מפנקסֵי סופר על-זמני מר אלימלך שפירא
חי בצריף דל במושבה על גדת הירקון הדרומית
פּוֹצֶבַאט. * קְוַואטש. * זיבָּלֶה. * צִיבָּלֶה. * "צלחת" (בפרדס). * קיפְקָה (עפיפון עם זנבון עשוי מנייר בלבד). * טַאיירה (עפיפון מכובד עשוי ממסגרת קנים דקה מצופה ניירות צבעוניים, וזנב). * אבו-ג'ילדה. * מפגוֹ"ש (מפקדת הגוש). * להתפנות (לא מגוש קטיף אלא מקקה. "המורה, אני יכולה לצאת? אני נורא צריכה להתפנות ולא יכולה כבר להתאפק...") * מֵקָאנוֹ או מֵכָּאנו (משחק הרכבה מתכתי מהתקופה הפרה-לגואית והפרה-מחשבית). * בהרצה ("איפה זה המושב בהרצה שכולם נוסעים אליו?") * שָׁדִידָה (או ורדה) הדדנית מצומת נחשון. * טָרָזָן על העצים / מגרד את הביצים. * "חָלָוָה-בוטנים לפתח-תקווה אימא / לניר ועבודה / אילפה, קידשה הרימה / אם המושבות / לגיל שבעים הגיעה / לזכר האבות / בגיל ורון נריעה! / הה, ההה ההה, הה, ההה ההה / בגיל ורון נריעה!" * נארישקייט. * קְלַאס. * בנדיט. * פָסְפוּס. * פֶּזָבֶנק. * לפלוף (גרגירי לכלוך קטנים בבוקר, בעיניים). * "מצלמֶת" (בתחתונים). * "כבר פעמיים הוציאו לה את האפנדיציט" (קלת דעת שעברה שתי הפלות). * חֲסֶנֶה. * חמאם בַּלָא מוֹייה. (בית-מרחץ בלי מים. מהומה). * חרוז לבן (לדעת המשוררות הכי צעירות והכי אִינִיוֹת, חרוז לבן לא היה קיים לפני נתן זך). * נֶצֶ'ה (מטאטא-חצר עשוי משיח סירה קוצנית). * "שׁוּסטֵער" (רופא לא-מוצלח, כמוהו כסנדלר). * דוּק (משחק סבלנות בהוצאת מקלונים מחודדים מערימה מהתקופה הפרה-מחשבית). * קִיטְקָה (דמקה הפוכה, זוכה מי שמפסיד ראשון את כל כליו). * טה (מים רותחים מקומקום או מסמובר עם תמצית עלי תה מיובשים מתיון הניצב עליו). * גְרֵיפְּפְרוּט (אשכולית צהובה גדולה. קטנות ואדומות לא היו). * נאפ"י (השק"ם של הצבא הבריטי). * אַסְכֵּדִינְיֵיס (זה שסק. ר' "החיים כמשל"). * קראסאביצה. * פראקעס (עלי כרוב מבושלים ממולאים אורז ובשר קצוץ). * הבולשת (השב"כ). * נחש המכנסיים. * אבו-ג'ילדה. * בְּהֵימֶה (יצור אנושי לא חכם). * צִיגָלֶה (עז). * אינגָלֶה (ילד קטן). * "לֶפטי לפטי בֶּלבלבפטי, צ'ינגלה מינגלה לוף לוף לוף!" * רקטום (רֵיק, עם חור, לא אטום. הפתרון לאחת החידות של גוש כבוּשניקוב). * כלבויניק. * "פקק" (הרבה מלאכות מעט ברכות). * צלמניה (חנות צילום). * פֵּייגֶר. * אַ פַייג! * בלופר, בלופרית. * קרטושקעס (תפוחי-אדמה). * משתינוקת (טרם הבשילה לבעילה). * לחשֵׁש (למזמז). * טליה (גיזרה). * "נותנת" (היא הנותנת!) * תפוחי-זהב (תפוזים). * חושחש (תפוח-זהב מר. כנה להרכבה לזן השאמוטי) * אבטיח מל"לי (או הגליל. נעלם. רשימה עליו תתפרסם באחד הגיליונות הקרובים). * עגבניית "באלאדי" או "מרימנד" (נעלמה). * אפאלאך (תפוחוני-עץ קטנים. נעלמו). * מסופלס, מסופלסת (אנחנו באיידס קא עסקינן). * דואר עברי. "מדינה עברית!" (מה זה?). * "אתרוגים". (כינוי לבני-הארץ העבריים, בעיקר הדור הראשון במושבות העלייה הראשונה, לפני השימוש ב"סאברעס" ו"צברים"). * המושבות העבריות הראשונות (דיברו בעיקר אידיש, רק דור הבנים הראשון החל ללמוד מסודר עברית בבתי-הספר. גם חברי "השומר" המיתולוגיים דיברו בעיקר אידיש). * קאראחאן. * דָבּוּר (צרעה. בתחת של הדבור לא תמצא דבש, פתגם ערבי). * "לוקשים" (בחורים גבוהים. איטריות דקיקות חומות של אבקת-שריפה שהיו ממלאות את תרמילי הכדורים של הרובים הבריטיים לי-אנפילד. הוצאת, צרת מהם אותיות על לוח-עץ, הדלקת, והרי לך כתובת פחם אמנותית). * כושי. * כושי-סמבו. * כרטיס אי.בי.אם. נקבנית (כרטיס קרטון מנוקב בגודל אחיד בידי נקבנית חרוצה, שבתחילת עידן המחשב שימש בסיס לעיבוד נתונים אופטי ולפלט מחשב, ועל פי דוגמתו נבנה בניין אי.בי.