הנה הרשימה המלאה של הנרצחים והמחבלים. קראו והתפלצו:
https://realpriceproject.org/
לא כל החטופים הוחזרו מעזה
ניראל זיני היה קצין בגבעתי, ועל אף שנפצע אנושות ביו"ש, המשיך לשרת ולתרום. ב-10/10 תכנן להציע נישואין לבת זוגו ניב, אך 3 ימים לפני כן המחבלים רצחו אותם בכפר עזה. "אני מניח את הפלאפון, תתפללו," כתב אז לבני משפחתו, ראשו של ניראל נערף ב-7/10 – ומאז לא אותר.
לאחר שנודע להם על שאירע לניראל, החליטו בני המשפחה לצאת למסע חיפושים בעצמם. הם איתרו את הנקודה המדויקת שממנה נאספה גופתו של ניראל בשכונת הדור הצעיר בקיבוץ, ואף נפגשו שם עם הלוחם שדיווח על המיקום ועם נציגים מרבנות אוגדת עזה. מאז פעלו שעות רבות בני המשפחה, בסיוע מתנדבים מרשות העתיקות וממערך אית"ן, בניסיון לאתר את ראשו של ניראל בין ההריסות בקיבוץ. "אני וילדיי נאלצנו להפסיק לעבוד, להביא עצמאית כלי צמ"ה לחפירות, הכנת רשתות, סינון ועוד," תיאר האב. "כל זאת בזמן שאנחנו פונים לכל גורם אפשרי במדינה בבקשת סיוע בחיפושים. מיותר לציין שעד היום איש לא נרתם לכך." "אמרו לנו – 'אי-אפשר עוד חטוף ברשימה'."
במכתב ששלח האב לנתניהו הוא זעק כי יש למצות את המודיעין בעזה בנושא – כדי לדעת אם ראשו הערוף של בנו מוחזק על ידי המחבלים; להמשיך בחיפושים בכפר עזה בסיוע גורמים רשמיים; ולמנות גורם רשמי שאמון על חיפושיו. "מדובר ברגע קריטי וזה המוצא האחרון מבחינתנו להביא את בננו לקבורה," זעק האב. "מבחינתנו בננו לא נקבר – ואנו מחפשים ונמשיך לחפש את ראשו עד אשר יימצא." האב הדגיש כי "את המחדל – יש לתקן," ובפנייה לרה"מ ביקש "לפעול לתיקון העוול הנורא שנגרם לנו – פעם אחת באי-תפקוד בהגנה על בננו, לאחר מכן בקבורתו ללא הראש ללא ידיעתנו ביודעין, ופעם שלישית בייסורי החיפושים שאנו עוברים כבר כמעט שנתיים, תוך שאף גורם לא מוכן לקחת אחריות, לסייע, להירתם או להראות לנו שאכפת גם למדינה מכך." הוא ביקש מנתניהו להיפגש, וסיכם: "לפני שיהיה מאוחר – תקנו את המקולקל. אנא מכם. נפשנו אינה יודעת מרגוע. בבקשה – עזרו לנו להגיע למנוחה שאנו כל כך זקוקים לה."
(רון קריסי)
https://www.ynet.co.il/news/article/sj1nybl811e#google_vignette
סיפור קשה. מה עושים איתו מלבד המשך החיפושים? יש בו תזכורת מיהם אויבנו הברברים, ועל כך שאסור שתהיה להם עוד פעם אפשרות לערוף ראשים. אגב שם של עצמם.
מן הארכיון
גיליון 1434 מיום 8.4.2019
נעמן כהן: יחיא סינוואר הזהיר במוצאי שבת את ישראל כי "אם הרצועה תיגרר למלחמה, ישראל תסבול, היא לא תפנה רק את יישובי עוטף עזה, אלא גם את אשדוד ואשקלון ואפילו תל אביב."
הוא כמובן צודק. זה איננו איום סרק. הנה עוד הוכחה לנחיצות ההפעלה המיידית של דוקטרינת יוסף דוריאל ז"ל.
https://benyehuda.org/lexicon/hbe/hbe01434.php
המיסיון של יועז הנדל
יועז הנדל ("טיבי לא תומך טרור") מנהיג מפלגת המילואימניקים, מפעיל מיסיון נוצרי בתעמולת הבחירות שלו.
בתאל טגן, אתיופית נוצרייה מהפלשמורה, שעלתה לישראל כיהודייה, ושמרה על דתה הנוצרית ומנהלת פעולות מיסיון נוצרי להמרת דת ליהודים בארץ, מונתה על ידיו למנהלת המפלגה בפריפריה.
https://x.com/C14_news/status/2015861284953096680
https://rotter.net/forum/scoops1/930353.shtml
בתאל טגן היא אתיופית נוצרייה מהפלשמורה. זכותה, אבל לא ברור מבחינתה למה היגרה למדינת היהודים, ומבחינת מדינת היהודים כיצד קיבלה אזרחות כאתיופית נוצרייה?
וכאן אי אפשר להימנע מהשאלה מדוע יועז הנדל הקורא כפשיסט לביטול זכות הבחירה של החרדים והערבים שלא משרתים בצבא, מקבל אותה כעוזרת לקושש קולות, ולא תובע לבטל את אזרחותה ואזרחות בני משפחתה על התחזותה ליהודייה בעת הגירתה לישראל מאתיופיה?
