כאשר אדולף גורביץ'-עדיה חורון יסד את התנועה הכנענית, וחלם על חיסול העם היהודי, והקמת עם עברי-כנעני חדש הכולל את הערבים – הוא לא העלה על דעתו מי יהיו אלו שימשיכו את מורשתו.
סוכנות הידיעות הפלסטינית וואפא רמאללה פלסטין מדווחת:
רמאללה, 5 בינואר 2026 (וואפא) – נשיא מדינת פלסטין מחמוד עבאס העניק ל"המנהיג הלאומי" מוחמד סעיד ברכה, יו"ר ועדת המעקב העליונה לשעבר של הציבור הערבי בשטחי 48', את "עיטור הכנענים הגדול" – מן העיטורים של הנשיא מחמוד עבאס.
הטקס נערך במהלך קבלת פנים שקיים עבאס במטה הנשיאות ברמאללה, בהשתתפות משלחת משטחי 48' בראשות יו"ר ועדת המעקב העליונה, ג'מאל זחאלקה. במעמד השתתפו גם סגן נשיא מדינת פלסטין חוסיין א־שייח', סגן יו"ר תנועת פתח מחמוד אל-עלול, מזכיר הוועד הפועל של אש"ף עזאם אל-אחמד וחבר הוועד הפועל זיאד אבו עמרו.
לפי ההודעה, עבאס העניק לברכה את העיטור כהוקרה על "מסלולו הלאומי הכנה," ועל מה שהוגדר כ"תפקיד מאחד ואצילי" שמילא לאורך שנים בזירות הפעולה הפוליטית והחברתית. עוד נמסר כי מדובר במחווה המבטאת הערכה למאמציו "לבסס את תחושת השייכות ואת הזהות הפלסטינית המשותפת."
https://hebrew.wafa.ps/Pages/Details/18447
הבנתם? אבא של מאזן כבר שנים מתייג את עצמו ככנעני שירש את הכנענים שהקדימו את עם ישראל ולכן ככנעני הוא יורש הארץ. והנה מוחמד ברכה הקומוניסט לשעבר הוא גם כנעני וקיבל אות על מסלולו הלאומי הכנעני...
סוכנות הידיעות הפלסטינית וואפא רק לא דיווחה אם אבא של מאזן ומוחמד ברכה עובדים את הבעל או את עשתורת? ואולי גם מקריבים תינוקות כנענים למולך?

מפלגת הפרוטסטנטים החדשה
יו"ר "הדמוקרטים" יאיר גולדנר-גולן הכריז על הצטרפות אנשי מחאה מובילים למפלגתו, ובהם משה רדמן-אבוטבול, עמי דרור, ודני אלגרט שאחיו איציק נרצח בשבי בעזה. "המחאה היא העם הזה. היא כל מה שיפה, ערכי ואמיתי, היא עמוד השדרה של הדמוקרטיה," אמר. "אנחנו צריכים בפוליטיקה אנשים שיודעים איך להיאבק, להילחם ולנצח. אנשים שלא מפחדים ממכונת הרעל, שהלב הדמוקרטי שלהם חזק ואמיץ. צריך דמוקרטים חזקים בממשלה הבאה למען עתיד המדינה."
https://x.com/ynetalerts/status/2008558570086773103
"זה המעבר הכי טבעי והכי מתבקש שקרה כאן בשלוש השנים האחרונות," אמר גולדנר-גולן, "הדמוקרטים אומרים בקול ברור – המחאה היא לא אורחת שלנו. המחאה היא בשר מבשרנו. היא חלק מעמוד השדרה שלנו."
עוד אמר: "האנשים שיצאו לרחובות להילחם על הבית שלנו, מצטרפים אלינו למפלגה. הם לא צמחו בחממות של עסקנים. אף אחד לא שריין להם מקום. הם צמחו מלמטה – מהאספלט."
גולן אמר כי יתקיימו פריימריז למפלגה: "אצלנו יש פריימריז פתוחים לכולם עם מועמדים רבים ומעולים. פוליטיקה זו הזירה שבה יוכרע הגורל של כולנו."
(דפנה ליאל)
https://www.mako.co.il/news-politics/2026_q1/Article-403a88eed039b91026.htm?utm_source=AndroidNews12&utm_medium=Share
מפלגת העבודה ההיסטורית נהפכה למפלגה "הליברלית" "הדמוקרטים", ועתה נהפכה למפלגה הפרוטסטנטית שנציגיה משה רדמן-אבוטבול פעיל הסרבנות, ועמי דרור, שקרא "למחות את זכר נתניהו" כי ישראל מרעיבה בכוונה את עזה.
הפרוטסטנטים מוחים את זכר מפלגת העבודה.

