ממשיך להיות מוצג בהצלחה בבתי הקולנוע בישראל כדי ללמד אותנו שהטבח שעשו לוחמי הפלנגות הנוצריים בפלסטינים המוסלמיים בשכונות סברה ושתילה – כנקמה על שהללו רצחו במכונית תופת את נשיא לבנון הנוצרי החדש אמין ג'ומאיל ורבים מאנשיו – הוא בעצם טבח שנעשה באשמת הצבא הישראלי, שאינו טוב מן הנאצים שהשמידו שישה מיליון יהודים באירופה. ולראייה – תמונות הנשים הנרצחות.

אין עוד עם בעולם שמזהה כך את חייליו המגינים עליו – עם הנאצים – כמו העם הישראלי המטומטם שממשיך ללכת לסרט הזה, וכנראה גם לומד ממנו את ההיסטוריה. כדאי רק לציין שהפלסטינים טבחו בנוצרים בלבנון לא פחות משהנוצרים טבחו בפלסטינים, וכי אילו הפלסטינים היו משתלטים עלינו, גורלנו לא היה טוב יותר מגורל תושבי סברה ושתילה, וכי רק כוחנו הצבאי עומד בינינו ובין גורל דומה.

אכן, היה עלינו אז כנראה לטבוח בלוחמי הפלנגות הנוצרים, "בני בריתנו", כדי שלא יטבחו בפלסטינים אויבינו, שבתורם טבחו בנוצרים כאשר פוצצו להם למוות את נשיאם אמין ג'ומאיל ובכך שמו קץ לתקווה קצרת הימים שלנו שייכון שלום בין ישראל ללבנון.

ואולי יש עוד פרס בעולם שהסרט המתועב הזה לא קיבל? אזיי כדאי להמליץ עליו כי לא פסו עדיין גופים אנטישמיים ואנטי-ישראליים ובייחוד באירופה המערבית, וזאת במסווים ממסווים שונים, ממש כאגודות הצדקה המוסלמיות שהן כסות למימון הטרור.

כאשר ספרי בן 40 השנה "אנשי סדום" (1968) הופיע בגרמניה, ליוותה את אחת הביקורות תמונת חייל ישראלי מכוון רובהו לפלסטיני חסר-אונים, והכותב שיבח אותי כיצד כבר לפני שנים רבות הרגשתי בצד האכזרי של הצבא הישראלי שעתיד להתבטא בדיכוי ובהתעללות בפלסטינים הכבושים!