או – שנה טובה, סכלים!
אני מאמין שאם לא יינקטו צעדים משפטיים בלתי-רגילים שידיחו מיד את אהוד אולמרט, הוא ימשיך לכהן כראש ממשלה גם בממשלת המעבר שאחרי הבחירות הקרובות, עד אשר ביבי, בראש הסיעה הגדולה ביותר, יצליח להקים את ממשלת המחדל הבא שלו.
אך מאחר שאינני מאמין שביבי יחזיק מעמד זמן רב כראש-ממשלה, כי הוא כבר הוכיח שאין לו הנתונים לכך, סביר להניח שראש הממשלה הבא אחריו יהיה שוב אהוד אולמרט, שכבר יצליח להדוף חלק ניכר מכתבי האישום שיוגשו נגדו, אם בכלל יוגשו, ולחזור לעמוד בראש ממשלת ישראל, כפי שראוי לו ולנו.
הקושי היחיד בתסריט הזה הוא שאם "קדימה" לא תעמיד את אולמרט בראשה לבחירות הקרובות, אלא תתכחש לו ותעמיד אחד משני הבלתי מתאימים, ליבני או מופז, היא תתרסק ותחדל להיות המפלגה הגדולה ביותר, אם בכלל ייוותר לה שריד. ובלי "קדימה" גדולה בראשותו, אולמרט לא יוכל לחזור לשלטון אחרי ביבי.
כל העכברים והחולדות, מבפנים ובמחוץ, שנברו סביבו וכירסמו בו והחישו את מפלתו של אולמרט – לא רק שסללו את הדרך לשובו של ביבי לשלטון אלא שגם לא תהיה להם-עצמם תקומה פוליטית בלי אולמרט בראשם.
פוליטיקאים הם לפעמים אנשים ערמומיים מאוד אבל מבחינה מסויימת גם מטומטמים גמורים, בייחוד כאשר הם מנסרים את הענף שעליו הם יושבים – רק מפני שהתקשורת אמרה להם שצריך לנסר, מוסרי לנסר!
בביירות ובטהרן מתקיימות ודאי חגיגות לציון טיפשותם של היהודים! ובינתיים גם מכינים שם את המלחמה הבאה, שמטרתה להשמיד אותנו, כן, להשמיד! – תוך כדי התשתנו פרוסה-פרוסה בשיטת הסלאמי ובגיבויו של האיום הגרעיני האיראני המתקרב ובא.
אז שנה טובה, סכלים!