בגיליון חגיגי של "הארץ", שהוקדש ליום הולדתו ה-70 של הסופר עמוס קלויזנר-עוז, הוכתר עוז בתואר "האדמו"ר של השמאל," "המצפון של השמאל" ("הארץ", גלריה, 8.4.09) בהשפעת הספרות הרוסית הגדולה ודמותו של טולסטוי, מתנאה קלויזנר-עוז בהיותו מעין מופת מוסרי או מצפן מוסרי.
האם סופר הוא גם מצפון מוסרי? שאלתי במאמרי, "האם סופר הוא גם מצפון מוסרי? בין עמוס קלויזנר-עןז, קנוט המסון, פרדינן סלין."
[גיליון 1095  16 בנובמבר 2015].
https://benyehuda.org/lexicon/hbe/hbe01095.php
התשובה שהשבתי היא לא.
ונחזור לאקטואליה:
עמוס קלויזנר-עוז: "אי אפשר להפציץ את המוטיבציה, ולאיראנים יש גם הידע וגם המוטיבציה לייצור נשק גרעיני. וגם אם התקפה על איראן תדחה בשנה-שנתיים את ייצורו של נשק גרעיני, היא תעצים – לאין שיעור – את המוטיבציה להשתמש בו.
"בימי מלחמת לבנון הראשונה דיבר בגין על 'היטלר המסתתר בבונקר בביירות.' כתבתי אז מאמר בשם 'היטלר כבר מת, אדוני ראש הממשלה.' את האמור במאמר ההוא אני מפנה היום לנתניהו. מי שמשווה את איראן של היום להיטלר, ואת ישראל לאושוויץ, עושה מעשה אנטי-ציוני ודמגוגי, מעודד את הירידה מהארץ וזורע היסטריה.
"את שואלת אם אני מודאג? אני לא רק מודאג. אני חרד. אני רואה תהליכים ונטיות המאיימים על כל מה שיקר לי. ועל קיומה של מדינת ישראל".*
(ניבה לניר, "אין מקום אחר", "אל-ארצ'", 16.3.2012)
https://www.haaretz.co.il/magazine/2012-03-16/ty-article/0000017f-ef79-df98-a5ff-effdebde0000
אז כן, מר קלויזנר-עוז, באיראן יושב היטלר, אלא שהפעם הוא אינו שומר בסוד את תוכניתו להשמדת ישראל, אלא מכריז זאת בריש גלי. כן מר קלויזנר-עוז, סינואר, ונסראללה בבונקר שלהם היו גם כן היטלרים שבניגוד אליו הכריזו בריש גלי את מטרתם השמדת ישראל והיהודים כדרך לגאולה ע"פ דברי מוחמד נביאם. אה כן, וגם חברך הטוב הרוצח מארגון "השהידים של אל-אקצה", מרואן ברגותי, בעל אותה מטרה.
מר קלויזנר-עוז, נתניהו אינו האוייב הוא לא היטלר!

