ג'ונתן ליטל [לידסקי] אומר כי ישראל משתמשת בשואה "כדי להצדיק דברים שאי אפשר להצדיקם," ומתכוון למעשיה בשטחים. הוא משווה את פעולות צה"ל נגד הפלסטינים להתנהגות הנאצים, בתקופה שלפני עליית לשלטון, כלפי היהודים. "אנחנו לא יכולים להשוות את מה שקורה בשטחים לרצח עם, כמובן. אבל ישראל עושה שם דברים מפלצתיים. אם הממשלה היתה נותנת לחיילים יד חופשית, הם היו מתנהגים אפילו באופן גרוע יותר. כולם אומרים, 'תראו איך הגרמנים התייחסו והשפילו את היהודים עוד לפני השואה: הם קיצצו זקנים, השפילו אותם בפומבי והכריחו אותם לנקות את הרחובות.' אבל סוג כזה של התנהגות קורה בשטחים כל יום, כל יום מזויין. ועכשיו יש לכם דור שלם של רוסים משוגעים שלא איכפת להם משום דבר, והם בימין הקיצוני."

"ליטל אומר שאת מה שהוא יודע על הנעשה שם הוא שואב בעיקר מ'טיפוסים שעובדים בצלב האדום' שאיתם הוא נמצא בקשר, ונדמה כי דיעותיו מייצגות עמדה מקובלת בקרב פעילים הומניטאריים באירופה, שליטל הוא חלק מהם, יותר מאשר מתוך הבנה עמוקה של המצב. כשהוא נשאל מתי ביקר בישראל לאחרונה, השיב שזה קרה כשהיה בן 11."

על פני חמישה עמודים, עם תמונה מחמיאה, בסגנון של כוכב סרטים, שמרוחה על פני כל השער הקדמי, מראיין אסף אוני את הסופר המתועב, מחבר הספר המתועב "נוטות החסד", במוסף השבועי של "הארץ" מיום 30.5.08, ובמהלך הראיון מאזין לדיעותיו הנתעבות, הנובעות לעניות דעתנו מאינפנטיליות היסטורית שצומחת בחיק שנאת ישראל, ואשר אלמלא היה מר ליטל-לידסקי  הצעיר יהודי – היה נחשב מיד לניאו-נאצי. רק תארו לעצמכם את ברק אובמה מביע דיעות נתעבות כאלה על ישראל והיהודים!

ואכן, מתאים ל"הארץ" לתת פומבי לדעות של סופר מתועב שהוא אנטי ישראלי ופרו פלסטיני. אני בחיים לא אגע בספר הזה ואני קורא לכל קוראיי להחרים אותו ולקבור אותו על ידי שתיקה והתעלמות טוטאלית. חרא כזה, שיילך ללקק את התחת אצל שונאינו בקרב הגויים אבל מה לנו לטמא את השפה העברית בדבריו המתועבים?