"חוֹמַת-הַכֶּלֶא סָבְבָה עַל שְנֵינוּ, הַדְּווּיִים,
הַמְּנוּדִים מִלֵּב-עוֹלָם וְחֶסֶד-אֱלֹהִים,
כִּי פַח-לוֹכֵד יָקַש הַחֵטְא לְנֶפֶש הַתּוֹעִים."
(אוסקר ויילד: "הַבָּלָדָה מִכֶּלֶא רֶדִינְג", עברית: יעקב אורלנד)
 
בְּכֶלֶא קְצִיעוֹת, בַּאֲגַף-הַנָּשִים, כְּצִפּוֹר בִּכְלוּבָהּ, לְלֹא נִיעַ
מֻטֶּלֶת אִשָּה צְעִירָה בְּחָדְשֵי הֶרְיוֹנָהּ עַל רִצְפַּת הַבֶּטוֹן,
שְמָהּ אַגְנֶס וְהִיא מִפְּלִיטֵי רֶצַח-עַם שֶמַּצְפּוּן-הָעוֹלָם לֹא הִכְנִיעַ
עַד עֶצֶם הָרֶגַע הַזֶּה אֶת עוֹשָֹיו הַטּוֹבְחִים בּוֹ מִשָֹּב עַד קָטֹן.   
 
אַךְ אֵין בְּעֵינֶיהָ וְלוּא גַם דִּמְעָה שֶתַּסְגִּיר אֶת סִבְלָהּ וּפְחָדֶיהָ,
יוֹקְדוֹת וּצְחִיחוֹת הֵן כְּחוֹל מִדְבַּר נוּבְּיָה, שֶבּוֹ, בְּבָרְחָהּ מִכְּפָרָהּ
עִם קְלֶמֶנְט אִישָהּ לִגְבוּלָהּ שֶל מִצְרַיִם, גִלְּתָה כִּי חָבוּק בֵּין יָדֶיהָ
לֹא בְּנָהּ הַתִּינוֹק הַגּוֹסֵס מֵרָעָב כִּי אִם רַק גְּוִיָּתוֹ הַקָּרָה.
 
הַרְחֵק מֵאָחוֹר עוֹד הִבְלִיחוּ תִּמְרוֹת הֶעָשָן וְהָאֵש שֶהוֹתִירוּ
דְלֵקוֹת בִּקְתּוֹתָיו שֶל הַכְּפָר שֶהִבְעִירוּ עַל רֹב יוֹשְבֵיהֶן הַנָּמִים
מִילִיצְיוֹת-הַדָּם שֶל חַיּוֹת-הָאָדָם הַקְּרוּיוֹת "גִ'ינְגָּ'וָּאד", כִּי הִתִּירוּ
לָהֶן שוֹלְחֵיהֶן בְּמֶמְשֶלֶת חַרְטוּם יָד חָפְשִית בְּמֶרְחַץ-הַדָּמִים.
 
וְחֹפֶש הַיָּד הַטּוֹבַחַת הַזֹּאת לֹא מִתְּמוֹל הוּא מֵמִיט אֵימַת-רֶצַח
כְּאוֹת וּמוֹפֵת לְדִבְרֵי יִרְמְיָה: "מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה"
עַל בְּנֵי דְּרוֹם סוּדָאן הַשְּדוּדָה שֶדּוֹרוֹת עַל דּוֹרוֹת הִיא שוֹתֶתֶת כְּפֶצַע
מִמֶּנּוּ מִלְּטוּ עַצְמָם אַגְנֶס וּקְלֶמֶנְט בְּנֵס מִשּוֹאָה נוֹרָאָה.
 
כִּי זֶה כְּמֵאָה שְנוֹת גִּ'יהָאד וְיוֹתֵר מֵאָז צָצָה, עָלְתָה וְהֵנֵצָה
שִֹנְאַת הַצָּפוֹן הָעַרְבִי לַדָּרוֹם שְחוֹר-הָעוֹר הַנִּלְפָּת בְּרִשְתּוֹ
וְרַק שֶכָּעֵת נִתְוַסֵּף לוֹ לַפֶּצַע אַרְסוֹ הַמַּמְאִיר שֶל הַבֶּצַע
הָעָט וְדוֹרֵס אֶת בֵּיתָם הַקּוֹרֵס שֶל שְחוּטָיו וְזוֹמֵם לְרִשְתּוֹ.
 