האם ייזכר בנימין מילקובסקי-נתניהו בהיסטוריה?
מעטים המנהיגים הזכורים בהיסטוריה (מחוץ לוויקיפדיה). כדי להיזכר ע"י העם על המנהיג לעשות מעשה מיוחד המטביע את זכרו לדורות. בעוד אלף שנה ייזכרו בתולדות ישראל החדשה רק שני מנהיגים בלבד: 1. דוד יוסף גרין-בן גוריון, מקים מדינת ישראל, והמנהיג המנצח במלחמת השחרור. 2. לוי יצחק שקולניק-אשכול, המנהיג ששיחרר את ירושלים מכיבוש ערבי במלחמת ששת הימים.
בהערת שוליים קטנה ייזכרו גם גולדה מאירסון-מאיר בגין היותה אישה. ראשת ממשלה שהצילה את ישראל במלחמת יום הכיפורים, ויצחק רוביצוב-רבין גם הוא ייזכר על שום שנרצח.
כל שאר המנהיגים יזכו, או כבר זוכים לצלול לתהום הנשייה. למרות ששנות כהונתו של נתניהו כראש ממשלה הן הארוכות ביותר ועולות במיספרן על אלו של בן גוריון, לו היה מסיים את כהונתו כיום לא היה נזכר כלל בהיסטוריה למרות מעשיו, ותרומתו הבלתי מבוטלת. חיזוק כלכלי ומדיני של ישראל, מניעת כיבוש אפריקאי ע"י מיליוני מסתננים מאפריקה, ומניעת הקמת ריבונות ערבית-מוסלמית ביו"ש.
הסיכוי היחיד של נתניהו להיזכר בהיסטוריה (בכל מקרה הוא לא יהיה ראש הממשלה הראשון בכלא) – הוא אם יצליח לקבוע לעד את גבולותיה המזרחיים של ישראל שיבטיחו את ביטחונה, ע"י הגשמת תוכנית אלון-רבין-טראמפ, כלומר סיפוח בקעת הירדן. האם נתניהו ייזכר בהיסטוריה?
[מן הארכיון: גיליון 1543 [25.5.2020.
https://benyehuda.org/lexicon/hbe/hbe01543.php
מאז שכתבתי את הדברים לפני שש שנים, השתנו הדברים. בנימין מיליקובסקי-נתניהו בוודאי ייזכר בהיסטוריה בהקשר של המחדל הגדול באי מניעת טבח ה-7 ביוני 2023, טבח היהודים הגדול מאז השואה.
אבל יש לו את האפשרות גם להיזכר בהיסטוריה כמציל ישראל בהבסת ציר הרשע ובראש וראשונה איראן. האם יעמוד בכך?

בכיר חמאס חשף בכנס אלג'זירה:
מה יעשו עם הנשק וכמה זמן עזה צריכה
חאלד משעל, ראש הלשכה המדינית של תנועת חמאס בחו"ל, הצהיר בנאום שנשא במסגרת פורום אל-ג'זירה בדוחא ה-17 כי התנועה לא תוותר על נשקה ולא תסכים לכל סוג של "שלטון זר" ברצועת עזה. דבריו של משעל נאמרו על רקע המעבר לשלב השני של הסכם הפסקת האש, הכולל דרישה מפורשת לפירוק הארגון מנשקו והקמת מנגנון ממשל בינלאומי לפיקוח על הרצועה.
במהלך הריאיון איתו משעל שיחרר אמירה ציונית: "ישראל תישאר האוייבת היחידה שלנו ואנחנו אינשאללה נביס אותה ואולי בפורום אל ג'זירה הבא אנחנו אינשאללה נראה את ישראל חופשית, בעזרת אללה יתעלה ויתרומם." בכיר החמאס לא שם לב שמעד בלשונו עד שהמראיין נאלץ לתקן אותו."
(אלי ליאון, "בכיר חמאס חשף בכנס אלג'זירה: מה יעשו עם הנשק וכמה זמן עזה צריכה", "מעריב", 8.2.26).
https://www.maariv.co.il/news/military/article-1282269
יש לזכור היטב את דבריו של משעל המדבר ע"פ עקרון ההודנה של מוחמד עם קורייש בהסכם חודייביה, שמטרתו להתחזק ולנצח את האוייב.
אסור להפסיק את הלחימה, יש להאמין למשעל. יש לפרק את החמאס מנשקו. וכמובן גם את הג'יהאד האיסלמי, הפת"ח, השאהידים של אל-אקצה ושאר אירגוני הטרור בעזה. עזה חייבת להיות מפורזת מנשק.

