תל אביב 1987
ציורים ועטיפה דני קרמן
30.
לְיַד וֶנֶצְיָה נִמְצָא אִי קָטָן וְאָרֹךְ, לִידוֹ,
וּבוֹ חוֹף רַחֲצָה וְקָאזִינוֹ –
וְהַמְּכוֹנִיּוֹת מִסְתּוֹבְבוֹת בּוֹ כְּמֹו
מְסֻמָּמוֹת –
מֶרְחַקִּים שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲבֹר בָּרֶגֶל –
אָז לְשֵׁם מָה אֲנִי צָרִיךְ מְכוֹנִית
בְּאֶרֶץ צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַיִם –
לִנְסֹע מִטַּמְבּוֹן לְטַמְבּוֹן
וְלִפְעָמִים גַּם לְקַבֵּל
אֲבָנִים בָּרֹאשׁ?