ישראלית יש להוסיף חתימה על הצהרה שהמועמד רואה בדברי מוחמד לפיהם יש לרצוח את כל היהודים כתנאי לגאולה, גזענות שהוא מגנה. ולא, לא יקבל אזרחות. גזענים אנטישמים אינם יכולים להיות אזרחי מדינת היהודים.
לא קפלניסטים – פרוטסטנטים
בהמשך לדבריו של פרופסור אהוד מנור, "כמה נוח להכליל את ה'קפלניסטים' ולהציגם כאוסף מטורללים "פרוגרסיביים" (ר"ל) שכל מה שמעניין אותם הוא זכויות חתולים ולהט"בים. כמה נוח להציג את 'נוער הגבעות' כמקבילה היהודית לחמאס ולמשטר האייתולות". (אודי מנור, "מניסיון אישי – לשיח הקצוות אין בסיס אמיתי", "חדשות בן עזר", 2051)
נכון, הכללה זה נוח, ואמנם לא מדויק, אבל בכל זאת יש צורך בהכללה כלשהי. בכל מקרה המונח "קפלניסטים" אינו מתאים. אני מגדיר למשל פרופסור שמפגין תמיד בכיכר חורב בחיפה כ"פרוטסטנט". ודוק: הוא מפגין בחורב ולא בקפלן. האם פרופסור המפגין בחורב הוא קפלניסט, או חורביסט? הוא אינו "קפלניסט", כי אינו מפגין בקפלן, ולהגדירו "חורביסט" זה פשוט מגוחך. המשותף בין מפגין בקפלן למפגין בחורב הוא ששניהם פרוטסטנטים, ולכן יש להגדירם "פרוטסטנטים".
מורים ערבים למגזר היהודי
כזכור פרסמתי את מכתבי לפרופסור פייסל עזאיזה ממכללת סכנין, הפועל להכשרת מורים ערבים למגזר היהודי. ("חדשות בן עזר", 2030) –
פרופסור פייסל עזאיזה, שלום רב,
sakhnin@sakhnin.ac.il
כנשיא המכללה האקדמית סכנין, הפועל להכשרת מורים גם למגזר היהודי, והמאמין בקיום חברה דמוקרטית שוויונית ומשגשגת לכלל אזרחי ואזרחיות ישראל ושותפות יהודית-ערבית, ומתוך הערכה לפעילותך החינוכית שאמורה "לבנות גשרים בין התלמידים ובין משפחות וקהילות ערביות ויהודיות" ומשאיפתך "לחנך מורים לאורם של ערכי אנוש הומניסטיים כגון: כבוד הדדי, שוויון בין בני אדם, שוויון ערך האדם, יושר, צדק, אמון בין בני אדם וסובלנות" – אני פונה אליך ישירות לעשות היסטוריה ולהיות הערבי-המוסלמי הראשון שייצא נגד אידיאולוגית תנועת החמאס (מפלגה שקיבלה את רוב קולות הערבים-הפלשתינאים בבחירות דמוקרטיות) ויצהיר בערבית לקהל הערבי כי דברי מוחמד המובאים באמנת החמאס ובדברי המופתי של אש"פ לפיהם יש לחסל את ישראל ולהשמיד את היהודים הם גזענות ולא מופת מוסרי.
https://www.youtube.com/watch?v=qHV2SZmkhug
רק הצהרה כזו מפיך תהיה אפקטיבית במאבק למען אותם ערכים נעלים שברצונך לחנך אליהם. וכמובן זה התנאי היחידי להיאבק גם בגזענות היהודית.
שתיקה כהודאה דמיא. ללא הצהרה זו אין לך כל זכות מוסרית להתיימר לחנך לדו-קיום.
ודוק: אם שאיפתך להעסיק מורים ערבים במגזר היהודי עליך להבין כי תלמיד יהודי אינו יכול מהותית ללמוד אצל מורה שאינו מצהיר זאת, ומוכיח לו בכך שאין בו גזענות כלפיו.