לא כל רע בא להזיק
משה גרנות: "נעמן כהן מזכיר לי איזו אבן פינה תרבותית היא 'אין שאננים בציון', ריאיונות עם מי שהיתוו השקפות העולם הראשונות במעלה – הפעם על גרשם שלום. לקנא במי שזכה לראיין אישים אלה.
לא הבנתי איך המעשה המכוער של מרדכי דויד יכול להיחשב גם הוא לטובה." ("חדשות בן עזר", 2132).
הסבר פשוט. ראה למשל שכל ההטרדות וחסימת הכבישים של הפרוטסטנטים פסקו לחלוטין.
יש להפסיק כמובן גם את אלו של מרדכי דוד שבאו כתגובה להם. ואז באמת "לא כל מעשה רע בא להזיק."

בישראל אם אדם נופל ברחוב מיד חשים לעזרתו
את המשפט הזה שמעתי רבות. לא הייתי בטוח באמיתתו עד שנפלתי ברחוב.
יום שישי, צהריים, רחוב דיזנהוף הומה מאדם. סמוך לכיכר צינה חיה ברנר-דיזנהוף, מישהו קשר קורקינט חשמלי לספסל כשרק קצהו מעבר לקו הישיבה. נתקלתי בו ונפלתי אפיים ארצה. באינסטינקט בלמתי את הנפילה בידיים, לא נפגעתי למזלי בראש רק קצת בצלעות. מיד קמתי בושה גדולה. זה לא נעים כך ליפול לעיני אנשים. מיד חשו אנשים לעזרתי. שאלו אם קרה לי משהו? אם אני צריך עזרה? מלצרית יצאה מהקפה והביאה לי כוס מים לשתות. הודיתי לה לא רציתי לשתות, רציתי רק להסתלק מהמקום, רק אחר כך חשבתי למה לא צילמתי את הקורקינט עם המספר.
מסקנה: בישראל המשפט "אם אדם נופל ברחוב מיד חשים לעזרתו" אכן נכון.

לראשונה בתולדות המדינה: שני מחבלים אזרחי ישראל יגורשו מהארץ
לראשונה בתולדות המדינה: שני מחבלים אזרחי ישראל יגורשו מהארץ, שלוש שנים אחרי העברת חוק שלילת אזרחות וגירוש מחבלים שיזם יו"ר הקואליציה, ח"כ אופיר כץ. מחבלים נוספים מועמדים לגירוש, ונמצאים בשלב גיבוש התשתית העובדתית.
https://rotter.net/forum/scoops1/932211.shtml
ב-10 בפברואר 2026, ראש הממשלה נתניהו חתם על צו תקדימי לשלילת אזרחות וגירוש של שני מחבלים בעלי אזרחות ישראלית לרצועת עזה. זוהי הפעם הראשונה שנעשה שימוש בחוק המאפשר גירוש אזרחים שביצעו טרור וקיבלו תגמול כספי מהרשות הפלסטינית.
לפי ג'מיני שני המחבלים הם:
מחמוד אחמד: נשפט ל-23 שנות מאסר בגין פיגועי ירי נגד חיילים ואזרחים. הוא שוחרר ב-2024 ומגורש כעת.
מוחמד אחמד חוסיין אל-חלסי: נשפט ב-2016 ל-18 שנות מאסר בגין פיגוע דקירה נגד נשים קשישות בשכונת ארמון הנציב בירושלים. הוא צפוי להיות מגורש עם סיום מאסרו.
מהלך מבורך, אבל אין בו כדי להחליף חוק כי כל מחבל ששוחרר בעסקת מיקוח ישוב לרצות את עונשו כשייפול לכוחות הביטחון הישראלים. שני חוקים אלו ימנעו את המוטיבציה לחטיפות.
נ.ב. מיד קמו אקטיביסטים פרו-איסלמים הדורשים לגרש גם מחבלים אזרחים יהודים. בדרך כלל ההסבר שאלו עשו פשע באופן אישי ולכן להישפט אישית ככל אזרח, אבל יש עוד הבדל מהותי, הדבר היה אפשרי לו היו עוד מדינות יהודיות אליהן היה אפשר לגרש.

