אם נכון המידע על ארסנל הטילים שהכינה איראן בלבנון נגד ישראל, להפעלה ישירה או בידי החיזבאללה, הרי שהסיכויים שלהם למחיקת ישראל מהמפה אינם גרועים כל כך, זאת גם בהתחשב בעובדה שהאיראנים מתקרבים יותר ויותר להשגת האופציה הגרעינית שעלולה לשתק כל פעילות ישראלית הגנתית ו/או נתקפית בדרום לבנון ובזירות אחרות.
המסקנה הנוראה היא שמלחמת לבנון השנייה לא רק שלא היתה מחדל אלא המחדל הוא שממשלת ישראל פוחדת מדעת הקהל, מהתקשורת ומוועדות החקירה ועל כן לא יצאה למלחמת לבנון שלישית, לפעולת השמדה רחבת היקף של כל מאגר הטילים המחודש וזאת כבר לפני שנה ושנתיים!
על רקע זה גם לא ברור מה המרוץ המטורף של פוליטיקאים מרמה בינונית ומטה, חלקם בעלי קופות שרצים וָתיקות – אחר תפקיד ראש הממשלה?! זהו תפקיד בעל אחריות נוראה, כמעט חסרת סיכוי, בדרך של אין ברירה העלולה להוליך אלי תהום. ואם כך – האם כל אויבי אולמרט עובדים-למעשה בשירות איראן והחיזבאללה – בכך שהם מונעים ממנו וממשלתו את ההחלטה החשובה ביותר, זו שתמנע פעולת-נגד איראנית מדרום-לבנון אם וכאשר תפציץ ישראל את הכורים האיראניים? – בכך שהם מונעים את אפשרות התגובה, את ההחלטה על מלחמת לבנון השלישית הנחוצה כאוויר לנשימהכדי להסיר את איום הטילים הטרוריסטי מדרום לבנון על ישראל?
מביתך המוגן-יחסית [בינתיים, עד שיעופו טילים מהגדה, ואנחנו בצד המזרחי של הבניין] בתל-אביב – זה נורא לומר שאם אחוז קטן מלוחמינו לא ייפגע בעוד מלחמה שבעתיד הקרוב, הרי אחוז גדול מאוד מאזרחי ישראל ייפגע ואולי גם ייהרג בעתיד הלא רחוק, אפילו בלי הכרזת מלחמה. כפי שכתב פרופ' חיים הררי לפני כארבע שנים על הטרור האיסלאמי: "רתיעתה המובנת [של אירופה] מפני מלחמה, לאור אימֵי מלחמת העולם השנייה, עלולה לעלות בחייהם של עוד אלפי חפים מפשע, בטרם ייסוב הגלגל." ("מַבָּט מתוך עֵין הסערה", 2004).