בתקווה לשינוי.
נעמן כהן
הבטחתי לפרסם תשובה אם תבוא, והנה להפתעתי קיבלתי תשובה:
שלום רב נעמן היקר 27.4.25
תודה לך על האימייל ועל ההערות וההארות אלמד אותם. אני מאוד אמפתי לפחדים שלך,
מקווה שנזכה להזדמנות לשתות קפה ביחד בעתיד ונלבן את הדברים,
תודה.
פרופסור פייסל עזאיזה
נשיא מכללת סכנין
והנה תשובתי:
פרופסור פייסל עזאיזה נשיא מכללת סכנין שלום רב.
תודה על תשובתך. אני מעריך זאת מאוד.
אם אתה באמת "מאד אמפתי לפחדים שלי" ("ושל כל היהודים") ביכולתך האישית להפיג אותם, וקל מאוד.
כפי שהצעתי לך, ביכולתך האישית לעשות היסטוריה ולהיות הערבי-המוסלמי הראשון שייצא נגד אידיאולוגית תנועת החמאס (מפלגה שקיבלה את רוב קולות הערבים-הפלשתינאים בבחירות דמוקרטיות) ויצהיר בערבית לקהל הערבי כי דברי מוחמד (המובאים באמנת החמאס ובדברי המופתי של אש"פ) לפיהם יש לחסל את ישראל ולהשמיד את היהודים הם גזענות ולא מופת מוסרי.
https://www.youtube.com/watch?v=qHV2SZmkhug
רק הצהרה כזו מפיך תהיה אפקטיבית במאבק למען אותם ערכים נעלים שברצונך לחנך אליהם. וכמובן זה התנאי היחידי להיאבק גם בגזענות היהודית*, וזה כמובן גם התנאי שמורים ערבים יוכלו ללמד במגזר היהודי. שתיקה כהודאה דמיא.
קח את ההזדמנות ההיסטורית לתרום לשלום.
תודה רבה להקשבה.
נעמן כהן
*ישנם יהודים רבים הנלחמים נגד גזענות אצל יהודים, למרבה הצער טרם נמצאו ערבים-מוסלמים הנאבקים נגד גזענות ערבית-מוסלמית. נשאלת השאלה למה?
והנה התשובה שקיבלתי:
שלום רב נעמן היקר 30.4.25
נפגש בעתיד ונלבן את הדברים
תודה
פרופ' פייסל עזאיזה, נשיא המכללה
מכללת סכנין, מכללה אקדמית להכשרת עובדי הוראה
וזו תשובתי.
פרופסור פייסל עזאיזה נשיא מכללת סכנין שלום רב. 3.5.25
שוב תודה על תשובתך.
לי עצמי אין כל חשיבות. בכלל, ובפרט לליבון הדברים איתי. אם כן מה שנותר הוא שעליך לברר וללבן את הדברים עם עצמך, עם מצפונך, וכמובן עם תלמידיך אותם אתה רוצה לחנך שיחנכו אחרים.
עצוב מאד שטרם נמצא ערבי-מוסלמי שאינו גזען. עצוב מאד ליהודים, ולא פחות לערבים. נקווה שבעתיד יימצא ונגיע לשלום ולדו-קיום אמיתי.
אל נאבד את התקווה.
תודה על ההקשבה.
נעמן כהן
לסיכום: ניסיון נוסף במחקר הסוציולוגי-תרבותי שאנחנו עושים למצוא ערבי-מוסלמי שאינו גזען נגמר בכישלון. אם אתם מוצאים ערבי-מוסלמי שאינו גזען אנא הציגוהו.
לזכותו של פרופסור עזאיזה נאמר שהוא לפחות הגיב. זו הוכחה שהדבר לפחות מציק לו. לעומתו ד"ר מיכל סלע מנכל"ית גבעת חביבה, וכל ערביי הדו קיום המועסקים ע"י המוסד. לא טרחו אפילו להגיב. לדידם זה רק יפריע לקבל תרומות למוסדם.
