על ההיסטוריון האמריקאי ממוצא ישראלי, עמר הלפגוט-ברטוב (בנו של הסופר חנוך הלפגוט-ברטוב) והאשמתו את ישראל ב"רצח עם", כבר כתבתי לא אחת.
עתה כדי להמשיך ולאחוז במשרתו, ולהתחבב על שונאי ישראל הוא הוציא ספר חדש Israel: What Went Wrong ("ישראל: מה השתבש"), שהתפתח מתוך מסות שנכתבו לאחר 7 באוקטובר, וכמובן שמיד אץ רץ לראיון עם עיתון "הארץ" מביתו שבקיימברידג', מסצ'וסטס, בדיוק בערב יום הזיכרון לחללי צה"ל – ויום לפני צאת ספרו החדש.
הספר יוצא בשמונה שפות, אפילו בסינית, ואין ספק שיזכה להצלחה גדולה בעולם, ויבטיח את מעמדו ומשרתו של הלפגוט-ברטוב באוניברסיטה.
ומה התובנה החדשה של הלפגוט-ברטוב? "אני לא מתנגד לקיומה של מדינת ישראל, אבל הציונות כאידיאולוגיה מיצתה את עצמה. זה אירוני וטרגי שתנועה שהחלה כניסיון לשחרר יהודים מרדיפות – מסיימת את דרכה כתנועה גזענית ואלימה.".
"ישראל אינה יכולה להתקיים כמדינה נורמלית תחת האידיאולוגיה הציונית. הציונות חייבת להיעלם. המדינה תישאר."
ולגבי הטענה לחיסול הציונות כאנטישמיות הוא אומר: "הטענה שהקריאה 'מהנהר ועד הים' היא קריאה פלסטינית אנטישמית להשמדת היהודים, היא מופרכת. 'מהנהר ועד הים' היא במקור סיסמה יהודית — הרוויזיוניסטים שרו 'שתי גדות לירדן, זו שלנו, זו גם כן.'
(איתן נצ'ין, עמר ברטוב: "אני חוקר רצח עם. אני מזהה כשזה קורה", "אל-ארצ'", 6.5.26).
https://www.haaretz.co.il/gallery/literature/2026-05-06/ty-article-magazine/.premium/0000019d-f828-db6e-ab9f-ffbc89b80000
https://x.com/Haaretz/status/2052089512382103629
הבנתם? לדידו של עמר הלפגוט-ברטוב הציונות כאידיאולוגיה של שחרור העם היהודי משלטון זר מיצתה את עצמה ומבחינה מוסרית על היהודים בישראל לזנוח אותה, ולהסכים לחיות תחת כיבוש ערבי-מוסלמי (אם יישארו בחיים כפי שמאיימים הערבים).

המופתי הבכיר ביותר ברש"פ קורא לרצח היהודים בשם האסלאם
https://palwatch.org.il/page/38840
ועכשיו יש לקבוע שוב האם שלילת זכות הריבונות רק מהעם היהודי אינה בגדר גזענות, אז מה היא גזענות.
הלפגוט-ברטוב הרי אינו טוען לשם השוואה שלצרפתים, הספרדים, הפורטוגזים, המלטזים, האיטלקים, היווני, הגיאורגים, והארמנים אין זכות לעצמאות בגלל שהם סילקו את הכיבוש הארבי ופירקו את כל ההתנחלויות הערביות משטחן. רק ליהודים אין זכות כזו. רק היהודים צריכים לחיות תחת שלטון זר.

תל-אביב ורשה
תודה לד"ר עדינה בר-אל על הרצנזיה שלה "בני מר: ורשה שלו", בו נתנה סקירה על הספר שלו "מורה דרך: ורשה היהודית: 1938" (מאגנס, ירושלים תשפ"ו / 2025). ("חדשות בן עזר", 2157).
קראתי ורצתי לקנות. בכל חנויות סטימצקי בתל אביב לא ניתן היה להשיג את הספר. הזמנתי אותו, ומשקיבלתי לא יכולתי להפסיק לקרוא. ספר מרתק ועצוב. איך עולם יהודי שלם וחי נשרף בטרבלינקה כלא היה.
בספר משווה המחבר בני מר את ורשה לתל אביב, ולא יכולתי שלא לחשוב על כך שאולי בעתיד יבוא היסטוריון כעמר הלפגוט-ברטוב ויכתוב על תל אביב שהושמדה ואיננה קיימת יותר מלבד בכתבי העת ובעיתונים. הלפגוט-ברטוב יאמר וודאי שזה היה מוסרי.