פולניות (1)
בטור הקודם כתבתי על גזענותו של אהוד ברוג-ברק שרצה לגייר רק נשים בלארוסיות, ולא אוקראיניות, והנה לתדהמתי קיבלתי מנה והוצגתי כגזען בעצמי על כך שהצגתי את ברוג-ברק כגזען רק נגד האוקראיניות. אתה גזען1 קראו לי, "מדוע לא הזכרת נשים פולניות?..."
למותר לציין שהמלינות היו פולניות. מעניין שאף רומניה לא העירה לי שלא הזכרתי נשים רומניות, ואגב גם לא גברים פולנים.

פולניות (2)
אני תמיד תמה כשאני פוגש נשים פולניות מבית טוב שנפלו שבי אחרי עלילת הדם השקרית והגזענית כלפי האשכנזים של עוזי אזולאי, שהאשכנזים חטפו ומכרו ילדים תימנים לאימוץ ולניסויים רפואיים. המאמינות באמיתת עלילת הדם. הן תמיד נשים פולניות, לא גברים פולנים. רק לאחרונה היה לי וויכוח חריף עם שלוש פולניות (ודוק: אני מזכיר את המוצא כדי להצביע על הפרדוקס).
מה גורם להן לאמץ את הגזענות האנטי אשכנזית של עוזי אזולאי?
השבוע הפנתה אותי אחת מהן לראות את הסרט החדש. ראיתי והגבתי לה את דעתי, ויום לאחר כך הופיעה גם רצנזיה על הסרט בעיתון "הארץ":

