בספרו "היסטוריה מהי?" אומר ההיסטוריון האנגלי אדוארד הלט קאר שבהיסטוריה יש שני דברים. עובדות ופרשנות. אך עצם בחירת העובדות היא כבר פרשנות.
https://www.scribd.com/document/506147513/קאר-היסטוריה-מהי-פרק-ראשון
משה גרנות מביא עובדות הכתובות בתנ"ך ונותן להן פרשנות. עצם בחירת העובדות הן כבר פרשנות.
משה גרנות מאשים אותי בדיבה ("חדשות בן עזר", 2102). ולא היא. ביקורת על פרשנות אינה דיבה, אלא רק ביקורת. מעולם לא הטלתי ספק בציוניותו של משה גרנות. ולכן אינני מבין למה הוא מצהיר על ציוניותו. מעולם גם לא חלקתי על הידע העצום שלו במקורות אותם הוא מביא, אלא רק על הפרשנות שלו בלבד, וביתר דגש רק על המסקנה הסופית שלו. לעניות דעתי וכפי שהעובדות ההיסטוריות מוכיחות, לא מצוות התורה והתרומות לכוהנים הם שהביאו את אבותינו לגלות. עובדה שאבותינו התקיימו וקיימו חברה חקלאית יצרנית שנים רבות.
אינני גם חולק על פרשנותו של משה גרנות על מציאות של אי קיום מצוות התורה לפני יאשיהו, עובדה שגם אחרי כן, וגם היום ישנם רבים, (ואפילו רבנים מופלגים בידע), שאינם מקיימים מצוות. עובדים עבודה זרה, רוצחים, גונבים, משקרים, אונסים, מקיימים משכב זכר, מחללים שבת, בועלים נידות, וכו'. אין מצוות שלא מופרת.
אני רק הבעתי צער שדווקא כעת שהיהודים מותקפים בכל העולם ועושים להם דה הומניזציה. קובע משה גרנות בספרו "ההונאה שקבעה את גורל העולם" שהיהודים ביצעו הונאה שקבעה את גורלו של העולם, והשפיעו בכך על מחצית מאוכלוסיית העולם – הנוצרים והמוסלמים לקנאות בלתי מתפשרת ולשפיכות דמים ללא תכלה וקץ, וכופה שנאה לתרבות ולקדמה.
ל"הונאה היהודית" או ל"שקרי היהודים" יש מסורת אנטישמית עתיקה למשל ספרו המפורסם של מרטין לותר "על היהודים ושקריהם".
https://he.wikipedia.org/wiki/על_היהודים_ושקריהם
השפעת "שקרי היהודים" על העולם באו לביטוי באימרה של ההיסטוריון הגרמני היינריך פון טרייטשקה: "היהודים הם אסוננו": "Die Juden sind unser Unglück") שהופיעה בכותרת העיתון הנאצי דֶר שטירמֶר Der Stürmer, ("המסתער") של יוליוס שטרייכר.
ודוק: אייני חולק כלל על מחקרו, אלא רק צר לי על הניסוח של מסקנתו הסופית שהונאת היהודים השחיתה את כל העולם. וכל שפיכות הדמים בעולם (גם הנאצים והקומוניסטים?) היא רק בגללם. ניתן היה לכתוב על רפורמת יאשיהו גם עם מסקנה הפוכה שהיהודים הביאו אור לעולם למשל עם מצוות "ואהבת לרעך כמוך." בכל מקרה ניתן היה לפרסם את המחקר בלי הניסוח הפוגעני שהיהודים ושקריהם הם אסון העולם, ועל זה צר לי, ואני גם חרד מזה בימים אלו.

התחילה המלחמה בבריטניה נגד הצלבנים
קבוצת צעירים מוסלמים רעולי פנים יצאה לרחובות מזרח לונדון, לאזור וייטצ'אפל המאוכלס במוסלמים, לאחר שבוטלה הפגנה מתוכננת של מפלגת הימין במקום.
הצעירים המוסלמים הניפו דגלי בנגלדש, ודגל אש"ף (שעיצב להם רוברט סייקס הבריטי), והמנהיג שלהם הבטיח "לעמוד איתן" בהגנה על קהילתו מפני מי שבא "במסע צלב נגד האיסלאם."
https://rotter.net/forum/scoops1/919451.shtml
המוסלמים באנגליה לעולם לא יישכחו לריצ'רד לב ארי את מלחמתו בפלסטין, הפלסטיני סאלח א-דין.