אם בתל-אביב, שכיום כבר שינה צורתו). * וָלוּטה (מטבע זר).  * "דבר גדול" (קקי. סיפורו הראשון והמופלא של י.ק. אולי עדיין בכינויו א.ע. – על רקע המושבה, שלא נדפס ולא נשמר. א.מ. עורך "משא" החזיר לו אותו במילים: "העיצוב יפה אבל הנושא לא מתאים לפרסום בעיתון.") * ברקליס בנק, דומיניון, קולוניאל אנד אוברסיז. * פיסטוק חלבּי. * "אגס" חשמלי, "מנורה" (נורה). * ריטה העיוורת (הייוורט). * ביצים פולניות (ייבוא ביצים מפולניה בראשית שנות החמישים למאה הקודמת. לארוחת בוקר בבסיס-טירונים של הנח"ל בבית-דרס: חצי ביצה קשה פולנית). * יִיחֵעס (ייחוס. חשוב מאוד לזיווגים של יוצאי מזרח אירופה. אצל יהודי הונגריה, למשל, רווחה אפילו תופעה של נישואי בני-דודים מדרגה ראשונה, שבמשפחתנו התרחשה פעמיים, ולדעת אסתר ראב, דודתו אחות-אביו של ידידי הצעיר בן עזר, כל הפגמים באופיו נובעים מצד המשפחה של אימו הפולנית, שנישאה לאביו ממשפחת ראב ההונגרית). *  מכנסי "שיבר". * "חולצה רוסית" (חלוצית, רקומה, כמו של הפוגרומצ'יקים). * פוגרומצ'יק (לא אוהב יהודים, בעיקר במזרח-אירופה, אונס, פוצע והורג אותם בעשרות ובמאות אבל לא במיליונים, שזה ההבדל ההיסטורי והמאקאברי בין הרוסים והפולנים לבין הגרמנים, למרות מה שהנוער הישראלי המבקר באושוויץ' מקבל את הרושם שהפולנים האנטישמיים המציאו את השואה). * אושווינצ'ים (עיירה פולנית נחמדה המופיעה ברומאן של אשר ברש "בית מיבשל השיכר"). * "חורני, חורני, / הולך ברחוב ושר, / ואחריו כושי קטן, / קטן כמו עכבר..." * פְּיוֹש, פְּיוֹשְנִיק (מעדר, מעדרן. מצרפתית, בהשפעת הגננים של הברון, במושבות העלייה הראשונה. "לוי שקולניק היה פיושניק מעולה.") * הגננים של הברון (האגרונומים, בתקופת הפקידות של הברון רוטשילד, במושבות העלייה הראשונה). * בִּי.גִ'י (בן גוריון). * קְרֵמְפְּפִים (עוויתות, בייחוד כשהבטן מלאה גזים ואין אפשרות לשחררם בגלל הקהל). * יש לו "מרה שחורה" (חטף דפרסיה, שלב אחד לפני ההתאבדות). * ניגֶ'ס (טמא, וגם נודניק). אסתר – מוּלֵך-המוֵועס שוועסטער (אסתר, אחותו של מלאך-המוות. אישה נחמדה במיוחד). יֵינֵע טאך (יונה המפליץ). * חוואג'ה (אדון, אבל לא ערבי). * בָּנקֵעס (כוסות-רוח. היו זורקים בהן פיסת צמר-גפן טבולה בספירט ולפני שכבתה הופכים ומצמידים לגבו של השוכב, ומיד נוצר ואקום ש"שואב" את העור פנימה כמין גבעה. לאחר כרבע שעה מסירים בזהירות, תחילה בנגיעת-אצבע, שלא יכאב, ועל הגב נותרים סימנים עגולים כחולים-אדומים למשך ימים רבים, אבל השיעול וההצטננות עוברים, או לא, או כתרגום האמירה באידיש: "זה עוזר כמו כוסות-רוח למת!"). * פּילוּלָה, פילול (גלולה. "מה את עושה כך תנועה עם הראש אחורנית?" – "זה נגד הריון." – "לעשות תנועה עם הראש לאחור זה נגד הריון?" – "טמבל, אני בולעת פילולה נגד!") * אַפָּ"ק ("לאומי", ר"ת אנגלו-פלשתינה בנק. לא קשור לבלייר ולא לערפאת). * ערפאת (מי זה היה?). * דיין (אבא של אסי ויעל). * "מיכה, מיכה, פתח פיךָ, / ואמלאהו חרא אביך!" * קילֵע (שבר של יהודי גלותי). * "הקטן" (היה הזין, בלשון חיבה, אבל היום כבר כולם גדולים. יהודי דתי עם ציציות נוסע ברכבת, ומולו יושבת אישה מינקת. תינוקהּ מרפה מהשד ומושיט ידו לשחק בציצקעס. "הציצקעס שלך מפריעות לקטן שלי," אומרת האם המניקה, "והציצקעס שלך מפריעים לקטן שלי!" הוא עונה לה). * פה צלם גר, שמו קלינסקי. כאן דון קישוט גר (הנוסח המלא). * "בארץ המיליונים / מפוצצים קנדונים / המשטרה חוקרת / בכּוּס של הגברת / אַיאַי יאי זה לא טוב, איאי זה לא טוב. (עיבוד חופשי לפזמון הקבוע בתוכנית הסאטירית השבועית של תיאטרון "המטאטא" במוצאי-שבתות ב"קול ירושלים", תוכנית שהתגברה בשנינות על הצנזורה של ממשלת המנדט הבריטי). * קנדונים (קונדומים עתיקים).