סופרים מישראל תומכים בחרם על פסטיבל בירושלים
קבוצה של סופרים, משוררים ואנשי ספרות ישראלים פירסמה גילוי דעת שבו הם מעניקים רוח גבית להחלטתו של חתן פרס נובל לספרות, ג'.מ. קוטזי, להחרים את פסטיבל הסופרים הבינלאומי במשכנות שאננים שבירושלים.
ברוח פאבל קרושבאנו וחסידיו תומכי BDS הם מאשימים את ישראל ב"טיהור אתני" ו"רצח עם", ומכנים את החברה הישראלית "כת", מגדירים את פעולות הצבא בעזה ובלבנון כ"מלחמת נקמה וטיהור אתני", וטוענים כי אזרחי ישראל משתפים פעולה עם "השמדה".
גילוי הדעת מסתיים בתקווה שקולו של קוטזי "יבהיר לאזרחי ישראל כי אי אפשר לבצע רצח עם ולהמשיך בחיים." מדובר באימוץ מלא של נרטיב ה-BDS והתעמולה האנטי-ישראלית הקשה ביותר, דווקא על ידי מי שאמורים לייצג את עולם הרוח של המדינה.
https://www.israelhayom.co.il/news/local/article/20496034
חתמו (לפי סדר א-ב):
אבירמה גולן, אוריאן זכאי, אורי יואלי, מוז'גאן אבגינסז-אורלי נוי, אילי אבידן, אליענה אלמוג, אלעד סטובצקי, אמה שם-בה איילון, אסף דבורי, בת שבע דורי, גיש עמית, גלי דרוקר ברעם, גליה קלויזנר-עוז, דורית פלג, דורית קלנר, דניאל קלויזנר-עוז, דפי אגם סגל, דפנה ברעם, חגית שדה, חנה אשורי, טל ניצן, טליה פלד, יעל אדמוני, יעל דקל, יעל נאמן, מולי מלצר, מיה סביר, מיטל ניסים, מיכל בן אהרון, מיכל קריסטל, נאורה שם, נדב ליניאל, נועה לם, ניצן ויסמן, נירית בן-ארי, נעם פרתום, עדנה גורני, עופר שור, עליזה ציגלר, עלמה גניהר, עמוס נוי, עמנואל יצחק-לוי, ערן צלגוב, רון ברקאי, רונית קאנו, רחל אשד, רן הכהן, שהם סמיט, שושי שמיר, שלומציון לוין-קינן, תומר דותן דרייפוס, תמר לזר, תמר עילם.
https://rotter.net/forum/scoops1/948228.shtml
על כל אחד מהם יש לומר "שקץ תשקצנו ותתעב תתעבנו כי עושה חרם הוא," "והאוחזים בחרם בחרם יאבדו."
ודוק: יש אכן סופרים אנטישמים שאי אפשר להימנע מקריאת יצירותיהם. כגון שיקספיר, כריסטופר מרלו, צ'רלס דיקנס, דוסטויבסקי, אגאתה כריסטי, ועוד. אבל לא נראה שכאלו הם אלו המצויים ברשימה. מהרשימה הנ"ל לא נראה שיש איזשהו נזק לספרות העברית מאי קריאתם.
נ.ב. אין תימה ששני בניו של עמוס קלויזנר-עוז, שטען שלגיטימי לקרוא לישראל שטן, בתו המוכה גליה ובנו האהוב דניאל, חתמו גם הם על גילוי הדעת.

מלחמה לא סימטרית
אודי מנור: "המלחמה באויבינו היא פשוט מלחמה. 'סימטרית' היא לא היתה אף פעם. עמד על כך למשל יגאל אלון בספרו 'מסך של חול' (1959) ועמדו על כך קודמיו. עכשיו הגיע תורנו. כשנבין מה האסטרטגיה של ההתשה, ובעיקר נבין שיסוד מרכזי בה הוא יצירת תודעה כוזבת, נוכל ליישם את מה שנדרש מאופייה המסוים של מלחמה כזו או אחרת, כל חזית עם הכלים הדרושים לה: קינטיים, משפטיים, כלכליים, מדיניים, מוסריים".
אודי מנור
היסטוריון, חיפה
אהוד: "לא הבנתי." ("חדשות בן עזר", 1528)
אודי מנור צודק בהחלט בקביעתו שמלחמה של ישראל מול הפשיזם האיסלמו-נאצי-ג'יהאדיסטי אינה סימטרית. מלחמה נגד שני מיליארד מוסלמים – 57 מדינות מוסלמיות – 22 דיקטטורות ערביות מוסלמיות אינה יכולה להיות סימטרית.