מנפלאות ה"שיחדש" של עיתון "הארץ"
מתי פלסטינים נהפכים לישראלים?
"שבעה ישראלים אינם יכולים לעזוב את רצועת עזה בשל סיבוך בירוקרטי. הישראלים, ובהם שישה אזרחים ותושבת מזרח ירושלים, שהו אצל משפחותיהם ברצועה בזמן המלחמה. בקשתם לחזור לישראל נופלת בין מתפ"ש לרשות האוכלוסין ושום גוף אינו מטפל בה. חמש נשים וגבר מתכננים למצוא עבודה ולהתפרנס כדי לכלכל את המשפחה שנשארה ברצועה."
(עמירה הס, "שבעה ישראלים אינם יכולים לעזוב את רצועת עזה בשל סיבוך בירוקרטי", "אל-ארצ'", 5.1.26).
https://www.haaretz.co.il/news/politics/2026-01-05/ty-article/.premium/0000019b-8ab5-de2a-a7db-cabf69cf0000
הפלא ופלא. בכל כל כתבה על הערבים בישראל מכנה אותם עיתון "הארץ" (העיתון הערבי בעברית) בשם "פלסטינים", והנה תושבי עזה מכונים פתאום ע"י העיתון: "ישראלים".
כאשר ב"הארץ" כותבים על ערבים בארץ, הם אפילו מדירים אותם מערביותם. הם לדידם "פלישתים" בלבד, ופתאום הפלא ופלא כשיש להם אינטרס הם הופכים לישראלים...
מעניין אם גם הערבים עצמם מכנים עצמם "ישראלים"?

רע"ם פתוחה ליהודים
יו"ר רע"מ, מנסור עבאס הצהיר כי הוא שואף להרחיב את המפלגה, כך "שכל אזרח במדינת ישראל, יהודי וערבי, יכול להצטרף אליה ולהיות חלק ממנה." ועוד אמר עבאס, במענה לשאלת ה"ארץ", כי אם המפלגות המתנגדות לממשלה לא יגיעו לרוב בבחירות – ייתכן כי מפלגתו תצטרף אליהן על מנת להשלים את הקואליציה
(מנסור עבאס: יהודים יוכלו להתמודד לרשימת רע"מ)
https://x.com/Haaretz/status/2008121014383775909
מר עבאס, האם יהודים יוכלו להצטרף לרע"ם ללא תשלום ג'יזיה מס גולגולת?
וזאת לאחר שאתה מסרב לראות בדברי מוחמד (המובאים באמנת החמאס ובדברי המופתי של אש"פ) לפיהם יש לרצוח את כל היהודים כתנאי לגאולה כגזענות ולא כמופת מוסרי?
https://www.youtube.com/watch?v=__6iZlzwcF8&t=11s
האם גם היהודים יוכרחו לראות את בשורת השמדתם כגזענות?
ניחוש: יהיו כאלה שלא. אותם יהודים עם תסמונת ויינינגר עוד יעודדו את המשך והגברת מימון החמאס ע"י רע"ם. שהרי מפלגת רע"מ מימנה ישירות את החמאס.

הנדיבות הידועות
הפורטוגזית טליה לוין והקנדית אדוה ברקאי-רונן
מממנות את תושבי עזה
חברות אשראי ובנקים בארץ ובעולם מונעים מתורמים ישראלים להעביר כספים לתושבים בעזה. הבנקים חוששים שהכספים יגיעו לארגוני טרור ומחויבים למנוע זאת לפי החוק. לנוכח הקושי להעביר כספים לתושבים בעזה, תורמים מעבירים את הכספים דרך מטבעות קריפטו – אפיק שמזוהה לרוב עם פשע והלבנת כספים.
הקנדית, הווטרינרית ממוצא ישראלי, שירדה מישראל, אדוה ברקאי-רונן, הפכה לצומת חשוב ברשת של מתנדבות ישראליות מהארץ ומחו"ל שמסייעות לעשרות משפחות בעזה. "בהתחלה עברנו בקנדה דרך החשבונות שלנו ודי מהר התברר שזה בעייתי – זה היה נראה כמו תמונת הפוסטר של הלבנת כספים," סיפרה ברקאי-רונן. "אז הקמנו עמותה בקנדה במטרה לקבל כסף מתורמים ולהעביר אותו למשפחות שאיתן אנחנו בקשר."
גם הפורטוגזית ממוצא ישראלי, שירדה מישראל, טליה לוין, ומשקיעה ימים רבים בניסיון לפרוץ את המצור הפיננסי על הרצועה. "בהתחלה הייתי מעבירה מהחשבון שלי בפורטוגל לבנק פלסטין וזה היה מאוד פשוט, אבל פתאום העברות התחילו לחזור," סיפרה לוין. "נכנסתי לבנק לשאול מה קרה והם אמרו שאין להם שליטה על זה. הם הסבירו שיש איזה בנק גרמני שהקפיץ את זה."
מחברת ישראכארט נמסר בתגובה: "בהתאם למקובל במערכת הפיננסית בישראל, איננו מאפשרים ביצוע העברות כספים לעזה, אשר מוגדרת כשטח עויין. מדיניות זו חלה בשל היעדר יכולת להבטיח כי הכספים לא יועברו למימון פעילות של ארגוני טרור. המדיניות ננקטת כחלק מחובות ניהול סיכונים, איסור הלבנת הון ומימון טרור, ולצורך הגנה."
(ניר חסון, "חברות אשראי ובנקים בארץ ובעולם מונעים מתורמים להעביר כספים לתושבים בעזה", "אל-ארצ'", 3.1.26).
https://www.haaretz.co.il/news/politics/2026-01-03/ty-article/.premium/0000019b-7d67-d585-abdf-7ff7516c0000
היש עם בעמים כל כך נדיב האוהב את האוייב, ומנדב לו כספים?

