"רוב התקשורת שאני צורכת מאז תחילת המלחמה היא אמריקאית או בריטית. מלבד העיתון שבו אני כותבת וכמה נקודות אור בודדות בעיתונים אחרים," מתנאה בעצמה כתבת "הארץ" איריס פרומרמן-לעאל, וממשיכה: "רוב הפרשנים הצבאיים הם להקת מעודדות, המעבירה את מסרי הממשלה ומעניקה לצה"ל שירותי דוברות. החל בתיאור המהלכים שהובילו לתקיפה הצבאית המשולבת של ארה"ב וישראל ולנחיצותה, דרך הרטטים הארוטיים מחיסול עלי חמינאי.
"ניר דבורי הוא התמצית המזוקקת של אנטי-עיתונות. המגלם אדם שאינו מבין כלל את תפקידו, אבל אליו מצטרפים ראשי האופוזיציה והחברה הישראלית בכללותה; דורות של ישראלים שאולפו להגיד 'כן' לכל מלחמה, כי זה הרי סלע קיומנו. זה הזמן לשאול איך ארה"ב וישראל יזמו תקיפה כזאת בלי לחשוב על כל ההיתכנויות, בעיקר הצפויות, שקרו כמעט מיד בתחילתה. חיסול עלי חמינאי וצמרת השלטון הוליד הנהגה לוחמנית יותר ומלאת איבה למערב.
"כשאני נקרעת משנתי בגלל הצרחה הנתעבת של ההתראה ויושבת הלומה במקלט, הדבר שמעסיק אותי הוא השקרים. השקרים הבלתי נתפשים שמושיבים אותי על הכיסא הזה באישון לילה והצייתנות המנהיגותית והחברתית. בארה"ב מיליונים הפגינו נגד 'המלחמה האידיוטית' ואילו פה המשטרה פוגעת באלימות במפגינים המעטים שקוראים לסיום המלחמה, ואפילו מתנגדי נתניהו מושכים בכתפיהם כי קיים קונסנזוס רחב וחולני, הנמשך שנים, שלא מפגינים כשטייסינו וחיילינו מקריבים את חייהם.
"המלחמה הגיעה לפאזה שבה עומדים להתבצע פשעי מלחמה בקנה מידה עצום. המשמעות של החזרת איראן לתקופת האבן, כמו שטראמפ מזהיר, וחיסול תשתיות אזרחיות גם עומדת בסתירה ל'חירות לעם האיראני' וגם מבזה את דיני המלחמה. אולי הגיע הזמן, ממש היום, גם אם באיחור מביך, שראשי האופוזיציה ישלימו עם העובדה שהמלחמה שנתניהו שידל את טראמפ בהבטחות שווא לפתוח בה והם הריעו לה והתחרו מי יצדיק אותה יותר בכלי תקשורת זרים – היא כישלון מחפיר?"
(איריס לעאל, "הגיע הזמן, גם אם באיחור מביך, שהאופוזיציה תכריז שהמלחמה היא כישלון", "אל-ארצ'", 5.4.26).
https://www.haaretz.co.il/opinions/2026-04-05/ty-article-opinion/.premium/0000019d-594f-db3c-a3df-d9cf0f4d0000
למזלה של האנושות איריס פרומרמן-לעאל לא היתה קיימת בזמן מלחמת העולם השנייה. כי לו חייתה אז היתה וודאי תובעת (כמו רבים בארה"ב דאז) להפסיק את המלחמה "האידיוטית" בגרמניה הנאצית. לדידה היום מלחמה באיראן המצהירה בגלוי על מטרתה חיסול ישראל היא מלחמה אידיוטית ויש להפסיקה וללכת כצאן לטבח!
ודוק: אפשר בהחלט להכריז על המלחמה ככישלון, אך בה בעת יש לומר כיצד לנהל את המלחמה בהצלחה ולא לתבוע את הפסקתה ולהפסיד בה.
אני רק שאלה: האם בעיית האבא Daddy Issues האשכנזי של פרומרמן-לעאל, ושנאתה ל"גברים לבנים" היא שמביאה אותה לתמוך באוייב איראן וחיזבאללה ע"י תביעת הפסקת המלחמה בהם? ואולי רק השנאה לנתניהו?