לצערי הרב אני לא יכול להסכים אם אודי מנור שאסטרטגיית ההתשה של אויבי ישראל אינה עובדת. לצערי היא מצליחה לא רק בעולם אלא בתוכנו, ולכן מסקנתו שיש להילחם נגדה בצעדים "משפטיים, כלכליים, מדיניים, מוסריים," נכונה שבעתיים.

הזמר עקיבא מתנצל
כזכור הפטריוטית הצרפתיה מאדאם שרון מר-מוהר, נעלבה כצרפתייה שהזמר עקיבא השמיט משיר שכתב אביה עלי מר-מוהר (בעל "שיעור מולדת") את שמה של הכוכבת הצרפתיה בריזי'ט בארדו משירו, ובמקומה שר "כמו העם הזה". ותבעה ממנו 200 אלף שקל.
והנה הזמר עקיבא פרסם התנצלות בחשבון האינסטגרם שלו, ובו הסביר כי הרעיון עלה במהלך החזרות מתוך רצון "להרים ולחזק את עם ישראל ביום חגנו," אך הודה כי המעשה נעשה ללא תיאום מול המשפחה. "טעיתי. הפרתי את זכויות היוצרים שלו, והדבר פגע בשרון – וזה מצער אותי מאוד," כתב עקיבא. "אילו הייתי יודע מראש שזו עלולה להיות הפגיעה, לא הייתי מעלה זאת על דעתי ואף הייתי מוותר על ביצוע השיר כולו במסגרת הטקס, גם במחיר אישי משמעותי." עקיבא הודיע בהתנצלות כי בהתאם לבקשתה של שרון מוהר, בתו של הפזמונאי המנוח, הוא יתרום סכום כספי משמעותי בשמה לעמותת "פורום מיכל סלה", הפועלת למניעת אלימות כלפי נשים.
'כבודה של אישה' (ללחן וביצוע של יוני רכטר, שפורסמה באלבום 'בגובה העיניים' בשנת 1986)."
(שי רינגל, הזמר עקיבא שינה את מילות שירו של עלי מוהר והתנצל: "רציתי לחזק את עם ישראל", "אל-ארצ'י, 7.5.26)
https://x.com/Haaretz/status/2052456065367699675
האם כבודה של הפטריוטית הצרפתית מאדאם שרון מר-מוהר בהצילה את זכר בריז'יט בארדו ניצל? האם עשתה בכך צדק עם זכר אביה המנוח עלי מר-מוהר? ספק.

האם יש סיכוי?
בעיתון "הארץ" נערך ראיון עם סומיה בשיר. "חייבים להתקדם": סומיה בשיר מעודדת שירות לאומי לערבים ומשוכנעת שעבר זמנן של המפלגות הערביות."
בשיר, ערבייה מוסלמית המנגנת בלהקה בגיטרה חשמלית. אומרת: "אנחנו צריכים לפעול כמו היהודים בחו"ל. כשהם השתלבו בפוליטיקה, הם לא הקימו מפלגות סקטוריאליות, אנחנו צריכים לפעול כמו היהודים בחו"ל. כשהם השתלבו בפוליטיקה, הם לא הקימו מפלגות סקטוריאליות."
יהודים מכנים אותה מחבלת, ערבים מכנים אותה בוגדת, אבל לסומיה בשיר זה פשוט לא מזיז. היא בכלל מתכוונת לרוץ לכנסת עם יאיר גולדנר-גולן כי מבחינתה, המנהיגים הערבים תקועים בעבר.
בשיר (50) חצתה מאז הרבה גבולות, גם בחיים האישיים וגם בעשייה הציבורית. היא התארסה וביטלה, התחתנה והתגרשה – ואז הכניסה את הגרוש האלים שלה לכלא. היא חיה תקופה בפריז, כמעט התמודדה בתחרות מלכת יופי, וטיפלה במוזיקה בקשישים ניצולי שואה.
"המילה ציונות," היא אומרת, "נושאת עבור הפלסטינים משמעות שלילית, היא מסמלת מחיקה והקמה של חיים חדשים על קברם. אבל כשהתערבבתי יותר והשתלבתי בחברה היהודית, הבנתי שציונות אמיתית היא אהבת האדמה, אהבת העם וההכרה באחר. כל החברים היהודים שלי הם ציונים והם חושבים שאני ציונית כי אני רוצה לשמור על מדינת ישראל וביטחונה. אני גם חושבת שמדינת ישראל צריכה לשמור עליי."