מה לעשות עם הדרוזים בסוריה?
הדרוזים בסוריה זעקו לעזרה: "טבחו בנו!"
חסימות בכביש 6. ישראל מאיימת על סוריה.
הקלטה שאמינותה מפוקפקת, בגנות הנביא מוחמד, יוחסה לשייח דרוזי והציתה עימותים שבהם נהרגו לפחות 73. מנהיג העדה בסוריה תקף את המשטר: "זה טבח. לתפיסתם – כל המיעוטים כופרים." ישראל התערבה, והצהירה שלא תאפשר פגיעה בחצי מיליון דרוזים סורים, מול האיום "להחזירם לדרך האיסלאם."
מנהיג העדה הדרוזית השייח חכמת אל-הג'רי התבטא בחריפות נגד המשטר, קרא ל"סיוע בינלאומי מהיר," והבהיר: "הטבח הזה, שלא ציפינו לו, הגיע כדי להטיל אימה. זו תקיפה בלתי מוצדקת."
השייח תקף את ממשלו של א-שרע: "הם פועלים מתוך תפיסה שמיעוטים, כתות ודתות אחרים מלבדם, כולם כופרים. האנשים וההרוגים שלנו מעולם לא היו 'כנופיות' ולא יהיו. אנו מחכים לחוקה, שתשיג צדק ותניח יסודות לקדמה. כבר לא סומכים על ארגון שטוען שהוא ממשלה. לכולנו יש אותן הדעות לגבי הממשלה וסיעות הטרור שלה. ממשלה לא הורגת את עמה באמצעות קבוצות המשתייכות אליה, ואחרי הטבח טוענת שהם 'גורמים סוררים'. אנו לא סומכים על נוכחות גורמי ממשל בינינו, כי הם מכונות הרג וחטיפות עם חשיבה עדתית. אנו מבקשים מהקהילה הבינלאומית לא להמשיך בהתעלמות, ומבקשים סיוע בינלאומי מהיר, בתקווה לתגובה מיידית שתעצור את שפיכות הדמים."
יותר מחצי מיליון דרוזים מתגוררים בסוריה. כ-90% מהדרוזים במדינה חיים במחוז א-סווידא. בפרברי דמשק גרים כ-250 אלף דרוזים, בין היתר בג'ראמנה שהינה עיר מעורבת, ובאשרפיה סחנאיא. קרוב ל-30 אלף דרוזים נוספים חיים בכפרים שליד הגבול הישראלי, הבולט שבהם הוא הכפר חאדר שבמחוז קוניטרה.
עבור ישראל, קל יותר ואפשרי לסייע לדרוזים שנמצאים בדרום סוריה, בסמיכות לגבול עם ישראל. כשנערכים עימותים באזורים מרוחקים יותר, כמו אתמול בפרברי דמשק, היכולת לעקוב מקרוב אחר האירועים ולסייע לדרוזים קטנה יותר באופן טבעי. עם זאת, גם בסיטואציה שנוצרה אתמול, צה"ל, בהנחיית הדרג המדיני, הבהיר שיפעל לסייע לדרוזים ואף ביצע מספר תקיפות אזהרה להמחשת מחויבות זו. ראש הממשלה בנימין נתניהו ערך אמש דיון חירום בקריה בנושא הדרוזים, וישראל מנטרת את המצב, שכן מדובר בסוגיה רגישה ומאתגרת.
העיר ג'ראמנה ידעה עימותים דומים בחודשים האחרונים שזכו אף להתייחסות ישראלית. ב-1 במרץ פורסמה הודעה מטעם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ, שהנחתה את צה"ל להיערך להגנה על העיר הדרוזית שלדבריהם "מותקפת על-ידי משטרו של הנשיא אבו מוחמד אל-ג'ולאני." הם הוסיפו: "אם המשטר יפגע בדרוזים – הוא ייפגע על ידינו."