"הלכתי להפגין כדי שהמלחמה באיראן ובחיזבאללה תיפסק"
קולט אברמוביץ'-אביטל בת ה-86 הוטחה לקרקע
בגיל 86, חברת הכנסת והדיפלומטית לשעבר קולט אברמוביץ'-אביטל, אישה שהיא התגלמות הממסד הישראלי הישן שכבר איננו, יצאה להפגין בתל אביב נגד המלחמה והוטחה באלימות אל הקרקע. הדבר האחרון שהיא זוכרת הוא את "הדהירה המטורפת של השוטרים עם סוסים וכמו סוסים," ואז את המפגינים הדואגים שעזרו לה לקום ודאגו לשלומה.
היא התקשתה להאמין שזה קרה. "אני שייכת לקבוצת אנשים שחושבת שצריך לסיים את המלחמה הזו, שגורמת להמון סבל ולא מביאה שום תוצאות, אז הלכתי להפגין כדי שהמלחמה הזו תיפסק," היא סיפרה. "אני לא בדיוק אדם אלים, קשה לי אפילו להרים את הקול, ולא הפרעתי לאיש. הלכתי כי אני מזדהה עם המסר, ואני חושבת שאם לא נסיים את המלחמה אנחנו נלך מהתרסקות להתרסקות – וזה פוגע בכל מה שאנחנו בנינו במדינה הזו."
כתבת "הארץ" נעה לנדאו מסכמת: "לא חסרה ביקורת שאפשר וצריך למתוח נגד דור המייסדים הזה שהיה וחלקו עודנו עיוור לכל כך הרבה עוול, ופתאום מוצא את עצמו באופוזיציה העמוקה. אבל כשאני חושבת על קולט יוצאת להפגין מול משטרת בן גביר ונחבטת לרצפה, אני לא יכולה שלא להרגיש הערכה למחויבות העצומה שלה. זה ברור שהאלימות הרבה שמופנית למפגינים נגד המלחמה נועדה להפחיד אחרים מהשתתפות בהפגנות הבאות. כך שאפשר להפסיק כבר עם הקלישאות על משטרים שזה 'מזכיר אותם'."
(נועה לנדאו, "'הלכתי להפגין כדי שהמלחמה תיפסק,' ואז קולט אביטל בת ה-86 הוטחה לקרקע", "אל-ארצ'", 6.4.26).
https://www.haaretz.co.il/opinions/2026-04-06/ty-article-opinion/.premium/0000019d-61c2-d62a-a7bf-ebca6d650000
פשוט לא יאומן. מילא וכמובן גם מובן שכתבת "הארץ", גברת לנדאו, תומכת במצוות העיתון באיראן ובחיזבאללה ע"י תביעת הפסקת הלחימה בהם ולהיכנע, אבל קולט אברמוביץ-אביטל, שהיתה חברת כנסת מטעם מפלגת העבודה שיסדה את המדינה, ובת חסות של שמעון פרסקי-פרס (לטוב ולרע) והיתה שגרירה של ישראל, דווקא היא כניצולת שואה בעיצומה של המלחמה מפגינה למען אויביה הנשבעים להשמידה? הנה עוד תמונה עצובה מהתאבדות מפלגת העבודה שהפכה להיות כאויבתה ההיסטורית ה-פ.ק.פ.
הבריטים לא איפשרו בזמן הבליץ הפגנות למען הנאצים חבר הפרלמנט אוסוולד מוזלי שתמך בנאצים נשלח לכלא עם כל תומכיו, והתעמלן-שדרן ויליאם ג'ונס "לורד האו או" שתמך בנאצים הוצא להורג בתלייה. (בלי חוק איתמר חאנן-בן-גביר). האם בריטניה הבינה את הדמוקרטיה טוב מאיתנו?
האם בבריטניה איפשר החוק בתקופת הבליץ הפגנה לטובת גרמניה?
התשובה הקצרה היא – לא. במהלך מלחמת העולם השנייה, ובמיוחד בתקופת ה"בליץ" (1940-1941), בריטניה פעלה תחת מצב חירום קיצוני שהגביל מאוד את חופש הביטוי וההתאגדות, בטח ובטח כשמדובר בתמיכה באויב.
הנה הדרכים העיקריות שבהן החוק הבריטי מנע זאת:
1. תקנות ההגנה (Defence Regulations 18B)
זוהי התקנה המפורסמת ביותר מאותה תקופה. היא העניקה לשר הפנים את הסמכות לכלוא כל אדם שנחשד ב"נטיות עוינות" או בקשר עם האוייב, ללא משפט.
