ממרקס, צ'רנישבסקי, ולנין עד מוצטבא ח׳אמנאי
האם באמת ייתכן שטראמפ ונתניהו, שני שליטים עם נטיות רודניות, יהרגו רודן אחר – חמינאי – ויקימו על גופתו דמוקרטיה?
פרופ' חגי הוכברג-רם: "האם באמת ייתכן שטראמפ ונתניהו, שני שליטים עם נטיות רודניות, יהרגו רודן אחר – חמינאי – ויקימו על גופתו דמוקרטיה? האירוניה מתהפכת בקברה," הוא מוסיף. "נתניהו לא יכול לדבר בשם שלטון דמוקרטי. הוא וטראמפ ילמדו אותנו מה זה חופש ודמוקרטיה ויכוננו אותם באמצעות רובים וכידונים? איך אנחנו מקבלים את זה כדבר נורמלי, ששתי מדינות תוקפות מדינה שלישית ומפילות את המשטר? באיזה רישיון? באיזה היתר? אין ספק שהמשטר באיראן הוא איום ונורא, אבל לא זו הדרך לעשות את זה."
(עופר אדרת, מיטוט המשטר האיראני? מומחים מזהירים מכשלון ידוע מראש, "אל-"ארצ'", 3.3.26)
https://www.haaretz.co.il/news/politics/2026-03-03/ty-article-magazine/.premium/0000019c-add6-d7f7-a5df-bfd679b50000
המשיחיות, ההסתה, הפופוליזם: איראן מפחידה אותנו כל כך כי היא תמונת ראי של ישראל"
פרופסור חגי הוכברג-רם המתנאה בעצמו כמרצה בכיר במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן־גוריון, החוקר כבר יותר מ־40 שנה את יחסי איראן־ישראל קובע שאיראן וישראל מסיתות זו נגד זו כדי לגבש את אזרחיהן נגד אוייב משותף ולהסיח את דעתם מבעיות פנים שמסכנות את המשטרים.
"הפוביה של ישראל מאיראן נובעת מהעובדה שאיראן דומה לנו – אולי אפילו יותר מדי," מסביר הוכברג-רם, "אנחנו משליכים על איראן במודע, את התכונות והמאפיינים השליליים שאנחנו לא רוצים או לא מסוגלים לראות בעצמנו — הפונדמנטליזם, המשיחיות, ההסתה, ההמונים שנגררים אחרי דמגוגים פופוליסטיים וכריזמטיים. במובנים מסוימים איראן היא תמונת ראי שלנו – וזו בדיוק הסיבה שהיא כל כך מפחידה אותנו.
"איראן, אינה מפתחת נשק גרעיני למטרות תקיפה. התפיסה שתוכנית הגרעין של איראן נועדה באופן מפורש להשמדת מדינת ישראל שגויה מאוד,", הוא אומר. "מדובר קודם כל באמצעי הרתעה. הם ראו שמדינות בלי נשק גרעיני חשופות לתקיפה ולהפלת המשטר, ולעומתן את צפון קוריאה, למשל — מדינה חמושה בנשק גרעיני — המערב מקפיד שלא להרגיז,"
במסמך של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) בשיתוף ארגון האנרגיה האטומית של איראן (AEOI), נאמר במפורש שהתוכנית האיראנית 'בהתאם לאמנה הבינלאומית, היא אך ורק לשימוש אזרחי — לא לייצור נשק', כלומר להפקת חשמל.
"איראן מעולם לא הכריזה שמטרתה היא להשמיד את מדינת ישראל. מה שאיראן אומרת הוא שסופה של 'הישות הציונית' או 'המשטר הציוני' הוא להיעלם מדפי ההיסטוריה — בדומה למה שקרה למשטר האפרטהייד בדרום אפריקה או למשטרים קומוניסטיים. הם לא אומרים: 'אנחנו נשמיד את ישראל' או שתוכנית הגרעין נועדה לכך. הם לא מטומטמים — לא יגידו מצד אחד שמטרות התוכנית אזרחיות ומצד שני שזו הדרך להשמדת ישראל. הם מבינים את הסתירה. זו מעולם לא היתה מטרה מוצהרת של הרפובליקה האסלאמית של איראן.
"הרטוריקה האיראנית מביעה רצון 'לחסל' את ישראל במובן הרעיוני, לא במתקפה צבאית ממשית. זה ניואנס מהותי, ואני מתעקש עליו באופן חד־משמעי כמי שחוקר את העניין הזה
"האיראנים רואים בישראל מדינה קולוניאליסטית, אלימה ותוקפנית. התדמית הזו מושרשת עמוק, לא רק בזיכרון ההיסטורי הישיר, אלא גם במיתוסים שהצטברו במשך השנים, בין שיש להם קשר ישיר לישראל או לא. ולכן חייבים להבין שאין סיכוי שמשטר שיקום באיראן 'על כידוני צה"ל' יוכר כלגיטימי בעיני החברה האיראנית. זה פשוט לא יקרה."
(ארי ליבסקר, "כלכליסט", 26.6.25).
https://www.calcalist.co.il/magazine/article/exjgypm49
הבנתם? לפי "החוקר" הוכברג-רם, ישראל רוצה להשמיד את איראן כדי לפתור את בעיותיה הפנימיות הפרטיות של נתניהו, ומאיימת עליה בהשמדה ע"י פצצת אטום. בניגוד לכך איראן רק מפתחת אטום ליצור חשמל, ורוצה רק לחסל את "המשטר הציוני" (ולא למשל את המשטר הצרפתי)... הקריאה "מוות לישראל" ו"מוות לאמריקה" אינה אומרת דבר. לכן אין כל טעם במלחמה מול איראן, והיא רק בגלל האינטרס ל נתניהו.
כמה אווילות יש בקביעה שהשמדת "המשטר הציוני" אין משמעותה השמדת ישראל. האם רק בגלל איש השימוש המינוח השמדת המשטר היהודי?
כמה אווילות (או פוליטיקה פנימית) יש בקביעה "המדעית" כביכול שישראל בגלל אינטרסים פנימיים לא מוכנה עוד היום לכרות הסכם שלום עם איראן, ושממשלה חדשה באיראן שלא של האייתולות הייתה מוכנה לכרות שלום עם ישראל כמו שהיה בעבר.
הוכברג-רם דומה בכל לאלו שסינגרו אל היטלר וגרמניה הנאצית. כמו היהודייה האמריקאית גרטרוד שטיין שהציעה אף להעניק להיטלר את פרס נובל לשלום.
לכל מחשבה אחרת הלוקחת ברצינות את איראן ואיומיה קורא הוכברג-רם "משיחית והסתה". אז תגידו. מי המשיחי והמסית כאן?
עצוב לראות כיצד מחלת הנפש "הביביפוביה" מעוותת את המחקר המדעי.
 
[אהוד: חברי המנוח המאייר והסופר אורי שולביץ נהג לומר שהאוניברסיטה מפתחת כל תכונה גם את הטיפשות. אבל לעיתים רחוקות נתקלתי בדברים כה מטומטמים].
 