בגיל 30 היא הצטרפה לתע"ל, מפלגתו של אחמד טיבי, ופעלה בה במשך שלוש שנים. "תמיד בער לי לפעול וההצהרות של טיבי מצאו חן בעיניי," היא אומרת. "הוא מיד הבין את הראש שלי. הוא הכניס אותי בלי בחירות לוועדה המצומצמת של 40 נציגי המפלגה. האמנתי שהמפלגה תרצה לקדם את מעמד האישה, אבל כשהתמודדתי בפריימריז, פתאום הגבריות הערבית התעוררה וביקשו ממני להוריד את המועמדות שלי כי 'יש גבר שהוא גם מבוגר וגם אישיות ציבורית, אז תוותרי ואנחנו נשמור לך את זה לעתיד.' התאכזבתי ועזבתי."
בתע"ל מתנערים ממנה וטוענים כי "היא לא היתה מועמדת בשום שלב".
בשיר מעודדת צעירים ערבים להתנדב לשירות לאומי, לפי נתוני רשות השירות הלאומי־אזרחי, בשנה שעברה היו כבר לא פחות מ-4,587 צעירים וצעירות ערבים ובדואים שהתנדבו לשירות לאומי. עאמר עאמר, מנהל המערך הערבי־דרוזי הארצי בשירות הלאומי, מסכים שלבשיר יש חלק בעלייה. לדבריו, באופן מפתיע גם 7 באוקטובר תרם לעלייה במספר המתנדבים: "היינו בטוחים שאחרי 7 באוקטובר תהיה ירידה, אבל קרה אחרת."
"אני חושב שבגלל שבאותו יום טבחו ופגעו בכולם, גם בערבים, הם התחילו לתפוס זווית אחרת, לראות את ישראל כמדינה שלהם. אני רואה איזה שינוי במודעות. היית מתארת שמזרח ירושלים זה המחוז הכי גדול אצלי? יש שם מעל 412 מתנדבות ערביות."
לפני ארבע שנים ניסתה בשיר להיכנס לכנסת בפעם השנייה. "לקבוצה 'אין לנו ארץ אחרת' נכנס יום אחד איש מפלגת העבודה שהציע לי להצטרף. הסכמתי. בסיבובים שלי בכפרים אנשים אמרו לי שאם אגיע למקום ריאלי במפלגה, הם יצביעו לי."
אבל כעבור זמן קצר משכה בשיר את מועמדותה. "הייתי במטה של העבודה, רציתי להיכנס לדבר עם מרב לכמה דקות. סך הכול ביקשתי חמש דקות מזמנה וחיכיתי בחוץ, אבל כשהיא יצאה היא רק אמרה שלום, לחצה את ידי, אמרה שאין לה זמן והלכה. הבנתי את המסר.
"מי שעומד בראש ועדת המעקב ג'מאל זחאלקה מבל"ד, שזה לא פחות קיצוני מבן גביר.
"בל"ד לא מכירים במדינה היהודית וזה כשלעצמו הופך אותם לקיצוניים כמוהו. הם גם לא עוסקים בבעיות שלנו הערבים בישראל. לפני הפסקת האש, יו"ר המפלגה סמי אבו־שחאדה העלה סרטון ב-X שבו הוא מדבר על איראן, מנתח את המלחמה. יש שם הרבה תגובות כועסות ששואלות אותו למה הוא מתעסק באיראן בזמן שהערבים בישראל נרצחים.
"הקיצוניות של זחאלקה היא בכך שהוא ראש ועדת המעקב שמסרב לשתף נשים בוועדה. הם אומרים שנשים יכולות לפעול בשטח, אבל לא לקבל החלטות (רק ב-2007 עאידה תומא־סולימאן, שהיתה אז חברת כנסת במפלגת חד"ש, מונתה להיות חברה בוועדה. ב-2025 לראשונה התמודדו שתי נשים לתפקיד ראש הוועדה, אבל הן לא נבחרו. זו תמיד אותה הנהגה גברית שמדירה נשים, שמפחדת משינוי ולכן לא תביא שינוי. הנשים הערביות נהיו משכילות יותר, הן עובדות יותר ועדיין מצבן גרוע ויש אלימות נגדן. כמו שבן גביר מחריב את מדינת ישראל בשם היהדות, כך הם בטענה שפועלים לטובתנו מבודדים אותנו מהחברה הישראלית. בן גביר צריך את זחאלקה, טיבי ועודה כדי להגיד שהם מתנגדים למדינה יהודית ורוצים לחסל אותנו, והם צריכים את בן גביר כדי להגיד 'תראו מה עושים לנו, אז אל תשכחו מה היה.' הם לא רוצים שנתקדם, אלא נחיה בעבר, נזכור את מה שקרה ב-48' כל הזמן.
