הַרְחֵק מִקְּנוּנְיוּנְקְטוּרוֹת הַתְּכָכִים וְהָאַמְבִּיצְיוֹת
שֶל כִּסְּאוֹלוֹגִים שֶיָּצְאוּ מִזְּמַן כְּבָר מֵאַפּוֹ
שֶל עַם שֶקָּץ בְּבוּרְסַת מִקּוּחֵי הַגֹּעַלִיצְיוֹת
עַל עוֹד אֶתְנָן פּוֹלִיטִי בּוֹ כָּל צַד מוֹשִיט כַּפּוֹ
אֶל מַנְעַמֵּי שִלְטוֹן בִּמְקוֹם אֶל הַהַצְנֵעַ לֶכֶת
שֶל קְצָת דֻּגְמָה אִישִית בִּמְקוֹם בְּלִי הֶרֶף לְאַיֵּש
תְּקָנִים שֶל עַסְקָנִים שֶרָמָתָם הַמְּדַכְדֶּכֶת
וְ"טֹהַר"-כַּפֵּיהֶם גּוֹרֵם לָנוּ לְהִתְבַּיֵּש.
 
הַרְחֵק מֵעֲשִירוֹן עֶלְיוֹן שֶבְּכִיסוֹ מוּנַחַת
כָּל מֶמְשָלָה בְּיִשְֹרָאֵל מִזֶּה שָנִים רַבּוֹת
וְהוּא בִּלְבַד מוֹשֵל בָּנוּ, לֹא הִיא, לָכֵן נִזְנַחַת
שוּרַת דְּלֵקוֹת שְלֵמָה שֶאֵין בָּהּ כֹּחַ לְכַבּוֹת
(כְּמוֹ מַעֲרֶכֶת הַחִנּוּךְ, כְּמוֹ מִלְחָמָה בָּעֹנִי,
כְּמוֹ הַמֶּחְדָּל הָאֶקוֹלוֹגִי, כְּמוֹ חֶרְפַּת "קְלִיטַת"
עוֹלֵי אֶתְיוֹפְּיָה, כְּמוֹ בִּזְבּוּז פּוֹשֵעַ שֶל מִילְיוֹנִים
עַל שְלַל טִיסוֹת שָֹרִים לְחוּ"ל וּכְמוֹ אָזְלַת שְלִיטַת
הַמִּשְטָרָה בָּאַלִּימוּת וּבִפְרִיחַת הַפֶּשַע,
כְּמוֹ קִפּוּחָם שֶל אֶזְרָחִים עַרְבִים, כְּמוֹ טְרֶנְד נִפְסָד
שֶל קִצּוּצִים בְּכָל תַּקְצִיב תַּרְבּוּת, כְּמוֹ חֹסֶר יֶשַע
מַחְרִיד שֶל הַשִּלְטוֹן מוּל שְחִיתוּתוֹ שֶל הַמִּמְסָד).
 
הַרְחֵק מֵאוֹתוֹ שְפִּיל מַשְפִּיל בּוֹ כָּל תַּחְמַנְצִ'יק שָב כָּאן
לִשְבֹּר שִֹיאִים אוֹלִימְפִּיִּים שֶל חַארְטָה וּצְבִיעוּת
וּכְמוֹ בְּפֶרֶק ל' בְּ"מִשְלֵי" פָּסוּק ט"ו, כָּאן
תּוֹקֵעַ פְרָאזוֹת עַל "טוֹבַת הָעָם", אַךְ בִּקְבִיעוּת
תּוֹבֵעַ כְּאוֹתָהּ הָעֲלוּקָה: הַב הַב לִי תִיק פֹּה
וּווֹלְווֹ, וְלִשְכָּה, וְעֶמְדַּת-כֹּחַ, וּמִשְֹרָה
וְאֵשֶ"ל לְכָל כֶּשֶל (שֶאַף הוּא כְּלָל לֹא יַתִּיק פֹּה
שוּם אִיש-סְרָרָה כּוֹשֵל וּמְפַשֵּל מִכֵּס-שְֹרָרָה)
בִּפְרָט אִם כָּל "טוֹבַת הָעָם" תְּלוּיָה אֶצְלוֹ בִּמְחִיר
הַכְתָּרָתוֹ לֹא סְתָם כִּסְגָן
כִּי אִם כִּ"סְגָן בָּכִיר"...
 