אסף שמואלביץ' שהתחזה לקצין מילואים ב־7 באוקטובר הודה וזוכה מחמת "אי־שפיות"
בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע כי אסף שמואלביץ', שהתחזה לקצין מודיעין במילואים ואסף מידע ב־7 באוקטובר, לא היה אחראי למעשיו כי היה חולה בנפשו ושרוי במצב פסיכוטי. נוכח מספר חוות דעת פסיכיאטריות בעניינו קבע ביהמ"ש כי מצבו הנפשי שלל ממנו את היכולת להבין את הפסול במעשיו ולכן הוא אינו בר עונשין. בהתאם לחוק הוא פטר אותו מאחריות פלילית למעשיו וזיכה אותו מחמת "אי־שפיות הדעת". ולא מתוך כוונה לפגוע בביטחון המדינה.
ההחלטה התקבלה לאחר ששמואלביץ' הודה בכל המעשים שיוחסו לו בכתב האישום, ובית המשפט קיבל את הודאתו. על פי החוק, משנקבע כי נאשם לא היה אחראי למעשיו בעת ביצוע העבירות, ביהמ"ש יוציא צו לאשפוז פסיכיאטרי. הפרקליטות ביקשה מבית המשפט לקבוע את תקופת האשפוז המרבית האפשרית – 15 שנה.
(חן מענית, אסף שמואלביץ' שהתחזה לקצין מילואים ב־7 באוקטובר הודה וזוכה מחמת "אי־שפיות", "אל-ארצ", 11.3.26)
https://www.haaretz.co.il/news/law/2026-03-11/ty-article/.premium/0000019c-de44-dc10-abdc-de44e7a60000
פסק הדין מעלה שתי שאלות:
אם הוא לא שפוי, איך התקבלה בכלל הודאתו באשמה?
למי הוא מסר את חומרי הריגול אותם אסף?
בעוד השאלה הראשונה היא שאלה פילוסופית-משפטית, השאלה השנייה תעסיק עוד הרבה את הציבור הישראלי. מי שלח אותו ולמען מי הוא ריגל? או למי הוא מסר את המידע שאסף? על מערכת המשפט לתת בנושא גילוי נאות. ללא גילוי נאות תחלנה להתפשט תורות קונספירציה של בגידה.
 
מה מציג מוזיאון הסובלנות?
מוזיאון הסובלנות בירושלים מציג נרטיב אחד – נטול סובלנות.
כמיליארד שקלים הושקעו בהקמתו והוא מהמוסדות הבודדים שפתוחים במלחמה, אך מוזיאון הסובלנות בורח מכל מחלוקת או ביקורת.
סוֹבְלָנוּת פירושה הכרה בקיומן ובזכות קיומן של דעות אחרות ושל מוסכמות תרבותיות אחרות.? זו "היכולת לסבול את האחר, את דעותיו, את אמונותיו ואת מנהגיו, הסגולה לקבל את השונה."
ההסברים האלה אינם באים לידי ביטוי, בבניין הענק של מוזיאון הסובלנות בשכונת נחלת שבעה שבמרכז ירושלים. אין שם ויכוח אידיאולוגי חופשי — או ויכוח כלשהו. אין שם גם עמדות ביקורתיות, להיפך: הקונצנזוס הוא המלך. מה שיותר רחב יותר טוב. כולנו יחד פה בפנים והשונה יחכה בחוץ.
המוזיאון, בבעלותו של מרכז שמעון ויזנטל שבסיסו בלוס אנג'לס ומטרתו לשמש "מרכז זכויות אדם יהודי." הוא מבנה ענק שכמיליארד שקל שהושקעו בהקמתו.
הדבר הבולט ביותר בסיור שנמשך כשעתיים הוא החללים הענקיים, המוארים, המרווחים והריקים כמעט לחלוטין. נושא הסובלנות נפקד מן המוזיאון שנושא את שמו ונעדר מן התערוכות ומן ההדרכה. ראינו שם כל מיני דברים, חלקם אפילו מעניינים מאוד, אבל לא היה שום קשר או קישור בינם לבין שמו של המוזיאון.
(משה גלעד, "מוזיאון הסובלנות בירושלים מציג נרטיב אחד – נטול סובלנות", "אל-ארצ'", 12.3.26)
https://www.haaretz.co.il/gallery/art/2026-03-12/ty-article-magazine/.premium/0000019c-dcfa-d608-afdc-fdfe5a6d0000
אכן פספוס גדול. ובזבוז כסף שאין לו שיעור. כתב "הארץ" משה גלעד, רוצה שבמוזיאון יוצג ההרס בעזה, ויחס סובלני לתושבי עזה תומכי החמאס, או לערביי ירושלים, אבל אין לזה ייצוג במוזיאון. מה שמוצג יכול היה להיות מוצג לדבריו גם במוזיאון רבין.
לכן חבל מאד שלא שעו להצעתי להפוך את המוזיאון למוזיאון להנצחת "שואת יהודי ערב".
 
מקום במוזיאון הסובלנות
בתגובה על "אושרה התוכנית המחודשת להקמת מוזיאון הסובלנות" מאת ניר חסון ("הארץ", 9.6)
הואיל ושום מוסד בארץ אינו מנציח את שואת יהודי ערב, ומכיוון שכיום יכול כל יהודי לבקר בטרבלינקה, פונאר, באבי יאר, אבל לא בגיא ההריגה של אל-מדינה –מפני שהיא מחויבת על פי החוק להיות ריקה מיהודים; ומכיוון שיש הרואים בשואת יהודי ערב מופת שיש לחדש אותו (טרם שמענו איש רוח ערבי מוסלמי המגנה את מצע החמאס, התובע את חיסול ישראל) - אנו בעמותה להנצחת שואת יהודי ערב סבורים, שמוזיאון הסובלנות המתוכנן לקום בירושלים מוכרח להנציח את שואת יהודי ערב.
נעמן כהן
העמותה להנצחת שואת יהודי ערב (ע"ר)
תל אביב
("הארץ", 13 ביוני 2011)
https://www.haaretz.co.il/opinions/letters/2011-06-13/ty-article/0000017f-db20-db22-a17f-ffb1ba1c0000
ייתכן שאם היה קם המוזיאון כמוזיאון להנצחת שואת יהודי ערב, היתה מודעות לסכנה, והיה נמנע טבח ה- 7 באוקטובר.
 
