ארכיון קישורים אודות צור קשר התחברות
חדשות בן עזר #2169 15/06/2026 ל' סיון התשפ"ו
נעמן כהן

הפרדוקס האמוני של ר' מרדכי ברגר

כדי להימנע מכפירה בתורה יש לכפור בתורה
ר' מרדכי ברגר מלין עליי כך: "נעמן כהן תוקף אותי על דבריי בנושא גיוס החרדים. כי הדרך הנכונה, המעשית והיעילה היחידה לשילוב חרדים בצה"ל היא הקמת יחידות המותאמות לאורח חייהם הדתי המוקפד. הסברתי כי מסעות רדיפה, איומים בסנקציות ומאסרים אינם מהווים תוכנית עבודה, אלא רק מרחיקים את הפתרון, מקשיחים את העמדות ומעמיקים את הקרע." והוא ממשיך: "אני מסיים בצער עמוק. אם בארזים נפלה שלהבת – אם אדם ישר, משכיל והגון כנעמן כהן נסחף לזלזול בוטה, מכליל ורדוד כל כך בקהילה שלמה – מה נלין על אנשי קצוות אחרים, שאינם מחפשים את האמת והידברות כלל?" ("חדשות בן עזר", 2168)
ביקורת מוזרה. כי הסכמתי איתו לחלוטין. אני מכיר בחשיבות לימוד התורה ובמפורש כתבתי כי הדרך אינה ברדיפה ובמאסרים, אלא רק בקבלת שני כללים. המשתמט משירות לא יקבל כל תגמול מהמדינה, ולא יוכל להיבחר לכל משרה ציבורית, וכמובן מעולם לא האשמתי את כל הציבור החרדי, אלא רק את המשתמטים משירות.
ועתה נעבור למישור התיאולוגי-אמוני. ר' מרדכי ברגר כותב: "אצטט שוב פסקה מן המאמר שכתבתי, ואשר נעמן בחר להתעלם ממנה לחלוטין: "מנהיג הציבור הליטאי, הגאון רבי משה הלל הירש, חזר והדגיש כי ניתן להגיע להבנות לגבי בחורים שאינם לומדים, בתנאי שהמסגרות הצבאיות יבטיחו באופן מלא את שמירת דתם. לשיטתו, הצורך המבצעי בחיילים אינו גובר על הסיכון הממשי של עזיבת הדת. אפשר לחלוק על עמדה זו, אך התעלמות ממנה היא איוולת."
"מניין לנעמן הביטחון העצמי המופרז לקבוע שהוא מבין במקורות התורה ובהלכה יותר מהרב הירש וממנהיגיו הרוחניים של הציבור החרדי?"
אז עם כל הכבוד למנהיג הציבור הליטאי "הגאון רבי משה הלל הירש", (אגב הוא הונגרי) האם אותו גאון, ואני אלך רחוק יותר אל קודמיו הגאונים. מהגאון מווילנה וכל פוסקי ליטא. האם היה מי מהם שפסקו אי פעם פסק הלכה הדומה ל"נמות ולא נתגייס" לצבא הצאר? (שבו שירות ה"קנטוניסטים" היה 25 שנה, והסיכוי לאבד את היהדות היה גדול בהרבה) – מעולם לא. הם ניסו לשחד, לשחרר תמורת כסף, ולשלוח עניים, אבל מעולם לא פסקו הלכה כזו. קל וחומר כשמדובר בצבא יהודי ומלחמת מצווה. האם ע"פ ההלכה "נמות ולא נתגייס" היא מצווה שנוספה לגדר העבירות המחייבות "ייהרג ובל יעבור"? הרי כתוב "וָחַי בָּהֶם" (ויקרא י"ח ה')
לית מאן דפליג שזו כפירה בתורה. וכאן אנחנו מגיעים לפרדוקס התיאולוגי-אמוני הגדול שמציג ר' מרדכי ברגר בעקבות "הגאון רבי משה הלל הירש." לפי דבריו החשש הוא שחרדי המתגייס לצבא ייהפך לכופר, ולכן ע"מ שלא ייהפך ח"ו לכופר, עליו לכפור בתורה המצווה עליו להתגייס. כלומר, כדי להימנע מכפירה בתורה – יש לכפור בתורה. פרדוקס ללא פתרון.
אז הנה אתגר לר' מרדכי ברגר ולרבו הגאון. איך תפתרו את הפרדוקס האמוני הזה?

