הַפְּרַקְלִיטוּת הוֹדִיעָה כִּי בְּדַעְתָּהּ
לִמְשֹׁךְ לְעוֹד 43 יְשִׁיבוֹת
אֶת חֲקִירָתוֹ שֶׁל רוה"מ נְתַנְיָהוּ

בַּפְּרַקְלִיטוּת –
כָּךְ, חוּט אֶל חוּט,
תָּפְרוּ תִּיקִים,
מִלְּאוּ יַלְקוּט,
יַלְקוּט כְּזָבִים מִסּוּג שׁוֹנֶה,
מְפו-בּרָק-ים מִפִּי שׂוֹנֵא,
הֶחָשׁ תִּסְכּוּל וּמְקַנֵּא
בְּזֶה אֲשֶׁר שָׁב וּמוּרָם
בַּקַּלְפִּי, בְּאֵמוּן הָעָם.

אָסְפוּ כָּל קַשׁ וְכָל גְּבָבָה,
הִמְרִידוּ חַיָּלֵי צָבָא,
כָּךְ, בְּטֵרוּף, לְלֹא חֶשְׁבּוֹן
חֲבְרוֹ אֶל כָּל מַשְׁמִיץ חִיצוֹן
וּבַמִשְׁפַּט הַמְּקַרְטֵעַ
שָׁבְרוּ דִּינִים לְהִתְפָּרֵעַ,
וְכָל עֵד, לַתְּבִיעָה הוּא "פַּנְצֵר"
וּלְבַסּוֹף – no case to answere.

וּשְׁאֵלָה הִיא: עַד מָתַי?
מָתַי יֹאמְרוּ שׁוֹפְטֵינוּ: דַּי!
דַּי לַחוֹקְרִים מְתַפְקְדִים
בְּסַחְטָנוּת כְּלַפֵּי עֵדִים,
דַּי לַתביעה מַעֲלִימָה
אֶת מָה שֶׁאֵין בּוֹ הֲלִימָה
לִפְסַק אֲשֶׁר מֵרֹאשׁ הֻגְדַּר
וּמִסְּבִיבוֹ עִגוּל צֻיַּר;
דַּי לָרוֹגְלוֹת, לַ"טָעוּיוֹת",
לְהַפְלָיוֹת, לְהַטָּיוֹת,
לְהַדְלָפוֹת נוֹטְפוֹת רִשְׁעָה,
לְהַנְדָּסַת הַתּוֹדָעָה.
מָתַי, אַחֲרֵי הַמִּתְרַחֵשׁ,
יָבוֹא הָאַקְט הַמִּתְבַּקֵּשׁ,
שֶׁבּוֹ יֹאמַר בֵּית הַמִּשְׁפָּט: –
שָׁמַעְנוּ דַּי, טִרְלוּל מֻחְלָט,
וּכְבָר עַכְשָׁו יֻשַּׂם הַגְּבוּל
לְסִבּוּכֵי הַתַּעֲלוּל,
וּפְרַקְלִיטוּת, בְּרֹב הָדָר,
תֻּחְזַר אֶל חֹק וְאֶל מוּסָר.