וְלֹא-יָדַע אִישׁ אֶת-קְבֻרָתוֹ, עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
א וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב, אֶל-הַר נְבוֹ, רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרֵחוֹ; וַיַּרְאֵהוּ יְהוָה אֶת-כָּל-הָאָרֶץ אֶת-הַגִּלְעָד, עַד-דָּן.  ב וְאֵת, כָּל-נַפְתָּלִי, וְאֶת-אֶרֶץ אֶפְרַיִם, וּמְנַשֶּׁה; וְאֵת כָּל-אֶרֶץ יְהוּדָה, עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן.  ג וְאֶת-הַנֶּגֶב, וְאֶת-הַכִּכָּר בִּקְעַת יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים--עַד-צֹעַר.  ד וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו, זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר, לְזַרְעֲךָ, אֶתְּנֶנָּה; הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ, וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר.  ה וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד-יְהוָה, בְּאֶרֶץ מוֹאָב--עַל-פִּי יְהוָה.  ו וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי בְּאֶרֶץ מוֹאָב, מוּל בֵּית פְּעוֹר; וְלֹא-יָדַע אִישׁ אֶת-קְבֻרָתוֹ, עַד הַיּוֹם הַזֶּה.  ז וּמֹשֶׁה, בֶּן-מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה--בְּמֹתוֹ; לֹא-כָהֲתָה עֵינוֹ, וְלֹא-נָס לֵחֹה.  ח וַיִּבְכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב, שְׁלֹשִׁים יוֹם; וַיִּתְּמוּ, יְמֵי בְכִי אֵבֶל מֹשֶׁה.  ט וִיהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, מָלֵא רוּחַ חָכְמָה--כִּי-סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת-יָדָיו, עָלָיו; וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲשׂוּ, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה.  י וְלֹא-קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל, כְּמֹשֶׁה, אֲשֶׁר יְדָעוֹ יְהוָה, פָּנִים אֶל-פָּנִים.  יא לְכָל-הָאֹתֹת וְהַמּוֹפְתִים, אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ יְהוָה, לַעֲשׂוֹת, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם--לְפַרְעֹה וּלְכָל-עֲבָדָיו, וּלְכָל-אַרְצוֹ.  יב וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה, וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה, לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל.  (דברים פרק ל"ד)
מן הארכיון
גיליון 361 17.7.08
נעמן כהן
נקרופיליה
(נקרופיליה ביוונית nekros – מת, phils – אוהב)
החברה הישראלית חולה. עולם הערכים של החברה הישראלית השתבש לחלוטין. אהבת הגופות של החברה הישראלית והפולחן סביבן יביאו בהכרח ליצירת גופות נוספות.
ניתן בהחלט היה להבין את שאיפתה של קרנית גולדווסר לשקם את חייה, למצוא אהבה, ולהקים משפחה. אבל ניתן היה לממש את שאיפתה גם ללא המאבק למען החזרת הגופות.
מאחר שידוע היה בוודאות, גם לה, שבעלה אינו יותר בין החיים, ניתן היה להתיר את עגינותה ולאפשר לה חיים חדשים על-ידי החלטה הלכתית. פרנסתה ממילא מובטחת לכל חייה על-ידי המדינה, ובדין.
עצם השימוש במושג החזרת "הבנים" במקום החזרת "הגופות" מקומם.
בתיה ארד ז"ל, האצילה וההומניסטית, אמרה שמעניין אותה בנה החי ולא גופתו.
אסור להחליף את עולם הערכים ההומניסטי. החיים הם המטרה ולא המתים. המלחמה היא למען החיים ולא למען המתים. למען החיים אין ברירה לעתים אלא להקריב חיים. למען המתים אסור.
עם כל ההשתתפות הכנה בצערה של קרנית גולדווסר, מאבקה היה מקומם ומסוכן. קרנית, שידעה בוודאות שבעלה אינו בין החיים, אמרה: "אני רוצה להשיב לעצמי את החיים." למען החיים וודאי שראוי היה להקריב קורבנות קשים, אבל הקרבה למען גופות מסוכנת. הנקרופיליה האגואיסטית של קרנית תוביל למרבה הצער למתים רבים.
https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe00361.php
ושוב התחדש הוויכוח המוסרי על חשיבות חיי אדם עם שליחת יחידה צבאית ללבנון לבדיקת שרידי גופתו של רון ארד ז"ל ית"ד.
תמי ארד, אלמנתו הגיבה באצילות (כמו אימו בתיה בשעתו) והתנגדה לשליחת צה"ל וסיכון חיי חיילים בניסיון למצוא את הגופה.
תשובתו של גד אייזנקוט בחיוב לשאלה האם היה שווה לסכן את חיי בנו גל, במבצע לחילוץ גופת חלל חטוף, אינה מוסרית.
בעד חייל חטוף חי ראוי לסכן חיילים כדי לשחררו ולשחרר מהכלא מחבלים. אבל לא בעבור גופות.
העובדה שאיש לא ידע את מקום קבורתו של משה רבינו לא העיבה על כבודו וזכרו. ההיפך הוא. כך גם זכרו של חלל שמקום קבורתו לא נודע. במקרה זה את החיים יש לקדש. אין להרקיב חיים תמורת מת.
 
מי הזוי ומופרע?
יוסף גיסינוביץ-אחימאיר:  אהוד, מתנהל אצלך דיון הזוי המשווה בין הפאשיזם והנאציזם לבין הבולשביזם והסטליניזם. לוויכוח מופרע זה גררו שני ה"מתדיינים" את אבי-מורי ד"ר אב"א אחימאיר ז"ל. ובכן, יש להסביר פעם אחת ולתמיד מהו ה"פאשיזם" שלו. אין זה כלל וכלל אימוץ התורה הפאשיסטית כפי שהתגלמה במוסוליני. זוהי שאילה של מושג שרווח כבר בשנות העשרים ואחימאיר נקט בו אז לצורך אחד בלבד – חינוך הנוער למאבק ולהקרבה למען חרות ועצמאות העם היהודי במולדתו. כשהפאשיזם התגלגל בשנות השלושים וחבר לנאציזם – אחימאיר התנער כליל ממושג זה. להזכיר: הוא היה הראשון שלחם בנאציזם בארצנו, כשהוא ותלמידיו הורידו במאי 1933 את דגלי צלב הקרס מעל הקונסוליות הגרמנו-נאציות בירושלים ובתל אביב. הדיון מי היה נבל יותר - היטלר או סטלין, תוך מתן הנחות לשני – הוא פשוט מטורף. שני הדיקטטורים רצחו עשרות מיליונים ובהם מיליוני יהודים. אבי, כשם שלחם בנאציזם, לחם (בעטו) באותה חריפות בקומוניזם. ("חדשות בן עזר", 2141).
מי שגרר את הסכינאי-סיקרקי, בעל "טורו של פשיסטן" אבא שאול גיסינוביץ-אחימאיר לדיון "המופרע" בהשוואה בין היטלר וסטלין, לא היו המגיבים "ההזויים" כדבריו של בנו, אלא נכדתו, הרב – גברת עדה זבידוב.
הנה קראו על הסכינאי-סיקרקי, בעל "טורו של פשיסטן" אבא שאול גיסינוביץ-אחימאיר ויחסו לפשיזם, בו דגל כאדם מבוגר בן 31 ומעולם לא היכה על חטא עד 1955 (בתגובה להאשמת בן גוריון), וזאת למרות כל מה שידע עליו שנים רבות קודם.
https://mymilim.info/?p=17613
אימרתו של יוסף גיסינוביץ-אחימאיר שמי שטוען על סטלין שהציל כל יהודי מהשואה, ובזכות תמיכתו קמה מדינת ישראל "הוא פשוט מטורף ומופרע," מעידה רק עליו עצמו.
 
מי הדוצ'ה?
אורי הייטנר: איני חושד חלילה בנתניהו שאין הוא רוצה למוטט את טרור היהודים (איני משתמש במילה "טרור יהודי" כי אין שום דבר יהודי בטרור), אלא שאשכיו אחוזים בידיו של הדוצ'ה של המחבלים, ראש הכנופייה בן גביר, האיש החזק בממשלה. וכך הממשלה אינה פועלת למיגור התופעה הנוראה הזאת, ולכן היא שותפה לפשע. ("חדשות בן עזר", 2141)
כשם שמגוחכת קריאתו של אבא שאול גיסינוביץ-אחימאיר לז'בוטינסקי "אתה הדוצ'ה שלנו!" כך מגוחכת הגדרתו של אורי הייטנר לאיתמר חאנן-בן-גביר: אתה "הדוצ'ה" של המחבלים.
 