ארגונים פרו פלסטינים מפנים עורף ליהודים אנטי ציונים
״יהודים אנטי ציונים יקרים, המחיקה שלנו אינה משבר הזהות שלכם״
בכל התבטאות פרו-חמאסית וג'יהאד של סנטור ברנרד גוטמן-סנדר-סנדרס, (ודומיו) הייתי כותב שזה לא יעזור לו, כמו שלא עזר למקס נאומן שתמך בהיטלר. כי לפי האיסלם יש לרצוח גם אותו כיהודי, כתנאי לגאולה.
והנה אירגונים פרו פלסטינים מפנים עורף ליהודים אנטי ציונים וכותבים להם: ״יהודים אנטי ציונים יקרים, המחיקה שלנו אינה משבר הזהות שלכם. אנחנו לא חייבים לכם כלום. פלסטינים נהרגים, מגורשים, נכלאים ונמחקים.
"זה לא ויכוח. זו לא אי-הבנה. זו לא שאלה של שפה. כאשר סמלים יהודיים משמשים לפלישה לאדמתנו, להריסת בתינו, לכליאת עמנו ולסימון גופנו, ההתעקשות שלכם להפריד בין יהדות לציונות הופכת ללא רלוונטית למציאות חיינו. אנחנו לא פוגשים ציונות כתיאוריה. אנחנו פוגשים אותה כאלימות, שנאכפת בידי המדינה, הצבא, החוק וסמלים שמוצגים כיהודיים.
"כאשר מגן דוד מרחף מעל פצצות, בתי כלא וקברי אחים, כאשר מנורה נחרטת בגאוגרפיה של נישולנו, ההבחנות קורסות. מה שחשוב אינו מה שציונות אמורה להיות, אלא מה שהיא עושה לנו, בכל יום ויום. אנחנו לא חייבים לאף אחד הבהרות. אנחנו לא חייבים לאף אחד ניואנסים.
"אנחנו לא חייבים לאף אחד הרגעה, הסבר או נחמה. ואנחנו לא חייבים לאף אחד את המאמץ להפריד בין זהויות בזמן שאנחנו נמחקים.המחיקה שלנו אינה משבר הזהות שלכם. פלסטינים אינם אחראים להפרדת היהדות מהציונות תחת כיבוש ורצח עם."
https://rotter.net/forum/scoops1/927675.shtml
אכן כן. הפלסטינים אחראים רק לניסיון השמדת היהודים.

הייתי בפתח תקווה
במידה רבה "חדשות בן עזר" הוא מקומון פתח תקוואי. בלוגו של העיתון מופיעה פתח תקווה, ועלילותיה של המושבה מסופרים בו בהרחבה.
לבושתי נער הייתי וגם זקנתי. טיילתי בארץ לאורכה ולרחבה מהחרמון ועד אילת, ומעולם לא הייתי בפתח תקווה. יש לכך כמה סיבות:
1. מה יש בכלל לראות שם?
2. תחבורה קשה. לנסוע ברכב או בתחבורה ציבורית מתל אביב דרך רמת גן ובני ברק לפתח תקווה זה סיוט.
והנה חל שינוי. נבנה קו מטרו מהיר מתל אביב לפתח תקווה. רכבת חדשה נוצצת. תחנות מוארות ויפות יותר מאירופה. שילוט וכריזה מצוינים. מתחנת יהודית בת"א הרכבת דוהרת מתחת לאדמה. עשרים דקות אתה בפתח תקווה. הרכבת יוצאת מהמנהרה בתים גבוהים כמו בתל אביב. ואופס אתה בבילינסון. ניצלתי את ההזדמנות אחרי בילינסון המשכתי תחנה אחת לדנקנר. משם הלכתי לראות את מוזיאון האומנות של פתח תקווה.
במפה ראיתי כי לא רחוק יש רחוב הנקרא "האחים בן עזר", אבל לא הגעתי לשם.
הגעתי לפארק "יד לבנים".
https://he.wikipedia.org/wiki/פארק_יד_לבנים
הגן היפה תוכנן על ידי האדריכלים ליפא יהלום ודן צור, שתכננו גם את הסחנה ובדומה לסחנה הם תכננו כאן אגם מים גדול, עם מפלי מים. למרבה האכזבה האגם והמים הזורמים אליו מוקפים בגדרות, ואי אפשר בכלל להגיע אליהם. איזה בזבוז. ובאמת ביום שמשי, חורפי יפה. הגן ריק לחלוטין.
בקצהו מתחם הזיכרון הנמצא מאחורי "בית יד לבנים" הכולל אנדרטה לזכרם של בני פתח תקווה שנרצחו במאורעות תרפ"א, ביניהם: אבשלום גיסין, חיים צבי גרינשטיין, נתן רפפורט וזאב אורלוב. אנדרטה נוספת לזכרו של רס"ן ניר יוגב שנהרג בתאונת דרכים ברמת הגולן ב-21 באוקטובר 1992. טנק שלל סורי T-62 המהווה אנדרטת זיכרון לשלושה אנשי צוות של טנק שכונה "הטנק השלפן" שנהרגו במלחמת לבנון הראשונה לאחר שהשמידו טנקים סוריים רבים כולל טנק זה. וכן בפארק ניצבת גם רכבת מוות מהשואה. כולם מוזנחים. יש גם שלט על "מוזיאון ראשונים לתולדות פתח תקווה" אבל המקום סגור.
אני מגיע לבית "יד לבנים" ושואל איפה הכניסה למוזיאון? שומר רוסי מבוגר מפנה את ידו ,ואומר לי: "שם." אני מגיע למוזיאון. המוזיאון ריק. בכניסה עומד אדם. אני קונה כרטיס ב-20 שקל לפנסיונרים, ונכנס.
במוזיאון מתקיימת תערוכה שנקראת "אומללות נשגבת".
https://www.petachtikvamuseum.com/
יותר אומללות משגב. אני עומד לצאת החוצה, והנה מוכר הכרטיסים פונה אליי ואומר: "לך לקצה המסדרון יש שם תמונה שאני ציירתי." אני הולך, באמת רישום פורטרט יפה. אני קורא את הכתוב: "דוד אוריה, נולד 1974 גונדר אתיופיה, עלה ב-1984. ב-1995 נפצע קשה בשירותו הצבאי והוכר כנכה צה"ל. החל לצייר אחר פציעתו במהלך עבודתו כשומר במוזיאון פתח תקווה. אביו גדליה אוריה ז"ל הגיע (עם אחרים) כילד לארץ בשנות החמישים וחזר לאתיופיה לשמש כמורה לעברית בבתי ספר יהודיים. הוא עבר קשיים רבים ולא זכה להערכה בארץ.
אני חוזר אליו ומחמיא לו על הציור. הוא מבקש שאכתוב זאת בספר האורחים. אני כותב. הוא מודה לי ואומר לי לצאת וללכת למוזיאון יד לבנים ולראות שם חדר נוסף. סידור מוזר.
בינתיים נכנסת להקת ילדים מרעישים למוזיאון.
אני מגיע לתחנה. מיד מגיעה רכבת. עשרים דקות ואני בחזרה בתל אביב.
סימנתי V הייתי בפתח תקווה. הידד!
[ראו שני קבצים מצורפים הקשורים למוזיאון פתח תקווה].