תעמלני אוייב (1)
בשידור חי באל-ג'זירה הקטרי, ראש ממשלת ישראל לשעבר, העבריין אולמרט השווה בין ממשלת ישראל למשטר האיראני: "רוב ממשלת ישראל קיצונית ומשיחית, הדבר דומה גם לאיראנים."
https://rotter.net/forum/scoops1/952688.shtml
מזלו של העבריין אולמרט כתעמלן אוייב הוא שהוא לא השווה את ישראל למשטר בקטאר כי אז לא היה זוכה לראיון.
ובעצם כשיש את אולמרט מי צריך את קטאר?

תעמלני אוייב (2)
מפלטו של הנוכל: שהעולם יגיע לקיצו
קרולינה לנדסמן עיתונאית "הארץ" טווה קונספירציה אנטישמית. וכך היא כותבת: "מהלכי נתניהו מאז שהתפוצצה הונאת פירמידת הביטחון שלו: המוצא היחיד שלו הוא שהעולם יגיע לקיצו. ואם לא קיצו, אז לכל הפחות לחולל מערבולת עולמית, התנגשות בין ציוויליזציות גוג־ומגוגית, כך שלא יהיה אפשר למצוא בתוך ערימת שחת ההריסות ההיסטוריות את מחט ה-7 באוקטובר.
"המוטיבציה למלחמת העולם שהוא מחרחר מאז אותו יום אינה מכוונת אלי עתיד כמו שרבים מבינים אותה (הניסיון למנוע בחירות, או "להישאר" בשלטון, או להימנע ממשפט). זו מלחמה שבהגדרה אין לה "יום שאחרי" (אלא אם כן הכוונה להחלפת האוכלוסייה ו/או שלטון ברחבי המזרח התיכון והמפרץ הפרסי). המלחמה שהוא מחרחר או־טו־טו שלוש שנים מוּנעת על ידי הרצון לטשטש את כל העקבות של הונאתו ההיסטורית. הונאה שמתמצה ברעיון שמכר לנו כל חייו הפוליטיים, שיצליח להעלים את הבעיה הפלסטינית. כאשר הטריק ששימש אותו 'להעלים' אותה, הוא להעמיד מול פנינו את 'האיום האיראני'.
"הסתבכות במלחמה עם איראן עלולה לגרום לכאוס עולמי. אבל מה אכפת לו? יצליח – יגיד סוף טוב הכל טוב. לא יצליח – העולם יגיע לקיצו, ויחד איתו כל צרותיו (אלא אם כן המשקיע האמריקאי ידרוש את כספו בחזרה, ומשם קריסת הפירמידה בלתי נמנעת)."
(קרולינה לנדסמן, "מפלטו של הנוכל: שהעולם יגיע לקיצו", "אל-ארצ'", 12.6.26).
https://www.haaretz.co.il/opinions/2026-06-12/ty-article-opinion/.premium/0000019e-b80a-d892-adde-fa9f15f80000
הבנתם? דומה שמאז אייכמן בארגנטינה לא נשמעה מארגנטינאית האשמה אנטישמית כל כך. קרולינה לנדסמן מהדהדת את היטלר בנאומו המפורסם ברייכסטג ב-1939 בו האשים את היהודים בחרחור מלחמה עולמית, ומאשימה את נתניהו בחרחור מלחמה עולמית נגד איראן. כאילו איראן אינה מכריזה בגלוי (היטלר שמר בסוד) את מטרתה להשיג נשק גרעיני ולהשמיד את מדינת היהודים. מזלה של האנושות שקרולינה לנדסמן לא חיתה בזמן מלחמת העולם השנייה כי אז היתה משכנעת את האנושות כי היהודים החלו במלחמה, ולכן חייבים שלהיטלר יהיה נשק גרעיני.
לא יאומן איך מחלת הנפש ה"ביביפוביה" מעוותת את המחשבה.