Jeszcze Polska nie zgin??a
פולניה עוד לא אבדה.
אהוד בן עזר: "שולמית אלוני נולדה בתל-אביב ב-1929". ("חדשות בן עזר", 2141).
שולמית הכהן-אדלר-אלוני נולדה ב-1927 בפולניה, ולא בתל אביב. (היא שיקרה לגבי מקום הולדתה והסתירה את שם המקום בפולניה שם נולדה כדי להיחשב צברית, ושיקרה גם לגבי גילה).
בשנתיים האחרונות לחייה סבלה ממחלת אלצהיימר, ולפי עדות בנה שבה לדבר אידיש.
https://he.wikipedia.org/wiki/שולמית_אלוני#cite_note-תאריך-1
מוצאם של שני הוריה היה ממשפחות רבניות: אבי אביה, יהושע אדלר, היה רב והתפרנס כשען, ואבי אימה, משה פּאלוּשק, היה רב ומלמד ציוני בוולוצלאוֶוק.
על תפיסת עולמה כחברת מפא"י ומר"צ, אמרה שולמית הכהן-אדלר-אלוני: "מעולם לא הגדרתי את עצמי כסוציאליסטית, משום שכל הסוציאליסטים בארץ ראו במאבק על זכויות האדם ליברליזם בורגני. לכן, כאשר נאלצתי להגדיר את השקפת עולמי, השתמשתי בביטויים כמו ליברליזם רדיקלי, סוציאל-דמוקרטיה רדיקלית וכדומה."
בסוף ימיה הפכה כאקטיביסטית פרו-איסלמית לאנטי ציונית-אנטישמית. ב-2003 הצטרפה שולמית הכהן-אדלר-אלוני לעתירת עמותת "אני ישראלי", בדרישה לשנות את רישום לאומם של העותרים מ"יהודי" ל"ישראלי", מאחר שהם רואים את עצמם כבני הלאום הישראלי המכיל את היהודים והערבים המתגוררים במדינת ישראל, ושאיננו מכיל את יהודי תבל. בית המשפט העליון דחה את העתירה בפסק דין עוזי אורנן נגד משרד הפנים. ב-2007 כתבה אלוני ברוח התעמולה הערבית: "היהודים הם עם, אך לא לאום, הם עדה דתית או שבט מכובד ככל שיהיה."
 
פגיעה בזיכרון?
לשאלתי מה המקור לכך ש"א.ב. יהושע נולד בירושלים ב-1936, דור חמישי למשפחת אביו, ממוצא ספרדי, אך גם מצאצאיהם של רבי יצחק פראג, יליד צ'כיה, שעלה לארץ-ישראל בשנת 1838 ו"הסתפרד", אף החליף שם-משפחתו מפראג לאופלטקא והיה רגיל לחתום "צעיר וזעיר יצחק אופלטקא ס"ט"." ענה לי אהוד: "מציע לך לעיין בשלושת כרכיו המעניינים של הספר "ילדות בירושלים הישנה" שכתב יעקב יהושע, אביו של א"ב יהושע, וכן לחפש בגוגל מאמרים שכתבתי על ספרים אלה. אתה סתם פוגע בזיכרו של בולי." (בן עזר 2139)
אז מצאתי. אמנם במקום אחר. ויקיפדיה (לפני כן חיפשתי רק בשם יהושע. איך לא חשבתי קודם לחפש בשם הרב?), ואכן כתוב "הרב אופלטקה הוא סב-אימו של יעקב יהושע, אביו של הסופר א.ב. יהושע.
https://he.wikipedia.org/wiki/יצחק_פראג_אופלטקה
אז אם הרב פראג אופטלקא היה סב אימו של אביו, שם משפחתו של אברהם גבריאל נשאר יהושע. הדבר היחיד שאני לא מבין למה לדברי אהוד בן עזר זה פוגע בזיכרון שלו?
[אהוד: הפוך על הפוך].
 
מה רוצה רון אובז'נסקי-חולדאי? (1)
רון אובזנסקי-חולדאי: ''מה אנחנו רוצים להשיג? מה אנחנו חושבים, שעם יותר כוח נשיג מה שלא השגנו בכוח? מהן המטרות? לא ברור לי ולא ברור לכל תושבי ישראל.'' 
ראש עיריית תל אביב-יפו רון אובזנסקי-חולדאי, אינו מבין מהי האסטרטגיה הנוכחית של מדינת ישראל. בשיחה עם גדעון אוקו ועמיחי אתאלי ב-103fm התריע כי הסתמכות בלעדית על כוח לא תיטיב עם המדינה לאורך זמן. "מדינת ישראל עוברת מקיצוניות לקיצוניות," אומר אובז'נסקי-חולדאי, "שוכחים את הבסיס ולא מתכננים לטווח ארוך. לאן אנחנו הולכים? מה אנחנו מנסים להשיג? אנחנו חושבים שנשיג ביותר כוח את מה שלא השגנו בכוח? אני רוצה לדעת מהן המטרות, וממה שאני רואה היום לא ברור לי, ולא ברור לכל תושבי ישראל. הובטח להם שהגענו להישג האולטימטיבי."
חולדאי נזכר בימיו כטייס צעיר ב-1967. "כשהסתיימה מלחמת ששת הימים אמרו לי שאנחנו הכי חזקים במזרח התיכון, ואם נרצה נגיע למוסקבה," הוא הזכיר כי מיד לאחר מכן פרצה מלחמת ההתשה, ולאחריה מלחמת יום הכיפורים.
"המצרים אמרו לנו: 'בואו לדבר', וגולדה סירבה. סאדאת הגיע למסקנה שבלי מלחמה הוא לא יגיע לתוצאה, והוא יצא למלחמה. אנחנו הופתענו, וכתוצאה מזה הוא השיג את כל מטרותיו עד לסנטימטר האחרון – ניצחנו בקרב והפסדנו במלחמה.
"אתם מדברים איתי על טילאות, ואני מדבר על העתיד. אני רוצה להבין מה יהיה מעמדה של מדינת ישראל בעוד שנה. אני לא יכול לסמוך שהתמיכה של ארצות הברית בשנה הקרובה לא תשתנה.
"מדינת ישראל הביאה אותי לצרה צרורה. אני זוכר טוב טוב את 7 באוקטובר, וזה כבר לא קיים. אנחנו הפקנו לקחים?" תוהה חולדאי. "אני צריך לדעת לאן לוקחת אותי ממשלתי. חוסר התכנון קדימה הביא אותי גם מבחינת השירות לאזרח. אין לי תוכנית לשום דבר, ואני צריך להסתדר עם מה שיש."
https://www.maariv.co.il/news/israel/article-129439
https://rotter.net/forum/scoops1/937645.shtml
זיגיסמונד שלמה פרויד שאל את השאלה: Was will das Weib? מה רוצה האישה? בשבילו זו היתה חידה ללא פתרון. ואנחנו שואלים מה רוצה רון אובז'נסקי-חולדאי?
אם לדבריו "הסתמכות על כוח לא תיטיב עם המדינה", על מה נסתמך?
 
מה רוצה רון אובז'נסקי-חולדאי? (2)
מן הארכיון
גיליון 1008  5 בינואר 2015
נעמן כהן
אחריות הדמים של רון אובז'נסקי-חולדאי
תוכנית תמ"א 38 נועדה לשתי מטרות – שיפוץ דירות ישנות על מנת לחזק אותן בפני רעידות אדמה, והוספת ממ"דים בדירות חסרות מקלט. כדי להשיג את שתי המטרות יש ליצור היתכנות כלכלית על-ידי מתן היתר לבניית שתי קומות נוספות לבניין – והנה רון אובז'נסקי-חולדאי מנהל מאבק לחיסול התוכנית.
מהנדס העיר תל אביב, עודד גבולי, טען בוועדת ערער נגד איסור העירייה על ביצוע שיפוץ על-פי התוכנית, כי "מדינת ישראל צריכה לאייד את תוכנית תמ"א!"
האינטרס הכלכלי הסמוי של אובז'נסקי-חולדאי למניעת התוכנית לא ברור, אבל ייאמר ברורות – כל אדם בתל אביב שיאבד את חייו כתוצאה מרעידת אדמה או מנפילת טילים – דמו על אובז'נסקי-חולדאי!
https://benyehuda.org/lexicon/hbe/hbe01008.php
והנה אחת עשרה שנים מאוחר יותר באמת בגלל מדיניותו של רון אובז'נסקי-חולדאי רבים מתושבי תל אביב נותרו בלי ממ"ד.
 