התוצאה: מנהיגי "איגוד הפשיסטים הבריטי" (BUF), ובראשם אוסוולד מוזלי, נעצרו כבר במאי 1940. המפלגה עצמה הוצאה אל מחוץ לחוק, וכל ניסיון לארגן הפגנה מטעמה היה מוביל למעצר מיידי.
2. איסור על תעמולה הפסדנית (Defeatism)
תחת תקנה 39B, נאסר על הפצת מידע או קיום פעילות שעלולה לפגוע במורל הציבור או במאמץ המלחמתי. הפגנה לטובת גרמניה הייתה נחשבת באופן אוטומטי כ:
המרדה (Sedition): ניסיון לעורר התנגדות לממשלה ולמלך.
בגידה (Treason): סיוע לאוייב בזמן מלחמה.
3. חוק הסדר הציבורי (1936)
עוד לפני המלחמה, החוק הזה אסר על לבישת מדים פוליטיים (בעקבות צעדות "החולצות השחורות"). עם פרוץ המלחמה, המשטרה השתמשה בחוק זה כדי למנוע כל התקהלות שעלולה להוביל להפרת הסדר הציבורי. בתקופת הבליץ, כשהציבור הבריטי סבל מהפצצות כבדות, כל הפגנה פרו-גרמנית היתה נתקלת כנראה באלימות קשה מצד האזרחים, מה שהיה נותן למשטרה עילה חוקית נוספת לפזר אותה מיד.
4. "המועצה לצנזורה" ושליטה במידע.
גם אם מישהו היה מנסה לפרסם מודעה על הפגנה כזו, הצנזורה הממשלתית הייתה פוסלת אותה מיד. עיתונים או עלונים שתמכו בשלום עם גרמניה (כמו ה-Daily Worker הקומוניסטי בשלבים מסוימים או עיתונים פשיסטיים) נסגרו על ידי השלטונות.
לסיכום:
בתקופת הבליץ, בריטניה ראתה בתמיכה בגרמניה איום קיומי. הדמוקרטיה הבריטית "הושעתה" במובנים רבים לטובת שרידות המדינה, וכל הפגנה כזו היתה נחשבת למעשה בגידה פלילי שדינו מאסר ממושך (או במקרים קיצוניים של ריגול וסיוע פעיל, אף הוצאה להורג).
הדמוקרטיה הבריטית שרדה את הפשיזם, האם תצליח לשרוד גם הדמוקרטיה הישראלית?
איזו אירוניה ולעג היסטורי. נעה לנדאו ועמיתיה היו ודאי מכנים את בריטניה בתואר "מדינה פשיסטית עם משטרת בן גביר."
תיקון טעות
תודה לפרופסור זיווה שמיר שתיקנה את טעותי. שמו של המשורר דן פגיס היה "סוֶורין" מלשון "severe" (רציני ומאופק), ולא סורין.
אורי הייטנר שתיקה כהודאה דמיא (מסכת יבמות דף פ"ז, עמוד ב'),
שלילת הגלות
נדב שטסל-איל: "ההבטחה הנעוצה בחיים בישראל איננה כורח, עיר מקלט או ציווי אלוהי לחיות פה. זו אינה הציונות. הציונות רצתה בעצמאות מדינית ליהודים במולדתם ההיסטורית –תוך בריאת חברת מופת מתוקנת. זו לא היתה תוספת מאוחרת, זה החזון של הרצל וכל יורשיו, מבן גוריון ועד לז'בוטינסקי. מי שחושב שהארץ זו גזירת גורל וחובה מקודשת ולכן חייבים לחיות בה – כבר הפסיד בשיחה."
https://x.com/Nadav_Eyal/status/2040152034310345076
מר שטסל-איל, מה פירוש "הפסיד בשיחה"? בשיחה איתך? כל שיחה איתך היא הרי הפסד למשוחח...
https://x.com/naaman_c/status/2040253020529717402
"כתבתי הבוקר," כותב שטסל-איל, "מאמר רחב ב'ידיעות אחרונות', והכותרת שלו היא 'בזכות הגלות'. הציונות מטבעה ומיסודה עסקה בשלילת הגלות. הגלות היא חרפה, והיא סכנה והיא ניוון. זו טעות קשה ויש לה השלכות חריפות על ישראל.
