תל אביב 1987
ציורים ועטיפה דני קרמן
32.
מַה שֶּׁאֲנִי עוֹזֵב בְּגִיל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה
אָשׁוּב אֵלָיו בְּגִיל חֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ
כְּשֶׁאֶשְׁתַּחְרֵר מֵהַמִּלוּאִים
סוֹפִית –
רַק אָז אַתְחִיל לִחְיוֹת
אִם לֹא אָמוּת
וְלֹא אֶפְשֹׁט אֶת הָרֶגֶל
וְהָרֶגֶל לֹא תִּקָּטַע –
אֶלָּא תַּעֲמֹד לִי
כְּשֵׁם שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת לִי
עַתָּה –
וַאֲהוּבָתִי עֲדַיִין תְּחַכֶּה לִי
בְּבֵיתָהּ.