וְאַף שֶכִּבְרַת-עֲזוּבָה שְכוּחַת-אֵל זוֹ, הִיא חֶבֶל דַּרְפוּר, מֻכַּת-עֹנִי
כְּבָר עוֹף הַשָּמַיִם הוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל כִּי אֶפְשָר שֶתּוֹכָהּ הֶעָלוּם
אוֹצֵר בּוֹ מִתַּחַת לִפְנֵי קַרְקָעָהּ שְלַל גָּלוֹנִים שֶל נֵפְטְ בְּמִילְיוֹנִים
וְאִם תִּתְאַמֵּת הַשְּמוּעָה יְנֻשְּלוּ בְּנֵי עַמָּהּ מֵעָשְרוֹ הַבָּלוּם.
 
וְכָךְ, כְּשֶאֻתַּר בְּחֻבָּהּ הַנִּסְתָּר שֶל אַרְצָם הַנִּכְבֶּשֶת בְּכֹרַח      
אֵימַת הַטּוֹבְחִים הַשֹּוֹרְפִים וְהוֹפְכִים בָּהּ כָּל כְּפָר לְעִיֵּי-חֳרָבוֹת
בִּגְרֹף בָּהּ סִילוֹן הַנּוֹזֵל הֶעָכוֹר, הַזָּהָב הַשָּחוֹר, אוֹצְרוֹת קֹרַח,
הָיָה אוֹתוֹ חֶבֶל לְגֵיא-הֲרֵגָה שְטוּף קְלִיעִים וְאִבְחַת חֲרָבוֹת.
 
וּמִי שֶיָּרַש אֶת הָרָש שֶגֹּרַש וְהָפַךְ אֶת בֵּיתוֹ לְתֵל אֵפֶר
וּמִי שֶשָּטַף בְּדָמוֹ שֶל הַטַּף אֶת יָדָיו שֶעוֹדָן בּוֹזְזוֹת
מוֹסִיף גַּם הַיּוֹם לְצַפְצֵף עַל מַצְפּוּן הָעוֹלָם הַמַּטִּיף אִמְרֵי שֶפֶר
בִּמְקוֹם לְקַפֵּד בְּאֶמְבַּרְגּוֹ גְלוֹבָּלִי אֶת כַּת הַוַּנְדָּלִים הַזֹּאת.
 
וְסִין הַגְּדוֹלָה שֶצִּדְקַת עֲשוּקָיו שֶל הַהוֹן לְעוֹלָם עַל שְֹפָתֶיהָ        
(וּשְלַל זִכְיוֹנוֹת מִמֶּמְשֶלֶת סוּדָאן עַל אוֹתָם שְֹדוֹת הַנֵּפְטְ בְּכִיסָהּ)
רוֹאָה אֵיךְ מְלַאכְתָּהּ נַעֲשֵֹית בִּידֵיהֶם שֶל אוֹתָם צַדִּיקִים שֶפְּלִיטֶיהָ
שֶל אֶרֶץ הַטֶּבַח צוֹפֶנֶת הָרֶוַח בּוֹרְחִים מִפְּנֵיהֶם בִּמְנוּסָה.
 
כִּי אֶרֶץ הַסִּינִים הַצִּינִים הַזֹּאת מַזְרִימָה כָּל שָנָה, כַּמֻּסְכָּם שָם,
לְמַעְלָה מִשְּנֵי בִּילְיוֹן דּוֹלָר לְכַת עַרְפְּדֵי הַשִּלְטוֹן בְּחַרְטוּם
וְהִיא רִאשוֹנָה לְטַרְפֵּד בּוֹ בָּאוּ"ם כָּל יָזְמָה לִמְנִיעַת רֶצַח-עַם שָם
פֶּן חַס וְשָלוֹם, כְּמֵקִיץ מֵחֲלוֹם, יִתְעוֹרֵר הָעוֹלָם הָאָטוּם.
 
הִנֵּה מִשּוּם מָה נָסוּ אַגְנֶס וּקְלֶמֶנְט וּשְאַר בְּנֵי גִּזְעָם מִן הַתֹּפֶת
שֶבּוֹ יוֹם וָלַיְלָה נִרְצָח עַל לֹא עָוֶל כָּל חַי שֶעוֹדֶנּוּ נוֹשֵם
וּבוֹ אֲשֵמָה לֹא רַק סִין מַזְרִימַת הַבִּילְיוֹנִים לְחוּנְטַת-הָאֹפֶל
כִּי אִם גַּם מַצְפּוּן הָעוֹלָם שֶאֵינוֹ נוֹקֵף אֶצְבַּע לִבְלֹם זֹאת אָשֵם.
 