תעמלני אוייב (3)
גדעון לואי (לוי) "לורד האו האו" הישראלי כותב כך:
"נתניהו האיש בקדנציות הראשונות שלו כלל לא דומה לנתניהו העכשווי. במיוחד מאז טבח ה-7 באוקטובר. נתניהו. מאז 7.10 הוא נהפך למדינאי חסר רסן, צמא דם, כהניסט. שום דבר לא הצליח לו מאז וגם לא יצליח.
"נתניהו המוקדם היה זהיר בהפעלת הכוח הצבאי. לא היה ראש ממשלה שכה נזהר בו. זהירות מחושבת או פחדנות – נתניהו היה ראוי על כך לשבח. אהוד אולמרט, המדינאי הכי אמיץ ורדיקלי כיום, האיש שיאיר גולן הוא ימין קיצוני לידו, הוציא את ישראל ללא פחות מחמש פעולות מלחמתיות גדולות, בפחות משלש שנות כהונה, כמעט כולן מיותרות. נתניהו המוקדם חתם על שלושה הסכמים מדיניים ויצא למלחמה אחת בעזה במהלך 17 שנות כהונתו הראשונות. ב-7 באוקטובר נפרץ הסכר וההידרדרות הגדולה החלה. סופה לא נראה באופק.
"מאותו יום נתניהו הפך למדינאי חסר רסן, צמא דם, תאב נקם, מחרחר מלחמה, גזען, כהניסט, עבריין בינלאומי נמלט ומצורע, שיש צו מעצר נגדו. דמם של 20 אלף ילדים וחורבות בתיהם של מיליוני בני אדם באשמתו הישירה, וההשמדה בעיצומה.
"מאז שום דבר לא הצליח לו וגם לא יצליח עוד לעולם. ברגע שנפרד מערכים מינימליים של חוק והומניות, נחרץ גורלו וגורל מדינתו. כל המלחמות שאסר בשנתיים וחצי האחרונות נידונו מראש לכישלונות מחפירים ומדממים. נתניהו לא מכיר עוד בדיפלומטיה ובהסכמים, רק בהפצצות וחיסולים ודם המונים שנשפך לשווא.
"איראן שמעולם לא תקפה את ישראל הפכה לאוייבת הרבה יותר מסוכנת מאי פעם שלא מהססת לתקוף כל אימת שמתחשק לה. ארצות הברית על סיפו של שינוי קיצוני ביחסה לישראל. גם כאן ידיו של נתניהו במעל.
"קשה לחשוב על הרבה דוגמאות היסטוריות שדם וחורבן כה רבים היו מעשה ידיו של מדינאי יחיד. עזה הפכה לבית קברות, דרום לבנון גם היא, הגדה מתפוצצת – והכל בגללו.
"האיש המרשים מיום ההולדת של אשתו שרה בביתו של בני ציפר, הפך רוצח המונים, פושע מלחמה וכישלון סדרתי – ואין עוצר."
(גדעון לוי, "נתניהו של השנים הראשונות אינו דומה לזה של האחרונות", "אל-ארצ'", 11.6.26).
https://www.haaretz.co.il/opinions/2026-06-11/ty-article-opinion/.premium/0000019e-b1a0-d02c-afbf-fba735f70000
הבנתם? לדידו של "לורד האו האו" הישראלי שהתנאה תמיד שאינו לוקה במחלת הנפש ה"ביביפוביה" וכעת נדבק בה לחלוטין, החמאס, איראן, חיזבאללה אינם האשמים במלחמה ובחורבן שהביאו על עצמם, אלא נתניהו בלבד הוא האשם.
"לורד האו האו" הישראלי כתעמלן אוייב אינו מבייש את ויליאם ג'ויס הלורד האו האו האנגלי-אירי המקורי.