משטרו של א-שרע טוען כי כוונתו "לאחד" בין כל מרכיבי החברה הסורית. בפועל, הוא עדיין לא הצליח לעשות זאת. המשטר, שמטפח את קשריו הדיפלומטיים עם מדינות ערב והמערב, זוכה ללגיטימציה מיותר ויותר גורמים, אך מבחינה פנימית עדיין נמצא במתחים מול קבוצות מיעוט כמו העלווים, הכורדים והדרוזים.
כזכור, במרץ פרצו עימותים אלימים ועקובים מדם בסוריה נגד העלווים במדינה. גם אז, למרות הכחשת המשטר והעובדה שהקים ועדה לחקירת האירועים עם סיומם, טענות המקומיים היו כי אלה שביצעו בהם את הטבח השתייכו לקבוצות המזוהות עם המשטר. גם באותם עימותים פנו העלווים לישראל בבקשה לעזרה.
(ליאור בן ארי, עינב חלבי, איתמר אייכנר, יאיר קראוס, רועי רובינשטיין)
https://www.ynet.co.il/news/article/rjend3egxx#autoplay
גיא בכור: האיסלאמיסטים משפילים ומכים את כוהני הדת הדרוזים בהר הדרוזים, ומצווים עליהם לנבוח כמו כלבים.
איפה ממשלת ישראל? לקחתם אחריות על דרום סוריה, אתם חייבים לזוז. ברגע שהדרוזים יבינו שאנחנו סתם מדברים – הם יעברו לתמוך באויבינו, זה רגע מבחן. הג'יהאדיסטים בוחנים אותנו.
מימסד "בטחוני" כושל, כמו תמיד. כשצריך אותם – הם נעלמים, וכשלא צריך אותם – הם לא מפסיקים לברבר ב"אולפנים". אתם יודעים איזו רמת אמון יש לי בהם, ולא נפרט, וזה לא מ- 7.10 זה כבר עניין של עשורים.
https://t.me/MyGPLANET/28588
קרבות ג'רמאנא, דיווח על 14 הרוגים מהבוקר, ותגבורות דרוזיות גדולות שמגיעות בשעות האלה. בווידאו: הדרוזים הורגים ולוקחים בשבי איסלאמיסטים. העלווים והכורדים חייבים לפתוח חזיתות חדשות של קרב, ויש לעזור להם עם אספקת נשק. בלי זה – ישחטו אותם.
https://t.me/MyGPLANET/28547
הדרוזים אכן נמצאים בסכנת השמדה, כי ע"פ האיסלם הם מוגדרים כדת כפירה אלילית שאינם זכאים לחוקי ההשפלה של בני החסות כיהודים וכנוצרים, ויש להורגם. אך יש לקחת בחשבון שיש גם חוגים בקרב הדרוזים המתנגדים לשיתוף פעולה עם ישראל גם מתוך פחד שישראל תיטוש אותם כמו את רצועת הביטחון בלבנון. ועכשיו ישראל עומדת בפני דילמה. האם להתערב ולהגן על הדרוזים? מחד יש לישראל אינטרס גדול בהקמת אזור חיץ של שליטה דרוזית בין סוריה הסונית בהשפעת טורקיה של "האחים המוסלמים", הגשמת חלומו של יגאל פייקוביץ'-אלון, מצד שני יש סכנה ליפול בבוץ הסורי כמו בבוץ של לבנון. ההחלטה חייבת לבוא במהרה בתאום עם ארה"ב.
ענת קם מאיפה שרה יודעת?
המרגלת ענת קם תמהה מהם מקורות המידע של שרה האן-נתניהו באשר למספר החטופים בעזה. "מי צדק," שואלת המרגלת קם, "האם בנימין נתניהו, שאמר שמספר החטופים החיים בעזה הוא 'עד 24,' או שמא שרה נתניהו, שתיקנה אותו ואמרה פחות'?