עוזי אזולאי – בין לזימי לנתניהו
עלילת הדם הגזענית והבזויה של עוזי אזולאי (לא רב ולא משולם. הגיע הזמן להפסיק עם השקר הזה) נגד האשכנזים שחטפו ילדים תימנים ומכרו אותם, וביצעו בהם ניסויים רפואיים תמורת בצע כסף אכן נהפכה לכלי ניגוח פוליטי בתעמולה פוליטית של יהודים-ערבים אנטי אשכנזים, ויהודים אנטי-ציונים.
תום מהגר הגזען האוטו-אנטישמי, האנטי-ציוני, תומך הפשיזם האיסלמו-נאצי-ג'יהאדיסטי, והגזען האנטי-אשכנזי, הוא גם מנכ"ל עמותת עמר"ם, הפועל להכרה בחטיפת ילדי תימן והמזרח, וגם מרכז פרויקט "נכבה, אשכנזים ומזרחים" בעמותת "זוכרות", ופועל כיום למען סרבנות בצה"ל.
אבל יש לזכור שלעלילת הדם הזו הצטרפו גם צאצאים של אנשי "חרות" ויורשיהם בליכוד שנאבקו נגד מפא"י, ויורשיהם היום.
מצער מאד שבנימין מילקובסקי-נתניהו לא עמד בלחץ הציבורי של תומכי עלילת הדם הזו מכל הקטגוריות, ולא היה לו האומץ מטעמים פוליטיים לגנות אותה. לזכותו ייאמר שהוא לא היה מיוזמי החקיקה בנושא, אלא רק הגיב עליה, ושהוא דיבר רק על צער המשפחות וכינה את הפרשה פצע פתוח שממשיך לדמם עבור משפחות רבות," אבל מעולם לא נתן לגיטימציה לעוזי אזולאי.
נעמה לזימי, נציגת מפלגת העבודה ממשיכת מפלגת מפא"י שהותקפה בפרשה (הותקפו גם אנשי המפד"ל) היתה מיוזמות העלאת הפרשה ויוזמת החוק לזכרו של עוזי אזולאי.
לזימי ראתה בעוזי אזולאי דמות טראגית וחשובה במאבק על ההכרה בעוולות שנעשו למשפחות העולים.
לזימי, המגדירה עצמה כסוציאל-דמוקרטית ומזרחית (למרות שהיא מערבית-מוגרבית), רואה בסיפורו של עוזי אזולאי חלק בלתי נפרד ממאבק רחב יותר נגד הגזענות כלפי יהודים-ערבים וציינה כי היחס אליו היה ביטוי להתנשאות של הממסד האשכנזי דאז כלפי הנהגה מזרחית דתית ונחושה.
היא השתתפה בטקסי זיכרון ובימי ציון בכנסת לפרשת ילדי תימן, ובהם הדגישה שחשיפת האמת היא חוב מוסרי של המדינה. בנאומיה היא קושרת בין המאבק של עוזי אזולאי לבין הצורך בתיקון חברתי עמוק בישראל של היום.
"עוזי אזולאי לא היה הבעייה, הוא היה הסימפטום של פצע פתוח ומדמם שהמדינה בחרה להדחיק במקום לרפא." (ברוח דברים שנאמרו על ידה בדיונים בנושא).
לסיכום: יש להוקיע ולא להאדיר את דמותו של העבריין המתחזה עוזי אזולאי כפי שעושה לזימי. הגיע העת לבקשת סליחה של כל המלעיזים ומפיצי עלילת הדם הזו מכל מהרופאים, האחיות, והמטפלות האשכנזיות המסורות שטיפלו במסירות בילדי התימנים.

כשרות בקיבוצים
התיזה ש"הקיבוץ המאוחד, כשל במשיכת היהודים-הערבים-המזרחיים (עיראק ותימן) והמערביים-מוגרבים בגלל היעדר כשרות בקיבוצים אין בה ממש. לא זו הסיבה שמרביתם לא נקלטו בקיבוצים." ("חדשות בן עזר 2122).