האם אתיופית מיסיונרית נוצרייה היא לדידו הסמל של צה"ל?
מסתבר שמבחינת יועז הנדל אם "טיבי לא תומך טרור" גם מיסיונרית נוצרייה טובה למפלגתו. הרי באתיופיה יש 77 מיליון נוצרים. כולם יוכלו אם כן לעלות לארץ ולהתגייס לצה"ל, ולמפלגתו של יועז הנדל.
על השיגעון
לאחר פרסום ספרו של הרצל "מדינת היהודים" (1896), כינו אותו עיתוני וינה "משוגע", "חולם", ו"אוטופיסט מנותק". הקריקטורות מאותה תקופה הציגו אותו כדמות מוגזמת – זקן ארוך, מבט מהורהר כדי ללעוג לרעיונותיו.

בקריקטורה: "הרצל בבית המשוגעים" מופיע הרצל כשהוא מאושפז בתוך תא בבית חולים לחולי נפש. הוא מוצג כדמות תימהונית ומנותקת מהמציאות, ועוסק בפעילויות שמגחיכות את הרעיון הציוני: הכתר והשרביט: הרצל נראה כמי ש"מכתיר" את עצמו למלך היהודים, כשהוא חובש כתר נייר או מחזיק אביזרים דמויי מלכות מאולתרים. הצעצועים: סביבו מפוזרים חפצים המייצגים את "המדינה היהודית" כצעצועי ילדים או חפצים חסרי ערך, מה שמרמז שהתוכנית המדינית שלו היא משחק ילדים או שיגעון גדלות.
הטקסט הנלווה: הכיתוב בגרמנית לעג ליומרה שלו להקים מדינה מתוך "אוויר" ולכך שרק אדם שאיבד את שפיותו יכול להאמין שמעצמות העולם יתנו ליהודים ארץ משלהם.
הרצל עצמו היה מודע היטב לתדמית הזו. ביומנו הוא כתב לא פעם על כך שחבריו הקרובים ביותר הביטו בו ברחמים וחשבו שהוא יצא מדעתו.
על הרצל ניתו לומר את המשפט המפורסם של פולוניוס במחזה "המלט" של ויליאם שייקספיר: (מערכה 2, תמונה 2)
Though this be madness, yet there is method in 't""
"יש שיטה בשיגעון שלו". אכן, להרצל היתה שיטה בשיגעון שלו. הוא רצה להקים מדינה ליהודים. לא כל שגעון הוא אי שפיות.
בפרשת המרגל אסף שמאלביץ רב הנסתר על הגלוי
ב-20 בנובמבר 2023 הוגש נגד אסף שמאלביץ כתב אישום, שבו יוחסו לו עבירות של ריגול חמור, לפי סעיף 113(ג) לחוק העונשין; מסירת ידיעה סודית, לפי סעיף 113א לחוק; קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא לחוק; וכניסה למקום צבאי, לפי סעיף 115(א) רישא לחוק. בעבירת הריגול לא יוחסה לו כוונה לפגוע בביטחון המדינה.
https://he.wikipedia.org/wiki/פרשת_הקצין_המתחזה
מעשה ההתחזות שלו והריגול, היה מחדל חמור ביותר. מעשיו עיכבו פעולות של צה"ל בעזה נגד החמאס, וניסיון להגיע לחטופים.
בטריק תקשורתי גאוני הורידו ערוצי התקשורת את פרשת המרגל אסף שמאלביץ מסדר היום. הם קבעו שהוא לא ריגל לטובת האוייב, ולכן הפרשה אינה מעניינת יותר. ותוך כך תקפו את ח"כ אלמוג כהן שהעלה את העניין, ואת אילה חסון שדיווחה עליו – כממציאי פייק של קונספירציה.
אבל דווקא זה פייק, שקר ובדייה. אלמוג כהן ואילה חסון מעולם לא טענו שהוא ריגל לטובת האויב, אלא לגורמים בארץ, ותבעו לפרסם את שמם.
אי פרסום שמו של המרגל אסף שמאלביץ מוזר ביותר. מגוחך מי שמסביר כי זהותו נשמרה בסוד בגלל מצבו הנפשי. הוא עצמו דווקא כופר בזה, והוא פיטר את עורך דינו שהמליץ לו ללכת להגנה על "היסוד הנפשי" כפי שעושים נאשמים רבים.
מעולם לא נשמרה זהות אשמים בנימוק כזה. אין ספור נאשמים נאחזים בנימוק פסיכיאטרי, ובית המשפט פירסם תמיד את שמם. את סיבת ההסתרה יש להסביר. אם יש שיטה בשיגעון שלו, יש להסבירה.
הציבור בישראל זכאי לקבל תשובות הגיוניות ומתקבלות על הדעת. מיספר חודשים לפני טבח ה-7 באוקטובר, אסף שמואלביץ׳ החשוד בריגול נואם בכנסת ישראל, שפוי לחלוטין ואפילו בעל יכולות וורבליות מרשימות מאוד, אבל ״פתאום״ ב-7.10, הפך משוגע וריגל נגד מדינת ישראל.
https://x.com/crowntitanium/status/2015443949352264009
והמוזר מכל, מדוע נמשכת ההסתרה לגבי למי הוא מסר את הידיעות אותן הוא אסף? ולאיזו מטרה? ללא תשובות ברורות תמיד יהיה ניסיון לקונספירציה. לכן יש לתת תשובות ברורות.
