אם נכונות ההדלפות המתפרסמות בשעות האחרונות בתקשורת, צפויה בקרוב עסקת שבויים עם חיזבאללה – אלדד רגב ואהוד גולדווסר תמורת סמיר קונטאר ועוד ארבעה שבויים מהחיזבאללה וגופות של חללי חיזבאללה שבידי ישראל.

האם זו עסקה ראויה?

אני סבור שכן. בניגוד לעסקאות ג'יבריל וטננבאום, כאן אין ישראל משלמת מחיר מופקע ובלתי פרופורציונלי, המעודד חטיפות ומחזיר לפעילות המוני מחבלים.

הצפרדע הגדולה שאנו נדרשים לבלוע היא שחרורו של סמיר קונטאר. ראוי רוצח הילדים הנתעב הזה להינמק בכלא עד יומו האחרון. ובכל זאת, האיש ישב בכלא 29 שנים, מספר שנים גדול לכל הדעות, נענש קשות וסביר מאוד להניח שבגילו לא יחזור לפעילות פח"עית. אם הוא המחיר לשחרורם של רגב וגולדווסר, זה בהחלט מחיר ראוי.

כל האמור עד כה, מתייחס לאפשרות אחת בלבד – שמדובר בעסקה תמורת שחרורם של רגב וגולדווסר בחיים. אם מדובר בגופות, העסקה אינה ראויה, אינה פרופורציונלית ואינה מוצדקת.

הערך היהודי של הבאת יהודים לקבר ישראל אינו מצדיק כל מחיר, ולצערי איבדנו כל חוש מידה בעניין זה. סיכון חיי החיילים שזחלו על ארבע בציר פילדלפי בניסיון למצוא שרידי גופות היה אבסורדי, וכך גם האפשרות לוויתורים מדיניים לסוריה תמורת שרידי עצמותיו של אלי כהן.

אי מתן מידע על גורלם ומצבם של השבויים ואי מתן האפשרות לצלב האדום לראות אותם הם פשעי מלחמה חמורים ביותר. הסרת המצור הימי מעל לבנון, אחרי המלחמה, בטרם נציגי הצלב האדום ראו את השבויים, היתה שגיאה חמורה. אסור לישראל להסכים לעסקת שבויים עם חיזבאללה, בטרם תדע מה מצבם. רק בהתאם למידע בדוק ומבוסס בעניין זה, על ישראל להחליט מה המחיר שהיא מוכנה לשלם.

אם רגב וגולדווסר נהרגו בחטיפתם או נרצחו בשבים, ובמדובר בגופות, יש להחזיר תמורתם את הגופות שבידינו. אם הם חיים, שחרור סמיר קונטאר הוא מחיר ראוי כדי לפדות אותם מהשבי ולהחזירם הביתה.

2. תשובה רדודה לשאלה מרושעת

למקהלת המטיפים לנסיגה מהגולן, הצטרף היום [24.5] דן חלוץ. ניתן היה לצפות מדן חלוץ, הרמטכ"ל הכושל בתולדות צה"ל, שהצבא בפיקודו לא הצליח במשך למעלה מחודש לנצח כנופיית טרוריסטים בלבנון, בשל דבקות בקונספציה שגויה שהוא אביה מחוללה; רמטכ"ל שהצלחתנו הגדולה היתה בעימות עם אחים יהודים – תושבי גוש קטיף – ניתן היה לצפות ממנו שיחריש כמה שנים בטרם יתבטא בענייני ביטחון. אולם הציפייה הזאת קצת מוגזמת, במקום שהבושה כבר אינה משחקת בו תפקיד משמעותי, ובוודאי לנוכח העובדה השערורייתית ש"המצביא העליון" של המערכה, אולמרט, עדיין מכהן בתפקידו.

בתשובה לשאלה האם ניתן להגן על מדינת ישראל בלי הגולן, השיב חלוץ בחיוב. הוא הוסיף על כך בהזכירו את העובדה שישראל כבר הגנה על עצמה ללא הגולן. הוא שכח משום מה, שישראל לא ממש הצליחה להגן על תושבי עמק הירדן ועמק החולה ללא הגולן, מה שחייב את ההחלטה לשחרר את הגולן. אלא אם כן, כוונתו שישראל יכולה להגן על תושבי הצפון ללא הגולן, ברמת ההגנה שצה"ל בהובלתו סיפק לתושבי הצפון, במלחמת לבנון השניה.

אבל האמת היא שיותר משהתשובה של חלוץ טיפשית, השאלה שהוא נשאל היא מרושעת. מה משמעות השאלה האם ניתן להגן על ישראל ללא הגולן? האם ניתן להגן על מדינת ישראל בלי שדרות? האם ניתן להגן על מדינת ישראל בלי קריית שמונה? האם ניתן להגן עליה ללא נהריה? האם ניתן להגן על מדינת ישראל ללא תל אביב?

איזו שאלה טיפשית. מה זאת אומרת אם אפשר להגן על ישראל ללא תל אביב? הרי תל אביב – היא היא ישראל. אכן, כן. גם הגולן הוא שטחה הריבוני של מדינת ישראל. תפקידו של צה"ל להגן על המדינה כולה, והגולן הוא חלק ממנה. מכאן, שקיימת סתירה פנימית מהותית בעצם השאלה.

מן הראוי שהשאלה הזו כלל לא היתה נשאלת. משנשאלה – ראוי היה שלא להשיב עליה. לא היה זה נכון להשיב בשלילה, לומר שאי אפשר להגן על המדינה ללא הגולן. פשוט יש לפסול את השאלה, בשל הסתירה הלוגית שבתוכה.

חלוץ שגה בעצם העובדה שהשיב על השאלה... ותשובתו כל כך רדודה... כל כך עלובה...