עֻבְדָּה: הוּא רוֹאֶה זֹאת, רוֹאֶה וְשוֹתֵק, אַךְ נוֹתָר שְלוּב-יָדַיִם מִנֶּגֶד.
עֻבְדָּה: הוּא יוֹדֵעַ הֵיטֵב מַה קּוֹרֶה שָם וְיֵש בְּכֹחוֹ לַעֲצֹר.
עֻבְדָּה: הוּא אֵינֶנּוּ מֵפִיר אֶת חֶרְפַּת קַרְנָבַל הַצְּבִיעוּת הַחוֹגֶגֶת
בְּעוֹד הָרוֹצְחִים מְפִיקִים אֶת זְמָמָם וְנִשְקָם לֹא חָדֵל מִלִּקְצֹר.
           
כָּךְ חָל, בְּלִי לַחְדֹּל, הַטִּהוּר הַגָּדוֹל שֶאֲפִלּוּ חַיּוֹת-בַּר-וָטֶרֶף
לְפֶתַע נִדְמוֹת כַּשֵֹּיוֹת הַתְּמִימוֹת מוּל שִֹיאָיו שֶל זְדוֹנוֹ הַיִּצְרִי
בָּאָרֶץ הַזֹּאת שֶיָּדְעָה מַחֲזוֹת פַּלָּצוּת וּזְוָעָה לִבְלִי הֶרֶף
וְאַגְנֶס וּקְלֶמֶנְט, יַלְדָּם בְּיָדָם, נִמְלְטוּ אֶל הַגְּבוּל הַמִּצְרִי.
 
רַק רֶגַע קָצָר שֶל אֶתְנָח שוֹבֵר-לֵב נֶעֱצְרוּ בְּדַרְכָּם הַנִּפְתֶּלֶת
בַּלַּיְלָה הַהוּא בְּקָבְרָם בְּחָפְזָה אֶת מֵתָם אֲבָל לֹא אֶת אֶבְלָם.
בְּאֵיזוֹ שוּחָה חֲשוּכָה שֶל עָפָר הֵם טָמְנוּ אֶת פִּגְרוֹ שֶל הַיֶּלֶד
בְּעֹמֶק הַחוֹל וְהַשְּכוֹל לֹא נֵדַע וְאַף הֵם לֹא יֵדְעוּ לְעוֹלָם.
 
אוּלָם בְּחָדְרָם לִתְחוּמֶיהָ שֶל אֶרֶץ-הַנִּילוּס כִּנְחֹת הַטּוֹבֵעַ
עַל חוֹף-מִבְטָחִים מְיֻחָל וְרָחִים נִסְתַּבֵּר לָהֶם פְּרָט לֹא מֻכָּר:
כִּי טֶרֶם בּוֹאָם, בַּעֲלוֹת קוֹל שַוְעָם שֶל פְּלִיטִים בְּנֵי אַרְצָם בְּאָזְנֶיהָ
יָרְתָה מִשְטַרְתָּהּ שֶל קָהִיר בִּשְלוֹשִים מַפְגִּינִים בְּנֵי עַמָּם בְּדָם קַר.
 
וְכָךְ, בְּסִבְלָם, טִלְטְלָם גּוֹרָלָם כְּכַדּוּר הַנִּבְעָט בְּכָל רֶגֶל
אֶל גְּבוּל מַבְרִיחֵי הַסַּמִּים וְהַנֶּשֶק אֵי שָם בְּסִינַי הַפְּרוּזָה
לְחֶסֶד פּוֹשְטֵי עוֹר הַנָּס עַל נַפְשוֹ בִּמְצוּקַת יֵאוּשוֹ הָעוֹרֶגֶת
כְּעֵץ כְּרוּת שָרְשוֹ לְהָנִיחַ רֹאשוֹ בְּמִקְלָט חַף מִדָּם וּבִזָּה.
 
אַךְ כְּבָר לְאַחַר שֶנָּטַל לוֹ שָֹכָר וְחָמַק לוֹ כְּתַן זֶה אֵי-אָנָה
הַהוּא, הַמַּבְרִיחַ הַבֶּדְוִּי, בְּטֶרֶם הֵחֵלוּ אַט-אַט מַפְצִיעוֹת
קַרְנֵי הַזְּרִיחָה בַּמִּשְעוֹל שֶבֵּין וָאדִי-אֶל-עַמְר לְצֹמֶת נִצָּנָה
לָכַד אוֹתָם כֹּחַ סִיּוּר שֶל מַגָּ"ב וּגְרָרָם עַד לְכֶלֶא קְצִיעוֹת.
 
כִּי לֹא יִפָּלֵא אִם שָעָה שֶכָּל לַיְלָה, בִּגְבוּל יִשְֹרָאֵל וּמִצְרַיִם
חוֹמֵק לוֹ בַּחֹשֶךְ אַט-אַט מִסְתַּנֵּן וּמַבְרִיחַ-כְּלֵי-נֶשֶק-עַרְבִים
הַשָֹּם אֶת הַחֹק לִשְנִינָה וְלִשְֹחוֹק, נֶחְשְבוּ כַּצָפוּי גַּם הַשְּנַיִם
הַלָּלוּ בְּעֵין לוֹכְדֵיהֶם הַשּוֹלְפִים מוּל פְּנֵיהֶם אֶת קְנֵיהֶם, כְּאוֹיְבִים.
 