כשרות בקיבוץ
בקיבוץ גבת מראשיתו נבנה בית כנסת ומטבח כשר להורי החברים, ולחברים שחפצו באוכל כשר. הרבנית דבורה קרמרז'-כנעני (סבתא רבתא של יוסף (ספי) רכלבסקי) עבדה וניהלה את המטבח הכשר.
מעבר לזה גם המטבח הכללי של כל החברים שפורמלית לא היה כשר, היה למעשה כשר.
נכון, כלי האוכל לא הופרדו לבשריים וחלביים, ובפסח לא הקפידו חוץ מליל הסדר על איסור חמץ, אבל מעולם לא אכלו בשר חזיר, או פרי ים (אז אפילו לא חשבו שיש דבר כזה), אלא רק בקר ועוף (היה דיר, אבל לא זכור לי שאכלו בשר טלה), בלול נשחטו התרנגולות שחיטה כשרה בהקזת דם, והקצב פרץ ברנדהרט שחט כך את הפרות.
והעיקר, מעולם בארוחות לא ערבבו חלב עם בשר. הארוחות בבוקר ובערב היו חלביות, ובצהרים, ובערב שבת בשריות.

אבי ז"ל הביא את הוריו לקיבוץ, והם כדתיים אכלו במטבח הכשר.
אתמול שלחה לי רחלי שבח-יוטבת, הארכיונאית המסורה בקיבוץ מכתב שמצאה בארכיון:

משרד ארץ-ישראלי מרכזי ורשה
Centralny sionjstyszny wyezal palestynski
Central Zionist Palestine office
Warszawa, krolewska 18
p. k. o. nr 4202
תל. 5-53-80

ורשה 17.6.35
לקבוצת גבת
דואר נהלל
א.נ.
אנו מאשרים את קבלת מכתבכם מיום 22/5 ש"ז ומתכבדים להודיעכם כי היום הוגד לנו בלודזקי בנק דיפוזיטובי, שאת הסכום 20 £העבירו למוסד פינסק עבור משפחת כהן בפינסק.
לפיכך פנינו היום אל הנ"ל בפינסק שימציא לנו את הכסף, ואז נסדר להם את עלייתם לזמן שירצו לנסוע.
בכבוד רב.
[ראו קובץ מצורף על משפחת כהן מפינסק].

Łódzki Bank Depozytowy – היה מוסד פיננסי פרטי שפעל בלודז׳ בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.הוא הוקם כחלק מהאימפריה הכלכלית של משפחת ישראל פוזננסקי, "מלך הכותנה" מלודז'. הבנק שימש לניהול כספי המפעלים של פוזננסקי, מתן אשראי לתעשיינים אחרים, שירותי פיקדונות (ומכאן השם Depozytowy)
(20 פאונד אנגליים מ- 1935 שווים בערכים של היום כ- 1600 פאונד או 6700 שקלים).
בארמון המפואר של משפחת פוזננסקי בלודז' שנהפך למוזיאון ביקרתי.

לסיכום: כל מי שחפץ באוכל כשר יכול היה למצאו בקיבוץ גבת, וזו לא הסיבה שלא נהרו אליו עולים מארצות ערב. למעשה כן נקלטו בו לא מעטים מקבוצות הנוער שהתחנכו בגבת.
הסיבות לאי הקמת קיבוצים ע"י עולים מארצות ערב הן שונות. שונות, אבל לא כאן המקום לנתח.
אגב קיבוץ אחד ב"קיבוץ המואחד" כן נוסד ע"י עולים מצפון אפריקה - קיבוץ רגבים. תמיד התלוצצו שזה הקיבוץ היחיד שלא אכלו בו געפילטע-פיש, אלא קוסקוס. למיטב ידיעתי המטבח שם לא היה כשר.