נפלאות השטיק הפולני
תמיד אני מוקסם כיצד רומני כאורי הייטנר מאמץ את הקלסיקה של השטיקים הפולניים.
"הוא לא שמח לאיד על נתניהו, אלא רק מלא צער לאידנו." ("חדשות בן עזר", 2168).
פשוט נפלא.
הטענה המגוחכת של הייטנר שטראמפ אמר שהציל את נתניהו מהכלא בהתכוונו לפנייתו אל הרצוג (כשכלל לא הציל אותו ממנו כי הרצוג לא עשה דבר) ולא להאג כשקיבל אותו בארה"ב בשעה שאינו יכול לבקר באירופה... נו, באמת. נו, באמת.
זה לא היה מגוחך לולי היה הייטנר תמיד משטין על מיליקובסקי-נתניהו באופן אובססיבי, כאשר בניגוד לגדעון לוי המאשים אותו כרוצח ערבים, הוא מאשים אותו כרוצח יהודים, וקורא לו: "צא צא איש הדמים"!
קל וחומר שכדי לסלקו ("צא צא איש הדמים") מוכן הייטנר להעריץ ולהריץ את בנט לראשות הממשלה (כתחליף למשה סמולינסקי-יעלון), ולהתעלם כמו הבורבונים שלא למדו דבר ולא שכחו דבר מה-7 באוקטובר ע"י צירוף רע"ם "התנועה האיסלמית" "האחים המוסלמים" התומכת רעיונית וכספית בחמאס, לממשלה. הכול כשר אצל הייטנר ובלבד שביבי יסולק.
נ.ב. אני מאד מעריך את אורי הייטנר על שהודה ב"שגיאתו הגדולה" ("חדשות בן עזר", 2168). לא כל אחד מוכן להודות בשגיאותיו. הוא ללא ספק גם יכיר ויודה בעתיד בשגיאתו על מאמצו להכשיר את רע"ם-התנועה האיסלמית-החמאס לכניסה לממשלה רק מתוך הרצון האובססיבי שלו לסלק את נתניהו.

נתניהו לא חיזק את החמאס ביו"ש
כאשר יריביו נאבקו ונאבקים לחיזוקו
במאמרו המצוין "רחפני הנפץ אינם עפים מעצמם" ("חדשות בן עזר"" 2168) מביא אל"מ (מיל') משה בן דוד (בנדה) את אמרת קלאוזביץ שטען כי "כשם שבני אדם בוחרים להילחם, הם גם יכולים לבחור לחדול מכך, אם נצליח לגרום להם לשנות את דעתם. שכן, כדבריו, 'לא כלי נשק מנהלים מלחמות אלא בני אדם.' במקום דברי רהב על ניצחון מוחלט וכדומה כדאי לשים כמטרה את מטרת המלחמה לגרום לאוייב לשנות את דעתו. קרי להפסיק את הלחימה."
ואני רוצה להתייחס בהקשר זה להאשמת נתניהו כמממן החמאס (למרות שכולם, בנט, למפל-לפיד, ליברמן, איזנקוט, מימנו את החמאס, ויאיר גולדנר-גולן ראה בו "נכס לישראל"). מימון החמאס היה כמובן טעות קולוסאלית.
השתלטות החמאס על הראשות הפלסטינית בעזה היתה בשלבים.
1. הניצחון בבחירות לפרלמנט הפלסטיני.
תנועת חמאס ניצחה בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית (הפרלמנט) ב-25 בינואר 2006.
הרקע: חמאס התמודד תחת הרשימה "שינוי ורפורמה" וזכה ב-74 מתוך 132 המושבים בפרלמנט, בעוד תנועת פתח, שהנהיגה את הרשות עד אז, זכתה ב-45 מושבים בלבד. בעקבות הניצחון, הקים איסמאעיל הנייה ממשלה פלסטינית בראשותו.
2. ההפיכה ברצועת עזה (השתלטות חמאס)
ההפיכה הצבאית שבה חמאס תפס את השליטה המלאה ברצועת עזה והדיח את מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית (הפתח) התרחשה ב-יוני 2007 (הלחימה האינטנסיבית ביותר התחוללה בין ה-10 ל-15 ביוני 2007).
הרקע: לאחר שנה וחצי של מתחים פוליטיים קשים, ניסיונות כושלים לממשלת אחדות, ועימושים אלימים ומדממים ברחובות עזה בין חמושי חמאס לאנשי פתח, פתח חמאס במתקפה צבאית מתוזמנת.
התוצאה: חמאס כבש את כל מפקדות הביטחון של הרשות ברצועה. בתגובה, נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן), פיטר את הממשלה בראשות חמאס והכריז על מצב חירום. מאז ועד היום פיזית, השלטון הפלסטיני מפוצל: חמאס שולט ברצועת עזה, והרשות הפלסטינית (בהנהגת פתח) שולטת באזורי הרשות ביהודה ושומרון.
מדוע החמאס לא השתלט גם על יו"ש? מהסיבה הפשוטה. צה"ל מנע זאת. לזכותו של נתניהו יש לומר שהוא מנע כל אפשרות להקמת מדינה פלסטינית עצמאית ביו"ש, מדינה שהיתה נהפכת מכוח הבחירות, ומכוח הכוח למדינה חמאסית עצמאית השולטת בעזה וביו"ש, סכנה קיומית לישראל. יריביו של נתניהו מהשמאל דרשו ממנו לעשות זאת, ודורשים זאת אף היום, הם דורשים להחזיר את הראשות והפת"ח לשלטון בעזה, שלטון שייהפך מיד לשלטון החמאס.
ואני חוזר לאימרה של קלאוזוביץ. יש לדאוג לגרום לאויב לשנות את דעתו, אבל לפני כן יש לדאוג פנימה לכל התומכים בהקמת מדינה פלסטינית עצמאית של הפת"ח בעזה וביו"ש לשנות את דעתם. מדינה של הפת"ח תיהפך למדינת החמאס.
ודוק: גם הפת"ח השתתף בטבח ה-7 באוקטובר, וארגון "השהידים של אל-אקצא" שלו, אף הטרים את הטבח בעוטף עזה בטבח קיבוץ מצר ב-2002.