תושבי תל אביב שוב נותרו חסרי הגנה מול המדיניות של חולדאי
המדיניות הקמצנית והסחבת הכרונית במתן זכויות בנייה של עיריית ת"א הופכות מיזמי תמ״א ללא כלכליים ולא מאפשרות לעשרות אלפי תושבים המתגוררים בבניינים ישנים להתמגן בממ״דים.
התסכול של תושבי מרכז תל אביב נמשך: הטילים מגיעים, היזמים עוזבים והמיגון מתרחק. בסבב הנוכחי מול איראן שוב חזרה התמונה: תושבים המתגוררים בתל אביב ובערים נוספות בגוש דן בדירות ללא ממ"ד, מפנים את עצמם באופן עצמאי עם פתיחת המערכה. האלטרנטיבה האחרת היא לרוץ למקלט הבניין או למקלט הציבורי הקרוב, אם יש כאלה. היעדר המיגון כבר אינו שאלה נדל"נית על תוספת של שטח לדירה, אלא ההבדל בין היכולת או אי־היכולת לקיים שגרת חיים סבירה.
בנסיבות כאלה הזרקור מופנה לזירת ההתחדשות העירונית – האלטרנטיבה היחידה כמעט לקבל דירה עם ממ"ד. מתחילת המלחמה, תל אביב, ובפרט האזורים הקרובים לקריה, הם יעד מועדף על האיראנים, אך דווקא אזורים כמו רבעים 3 ו־4 בעיר הם אלה שמתקשים מאוד להוציא עסקאות תמ"א 38 בקצב שהיה בעבר. אף על פי שמדובר באזור מבוקש למגורים, מהיקרים בארץ, ומהיחידים שיש להם תוכנית מסודרת שבה הזכויות של היזם ברורות, עדיין העסקאות בו אינן כדאיות כלכלית. הסיבה לכך היא זכויות בנייה מעטות יחסית שנקבעו על ידי עיריית תל אביב.
(דותן לוי, "תושבי תל אביב שוב נותרו חסרי הגנה מול המדיניות של חולדאי", כלכליסט, 11.3.26).
https://www.calcalist.co.il/real-estate/article/skyfkjckbe#google_vignette
דמם חלילה של תושבי תל אביב על ראש עירם. מה רוצה רון אובז'נסקי-חולדאי?
 
שוקן, נבזלין, ובומשטיין-בן מגייסים את עיתונם – "הארץ" לקמפיין תעמולתי נגד המלחמה באיראן ובחיזבאללה והחלפתו במלחמה נגד האויב "האמיתי" נתניהו.
יחיעם ויץ: המלחמה בשביל נתניהו היא כמו זכייה בפיס.
כתב "הארץ" יחיעם ויץ, המתנאה בעצמו כהיסטוריון ובהיותו בן לרענן ויץ ונכד ליוסף ויץ מראשי תנועת ההתיישבות בישראל, וכמובן בדודו יחיעם ויץ, שנהרג בקרב על גשר אכזיב שעל שמו הוא נקרא, מנתח כהיסטוריון (פרופסור גמור להיסטוריה) את המלחמה באיראן ובחיזבאללה:
"נתניהו החליט לחולל את המלחמה הזאת לא מטעם לאומי ולא מטעם צבאי, אלא מטעמים אישיים לחלוטין. נתניהו נוהג כאילו הוא לא ראש ממשלה מושחת וכושל, אלא וינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלתה הדגול של בריטניה בימי מלחמת העולם השנייה.
הסיבה הראשונה היא משפטו הפלילי. המלחמה מספקת לו תירוץ נהדר לחמוק מהן.
הסיבה השנייה להחלטתו של נתניהו לצאת למלחמה היא עובדת היותו מזוהה עם המחדל הנורא של 7 באוקטובר 2023, וכל מה שקרה לאחר מכן. למרות הוא טוען כי לא הוא אחראי כלל לטבח הנורא ולחטיפות.
הסיבה השלישית ליציאה למלחמה היא שבעקבות המלחמה ההפיכה משטרית, שהופכת אט אט את ישראל לפחות דמוקרטית ויותר רודנית, נעלמה כמעט לחלוטין מהשיח הציבורי, למרות שהיא מקודמת במלוא הכוח.
והסיבה הרביעית: נתניהו מאמין שהילת המצביא תסייע לו לנצח בבחירות לכנסת ה-26. אם כך יקרה נקבל שוב ממשלה מושחתת וגזענית. זו בכייה לדורות.
נתניהו פנה לעם האיראני והכריז, "הגיע הזמן שתעמדו על חירותכם." זו קריאה ראויה גם לישראלים. יש לשים קץ בבחירות דמוקרטיות לשלטון הנקלה וההרסני של נתניהו וממשלתו.
(יחיעם ויץ, "נתניהו החליט לחולל את המלחמה הזאת לא מטעם לאומי ולא מטעם צבאי, אלא מטעמים אישיים לחלוטין", "אל-ארצ'"  10.26).
https://www.haaretz.co.il/opinions/2026-03-10/ty-article-opinion/.premium/0000019c-d77a-da26-a19f-dffb88f90000
הבנתם? לדידו של ההיסטוריון פרופסור ויץ כל המלחמה היא רק בגלל נתניהו. איראן וחיזבאללה יוק.
היסטוריונים בעתיד יחקרו ויתהו כיצד מחלת הנפש "הביביפוביה" עיוורה רבים כל כך עד כדי אי יכולת להבין את המציאות. לרוע מזלה של ישראל רבים לוקים במחלת הנפש הזו.
 
אורי משגב: נתניהו וטראמפ, פסיכים מגלומנים מסובכים עד צוואר, לקחו אותנו למלחמה
כתב "הארץ", אורי משגב, מנתח את המלחמה נגד איראן וחיזבאללה:
אני חושב שזו מלחמה פסיכית. שישראל וארה"ב נכנסו אליה בהובלת שני פסיכים. מגלומנים, נרקיסיסטים, מנותקים. מסובכים עד צוואר בצרות פוליטיות ומשפטיות. שעומדים בראש שני הממשלים הפונדמנטליסטיים והאנטי־דמוקרטיים בתולדות מדינותיהם. ועוד יש להם החוצפה להטיף לדמוקרטיה במקומות אחרים.
זו מלחמה שאמריקה נכנסה אליה כשבראש משרד ההגנה שלה עומד פיט הגסת', המעדיף שיכנו אותו "שר המלחמה", אוונגליסט שמגיע לעבודה מדיף אלכוהול, מקועקע בצלבים צלבניים המזוהים עם הימין הקיצוני, שנחשד בהטרדות מיניות והגיע לתפקידו מכורסת פרשן בתוכנית בוקר בפוקס ניוז. ישראל נכנסה אליה כשעל משרד הביטחון מופקד עסקן ליכוד, ישראל כץ, נטול רקע ביטחוני או משקל ציבורי מעבר למחוזות הליכוד. את הפקודות ממלאים מטות כלליים טכנוקרטים וצייתנים, שהתמכרו להפעלת כוח בלתי מוגבל ונטול אופק אסטרטגי.
בשר התותחים הוא האזרחים בישראל ובמדינות המפרץ. גם העם האיראני, שאותו מעודדים טראמפ ונתניהו לצאת להחליף את שלטון האייתוללות בעודו מופצץ בפראות ומוכה בגשם שחור בעקבות הפגזת מאגרי נפט. ומיליון לבנונים שנצטוו להתפנות שוב מבתיהם, או סתם איתרע מזלם לגור בביירות. וכל זה אמור להוליד את "שינוי פני המזרח התיכון לדורות."
זו מלחמה שלא הוגדרו לה מטרות ותוכניות מסודרות, ואם הוגדרו הן מתחלפות מדי יום, בהבל פיו ושגיונותיו של הנשיא טראמפ.
יש לי שם למלחמה הזאת: שאגת הפסיכים.
(אורי משגב, "נתניהו וטראמפ, פסיכים מגלומנים מסובכים עד צוואר, לקחו אותנו למלחמה",
"אל-ארצ'", 12.3.26).
https://www.haaretz.co.il/opinions/2026-03-12/ty-article-opinion/.highlight/0000019c-dcb2-dad4-abfd-fdf65bde0000
אז שיפטו בעצמכם מיהו הפסיכי?
 