אפשר גם אחרת: האדמו"ר שמעודד את חסידיו לשרת בצה"ל ולעבוד
ואם כבר הזכרנו את פינסק, הנה בזמן שרוב החרדים נאבקים נגד הגיוס, בחסידות קרלין (שכונה בפינסק) מנהיג האדמו"ר, הרב ברוך מאיר שוחט, מהפך. "הוא הבין שאי אפשר לחיות פה ולדמיין שאתה לא חלק," מסביר אחד החסידים ביריד התעסוקה הענק שערכה החסידות בירושלים. "הוא שולח חסידים לצבא, בתיאום מלא עם צה"ל. כשהם חוזרים ביום שישי הם לובשים את הבגדים של קרלין ומגיעים לתפילה עם כולם."
בזה אחר זה הוצבו דוכנים מרשימים המציגים את מרכולתם של בעלי עסקים בחסידות קרלין. נגר שבונה ארונות קודש מפוארים, אדם שמייצר שטריימלים, וכן עסקים רבים שלא בהכרח מהעולם היהודי – יזמי נדל"ן, יועצי משכנתאות, מסאז', שולחנות קינוחים ועוד.
כך נראה יריד התעסוקה הענק של החסידות בבנייני האומה בירושלים, שנועד לחשוף את החסידים למגוון השירותים שיכולים לקבל מתוך אנשי קהילתם ולעניין זה את זה בעסק בבעלות חסידית. באי האירוע, כולם בלבוש החסידי הזהה, עברו בין הדוכנים, התרשמו ושוחחו. כמעט כולם, אגב, עם סמארטפון ובלי ניסיון להסתיר.
"האדמו"ר אמר לי להחזיק," אומר יצחק, צעיר בן 22 שמתפעל את אחד הדוכנים המרשימים. "בהרבה חסידויות או קהילות חרדיות תראה איך אנשים מחזיקים בטלפון 'כשר' כדי שהילדים יתקבלו למוסד חינוכי, ויש להם גם סמארטפון לעבודה. אצלנו זה לא עובד ככה. האדמו"ר אמר 'אם אתה צריך שיהיה לך בשביל העבודה אז שיהיה לך בלי לעשות הצגות,' ויש סמארטפונים עם סינון, בלי כל האפליקציות שיש בסמארטפון רגיל אבל מתוך הבנה מחוברת לקרקע שכבר יש את זה לאנשים, אז עדיף שיעשו את זה במודעות ובהשגחה ולא במחבוא כשכולם יודעים שיש להם והם עדיין מסתירים."
זו תפיסה מרעננת, אפילו חדשנית, שמגיעה מביתו של אדמו"ר באחת החסידויות השורשיות והמוכרות בעולם החרדי. שירי השבת של קרלין הם פס הקול בבתים דתיים רבים, ומדובר במותג חסידי ותיק. האדמו"ר הנוכחי, הרב ברוך מאיר שוחט, הולך ומשנה את פניה.
"אתה לא תראה אצלנו פוליטיקה", מוסיף יצחק. "האדמו"ר הוא לא חלק רשמי היום מאגודת ישראל ולא מגיע למועצת גדולי התורה. אם כבר, הוא בקשר הדוק עם סמוטריץ' אבל גם עם ח"כים חרדים ואנשים ממפלגות לא דתיות. אין אצלנו הוראה למי להצביע. חלק מצביעים לחרדים וחלק לציונות הדתית."
מדובר באירוע שיא של החסידות. מאות בעלי עסקים, ואלפי עוברים ושבים בין הדוכנים השונים. חלקם עם צלוחית קוגל ביד, אחרים מתרווחים בכורסאות עם כוס קפה חם שחולק בעמדה של סוכנות הטיסות, בין מפגש חברתי להזדמנות תעסוקתית – ויום גיבוש של חסידות שמחולקת בין מרכזים בירושלים, בני ברק, ביתר עילית וגבעת זאב.
החסידות שבעבר נחשבה לקיצונית יחסית והיתה חלק מ"העדה החרדית" עוברת מתיחת פנים. "הוא הבין שאנחנו חיים במדינת ישראל ואי אפשר לחיות פה ולדמיין שאתה לא חלק," מסביר לי שלמה, חסיד נוסף. "נניח במקרה שלי מאוד ייתכן שהוא יגיד לי גם להתגייס. היו חסידים שהאדמו"ר שלח אותם לצבא. למסלולים שנבנו עבור החסידות בתיאום מלא עם הצבא, עם שר הביטחון, בשיח מתמיד. יש לו כיוון מחשבה שאומר אם אתה לא לומד ואתה יוצא לעבוד – אז קודם תתרום את החלק שלך למה שכולם פה נתרמים אליו."
בעבר זה היה בעיקר שירות לאומי, אבל מאז המלחמה יש הרבה חסידים מקרלין שמתגייסים לצבא. "חלקם מקבלים את ההוראה שלו בהלם," מספר אחד החסידים. "הם באים להתייעץ איתו והוא שולח אותם לצבא בלי להתבלבל. הם עושים את זה כי הם חסידים שלו באופן מלא.
"אין אצלנו פתיחות דתית. יש חיבור למציאות אבל דואגים לא להיות בגרם אחד אדוקים פחות מכל אחד אחר, אפילו יותר."
"יש לי 10 חברים מהגיל שלי שלמדו איתי ביחד וגדלו איתי ביחד שמשרתים היום בחיל האוויר," מספר צעיר נוסף. "זו היתה הוראה של הרבי וזה חד משמעי. אין אצלנו משחקים. הם כל הצבא על מדים, הרבי יודע בדיוק איזה מסלול יש אצלם, מה התנאים שלהם, והוא מחזק אותם, וביום שישי כשהם חוזרים הביתה הם לובשים את הבגדים של קרלין ומגיעים לתפילה עם כולם."
מעת לעת מגיע איש ציבור בכיר, או מתוך החסידות או מהדרג הפוליטי, ואף לוקח את המיקרופון ומדבר אל באי האירוע. שר הביטחון ישראל כ"ץ אמר: "אני מברך את האדמו"ר ואת היוזמה החשובה הזאת. אנחנו ניתן לכם ביטחון כדי שתוכלו לעשות את הדברים הטובים האלה."
החסידים הצעירים מדגישים: "אין אצלנו פתיחות דתית. יש חיבור למציאות אבל דואגים לא להיות בגרם אחד אדוקים פחות מכל אחד אחר, אפילו יותר." שמואל, צעיר נוסף, מספר: "האדמו"ר דורש מאיתנו בתחום הרוחני יותר מכל דבר אחר. הוא יודע שאני עובד ואני בעסק של המשפחה מתוך העצה שלו. אבל כשאני נכנס אליו לשיחה אישית פעם בכמה חודשים הוא שואל אותי 'כמה גמרא למדת היום?'. אני אומר לו לפעמים 'שעה' או 'דף אחד', הוא אומר לי: 'זה לא מספיק. צריך להתאמץ, צריך להשתדל.'"
https://www.ynet.co.il/judaism/article/yokra14635135?utm_source=Taboola_internal
בביקורי בפינסק ביקרתי בבית הכנסת המקורי של קרלין. נקווה ששאר החסידויות ילכו בדרכו.
בינתיים אני ממליץ לשמוע את שיר השבת הקלסי "יה אכסוף" שחיבר אהרן פרלוב הרעבע מקרלין:
https://www.youtube.com/watch?v=nhfyGl_SNFQ
תהנו.