הנה השאלות:
אם אסף שמאלביץ חף מפשע למה הוסתרה זהותו?
מי האנשים שהוא מסר להם את הידיעות אותן הוא אסף? למה מסתירים את זהותם? האם היו מ"אחים לנשק"?
מה הסיבה שבגללה הוא מסר להם את הידיעות?
מה מקור הכסף המזומן שנמצא אצלו?
ברשת ניתן כמובן למצוא שמות רבים, ולכן על בית המשפט לתת גילוי נאות ומוחלט לפרשה ולענות על כל השאלות.
(הנה):
https://x.com/arbelaue/status/2014261518020346300
בינתיים משפחתו כבר מציגה אותו כגיבור מלחמה ומאיימת לתבוע מי שחושב אחרת.
המרגלת ענת קם בוגדת? לא בוגדת?
המרגלת ענת קם שנשפטה על ריגול חמור הוגדרה בשב"ס כבוגדת, היא תבעה לבטל את רישומה כבוגדת ובית המשפט קיבל את תביעתה, מחק לה את הרישום כבוגדת, והחזיר לה את הוצאות המשפט.
https://news.walla.co.il/item/2578170
מאוחר יותר תבעה המרגלת ענת קם תביעת דיבה את נוגה ארבל שכינתה אותה בוגדת.
בכתב ההגנה טענה נוגה ארבל: "מילון אבן שושן מגדיר בגידה כ:'מעילה, הפרה חמורה של אמון'. במילים אחרות, בעברית, לא כל בוגד הוא מרגל, אבל כל מרגל – הוא בוגד," טענה ארבל.
בהרשעת קם קבע בית המשפט כי היא "מעלה באמון" בצורה חמורה. לפי ארבל, "זוהי בגידה בשפה העברית."
השופטת הרשמת הבכירה נעמה ניר, ציינה כי אין מחלוקת שקם לא הורשעה בבגידה והגדירה את טענתה של ארבל, כאילו הכינוי "בוגדת מורשעת" אין משמעו שקם הורשעה בעבירת "בגידה" אלא בעבירה בעלת מאפיינים דומים, כ"טענה מיתממת."
"קריאה סבירה של הפרסום האמור מובילה למסקנה ברורה," קבעה השופטת הרשמת הבכירה נעמה ניר, "כי קביעת עובדה מפורשת כי התובעת הורשעה בעבירת 'בגידה' – זוהי פרשנותה הפשוטה של התיבה 'בוגדת מורשעת'. אולם, זו עובדה לא נכונה ושאין בה אמת."
ארבל טענה כי קם בוגדת "לדעתה," אך הרשמת קבעה כי הטענה הסובייקטיבית הזו "אינה מבוססת על כל ראיה עובדתית להרשעה בעבירות הבגידה בפועל," והרשמת חייבה את ארבל לפצות את קם ב-10,000 שקלים בתוספת אלף שקלים עבור הוצאות המשפט.
https://www.the7eye.org.il/574951
מאז מאיימת המרגלת ענת קם לתבוע כל אחד שיכנה אותה בוגדת ב-10000 שקל.
ואני רק שאלה. האם העובדה שהמרגלת ענת קם בגדה באמון שבצה"ל נתן לה בתפקידה, וגנבה מרשותו אלפי מסמכים, ומסרה אותם לגורמים בלתי מוסמכים, אינה מעשה של בגידה? האם בגידה באמון שצה"ל נתן לה אינה בגידה? אז מהי בגידה? אולי המשפח של השופטת הרשמת הבכירה נעמה ניר היא הבגידה באמת?
בגידה בצה"ל
"התותח הקדוש" שהציל את מדינת ישראל מניסיון הפוטש של מייצ'סלב בגון-מנחם בגין ועריקי האצ"ל, בעיצומה של מלחמת השחרור, נלקח מצה''ל (פו''מ) בהוראת הממשלה, ויועבר למוזיאון אצ''ל בבנימינה.
https://rotter.net/forum/scoops1/930177.shtml
שערורייה היסטורית.
הנה מכתב שכתבתי לרמטכ"ל:
לשכת פניות הציבור – צה״ל
מחנה רבין (הקריה)
ת״ד 7050
תל אביב 6107001
ישראל
"לידי הרמטכ״ל"
לכבוד
רב-אלוף אייל זמיר 27.1.26
הרמטכ״ל
צה״ל
שלום רב,
החלטת הממשלה להעביר את "התותח הקדוש" מידי צה״ל (פו"ם) למוזיאון האצ״ל פוגעת בצה״ל ובמורשתו, ואסור לאפשר זאת. כידוע, "התותח הקדוש"– כפי שהגדירו דוד בן-גוריון מנע ניסיון פוטש בעיצומה של מלחמת השחרור, בשעה שצבא הכיבוש המצרי עמד כ־30 ק״מ מתל אביב, ואיפשר את הקמת המדינה.
