כל עוד אולמרט מכהן כראש ממשלה מושקעים מאמצים אדירים חובקי עולם להביא לכתב-אישום נגדו. בין אם יורשע במשפט ובין אם יזוכה, דומה שאין כוח ואין סמכות במדינה שיוכלו למנוע את הגשת כתב האישום גם אם יהיה מלא חורים כגבינת אמנטל. כוח האדם, האמצעים, המאמצים והמשאבים המושקעים בהשגת עדויות להרשעתו – יכלו לעזור בקידומן של חקירות פשע אמיתיות רבות, אמנם לא חקירות פוליטיות ומתוקשרות וזאת כי אין גורמים רבי עוצמה וממון שדוחפים, למשל – להביא להרשעת ראשי המאפיות הישראליות לסוגיהן.
הלהיטות והלחץ להגיש כתב אישום עלולים להיות כה חזקים עד שיביאו להתאבדויות ולסיבוכים משפטיים בארץ ובחו"ל של מעורבים בפרשה. ואולם מה יקרה למחרת הגשת כתב האישום והתפטרותו של אולמרט?
כלום.
כלום בריבוע.
כמו סיכה בבלון שצנח.
מרגע שאולמרט לא יהיה ראש ממשלה, כל נושא התביעה נגדו, והמשפט, שעלול להימשך שנים אחדות, יעבור לתחתית העמודים האחרונים של התקשורת ולא יעניין כמעט איש חוץ מהפרקליטים. מרוב צעדים משפטיים גם ישכחו האנשים במה מדובר, ובין אם יורשע או יזוכה, אולמרט כבר לא יעסיק כל כך את התקשורת, ובעקבותיה את הציבור – כי האיש הפוליטי ראשו כבר הותז בעצם הגשת כתב האישום.
ובוודאי יקרו אחרי התפטרותו כל כך הרבה דברים, גם קשים, גם ביטחוניים, כפי שקורה במציאות חיינו היומיומית, ותועלינה פרשיות והאשמות חדשות כנגד מי שיבואו במקומו וכנגד בני משפחתם – עד שכל המאמץ האדיר המושקע כיום כדי להרשיעו יתברר כבזבוז משאבים ציבוריים. אפילו מבקר המדינה יאבד עניין במעשיו של ח"כ אולמרט, שוודאי יידרש גם להסיר את חסינותו ואולי יבלה בעוד חמש שנים חצי שנה בתא שמאכלסו כיום עמרי שרון במעשיהו.
לכן חשוב לדעת כי המשפט של אולמרט, וגם של כל מי שיבוא אחריו בתור ראש ממשלה – אינו נערך בעתיד, אחרי הגשת כתב האישום, אלא עכשיו, בחתירה להדחתו. זה המשפט וזה גם גזר הדין – המתחיל והמסתיים בהגשת כתב האישום. כל היתר, שנדמה לנו שהוא לפנינו, הוא כבר מאחורינו ועלול לעניין אותנו מחר כשלג דאשתקד.
[נשלח לפרסום בעיתון הנייר "ידיעות אחרונות"]