שבחי ארץ ישראל
לקרוא ולא להאמין. כתבת הארץ נרי רחל יענטע וייס-לבנה-הירשפלד כותבת בשבחי הארץ (לא על עיתון "הארץ").
"לאחר חודשים על חודשים שבהם לא יכולתי לנסוע לחו"ל," היא מתנה את גורלה המר, "כשהיה לי צר מאוד תחת כנפי ארצי ההולכת פייפן, נסעתי לפני כחודשיים וחצי לברלין. לאחר שבועיים של שמחה ואפילו אושר, הגיעה הנפילה. זה קרה יומיים לפני תאריך החזרה. "זו הנסיעה המושלמת אבל והלוואי שהייתי יכולה להישאר כאן עוד כמה ימים," חשבתי לעצמי ומיד נשמט גופי, כאילו איננו קשור כלל למוחי, והתרסקתי על המדרכה.
"בניגוד לשמועה שלפיה רק בישראל יבואו אנשים לעזור לך אם תיפול ואילו בחו"ל יעזבו אותך לנפשך, דווקא לא מעט אנשים באו לסייע. למזלי הייתי ליד בני, ואנשים שבאו לעזור המטירו עלינו בקבוקי מים, אמצעי חבישה ואף הציעו להסיע אותי לבית החולים. הגענו בכוחות עצמנו, אני ושני בניי לבית החולים, שהיה, כצפוי, גרוע. המסקנה שלי מההמתנה בת עשר השעות בחדר המיון בברלין, כמו גם לאחר האשפוז וניתוח החירום לפני שבע שנים, היא שאם כבר למות מכאבים לפחות שזה יהיה בעברית. בברלין כל בקשה סבירה הופכת לתחינה. נדרשו תחנונים כדי שאקבל כדור אקמול עלוב לשיכוך כאבים, שהרופא עצמו טען שאנשים נורמליים מתעלפים מהם. 'אף אחד לא אמר אף פעם שאימא שלי נורמלית,' אמר לו בני. האחיות במיון אינן יודעות אנגלית. חזרתי אפוא ארצה בהמלצתו של הרופא דובר האנגלית (הוא קנדי). שאמר שמכיוון שאינני אזרחית איאלץ להמתין שבועיים לניתוח ועדיף שאחזור לארץ שהגעתי ממנה. אז חזרתי וטוב עשיתי. האקמול מוחלף עכשיו באופיאטים, הרופאים האחים והאחיות נראים כאוהבי אדם."
(נרי לבנה, "שברתי את הכתף, והדבר שהכי מצער אותי הוא שנאלצתי להיפרד מהכלב האהוב שלי", "אל-ארצ'", 10.6.26).
https://www.haaretz.co.il/magazine/2026-06-10/ty-article/.highlight/0000019e-b19d-d7a4-a9bf-f5ddbaa30000
ואו. לכתוב שבתי החולים בדויטשלנד ארץ הבחירה הם גרועים, והטיפול שם גרוע, ובתי החולים בארץ טובים יותר ו"הרופאים האחים והאחיות בארץ לעומת גרמניה, נראים כאוהבי אדם..."
איפה כאן העורך? איך בומשטיין-בן מתיר לפרסם בעתונו שבחים כאלו על הארץ?
בכל מקרה, נרי רחל, יענטע, וייס-לבנה הירשפלד עשתה כנראה טוב כשלא שעתה לעצתי כאשר המלצתי לה בזמנו שלמען נוחיות בניה ונכדיה הגרמנים הפטריוטים (אמנם רק מישלינג) שהשתחררו לדבריהם בשמחה מהיהדות והישראליות, תשנה את שמה מהשם העברי נרי לשם הארי הטהור קלרה פלצל, והיא נשארה בשמה העברי. שכן באמת היתה לה מבוכה אם היתה מופיעה בבית החולים איכילוב בשם זה.