למותר לציין שארגון האצ"ל היה הארגון היחידי שנלחם בצה"ל, ואנשיו שחלק מהם ערקו מהצבא בעיצומה של המלחמה, הביאו להריגתם של שלושה חיילי צה"ל יעקב פריד ז"ל, חיים משה כץ ז"ל, פסח ולודנגר ז"ל.
משמעותו ההיסטורית והסמלית של התותח עבור צה״ל, ועבור מדינת ישראל מחייבת את שמירתו בידי הצבא, ולא העברתו לגוף אחר.
אבקש את התערבותך למניעת הפגיעה במורשת צה״ל ובהיסטוריה הלאומית.
בברכה,
נעמן כהן
אם אקבל תשובה אפרסם.
מפלגת הורי היורדים
מיקי תודר-גולדין המתנאה בעצמה כפסיכולוגית קלינית ואנליטיקאית קבוצתית, מציעה להקים מפלגה חדשה של הורי יורדים שתרוץ בבחירות.
"דור שלם של הורים מגלה, שהחוזה הבלתי כתוב עם ילדיהם התפרק ומאוחר מדי להקים מפלגה חדשה, אבל למפלגה הזאת, אילו הוקמה, היה שם מושלם: "רילוקיישן" (RL, באישור מיוחד לאותיות לועזיות בקלפי). הג'ינגל שלה היה: "רה-לו לנו שיר מזמור, אין כבר בית לחזור." חבריה הורים, סבים וסבתות לילדים ונכדים ש"התמקמו מחדש."
לחברי המפלגה לא נעים לקטר. אחרי הכול, לא חטפו את הילדים שלהם. הם גם מסבירים, בעיקר לעצמם, כי צעירים תמיד חיפשו את המקום הטוב ביותר לחיות בו. שבמדינות נורמליות זה מכונה הגירה, ורק בארץ זה נחשב עדיין ל"ירידה". הם נזכרים בחיוך עצוב ומתגעגע בימים שאת מי שעזב כינו "נפולת של נמושות". כך ש"רילוקיישן" זה ממש בסדר, אפילו עושה קצת כבוד למגזר.
נכון, הם מודים, זה מכאיב. מי לא רוצה להזדקן כשילדיו ונכדיו לידו? והדור הצעיר, על פי החוזה הבלתי כתוב של החיים, אמור להחזיר טובה ולטפל בהוריו בזיקנתם. אבל יש עוד סעיף בחוזה, המזכיר את החובה להמשך הקיום.
הלילות קשים. המדינה נחרבת, ומפלגת RL הולכת וגדלה. יותר ויותר הורים ליותר ילדים שעוזבים. הורים שאוהבים את מדינתם, שנתנו לה לא מעט, עבדו, נלחמו, הקריבו ושרדו, הקימו משפחות וגידלו ילדים. רבים מהם לא חינכו את ילדיהם על "טוב למות בעד ארצנו," לא על קדושת האדמה ולא על הדם הטהור שנשפך ומחייב נקמה הצמאה לעוד דם. רובם גם לא האמינו באזרחים סוג א' וסוג ב'.
אילו קמה מפלגת RL, היא היתה צועקת: זו ההזדמנות האחרונה שלנו. אם ממשלת החורבן שוב תיבחר. השבט יאמר את דברו. עוד ילדים יעזבו, ואלה שכבר עזבו לא יחזרו.
מול המציאות הזאת, "רילוקיישן" היתה כנראה הבחירה הנכונה.
(מיקי תודר-גולדין, "לחברי מפלגת רילוקיישן לא נעים לקטר. אחרי הכול, לא חטפו את הילדים שלהם", "אל-ארצ'", 25.1.26).
https://x.com/Haaretz/status/2015703408431309225
https://www.haaretz.co.il/opinions/2026-01-25/ty-article-opinion/.premium/0000019b-f557-dd89-ab9f-ff57c2cc0000
(מדהים לקרוא את הסכמות המגיבים).
מיקי תודר-גולדין המתנאה בעצמה כפסיכולוגית קלינית ואנליטיקאית קבוצתית משקרת את עצמה ואת האחרים בתעמולה פוליטית זולה. יורדים תמיד היו ותמיד יהיו. 80% מהעלייה השנייה ירדו מהארץ. לירידה יש רק שתי סיבות: 1. כסף 2. סכנת מלחמה. כל השאר תירוץ בלבד. מבחינת הירידה לא ישתנה דבר גם אם יעלה לשלטון, בנט, לפיד, ליברמן, או גולן.
בינתיים בתעמולה הפוליטית הזולה שלה עוזרת מיקי תודר-גולדין הפסיכולוגית קלינית ואנליטיקאית קבוצתית, דווקא למחנה הנגדי של אוהבי הארץ.
מיקי תודר גולדין, כפסיכולוגית קלינית ואנליטיקאית קבוצתית, מי כמוך יודעת כמה זה פתטי לתרץ שאיפה לממון בתירוצים כאילו אידיאולוגיים.