"בנרטיב הציוני, הגלות היא אינסטרומנט, מאגר פוטנציאלי של עולים, או של תמיכה וכסף. מאוחר יותר: פולקלור בלבד; בין סיפורי השטעטל לסיפורי מרקש.
"זו שגיאה חריפה, שעומדת נגד ההיסטוריה היהודית עצמה. רוב היהודים חיו מחוץ לארץ ישראל לפני חורבן בית שני; הגלות היא שעיצבה את העם היהודי ונטעה בו תכונות קריטיות. משום שהגלות נשללה ונשללת, ומשום שזיכרונה הפיזי נעלם, ישראל איבדה תכונות יסוד שיהודים החזיקו ומחזיקים בהם.
"לדבר על הערך האינטרינזי של הגלות אין משמעו לקדם הגירה מהארץ, או לשלול את זכות העם היהודי לחיים לאומיים בארץ ישראל."
https://x.com/Nadav_Eyal/status/2040034199306924239
מר שטסל-איל, כהרגל, לעולם אינו מפרסם את המלצתו ודעתו. האם לרדת מהארץ למדינה בעלת חברת המופת ארה"ב? הרי ברור שהירידה לא באה בגלל רצון לחברת מופת, אלא בגלל הקשיים בארץ ותאוות הבצע בלבד.
ולגופו של עניין לגבי חיים יהודיים בגולה. רק יהודים דתיים יישארו יהודים בגולה.
ארה"ב היא משמידת הערך הגדולה של העם היהודי יותר מפולניה בשואה. ב-1948 היו בארה"ב 6 מיליון יהודים. היום לאחר ירידה של מיליון ישראלים ומיליון מהגרים יהודים מרוסיה יש בארה" רק 5 מיליון יהודים...
למרבה הצער קביעתו של שטסל-איל ש"ישראל איבדה תכונות יסוד שיהודים החזיקו ומחזיקים בהם," אינה נכונה. תכונות יסוד של יהודים גלותיים לא אבדו, אלא עדיין מתקיימות אצל רבים, ביניהם גם אצל שטסל-איל. הביטוי "ניתן להוציא את היהודים מהגולה, אבל לא את הגלותיות מהיהודים" (המיוחס לעיתים לרבי מקוצק, למנחם מנדל שניאורסון, לרבי אברהם-מרדכי מגור), צוטט ע"י בן גוריון, מדגיש ששינוי גיאוגרפי (עלייה לארץ) קל יותר משינוי מנטלי, תרבותי והתנהגותי של דפוסי חשיבה גלותיים. זהו ביטוי המבטא ביקורת עצמית על הישרדות, פחד או פסיביות שנמשכו גם לאחר הקמת המדינה. מהות הגלותיות: הכוונה לפחד, כניעות, הסתמכות על חסדי אחרים, או היעדר אחריות לאומית ריבונית.
עתידו של העם היהודי הוא רק בארצו.
סוף עידן הניצחונות
"הצהרות הרהב על תבוסת חיזבאללה ואיראן יסתיימו במפח נפש. חובה למגר את ציר הרשע על כל שלוחותיו, אבל אין טעם לחזור על הבלים חסרי פשר.
"הם לא מפסיקים עם הצהרות הרהב, כך שמישהו צריך לספר להם את האמת. אנחנו כבר מזמן לא בעידן הניצחונות הגדולים. מעצמות לא מנצחות. גם מדינות חזקות לא מנצחות. בשבועות האחרונים זו המלחמה נגד איראן. לא יהיו בה מנצחים, גם אם נגרם לאיראן נזק שעולה על טריליון דולר. החיזבאללה לא יפורק מנשקו, גם אם ישראל כ"ץ יעבור לחמש הצהרות ביום במקום חמש בשבוע.
"מדובר בעידן חדש. רוסיה, שעדיין נחשבת למעצמה, מנסה להכניע את אוקראינה. ולא מצליחה. ארה"ב מפציצה את איראן, אבל אם המשטר שם יקרוס – זה יהיה בעיקר בזכות התקוממות עממית. הפצצות יכולות לסייע. לא לנצח. אפשר לגרום להרס אדיר של תעשיות, של אמצעי ייצור מלחמה, אפילו של תשתיות – אבל זה לא ניצחון.