יאיר למפל-לפיד בראיון בצרפת: אנחנו לא קולוניאליסטים, אנחנו חיים על האדמה שלנו, האדמה התנ''כית שלנו.
ראש האופוזיציה יאיר למפל-לפיד התראיין אצל העיתונאי דריוס רושבין (Darius Rochebin) ברשת הטלוויזיה הצרפתית LCI במהדורת החדשות המרכזית של הרשת.
בראיון הטיח המגיש בלמפל-לפיד את הקליפ שבחשבונו הפרטי שבטוויטר, בצירוף ההצהרה המשותפת של שרי החוץ של אוסטרליה, קנדה, צרפת, נורווגיה ובריטניה, המגנה את "האלימות הנוראית שמבצעים מתנחלים קיצוניים נגד אזרחים פלסטינים". וטען כי המתנחלים פועלים ב"חסינות כמעט מוחלטת," לעיתים "תחת הגנת כוחות הביטחון הישראליים" ובתמיכת הממשלה.
כמו כן המשיך המגיש והטיח בלפיד האשמות קשות בנוגע ליהודה ושומרון, כשהוא טוען: "הקולוניות שלכם מחזיקות בצורה בלתי חוקית בכמות גדולה של אדמות... המשפט הבינלאומי דורש שההתנחלויות הישראליות ייפסקו."
תשובת לפיד היתה: "אלו אינן התנחלויות משום שלא כבשנו מדינה פלסטינית, מכיוון שמעולם לא היתה מדינה פלסטינית… הקהילה הבינלאומית והחלטות האו"ם משתמשות במונחים רדיקליים... לזה אין שום קשר למציאות."
וכאשר המגיש רושבן התעקש וניסה לדחוק אותו לפינה בעניין "היום שאחרי," השיב לפיד נחרצות: "יש כאן בלבול מסוים בין קולוניאליזם לבין התיישבות... אנחנו לא קולוניאליסטים בישראל, אנחנו חיים על האדמה שלנו, האדמה המקראית שלנו."
https://x.com/DariusRochebin/status/2064320464629973453
שאפו ליאיר למפל-לפיד. בכל זאת כתבתי למראיין דריוס רושבין את מה שהוא החסיר:
"מר רושבן, צרפת עד פואטייה נחשבת כשטח ערבי כבוש על ידי צרפת. אותו הדבר לגבי ספרד, פורטוגל, מלטה, איטליה, יוון, גאורגיה וארמניה. האם אתה קורא לחזרת הכיבוש והקולוניאליזם הערביים על שטחם?"
https://x.com/naaman_c/status/2065611249610555718

אינטרנציונל השנאה
מפלגת "פלסטין החופשית" הרדיקלית השמאלנית של ניו זילנד מבקשת להתמודד בבחירות 2026 על מצע הקורא לפירוק ישראל ותמיכה בסוגיות פלסטיניות.
https://x.com/Jerusalem_Post/status/2064400990560755799
ישנם הרבה ישראלים שהיו מצביעים לה.