הַרְחֵק מִסִּסְמוֹת-שָוְא בִּדְבַר "פּוֹלִיטִיקָה אַחֶרֶת"
שֶכְּבָר בִּתְחִלָּתָהּ נִגְלִים בָּהּ זִיּוּפֵי בְּחִירוֹת
שֶל יַחְ"צָנֵי אוֹתָהּ הַגְּבֶרֶת בְּשִנּוּי אַדֶּרֶת
שֶאֶת רוּחָהּ אֵין שוּם עַוְלוֹת-קַלְפֵּי מַעֲכִירוֹת,
הַרְחֵק מִסּוֹצְיָאלִיסְטִים-כִּבְיָכוֹל (מַפַּא"י הִיסְטוֹרִית)
שֶנֶּהֱפְכוּ לִקְפוֹצְיָאלִיסְטִים עַל כָּל טְרֶמְפּ זָמִין
לַמֶּמְשָלָה, וּמְטַיְּחִים בְּכָל מִרְמָה רֶטוֹרִית
אֶת כָּל מָה שֶחוֹשֵֹף בָּהֶם כָּל בְּלוֹף בִּלְתִּי-אָמִין.
 
הַרְחֵק מִשִּכְתּוּבִים כּוֹזְבִים שֶל הַבִּיבִּיאוֹגְרַפְיָה
שֶל שַֹר-אוֹצַר-לְשֶעָבַר שֶבְּרִית קַלְקָלָתוֹ
הַתַּאצֶ'רִית-פַּארְטַצֶ'רִית עִם מַלְיָנֵי הַמַּאפְיָה
שֶל הוֹן רוֹתֵם שִלְטוֹן לַחֲזִירוּת נַצְלָנוּתוֹ
הִגְדִּילָה עֹנִי, אַבְטָלָה וְהַרְחָבַת הַפַּעַר
וְהַצְּמִיחָה שֶבָּהּ הוּא מִתְרַבְרֵב מִקִּיר אֶל קִיר
הִצְמִיחָהside effect
וּ-dried defect
שֶבָּם אֶת צַעַר-
דִּמְעַת-הָעֲשֻקִים הוּא לְעוֹלָם אֵינוֹ מַזְכִּיר...
 
הַרְחֵק מִן הַחֶרְפָּה בָּהּ מַפְקִירִים גַּסּוּת-הָרוּחַ
וְאֹטֶם-שְרִיר-הַלֵּב הַמִּמְסָדִי אֶת אֶבְיוֹנָיו
שֶל סֶקְטוֹר מִתְמָעֵט יוֹם-יוֹם, זָנוּחַ וְשָכוּחַ
שֶל נִצּוֹלֵי שוֹאָה שֶלֹּא נִצְּלוּ מִתִּחְמוּנָיו
שֶל רֹעַ בְּיוּרוֹקְרָטִי מִסּוּג-גֹּדֶל וְקָלִיבֶּר
שֶאֵין בֵּינוֹ לְאֶתוֹס יְהוּדִי בְּשוּם גָּלוּת
שוּם כְּלוּם, וְדַוְקָא כָּאן, בְּיִשְֹרָאֵל, סוֹגְרֵי הַשִּיבֶּר
הַתַּקְצִיבִי דָנִים אוֹתָם לְחֹלִי וְדַלּוּת.
 