וְלֹא יִפָּלֵא אִם שָעָה שֶפְּלִיטִים לְאֵין סְפוֹר מִתְדַּפְּקִים עַל פְּתָחֶיהָ
שֶל כָּל מְדִינָה שֶהָעֹנִי פָּחוּת בָּהּ מִזֶּה שֶבִּשְֹדוֹת הָרָעָב
שֶל אַפְרִיקָה זֹאת שֶיּוֹם-יוֹם מִתְבַּזּוֹת בָּהּ חֶמְלַת לֵב אָדָם וּדְרָכֶיהָ
שֶל כָּל אַחֲוַת בְּנֵי אֱנוֹש זֶה לָזֶה, גַּם הַצֶּדֶק מֻכְתָּם וּמוּעָב.
 
וְכָך, בֵּין מֵאוֹת חֲשוּדֵי-גְּנֵבַת-גְּבוּל שֶכְּצֹאן וּבָקָר הֻקְהֲלוּ שָם
אֶל תּוֹךְ מִכְלְאוֹת מְפִירָיו שֶל הַחֹק בְּלִי לִבְחֹן אִם פְּלִיטִים הֵם אוֹ אִם
מִצְרִים מִתְחַזִּים שֶבַּלָּאט הֻשְתְּלוּ שָם, גַּם אַגְנֶס וּקְלֶמֶנְט הוּטְלוּ שָם
מִיָּד, כָּל אֶחָד מִשְּנֵיהֶם לִכְלוּבוֹ בַּאֲגַף בְּנֵי מִינוֹ הַכְּלוּאִים.
 
וְאַף שֶכְּבָר אַגְנֶס הָרָה בַּשֵּנִית מֵאָז בָּאוּ אֶל אֶרֶץ-הַנִּילוּס
וּכְאֵב נִתּוּקָהּ מֵעַל קְלֶמֶנְט צוֹרֵב בָּהּ כְּזֵכֶר הַיֶּלֶד הַמֵּת
מֻרְשִים הֵם לִפְגֹּש זֶה אֶת זוֹ רַק אַחַת בַּשָּבוּעַ וּכְלוּם לֹא הוֹעִילוּ
עֱנוּת תְּחִינָתָם וְכֵנוּת הֱיוֹתָם בְּנֵי דַּרְפוּר נִמְלָטִים בֶּאֱמֶת.
 
וּמְאוּם לֹא עָזַר, לֹא סִפּוּר בּוֹר-הַחוֹל בּוֹ הִטְמִינוּ הָאֵם וְהָאָב אֶת
גְּוִיַּת תִּינוֹקָם שֶשָּבַק בְּחֵיקָם וְאַף לֹא הָעֻבְדָּה הַבְּדוּקָה
כִּי מִי שֶשּוֹהֶה בִּמְדִינַת הַיָּאהוּד וּמֻחְזָר לְסוּדָאן דִּינוֹ מָוֶת
וְלוּא גַם שָהָה בָּהּ זְמַנִּית כְּפָלִיט שֶנִּמְלַט מֵאֵזוֹר-מְצוּקָה.
 
וְכָל זֶה קוֹרֶה בִּמְדִינָה שֶלִּפְנֵי כְּשִשִּים שְנוֹת מוֹלֶדֶת וּבַיִת
הָיוּ בָּהּ מַרְבִּית תּוֹשָבֶיהָ אַף הֵם פְּלִיטֵי-חֶרֶב נָסִים עַל נַפְשָם.
כֵּיצַד יִתָּכֵן שֶשָּכַחְנוּ מִנַּיִן בָּרַחְנוּ אֲנַחְנוּ וּמָה אִם
נָעֵז לְהָצִיץ בְּעֵינֶיהָ שֶל אַגְנֶס:
כְּלוּם לֹא נִתְמַלֵּא
בְּאָשָם?
 
אהוד: לא. כי אנחנו נותנים מקלט ומטפלים בבתי החולים שלנו גם ברוצחינו מאתמול, אנשי הפתח הנמלטים מרצועת עזה. תראה לי עוד מדינה הומאנית כזו בעולם! – גבולות שוויץ למשל, במלחמת העולם השנייה? ארה"ב בשנות ה-30 כלפי פליטים יהודים מאירופה? שלא לדבר על שוטרי פריס, שהסגירו את יהודיה למשלוחים ברכבות לאושוויץ.