תוך כדי ישיבה בחדר הקטן ביותר בדירה דיפדפנו במוסף "זמנים מודרניים" של עיתון "ידיעות אחרונות" מיום 7.5.08, המתיימר לתת את ההיסטוריה של 60 שנות האופנה הישראלית יחד עם תמונותיהם (הצנועות מאוד) של הדוגמניות המפורסמות ביותר במשך כל אותה תקופה.
בין היתר יש שם קטע – "אתא" – המותגג העברי הראשון, דווקא ללא שום צילום אותנטי של בגדי החאקי המפורסמים של המפעל (1934-1985) שנוסד בידי התעשיין אריך מולר. ונכתב שם: "השם 'אתא' ניתן לחברת הטקסטיל הראשונה במדינה על-שם הכפר הערבי שניצב במקום בו הוקם המפעל ונקרא כפר-עטה (כיום קריית אתא), מה שהתחבר יפה לראשי התיבות את"א – אופנה תוצרת הארץ."
ובכן, בשנת 1934 המילה אופנה טרם היתה באופנה ואולי אפילו טרם נוצרה. המילה השלטת לצורך זה היתה "מוֹדָה" וכל אישה עירונית אמידה רצתה להתלבש לפי המודה.
ואילו ראשי התיבות את"א הוא – אריגי תוצרת ארצנו. נשמע קצת מסורבל, אבל אולי הנס מולר דיבר כך.
אני, זה עשרים ושלוש שנים, מאז סגרו את את"א, אינני מוצא לעצמי מכנסי חאקי לקיץ וגם חולצות לכל השנה. עד 1985 לא עלה על גופי תחתון או מכנס או חולצה שלא ממין את"א. מה שחסך הרבה בלבול-מוח וויכוחים עם כל החברות והנשים שהיו לי. ואילו בשנים האחרונות, ולא רק מפני ששמנתי מאוד, כל מסע קניות, ובייחוד של מכנסיים, הופך למסע של סיכולים ותסכולים. אין יותר מכנסי חאקי קצרים וארוכים מבד נעים ודק.
אגב, לימים שימשו ראשי התיבות את"א למטרה פוליטית, באחת ממערכות הבחירות של ראשית שנות ה-60 – אזרחים תומכי אשכול.
ואם כבר נזכרים ביום העצמאות האחרון, אפשר לחדש את המדור "צברינו חמודים ועוקצניים" שהיה נדפס בשבועון "דבר השבוע" בשעתו.
לשירי הקטנה מלאו שלוש שנים ביום העצמאות. כששאלו אותה בת כמה היא, ענתה: "אני בת שישים!"