הסרט החדש על ילדי תימן לא עוסק באמת
אלא בחיפוש אשמים, ורצוי מאירופה
בתחילת הסרט "וַ'יְנִי (איפה) ידידה?" מופיעה השיקופית הבאה: "עם הקמתה של מדינת ישראל… נעלמו למעלה מאלף תינוקות ממחנות העולים… יותר ממחציתם היו ממוצא תימני… גורלם של מרבית הילדים אינו ידוע." בסוף הסרט מופיעה שיקופית נוספת: "כ-70 שנה עברו, אך מאות התינוקות שנעלמו לא אותרו ולא נמצאו הוכחות למותם." סרט, שמתחיל ומסתיים בשקר כה בוטה, מחייב התייחסות ביקורתית חרף הסיפור האנושי הקשה שמתואר בו.
"וַ'יְנִי (איפה) ידידה?" זכה למימון ולבמה ציבוריים ב"כאן". ריאיון עם הבמאית, ישראלה שאער מעודד, פורסם ב"גלריה" ("הארץ", 6.2). הצופים והקוראים עלולים לחשוב, כי הסרט חושף אמת היסטורית מזעזעת, שבמרכזה סיפור על מדינה שגייסה את עובדיה המסורים – רופאים, אחיות, פקידי סעד ורופאים – למפעל חטיפת תינוקות תימנים מידי הוריהם, כדי למוכרם או למסור אותם לאימוץ למשפחות אשכנזיות חשוכות ילדים. להורים האומללים הוצג מצג שווא ולפיו ילדיהם חלו ומתו, בשעה שהתינוקות עשו את דרכם למשפחות יהודיות מעבר לים או בקיבוצים.
נתחיל מהשורה התחתונה. בניגוד לשקר הפותח והסוגר את הסרט, גורלם של מרבית הילדים ש"נעלמו" כן ידוע, וכן נמצאו הוכחות לדבר מותם. מאז 2016 כל אחד יכול לעיין במסמכים המצויים באתר ארכיון המדינה, שמתעדים את מותם ממחלות וקבורתם של הרוב המוחלט של הילדים.
זאת ועוד, בניגוד לרושם המתקבל מהסרט ומהריאיון — של טיוח והסתרה — מבין כל הפרשות שנחקרו בישראל, "היעלמות" ילדי תימן היא זו שנחקרה באופן המעמיק ביותר. מאז שנות ה-60 היא נבדקה בידי שלוש ועדות ציבוריות, ועדת שרים וועדה של הכנסת. לפני עשור נפתחו לציבור כל החומרים בפרשה. וראו זה פלא: לא נמצא בדל של עדות לחטיפות.
מן הכלל אל הפרט. את התשובה לשם הסרט אפשר למצוא בארכיון. בתיק המוקדש לידידה ג'ובני שמורים מסמכים המתעדים את אשפוזה בבית החולים, וכן תיאור קשה לקריאה של הידרדרות מצבה הרפואי. לצד זאת, שמורים שם גם רישיון ותעודת הקבורה, וכן פרטים על מקום קבורתה בבית עלמין בנתניה: חלקת ילדים שורה א', קבר מספר 13. על פי חוק עמדה למשפחה בשנים האחרונות הזכות לדרוש את פתיחת הקבר כדי לחפש בו שרידים ובמקרה שניתן לבצע בדיקת ד־נ־א. בסרט אין התייחסות לכך.
הסרט "ויני (איפה) ידידה" מצטרף למפיצי תיאוריית הקונספירציה על חטיפת ילדים תימן, המונעים משנאת אשכנזים
בהיעדר ראיות לחטיפת דודתה, מעודד, הבמאית, נאחזת בכשלים טכניים ברישום, ומציגה אותם כעדות אפשרית לכך שהתינוקת לא מתה אלא נחטפה וחיה עד היום. בין היתר היא מראה, כי סיכום רפואי של מצב התינוקת נכתב בלשון זכר ותוקן ללשון נקבה, וכי בתעודת הפטירה יש טעות בשם הנפטר. אלא שטעויות כאלה היו נפוצות באותה תקופה, וקשורות לעובדה שמי שחיבר את הדו"חות היו בעצמם עולים חדשים. אם למעודד היה חשוב להצביע על סתירות ואי דיוקים ארכיוניים, מדוע הסתירה מהצופים את הגרסאות השונות שמסרו סבה וסבתה באשר למצבה של התינוקת, האופן שבו התבשרו על מותה והשאלה אם ישבו עליה שבעה או לא?
בריאיון ל"הארץ" היא סיפרה על צופה בסרט שתיאר את יחס הממסד לעולים מתימן במילים "כמו מנגלה." כשנשאלה אם היא מסכימה, השיבה: "אני שמחה על זה."
הסרט מצטרף בכך לשורה של סוכנים שמפיצים בשנים האחרונות תיאוריות קונספירציה, שמוזנות משנאת אשכנזים. כאן המקום להזכיר, כי כותב שורות אלה כבר חשף, כי לצד המשפחות התימניות גם מאות משפחות אשכנזיות איבדו את ילדיהן באותה תקופה בנסיבות דומות. מדוע לא נקראת הפרשה "ילדי פולין, גרמניה, בלקן ותימן"? אולי כי אז תתפורר תיאוריית הקונספירציה? נראה כי יוצרת הסרט, כמו רבים מבני הדור השלישי לפרשה, מעדיפה להיצמד לרגש ולא לעובדות. האמת לא מעניינת אותה, אלא הצורך לחפש אשמים, ורצוי כאלה שעלו מאירופה.
(עופר אדרת, בדפוס: "סרט שמתחיל ונגמר בשקר החטיפות", בדיגיטל: "הסרט החדש על ילדי תימן לא עוסק באמת אלא בחיפוש אשמים, ורצוי מאירופה", "אל-ארצ'", 9.2.26).
https://www.haaretz.co.il/opinions/2026-02-09/ty-article-opinion/.premium/0000019c-4286-d2cf-a7bd-5ebfe24f0000
אין לי מה להוסיף. מלבד התמיהה איך נשים פולניות מזדהות עם עלילת דם גזענית ושקרית נגדן?
נעמן כהן

אהוד: כדאי לחזור ולציין כאן כי חברת הכנסת מטעם ה"דמוקרטים" (מפא"י"-לשעבר) היא תומכת נלהבת בעלילת הדם של חטיפת ילדי תימן (שכביכול התרחשה בתקופת שלטון מפא"י האשכנזי!)