"ישראל היא מעצמה אזורית, אפילו עולמית התרברב נתניהו, שנדמה לו שמילים יוצרות מציאות. ישראל היא אולי מעצמה, אבל בסגנון העידן החדש. מעצמה כמו רוסיה. כמו ארה"ב. שנתיים נלחמה ישראל בחמאס. שנתיים. לא היה שם ניצחון ובוודאי לא מוחלט.
"בריה"מ הגדולה לא ניצחה באפגניסטן. היא שקעה שם בבוץ, עשור שלם, וקיפלה את הזנב. רוסיה לא למדה את הלקח ופלשה לאוקראינה, וסובלת מכאלף הרוגים מדי יום. ארה"ב נכנסה בדיוק לאותו בוץ כדי לסלק את הטליבאן, ולאחר כמעט שני עשורים הפקירה את השלטון בדיוק לאותו טליבאן.
"כמעט כל מה שאמר נתניהו נכון: חיסלנו. השמדנו. פגענו. אבל זה לא ניצחון. הצפון עדיין תחת מטחי אש ללא הפסקה, אבל ההצהרות על ניצחון חשובות יותר.
"לא רק נתניהו, אלא רבים וטובים, גם מצביאים ופרשנים, מתקשים לעכל שאנחנו בעידן אחר. אז למה, לעזאזל, לחזור על אותם הבלים? הדברים הללו לא נכתבים כדי לרפות ידיים. הם נכתבים דווקא משום שמיגור ציר הרשע על כל שלוחותיו הוא חובה. אבל כאשר מבטיחים לתושבי הצפון את פירוק החיזבאללה מנשקו – גורמים להם לתסכול וגם למפח נפש לאומי. הצהרות רהב על ניצחונות לא מחזקות את החוסן הלאומי. הן פוגעות בו."
(בן דרור ימיני)
https://x.com/BDYemini/status/2040708815151157427
בן דרור ימיני (ימיני זה תימני) טועה ומטעה. עדיין יש ניצחונות ועדיין יש הפסדים במלחמות.
המרשל פוש המצביא הצרפתי במלחמת העולם הראשונה אמר:
Victoire c'est la volonté
"התנאי לניצחון זה הרצון לנצח." למרבה הצער ישנם בארץ רבים שאינם רוצים לנצח – כדי לפגוע בנתניהו. מבחינתם שתנצח איראן, וינצח חיזבאללה. הבה נלך כצאן לטבח ובלבד שנתניהו ייפגע. אל הניצחון המוחלט יש לחתור. אם לא משיגים אותו מיד יש להמשיך בניסיון. נכון, החמאס לא הובס, אבל יכולתו הצבאית כעת כמעט אפסית. לזה צריך לחתור גם בחזית איראן וגם כלפי חיזבאללה. Victoire c'est la volonté
דוברו של ח״כ איימן עודה, מאוריסיו לפציק,
קורא לרצוח את השרים בן-גביר וסמוטריץ
בקבוצת וואצאפ המחברת בין צעירים ממפלגות הערבים ופלסטינים בשטחים. כתב מאוריסיו לפציק, דוברו של איימן עודה, שיש לרצוח את השרים בן גביר ובצלאל סמוטריץ. וזה בכדי להבטיח את שלומם של מאות אלפי פלסטינים.
https://rotter.net/forum/scoops1/943465.shtml
מעניין אם הגזען הפשיסט האחמדי איימן עודה יפטר אותו או יגבה אותו?
סביר שמערכת המשפט הישראלית לא תעשה דבר.
הפסקת אש – מקום לדאגה
הסכמת טראמפ להפסקת אש לשבועיים מעוררת דאגה שמא יכריז טראמפ על ניצחון תוך ויתור על כל תביעות ארה"ב החשובות לישראל:
1. נסיגה מתוכנית הגרעין, איסוף האורניום המועשר ועצירת העשרת האורניום.
2. הפסקת פיתוח טילים בליסטיים.
3. הפסקת תמיכה בארגוני שליחים ("פרוקסי"),
האם הפסקת האש תחייב את ישראל גם לעשות הפסקת אש בלבנון?
ימים יגידו.
נעמן כהן
נעמן כהן
איריס פרומרמן-לעאל: הגיע הזמן שהאופוזיציה תכריז שהמלחמה היא כישלון
רוצים גישה מלאה לכל הגיליונות?
הצטרפו לאתר וקבלו גישה לארכיון של למעלה מ-2,100 גיליונות עם אלפי מאמרים, שירים ויצירות ספרותיות.
הצטרפו לאתר