"השאלה מה היא עושה שם בכלל? שרה נתניהו היא אדם נטול כל מעמד רשמי. שרה נתניהו לא אמורה להיות בתדרוכים הכי רגישים במדינה. השאלה החשובה מכולן: האם ראש הממשלה וצוות המשא ומתן משקרים למשפחות ולאזרחי ישראל על החטופים? עינב צנגאוקר הגיבה אתמול על דברי הגברת נתניהו ואמרה: 'אני דורשת ממנה לדעת אם מתן שלי עדיין בחיים, או שהוא נרצח בשבי כי בעלך מסרב לסיים את המלחמה.'
"בעבור 21 או 22 חטופים חיים ישראל תצטרך לשלם פחות ממה שתצטרך לשלם בעבור 24, והרי אין דבר שהזוג נתניהו אוהב פחות מלשלם. אם זה מה שיקרב את השלמתה של עסקת החטופים, אולי טוב ששרה נתניהו אמרה 'פחות'."
(ענת קם, "מאיפה שרה יודעת", "אל-ארצ'", 30.4.25).
https://www.haaretz.co.il/opinions/2025-04-30/ty-article-opinion/.premium/00000196-8230-dc9b-a7bf-8af07d7f0000
התשובה הפשוטה לשאלתה של המרגלת קם פשוטה. אין שום ידע סודי. שרה האן-נתניהו יודעת את המידע על מיספר החטופים מעיתון "הארץ". זכך דיווח לקוראיו:
"ברצועה מוחזקים 59 חטופים, מהם 35 שנקבע מותם. על פי ההערכות, 21 מהחטופים עודם בחיים."
(ג'קי חוגי, ונועה שפיגל, "בכיר חמאס: בוחנים מתווה ישראלי לשחרור עשרה חטופים תמורת 45 יום הפסקת אש", "אל-ארצ'", 14.4.25).
https://www.haaretz.co.il/news/politics/2025-04-14/ty-article/00000196-3314-d646-ad96-ff3c588b0000
עכשיו רק נשאלת השאלה האם המרגלת ענת קם אינה קוראת את העיתון בו היא כותבת?
מה זה הכול?
מוותרים על הפרימטר האם גם על ניר עוז?
ביום העצמאות אמר ראש המשלה בנימין מיליקובסקי-נתניהו: "אנחנו ממשיכים לבנות את המולדת באש ובמים. יש לנו הרבה מטרות, החזרנו 147 חיים ובסך הכול 196, יש עוד עד 24 בחיים ואנחנו רוצים להחזיר את ה-59 אבל למלחמה יעד עליון וזה הניצחון על אויבינו," אמר ראש הממשלה בנאומו בסיום חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי.
עינב צנגאוקר, אימו של מתן החטוף בעזה, הגיבה לדברים: ״אני מבינה שלנתניהו יש יעדים יותר חשובים מלהשיב את הבן החולה שלי, שכבר שנה וחצי כבול בשרשראות ושותה מים מהאסלה במנהרות הנאצים בעזה. מכיוון שכך, ברור לי שבשביל להחזיר את הבן שלי – היעד שלי מרגע זה הוא העפת נתניהו מהשלטון.״
https://www.ynet.co.il/news/article/rjwu6tegeg
רבים ממתנגדי נתניהו טוענים שלמען שחרור החטופים יש לעשות את הכול! השאלה שיש להציב מולם היא: "למה אתם מתכוונים בדיוק במושג לעשות הכול? להציל את שלטון החמאס בעזה ולשקמו, להסיר את המצור על עזה ולתת לה גבול פתוח, לשחרר את המחבלים האסירים, ולוותר על הפרימטר וציר פילדלפי. האם זה לעשות את הכול או שיש עוד?