הַרְחֵק מֵחֶלְמָאוּת הַמִּשְטָרָה וְהַבַּרְדָּק אוֹ
הַפַארְסָה בָּהּ נֶחְלַץ הַחֹק לְהַפְגָּנַת שְרִירִים
כְּלַפֵּי אוֹתוֹ נַהָג "תָּמִים" שֶ"רַק" הִצִּית בְּעַכּוֹ
כִּמְעַט פּוֹגְרוֹם בֵּין שְנֵי עַמִּים, כִּי יוֹם הַכִּפּוּרִים
(הוּא יוֹם "עִיד אַל ע'וּפְרָאן" בִּשְֹפַת עֲרָב) כְּלָל "לֹא נוֹדַע לוֹ"
כְּיוֹם תְּפִלָּה וָצוֹם לִבְנֵי דַּת מוּסָא, שֶאִתָּם
הוּא חַי שָנִים רַבּוֹת בְּעִיר זוֹ שֶנִּתְיַחֲדָה לוֹ
לַדּוּ-קִיּוּם שֶבָּהּ פִּנָּה חַמָּה בְּלִבּוֹתָם
שֶל בְּנֵי יִצְחָק וְיִשְמָעֵאל גַּם יַחַד, וְ"צַדִּיק" זֶה
פּוֹרֵץ כְּפִיל בְּתוֹךְ חֲנוּת חַרְסִינָה אֶל רָבְעָם
שֶל הַצָּמִים וְהַמִּתְפַּלְּלִים – וְדַי בְּזִיק זֶה
שֶתִּתְלַקַּח מִמֶּנּוּ בְּרֹב זַעַם וְרֹב עַם
דְּלֵקָה שְלֵמָה, אַךְ יַד הַחֹק אֵינֶנָּה מְמַהֶרֶת
לִנְהֹג בּוֹ בַּנַּהָג הַ"תָּם" כְּפִי שֶרָאוּי הָיָה
כִּי, כְּמֵיטַב כְּלָלֵי הַהַצָּתָה הַמְּאֻחֶרֶת
בָּהֶם שוֹלֵט בִּשְלוּמִיאֵל-סְטֵיט חֹק הַהַשְהָיָה
כְּלוּם לֹא בּוֹעֵר אֶצְלֵנוּ (חוּץ מֵעִיר שֶבְּסִיּוּם
הַבְּרוֹךְ הַזֶּה הָפַךְ בָּהּ דּוּ-קִיּוּם לְדּוּ-אִיּוּם).
 
וְאַף הַרְחֵק מִשְאַר מִינֵי הַפְיַאסְקוֹ וְהַנֶּגֶף
שֶל כָּל אוֹתוֹ זִהוּם אֲוִיר וַאֲוִירָה תְמִידִי
עוֹמֵד לוֹ אִיש הַפַאלְחָה שֶל קִבּוּץ נִדָּח בַּנֶּגֶב,
עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל לְנֵס, עוֹמֵד לוֹ יְחִידִי
וּמִתְבּוֹנֵן בִּרְקִיעַ-סְתָו שֶאוֹי אִם יַעֲצֹר אֶת
גְּשָמָיו גַּם הַשָּנָה וְלֹא יָחוּס עַל אַדְמָתוֹ
שֶזֶּה שָנִים מַכָּה בָּהּ רִשְעוּתָהּ שֶל הַבַּצֹּרֶת
לִבְלִי רַחֵם וּבְלִי נַחֵם אוֹתוֹ וּבְנֵי בֵּיתוֹ
וְהוּא צוֹפֶה בָּהּ בְּאַדְמַת שָֹדֵהוּ הַנִּחֶרֶת
מִיֹּבֶש הַבּוֹקֵעַ בָּהּ סִדְקֵי צָמָא נוֹאָש
וְחָש: שָֹדֶה כָּזֶה רָאוּי לְהִזְדַּמְּנוּת אַחֶרֶת
וְעַם כָּזֶה רָאוּי מִזְּמַן לְמַשֶּהוּ חָדָש.
 
וּכְשֶלַּמְרוֹת קְשִיחוּת פָּנָיו מְצֻלְהֲבֵי הַשֶּמֶש
וּמֻצְלְפֵי שַארְקִיּוֹת-הַקָּדִים קוֹרֶה פִּתְאֹם
כִּי עַל לֶחְיוֹ צְחִיחַת-הָעוֹר בִּכְתָב רָטֹב נִרְשֶמֶת
עֵדוּת דִּמְעָה סוֹרֶרֶת (בִּמְקוֹם גֶּשֶם מִמָּרוֹם)
נוֹשֵֹא הוּא חֶרֶש בֵּין תִּקְוָה לְאַכְזָבָה וָחֶשֶד
עֵינָיו אֶל שְמֵי אֵין-עָב וְסָח בְּמֵצַח מִתְקַמֵּט:
הָאֲדָמָה הַזֹּאת זְקוּקָה יוֹתֵר מִכָּל לְגֶשֶם,
הָעָם הַזֶּה, יוֹתֵר מִכֹּל –
לְמַנְהִיגוּת אֱמֶת.
 