לארי ויינשטיין: "אם נתניהו לא היה ראש ממשלה אחותי היתה בחיים"
הסרטן הקנדי־יהודי לארי ויינטיין הסכים לאחר חרם שעשה, להקרין את סרטו "שירי ספטמבר", במסגרת "סופשבוע סינמה" במוזיאון תל אביב.
סרטו התיעודי־מוזיקלי עוסק ביצירתו של קורט וייל באמצעות ביצועים של מוזיקאים ואמנים: לו ריד, פי־ג'יי הארווי, אלביס קוסטלו, ויליאם בורוז, דייוויד ג'והנסן ("ניו יורק דולס"), זמרת הג'ז בטי קרטר, הקונטרבסיסט צ'רלי היידן ורבים אחרים. הסרט נעשה באמצע שנות ה-90 (מבין המוזיקאים שהוזכרו קוסטלו, קייב והארווי חיים היום).
ובהזדמנות זאת הוא מדבר על רצח אחותו ובעלה ב-7 באוקטובר.
אחותו הגדולה של ויינשטיין, שהכירה לו את שיריהם של לאונרד כהן ובוב דילן, היא ג'ודי ויינשטיין, שנרצחה בניר עוז ב-7 באוקטובר ביחד עם בעלה גדי חגי. ג'ודי עלתה לישראל בשנות ה-70 והגיעה לקיבוץ עין השופט, שם הכירה את גדי. בשנות ה-90 בני הזוג עברו עם ארבעת ילדיהם לניר עוז. ג'ודי היתה מורה לאנגלית ולמיינדפולנס. גדי, חלילן וסקסופוניסט, עבד כטבח. ב-7 באוקטובר, חצי שעה לפני תחילת מתקפת חמאס, הם יצאו להליכה מחוץ לקיבוץ. הם היו מהראשונים שנרצחו, אולי הראשונים ממש (לארי ויינשטיין אומר שאיש צבא סיפר לו שהמקרה שלהם כונה Incident Zero). גופותיהם נחטפו לעזה. בדצמבר 2023 התברר בוודאות כי הם נרצחו. הגופות חולצו מחאן יונס ביוני 2025.
"חשבנו שאחותי היתה בחיים אם נתניהו לא היה ראש ממשלה," הוא אומר. "אני יודע שאנשים לא מסכימים עם זה. העובדה שהוא מימן את החמאס. העובדה שלקח לצבא כל כך הרבה זמן להגיע לניר עוז. זה מטורף. אף שאת ג'ודי זה לא היה מציל.
"בראיון שלי בתחנת טלוויזיה קנדית. סיפרתי שאנשים פונים אלינו בכעס כי הם מניחים שאנחנו תומכים בישראל. זה מה שקורה כשאתה יהודי. מניחים שאתה תומך בנתניהו. ואני אמרתי 'לא, אני שונא את נתניהו. אני שונא את כל מה שהוא מייצג.' מישהו שראה אותי מתראיין אמר לי You're a self hating jew (יהודי ששונא את עצמו). אמרתי 'לא, אני לא שונא את עצמי. אני שונא אנשים שגורמים ליהודים להיות שנואים.'
"כרגע ההומניזם נמצא במשבר חמור. מה שמניע את העולם אלה תאוות בצע, שחיתות ואינטרס אישי, בעוצמות חסרות תקדים," אומר ויינשטיין. "נשיא ארה"ב הוא נרקיסיסט שמונע רק על ידי האגו שלו. אותו דבר פוטין. אותו דבר נתניהו. הם יעשו הכול כדי לשמור על המשרה שלהם והם חושבים שהמלחמות מגינות עליהם. זה מושחת עד היסוד. זה רוע. למרבה הצער, הרבה מאוד אנשים הולכים אחריהם כמו כבשים. אבל אני עדיין מאמין ברוח האנושית, עדיין מאמין שהדרך היחידה לשרוד היא לחבק אחד את השני. אני מקווה שנצליח לעשות את זה. אני חושב שרוב בני האדם הם כאלה בבסיס.
"ג'ודי וגדי היו התגלמות של הדבר הזה," ממשיך ויינשטיין. "ג'ודי לימדה יוגה ומדיטציה ועזרה לילדים של הקיבוץ להתמודד עם טראומות. היא כתבה כל יום שיר הייקו. אלפי שירים, יפים מאוד, רבים מהם נגד אלימות. גדי ניגן וכתב. הם אהבו את השכנים העזתים שלהם. הם ממש ייצגו את הרעיון של הנאורות."
(בן שלו "לארי ויינשטיין: 'אם נתניהו לא היה ראש ממשלה אחותי היתה בחיים'," "אל-ארצ'", 9.6.26).
https://www.haaretz.co.il/gallery/cinema/2026-06-09/ty-article-magazine/.premium/0000019e-a5bc-dbb0-abff-e7bd55f50000
היהודי לארי ויינשטיין הוא אוייב ההומניזם. לדידו נתניהו אשם במות אחותו. החמאס, חיזבאללה ואיראן אינם אשמים. הם נציגי ההומניזם, ולא מייצגי הפשיזם האיסלמו-נאצי-ג'יהאדיסטי שנגדו אין לו מילת ביקורת. היהודי לארי ויינשטיין סבור כמו מקס נאומן היהודי שתמך בהיטלר כי התקפה על נתניהו והשטנה על ישראל ("אני שונא אנשים שגורמים ליהודים להיות שנואים") תפתור אותו משנאת האנטישמים. הוא טועה.
הוא בעצם רק משרת כאידיוט שימושי את אותם אנטישמים.