רוגל אלפר מייחל לדיקטטורה כדי להתפרסם
"בזמן האחרון," כותב המסכן רוגל אלפר, "אני מוצא את עצמי יותר ויותר מהרהר בסיכוי שאיעצר. מיד צצה לה תגובת הנגד: סתם מחשבה נרקיסיסטית של עיתונאי מזדקן. תירגע. אף אחד לא מחפש אותך. אתה לא חשוב מספיק. למשטרה ולממשלה יש אויבים גדולים יותר בתקשורת. מי בכלל מסתכל עליך. רוב אזרחי ישראל לא יודעים מי אתה ובוודאי לא קוראים אותך. אתה לא מופיע בערוץ 12. קצת מודעות עצמית לא תזיק.
"שמא מדובר בעצם במשאלת לב כמוסה? שהרי יש להניח שמעצר יעלה את הפרופיל בחיפושי גוגל, יגדיל את מעגל קוראיך וייטיב עם הקריירה. בהנחה שזה ייגמר בהפשטה משפילה בתחנה, כמה ימי מעצר, ואזהרה. אולי זו סתם פנטזיה על קבלת המון תשומת לב. כמו הילד שמקווה בסתר לבו במיטתו בלילה שידו תישבר ותגובס. שווה לשלם בקצת כאב ואי נוחות על פרסום חינם. מעצר כזה ילווה בהילת זוהר זמנית שתאפוף את האסיר הפוליטי הנועז בקרב מתנגדי המשטר. כן, אפשר להירגע. סביר להניח שלא יקרה כלום. ואם יקרה – למצער אפשר יהיה להתבשם בגלי האמפתיה ובסיפורי הגבורה ממאבק המוחות עם החוקרים. הכול יקשיבו להם בשקיקה."
(רוגל אלפר, "אי אפשר עוד להיות עיתונאי ליברלי בישראל ולהכחיש שזה נהפך למקצוע מסוכן", "אל-ארצ'", 26.1.26).
https://www.haaretz.co.il/opinions/2026-01-26/ty-article-opinion/.premium/0000019b-f4a5-d98b-adfb-fee51dee0000
אלפר חושף את חלומו להתפרסם במסגרת הקמפיין של עיתון "הארץ" נגד מה שהוא מכנה "הדיקטאטורה" הישראלית בראשות "הדיקטטור" נתניהו.
מה שמגוחך הוא שאלפר דווקא תומך בדיקטטורה נוסח יאיר גולדנר-גולן, המאיים לתפוס את השלטון בכול [?] ההמון בנוסח המצעד על רומא של מוסוליני, לעשות צנזורה על התקשורת ולבטל את חופש הדיבור, ולעשות טיהור ניקוי עובדי המדינה מעובדים המתנגדים לו פוליטית.
שימשיך לחלום.
מיהו ציוני?
יאיר גולדנר-גולן – מנסור עבאס ציוני
דומה שמאז הוויכוח בין הרצל לאחד העם על מהות הציונות, ומיהו ציוני, טרם היה ויכוח כזה. הוגה הדעות הציוני אלוף (מיל'') יאיר גולדנר-גולן, יו"ר 'הדמוקרטים' וסגן הרמטכ"ל לשעבר, אמר בכנס "יום הדמוקרטיה" 2026 בסימן "הקול קובע: בהובלת בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה ואגודת הסטודנטים באוניברסיטת רייכמן: 'מנסור עבאס יותר ציוני ציוני מסמוטריץ', יותר ציוני מבן גביר ויותר ציוני מהחרדים."
בנוגע לשיתוף פעולה עם מפלגות ערביות אמר גולן כי יש לו ניסיון מתקופת ממשלת בנט-לפיד, שבה היתה שותפה רע"ם. לדבריו, המפלגה לא הפריעה לקבלת החלטות ביטחוניות, והוסיף כי פסילת שותפות ערבית מראש היא פסולה.
https://www.instagram.com/reel/DT0LE2mDGoc/
ציוני או לא ציוני?
לאחר ש"רואה התהליכים" יאיר גולנדר-גולן, הגדיר את יו"ר רע"ם-התנועה האיסלמית- האחים המוסלמים-החמאס, מנסור עבאס כציוני, ושרע"ם היא מפלגה ציונית יותר מסמוטריץ׳ ובן גביר – ח״כ ווליד טאהא (רע״מ) מבהיר: ״אין מדרג של ציונות בין המפלגות הערביות! אף לא אחת מהמפלגות הערביות אינה ציונית!״
https://t.me/MichaelShemesh/35035
אז למי אתם מאמינים?
"הפתרון" לעזה של יאיר גולדנר-גולן
"במשך שנתיים מכר בנימין נתניהו לציבור את אשליית ה'ניצחון המוחלט', ובפועל הוביל את מדינת ישראל אל תהום אסטרטגית שמסכנת את ביטחונה.
"זו תוצאה ישירה של 'ניהול הסכסוך' ושל תפישת 'חמאס הוא נכס': (גם גולדנר-גולן דגל בתפיסה שחמאס הוא נכס. נ.כ.), התפישה שהובילה לאסון 7 באוקטובר ושנמשכת גם אחריו. במקום לחזק את הכוחות הפלסטיניים המתונים, נתניהו בחר שוב ושוב בקיצוניים.