(הערה: תמיד חשבתי שרק יהודים שרים בכל שיר אויויויי אויויויי עד ביקורי הראשון בפולניה כששמעתי שירי עם פולניים, כשלהפתעתי הרבה נשמע גם בהם אויויויי אויויויי.

ההבדל בין מממני קטאר
נדב שטסל-איל: לא רק שממשלת נתניהו ביקשה מקטאר ערב ה-7 באוקטובר להמשיך את העברת הכספים לחמאס, ישראל לחצה על קטאר להגדיל את המימון המועבר לחמאס, בדגש על כספים שמגיעים לחיזוק משטרו. זה קרה חודש לפני הטבח, בפגישה סודית במלון ירושלמי – והכל בהנחיית הדרג המדיני.
חודש וחצי לפני טבח 7 באוקטובר, אירחה ישראל את מוחמד אל-עמאדי, הבכיר הקטארי שהיה אחראי על העברות מאות מיליוני דולרים לחמאס. בפגישה במלון בירושלים, ישראל ביקשה ממנו שקטאר תגדיל את סכומי הכסף העובר לחמאס.
https://x.com/Nadav_Eyal/status/2006961613472149822
הקונספציה שמימון תושבי עזה ע"י קטאר ימתן את החמאס והג'יהאד היתה קונספציה כל כך אווילית שמזעזע לראות ששום צד פוליטי בארץ לא יצא נגדה, וכולם תמכו בה. החל מנתניהו ועד גולדה זלטה שניפיצקי-זהבה גלאון, וכמובן עד רע"ם שמימנה את החמאס בדרך ישירה מכיסהּ ולא דרך קטאר. כולם ראויים לגינוי.
אבל אין מגוחך מאדם התוקף את נתניהו על תמיכתו במימן הקטארי, ומכנה אותו "מממן החמאס" ובה בעת תומך ומהלל את "מממני החמאס" בנט, למפל-לפיד-ליברמן-עבאס (שמימן ישירות).
ההבדל בין נתניהו למממני החמאס האחרים (בנט, למפל-לפיד-ליברמן-עבאס) שהם במהלך כל המלחמה תמכו לא רק במימון החמאס ע"י קטאר, אלא במסרים שלה להפסקת הלחימה בחמאס, וכניעה לכל דרישותיו.

ניאחז בכל משלט מני דן ועד אילת
תאמין לא תאמין אנו נח"ל נאמין
ישראל כץ שר הביטחון לא היה הראשון שהציע להקים היאחזות נח"ל בעזה.
הביטוי היחידי של יאיר גולדנר-גולן כמנהיג לכאורה של הציונות הסוציאליסטית (שהקימה את היישוב ואת המדינה) היא הצעתו להתיישבות חקלאית בעזה.
במסגרת הדיונים על "היום שאחרי" ברצועת עזה והאסטרטגיה הביטחונית הנדרשת. הציע גולדנר-גולן להקים בעזה חייץ בטחוני בצורת רצועת ביטחון חקלאית.
גולדנר-גולן הציג את התפיסה הזו כחלק מהצגת החזון שלו לביטחון ישראל ולהפרדה מהפלסטינים.
הקונספט: גולדנר-גולן הציע להקים רצועת ביטחון בתוך שטח הרצועה (בעומק של 2 קילומטרים), שתהיה ריקה ממבנים ותשמש כמרחב חקלאי פתוח.
המטרה: 1. ביטחונית: יצירת "שטח השמדה" נקי ממחסות ומבנים שימנע הגעה של מחבלים לגדר, ויאפשר לצה"ל תצפית ואש ללא הפרעה. 2. מדינית: גולדנר-גולן הדגיש כי ישראל לא צריכה לספח את השטח או להקים בו התיישבות, אלא להשאיר אותו כמרחב שמעניק עומק הגנתי ליישובי העוטף.
נכון שגולדנר-גולן הבדיל בין "חיץ חקלאי" ביטחוני לבין התיישבות. הוא התבטא בחריפות נגד חזרה להתנחלות בתוך עזה אך הוא רואה בפרימטר הביטחוני צורך צבאי הכרחי, והרי ברור שעיבוד חקלאי לא יוכל להיות בלי מתיישבים יהודים.
לכן, כרגע מן החוכמה לאמץ את הצעתו של גולדנר-גולן, ולעבד עיבוד חקלאי את שטח הפרימטר 2 ק"מ מהגבול כשלב ראשון.