"בל"ד לא פחות קיצוניים מבן גביר. כמו שבן גביר מחריב את המדינה בשם היהדות, כך הנציגים שלנו מבודדים אותנו מהחברה הישראלית. בן גביר צריך את זחאלקה, טיבי ועודה כדי להגיד שהם מתנגדים למדינה יהודית, והם צריכים את בן גביר כדי לומר 'תראו מה עושים לנו.' הם רוצים שנחיה בעבר, שנזכור את מה שקרה ב-48' כל הזמן. אי אפשר להתקדם ככה."
בערב יום העצמאות, בשיר הוזמנה להשיא משואה בטקס האלטרנטיבי שנערך בתל אביב. "אני עומדת כאן כאישה ערבייה־פלסטינית, אזרחית מדינת ישראל," אמרה בנאומה. "אני עומדת כאן לא כדי להסביר את עצמי, אלא כדי להיות. עם זהות שלמה שלא מתנצלת, כי קיום הוא לא בקשה, אלא עובדה." בשיר סיימה את נאומה כשהיא מניפה את ידה וצועקת "לכבוד מדינת ישראל, יהודית, דמוקרטית וליברלית, מתחייבים לדמוקרטיה ולתפארת מדינת ישראל."
הסרטון הזה מיד הופץ ברשתות החברתיות ובערוצי טלגרם בערבית ועורר זעם גדול בקרב רבים. טענו נגדה כי היא מחפשת תשומת לב, שהיא "הערבייה הטובה" של מפלגה ציונית שאוהבת להתקשט בשכמותה.
"כל המשתתפים שנאמו קיבלו הנחייה להוסיף את המשפט הזה," אומרת בשיר להגנתה. "ואני חושבת שהעובדה שישראל היא הבית של הלאום היהודי לא מבטלת את זה שיש פה שני מיליון ערבים. ברור שחשבתי על מה זה יעשה לפני שאמרתי את זה, אני חיה עם המורכבות הזאת כל יום. אבל אני לא פועלת מתוך פחד ממה שיעוררו הדברים שלי, אלא מתוך אחריות למה שאני מייצגת. אני לא מוותרת על הזהות שלי ואני גם לא מוותרת על הזכות להשפיע ולשנות מבפנים."
(יאנה פבזנר, "חייבים להתקדם": סומיה בשיר מעודדת שירות לאומי לערבים ומשוכנעת שעבר זמנן של המפלגות הערביות, "אל-ארצ'", 30.4.26).
https://www.haaretz.co.il/magazine/2026-04-30/ty-article-magazine/.premium/0000019d-d80e-db1b-a9ff-ff9eea270000
הנה האתר שלה בויקיפדיה:
https://he.wikipedia.org/wiki/סומיה_בשיר
האם בשיר באמת תצליח להיבחר לכנסת מטעם מפלגת הדמוקרטים? האם תצליח להביא לשינוי ביחס ערביי ישראל למדינת היהודים? ימים יגידו.
בינתיים ניסיתי לבחון האם מעבר לפוליטיקה פיה וליבה שווים?
סומיה בשיר: "לערבוב בין אנשים זה לפרק מחיצות. צריך לצאת מאזור הנוחות להיפגש, לדבר, להקשיב. לא רק בהצהרות אלא במפגש אנושי."
https://x.com/bashsomaya/status/2051637410228822068
נעמן כהן: "דברייך נכונים. עשי שינוי היסטורי ביחסי ערבים יהודים. היות והערבים מכריזים כי מטרתם לרצוח את כל היהודים כתנאי לגאולה ע"פ דברי מוחמד (המובאים באמנת החמאס ובדברי המופתי של אש"פ):
https://palwatch.org.il/page/38840
היי הערבייה המוסלמית הראשונה שתצהיר שאת רואה בכך גזענות ולא מופת מוסרי.
לצערי הרב, שתיקה כהודאה דמיא. סומיה בשיר רואה את דברי מוחמד הקוראים לרצח היהודים מופת מוסרי. כנראה שבינתיים אין סיכוי לשינוי עמדות.
אגב כך אם אתם מכירים ערבי-מוסלמי שאינו גזען, הרואה בדברי מוחמד אלו גזענות שהוא מגנה ולא מופת מוסרי אנא הציגוהו.
נעמן כהן