"המלחמה הבאה כבר בדרך. התסריט מוכר: חמאס משקם את כוחו, מנצל את הכספים של קטאר לבניית תשתיות טרור, וממתין להזדמנות. הסבב הבא יגיע כשהטרור מגובה בידי טורקיה וקטאר. אלא שאז תהיה ישראל מבודדת יותר, מפולגת יותר, חלשה יותר. כך נראית הפקרות. נתניהו החזיר אותנו לנקודה גרועה יותר מזו של 6 באוקטובר. מי שמעדיף את ציר 'האחים המוסלמים' על פני ביטחון מדינת ישראל אינו ראוי להנהיג.
"אבל יש אלטרנטיבה. מלחמה נחושה בטרור – כן. הכלה, מימון והימנעות מהסדר – לא. ישראל מוכרחה לחזור לעמדת ההובלה: לבחור בציר המתון, לבנות ברית אזורית עם מצרים, ירדן, סעודיה והאמירויות, להציב אופק מדיני ברור, ולהבטיח פירוז אמיתי של עזה באמצעות מנגנון אזורי ובינלאומי שאינו עוין אותנו. רק כך יתורגמו ההישגים הצבאיים לביטחון אמיתי ולא לסבב נוסף של שפיכות דמים."
(יאיר גולן, "גרוע יותר מ-6 באוקטובר", "אל-ארצ'" 21.1.26).
https://www.haaretz.co.il/opinions/2026-01-21/ty-article-opinion/.premium/0000019b-db39-d4bb-a1fb-fbfbaae50000
הבנתם את "הפתרון" הגאוני של יאיר גולדנר-גולן לעזה?
חיילים מצריים, עבר-ירדנים, סעודים, ואמירתים, ייכנסו לעזה, יחסלו את החמאס, ויבטיחו פירוז אמיתי של עזה. ובא לציון גואל. ובא השלום.
אי אפשר שלא להיזכר בפתרון הגאוני של יצחק רוביצוב-רבין שקבע שמוחמד יאסר ערפאת בלי בג"צ ובצלם יילחם בחמאס ויפרק אותו מנשקו.
ועוד גולדנר-גולן מעדיף את ציר "האחים המוסלמים" של מנסור עבאס "הציוני".
אנטישמיות מסוכנת בארה"ב
טאקר סוואנסון מקניר קרלסון : Tucker McNear Carlson; כתב פוליטי, סופר ומגיש שמרני של תוכניות אקטואליה יומית. הפך לאנטישמי ואנטי ציוני.
במהלך מבצע עם כלביא הביע התנגדות חריפה למעורבות אמריקאית בלחימה מול איראן, והדבר הוביל למתקפה עליו מצד הנשיא טראמפ.
בנאומו בהלווייתו של צ'ארלי קירק, רמז קרלסון למעורבות ישראלית ברציחתו, והשווה את רוצחו ל"אוכלי החומוס בירושלים שרצחו את ישו."
בדצמבר 2025 נבחר על ידי הארגון האמריקני-יהודי StopAntisemitism כ"אנטישמי של השנה".
עכשיו טאקר ממש רוצה לראות את האיראנים מפילים פצצה על תל אביב:
"האם ייתכן שהשגת הפצצה על ידי האיראנים תתברר דווקא כדבר חיובי? בין אם מישהו בממסד מדיניות החוץ מוכן להודות בכך ובין אם לא, ההתחמשות הגרעינית של צפון קוריאה ייצבה ללא ספק את חצי האי הקוריאני. האזור לא חווה מלחמות, הפיכות או חילופי משטר שנכפו באמצעות התערבות מאז 2006.
"האם לאיראן כמעצמה גרעינית תהיה השפעה דומה על האזור שלה? האם זה סוף סוף יגרום לאמריקה להניח לאזור, וייתן תמריץ לישראל לוותר על מטרתה המוצהרת לשלוט ברצועת עזה ובגדה המערבית? האם זה יהפוך את ממשלת איראן לפחות דכאנית, משום שלא תצטרך לחשוש כל הזמן משאיפות העריפה של המערב?
"הכוחות שדוחפים לפלישה אמריקאית לאיראן זקוקים לכך שהציבור יאמין שהשגת נשק גרעיני בידי עלי חמינאי תיצור ארמגדון. זו הדרך היחידה שלהם להעמיד פנים ש'איום' איראן גרעינית, ולא הכמיהה שלהם להציב משטר בובות בטהראן, הוא מה שמניע את תאוות המלחמה שלהם.
"הגנה על ממשלת איראן אינה מטרת העלאת הנקודות הללו. כל מה שאנחנו רוצים לעשות הוא להכניס לשיח הלאומי האמריקאי נקודת מבט אחרת. אולי ההנחה שלפיה ארצות הברית חייבת להפציץ את מתקני הפיזיקה של הרפובליקה האסלאמית היא שגויה. אולי גם חלקים אחרים מהנרטיב הרשמי על המזרח התיכון אינם נכונים."
https://rotter.net/forum/scoops1/929682.shtml
צפויים לנו ימים קשים בארה"ב.