איימן עודה – ציוני
ח"כ הכנסת איימן עאדל עודה, האחמדי הגזען, צייץ בשמחה עם בחירתו של מוצטבא ח׳אמנאי,למנהיג העליון של איראן: "יש עכשיו מנהיג צעיר יותר באיראן, והמשטר אינו בסכנת קריסה. מאות (אם לא אלפים) של אזרחים נהרגו כאן, באיראן ובלבנון, ושלא נדבר על מה שקורה בגדה ובעזה. המצב החברתי והכלכלי במדינת סופר-ספרטה גרוע מאוד. נתניהו, סמוטריץ׳ ובן גביר עדיין בשלטון אחרי שנתיים וחצי של מלחמה מתמדת, בזמן שכולם יושבים במקלטים כבר כמעט שבועיים ברצף. מסתבר שהחיסול הפוליטי היחיד שהצליח כאן בשלושים השנים האחרונות, לדאבוננו, היה רצח רבין. אבל זו טבעה של ההיסטוריה: היא חוזרת על עצמה פעמיים: פעם כטרגדיה, ופעם כפארסה. הפרחים לנתניהו, גם על הטרגדיה וגם על הפארסה."
https://x.com/AyOdeh/status/2032004048975482880
בהודעת משרד ההסברה של איראן נאמר: "ע"פ החלטת המנהיג החדש של איראן, כל מנהיגי המשטר הציוני יהיו מטרה לטילים האיראניים בשעות ובימים הקרובים. עיקבו ארחי החדשות בקפידה".
https://rotter.net/forum/scoops1/937704.shtml
ומי מופיע בתמונות "המנהיגים הציונים"? לא אחר מאשר איימן עודה "המנהיג הציוני". איזו אירוניה. ועכשיו רק נחכה ונראה אם יפגע בו טיל איראני?
 
מיהי פמיניסטית?
הטובות לקרב זה פמיניזם פשיסטי. אלטרנטיבה אמיתית היא התנגדות למלחמה – הבה נלך כצאן לטבח!
בתרבות היוונית היו שני סוגים של נשים עצמאיות – חזקות – מה שאנחנו קורין היום "פמיניסטיות".
מצד אחד נשים לוחמות שנקראו "אמזונות". ביוונית "חסרות שד" כי לצורך הלחימה היו כורתות את השד כדי לירות בחץ וקשת ביתר קלות.
ומהצד השני נשים שהונהגו ע"י ליזיסטרטה (במחזה על שמה של אריסטופנס) לקיים שביתת מין עם בעליהן עד שתיפסק המלחמה בין אתונה לספרטה.
https://he.wikipedia.org/wiki/ליסיסטרטה
אז מה הדוגמה לנשים פמיניסטיות ישראליות חזקות היום?
נעה לימונה, כתבת "הארץ" פוסקת: "פמיניזם ישראלי מתמצה בחגיגת השתתפות נשים בתפקידי לוחמה, לצד עיסוק בייצוג ובשכר שווה לנשים. כך או כך, הוא מסתכם ברעיון שנשים יכולות למלא תפקידים 'גבריים' ושעליהן לקבל בהם ייצוג ושכר שווה. על פי הפרשנות הישראלית לפמיניזם: פסגת השאיפות שלנו צריכה להיות שנהיה 'כמו גברים'."
זו גישה חוטאת לליבת הפמיניזם כתפישת עולם הומניסטית. הרעיון הפמיניסטי העמוק הוא שנשים יכולות לשנות מן היסוד את המערכות ואת המוסדות שעיצבו גברים לאורך ההיסטוריה, על פי תפישות כוחניות, היררכיות ודכאניות שאיפיינו את ה"גבריות" ברוב החברות המודרניות.
פמיניזם אינו יכול לעמוד לצד או בראש גופים שמהותם היררכיה, כוחנות ודיכוי, כמו הצבא. כיצד ייתכן אפוא שחוגגים פמיניזם על ידי השתלבות נשים בגוף הפטריארכלי ביותר? מה הניצחון הגדול אם נשים יהיו לוחמניות כמו גברים?
ההתלהבות מנשים לוחמות צורמת השנה במיוחד. בעיצומה של מלחמה אחרי שנתיים של דם ושל הרס, כשבעזה הנצורה חולים מופקרים למותם; וכשילדינו סגורים במקלטים, מתרגלים לחיים של אזעקות ושל למידה מרחוק — המיינסטרים הפמיניסטי אינו מציע כל אלטרנטיבה, אלא מצטרף לאקסטזת הקרב.
מדוע הפמיניסטיות שלכבן יצא אל הנשים המדוכאות באיראן אינן מתבטאות נגד הרג עשרות נשים וילדים שם במתקפה של ישראל ושל ארה"ב? מדוע אינן מזכירות, לפחות ביום האישה, שפמיניזם הוא הומניזם, פציפיזם, מתנגד לשפיכות דמים ומקדם פתרונות של גישור ודיאלוג לסכסוכים? איזה מין פמיניזם מראה מחויבות כה אפסית לחיי אדם, לכבוד האדם באשר הוא אדם, גם אם הוא פלסטיני, לבנוני או איראני? איזה מין פמיניזם זה, שבמקום לדרוש פירוק של מבני כוח היררכיים ודכאניים חוגג השתלבות של נשים בתוכם?
אם רוצים להציע אלטרנטיבה פמיניסטית - צריך להתחיל בהתנגדות למלחמה."
(נעה לימונה, "הטובות לקרב זה פמיניזם פשיסטי. אלטרנטיבה אמיתית היא התנגדות למלחמה", "אל-ארצ'י, 9.3.26).
https://www.haaretz.co.il/opinions/2026-03-09/ty-article-opinion/.premium/0000019c-ce0a-d7ec-a59c-eecb605c0000
הבנתם? פמיניזם" לדידה של לימונה, הוא אינו מלחמה ברשע ובדיכוי נשים, אלא כניעה לו. קריאה לא להילחם נגד דיכוי הנשים בפשיזם האיסלמו-נאצי-ג'יהאדיסטי. אלא פשוט ללכת כצאן לטבח!
 