האם לוותר למשל גם על קיבוץ ניר-עוז? אם החמאס יצהיר שהוא לא משחרר את החטופים אלא אם כן ישראל מוותרת על שטח קיבוץ ניר עוז שיועבר לעזה? האם יש לקבל זאת? ואם ידרשו אזורים אחרים למשל את ירושלים? האם יש לעשות את הכול? אם לא מוטב לא להשתמש במילים לעשות את הכול. לעשות הרבה, אבל לא את הכול.
אהוד ברוג-ברק: עסקה במחיר הפסקת הלחימה
נתניהו הכריז מלחמה על ישראל; צריך מרי אזרחי
רה"מ לשעבר, אהוד ברוג-ברק, אמר ל"מוריה וברקו" בערוץ 13 כי צריך לעשות עסקה לשחרור החטופים "גם במחיר של הפסקת המלחמה" אבל הדגיש רק בשני תנאים: 1. ישראל נשארת בפירמטר. 2. כל אנשי החמאס יוצאים מעזה. לכן הוא קורא למרי אזרחי עד הפלת נתניהו. "נתניהו," הוא אומר, "הכריז מלחמה על ישראל; לכן יש לצאת למרי אזרחי שביתות וכו' ולסלקו מהשלטון."
https://13tv.co.il/item/vod/news/moriah-berko/clips/nvbtz-904565594/?pid=7&&cid=902992383
מה שלא ברור הוא האם ברוג-ברק הוא גאון פוליטי בהסתה, או שוטה? הרי אם הוא עומד על שני תנאיו החמאס מעולם לא ישחרר את החטופים... אז מה נשאר אם כן מצעד לשלטון בנוסח מוסולוני...
אונדזערע פעלדער ברענען – שרפה, אחים, שרפה!"
נסיבות השרפה בהרי יהודה ביום העצמאות טרם ברורות. האם הצתה או רשלנות. בינתיים לוחמי האש מתחנת זבולון פועלים לכיבוי שריפת המתבן בקיבוץ לוחמי הגטאות.
ברחוב בן עמי בעיר עכו, ומתבן בקיבוץ אילון. נסיבות הדליקות נחקרות.
https://rotter.net/forum/scoops1/897537.shtml
עד להוכחות מי המצית? ניזכר בשיר ההיסטורי "שכב בני":
שכב בני
מילים: עמנואל נוֹבוֹגְרֵבֶּלְסְקִי-הרוסי
לחן: אהרן חריטונוב
שְׁכַב בְּנִי, שְׁכַב בִּמְנוּחָה,
אַל נָא תִּבְכֶּה מָרָה.
עַל יָדְךָ יוֹשֶׁבֶת אִמְּךָ,
שׁוֹמֶרֶת מִכָּל רַע.
שְׁכַב בְּנִי, שְׁכַב, אַל תִּירָא,
כָּל הַמּוֹשָׁב עֵר.
אִמָּא גַּם כֵּן בַּשְּׁמִירָה,
תָּגֵן עַל בְּנָהּ אַבְנֵר.
בּוֹעֶרֶת הַגֹּרֶן בְּתֵל יוֹסֵף,
וְגַם מִבֵּית אַלְפָא עוֹלֶה עָשָׁן...
אַךְ אַתָּה לִבְכּוֹת אַל תּוֹסֵף,
נוּמָה, שְׁכַב וִישַׁן.
הנה השיר המלא בביצוע ליאו אלכסנדר האובן-אריק לביא:
https://www.youtube.com/watch?v=nm7rzW-TV4c
נעמן כהן
נעמן כהן
דוד שוקן – נדמה שבוויכוח על דמות המדינה הזנחנו את האוצר של זלמן שוקן
רוצים גישה מלאה לכל הגיליונות?
הצטרפו לאתר וקבלו גישה לארכיון של למעלה מ-2,100 גיליונות עם אלפי מאמרים, שירים ויצירות ספרותיות.
הצטרפו לאתר