אות קרושבאנו בהצטיינות
יולי נובק – הסתתה אומנותה
שנאה בנויה על שקרים. והשיטה של פעם היא השיטה של היום. הופכים את היהודים, או את מדינת היהודים, למפלצת ששולטת בעולם, מפיצים קונספירציות הזויות, והתוצאה ידועה מראש. בעבר הרחוק זה היה הימין האנטישמי. בעשור האחרון זה בעיקר השמאל הסהרורי. ובשנה האחרונה, יותר ויותר, אלה גם אנשי הימין האמריקאי – טאקר קרלסון, מגין קלי, ניק פואנטס, והמטורללת ביותר, קנדיס אוונס. הם סוחפים אחריהם מיליונים ממצביעי המפלגה הרפובליקנית.
הצל של בצלם
יהודים בכלל, ומישראל בפרט, הם הנשק היעיל ביותר במאבק נגד ישראל – מאבק שמתחזה לאנטי-ציוני כדי להסוות את המהות האנטישמית. לא, אין צורך לומר שוב ושוב "אני שולל את זכות היהודים להגדרה עצמית." מספיק לתמוך ב"זכות השיבה" או לחזור על תעמולת ה"אפרטהייד" וה"ג'נוסייד".
ולא שישראל פטורה מביקורת. רחוק מכך. מותר לבקר. צריך לבקר. זו הדמוקרטיה. גם גופים שעוסקים בזכויות אדם של פלסטינים ואפילו של ערבים ישראלים – הם חלק מהדמוקרטיה. אבל משהו קרה לחלק מהגופים הללו. הם עברו, מי יותר ומי פחות, מביקורת על פגיעה בזכויות אדם או חשיפה של חריגות, ואפילו פשעי מלחמה, לשיתוף פעולה עם גורמים ששוללים את זכות הקיום של ישראל ו/או משמשים כשופרות של תעמולת חמאס.
השבוע התראיינה יולי נובק, מנכ"ל "בצלם", ולשעבר מנכ"ל "שוברים שתיקה", לסימון צימרמן בערוץ "Zeteo" שהקים מהדי חסן, בריטי-אמריקאי, מהדוברים הארסיים נגד ישראל. נובק, יהודייה, ישראלית, שירתה בצה"ל – כדי להפיץ את תעמולת הזוועה. צימרמן, יהודייה בעצמה, התפרסמה גם היא בגלל העוינות שלה לישראל. אפילו ברני סנדרס הבין שהוא חייב לסלק אותה מהקמפיין שלו. היו לו גבולות. לנובק אין. היא הלכה לצימרמן כדי לספר שישראל הפכה "לגמרי ג'נוסיידית" חודשים ספורים אחרי שרמזה במאמר ל"גרדיאן" שהישראלים הפכו לנאצים. בעקבות ביקור שלה בדרום-אפריקה, היא גם "גילתה" שישראל כולה היא "מדינת אפרטהייד."
צריך להיות עם מטענים אדירים של שנאה כדי להפיץ את ההבלים הללו. וכי בדרום-אפריקה היה יו"ר בנק מוביל שחור? וכי בדרום-אפריקה היה שופט שחור שעמד בראש הרכב ששלח את הנשיא הלבן לשבע שנים בכלא? וכי בדרום-אפריקה היתה רקטור שחורה באוניברסיטה מובילה? וכי בדרום-אפריקה אחוז הסטודנטים השחורים באוניברסיטאות התקרב בצעדי ענק לאחוזם באוכלוסייה?
אין גבול. פשוט אין. תנועה שמצהירה שהמטרה שלה היא השמדת יהודים ביצעה טבח זוועתי. אבל הטירלול האנטישמי הצליח להפוך את הקערה. ישראל, שנלחמת נגד האיסלאמו-נאצים, הפכה למדינה הנאצית. אפילו לגילה אלמגור זה היה יותר מדי, והיא פרשה בזעם מ"בצלם".
הצירוף "זכויות אדם" הפך למושג נרדף לשנאת ישראל. זה לא קרה כמובן רק בגלל נובק. אבל זה קרה בגלל גופים ופעילים מהסוג שלה. כך לא מקדמים זכויות אדם. כך גורמים למיאוס קולקטיבי מהרעיון החשוב הזה.
(בן דרור ימיני)
https://www.ynet.co.il/yedioth/article/yokra14654296?utm_source=ynet.app.ios&utm_term=yokra14654296&utm_campaign=general_share&utm_medium=social&utm_content=Header
אנחנו כבר זמן הענקנו לאקטיביסטית הפרו-איסלמית, האוטו-אנטישמית, יולי (האם זה שם חיבה?) נובק את אות קרושבאנו בהצטיינות.
מחכים לגודו – או לסוף ההצגה?
קראתי בעניין את הביקורת של משה גרנות על "מחכים לגודו" של בקט, ואני מסכים לחלוטין עם דבריו: "שרפליקות אלו לא ממש מעניינות, נדמה לי שאפשר לומר את אותם הדברים על רוב המחזה, שהמסר שלו נחשף לקורא/צופה ממש בעמודים הראשונים.