הבה נלך כצאן לטבח!
בין יצחק ויטנברג לאורה ויטנברג
"בעת הדיווח הבלתי נגמר על השגינו במלחמה הנוכחית, התמלאתי כעס," כותבת אורה ויטנברג. "כעסתי כי אינני מבינה אילו אתרים מדינת ישראל ממשיכה לתקוף באיראן — לאחר ההצלחה הפנומנלית של התקיפות במכה הראשונה בשבת.
את חלקנו במלחמה הזו, מלחמת "שאגת הארי" (או "העכבר ששאג", כשם הסרט מ-1959), אנחנו נותנים כבר מיומה הראשון, באיראן ובהתקפות על לבנון. עלינו לדאוג לנקות את איראן מטילים בליסטיים, ממקומות יצורם ושיגורם, וזהו. הטיפול בנושא הגרעין האיראני לא יכול להיות בידנו לבדנו. מי אנחנו? הרי לפני כשמונה חודשים נאמר לנו בלהט שאת זאת בדיוק כבר עשינו וצפויות לנו שנים של שקט וביטחון.
"הדברים מתבררים היום כשקר. כבר מיום עלותו לשלטון, שנדמה שהיה בשחר ההיסטוריה, בנימין נתניהו שוטף את מוחנו יום־יום עם סכנות פיתוח הגרעין באיראן. אך איראן גרעינית אינה בעייה ישראלית, היא בעייה כלל־עולמית ועל העולם כולו לפתור אותה בעזרת חיל האוויר והצבאות של כל מדינה ומדינה. לא על טייסינו ולוחמינו לעשות את העבודה הזו לבדם, ובעזרת ארצות הברית בלבד. בפעם האחרונה שבדקתי, מצאתי שאנחנו עדיין מדינה עצמאית, עדיין לא מדינת־חסות של ארצות הברית, ואנחנו צבא הגנה לישראל ולא צבא הגנת ארצות הברית.
אני ממש מסרבת לכך שמישהו מילדי ו/או נכד/ותי ייקח חלק במלחמה הזו. הגיע הזמן לומר די."
(אורה ויטנברג, "בקשו סליחה מהטייסים והקפלניסטים:, "אל-ארצ'" 3.3.36)
https://www.haaretz.co.il/opinions/letters/2026-03-03/ty-article-opinion/.premium/0000019c-b361-d4cf-a1de-fbe1943e0000
הבנתם? לדידה של אורה ויטנברג = יש להפסיק את המלחמה וללכת כצאן לטבח!
בין ויטנברג לוויטנברג. יצחק ויטנברג היה ראש המחתרת בוילנה בזמן השואה. הוא הסגיר עצמו לידי הגרמנים כדי להציל את חבריו. חבר המחתרת אבא קובנר אמר: "בל נלך כצאן לטבח. עשרות שנים אחר כך כותבת אורה ויטנברג הבה נלך כצאן לטבח! ילדיי ונכדיי אל תילחמו באיראן השואפת להשמידכם. לכו כצאן לטבח!
 
איתמר גרינברג – קר לו בטוסיק
אולצתי להתפשט במשטרה אחרי שאיימו שקצין יעשה זאת בכוח. כל זה בגלל הפגנה. הבה נלך כצאן לטבח!
איתמר גרינברג, אקטיביסט פרו-איסלמי, סרבן גיוס התומך באיראן, ובחיזבאללה, שהמפגין בעדם, מלין מרה: "יצאתי למחות נגד המתקפה הישראלית-אמריקאית על איראן ושעתיים לאחר מכן מצאתי את עצמי מושפל ועובר חיפוש בעירום מלא בתחנת המשטרה. כשהגענו לכיכר הבימה חיכו לנו עשרות שוטרים, חטפו לנו את השלטים, היכו אותנו, בעטו בי, הפילו אותי על הרצפה ועצרו אותי באגרסיביות. כשהגעתי לתחנת המשטרה, הכניסו אותי לחדר עם שני חלונות גדולים ושקופים והורו לי להוריד את כל הבגדים. עמדתי שם שבע דקות בתחתונים בלבד, לידי שני שוטרים ומעבר לחלון שוטרת נוספת. לאחר מכן, הם הורו לי להוריד את התחתונים וכשאמרתי להם שזה לא חוקי הם איימו עליי שאם לא אוריד אותם קצין יעשה זאת בכוח. הורדתי את התחתונים והוכרחתי להסתובב ולהתכופף ורק אחר כך התירו לי להתלבש בחזרה.
אני סטודנט בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ונציג במועצת הסטודנטים שלה. אני גאה לומר שהנהלת הפקולטה נעמדה לצידי מהרגע הראשון וגינתה את התנהלות המשטרה בהודעה פומבית שפרסמה, בנוסף לדאגה אישית לשלומי. לצערי, דווקא מכיוון הסטודנטים באגודה התפרסמה הודעת גינוי להודעת הפקולטה, בהמשך לניסיונות להדחתי מהמועצה בשל פעילותי הפוליטית. כאקטיביסט וכסטודנט למשפטים, אני מודאג מכך שעתיד המשפט הישראלי נמצא בידיים של אנשים שתומכים בחיפושים לא חוקיים בעירום ברגע שבו זה נוח להם פוליטית.
אבל אני לא הסיפור כאן, אלא מעל לאלף האזרחים האיראנים שנהרגו במתקפה.
(איתמר גרינברג, "אולצתי להתפשט במשטרה אחרי שאיימו שקצין יעשה זאת בכוח. כל זה בגלל הפגנה", "אל-ארצ'י, 6.3.26).
https://www.haaretz.co.il/opinions/2026-03-06/ty-article-opinion/.premium/0000019c-c274-db5a-a99f-d3751b390000
בדיחה ישנה מספרת כי את התחתונים המציא איש בשם "קרלו בטוסיק". אז לאקטיביסט הפרו-איסלמי התומך באיראן היה לרגע קר בטוסיק. תארו לכם שהיה מפגין באיראן נגד מלחמה בישראל מה היה קורה לו שם?
זה כמובן מזכיר את "הוגה הדעות" הצרפתי פול מישל פוקו שתמך במשטר האייתולות של איראן למרות שהיה הראשון שהיה מוציא אותו להורג. מחלת הטנטוס – הבה נלך כצאן לטבח!
והשאלה המעניינת. למה שוקן, נבזלין, ובומשטיין-בן מפרסמים בעיתונם מאמר אישי של תומך איראן?
 
מה פגום באמ"ן?
ראש אמ''ן לשעבר עמוס ידלין: ''אין לי ספק שהאירנים היו רוצים לפגוע רק במטרות צבאיות.'' 
https://rotter.net/forum/scoops1/937105.shtml
מישהו יכול להסביר מה השתבש באמ"ן שהביאנו לנזק כזה גדול?
 
