שהשתמש בכספי התרומות כדי להתעשר!

אהוד יקר,

אינני מרבה להתבטא בעניינים פוליטיים, אבל בילבי הסכמתי עם טענותיך שלמדינה שלנו אין הלוקסוס להעביר את השלטון מראש הממשלה למשטרה ולפרקליטות, ושום דבר נורא לא היה קורה לו היו ממתינים עם החקירות עד לאחר סיום הקדנציה (הרי מדובר, בין השאר, על פרשיות מ-1993). אני גם מסכים עימך שאשמה גדולה רובצת על הבוחר, שבעטייה נאלץ אולמרט למנות את עמיר פרץ על תיק הביטחון, שלא היה לו בו שום מושג. דבריך נכוחים בעיניי – אבל הצעד האחרון של אהוד אולמרט נראה על פניו נורא! איך אפשר להציע לשליט הנוכל של סוריה את רמת הגולן?! הרי כל בר-דעת מבין שאנחנו מקרבים את חיזבאללה ואת איראן ממש מעל יישובי הגליל! הרי כבר ראינו איך מסתיימות הנסיגות שלנו, ואיך הערבים מפרשים אותן. אני לא מסכים עימך שמדובר רק ב"כלאם פאדי" – אם שלושה ראשי ממשלה (האחרון – אהוד אולמרט) מצהירים שהם מוכנים להחזיר את כל רמת הגולן עבור שלום – לעולם לא נוכל לדבר אחרת במשא ומתן רציני, לכשיהיה – אם יהיה. אפילו אם אולמרט איננו מתכוון ברצינות למו"מ עם הסורים (הוא נראה דווקא נחוש) – נעשה פה מהלך נמהר ומסוכן.

מה אתה אומר?

שלך,

משה גרנות

למשה היקר שלום,

הרגשתי ממש כהרגשתך, בעיקר בקשר ל"שלום" עם הסורים. אני לא מאמין ביוזמת ה"שלום" הזו כי גם אם אתה תיתן לסורים לשכשך רגליהם בכנרת הם ידרשו שתרחץ להם אותן וגם תנשק, כך שאפשר להציע להם הכול כי הם לא יקבלו כלום, ואולם לדעתי ככה אנחנו מבלבלים אותם כי הם חושבים שבזכותנו יקבלו שני מיליארד דולר מהאמריקאים כי הם מאמינים בין השאר ב"פרוטוקולים של זקני ציון" והם משוכנעים שהיהודים שולטים בארה"ב ובייחוד בברזים של הדולרים הזורמים משם. אמנם גם אני אין דעתי נוחה מכך ש"סיפור השלום" הזה פרץ בעיתוי שפרץ, אבל אעמוד בכל תוקף על זכותו של אולמרט להמשיך לפעול כראש ממשלה בכל התחומים, כולל אלה הפוליטיים שאני מתנגד להם בתכלית ורואה בהם רק תכסיס. ואולם בינינו, כל מה שאולמרט יעשה עד שיוגש נגדו כתב אישום, אם יוגש, בעוד חודש או שנה – ייתפרש מיד נגדו כהסחת דעת, למרות שאין פוליטיקאי בארץ שלא נהג בכספים כמוהו, מעט או הרבה – בקמפיין בחירות.

אגב, מימון נסיעות של פוליטיקאים, על ידי מזמיניהם, נהוג ונמשך גם כיום, ואני גם לא שמעתי על סופר מוסרי, חתן פרסים ומוכיח בשער ככל שיהיה, שנסע על חשבונו כדי להופיע כסופר בחו"ל. ואילו בנסיעות של פוליטיקאים, המרכיב הציבורי והפרטי מעורבבים לא פעם. על חשבון מי באו ארצה, למשל, כל משתתפי ועידת הנשיא? האם שלדון אדלסון העביר לכולם מעטפות עם דולרים באמצעות בית הנשיא או שעשו את ההזמנה בצורה אלגנטית יותר? וטוב שעשו כך, כי הוועידה חיזקה את ישראל ולא גרעה מתקציביה. וכי היכן היתה ישראל ללא תורמיה? מאיפה היו לה, למשל, בתי-החולים המשוכללים ביותר במזרח התיכון? וברור ששם מקבלים התורמים יחס מיוחד בעת צרה רפואית פרטית. האם גם זה שוחד ושחיתות? ומה על העמלה ועל חשבון ההוצאות הפתוח שמקבלים מגייסי התרומות למוסדות למיניהם?

ובאשר לנסיעות ולבתי מלון יקרים בארץ בחו"ל של שרים וראשי ממשלה, בהווה ובעבר, הנה אחרי שכבר נרצח לנו שר בבית מלון, רחבעם זאבי, ולאור ההישג הגדול הצפוי לאירגוני הטרור אם יצליחו לחזור על כך גם בחו"ל, אני רוצה לראות מה יתפרסם בתקשורת המסיתה שלנו (שהכותבים בה נהנים לא פעם מחשבון הוצאות גדול, מאירוח נדיב בארץ ובחו"ל ומניצול שמם והופעותיהם למטרות פרסום) – אם יתברר שהפמלייה שליוותה את ראש-הממשלה-הישראלי-לשעבר-או-בהווה הנרצח היתה דלה, אבל לפי כללי התקשי"ר, הצביעות והקינאה!

כמובן – אם יוכח שאולמרט לקח מכספי התרומות לחשבונו האישי וקנה בהם דירה, למשל, יהא עליו לנהוג כפי שנהג הנשיא עזר וייצמן, הגם שאין חולק על כך שהיה אחד מנשיאינו הטובים והפופולאריים ביותר.

בברכת ידידות,

אהוד