"צר לי, אינני מתפעל מהאבסורד בכלל, ומ'מחכים לגודו' בפרט. בעניין הזה אני תלמידו של אהרן מגד ז"ל שדגל בכתיבה ריאליסטית, כתיבה שאיננה מגבילה, ויש בה אינספור אפשרויות, כפי שהמציאות היא עניין רחב ורבגוני, ואילו הניסויים האוונגרדיים (הכוונה לאבסורד, לסוריאליזם וכד') הם לעולם קצרי חיים." (משה גרנות, לא רק פסימיות, בן עזר 2127)
את המחזה "מחכים לגודו" למדנו בכיתה י"ב אצל המורה לספרות והמחנך דן אוריין. השתעממנו. קשה לצעירים בעלי חלומות למצוא עניין בשני תימהונים המחכים לשווא לכלום.
כשהבענו את דעתנו סיפר לנו דן אוריין כי המחזה זכה להצלחה רבה כשהוצג בפני אסירים בכלא סן קוונטין (San Quentin), ב-19 בנובמבר 1957 שבו "הובן" המחזה באמת, דווקא על ידי מי שנחשבו לקהל הכי פחות "תרבותי".
קבוצת שחקנים מסן פרנסיסקו (The San Francisco Actors' Workshop) הגיעה להופיע בפני כ-1,400 אסירים. השחקנים רעדו מפחד; הם חשבו שאסירים קשוחים, רוצחים וגנבים, יבוזו למחזה אבסורדי שבו "שום דבר לא קורה."
ההפתעה: בניגוד לקהל האינטלקטואלי בפריז ובלונדון שהיה מבולבל, האסירים הבינו את המחזה מיד. עבורם, "לחכות למישהו שלעולם לא יבוא" לא היה מושג פילוסופי מופשט, אלא המציאות היומיומית שלהם. התגובה המפורסמת: אחד האסירים אמר לאחר מכן: "גודו הוא החופש". אחר אמר שגודו הוא "העולם שבחוץ". הם הבינו שוולדימיר ואסטרגון הם פשוט אסירים של החיים.
(האירוע הזה מופיע בפתח ספרו המפורסם של מרטין אסלין, "תיאטרון האבסורד", כהוכחה לכך שהמחזה של בקט נוגע באמת האנושית הבסיסית ביותר).
זה היה מובן לנו שאסירים בכלא אולי יראו בזה משמעות, ממילא משעמם להם בכלא. אבל לא שיכנע אותנו שהמחזה מעניין.
לימים בגרתי, ולמדתי את הספר בצרפתית, וראיתי את ההצגה בתיאטרון האודיאון בפריס, והבנתי את האלמנטים הנוצריים במחזה, מה שלא הבנתי קודם. אבל גם אז זה היה משעמם.
נער הייתי וגם זקנתי, וגם היום כשאני כבר "מחכה לגודו", אני סבור שהמחזה משעמם כי הסוף ידוע, ואת המסר כפי שכתב גרנות אפשר לתמצת בשיר קצר.
איני מכיר את תורת הספרות של אהרון גרינברג-מגד, אבל אריסטו בפואטיקה קבע שבמחזה יש רק שני דברים – דמויות ועלילה. אין מסר. וב"מחכים לגודו" אין דמויות ואין עלילה. אז אם ממילא אנחנו מחכים לגודו אין צורך במחזה כי לדעתי הוא משעמם. ממילא אנחנו מתקרבים לסוף ההצגה, אז לפחות שיהיה מעניין.
עבדאללה גאווה ישראלית
שחקן הכדורסל דֶנִי אָבְדִיָה: "אני ישראלי גאה, ועומד מאחורי המדינה שלי."
https://x.com/Haaretz/status/2013995885932261807
דֶנִי אָבְדִיָה אמר לאתלטיק כי הוא לא היה מגיע להישגים שהגיע אליהם בלי התמיכה מישראל והאוהדים. "אני מכבד את המדינה שלי ואני עומד מאחוריה," אמר אבדיה על כך שהעיסוק סביבו הוא תמיד פוליטי, "אני ישראלי גאה. לא הייתי איפה שאני אם לא ישראל והתמיכה שאנשים נתנו לי."
דֶנִי אָבְדִיָה הוסיף כי העיסוק בעניינים פוליטיים מסתכל אותו. "אני ספורטאי. אני לא באמת נכנס לפוליטיקה, כי זו לא העבודה שלי," הוא אמר בריאיון לאתלטיק שפורסם היום (רביעי), "זה מתסכל לראות את כל השנאה. יש לי משחק טוב או שאני מקבל קולות לאולסטאר, וכל התגובות על פוליטיקה. למה אני לא יכול פשוט להיות שחקן כדורסל טוב? למה זה משנה שאני מישראל? פשוט תכבדו אותי ככדורסלן."
https://www.haaretz.co.il/sport/nba/2026-01-21/ty-article/0000019b-e107-d1e6-a99b-e3a707890000
דֶנִי אָבְדִיָה נולד בקיבוץ בית זרע וגדל בהרצליה. אימו, שרון ארצי, היא בת קיבוץ בית זרע, וכדורסלנית עבר, ואביו הוא כדורסלן העבר היוגוסלבי-סרבי זופר אבדיה, המגיע ממשפחה גוראנית-מוסלמית מקוסובו. שם משפחתו המקורי הוא עבדאללה.
אז הנה יש לנו גיבור ספורט פטריוט ישראלי בשם עבדאללה.
נעמן כהן