די לעקירת עצי זית
כ-6,300 עצי זית שניטעו בניגוד לחוק פונו מאדמות מדינה באזור חיננית ושקד, בשטח כולל של כ-240 דונם.
המבצע, מהגדולים שבוצעו בשנים האחרונות, נערך בידי יחידת הפיקוח של המינהל האזרחי בליווי כוחות הביטחון בהתאם למדיניות שר האוצר והשר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ'.
על פי גורמי ביטחון, העצים ניטעו על שטח של כ-240 דונם, כולם בתחומי תוכניות מתאר מאושרות של המועצה האזורית שומרון. במהלך המבצע פונו גם מספר בורות מים בלתי חוקיים שנחפרו במקום.
מדובר באחת מפעולות האכיפה המשמעותיות שבוצעו בשטחי יהודה ושומרון בשנים האחרונות – הן בהיקף הקרקע והן במספר העצים שהוסרו.
הפעולה בוצעה בהתאם להנחיות שר האוצר והשר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ', שמוביל מדיניות של חיזוק המשילות בשטחי יהודה ושומרון, אכיפת חוק על אדמות מדינה ומניעת השתלטות בלתי חוקית.
השר סמוטריץ’ התייחס למהלך ואמר כי מדובר בהמשך ישיר למדיניות הממשלה, שמטרתה שמירה על קרקעות המדינה ומניעת קביעת עובדות בשטח.
לדבריו, "מדינת ישראל לא תפקיר את הקרקע ולא תאפשר קביעת עובדות בלתי חוקיות בשטח. נמשיך לבנות את ההתיישבות ולהרוג את רעיון המדינה הפלסטינית. אני מודה למינהל אזרחי ויחידת הפיקוח על הפעילות הנחושה והחשובה."
https://rotter.net/forum/scoops1/926833.shtml
יש להפסיק מיידית את עקירת עצי הזית. גם תומכי המהלך חייבים לדרוש את הפסקת העקירה. אסור לפגוע בטבע ארצנו. הפוגע בה – הארץ אינה שלו. (משפט שלמה).
הנימוק שכאילו החוק העות'מני שלפיו מי נוטע עץ האדמה שלו, אינו קיים יותר. לכן יש להפסיק עם העקירה.
כן, וכמובן על כוחות הביטחון להפסיק מיידית את עברייני "נוער הגבעות" המתעמרים בערבים. זו חובה מוסרית שלנו כיהודים.

איריס פרומרמן-לעאל: כל מי שחפץ בבחירות חופשיות
יש לסגור את ערוץ 14
"אם עדיין אנחנו רוצים בחירות חופשיות, חובה עלינו לנקוט עמדה חד-משמעית ולתבוע את סגירתו של ערוץ 14. המטרה של סגירת גל"צ והאיום על התקשורת החופשית נועד ליצור מצב שבו לא יוכלו עוד המצביעים לדעת מה האמת בפרשת הפגיעה בביטחון המדינה, במשפט נתניהו, בפרשת הפצ"רית, או בהחלטות היועמ"שית. כל מנהיג סמכותני בהיסטוריה פעל כך כדי להנציח את שלטונו והצליח. נתניהו אינו צריך עוד את וואלה, הוא התארגן על ליצני ערוץ 14.
"ולמי שיגיד לי, איזו מין ליברלית מתלוננת על הכוונה לסגור את גל"צ ובד בבד קוראת לסתום פיות – אשיב שחופש הביטוי הוא זכות יסוד, אבל אסור לאפשר להשתמש בו באופן בלתי מרוסן שמסכן את עצם קיומה של הדמוקרטיה; שסובלנות חסרת גבולות, בשם הליברליות, פירושה לסדר יפה את חבל התלייה ואחר כך להשחיל פנימה את צוואר הדמוקרטיה. איזו מין ליברלית אני? ובכן, מהסוג שאינו מאפשר למפרקי הדמוקרטיה לדבר על חופש הביטוי כדי לסרסו, ובעיקר אני בעד דמוקרטיה מהסוג שקורא לסגור ערוץ שמסית במשך שנתיים לרצח עם ולפשעים נגד האנושות. כמו בכירי רדיו רואנדה (RTLM), אני מקווה שהם יישפטו בטריבונל בינלאומי על החיבור בין בידור לשיח אלים ולנרמול שנאה ועידוד פשעי מלחמה. עד אז נסתפק בסגירת הערוץ בתקופת הבחירות, אך לא בפחות מזה."
(איריס פרומרמן לעאל, "כל מי שחפץ בבחירות חופשיות צריך לנקוט עמדה ברורה: יש לסגור את ערוץ 14","אל-ארצ'", 28.12.25).
https://www.haaretz.co.il/opinions/2025-12-28/ty-article-opinion/.premium/0000019b-6054-df6b-a7db-f557cb040000
"הליברלית" פרומרמן-לעאל צודקת בדבר אחד. דמוקרטיה מתגוננת חייבת לסגור ערוץ "המטיף לרצח עם ולפשעים נגד האנושות." משום מה לא תמכה "הליברלית" פרומרמן-לעאל בסגירת ערוץ אל-ג'זירה המטיף לכך.
מכל מקום סגירת ערוץ 14 כדרישת יאיר גולדנר-גולן המתאווה לתפקד כגבלס או כז'דנוב, הוא שימנע בחירות חופשיות.

דיבה
אני מסכים לכל מילה שכתב אורי הייטנר ב-איש שטח מס' 1 על פרשת נפילתם של חללי צה"ל רס"ן ז'אבו ארליך, וסמל גור קהתי זיכרם לברכה ("חדשות בן עזר", 2122). דברים נכוחים.
אני רק חושש שכעת יתנפלו עליי שונאי הדתיים, וחלילה עוד אורי הייטנר עצמו עלול להעליל עליי שאני אומר עליו דברי דיבה.
נעמן כהן