 
 
חשוף בצריח
 
מה אומרות לך שתי מילים אלו ?זאת אני שואלת מזה 33 שנים ועכשיו אני מחכה לתשובתך.
 אני דווקא לא מהססת לתת את  התשובה,אבל אם חיכיתי שנים רבות כל כך, אחכה עד שתגיע .
 
עשר שנים ואסון המסוקים  לא מרפה מהורי הבנים שנספו ואולי גם מדעת הקהל.
שתיקה רבתי ואסון רודף אסון ומחדל יולי-  2006מתחיל להתכסות באבק השכחה, האמנם?
וגם אם עברו   שנים  ממלחמת 1948, מכה המצפון פה ושם וצפים "זיכרונות" והלקאה על חטא,
גם זו לטובה...
 
מה אומרות לכם שתי המילים – חשופים בצריח-חומר למחשבה, או מעבר לזה?
 
ואני זוכרת-ראש השנה 1973 "ביקור" – , יום הורים", הורי החיילים הוזמנו לתעלה.
וליאור ואביו בצלו של הטנק- טנק הפטון,ונתן לא מסתיר את הרעד בקולו בעוד ליאור נוקש על שלד הברזל ... אבא , אל פחד, הטנק שלי  הוא מצודה שתגן עלי ..." כן, מצודה, אכל ליאור היה חשוף בצריחה.
אני לא הייתי באותו "יום הורים".. את הדברים שמעתי הרבה יותר מאוחר, נתן ספר לי...
 
אם איני טועה  קיים איזה ספר אומלל בשם זה ומחברו וודאי בדילמה, לאחר כל השנים
שצריחי הטנקים ננעלו סופית לאחר ה-6 לאוקטובר 1973 ויושביו ספונים  היטב
בשלד הברזל , או שמא לא כן?השעה-2- בצוהרי  ה-6 לאוקטובר-1973 זאת השעה וזה זמן,התרחש הנורא מכל,
הם עמדו זקופים  מול המוות הבטוח, כי כך נתנה ההוראה – חשופים בצריח !
 ידוע מי נתן את ההוראה ואין טעם להזכירו. איוולת ורשעות הן מילים דלות מכדי לתאר
את הפקודה של אותו מפקד ששלחה את הבנים חשופים מול המוות.
דמם  זועק לחשיפה,גם אם חלפו השנים,דמם שהיה הפקר לרהב של מפקדים חולי כבוד
יביא את כאבי הנורא על הרג בני שהיה חשוף בצריח הטנק  ב-6  באוקטובר 1973.אלה הדברים
שלי הקשורים בשתי המילים- חשוף בצריח - ומהן המילים שלך?
 
   צפירה יונתן ----  אמו של  ליאור--- חשוף בצריח
 
עֲקִידָה
 
אַתֶּם מְעַוִּים אֶת פְּנֵיכֶם
פְּנֵיכֶם הַחֲסוּדוֹת
בְּהִשָּׁמַע מִלָּתִי – עֲקִידָה
אַתֶּם מְעַוִּים אֶת פְּנֵיכֶם.
 
עַל שְׂפַת הַסּוּאֵץ
עֲקַדְתֶּם אֶת בְּנִי
כֵּן, אַתֶּם
עַל שְׂפַת הַסּוּאֵץ
  
רְבוּצֵי מִשְׁמַנִּים
שְׂבֵעֵי נַחַת כִּי
יָפֶה עָלְתָה הַמְּזִימָה.
 
כֵּן, אַתֶּם אֲשֶׁר
עֲקַדְתֶּם
עַל שְׂפַת הַסּוּאֵץ
אֶת בְּנִי
וְהוּמַת.
 
        צְפִירָה
 7/10/2006