"אסטרטגים גאונים"
התמזל מזלו של עם ישראל ומזלה של החברה הישראלית, שהיא התברכה במספר "אסטרטגים גאונים" המבקרים את טראמפ ונתניהו על כך שאין להם אסטרטגיה, ומיד שוטחים בפני הציבור את האסטרטגיה שלהם:
 
אולמרט, הפתרון לעצירת המלחמה באירן: לנתק בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא ארה''ב דונלד טראמפ
בארגון היהודי-אמריקאי הפרו-איסלמי, ג'יי סטריט, פועלים לעצור את המלחמה באיראן ע"י הפעלת לחצים על הממשל האמריקני לעצור את המלחמה מול איראן. הם מזועזעים משיתוף הפעולה ההדוק בין ישראל לארה"ב והם זועמים על ההפצצות האמריקניות באיראן. מיד בהתחלת המלחמה פרסם הארגון הצהרה נגד הנשיא טראמפ.
בוועידת ג'יי סטריט שמתקיימת בימים אלה בוושינגטון התארח הסנאטור הדמוקרטי כריס ואן הולן שטען כי חיילים אמריקנים נהרגים לשווא במלחמה. ובאופן לא מפתיע, אורח הכבוד בכנס הזה היה ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, שדווקא בירך על התקיפה באיראן אבל ייחל ליום שבו החברות בין הנשיא טראמפ לראש הממשלה נתניהו תתפרק כשלב מקדים בדרך למדינה הפלשתינית.
אולמרט הסביר לעמיתיו בג'יי סטריט שיש להחניף כמה שיותר לנשיא טראמפ כדי שהוא ייעתר למען המדינה הפלשתינית.
אם כן, בשמאל היהודי בארה"ב מבקשים לעצור את המלחמה ההיסטורית מול משטר העריצות של אירן ועל הדרך לפרק את השותפות האמיצה בין נתניהו לטראמפ שמעצבת מחדש את המזרח התיכון.
https://t.me/c14news/67552
https://rotter.net/forum/scoops1/937158.shtml
הבנתם? העבריין אהוד אולמרט, "האסטרטג הגאון" מציע לנתק את הקשר בין נתניהו לטראמפ ואז תיפסק המלחמה נגד איראן ונגד חיזבאללה ותוקם מדינה חמאסית בעזה וביו"ש.
מזלו של עם ישראל שיש לו גאון אסטרטגי כעבריין אהוד אולמרט.
 
יו"ר "הדמוקרטים", יאיר גולדנר-גולן: "המפתח להכרעה בטהרן הוא החלפת הממשלה בירושלים."
יו"ר "הדמוקרטים", יאיר גולדנר-גולן טוען בדוח מצב: "המפתח להכרעה בטהרן הוא החלפת הממשלה בירושלים. אין לממשלה הזאת," אומר גולדנר-גולן, "שום יכולת להוביל מהלך מדיני. הבטיחו לנו הכרעה של חמאס. ממשלת ישראל אינה מסוגלת לייצר שטר חליפי בעזה.  ולמעשה מחזקת את החמאס. אותו דבר קורה מול האיראנים אננו חייבים רגל מדינית שיתוף פעולה עם המפרציות אנחנו לא יודעים איך לעשות את זה."
https://x.com/yaronavraham/status/2032455294677107031
הבנתם? רק ממשלה בראשות "גאון אסטרטגי" כיאיר גולדנר-גולן תכריע את טהרן, ואת החמאס. הוא יגייס את המיפרציות להילחם באיראן. והוא ישלח את צה"ל לחסל את החמאס בעזה ולהמליך עליה את אבא של מאזן על עזה עד שיושלך עם אנשיו מגגות עזה.
כן זה אותו גנרל יאיר גולדנר-גולן שראה בחמאס נכס אסטרטגי המועיל לישראל:
https://x.com/MoranT555/status/2029210183612907640/video/1
אין ספק האסטרטג הגאון יאיר גולדנר-גולן בעזרת האסטרטגיה הגאונית שלו ובעיקר באישיותו הוא שיכריע את איראן וחמאס.
 
יעל סטופינסקי-תמיר –איפה שיש הסדר יש יציבות. עדיף לזנוח את חיפוש הניצחון האינסופי ולמצוא פתרונות.
"הפילוסופית החינוכית", יעל סטופינסקי-תמיר, יולי נשיאת המכללה האקדמית בית ברל ולשעבר שרת החינוך, מציעה כפילוסופית חינוכית אסטרטגיה גאונית:
"בתום המלחמה," קובעת סטופינסקי-תמיר, "איראן מוחלשת אך לא מובסת, ממליכה את מוג'תבא חמינאי במקום אביו, שאיפת נתניהו לגרום לעם האיראני לפרוק מעליו את עול העריצות, חסרת בסיס.
"מסתמנים שינויים אסטרטגיים, שממשלה שוחרת הסדר ויציבות תוכל לנצל היטב. לרוע המזל הממשלה הנוכחית תחמיץ אותם, משום שהיא מציבה מטרות לא ישימות, כמו השמדה וניצחון מוחלט, לטובת הרעיון של מלחמת נצח.
"במקום לחפש ניצחון, מוטב לחפש פתרונות חלקיים שאפשר לקדם כאן ועכשיו ועשויים להמעיט סיכונים ולהרבות סיכויים:
"הסכם עם לבנון: ממשלת לבנון הציעה לישראל, באמצעות ממשל טראמפ, לפתוח במו"מ ישיר לסיום המלחמה בלבנון שעשוי להוביל להסכם שלום בין המדינות. מה נכון יותר מלהושיט לה יד, ולפעול יחד להרחקת חיזבאללה מגבולנו ולהחלישו? אבל הממשלה הנוכחית חותרת להשליט במדינות שכנות כאוס פוליטי, שפועל בעוכרנו לאורך זמן. לנוכח היעד המשותף לנו ולממשלת לבנון, מתבקש לפעול יחד עמה, ולא נגדה.
"יצירת ברית אזורית נגד איראן: איראן ביצעה אלפי תקיפות נגד כמה ממדינות ערב, בעיקר מדינות המפרץ, בטילים בליסטיים ובכטב"מים, בניסיון לפגוע ביציבות האזורית. ברית המותקפים עשויה ליצור תשתית לשיתוף פעולה אסטרטגי הגנתי, שאולי יתפתח בהמשך לשיתוף פעולה עמוק יותר. שיתוף פעולה כזה ישרטט מחדש את קווי המזרח התיכון באופן שלא יעמיד את ישראל מול העולם הערבי, אלא ימקם אותה בברית עם מדינות ערב שמוכנות לשתף איתה פעולה.
"הסדר בעזה: יצירת גוף בינלאומי שיוביל תהליך ארוך טווח של בניית תשתית לחילופי שלטון והקמת כוח רב־לאומי בעזה. הדרך היחידה להביא לשינוי בעזה היא על ידי רתימת כוחות פנימיים, ולא על ידי הפעלת כוח חיצוני שמתמקד בחיסולים והפצצות מהאוויר. כידוע, כל "ראש נחש" שמחוסל מוחלף על ידי מישהו אחר דומה לו או קיצוני ממנו. "בנק המטרות" מתחלף, אבל לא מצטמצם. הסיכוי היחיד לשינוי בעזה טמון בשילוב של הסדר אזורי, השקעה בתשתיות ויצירת מוקדי שלטון מקומיים. שינוי שלטוני בעזה יהיה צעד ראשון בתהליך ארוך לייצוב האזור."
(יולי תמיר, "איפה שיש הסדר יש יציבות. עדיף לזנוח את חיפוש הניצחון האינסופי ולמצוא פתרונות", "אל-ארצ'", 12.3.26).
https://www.haaretz.co.il/opinions/2026-03-12/ty-article-opinion/.premium/0000019c-e219-d428-a39d-fa7907500000
הבנתם? הפילוסופית החינוכית "הגאונה האסטרטגית" ממליצה להפסיק את המלחמה באיראן, ולהסתפק בפתרונות חלקיים. למשל שממשלת לבנון עם צבא לבנון שחציו שיעים יפרק את החיזבאללה מנשקו, המפרציות יעשו ברית עם ישראל וילחמו באיראן, וכוח רב לאומי יחסל את שלטון החמאס בעזה. גאוני לא?
מזלו של עם ישראל שיש לו גאונית אסטרטגית כפילוסופית החינוכית יעל סטופינסקי-תמיר.
נעמן כהן
[בגלל אורכו המשך הטור יבוא בגיליון הבא]