מאמר עיתון הבילד
הנה קראו את המאמר.
https://x.com/Amalia_Ozer/status/2065592160892682703
אולי תמצאו מה מסכן בו את ביטחון המדינה?

הדולרים האבודים
הסיפור היפה של משה גרנות "הדודה אנה" ("חדשות בן עזר", 2168) הזכיר לי נשכחות.
בסיפור השאיר לו הדוד ירושה לתרגם שירים מאידיש (לא שלו) ושם במעטפה 150 לירות שאיבדו את ערכן עם השנים.
ומעשה שהיה כך היה. יום אחד קיבלה אימי מכתב מאמריקה מאיזה קרוב רחוק או בן עיר, או מחזר, ובו היה שיר שכתב באידיש שהוא ביקש שתתרגם לו לעברית. במעטפה היה גם צ'ק ע"ס 75 דולר שאז בתחילת שנות השישים בקיבוץ נראה לנו סכום גדול.
אימי תירגמה את השיר, שלחה לאמריקה, וקיבלה תודה. את הצ'ק שמה במגירה. נשמור לעת הצורך. יש לציין שבאותם ימים בקיבוץ לאף אחד לא היה צ'קים אישיים, ואף אחד בקיבוץ לא ידע להשתמש בהם, רק לגזבר היו צ'קים של המשק.
לאחר כמה שנים הוחלט לפדות את הצ'ק, אבא שלי נסע לחיפה ונכנס לבנק. פקיד הבנק הביט בו בתימהון: "אתה לא יודע שצ'ק בתוקף רק לחצי שנה? אין לו יותר תוקף."
לא היה להם מושג. הלכו לאבדון 75 הדולר. לאבא היה אכפת האובדן והוא ניסה לשכנע את אימא לכתוב לאותו איש על המקרה, ולבקש צ'ק חדש. היא לא הסכימה בשום אופן.
נעמן כהן

רוצים גישה מלאה לכל הגיליונות?

הצטרפו לאתר וקבלו גישה לארכיון של למעלה מ-2,100 גיליונות עם אלפי מאמרים, שירים ויצירות ספרותיות.

הצטרפו לאתר
🏠 A− A A+