עקיבא נוף
כָּאֶבֶן בִּמְצוּלוֹת צָלַל
וַיִּתְנַשֵׂא לְבַב מִצְרַיִם
וַיָּבוֹא אֶל קַו הַמַּיִם,
אֲמַר: אֶרְדֹּף, אַשִּׂיג שָׁלָל
כָּאֶבֶן בִּמְצוּלוֹת צָלַל.
וּמִצְרַיִם עָלוּ עַל יִשְׂרָאֵל,
אֶלֶף רֶכֶב שֶׁל בַּרְזֶל,
וּמֶרְכָּבוֹת וּמִיג-דָּלִים,
וַחֲנִיתוֹת, תִּלֵּי טִילִים, וַיִּתְנַשֵׂא,
וַיִּתְנַשֵׂא לְבַב פַּרְעֹה,
אֶל תוֹך סִינַי אָמַר לָבוֹא,
הוּא כִּמְפַתֵּחַ הִתְהַלָּל,
מֵאִיּוּמִים פִּיו לֹא חָדַל, וַיִּתְנַשֵׂא,
וַיִּתְנַשֵׂא לְבַב מִצְרַיִם
וַיָבוֹא אֶל קַו הַמַּיִם,
אָמַר: אֶרְדּוֹף, אַשִּׂיג שָׁלָל,
כָּאֶבֶן בִּמְצוּלוֹת צָלַל.
אָז יִשְׂרָאֵל נִצְּבוּ בֵּין הַמְּצָרִים,
בֵּין הַיָּם וְהַמִּצְרִים,
"אִם אֵין בְּרֵירָה," אָמַר נַחְשׁוֹן,
"אֶקְפּוֹץ אֲנִי לַיָּם רִאשוֹן," וַיִתְנָדַב,
נַחְשׁוֹן הוּא בֶּן עַמִּינָדָב,
וְכָל הָעָם עָבַר אַחֲרָיו,
בִּזְכוּת נַחְשׁוֹן גָּבְרוּ בַּקְּרָב,
מוּל עוֹז רוּחוֹ גַם יָם חָרַב, וַיִּתְנַשֵׂא,
וַיִּתְנַשֵׂא לְבַב מִצְרַיִם...
אָז הַנָּשִׁים הִכּוּ בְּתוֹף מִרְיָם,
וַיִפְצָח בְּשִׁיר הָעָם,
בְּשִׁיר שִׂמְחָה וְשִׁיר הַלֵּל,
יֹאבְדוּ אוֹיְבֶיךָ, יִשְׂרָאֵל, אָז נִבְהָלוּ
כָּל אַלּוּפֵי אֶדוֹם, מוֹאָב,
וְיִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ שָׁב,
וְיִבָּנוּ הָחֳרָבוֹת
וְלֹא יֵדַע עוֹד מַכְאוֹבוֹת, וַיִּתְנַשֵׂא,
וַיִּתְנַשֵׂא לְבַב מִצְרַיִם...
עקיבא נוף
רוצים גישה מלאה לכל הגיליונות?
הצטרפו לאתר וקבלו גישה לארכיון של למעלה מ-2,100 גיליונות עם אלפי מאמרים, שירים ויצירות ספרותיות.
הצטרפו לאתר