מוסרית, ראוי היה שתהיה בישראל חוקה, שבה נסיגה משטח ריבוני לא תיתכן בשום תנאי, בשום רוב בשום פורום. באיזה רוב, למשל, מותר להחריב את תל אביב?
אבל אנחנו לא חיים במדינה נורמאלית, ואת הפתרונות יש להתאים למציאות הלא נורמאלית. ובמציאות הלא נורמאלית שלנו, הצעת חוק משאל עם מדברת על רוב רגיל.
ולאהוד – אני מאחל לך שתמשיך לטייל בגולן, לבקר וליהנות עוד שנים רבות ולקטוף ולאכול דובדבנים כאוות נפשך, או במילים אחרות – אני מאחל בכל ליבי ברכות כישלון לנשוא הערצתך אהוד אולמרט, שייכשל במזימתו הנבזית למסור את הגולן לציר הרשע.
אהוד: אני מגן על ראש הממשלה מפני הניסיונות להפלילו ולהדיחו אבל אינני מאמין אף לרגע אחד כי יש ממש בפעילותו למען ה"שלום" עם סוריה, ואני בטוח כי הוא עושה זאת מאותה סיבה שאסאד הצעיר עושה: כדי להיראות כעושים משהו למען השלום תוך כדי שיודעים שאין לכך שום סיכוי.
זה מה שד"ר גיא בכור מכנה בשם "ניהול הסכסוך" והוא המירב שאפשר לשאוף אליו ולקוות לו באזורנו במקום שלום וגם מלחמה. טוב שגם אנחנו למדנו את חוכמת העוואנטה של המזרח הערבי, ואנחנו משיבים להם באותה מטבע. עם שקרנים – תשקר, אבל עטוף את דבריך בנופת צופים של נימוסי המזרח.
לכן אל תשמיץ ואל תדאג, הגולן יישאר בידינו לדורות.