"דמוקרטים" נגד הדמוקרטיה הישראלית (1)
איריס פרומרמן-לעאל נגד הדמוקרטיה הישראלית
אם טראמפ יזיז את נתניהו מעמדת הכוח שלו, הוא ייהפך לגיבור ישראל.
כתבת "הארץ" איריס פרומרמן-לעאל, הגזענית האנטי-אשכנזית בעצם להגדרתה היא שונאת "לבנים", והאקטיביסטית הפרו-איסלמית המתנאה בדמוקרטיותה, כותבת כך: "העובדה שטראמפ שולט בנתניהו ומצר את צעדיו משחקת לטובת המדינה השחוקה והמיוסרת הזאת.
"לא צריך להתפלא שהממשל הפך את נתניהו לשליט בובה, ושוואנס אמר שהתרשם שישראל לא מנוהלת. אל לנו לשכוח שכלי מרכזי במדיניות החוץ של ארה"ב – כפי שהתבטאה באמריקה הלטינית, בווייטנאם, בעיראק, באפגניסטאן ועוד – היה עידוד הפיכות שלטוניות. פה הקימו בינתיים בסיס בקריית גת. מעניין מתי ירגישו שם שבשלה העת לעודד הפיכה צבאית או הפלה של הממשלה.
"אם טראמפ יחשוב שצריך להחליף את נתניהו. זה מה שיקבע את עתיד ישראל. אם יזיז את נתניהו מעמדת הכוח שלו, הוא ייהפך לגיבור ישראל."
(איריס לעאל, "אם טראמפ יזיז את נתניהו מעמדת הכוח שלו, הוא ייהפך לגיבור ישראל", "אל-ארצ'", 26.10.25).
https://www.haaretz.co.il/opinions/2025-10-26/ty-article-opinion/.premium/0000019a-1c09-d77b-a3ff-3fe905920000
הבנתם? לדעת פרומרמן-לעאל, אם לא בקלפי ולא בהפיכה צבאית רצוי שטראמפ יתפוס את השלטון במדינה ויסלק את נתניהו. איריס פרומרמן-לעאל היא אויבת הדמוקרטיה הישראלית.

"דמוקרטים" נגד הדמוקרטיה הישראלית (2)
יאיר למפל-לפיד מי שלא מתגייס לא יצביע
יאיר למפל-לפיד המתנאה בליברליות שלו ובדמוקרטיותו, פועל לחסל את הדמוקרטיה הישראלית.
"בממשלה הבאה," מבטיח למפל-לפיד – יו"ר האופוזיציה היום, "יהיה חוק פשוט: מי שלא מגיע לבקו"ם, לא יגיע לקלפי."
https://x.com/KnessetT/status/1982790620092506396?t=2gHEzqW3qBeXHvq9FVlSaw&s=03
העובדה שיאיר למפל- לפיד חותר לחסל את הדמוקרטיה הישראלית לא מפתיעה. מה שמפתיע הוא, שהוא שולל את זכות הבחירה מהערבים. כאשר הוא עצמו נבחר לראשות הממשלה על ידי התנועה האיסלמית האחים המוסלמים של מנסור עבאס.

ברוגז עם "משטר נתניהו"
מסתבר ש"רל"ביזם" אינו רק נגד נתניהו, אלא גם נגד "משטר נתניהו".
מהו משטר נתניהו? למרות שמשטר נתניהו הוא כמשטר גולדה מאי' או משטר יצחק רבין מסתבר שיש הרואים במשטרו דיקטטורה פשיסטית.
תום יורק, סולן "רדיוהד", אמר כי "מסע הציד" סביב עמדת הלהקה ביחס לישראל ולפלסטינים "טורד את שנתו בלילות." חברי הלהקה התייחסו למחלוקות שעוררו בשנים האחרונות, מאז הופעתם בתל אביב ב-2017 למרות קריאות לחרם מצד תנועת ה־BDS ואמנים כמו רוג'ר ווטרס.
יורק סיפר כי בתקופה האחרונה ספג קריאות Free Palestine ברחוב, וכי חש מותקף על ידי מבקרים הרואים בו שותף לפשע. "הם אומרים לי מה עשיתי עם החיים שלי, ומה עליי לעשות הלאה, ושמה שאני חושב לא חשוב. אנשים רוצים למחוק את מה שעשיתי, את מה שמשמעותי למיליוני אנשים. אני מבין את הזעם, אבל זה מרגיש כמו מבחן נאמנות."
