במלאת שנתיים למותה של פ. ולעילוי נשמתה
 
שני אגרטלים
 
נִתְקָרֵב נָא כִּשְׁנֵי אֲגַרְטְלֵי חַרְסִינָה
סְדוּקִים מְעַט וְקוֹלָם, בְּנָקְשָׁם זֶה לָזֶה,
שִׁעוּל דַּק, צוֹרֵם –
קוֹל זְכוּכִית עֲדִינָה שֶׁאֵין לָהּ
הֶסְתֵּר-דָּבָר.
 
שְׁנֵי כֵּלִים יָפִים כָּמוֹנוּ – חָה, חָה –
מִתְעָרְבִים רַק בִּרְסִיסֵיהֶם הַחַדִּים
וְנִפְזָרִים לְאַחַר אוֹתָן תְּחוּשׁוֹת דַּקּוֹת
שֶׁנִּתְקַשּׁוּ.
וְנִוָּתֵר, גְּבִישִׁים סְפוּרִים, שֶׁנוֹצְרוּ
כְּמוֹ מִתּוֹךְ חִכּוּךְ זָהִיר,
וְאַחַר, לְמַעַן הִתְעַרְבֵּב,
שׁוּב הִתְפּוֹרְרוּ לְאָבָק.
 
1962
 
 
ספינקס
 
אֲשֶׁר הָרוּחַ
חוֹנֶטֶת,
לָךְ יָדַי אָסְפוּ –
חוֹל שָׁחַק לְחָיַי,
עַל רֹאשִׁי עָטְרָה
יָדֵךְ
בִּלְחִישָׁה:
הֵן זוֹ שָׁעָה
לַהֲבָנָה – –
 
וַאֲנִי –
אַךְ חֲרִיצִים
אֶצְבְּעוֹתַי הַקָּשׁוֹת, בִּי
קָפְאָה מִלָּה, עָלַי
נָפַל פֶּלֶא
קִיּוּמֵךְ. וְנוֹתַרְתְּ לְרַגְלַי
בְּכָל חָכְמַת חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם –
תִּינוֹקֶת בְּלִבֵּךְ.
 
1962
 
 
שקיעה
 
כּוֹבְעֵי שֵׂיבָה
עָטָה הַיָּם
בְּרֶדֶת יוֹם
וְקִצְפּוֹ נָשַׁם
וּפִזְּרוֹ בְּאַדְמוּמִית-עֶרֶב.
אָז לְחוֹפוֹ נִצַּת
אוֹר פָּרִיךְ כָּחֹל
מִשַׂלְמַת גַּל שְׁחוֹרָה
וְעַל רִיסֵי עֵינַיִךְ
לֵב אֵזוֹב דּוֹמֵעַ
אָצוֹת שָׁנִים שָׁטְחוּ
אִוְשָׁה, וּמֶלַח רָטֹב
סָטַר רְסִיסִים בִּשְׂעָרֵךְ.
 
1962
 
 
 
פרידה ברוח הבוקר
 
תְּחוּשׁוֹת שֶׁנֶאֱסְפוּ בָּךְ
כָּאוֹר הַלֵּאֶה –
אֶלְחַשׁ סוֹד בַּחֲרִיצֵי פָּנַיִךְ
הַהוֹזוֹת –
אֶלֶף שָׁנִים לַחֲלוֹם רַךְ,
אֶלֶף שָׁנִים לְעָפָר וּדְמָעוֹת –
נֵלֵך אִישׁ לְעֶבְרוֹ,
חֲצוּיֵי-חִיּוּךְ, בְּמִלִּים
קַלּוֹת כְּקַשׁ, מִשְׁפָּחָה
שֶׁל עֲנָנִים דּוֹמַעַת, הַי –
הֲיִי שָׁלוֹם, זָרָה.
 
1962