גיטריסט ההרכב ג'וני גרינווד, שעובד בשנים האחרונות עם דודו טסה ונשוי לאמנית הישראלית שרון קטן, התייחס גם הוא לביקורת שספג על שיתופי הפעולה שלו – שני מופעים שלו בבריטניה עם דודו טסה בוטלו מוקדם יותר השנה בעקבות קריאות לחרם. "זה מייצג בעיניי את השמאל," אמר. "השמאל מחפש בוגדים, הימין מחפש חוזרים בתשובה, וזה מדכא שאנחנו הדבר הכי קרוב שיש להם. אני עובד כעת על אלבום עם מוזיקאים מישראל ומהמזרח התיכון, וזה מטורף שאני חושש להודות בכך."
על כך השיב לו יורק, בציניות, לפי ה"טיימס": "אתה מלבין רצח עם, חבר. וכנראה שגם אני – רק מעצם זה שאני יושב לידך על הספה הזו."
גרינווד סיפר כי הוא משתתף בהפגנות נגד הממשלה בישראל: "אתה לא יכול לזוז שם בלי לראות מדבקות של 'פאק בן גביר'. אני מבלה שם הרבה זמן עם המשפחה, ואני לא יכול פשוט לומר לאנשים, 'אני לא עושה איתכם מוזיקה בגלל הממשלה שלכם.' זה פשוט לא הגיוני מבחינתי. אין לי שום נאמנות, או כבוד, לממשלה בישראל, אבל יש לי את שניהם כלפי האמנים שנולדו בישראל."
כשנשאל יורק אם היה מופיע שוב בישראל במצב הנוכחי, השיב: "בהחלט לא. לא הייתי רוצה להיות במרחק 5,000 מייל ממשטר נתניהו."[?]
גרינווד, לעומתו, הביע עמדה הפוכה: "חרם רק מחזק את הממשלה, שתנצל אותו כדי לטעון שכולם שונאים אותנו ולכן צריך לעשות מה שאנחנו רוצים. זה הרבה יותר מסוכן." לדבריו, "הדבר היחיד שאני מצטער עליו הוא שגררתי את תום ואת האחרים לתוך הבלגן הזה, אבל אני לא מתנצל על עבודה עם מוזיקאים יהודים וערבים."
הגיטריסט אד אובריאן אמר כי בדיעבד היה נכון אם הלהקה היתה מופיעה גם ברמאללה: "לא אשפוט אף אחד, אבל האמת היא שכבר לא דיברנו בינינו הרבה זמן, וזה בסדר." המתופף פיל סלוואי הוסיף: "מה שה־BDS מבקשים מאיתנו הוא בלתי אפשרי. הם רוצים שנתרחק מג'וני, אבל זה אומר לסיים את הלהקה. וג'וני פועל ממקום עקרוני."
https://www.haaretz.co.il/gallery/music/2025-10-26/ty-article/0000019a-1f87-d69a-a7bb-dff7d6630000
להקת רדיוהד: Radiohead) להקת רוק בריטית אשר הוקמה בשנת 1985 על ידי תום יורק, פיל סלוואי, ג'וני גרינווד, קולין גרינווד, ואד או'בריאן.
בתחילת שנת 1993 האלבום (ובעיקר הסינגל הראשון מתוכו "Creep") התחילו לצבור פופולריות בישראל בעזרתו של יואב קוטנר, שדרן רדיו ישראלי שנהג להשמיע את השיר בתוכנית שלו. הלהקה הוזמנה להופיע במועדון הרוקסן בתל אביב, מה שהפך להיות ההופעה הראשונה של הלהקה מחוץ לבריטניה. במהלך אחת ההופעות ג'וני גרינווד הכיר את אשתו לעתיד, האמנית הישראלית שרונה קטן. במהלך ההופעות רדיוהד הקדישה שירים לצוות הישראלי, גלי צה"ל, מעריצים ישראלים ועוד.
להקת רדיוהד ביקרה בישראל ארבע פעמים, כולל מיספר הופעות במסגרת הביקורים:
1993: ביקורה הראשון, שכלל שלוש הופעות במועדון הרוקסן בתל אביב.
1995: הופיעה כלהקת חימום ללהקת R.E.M. באצטדיון רמת גן.
2000: ביקורה השלישי, שכלל שתי הופעות בסינרמה בתל אביב, והופעה נוספת באמפיתיאטרון קיסריה.
2017: הופיעה בפארק הירקון בתל אביב.
אז האם משטר מדינת ישראל השתנה מאז 1993? ברור שלא, אבל קל לדבר נגד "משטר נתניהו", מאשר נגד הדמוקרטיה הישראלית, קל וחומר שהלהקה מופיעה גם בדיקטטורות. האם כשהופיעה במרוקו היא הופיעה ב"משטר מוחמד השישי"?
הבעייה היא שהביטוי "משטר נתניהו" ו"טבח נתניהו" נפוץ מישראלים בארץ לכל העולם.

עיתונות אובייקטיבית
עיתון הניו יורק טיימס ידוע בחוסר האובייקטיביות שלו בסיקור מלחמת ישראל בפשיזם האיסלמו-נאצי-ג'יהאדיסטי בעזה, ובהטייה פרו ערבית, והנה מסתבר שזה לא מספיק. לא מספיק הטייה, צריך תפנית. כמובן אנטי- ישראלית.
כ-300 אנשי ציבור הודיעו שיחרימו את ה''ניו יורק טיימס'' על ''סיקור מוטה'' בעזה.
יותר מ-300 כותבים, אמנים ואנשי ציבור הודיעו כי יחרימו את מדור הדעות של ה"ניו יורק טיימס" במחאה על מה שהם מכנים "סיקור מוטה" של המלחמה ברצועת עזה. החותמים דורשים מהעיתון לערוך בדיקה פנימית על "הטייה אנטי-פלסטינית", לעדכן את מדריך הכתיבה שלו בנושא ולאסור העסקת עיתונאים ששירתו בצה"ל.
בין החותמים: הסופרת סאלי רוני, חברת הקונגרס רשידה טליב, הפעילה הסביבתית גרטה טונברג, ההיסטוריון רשיד ח'לידי, הסופר זוכה פרס פוליצר וייט תאן נוון והפרופסורים הישראלים רז סגל ואריאלה אזולאי.
https://rotter.net/forum/scoops1/919665.shtml
העיתון שהצניע והסתיר את הדיווח על השמדת היהודים בשואה מפחד האנטישמיות יעשה כנראה הכול עד שמדינת היהודים תושמד גם היא. וכמובן שגם ישראלים, או ישראלים לשעבר תומכים בכך.

תלונה על מאמר שלא נכתב. מי ייענה לאתגר?
אבי גרפינקל כתב "הארץ" מציג לעיתון "הארץ" שאלה רצינית:
"רוב המאמרים ב'הארץ' מרגיזים את הציבור," כותב גרפינקל, "אותי מרגיז דווקא מאמר שלא נכתב, שאותו אני מחפש זמן רב לשווא בין דפי העיתון. הייתי כותב אותו בעצמי אילו יכולתי. מאחר שאיני יכול, אני משתוקק לקוראו, ומדי בוקר מתאכזב מחדש. כותרתו: 'כך ניתן להתגבר על החששות הביטחוניים ממדינה פלסטינית'. קהל היעד: כמעט כל הציבור בישראל – חילונים, מסורתיים ואפילו דתיים הסבורים כי שלום עדיף על שטחים, אך חוששים שמדינה פלסטינית תהווה סיכון ביטחוני, אולי קיומי.
"בישראל יש ציבור עצום שמתנגד להקמת מדינה פלסטינית משיקולים חילוניים, ביטחוניים, רציונליים. בקרב היהודים 78% סבורים שישראל אינה יכולה להרשות זאת לעצמה. אף מנהיג מפלגה יהודית אינו תומך בהקמה מיידית של מדינה פלסטינית, אפילו לא יאיר גולן שאמר כי ההכרה במדינה כזו 'הרסנית', וגורמת 'נזק חמור למדינת ישראל.'
"ניתן היה לצפות שהמיעוט יעשה מאמץ לשכנע את הרוב בצדקתו, אבל זה לא קורה. תחת זאת, התומכים במדינה פלסטינית עכשיו-ומיד מתייחסים לעמדתם כאל עיקר-אמונה שאינו דורש הוכחה, ולא פעם מסווגים את המתנגדים לדעתם כגזענים, פשיסטים וביביסטים. מישהי אפילו כתבה שאנשים כאלה הם 'אסון למדינת ישראל,' וזאת למרות שהם תומכים בפתרון שתי המדינות, רק חוששים שהוא לא ישים כרגע. מדוע לא? משורה של טעמים שהתמודדות איתם משמשת ראשי פרקים למאמר שאני משתוקק לקרוא:
א. התעקשות של חלק גדול מהפלסטינים על שיבה המונית לתוך גבולות הקו הירוק. ב. תמיכת 72% מהפלסטינים בטבח. ג. העובדה שחמאס ניצח בבחירות האחרונות ברשות והוא ממשיך ליהנות מתמיכה גדולה בציבור הפלסטיני. ד. העובדה שמרואן ברגותי שונה מאוד במעשיו, באידיאולוגיה ובתמונת העתיד שלו מנלסון מנדלה שאליו הוא מושווה בצורה שערורייתית. ה. כישלונות אוסלו, ההתנתקות והנסיגה מלבנון – שלושה מקרים שבהם אזור שצה"ל פינה נהפך לשטח חמוש וממונהר שממנו הותקפה ישראל. כידוע, המדינה הפלסטינית העתידית משקיפה מקרוב ומגבוה על תל אביב ונתב"ג.
"ו. ההסתה האנטישמית, הסירוב להכיר בזיקה ההיסטורית והדתית של היהודים לארץ ישראל: ראייתנו כצלבנים, קולוניאליסטים, זרים זמניים, כופרים שנוכחותם מטמאת את האדמה המוסלמית הקדושה. ז. העובדה שהרשות ה'מתונה' משלמת משכורות למשפחות רוצחי יהודים, כולל רוצחי אזרחים בגבולות הקו הירוק.
"זכור לרעה זלזול השמאל באזהרות מאוסלו, מההתנתקות, ממטחי טילים ומהתקפות טרור. זכורות ההבטחות הריקות שניכנס בפלסטינים על כל הפרה קטנה וכך נבטיח ביטחון. לא רק שהפסימיים צדקו, כיום ברור שהם היו אופטימיים מדי. ההתעלמות מהחששות מפני מדינה פלסטינית אינה שמאלנות או הומניזם, אלא טמינת ראש בחול והתנשאות כלפי אנשים עם חששות לגיטימיים. להתנשאות ולהתעלמות האלה יש מחיר כבד בקלפי. דווקא מי שרוצה בפתרון שתי המדינות חייב להתייחס לחששות אלה ולנסות להפריכם, ולא בווטאבאוטיזם מתחמק המונה את פשעי ישראל. זה המאמר שעוד לא נכתב. מי ייענה לאתגר?"
(אבי גרפינקל, "תלונה על מאמר שלא נכתב. מי ייענה לאתגר?", "אל-ארצ'"", 28.10.25).
https://www.haaretz.co.il/opinions/2025-10-28/ty-article-opinion/.premium/0000019a-25f9-d4aa-a9fa-27fd94b80000
ובאמת מי ייענה לאתגר? בינתיים אף אחד.
אני רק רוצה להוסיף דבר קטן והוא העובדה שטרם נמצא ערבי-מוסלמי הרואה בדברי מוחמד המובאים באמנת החמאס, ובדברי המופתי של אש"פ – שלפיהם יש לרצוח את כל היהודים כתנאי לגאותה[?] הם גזענות ולא מופת מוסרי, (אפילו לא בין ערביי הדו-קיום של גבעת חביבה)...
והנה באותו גיליון מופיע מאמר של שאול אריאלי, סיון הירש-הפלר וגלעד הירשברגר, בעיתון המודפס, "כן יש עם מי לדבר ויש על מה," בדיגיטל: "יש עם מי לדבר, אבל נתניהו ושותפיו דוחקים את הפלסטינים להתנגדות לפשרה."
https://www.haaretz.co.il/opinions/2025-10-27/ty-article-opinion/.premium/0000019a-255b-dd5f-afda-3d5b848b0000
מאמר שאינו עונה על האתגר שהציב אבי גרפינקל, אבל נאמר בהקשר לו כי בהחלט יש עם מי לדבר ועל מה לדבר. עם מי לדבר? לדבר עם כל ערבי. על מה לדבר? לדבר על התנערות מדברי מוחמד לעיל והתנערות מגזענות כתנאי לאפשרות שלום. ברגע שתצליחו לשכנע ערבי-מוסלמי אחד שהשמדת היהודים לפי מוחמד היא גזענות ולא מופת מוסרי או אז יהיה פתח לתקווה לשלום. נראה אותכם מצליחים.

רק עכשיו?
בצלאל יואל סמוטריץ' בתפקיד "שמשון דער גיבר מיט דה טוכעס אריבער" מכריז בקול גדול: "בכוונתי לדרוש מראש הממשלה להורות לצה"ל לעצור עוד היום מחדש את כל המחבלים ששוחררו בעסקת החטופים ליו"ש בתגובה להפרות החוזרות ונשנות של חמאס."
https://rotter.net/forum/scoops1/919711.shtml
רק עכשיו? מזמן מזמן שנים רבות לפני צריך היה לחוקק חוק שכל מחבל ששוחרר בעיסקת מיקוח יוחזר מיד לכלא אם יגיע לכוחות הביטחון. זה היה חוסך לנו חיים רבים.
נעמן כהן